איפה הומצא הכתב?
מי המציא את הכתב כמובן שאיננו יודעים, אבל ודאי שלידת הכתב בכל מקרה התבקשה בשלב כזה או אחר בהיסטוריה.
המצאת הכתב המוקדם ביותר נולדה ככל הנראה בתרבות השומרית של מסופוטמיה, היא אזור הסהר הפורה (איראן, תורכיה, עיראק, סוריה וצפון ישראל של היום). במחקר רואים את לידת הכתב כ-7,000 שנה אחורה.
על אף שהתגלה חרס עוד מ-4300 לפני הספירה, שנכתבו עליו מתכוני בירה, החוקרים מעריכים שהמידע הראשון שהיה צורך לשמר בכתב היה מידע חשבוני בעל משמעויות כספיות, כמו חובות, מסים ותשלומים שהועברו מאדם לאדם או לממלכה.
דוגמה לכך היא של "טבלת כושם" - לוח חימר שנמצא בעיר השומרית ארך (אורוק העתיקה, שעיראק של היום נקראת ככל הנראה על שמה). הלוח שהוא בן 5000 שנה ויותר, הוא רישום של תשלומים שהועברו בין אנשים. אחד מהם, כנראה פקיד שומרי בשם "כושם", רשם משהו שניתן להבינו אולי כ-"135 אלף ליטרים של שעורה הועברו במשך 37 חודשים. על החתום, כושם".
אמנם שיטת הכתב הזו היא "כתב חלקי", שמסוגל לתאר רק סוג מסוים של מידע. אבל בתוך כמה מאות שנים, התפתח הכתב ואפשר לשומרים ולממשיכיהם במסופוטמיה, האכדים, הבבלים והאשורים, להוסיף יותר ויותר דברים שניתן לבטא בכתב.
כ-500 שנה לאחר מכן כבר נוצר "הכתב המלא" הראשון - "כתב היתדות", שבעזרתו ניתן היה לייצג את כל השפה המדוברת (הוא התפתח ממש באותו זמן שבו התפתח כתב מלא נוסף, כתב ההירוגליפים המצרי). אפשר ללמוד עליו באאוריקה בתגית כתב יתדות.
מי המציא את הכתב כמובן שאיננו יודעים, אבל ודאי שלידת הכתב בכל מקרה התבקשה בשלב כזה או אחר בהיסטוריה.
המצאת הכתב המוקדם ביותר נולדה ככל הנראה בתרבות השומרית של מסופוטמיה, היא אזור הסהר הפורה (איראן, תורכיה, עיראק, סוריה וצפון ישראל של היום). במחקר רואים את לידת הכתב כ-7,000 שנה אחורה.
על אף שהתגלה חרס עוד מ-4300 לפני הספירה, שנכתבו עליו מתכוני בירה, החוקרים מעריכים שהמידע הראשון שהיה צורך לשמר בכתב היה מידע חשבוני בעל משמעויות כספיות, כמו חובות, מסים ותשלומים שהועברו מאדם לאדם או לממלכה.
דוגמה לכך היא של "טבלת כושם" - לוח חימר שנמצא בעיר השומרית ארך (אורוק העתיקה, שעיראק של היום נקראת ככל הנראה על שמה). הלוח שהוא בן 5000 שנה ויותר, הוא רישום של תשלומים שהועברו בין אנשים. אחד מהם, כנראה פקיד שומרי בשם "כושם", רשם משהו שניתן להבינו אולי כ-"135 אלף ליטרים של שעורה הועברו במשך 37 חודשים. על החתום, כושם".
אמנם שיטת הכתב הזו היא "כתב חלקי", שמסוגל לתאר רק סוג מסוים של מידע. אבל בתוך כמה מאות שנים, התפתח הכתב ואפשר לשומרים ולממשיכיהם במסופוטמיה, האכדים, הבבלים והאשורים, להוסיף יותר ויותר דברים שניתן לבטא בכתב.
כ-500 שנה לאחר מכן כבר נוצר "הכתב המלא" הראשון - "כתב היתדות", שבעזרתו ניתן היה לייצג את כל השפה המדוברת (הוא התפתח ממש באותו זמן שבו התפתח כתב מלא נוסף, כתב ההירוגליפים המצרי). אפשר ללמוד עליו באאוריקה בתגית כתב יתדות.
