שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה אנשים עושים יוגה?
יוגה (Yoga) היא איחוד עם האל או הישות העליונה. זוהי פילוסופיה של מהרישי פאטאנז'אלי, שעיקרה איחוד הנפש של היחיד עם הנפש האוניברסלית וכל דרך שמאפשרת איחוד כזה. למעשה, האמונה היא שהיוגה תבטיח למתרגל לא רק איחוד עם ההווייה הפנימית העמוקה ביותר שלו, אלא גם שלום והרמוניה כללית בעולם.
למעשה, המושג 'יוגה' הוא כיום שם כולל למגוון שיטות, שמטרת כולן היא להגיע לאותו איחוד והכרה עצמית מושלמת. התפיסה המשותפת של כל מגוון הפעולות הנעשות בהתרכזות מלאה, יהיו אשר יהיו - חומריות או רוחניות, מובילה למצב שנקרא יוגה.
במשך אלפי שנים עיצבו היוגים, מתרגלי היוגה המומחים, מגוון שיטות שנועדו לרומם את התודעה האנושית לאותו איחוד. מטרתם הייתה לעשות זאת על ידי זיכוך הנפש והבאתה למישורים הרוחניים העליונים, שמעבר לתפיסה החושית.
מטרה זו מושגת בשיטות היוגה השונות באמצעות סדרות תרגילים המפתחים את כישורי מתרגלי היוגה, הן הכישורים הפיזיים והן הכישורים הנפשיים והרוחניים שלהם.
משמעות המילה 'יוגה' היא להתאחד. מקור המילה הוא מהפועל 'לאחד' בשפת הסנסקריט העתיקה של הודו.
הנה היוגה וסוגי יוגה נפוצים:
https://youtu.be/gNcx8H7pcMg
סיבות טובות לעשות יוגה:
https://youtu.be/CU3HuPNsyG4
הודי עושה יוגה בטבע:
https://youtu.be/fs-UwU3e9uA
ילדים שעושים יוגה ומסבירים איך היא תורמת להם:
https://youtu.be/ZMcZOuyD2vo
ובחורה מדהימה שעושה יוגה בכל העולם ומציגה אותו ברצף מרהיב:
https://youtu.be/4pSd_SMQzyg?long=yes
מה היה מנהג הים?
מנהג הים (Custom of the sea) הוא שמו של מנהג לא קל ששרר בעולם הימאות, אחד הקיצוניים בעולם התרבותי, אבל כזה שמיושם במצב של אין ברירה.
מדובר במצב שבו ניצולי ספינה שורדים בלב ים, ללא כל מזון או במצב שבו המזון פשוט נגמר. כדי לשרוד עושים ביניהם הגרלה והמנצחים אוכלים את בשרו של המפסיד.
אצל הימאים מנהג הים הוא די נדיר. בוודאי שהפנייה לקניבליזם אינה פשוטה, קשה מאוד מבחינה מוסרית וחברתית והיא גם מעשה פלילי. אבל הם מיישמים אותה בלית ברירה, בתנאים של הגרלה הוגנת ועל מנת להציל את שאר חברי הקבוצה ממוות בטוח של כולם.
#מנהג הים אצל ציידי הלווייתנים של "אסקס"
בשנת 1820, לאחר שצוות מיומן של ציידי לווייתנים ניסה לצוד חברים מלהקתו, נגח ופגע לווייתן אימתני בספינתם של ציידי הלווייתנים "אסקס" והטביע אותה.
סיפורה של הספינה האומללה הזו, אגב, יהיה לימים אחד ממקורות ההשראה לספר "מובי דיק", שיכתוב הסופר הרמן מלוויל.
הספינה שקעה די מהר וכ-20 מלחים נטשו אותה ומצאו את עצמם מתנודדים על גלי הים, כשהם ישובים ב-3 סירות הצלה, במרחק של כ-4,000 קילומטרים מהחוף הקרוב.
הם החלו לשוט ללא מטרה מוגדרת ובשלב מסוים הם הגיעו ועלו על אי קטן ונטוש, האי הנדרסון. היום האי הזה הוא אחד מאיי פיטקרן השייכים לבריטניה.
