שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד הפך הרמן גרינג מטייס גיבור לרוצח המונים?
קראו לו הרמן גרינג (Luftwaffe). בצעירותו הוא נודע בגרמניה כטייס מוצלח, פטריוט, עטור תהילה, גיבור אמיץ ואיש מוכשר - בהמשך חייו הוא יתגלה כשטן נאצי חסר עכבות, אדם מושחת במיוחד וחסר לב, ששירת וחבר למנהיג השטני בהיסטוריה והיה גרוע לפחות כמוהו.
זה מתחיל בשנות המלחמה הגדולה, כשרייכסמרשל הרמן גרינג, מי שבמלחמת העולם הראשונה היה קצין זוטר בחיל הרגלים והפך לטייס מצטיין ומעוטר. הוא ניצח ביותר מעשרים קרבות אוויר וקיבל ב-1918 את העיטור הצבאי הגבוה ביותר של הצבא הגרמני.
ב-1921, כשהרמן גרינג פוגש את אדולף היטלר, הצורר לעתיד, שמקים את המפלגה הנאצית ומנסה לבנות אותה. קשריו הצבאיים והחברתיים של גרינג מסייעים לו לגייס תומכים וכסף. כגיבור מלחמה גרינג הוא ניגוד מושלם ונחוץ להיטלר.
ככזה, הוא מהווה את האיזון והניגוד המושלם לאספסוף הנאצי שמקיף את המנהיג, שבשלב זה גם הוא נמצא בראשית דרכו הפוליטית והוא חסר קשרים עם האליטה הגרמנית. השניים מפתחים חברות משתלמת לשניהם ומעין סימביוזה, שבאה לידי ביטוי באמירה של היטלר אז: "לעולם לא אשאר בבדידות, כל עוד גרינג לצידי".
בשנת 1934, ממנה היטלר, קנצלר גרמניה, את גרינג למפקד הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני. ערב מלחמת העולם השנייה, מצויד חיל האוויר הזה היטב והוא מלא בטייסים מוכשרים, שהוכנו שנים למלחמה.
כל העולם מכיר את שמו של הרמן גרינג.
אך אם בתחילת המלחמה, בניצחונותיו הראשונים של הצבא הגרמני, היה גרינג מפקד יעיל, שהפך את חיל האוויר לגוף צבאי אימתני ומנצח, בהמשך הוא הלך והתמכר לזלילה, לסמים, בזבזנות וביזת אוצרות אמנות מכל רחבי אירופה.
במקביל למעשי הזוועה שעשה כנאצי נלהב וכחברו וסגנו של היטלר, במהלך המלחמה הלכו תפקודו ומעמדו והדרדרו. הלופטוואפה, ממש כמוהו, הלך ונכשל במלחמה.
במאי 1945 הרמן גרינג נעצר באוסטריה, על ידי כוחות בעלות הברית. כמי שהיה סגנו של היטלר, הוא היה הפושע הנאצי הבכיר ביותר שנתפס בחיים. לאורך משפטי נירנברג הוא הגן על רעיונות המשטר הנאצי ומעולם לא התחרט על מעשיו.
בנירנברג מוצא אותו בית המשפט הבינלאומי אשם בפשעי מלחמה וכאחראי לעוולות המשטר הנאצי, לרבות השואה כהשמדת היהודים. השופטים מתארים אותו כאדם רהוט, מבריק וקר רוח במיוחד ותולים בו את ההשפעה הגדולה ביותר על התנהלות היטלר לאורך כל שנות המלחמה.
הטריבונל הבינלאומי, חבר השופטים במשפטי נירנברג, דן את הרמן גרינג למוות בתלייה. אבל כמו לכל בכיר נאצי יש לו גלולת ציאניד שהוטמנה באחת משיניו. ב-15 באוקטובר 1946, שעות ספורות לפני תלייתו, הוא בולע את הציאניד ומתאבד בתאו.
הנה סיפורו של טייס-העל הגרמני שהפך לצורר נאצי (עברית):
https://youtu.be/ZT9C6E0VyyE
גרינג בשבי האמריקאי מיד עם תום המלחמה:
https://youtu.be/qnX5HXbRbcA
והרצאת טד שנפתחת בסיפור התרמית שחווה הרמן גרינג כש"הזדעזע לגלות שיש רוע בעולם" (מתורגם):
https://youtu.be/RPicL1AWrs8?long=yes
מה הייתה חטיפת לינדברג?
אחד הפשעים המפורסמים בהיסטוריה הוא חטיפת התינוק של צ'רלס לינדברג (Lindbergh baby Kidnapping).
הכל קרה בשנת 1932, חודש מרץ, כשבנו הבכור של הטייס החלוץ לינדברג נחטף מעריסתו. צ'ארלס אוגוסטוס לינדברג הפעוט נלקח מבית משפחת לינדברג, בגיל שנה וחצי, בעת שההורים סועדים למטה את ארוחת הערב.
לינדברג, הבה נזכור, היה הטייס הראשון שהעז לחצות את האוקיינוס האטלנטי במטוס, בטיסת סולו, ללא עצירה וכשהוא לבדו. זה היה 5 שנים לפני החטיפה, בגיל 25 בלבד, כשצ'רלס לינדברג הצעיר מטיס את מטוסו האגדי "הרוח של סנט לואיס" ומדהים את העולם.
אך באותו לילה, חמש שנים אחר כך, אפילו לינדברג לא יכול היה להגן על בנו מפני הפשע שעתיד להסעיר את אמריקה. בתקשורת האמריקאית החטיפה הזו עתידה לקבל את השם "הפשע של המאה".
החטיפה התרחשה כשכמו בכל ערב, השכיבה המטפלת את צ'רלס לינדברג הפעוט לישון. הוא נם בחדרו שבקומה השנייה של אחוזת לינדברג בניו ג'רסי. שעה אחר כך היא נכנסה לבדוק שהכל כשורה והתינוק ישן שינה עמוקה. אבל בשעה 10 בערב, כשהיא שוב בדקה, כבר לא ישן התינוק במיטתו.
המטפלת נחפזה במדרגות וזעקה שהפעוט איננו. ההורים, שבדיוק סעדו בקומה הראשונה של ביתם, עלו במהירות ומצאו את החלון של חדר ילדם פתוח. על הרצפה נראו עקבות של בוץ.
אן, רעייתו של לינדברג, מצאה בחדר הריק פתק ובו דרישת כופר עבור בנה, על סך של 50,000 דולר.
העיתונות צעקה בכותרות ענק על חטיפתו של לינדברג הקטן, תינוק שמנמן, עם שיער זהוב ומתולתל ובעל עיניים כחולות, שזמן קצר לפני כן החל לדבר ולזחול.
אינספור אמריקאים ניסו לסייע לחיפושים. הם הציפו את המשטרה בחלקי מידע והשתתפו בחיפושים במקומות רבים. אך המידע שמסרו התברר ברובו כלא מבוסס ובחיפושים בסביבה נמצא רק סולם, שבו השתמשו ככל הנראה החוטפים כדי להגיע אל חלון חדרו של הפעוט.
ביום שלאחר החטיפה קיבלו ההורים גלויה, בה הובטח להם שהתינוק בריא. כמה ימים אחר כך הם נדרשו לשלם כבר דמי כופר בסך 70 אלף דולר. ההורים לא היססו והניחו מיד את התיק עם הכסף, במקום שבו דרשו החוטפים.
לינדברג ורעייתו קיבלו הודעה שבנם מונח בסירה ששמה "נלי", במיקום מסוים באזור מסצ'וסטס. אבל הסירה לא הייתה על החוף וכמובן שגם לא התינוק.
כמה ימים אחר כך זמן הסתברה הטרגדיה המלאה, כשנמצא צ'ארלס הקטן מת. גופתו אותרה לא הרחק מאחוזת ההורים. החוקרים קבעו שהוא נרצח בלילה שבו נחטף.
