מה היה הלופטוואפה?
הלוּפְטְוַואפֶה (Luftwaffe) הוא שמו של חיל האוויר הגרמני. למעשה, זוהי המילה לכל חיל אוויר, אבל מאז מלחמת העולם השנייה מתקשר המושג בעולם לחיל אחד בלבד - לחיל האוויר של גרמניה.
במלחמת העולם השנייה היה לופטוואפה הזרוע האווירית של צבא הקבע של גרמניה הנאצית, הוורמאכט. הוא היה חיל חזק ויעיל, אבל 20 שנה קודם לכן זה לא היה הסיפור.
במאי 1920, פורק הלופטוואפה, על פי התנאים של חוזה ורסאי, שנחתם לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה. החיל הזה לא היה היחיד שפורק אז. כמוהו פוזרו כל הצבא, הצי הקיסרי הגרמני ושאר הכוחות בעלי היכולת הצבאית שהחזיקה אז גרמניה.
אבל כשעלה היטלר לשלטון, הוא החל להכין את גרמניה למלחמה הבאה. ברור היה לו שהיישום של תכניותיו האפלות יהיה מורכב ושמדינות העולם החופשי יילחמו בו, לפחות עד שיובסו, לשיטתו. וכך, בחודש פברואר 1935 החלו אנשי היטלר לעשות בלופטוואפה רפורמה מקיפה שתהפוך אותו, 4 שנים אחר כך, לאחד מכוחות האוויר החזקים באירופה ובעולם.
ב-1 בספטמבר 1939, כשמלחמת העולם השנייה פרצה באירופה, היה הלופטוואפה חיל האוויר החזק באירופה. טייסיו, שרכשו ניסיון רב בקרבות מלחמת האזרחים בספרד, ומטוסים החדשים, פאר ההנדסה והייצור הגרמניים, היו מוכנים למערכה.
כך החל הלופטוואפה למלא משימות הפצצה בבליץ הגרמני על פולין ולפגוש מטוסי קרב של בנות הברית, בקרבות אוויר קשים. החיל שהפך בסתר לאחד מחילות האוויר המנוסים והמתקדמים בעולם, הפתיע את כולם.
מפקדו ברוב שנות המלחמה היה רייכסמרשל הרמן גרינג, מי שבמלחמת העולם הראשונה היה קצין זוטר בחיל הרגלים והפך לטייס מצטיין ומעוטר. הוא ניצח ביותר מעשרים קרבות אוויר וקיבל ב-1918 את העיטור הצבאי הגבוה ביותר של הצבא הגרמני.
אבל אם בתחילת מלחמת העולם השנייה, בניצחונותיו הראשונים של הצבא הגרמני, היה גרינג מפקד יעיל, שהפך את חיל האוויר לגוף צבאי אימתני ומנצח, בהמשך הוא הלך והתמכר לזלילה, לסמים, בזבזנות וביזת אוצרות אמנות מכל רחבי אירופה. במקביל למעשי הזוועה שעשה כנאצי נלהב וחברו סגנו של היטלר, הלכו תפקודו ומעמדו והדרדרו. הלופטוואפה, ממש כמוהו, הלך ונכשל במלחמה.
בקרב על בריטניה, למשל, כשל הלופטוואפה במשימות ההשמדה של חיל האוויר הבריטי וכתישה של ערי בריטניה, כהכנה לפלישה נאצית עתידית לאי הבריטי. מחיל אוויר, שהיה גורם משמעותי בכיבושי הבזק של גרמניה בכל רחבי אירופה, הוא הופך לחיל מביך שלא מצליח להגן אפילו על גרמניה.
בעוד שהמהנדסים הגרמניים מספקים ללופטוואפה מנועי סילון חדישים ומערכות מובילות מסוגן בעולם, כמו מטוס הקרב הסילוני - המסרשמיט Me-262, הטיל המונחה V-1, הטיל הבליסטי V-2 ואפילו מטוס חמקן ראשוני, עסק הלופטוואפה בהישרדות בשדה הקרב ובביצוע של מעשי זוועה ופשעי מלחמה, בין השאר תוך שימוש בפליטים לצורך ניסויים איומים בבני אדם.
לקראת סוף המלחמה ביצע חיל האוויר הגרמני את מבצע "רוח צפון". זו הייתה ההתקפה האווירית הגדולה של היטלר, שהסתיימה בהשמדה של 27 בסיסים של בעלות הברית, אך במקביל גם בחיסולו של ה"לופטאוופה", חיל האוויר של הנאצים.
הרוע משחית וסופו של הלוּפְטְוַואפֶה הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך. שכן, דומה שכל התכונות הרעות של האידיאולוגיה הנאצית והנפשות הפועלות בנאציזם, חברו כדי להרוג ולחסל גם את מכונת המלחמה היעילה שהייתה בידיהם. למזלנו.
