האם ספינות האוויר שימשו להפצצת ערים?
תחילת המאה העשרים הייתה העידן של ספינות האוויר. הצפלינים של אותם ימים שטו בשמיים, עמוסי נוסעים עשירים, שלראשונה ראו את העולם מלמעלה. היה בהם משהו שדיבר לחלום האנושי העתיק כל כך, לעוף.
כמו ספינות נופש, החלו אז חברות תיירות להסיע בצפלינים את השמנה והסלתה של אירופה וצפון אמריקה, לטיולים ארוכים ומהנים. כמו בשיט תענוגות ימי, אבל באוויר. עם אוכל טוב, חדרים פרטיים והמון זמן פנוי למשחקים, שיחות ובילויים, לא הפסיקו המסודרים של התקופה, לבלות ולגלות את העולם. בנוחות בלתי נגמרת וברצף של חוויות חברתיות, הם שייטו להם בשמיים בהנאה, בדרך אל היעד הבא.
לכאורה לא היה שום סיכוי למטוסים אז. הם היו אז רועשים, לא בטוחים, קטנים, דחוסים ומיהרו להגיע אל היעד. בטח לא משהו שמשתמשים בו לטיול תענוגות מתמשך ונינוח.
ובכל זאת, בתוך שנים ספורות הם עתידים להחליף את ספינות האוויר לחלוטין. כשהחלו הדגמים הראשונים של מטוסי הנוסעים לחצות את האוקיינוסים ולגמוע מרחקים ארוכים, הסתמנה המהירות שלהם כגורם מנצח. שלא כמו בספינה, לפתע לא היית צריך לשריין ימים ארוכים להפלגה לארץ אחרת. המטוס הביא אותך בתוך פחות מיממה גם לארצות רחוקות כמו אמריקה ואוסטרליה.
ממד אלים יותר למאבק הזה נוצר במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשהמטוסים וספינות האוויר הגיעו לכדי עימותים צבאיים ביניהם וקרבות של ממש. קרוב ל־100 ספינות אוויר בנו הגרמנים לקראת ובמהלך המלחמה. הצפלינים הללו מילאו תפקיד משמעותי בפעילות המלחמתית, הן בהפצצות, בעיקר של לונדון, הבירה הבריטית. אבל היה להם גם שימוש בתפקידי מודיעין, בעיקר באמצעות צילומים אוויריים של כוחות האוייב.
אבל הבריטים הצליחו במהירות לשכלל את אמצעי הלוחמה נגדם, הן מצד מטוסיהם הקלים, שהשמידו ספינות אוויר גרמניות בקלות יחסית והן במערכות הגנה אנטי־אווירית, שהפכו את השימוש הגרמני בצפלינים למסוכן ולא יעיל.
כך הופסק השימוש בצפלינים להפצצות, כמעט לחלוטין. גם בצד המודיעיני נוצר שינוי, כשיותר ויותר מטוסים קלים החליפו את הצפלינים. המטוסים הללו החלו למלא במקומם משימות של צילום ומעקב אחרי תנועת הכוחות.
וכך, מסומנת התקופה הזו בהיסטוריה של התעופה, כמאבק איתנים בין שתי טכנולוגיות תעופה. אלה היו טכנולוגיות שונות זו מזו לחלוטין. מצד אחד הצפלינים - טכנולוגיה המציעה כלי טיס קלים מהאוויר, אך איטיים, מסורבלים ופגיעים יחסית. מנגד המטוסים הקלים - שהם בכל זאת כלי טיס כבדים מהאוויר, אך זריזים וקלי תנועה ובעיקר בעלי יכולת לוחמה שהולכת ומשתפרת במהירות.
גם אם נראה בהתחלה שהכף נוטה לצד ספינות האוויר, הדגימו יותר ויותר אסונות אוויריים שספינות האוויר לא צריכות מלחמה כדי לסבול מבעיות בטיחות חמורות. אבל אז בא האסון האווירי הגדול של שנות ה-30 והכריע, פסיכולוגית לפחות, את הכף.
זה קרה כשהצפלין "הינדנבורג", פאר תעשיית האוויר הגרמנית של התקופה, נשרף בעת נחיתה בארצות הברית. זה היה האסון הראשון מסוגו, שהוסרט וצולם ופורסם בכל העולם. ממש כמו הטיטאניק, הספינה הגדולה בהיסטוריה שטבעה כמה עשורים לפני כן, היה הצפלין "הינדנבורג", ספינת האוויר הגדולה ביותר שנבנתה אי-פעם, למכונת קטל איומה.
מה, אם כן, יגידו אזובי האוויר?
ואכן, "אסון ההינדנבורג", שהביא באסון של שנת 1937 למותם של 35 נוסעים ואנשי צוות, הדגים אז לראשונה את הסכנות המהותיות הטמונות בטיסה בספינות האוויר הללו. בבת אחת איבדו ספינות האוויר את הסיכוי שלהן לנצח בקרב על ההגמוניה האווירית.
בעוד המטוסים הולכים ומשתלטים על השמיים, הלכו ספינות האוויר ונעלמו. בתוך מאה שנה בלבד עתידים המטוסים לשנות את העולם. ספינות האוויר לעומתם ישמשו שנים רבות בעיקר כבלוני פרסום גדולים ומרחפים. דוממים, שותקים ומפרסמים מוצרים ושירותים...