"הפשע של המאה" החריד את אמריקה והזוג לינדברג התקשה להמשיך ולחיות בביתו. לינדברג ואן עזבו די מהר ועברו להתגורר באירופה.
מה שרבים לא ידעו זה שלינדברג היה אנטישמי וחבר של אנטישמי ידוע אחר, יצרן כלי הרכב פורד. באירופה היו מי שהמתינו לו. כי בתור טייס נודע ואמיץ לינדברג זכה לכבוד עצום מהמשטר הנאצי. הוא קיבל אות כבוד מהטייס הגרמני המעוטר ומי שהיה מפקד חיל האוויר הגרמני באותם שנים, הרמן גרינג. מכאן הוא גם תמך ואף התחבר לנאציזם.
פרשת החטיפה המפורסמת נפתרה שנתיים אחר כך, ב-1935. כדאי לדעת שהשטרות שהועברו על ידי ההורים לחוטפים היו מסומנים. אחד מהם, שטר מסומן מדמי הכופר, הוביל את החוקרים אל ברנש בשם ברונו האופטמן. חקירה קצרה העלתה שהאיש היגר לארצות הברית מגרמניה ונזקק לכסף. אך הוא עצמו טען בעקביות שהוא חף מפשע.
על אף שלא נמצאו מספיק ראיות כדי שניתן יהיה להרשיעו, התביעה דרשה עונש מוות. יתכן שהדרישה הייתה גם בעקבות הלחץ הציבורי הרב, שניזון בין השאר מכך שהכופר שולם, אך לחוטפים לא הייתה כוונה מעולם, להשיב את התינוק בריא להוריו.
כך נידון האופטמן למוות ובשנת 1935 הוא הוצא להורג בכסא החשמלי. עד היום לא ידוע במפורש האם היה אכן החוטף או אחד מהחוטפים או שהיה חף מפשע כמו שטען.
ב-1939 נפתחה מלחמת העולם השנייה ולינדברג עצמו שב עם זוגתו לארצות הברית. הוא נתקל בהתנגדות ציבורית עצומה לקשריו עם הנאצים ורבים תבעו ממנו להחזיר את אות הכבוד שקיבל מגרינג.
אבל הטייס הנודע והאנטישמי התנגד לכך ואף הטיף ודרש שארה"ב לא תתערב במלחמה כנגד היטלר, תוך שהוא מאשים את היהודים באמריקה על כך שהם מעודדים מעורבות כזו.
שנים אחר כך, לאחר מותו של לינדברג, טענה אשתו שהוא מעולם לא שנא יהודים וכאב את הדימוי האנטישמי לו הוא זכה בציבוריות האמריקאית, אבל הכתם על דמותו ואהדתו למשטר החושך הנאצי נותר ומעולם לא הוסר באמת.
הנה הסיפור של חטיפת לינדברג:
https://youtu.be/Tg6-_miGVe8
יומן קולנוע מהתקופה:
https://youtu.be/3XX44bVs5H4
כך נתפס החוטף האופטמן:
https://youtu.be/FpwduHFPqHk
וסרטון תיעודי על פרשת "חטיפת התינוק של לינדברג":
https://youtu.be/DZMN8e1Vy8s?long=yes
כיצד שחזרו הנאצים חיות שנכחדו ביער?
יער ביאלובייזה היה יער קדום ועצום שהיה המקום האחרון שבו נמצאו אחדות מהחיות שנכחדו באירופה. הנאצים האמינו שהוא היה מהיערות הגדולים של גרמאניה העתיקה ושהשבטים הגרמאנים העתיקים, שהיו בעבר אנשי יער, צדו בו את החיות הללו.
הנאצים האמינו שכחלק מתהילת הרייך השלישי עליהם להחזיר אל העולם מינים שנכחדו לפני מאות שנים מן העולם. זה היה עוד אחד מהרעיונות של עיצוב העולם שיישלט בתום המלחמה, כך האמינו, בידי הנאצים.
הרמן גרינג, האיש השני בחשיבותו בממשל הגרמני, היה אחראי בין השאר על קידום הציד במדינה. הוא נעזר בלוץ הק הזואולוג ובאחיו, משושלת של מנהלי גני חיות גרמניים. חלומם היה להחזיר לחיים חיות מיתולוגיות שהכירו וצדו אבות הרייך, בני השבטים הגרמאניים.
באמצעות הרבעה הם ניסו לשחזר את שור הבר הקדום שנכחד, האאורוקס, ואת סוס הטרפן, הגרסה הקדומה והפראית של הסוס המודרני.
הם גירשו והרגו את כל בני הכפרים שישבו ביער העצום וניקו אותו מבני אדם ואז שחררו בו את חיות הפרא שיצרו. עד היום היער הענקי הוא שמורת טבע ענקית וחי בו "הבקר של הק", אותו גזע של שוורים מזויפים שפיתח הזואולוג הנאצי. יש המכנים אותו "הפרות של היטלר".
הנה הביזונים של יער ביאלובייזה, שזכו לכינוי "הפרות של היטלר":
https://youtu.be/BLbqEzx0p9E
ניסיונות דומים לשחזור בעלי חיים קדומים שנכחדו, נעשים כיום בעזרת טכנולוגיות חדשניות:
http://youtu.be/iB9cxjNsXvA?t=11s
וסיפור החזרתם של מינים שנכחדו לחיים בידי הנאצים:
https://youtu.be/6A3tdPSarFk
איך נפל הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני?
הלוּפְטְוַואפֶה (Luftwaffe) הוא שמו של חיל האוויר הגרמני. למעשה, זוהי המילה לכל חיל אוויר, אבל מאז מלחמת העולם השנייה מתקשר המושג בעולם לחיל אחד בלבד - לחיל האוויר של גרמניה.
במלחמת העולם השנייה היה לופטוואפה הזרוע האווירית של צבא הקבע של גרמניה הנאצית, הוורמאכט. הוא היה חיל חזק ויעיל, אבל 20 שנה קודם לכן זה לא היה הסיפור.
במאי 1920, פורק הלופטוואפה, על פי התנאים של חוזה ורסאי, שנחתם לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה. החיל הזה לא היה היחיד שפורק אז. כמוהו פוזרו כל הצבא, הצי הקיסרי הגרמני ושאר הכוחות בעלי היכולת הצבאית שהחזיקה אז גרמניה.
אבל כשעלה היטלר לשלטון, הוא החל להכין את גרמניה למלחמה הבאה. ברור היה לו שהיישום של תכניותיו האפלות יהיה מורכב ושמדינות העולם החופשי יילחמו בו, לפחות עד שיובסו, לשיטתו. וכך, בחודש פברואר 1935 החלו אנשי היטלר לעשות בלופטוואפה רפורמה מקיפה שתהפוך אותו, 4 שנים אחר כך, לאחד מכוחות האוויר החזקים באירופה ובעולם.
ב-1 בספטמבר 1939, כשמלחמת העולם השנייה פרצה באירופה, היה הלופטוואפה חיל האוויר החזק באירופה. טייסיו, שרכשו ניסיון רב בקרבות מלחמת האזרחים בספרד, ומטוסים החדשים, פאר ההנדסה והייצור הגרמניים, היו מוכנים למערכה.
כך החל הלופטוואפה למלא משימות הפצצה בבליץ הגרמני על פולין ולפגוש מטוסי קרב של בנות הברית, בקרבות אוויר קשים. החיל שהפך בסתר לאחד מחילות האוויר המנוסים והמתקדמים בעולם, הפתיע את כולם.