הלוּפְטְוַואפֶה (Luftwaffe) הוא שמו של חיל האוויר הגרמני. למעשה, זוהי המילה לכל חיל אוויר, אבל מאז מלחמת העולם השנייה מתקשר המושג בעולם לחיל אחד בלבד - לחיל האוויר של גרמניה.
במלחמת העולם השנייה היה לופטוואפה הזרוע האווירית של צבא הקבע של גרמניה הנאצית, הוורמאכט. הוא היה חיל חזק ויעיל, אבל 20 שנה קודם לכן זה לא היה הסיפור.
במאי 1920, פורק הלופטוואפה, על פי התנאים של חוזה ורסאי, שנחתם לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה. החיל הזה לא היה היחיד שפורק אז. כמוהו פוזרו כל הצבא, הצי הקיסרי הגרמני ושאר הכוחות בעלי היכולת הצבאית שהחזיקה אז גרמניה.
אבל כשעלה היטלר לשלטון, הוא החל להכין את גרמניה למלחמה הבאה. ברור היה לו שהיישום של תכניותיו האפלות יהיה מורכב ושמדינות העולם החופשי יילחמו בו, לפחות עד שיובסו, לשיטתו. וכך, בחודש פברואר 1935 החלו אנשי היטלר לעשות בלופטוואפה רפורמה מקיפה שתהפוך אותו, 4 שנים אחר כך, לאחד מכוחות האוויר החזקים באירופה ובעולם.
ב-1 בספטמבר 1939, כשמלחמת העולם השנייה פרצה באירופה, היה הלופטוואפה חיל האוויר החזק באירופה. טייסיו, שרכשו ניסיון רב בקרבות מלחמת האזרחים בספרד, ומטוסים החדשים, פאר ההנדסה והייצור הגרמניים, היו מוכנים למערכה.
כך החל הלופטוואפה למלא משימות הפצצה בבליץ הגרמני על פולין ולפגוש מטוסי קרב של בנות הברית, בקרבות אוויר קשים. החיל שהפך בסתר לאחד מחילות האוויר המנוסים והמתקדמים בעולם, הפתיע את כולם.
מפקדו ברוב שנות המלחמה היה רייכסמרשל הרמן גרינג, מי שבמלחמת העולם הראשונה היה קצין זוטר בחיל הרגלים והפך לטייס מצטיין ומעוטר. הוא ניצח ביותר מעשרים קרבות אוויר וקיבל ב-1918 את העיטור הצבאי הגבוה ביותר של הצבא הגרמני.
אבל אם בתחילת מלחמת העולם השנייה, בניצחונותיו הראשונים של הצבא הגרמני, היה גרינג מפקד יעיל, שהפך את חיל האוויר לגוף צבאי אימתני ומנצח, בהמשך הוא הלך והתמכר לזלילה, לסמים, בזבזנות וביזת אוצרות אמנות מכל רחבי אירופה. במקביל למעשי הזוועה שעשה כנאצי נלהב וחברו סגנו של היטלר, הלכו תפקודו ומעמדו והדרדרו. הלופטוואפה, ממש כמוהו, הלך ונכשל במלחמה.
בקרב על בריטניה, למשל, כשל הלופטוואפה במשימות ההשמדה של חיל האוויר הבריטי וכתישה של ערי בריטניה, כהכנה לפלישה נאצית עתידית לאי הבריטי. מחיל אוויר, שהיה גורם משמעותי בכיבושי הבזק של גרמניה בכל רחבי אירופה, הוא הופך לחיל מביך שלא מצליח להגן אפילו על גרמניה.
בעוד שהמהנדסים הגרמניים מספקים ללופטוואפה מנועי סילון חדישים ומערכות מובילות מסוגן בעולם, כמו מטוס הקרב הסילוני - המסרשמיט Me-262, הטיל המונחה V-1, הטיל הבליסטי V-2 ואפילו מטוס חמקן ראשוני, עסק הלופטוואפה בהישרדות בשדה הקרב ובביצוע של מעשי זוועה ופשעי מלחמה, בין השאר תוך שימוש בפליטים לצורך ניסויים איומים בבני אדם.
לקראת סוף המלחמה ביצע חיל האוויר הגרמני את מבצע "רוח צפון". זו הייתה ההתקפה האווירית הגדולה של היטלר, שהסתיימה בהשמדה של 27 בסיסים של בעלות הברית, אך במקביל גם בחיסולו של ה"לופטאוופה", חיל האוויר של הנאצים.
הרוע משחית וסופו של הלוּפְטְוַואפֶה הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך. שכן, דומה שכל התכונות הרעות של האידיאולוגיה הנאצית והנפשות הפועלות בנאציזם, חברו כדי להרוג ולחסל גם את מכונת המלחמה היעילה שהייתה בידיהם. למזלנו.