די מהר המזון על האי נגמר והניצולים החלו לסבול רעב שכלל והחמיר מיום ליום. בשלב מסוים המלחים החלו למות בזה אחר זה. לאחר שהגיעו למסקנה שהמוות כך בטוח, הם החליטו בלא ברירה אחרת, להטיל גורל ביניהם מי ייאכל בידי האחרים. הגרלה נוספת נועדה לקבוע מי יהרוג את המלח שהפסיד ויהפוך בכך למזונם של חבריו.
עד שניצלו, על ידי ספינה שעברה במקום, באפריל 1821, הספיקו הניצולים לאכול את בשרם של 7 מחבריהם המלחים.
הנה מנהג הים כפי שניצלו אנשים ששטו בסירה וחבריהם מתו ונאכלו כדי לשרוד:
http://youtu.be/XZ_r4RfShK8?t=2m29s
ואמן המצייר את מנהג הים המזעזע:
http://youtu.be/pOdjOT4iVQU
מהי גאיה, אמא אדמה, האלה הגדולה מבין האלילות?
גאיה (Gaia) הוא שמה ביוונית עתיקה של האדמה. במיתולוגיה היוונית ובעוד תרבויות זה גם שמה של אלת האדמה. גם היוונית הקדומה וגם השפה הרומית, בתור "טֶרָה מאטר" או "טֶלוּס" (Tellus), משמעותה "אמא אדמה".
קשה לדעת מה מקורה של האלה גאיה מכיוון שהספרות היוונית לא חשפה את תולדות האמונה שהביאה ליצירת המיתולוגיות השונות.
כך או כך, ביוון העתיקה שבועה בשמה של גאיה נחשבה אחת השבועות החמורות ביותר. אצל היוונים, אם נשבעת בשם גאיה אז שבועה כזו מחייבת אותך לקיים את ההבטחה בכל מחיר.
אבל "אמא אדמה" היא שילוב של שני ארכיטיפים מכוננים בתרבות האנושית. מצד אחד "אימא", האם שיולדת אותנו והיא תמיד שם בשבילנו ובזכרונותינו. ומצד שני האדמה, הארץ, המקום שמלווה את כל חיינו ובזכותו אנו חיים.
מהפרהיסטוריה ועד העת העתיקה היו אלפי אלילים ואלים שונים ומשונים. השפעות היו כל הזמן. סוחרים ונוודים הביאו אלים קטנים איתם ובני המקום העתיקו אותם, נתנו להם שמות משלהם או שיבשו את השם המקורי, המשיכו איתם וכך הלאה.
בתקופות קדומות היו הנשים חשובות לא רק בלידת ילדים, אלא גם כמקור המרכזי ליצירת המזון. לפי הארכיאולוגים נשים מלקטות היו הראשונות שגילו שניתן לזרוע באדמה ולגדל תבואה ולא רק להסתפק במה שהטבע נותן. משזיהו את התהליך של צמיחת הצמחים, הן למדו לאסוף זרעים ולהכין מהם לחם וכך החלו לגדל תבואה בעצמן.
כך החלה האישה הקדומה לעבד אדמה וללקט מזון ולהביא שפע למשפחה. משם נולד החיבור בין האישה לצמיחת החיטה, מה שיצר את המיתוס של שפע האלה הנשית. לאיטו הלך והתפתח המיתוס של "אלת האדמה" וממנו צמחו אלילות רבות ובעלות שמות שונים בתרבויות השונות: החל מגאיה, שעליה שאלת, אך גם אלילות כמו אשתר, אשרה, מה, אנאהיטה, אסטרטה ואחרות.
במקדשי האלה הוצבו בתור קישוטים, כלי חקלאות ואפיית לחם. היו שם מכלי אחסון לתבואה, דרך אבני הריחיים ששימשו לטחינת הזרעים לקמח ועד לתנורים שבהם אפו את הלחם. גם המתנות שהביאו הכוהנות לאלה היו לחם שאפו בשבילה כתודה על היבול החקלאי. ההשערה היא שזהו המקור של טקסי הלחם הנהוגים בכל הדתות המוכרות.
חשיבותם של האלילים הגברים, אגב, תעלה רק בתקופות מאוחרות יותר, כשתגבר חשיבותה של המלחמה. זה יקרה לאחר התקופה הנאוליתית, שבה לא נמצאו כל סימנים לקיומן של מלחמות של ממש.