מפקדו ברוב שנות המלחמה היה רייכסמרשל הרמן גרינג, מי שבמלחמת העולם הראשונה היה קצין זוטר בחיל הרגלים והפך לטייס מצטיין ומעוטר. הוא ניצח ביותר מעשרים קרבות אוויר וקיבל ב-1918 את העיטור הצבאי הגבוה ביותר של הצבא הגרמני.
אבל אם בתחילת מלחמת העולם השנייה, בניצחונותיו הראשונים של הצבא הגרמני, היה גרינג מפקד יעיל, שהפך את חיל האוויר לגוף צבאי אימתני ומנצח, בהמשך הוא הלך והתמכר לזלילה, לסמים, בזבזנות וביזת אוצרות אמנות מכל רחבי אירופה. במקביל למעשי הזוועה שעשה כנאצי נלהב וחברו סגנו של היטלר, הלכו תפקודו ומעמדו והדרדרו. הלופטוואפה, ממש כמוהו, הלך ונכשל במלחמה.
בקרב על בריטניה, למשל, כשל הלופטוואפה במשימות ההשמדה של חיל האוויר הבריטי וכתישה של ערי בריטניה, כהכנה לפלישה נאצית עתידית לאי הבריטי. מחיל אוויר, שהיה גורם משמעותי בכיבושי הבזק של גרמניה בכל רחבי אירופה, הוא הופך לחיל מביך שלא מצליח להגן אפילו על גרמניה.
בעוד שהמהנדסים הגרמניים מספקים ללופטוואפה מנועי סילון חדישים ומערכות מובילות מסוגן בעולם, כמו מטוס הקרב הסילוני - המסרשמיט Me-262, הטיל המונחה V-1, הטיל הבליסטי V-2 ואפילו מטוס חמקן ראשוני, עסק הלופטוואפה בהישרדות בשדה הקרב ובביצוע של מעשי זוועה ופשעי מלחמה, בין השאר תוך שימוש בפליטים לצורך ניסויים איומים בבני אדם.
לקראת סוף המלחמה ביצע חיל האוויר הגרמני את מבצע "רוח צפון". זו הייתה ההתקפה האווירית הגדולה של היטלר, שהסתיימה בהשמדה של 27 בסיסים של בעלות הברית, אך במקביל גם בחיסולו של ה"לופטאוופה", חיל האוויר של הנאצים.
הרוע משחית וסופו של הלוּפְטְוַואפֶה הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך. שכן, דומה שכל התכונות הרעות של האידיאולוגיה הנאצית והנפשות הפועלות בנאציזם, חברו כדי להרוג ולחסל גם את מכונת המלחמה היעילה שהייתה בידיהם. למזלנו.
כך הפך הלופטוואפה את טייסיו לתלויים בסמים, כדי לתפקד (עברית):
https://youtu.be/ng1lqqKs2b0
סרטונים אמיתיים של הפצצת לונדון בידי הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני:
https://youtu.be/tEg0XUGukzQ
על היהודי שהקים את הלופטוואפה (עברית):
https://youtu.be/6Zm_l-Z9VE4
ורק במשחקי המחשב הם נראים נהדר כל כך:
https://youtu.be/_htwfzAgX_Q
מה זו תרבות?
תרבות (Culture) היא מכלול הנורמות וצורת החיים המיוחדת לחברה אנושית מסוימת.
התרבות כוללת שפה, אמנות, ספרות, אופנה, מסורת, אוכל וסיפורים. תרבות היא תוצר של הערכים, הרעיונות החברתיים או האידיאלים והאמונות של החברה הזו.
מקור המילה הוא ככל הנראה במילה האכדית tarbûtu שפירושה "חניך". ואכן, המושג "בני תרבות" משמש בימינו לתיאור של אנשים משכילים ונאורים, שחונכו בסביבה תרבותית, שהקנתה להם התנהגות מתאימה.
אגב, אותה מילה 'תרבות' משמשת גם לתיאור החברה האנושית המתקדמת שנוצרה לאחר המהפכה החקלאית. במהלכה עבר בני האדם הקדמונים מחברות של ציידים-לקטים לעיסוק בחקלאות ולהתיישבות בישובי קבע. הם החלו להקים יישובים ואף ערים, האוכלוסיה גדלה והחלה להיווצר התרבות האנושית, על חוקיה, אמונותיה כולל הדתיות ומערכות סמלים שונות.
יש המתייחסים ליישוב הניאוליתי צ'טל הויוק (Chatalhoyuk), שהתקיים לפני 8,000 שנה בחבל אנטוליה בטורקיה, כערש התרבות האנושית, אבל זו רק השערה. התרבות השלמה העתיקה ביותר הידועה לנו כיום, היא התרבות השומרית שהתקיימה לפני כ-5,000 שנה.
ואם במרבית שימושיו תרבות הוא מושג חיובי, מי שיצא ל"תרבות רעה" הוא מי שיצא מההתנהגות התרבותית של אותם בני תרבות, אלה שחונכו לנהוג כחלק מהסביבה התרבותית. בהקשר הזה ראוי להזכיר את האמרה הנאצית היהירה והצינית שבה אומר הקלגס הנאצי (יש המייחסים זאת להרמן גרינג) "בכל פעם שאני שומע את המלה תרבות אני שולח את היד לאקדח..."
המושג 'תרבות' גם הושאל למכלול ההתנהגות בהקשרים ספציפיים, כמו מושג "תרבות הגוף", המציין את החיים הכרוכים בטיפוח הגוף ובריאותו, תרבות פנאי, המתייחס להרגלי הפנאי של בני-אדם, או תרבות הצריכה - המתייחס לאופן שבו אנשים מתנהלים בקניות שהם עושים, בבחירות המוצרים, כמויות הקניה, בולמוסי קניות וכדומה.
יש גם את "תרבות האינסטנט" (Instant Culture), מושג המתייחס לתרבות של "מיד" ו"עכשיו", שכל כך התפתחה בעידן העכשווי בו דחיית סיפוקים הופכת נדירה יותר ויותר.
הנה התרבות:
https://youtu.be/yB7WwENGOgw
התרבות הישראלית (עברית):
https://youtu.be/Ih7_PhncrzE
כך הטלוויזיה החינוכית הגדירה את התרבות (עברית):
https://youtu.be/EuM0VdjGhtg
והנה תרבות הצריכה (עברית):
https://youtu.be/rcGD4VBMuW8
מה היה פוטש בית הבירה שהביא את היטלר לכלא?
פוטש בית הבירה (Beer Hall Putsch), או פוטש מרתף הבירה, היה הפיכה שניסו היטלר וחבריו הלאומנים לבצע בבאווריה, לקראת מה שקיוו שתהיה השתלטות על גרמניה כולה.
הפוטש הזה, מילה בגרמנית שפירושה "הפיכה", היה יריית הפתיחה של המהפכה הנאצית. זה היה האקט האלים הראשון של מי שעתיד להשתלט על גרמניה ולהפוך אותו לתליין הגדול בהיסטוריה ואת אירופה לבית המטבחיים שלו.
הכל מתחיל ב-8 בנובמבר 1923, ערב יום השנה החמישי לנפילת הרייך הקיסרי, כשאדולף היטלר וכנופייתו נכנסים לכינוס של מפלגת ימין יריבה ושלטת בבאווריה, שמתקיים בבית הבירה הגדול במרכז מינכן, ה"בירגרברויקלר".
החבורה הנאצית משתלטת על הכינוס. אחד המשתלטים ירה אל התקרה והפיהרר לעתיד הכריז: "המהפכה הלאומית החלה!" ומשכנע באיומי אקדח את שלישית המנהיגים בה לתמוך בה. זמן קצר לאחר מכן יוצאים היטלר ואנשיו מהמקום ומנסים לסייע להשלים את כיבטש המפקדה הצבאית שבעיר.