תחילת המאה העשרים הייתה העידן של ספינות האוויר. הצפלינים של אותם ימים שטו בשמיים, עמוסי נוסעים עשירים, שלראשונה ראו את העולם מלמעלה. היה בהם משהו שדיבר לחלום האנושי העתיק כל כך, לעוף.
כמו ספינות נופש, החלו אז חברות תיירות להסיע בצפלינים את השמנה והסלתה של אירופה וצפון אמריקה, לטיולים ארוכים ומהנים. כמו בשיט תענוגות ימי, אבל באוויר. עם אוכל טוב, חדרים פרטיים והמון זמן פנוי למשחקים, שיחות ובילויים, לא הפסיקו המסודרים של התקופה, לבלות ולגלות את העולם. בנוחות בלתי נגמרת וברצף של חוויות חברתיות, הם שייטו להם בשמיים בהנאה, בדרך אל היעד הבא.
לכאורה לא היה שום סיכוי למטוסים אז. הם היו אז רועשים, לא בטוחים, קטנים, דחוסים ומיהרו להגיע אל היעד. בטח לא משהו שמשתמשים בו לטיול תענוגות מתמשך ונינוח.
ובכל זאת, בתוך שנים ספורות הם עתידים להחליף את ספינות האוויר לחלוטין. כשהחלו הדגמים הראשונים של מטוסי הנוסעים לחצות את האוקיינוסים ולגמוע מרחקים ארוכים, הסתמנה המהירות שלהם כגורם מנצח. שלא כמו בספינה, לפתע לא היית צריך לשריין ימים ארוכים להפלגה לארץ אחרת. המטוס הביא אותך בתוך פחות מיממה גם לארצות רחוקות כמו אמריקה ואוסטרליה.
ממד אלים יותר למאבק הזה נוצר במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשהמטוסים וספינות האוויר הגיעו לכדי עימותים צבאיים ביניהם וקרבות של ממש. קרוב ל־100 ספינות אוויר בנו הגרמנים לקראת ובמהלך המלחמה. הצפלינים הללו מילאו תפקיד משמעותי בפעילות המלחמתית, הן בהפצצות, בעיקר של לונדון, הבירה הבריטית. אבל היה להם גם שימוש בתפקידי מודיעין, בעיקר באמצעות צילומים אוויריים של כוחות האוייב.
אבל הבריטים הצליחו במהירות לשכלל את אמצעי הלוחמה נגדם, הן מצד מטוסיהם הקלים, שהשמידו ספינות אוויר גרמניות בקלות יחסית והן במערכות הגנה אנטי־אווירית, שהפכו את השימוש הגרמני בצפלינים למסוכן ולא יעיל.
כך הופסק השימוש בצפלינים להפצצות, כמעט לחלוטין. גם בצד המודיעיני נוצר שינוי, כשיותר ויותר מטוסים קלים החליפו את הצפלינים. המטוסים הללו החלו למלא במקומם משימות של צילום ומעקב אחרי תנועת הכוחות.
וכך, מסומנת התקופה הזו בהיסטוריה של התעופה, כמאבק איתנים בין שתי טכנולוגיות תעופה. אלה היו טכנולוגיות שונות זו מזו לחלוטין. מצד אחד הצפלינים - טכנולוגיה המציעה כלי טיס קלים מהאוויר, אך איטיים, מסורבלים ופגיעים יחסית. מנגד המטוסים הקלים - שהם בכל זאת כלי טיס כבדים מהאוויר, אך זריזים וקלי תנועה ובעיקר בעלי יכולת לוחמה שהולכת ומשתפרת במהירות.
גם אם נראה בהתחלה שהכף נוטה לצד ספינות האוויר, הדגימו יותר ויותר אסונות אוויריים שספינות האוויר לא צריכות מלחמה כדי לסבול מבעיות בטיחות חמורות. אבל אז בא האסון האווירי הגדול של שנות ה-30 והכריע, פסיכולוגית לפחות, את הכף.
זה קרה כשהצפלין "הינדנבורג", פאר תעשיית האוויר הגרמנית של התקופה, נשרף בעת נחיתה בארצות הברית. זה היה האסון הראשון מסוגו, שהוסרט וצולם ופורסם בכל העולם. ממש כמו הטיטאניק, הספינה הגדולה בהיסטוריה שטבעה כמה עשורים לפני כן, היה הצפלין "הינדנבורג", ספינת האוויר הגדולה ביותר שנבנתה אי-פעם, למכונת קטל איומה.
מה, אם כן, יגידו אזובי האוויר?
ואכן, "אסון ההינדנבורג", שהביא באסון של שנת 1937 למותם של 35 נוסעים ואנשי צוות, הדגים אז לראשונה את הסכנות המהותיות הטמונות בטיסה בספינות האוויר הללו. בבת אחת איבדו ספינות האוויר את הסיכוי שלהן לנצח בקרב על ההגמוניה האווירית.
בעוד המטוסים הולכים ומשתלטים על השמיים, הלכו ספינות האוויר ונעלמו. בתוך מאה שנה בלבד עתידים המטוסים לשנות את העולם. ספינות האוויר לעומתם ישמשו שנים רבות בעיקר כבלוני פרסום גדולים ומרחפים. דוממים, שותקים ומפרסמים מוצרים ושירותים...
