מה היה כתב היתדות?
מסופוטמיה, אזור הסהר הפורה, הייתה המקום שבו נולד הכתב הראשון, כתב שקדם לכתב היתדות. אך כתב זה היה מוגבל וככל הידוע השומרים השתמשו בכתב סמלים זה למטרות כספיות וחשבוניות בלבד.
האישה ראשונה שכתבה סיפורים, רעיונות ורגשות בכתב זה הייתה אנהדואנה, הכוהנת הגדולה. היא פרצה את גבולות השימוש בכתב למטרות מסחר ורישום לשימוש אמנותי או דתי ומשום כך נחשבת לסופרת והמשוררת הראשונה בהיסטוריה.
תרומתו הגדולה של כתב הסמלים הקדום הזה לתרבות האנושית היא כתב היתדות השומרי, שצמח ממנו בסביבות 2700 לפני הספירה.
כתב היתדות (Cuneiform) היה "הכתב המלא" הראשון, כלומר כתב שבעזרתו אפשר לייצג את כל מה שניתן לומר בשפה המדוברת (גם כתב ההירוגליפים המצרי שהתפתח במקביל אליו, נחשב לכתב המלא הראשון בהיסטוריה, שכן איננו יודעים איזה מהם קדם לשני). כל אות בכתב היתדות מציינת הברה שונה.
מכתב היתדות השומרי התפתחו כתבי יתדות נוספים בהיסטוריה, כמו האלפבית האוגריתי ששימש לשפה האוגריתית.
סימני כתב יתדות נכתבו באמצעות טביעות של מקל עשוי קנה סוף שנקרא "סטיילוס". את הסטיילוס לחץ הכותב על לוחות חומר עשויים טיט רטוב. הטבעת הסימנים במקל הותירה בטיט שילובים של סימני יתדות, כשכל שילוב הוא סימן שונה ובעל משמעות אחרת, או הברה.
לאחר הכתיבה נהגו לשרוף את הלוחות וכך להקשות ולהנציח את הכתוב על גבי לוחות חרס, כך שיהיה בלתי מחיק, כמו ספר.
מסופוטמיה, אזור הסהר הפורה, הייתה המקום שבו נולד הכתב הראשון, כתב שקדם לכתב היתדות. אך כתב זה היה מוגבל וככל הידוע השומרים השתמשו בכתב סמלים זה למטרות כספיות וחשבוניות בלבד.
האישה ראשונה שכתבה סיפורים, רעיונות ורגשות בכתב זה הייתה אנהדואנה, הכוהנת הגדולה. היא פרצה את גבולות השימוש בכתב למטרות מסחר ורישום לשימוש אמנותי או דתי ומשום כך נחשבת לסופרת והמשוררת הראשונה בהיסטוריה.
תרומתו הגדולה של כתב הסמלים הקדום הזה לתרבות האנושית היא כתב היתדות השומרי, שצמח ממנו בסביבות 2700 לפני הספירה.
כתב היתדות (Cuneiform) היה "הכתב המלא" הראשון, כלומר כתב שבעזרתו אפשר לייצג את כל מה שניתן לומר בשפה המדוברת (גם כתב ההירוגליפים המצרי שהתפתח במקביל אליו, נחשב לכתב המלא הראשון בהיסטוריה, שכן איננו יודעים איזה מהם קדם לשני). כל אות בכתב היתדות מציינת הברה שונה.
מכתב היתדות השומרי התפתחו כתבי יתדות נוספים בהיסטוריה, כמו האלפבית האוגריתי ששימש לשפה האוגריתית.
סימני כתב יתדות נכתבו באמצעות טביעות של מקל עשוי קנה סוף שנקרא "סטיילוס". את הסטיילוס לחץ הכותב על לוחות חומר עשויים טיט רטוב. הטבעת הסימנים במקל הותירה בטיט שילובים של סימני יתדות, כשכל שילוב הוא סימן שונה ובעל משמעות אחרת, או הברה.
לאחר הכתיבה נהגו לשרוף את הלוחות וכך להקשות ולהנציח את הכתוב על גבי לוחות חרס, כך שיהיה בלתי מחיק, כמו ספר.