אבל העניינים מסתבכים וההפיכה לא מתרוממת. למחרת היטלר מנסה לתקן וצועד עם כמה אלפי חברי מפלגה מקווה עדיין להשתלט על גרמניה. אבל הוא נתקל בהתנגדות ובירי על אנשיו. הוא, גרינג ורבים נפצעים ו-13 נהרגים. הפוטש נכשל.
בעקבות הפוטש הכושל נשפט היטלר. אבל את השופטים למשפט בחר פקיד אוהד של הנאצים בממשל הבווארי. אלה היו שופטים לאומניים בעצמם והם אפשרו להיטלר להפוך את אולם בית המשפט לבמה בה הציג את רעיונותיו הלאומניים.
במקום לכפור בהאשמות נגדו, היטלר צייר את עצמו כפטריוט הרוצה להפיל את הממשלה הבוגדת. הסיקור העיתונאי של המשפט הלך והתגבר והביא את התועמלן והפוליטיקאי השולי מבאווריה לתודעה של כל אזרחי גרמניה. רבים במדינה "קנו" את רעיונותיו על מלחמתו ה"פטריוטית" כנגד הממשלה הדמוקרטית ששריה הם בוגדים...
לאחר שנגזרו עליו 5 שנות מאסר, היטלר נשלח לבית הכלא. אבל שופטיו דאגו להכניס לגזר הדין סעיף קטן ובו אפשרות לשחרור מוקדם, כבר לאחר חצי שנה, במידה והתנהגותו בכלא תהיה טובה.
גם המאסר עצמו לא היה מאסר רציני. להיפך. בחדרו שבכלא כתב הצורר הנאצי לעתיד את ספר השטנה שלו "מיין קאמף", אירח חברים ותכנן את צעדיו הבאים.
הפוטש הכושל, מסתבר בדיעבד, העלה אותו ואת רעיונותיו לליגה הלאומית. הוא הפך לשחקן מרכזי בפוליטיקה הגרמנית ובמסלול לא יאומן של תמימות מצד המנהיגות שנכנעת לו ואלימות מעורבת בציניות אין גבול, הוא יהפוך עשור אחר כך לשליט גרמניה ועשור נוסף אחרי כן למחריב אירופה וגרמניה בתוכה.
ה"בירגרברויקלר" שבכיכר רוזנהיימר, אותו מרתף בירה שבו החל הפוטש, כבר לא קיים. 16 שנים אחר כך נכשל בו ניסיון התנקשות בהיטלר.
המתעקשים לנשום את ההיסטוריה מעוררת החלחלה של הנאצים, יכולים להתנחם ולפנות אל בית בירה אחר, במרחק קצר משם. שם מצוי ה"הופברויהאוס", מקום המארח בכל ערב מאות גרמנים חובבי בירה.
כאן הציג היטלר בפברואר 1920 את מצע המפלגה הנציונל-סוציאליסטית, או בשמה המוכר היותר המפלגה הנאצית.
הנה סיפור הפוטש של בית הבירה, עם שחקנים:
https://youtu.be/r4a9MJg5CvA
הפרטים:
https://youtu.be/mTFerHrvm18
'פוטש מרתף הבירה' של הנאצים:
http://youtu.be/FpUA1Kbmaow
בהיסטוריה:
http://youtu.be/lbvMnFwe4lc
סיפור הפוטש הזה:
http://youtu.be/DvD8bbCiAVE
וסיפורו המלא של פוטש בית הבירה:
https://youtu.be/0-hDmm2itO0?long=yes
האם להיטלר היה מטוס חמקן?
הפרשה הזו מדהימה בכל קנה מידה ובעיקר קל ללמוד ממנה איזה מזל שהיטלר וגרמניה הנאצית הובסו במלחמת העולם השנייה ולא זכו לעוד כמה שנים.
מסתבר שכבר באמצע שנות ה-40, שנה לפני סיומה של מלחמת העולם השנייה, הצליחו שני האחים הגרמנים הורטן, מהנדסי מטוסים גאונים, לפתח אבטיפוס של מטוס קרב סילוני שהיה בעל תכונות מתקדמות וחסרות תקדים בשדה הקרב האווירי של אותה תקופה.
המטוס הזה הקדים בחצי מאה את המטוסים האמריקאים החמקנים. הוא היה בעל כנף משולשת, עשויה עץ ופלדה, שהקנתה לו יכולת לחמוק מהרדאר הבריטי. היו בו תותחים הרסניים והנעתו הסילונית הייתה חדשנית ופורצת דרך. בעת הנחיתה הופעלו בו מצנחים שבלמו אותו והיה בו גם כיסא מפלט לטייס. הוא היה העתיד של התעופה הצבאית.
הפיתוח של האחים הורטן נענה לאתגר שהציב שנה קודם לכן מפקד הלופטוואפה הרמן גרינג, הסגן של היטלר, מנהל חיל האוויר הגרמני ומבכירי המשטר הנאצי. גרינג רצה במטוס קרב סילוני שיוכל לחמוק מהרדאר הבריטי, להגיע אל מפקדות בעלות הברית עם משקל רב של חומרי נפץ ולהשמידן.
כמו החמקנים המודרניים התבסס המבנה עוצר הנשימה של המטוס החמקני שזכה לשם הורטן 229 (Horten 229) על כנף משולשת, הקונספט של מטוסים בעלי "גוף שלוב כנפיים", שבהמשך ישמש מטוסי לוחמה כמו "המפציץ החמקן", ה-B2 האמריקאי ולא מעט חמקנים נוספים.
ההורטן, מכל מקום, היה עשוי בחלקו מעץ משוח בדבק. כדי שיוכל לחמוק מהרדאר, ערבבו המהנדסים בדבק הזה אבקת פחם, שבולעת גלים אלקטרומגנטיים.
המטוס החמקן הנאצי היה גם מטוס לוחמה מצוין. במבחנים ותרגילים של פעולות אוויר שערך חיל האוויר הגרמני ב-1944 הוא הצליח להביס את מטוסי ה"מסרשמידט" מדגם Me 262, גאוות ההנדסה האווירית הגרמנית.
למזלן של בנות הברית הסתבכו העניינים בתחילת 1945. במקביל לתבוסתם המסתמנת של הגרמנים במלחמה, התרסק גם האבטיפוס הראשון של ההורטן 229 בטיסת ניסוי ועיכב את התהליך בזמן רב. האחים אמנם יבנו אבטיפוס נוסף אבל הנאצים ההולכים ומובסים כבר לא יספיקו להנות מהטכנולוגיה המדהימה הזו.
ההורטן הוחבא עם התכניות בהאנגר סודי ומרוחק, שנתפס בגמר המלחמה על ידי הצבא האמריקאי. האבטיפוס והתכניות שלו הועברו לאמריקה וללא ספק היו חומר לימוד מצוין למהנדסי התעופה שם.
יותר מ-70 שנה אחר כך מככב בשמיים ה-B-2 המודרני, מטוס קרב חמקן ומפציץ אימתני שנראה ופועל ממש כמו ההורטן, אבל עם טכנולוגיות של המאה ה-21. בשנת 2009 סיים צוות חוקרים אמריקאי לבנות את ההורטן 229, על פי התכניות המקוריות שלו.
אמריקה למדה שוב עד כמה הקדימו האחים הורטן את עולם התעופה הצבאי של התקופה. הפרויקט הונצח בסרט תיעודי שנקרא "אצבעו של היטלר" והזכיר שוב את הגאונות הטכנולוגית הגרמנית ועד כמה היה העולם קרוב לגורל אחר לחלוטין מזה שבו זכינו במציאות.
הנה סיפורו של ההורטן 229 או החמקן הנאצי (עברית):
https://youtu.be/sGZkBj70rzQ
זה מה שהיה עלול לקרות אם היו הנאצים מספיקים לייצר אותו:
https://youtu.be/RtNr9mb6CZI
וסיפורה של הקבוצה שבנתה אותו 50 שנה אחרי:
https://youtu.be/KedwbUw6BDk
קראו לו הרמן גרינג (Luftwaffe). בצעירותו הוא נודע בגרמניה כטייס מוצלח, פטריוט, עטור תהילה, גיבור אמיץ ואיש מוכשר - בהמשך חייו הוא יתגלה כשטן נאצי חסר עכבות, אדם מושחת במיוחד וחסר לב, ששירת וחבר למנהיג השטני בהיסטוריה והיה גרוע לפחות כמוהו.
זה מתחיל בשנות המלחמה הגדולה, כשרייכסמרשל הרמן גרינג, מי שבמלחמת העולם הראשונה היה קצין זוטר בחיל הרגלים והפך לטייס מצטיין ומעוטר. הוא ניצח ביותר מעשרים קרבות אוויר וקיבל ב-1918 את העיטור הצבאי הגבוה ביותר של הצבא הגרמני.
ב-1921, כשהרמן גרינג פוגש את אדולף היטלר, הצורר לעתיד, שמקים את המפלגה הנאצית ומנסה לבנות אותה. קשריו הצבאיים והחברתיים של גרינג מסייעים לו לגייס תומכים וכסף. כגיבור מלחמה גרינג הוא ניגוד מושלם ונחוץ להיטלר.
ככזה, הוא מהווה את האיזון והניגוד המושלם לאספסוף הנאצי שמקיף את המנהיג, שבשלב זה גם הוא נמצא בראשית דרכו הפוליטית והוא חסר קשרים עם האליטה הגרמנית. השניים מפתחים חברות משתלמת לשניהם ומעין סימביוזה, שבאה לידי ביטוי באמירה של היטלר אז: "לעולם לא אשאר בבדידות, כל עוד גרינג לצידי".
בשנת 1934, ממנה היטלר, קנצלר גרמניה, את גרינג למפקד הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני. ערב מלחמת העולם השנייה, מצויד חיל האוויר הזה היטב והוא מלא בטייסים מוכשרים, שהוכנו שנים למלחמה.
כל העולם מכיר את שמו של הרמן גרינג.
אך אם בתחילת המלחמה, בניצחונותיו הראשונים של הצבא הגרמני, היה גרינג מפקד יעיל, שהפך את חיל האוויר לגוף צבאי אימתני ומנצח, בהמשך הוא הלך והתמכר לזלילה, לסמים, בזבזנות וביזת אוצרות אמנות מכל רחבי אירופה.
במקביל למעשי הזוועה שעשה כנאצי נלהב וכחברו וסגנו של היטלר, במהלך המלחמה הלכו תפקודו ומעמדו והדרדרו. הלופטוואפה, ממש כמוהו, הלך ונכשל במלחמה.
במאי 1945 הרמן גרינג נעצר באוסטריה, על ידי כוחות בעלות הברית. כמי שהיה סגנו של היטלר, הוא היה הפושע הנאצי הבכיר ביותר שנתפס בחיים. לאורך משפטי נירנברג הוא הגן על רעיונות המשטר הנאצי ומעולם לא התחרט על מעשיו.
בנירנברג מוצא אותו בית המשפט הבינלאומי אשם בפשעי מלחמה וכאחראי לעוולות המשטר הנאצי, לרבות השואה כהשמדת היהודים. השופטים מתארים אותו כאדם רהוט, מבריק וקר רוח במיוחד ותולים בו את ההשפעה הגדולה ביותר על התנהלות היטלר לאורך כל שנות המלחמה.
הטריבונל הבינלאומי, חבר השופטים במשפטי נירנברג, דן את הרמן גרינג למוות בתלייה. אבל כמו לכל בכיר נאצי יש לו גלולת ציאניד שהוטמנה באחת משיניו. ב-15 באוקטובר 1946, שעות ספורות לפני תלייתו, הוא בולע את הציאניד ומתאבד בתאו.
הנה סיפורו של טייס-העל הגרמני שהפך לצורר נאצי (עברית):
https://youtu.be/ZT9C6E0VyyE
גרינג בשבי האמריקאי מיד עם תום המלחמה:
https://youtu.be/qnX5HXbRbcA
והרצאת טד שנפתחת בסיפור התרמית שחווה הרמן גרינג כש"הזדעזע לגלות שיש רוע בעולם" (מתורגם):
https://youtu.be/RPicL1AWrs8?long=yes
אחד הפשעים המפורסמים בהיסטוריה הוא חטיפת התינוק של צ'רלס לינדברג (Lindbergh baby Kidnapping).
הכל קרה בשנת 1932, חודש מרץ, כשבנו הבכור של הטייס החלוץ לינדברג נחטף מעריסתו. צ'ארלס אוגוסטוס לינדברג הפעוט נלקח מבית משפחת לינדברג, בגיל שנה וחצי, בעת שההורים סועדים למטה את ארוחת הערב.
לינדברג, הבה נזכור, היה הטייס הראשון שהעז לחצות את האוקיינוס האטלנטי במטוס, בטיסת סולו, ללא עצירה וכשהוא לבדו. זה היה 5 שנים לפני החטיפה, בגיל 25 בלבד, כשצ'רלס לינדברג הצעיר מטיס את מטוסו האגדי "הרוח של סנט לואיס" ומדהים את העולם.
אך באותו לילה, חמש שנים אחר כך, אפילו לינדברג לא יכול היה להגן על בנו מפני הפשע שעתיד להסעיר את אמריקה. בתקשורת האמריקאית החטיפה הזו עתידה לקבל את השם "הפשע של המאה".
החטיפה התרחשה כשכמו בכל ערב, השכיבה המטפלת את צ'רלס לינדברג הפעוט לישון. הוא נם בחדרו שבקומה השנייה של אחוזת לינדברג בניו ג'רסי. שעה אחר כך היא נכנסה לבדוק שהכל כשורה והתינוק ישן שינה עמוקה. אבל בשעה 10 בערב, כשהיא שוב בדקה, כבר לא ישן התינוק במיטתו.
המטפלת נחפזה במדרגות וזעקה שהפעוט איננו. ההורים, שבדיוק סעדו בקומה הראשונה של ביתם, עלו במהירות ומצאו את החלון של חדר ילדם פתוח. על הרצפה נראו עקבות של בוץ.
אן, רעייתו של לינדברג, מצאה בחדר הריק פתק ובו דרישת כופר עבור בנה, על סך של 50,000 דולר.
העיתונות צעקה בכותרות ענק על חטיפתו של לינדברג הקטן, תינוק שמנמן, עם שיער זהוב ומתולתל ובעל עיניים כחולות, שזמן קצר לפני כן החל לדבר ולזחול.
אינספור אמריקאים ניסו לסייע לחיפושים. הם הציפו את המשטרה בחלקי מידע והשתתפו בחיפושים במקומות רבים. אך המידע שמסרו התברר ברובו כלא מבוסס ובחיפושים בסביבה נמצא רק סולם, שבו השתמשו ככל הנראה החוטפים כדי להגיע אל חלון חדרו של הפעוט.
ביום שלאחר החטיפה קיבלו ההורים גלויה, בה הובטח להם שהתינוק בריא. כמה ימים אחר כך הם נדרשו לשלם כבר דמי כופר בסך 70 אלף דולר. ההורים לא היססו והניחו מיד את התיק עם הכסף, במקום שבו דרשו החוטפים.
לינדברג ורעייתו קיבלו הודעה שבנם מונח בסירה ששמה "נלי", במיקום מסוים באזור מסצ'וסטס. אבל הסירה לא הייתה על החוף וכמובן שגם לא התינוק.
כמה ימים אחר כך זמן הסתברה הטרגדיה המלאה, כשנמצא צ'ארלס הקטן מת. גופתו אותרה לא הרחק מאחוזת ההורים. החוקרים קבעו שהוא נרצח בלילה שבו נחטף.
"הפשע של המאה" החריד את אמריקה והזוג לינדברג התקשה להמשיך ולחיות בביתו. לינדברג ואן עזבו די מהר ועברו להתגורר באירופה.
מה שרבים לא ידעו זה שלינדברג היה אנטישמי וחבר של אנטישמי ידוע אחר, יצרן כלי הרכב פורד. באירופה היו מי שהמתינו לו. כי בתור טייס נודע ואמיץ לינדברג זכה לכבוד עצום מהמשטר הנאצי. הוא קיבל אות כבוד מהטייס הגרמני המעוטר ומי שהיה מפקד חיל האוויר הגרמני באותם שנים, הרמן גרינג. מכאן הוא גם תמך ואף התחבר לנאציזם.
פרשת החטיפה המפורסמת נפתרה שנתיים אחר כך, ב-1935. כדאי לדעת שהשטרות שהועברו על ידי ההורים לחוטפים היו מסומנים. אחד מהם, שטר מסומן מדמי הכופר, הוביל את החוקרים אל ברנש בשם ברונו האופטמן. חקירה קצרה העלתה שהאיש היגר לארצות הברית מגרמניה ונזקק לכסף. אך הוא עצמו טען בעקביות שהוא חף מפשע.
על אף שלא נמצאו מספיק ראיות כדי שניתן יהיה להרשיעו, התביעה דרשה עונש מוות. יתכן שהדרישה הייתה גם בעקבות הלחץ הציבורי הרב, שניזון בין השאר מכך שהכופר שולם, אך לחוטפים לא הייתה כוונה מעולם, להשיב את התינוק בריא להוריו.
כך נידון האופטמן למוות ובשנת 1935 הוא הוצא להורג בכסא החשמלי. עד היום לא ידוע במפורש האם היה אכן החוטף או אחד מהחוטפים או שהיה חף מפשע כמו שטען.
ב-1939 נפתחה מלחמת העולם השנייה ולינדברג עצמו שב עם זוגתו לארצות הברית. הוא נתקל בהתנגדות ציבורית עצומה לקשריו עם הנאצים ורבים תבעו ממנו להחזיר את אות הכבוד שקיבל מגרינג.
אבל הטייס הנודע והאנטישמי התנגד לכך ואף הטיף ודרש שארה"ב לא תתערב במלחמה כנגד היטלר, תוך שהוא מאשים את היהודים באמריקה על כך שהם מעודדים מעורבות כזו.
שנים אחר כך, לאחר מותו של לינדברג, טענה אשתו שהוא מעולם לא שנא יהודים וכאב את הדימוי האנטישמי לו הוא זכה בציבוריות האמריקאית, אבל הכתם על דמותו ואהדתו למשטר החושך הנאצי נותר ומעולם לא הוסר באמת.
הנה הסיפור של חטיפת לינדברג:
https://youtu.be/Tg6-_miGVe8
יומן קולנוע מהתקופה:
https://youtu.be/3XX44bVs5H4
כך נתפס החוטף האופטמן:
https://youtu.be/FpwduHFPqHk
וסרטון תיעודי על פרשת "חטיפת התינוק של לינדברג":
https://youtu.be/DZMN8e1Vy8s?long=yes
יער ביאלובייזה היה יער קדום ועצום שהיה המקום האחרון שבו נמצאו אחדות מהחיות שנכחדו באירופה. הנאצים האמינו שהוא היה מהיערות הגדולים של גרמאניה העתיקה ושהשבטים הגרמאנים העתיקים, שהיו בעבר אנשי יער, צדו בו את החיות הללו.
הנאצים האמינו שכחלק מתהילת הרייך השלישי עליהם להחזיר אל העולם מינים שנכחדו לפני מאות שנים מן העולם. זה היה עוד אחד מהרעיונות של עיצוב העולם שיישלט בתום המלחמה, כך האמינו, בידי הנאצים.
הרמן גרינג, האיש השני בחשיבותו בממשל הגרמני, היה אחראי בין השאר על קידום הציד במדינה. הוא נעזר בלוץ הק הזואולוג ובאחיו, משושלת של מנהלי גני חיות גרמניים. חלומם היה להחזיר לחיים חיות מיתולוגיות שהכירו וצדו אבות הרייך, בני השבטים הגרמאניים.
באמצעות הרבעה הם ניסו לשחזר את שור הבר הקדום שנכחד, האאורוקס, ואת סוס הטרפן, הגרסה הקדומה והפראית של הסוס המודרני.
הם גירשו והרגו את כל בני הכפרים שישבו ביער העצום וניקו אותו מבני אדם ואז שחררו בו את חיות הפרא שיצרו. עד היום היער הענקי הוא שמורת טבע ענקית וחי בו "הבקר של הק", אותו גזע של שוורים מזויפים שפיתח הזואולוג הנאצי. יש המכנים אותו "הפרות של היטלר".
הנה הביזונים של יער ביאלובייזה, שזכו לכינוי "הפרות של היטלר":
https://youtu.be/BLbqEzx0p9E
ניסיונות דומים לשחזור בעלי חיים קדומים שנכחדו, נעשים כיום בעזרת טכנולוגיות חדשניות:
http://youtu.be/iB9cxjNsXvA?t=11s
וסיפור החזרתם של מינים שנכחדו לחיים בידי הנאצים:
https://youtu.be/6A3tdPSarFk
הלוּפְטְוַואפֶה (Luftwaffe) הוא שמו של חיל האוויר הגרמני. למעשה, זוהי המילה לכל חיל אוויר, אבל מאז מלחמת העולם השנייה מתקשר המושג בעולם לחיל אחד בלבד - לחיל האוויר של גרמניה.
במלחמת העולם השנייה היה לופטוואפה הזרוע האווירית של צבא הקבע של גרמניה הנאצית, הוורמאכט. הוא היה חיל חזק ויעיל, אבל 20 שנה קודם לכן זה לא היה הסיפור.
במאי 1920, פורק הלופטוואפה, על פי התנאים של חוזה ורסאי, שנחתם לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה. החיל הזה לא היה היחיד שפורק אז. כמוהו פוזרו כל הצבא, הצי הקיסרי הגרמני ושאר הכוחות בעלי היכולת הצבאית שהחזיקה אז גרמניה.
אבל כשעלה היטלר לשלטון, הוא החל להכין את גרמניה למלחמה הבאה. ברור היה לו שהיישום של תכניותיו האפלות יהיה מורכב ושמדינות העולם החופשי יילחמו בו, לפחות עד שיובסו, לשיטתו. וכך, בחודש פברואר 1935 החלו אנשי היטלר לעשות בלופטוואפה רפורמה מקיפה שתהפוך אותו, 4 שנים אחר כך, לאחד מכוחות האוויר החזקים באירופה ובעולם.
ב-1 בספטמבר 1939, כשמלחמת העולם השנייה פרצה באירופה, היה הלופטוואפה חיל האוויר החזק באירופה. טייסיו, שרכשו ניסיון רב בקרבות מלחמת האזרחים בספרד, ומטוסים החדשים, פאר ההנדסה והייצור הגרמניים, היו מוכנים למערכה.
כך החל הלופטוואפה למלא משימות הפצצה בבליץ הגרמני על פולין ולפגוש מטוסי קרב של בנות הברית, בקרבות אוויר קשים. החיל שהפך בסתר לאחד מחילות האוויר המנוסים והמתקדמים בעולם, הפתיע את כולם.
מפקדו ברוב שנות המלחמה היה רייכסמרשל הרמן גרינג, מי שבמלחמת העולם הראשונה היה קצין זוטר בחיל הרגלים והפך לטייס מצטיין ומעוטר. הוא ניצח ביותר מעשרים קרבות אוויר וקיבל ב-1918 את העיטור הצבאי הגבוה ביותר של הצבא הגרמני.
אבל אם בתחילת מלחמת העולם השנייה, בניצחונותיו הראשונים של הצבא הגרמני, היה גרינג מפקד יעיל, שהפך את חיל האוויר לגוף צבאי אימתני ומנצח, בהמשך הוא הלך והתמכר לזלילה, לסמים, בזבזנות וביזת אוצרות אמנות מכל רחבי אירופה. במקביל למעשי הזוועה שעשה כנאצי נלהב וחברו סגנו של היטלר, הלכו תפקודו ומעמדו והדרדרו. הלופטוואפה, ממש כמוהו, הלך ונכשל במלחמה.
בקרב על בריטניה, למשל, כשל הלופטוואפה במשימות ההשמדה של חיל האוויר הבריטי וכתישה של ערי בריטניה, כהכנה לפלישה נאצית עתידית לאי הבריטי. מחיל אוויר, שהיה גורם משמעותי בכיבושי הבזק של גרמניה בכל רחבי אירופה, הוא הופך לחיל מביך שלא מצליח להגן אפילו על גרמניה.
בעוד שהמהנדסים הגרמניים מספקים ללופטוואפה מנועי סילון חדישים ומערכות מובילות מסוגן בעולם, כמו מטוס הקרב הסילוני - המסרשמיט Me-262, הטיל המונחה V-1, הטיל הבליסטי V-2 ואפילו מטוס חמקן ראשוני, עסק הלופטוואפה בהישרדות בשדה הקרב ובביצוע של מעשי זוועה ופשעי מלחמה, בין השאר תוך שימוש בפליטים לצורך ניסויים איומים בבני אדם.
לקראת סוף המלחמה ביצע חיל האוויר הגרמני את מבצע "רוח צפון". זו הייתה ההתקפה האווירית הגדולה של היטלר, שהסתיימה בהשמדה של 27 בסיסים של בעלות הברית, אך במקביל גם בחיסולו של ה"לופטאוופה", חיל האוויר של הנאצים.
הרוע משחית וסופו של הלוּפְטְוַואפֶה הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך. שכן, דומה שכל התכונות הרעות של האידיאולוגיה הנאצית והנפשות הפועלות בנאציזם, חברו כדי להרוג ולחסל גם את מכונת המלחמה היעילה שהייתה בידיהם. למזלנו.
כך הפך הלופטוואפה את טייסיו לתלויים בסמים, כדי לתפקד (עברית):
https://youtu.be/ng1lqqKs2b0
סרטונים אמיתיים של הפצצת לונדון בידי הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני:
https://youtu.be/tEg0XUGukzQ
על היהודי שהקים את הלופטוואפה (עברית):
https://youtu.be/6Zm_l-Z9VE4
ורק במשחקי המחשב הם נראים נהדר כל כך:
https://youtu.be/_htwfzAgX_Q
גרינג
תרבות (Culture) היא מכלול הנורמות וצורת החיים המיוחדת לחברה אנושית מסוימת.
התרבות כוללת שפה, אמנות, ספרות, אופנה, מסורת, אוכל וסיפורים. תרבות היא תוצר של הערכים, הרעיונות החברתיים או האידיאלים והאמונות של החברה הזו.
מקור המילה הוא ככל הנראה במילה האכדית tarbûtu שפירושה "חניך". ואכן, המושג "בני תרבות" משמש בימינו לתיאור של אנשים משכילים ונאורים, שחונכו בסביבה תרבותית, שהקנתה להם התנהגות מתאימה.
אגב, אותה מילה 'תרבות' משמשת גם לתיאור החברה האנושית המתקדמת שנוצרה לאחר המהפכה החקלאית. במהלכה עבר בני האדם הקדמונים מחברות של ציידים-לקטים לעיסוק בחקלאות ולהתיישבות בישובי קבע. הם החלו להקים יישובים ואף ערים, האוכלוסיה גדלה והחלה להיווצר התרבות האנושית, על חוקיה, אמונותיה כולל הדתיות ומערכות סמלים שונות.
יש המתייחסים ליישוב הניאוליתי צ'טל הויוק (Chatalhoyuk), שהתקיים לפני 8,000 שנה בחבל אנטוליה בטורקיה, כערש התרבות האנושית, אבל זו רק השערה. התרבות השלמה העתיקה ביותר הידועה לנו כיום, היא התרבות השומרית שהתקיימה לפני כ-5,000 שנה.
ואם במרבית שימושיו תרבות הוא מושג חיובי, מי שיצא ל"תרבות רעה" הוא מי שיצא מההתנהגות התרבותית של אותם בני תרבות, אלה שחונכו לנהוג כחלק מהסביבה התרבותית. בהקשר הזה ראוי להזכיר את האמרה הנאצית היהירה והצינית שבה אומר הקלגס הנאצי (יש המייחסים זאת להרמן גרינג) "בכל פעם שאני שומע את המלה תרבות אני שולח את היד לאקדח..."
המושג 'תרבות' גם הושאל למכלול ההתנהגות בהקשרים ספציפיים, כמו מושג "תרבות הגוף", המציין את החיים הכרוכים בטיפוח הגוף ובריאותו, תרבות פנאי, המתייחס להרגלי הפנאי של בני-אדם, או תרבות הצריכה - המתייחס לאופן שבו אנשים מתנהלים בקניות שהם עושים, בבחירות המוצרים, כמויות הקניה, בולמוסי קניות וכדומה.
יש גם את "תרבות האינסטנט" (Instant Culture), מושג המתייחס לתרבות של "מיד" ו"עכשיו", שכל כך התפתחה בעידן העכשווי בו דחיית סיפוקים הופכת נדירה יותר ויותר.
הנה התרבות:
https://youtu.be/yB7WwENGOgw
התרבות הישראלית (עברית):
https://youtu.be/Ih7_PhncrzE
כך הטלוויזיה החינוכית הגדירה את התרבות (עברית):
https://youtu.be/EuM0VdjGhtg
והנה תרבות הצריכה (עברית):
https://youtu.be/rcGD4VBMuW8
פוטש בית הבירה (Beer Hall Putsch), או פוטש מרתף הבירה, היה הפיכה שניסו היטלר וחבריו הלאומנים לבצע בבאווריה, לקראת מה שקיוו שתהיה השתלטות על גרמניה כולה.
הפוטש הזה, מילה בגרמנית שפירושה "הפיכה", היה יריית הפתיחה של המהפכה הנאצית. זה היה האקט האלים הראשון של מי שעתיד להשתלט על גרמניה ולהפוך אותו לתליין הגדול בהיסטוריה ואת אירופה לבית המטבחיים שלו.
הכל מתחיל ב-8 בנובמבר 1923, ערב יום השנה החמישי לנפילת הרייך הקיסרי, כשאדולף היטלר וכנופייתו נכנסים לכינוס של מפלגת ימין יריבה ושלטת בבאווריה, שמתקיים בבית הבירה הגדול במרכז מינכן, ה"בירגרברויקלר".
החבורה הנאצית משתלטת על הכינוס. אחד המשתלטים ירה אל התקרה והפיהרר לעתיד הכריז: "המהפכה הלאומית החלה!" ומשכנע באיומי אקדח את שלישית המנהיגים בה לתמוך בה. זמן קצר לאחר מכן יוצאים היטלר ואנשיו מהמקום ומנסים לסייע להשלים את כיבטש המפקדה הצבאית שבעיר.
אבל העניינים מסתבכים וההפיכה לא מתרוממת. למחרת היטלר מנסה לתקן וצועד עם כמה אלפי חברי מפלגה מקווה עדיין להשתלט על גרמניה. אבל הוא נתקל בהתנגדות ובירי על אנשיו. הוא, גרינג ורבים נפצעים ו-13 נהרגים. הפוטש נכשל.
בעקבות הפוטש הכושל נשפט היטלר. אבל את השופטים למשפט בחר פקיד אוהד של הנאצים בממשל הבווארי. אלה היו שופטים לאומניים בעצמם והם אפשרו להיטלר להפוך את אולם בית המשפט לבמה בה הציג את רעיונותיו הלאומניים.
במקום לכפור בהאשמות נגדו, היטלר צייר את עצמו כפטריוט הרוצה להפיל את הממשלה הבוגדת. הסיקור העיתונאי של המשפט הלך והתגבר והביא את התועמלן והפוליטיקאי השולי מבאווריה לתודעה של כל אזרחי גרמניה. רבים במדינה "קנו" את רעיונותיו על מלחמתו ה"פטריוטית" כנגד הממשלה הדמוקרטית ששריה הם בוגדים...
לאחר שנגזרו עליו 5 שנות מאסר, היטלר נשלח לבית הכלא. אבל שופטיו דאגו להכניס לגזר הדין סעיף קטן ובו אפשרות לשחרור מוקדם, כבר לאחר חצי שנה, במידה והתנהגותו בכלא תהיה טובה.
גם המאסר עצמו לא היה מאסר רציני. להיפך. בחדרו שבכלא כתב הצורר הנאצי לעתיד את ספר השטנה שלו "מיין קאמף", אירח חברים ותכנן את צעדיו הבאים.
הפוטש הכושל, מסתבר בדיעבד, העלה אותו ואת רעיונותיו לליגה הלאומית. הוא הפך לשחקן מרכזי בפוליטיקה הגרמנית ובמסלול לא יאומן של תמימות מצד המנהיגות שנכנעת לו ואלימות מעורבת בציניות אין גבול, הוא יהפוך עשור אחר כך לשליט גרמניה ועשור נוסף אחרי כן למחריב אירופה וגרמניה בתוכה.
ה"בירגרברויקלר" שבכיכר רוזנהיימר, אותו מרתף בירה שבו החל הפוטש, כבר לא קיים. 16 שנים אחר כך נכשל בו ניסיון התנקשות בהיטלר.
המתעקשים לנשום את ההיסטוריה מעוררת החלחלה של הנאצים, יכולים להתנחם ולפנות אל בית בירה אחר, במרחק קצר משם. שם מצוי ה"הופברויהאוס", מקום המארח בכל ערב מאות גרמנים חובבי בירה.
כאן הציג היטלר בפברואר 1920 את מצע המפלגה הנציונל-סוציאליסטית, או בשמה המוכר היותר המפלגה הנאצית.
הנה סיפור הפוטש של בית הבירה, עם שחקנים:
https://youtu.be/r4a9MJg5CvA
הפרטים:
https://youtu.be/mTFerHrvm18
'פוטש מרתף הבירה' של הנאצים:
http://youtu.be/FpUA1Kbmaow
בהיסטוריה:
http://youtu.be/lbvMnFwe4lc
סיפור הפוטש הזה:
http://youtu.be/DvD8bbCiAVE
וסיפורו המלא של פוטש בית הבירה:
https://youtu.be/0-hDmm2itO0?long=yes
הפרשה הזו מדהימה בכל קנה מידה ובעיקר קל ללמוד ממנה איזה מזל שהיטלר וגרמניה הנאצית הובסו במלחמת העולם השנייה ולא זכו לעוד כמה שנים.
מסתבר שכבר באמצע שנות ה-40, שנה לפני סיומה של מלחמת העולם השנייה, הצליחו שני האחים הגרמנים הורטן, מהנדסי מטוסים גאונים, לפתח אבטיפוס של מטוס קרב סילוני שהיה בעל תכונות מתקדמות וחסרות תקדים בשדה הקרב האווירי של אותה תקופה.
המטוס הזה הקדים בחצי מאה את המטוסים האמריקאים החמקנים. הוא היה בעל כנף משולשת, עשויה עץ ופלדה, שהקנתה לו יכולת לחמוק מהרדאר הבריטי. היו בו תותחים הרסניים והנעתו הסילונית הייתה חדשנית ופורצת דרך. בעת הנחיתה הופעלו בו מצנחים שבלמו אותו והיה בו גם כיסא מפלט לטייס. הוא היה העתיד של התעופה הצבאית.
הפיתוח של האחים הורטן נענה לאתגר שהציב שנה קודם לכן מפקד הלופטוואפה הרמן גרינג, הסגן של היטלר, מנהל חיל האוויר הגרמני ומבכירי המשטר הנאצי. גרינג רצה במטוס קרב סילוני שיוכל לחמוק מהרדאר הבריטי, להגיע אל מפקדות בעלות הברית עם משקל רב של חומרי נפץ ולהשמידן.
כמו החמקנים המודרניים התבסס המבנה עוצר הנשימה של המטוס החמקני שזכה לשם הורטן 229 (Horten 229) על כנף משולשת, הקונספט של מטוסים בעלי "גוף שלוב כנפיים", שבהמשך ישמש מטוסי לוחמה כמו "המפציץ החמקן", ה-B2 האמריקאי ולא מעט חמקנים נוספים.
ההורטן, מכל מקום, היה עשוי בחלקו מעץ משוח בדבק. כדי שיוכל לחמוק מהרדאר, ערבבו המהנדסים בדבק הזה אבקת פחם, שבולעת גלים אלקטרומגנטיים.
המטוס החמקן הנאצי היה גם מטוס לוחמה מצוין. במבחנים ותרגילים של פעולות אוויר שערך חיל האוויר הגרמני ב-1944 הוא הצליח להביס את מטוסי ה"מסרשמידט" מדגם Me 262, גאוות ההנדסה האווירית הגרמנית.
למזלן של בנות הברית הסתבכו העניינים בתחילת 1945. במקביל לתבוסתם המסתמנת של הגרמנים במלחמה, התרסק גם האבטיפוס הראשון של ההורטן 229 בטיסת ניסוי ועיכב את התהליך בזמן רב. האחים אמנם יבנו אבטיפוס נוסף אבל הנאצים ההולכים ומובסים כבר לא יספיקו להנות מהטכנולוגיה המדהימה הזו.
ההורטן הוחבא עם התכניות בהאנגר סודי ומרוחק, שנתפס בגמר המלחמה על ידי הצבא האמריקאי. האבטיפוס והתכניות שלו הועברו לאמריקה וללא ספק היו חומר לימוד מצוין למהנדסי התעופה שם.
יותר מ-70 שנה אחר כך מככב בשמיים ה-B-2 המודרני, מטוס קרב חמקן ומפציץ אימתני שנראה ופועל ממש כמו ההורטן, אבל עם טכנולוגיות של המאה ה-21. בשנת 2009 סיים צוות חוקרים אמריקאי לבנות את ההורטן 229, על פי התכניות המקוריות שלו.
אמריקה למדה שוב עד כמה הקדימו האחים הורטן את עולם התעופה הצבאי של התקופה. הפרויקט הונצח בסרט תיעודי שנקרא "אצבעו של היטלר" והזכיר שוב את הגאונות הטכנולוגית הגרמנית ועד כמה היה העולם קרוב לגורל אחר לחלוטין מזה שבו זכינו במציאות.
הנה סיפורו של ההורטן 229 או החמקן הנאצי (עברית):
https://youtu.be/sGZkBj70rzQ
זה מה שהיה עלול לקרות אם היו הנאצים מספיקים לייצר אותו:
https://youtu.be/RtNr9mb6CZI
וסיפורה של הקבוצה שבנתה אותו 50 שנה אחרי:
https://youtu.be/KedwbUw6BDk