הנה האלה הגדולה:
https://youtu.be/xbbXh1l7ukw
האלה גאיה במיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/s2GmO91jQ14
וכך בראה האלה גאיה את כדור הארץ:
https://youtu.be/tsHqBQkYcTQ
מהו מנהג הלוויה?
לוויה (Funeral) היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, טקס בו מלווים את גופתו לקבורה, בימים לאחר שמת.
לכל דת, תרבות וקהילה יש מנהגי הלוויה, הנערכים בהתאם למנהגים והמסורות הנהוגים בהם.
לרוב משתתפים בהלוויה בני משפחה וחברים של הנפטר. לעתים היקף המשתתפים גדל ומתרחב, לא פעם באופן גדול, לרוב במקרים של מות אמן ידוע, סלבריטאי או איש ציבור מוכר, או במקרים של מוות שזכה לתהודה ציבורית או כזה שאירע בנסיבות שזכו לפרסום רב בתקשורת או ברשתות החברתיות.
בדת היהודית נוהגים לקבור את המנוח. סביב הקבר הפתוח, עומדים בני המשפחה ושאר המלווים. לאחר שמורידים את הגופה לתוך הבור ומכסים את הגופה באדמה, אומר הבן של הנפטר או בהיעדרו מי מקרובי המשפחה, תפילת "קדיש", או בשמה המלא "קדיש יתום".
בלוויה היהודית נהוגים גם הספדים. אדם אחרי אדם מתייצבים אוהביו להספיד את המת, לדבר אליו ולומר דברים עליו.
לאחר הקבורה נערכת סעודה הנקראת "סעודת הבראה". ידידים שכנים ומכרים מביאים למתאבלים אוכל, ושוב הם אינם בודדים בכאבם.
לא פעם עורכים אחרי הקבורה "סעודת הבראה", בה מביאים חברים ושכנים אוכל למתאבלים ומקילים במעט על הכאב.
#לזכרו
הערך מוקדש למוזיקאי ארז בר-נוי, שנקבר עם הסקסופון שלו.
הנה צלם הלוויות המשדר אותן בעידן הקורונה (עברית):
https://youtu.be/pTvKC4u5j1c
הספד של אם לבנה ארי נשר ז"ל (עברית):
https://youtu.be/AfnYIkKXTWs
היום יש מפיקי לוויות (עברית):
https://youtu.be/N1U_LvtO0FI
הלוויה המונית של העדה החרדית בירושלים (עברית):
https://youtu.be/YUzvlWxf2h8
למה אוכלים ראש של דג בראש השנה?
אכילת ראש דג בראש השנה הוא מנהג יהודי עתיק ורב ימים. ביהדות מסמל הדג פריון ובאכילתו אנו מבקשים בין השאר שנרבה כדגים שבים.
אבל ראש הדג הוא חלק מסורתי מארוחת החג בראש השנה ויש לו תפקיד סמלי נוסף. מטרתו הסמלית ביהדות היא "כדי שנהיה לראש ולא לזנב". אבל מה בדיוק הקשר?
אז ראשית, ברור שמדובר בראש של דג, המונח בראש השנה על השולחן. אבל יתכן שהברכה "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שנהיה לראש ולא לזנב" היא מעניינת מעט יותר.
יש סברה שהדג מייצג ידע. מאחר ועיניו, במיוחד כשהוא מונח על שולחן החג, תמיד פקוחות, הוא מייצג את המנהיגות, המובילה בחוכמה, בידע ובמודעות, את השאר, כלומר את הזנב.
ומכאן שמטרת הנחתו של הדג בפניו של ראש המשפחה, בעת תפילתו, היא הברכה "שנהיה לראש", כלומר מנהיגים, ולא כהולכים אחריהם, בדימוי של "זנב". גם הראש מבטא זאת וגם העיניים הפקוחות, המודעות כל הזמן, של המנהיגים שנרצה להיות.
הנה ילדים מכינים את ראש השנה:
https://youtu.be/_OXZeiU4bSE
ראש דג הוא אחד ממה שמוכרים בתור סימני ראש השנה:
https://youtu.be/DZoPgq6Y3UA
דווקא הרב מעיד על מי שלא בעד דג:
https://youtu.be/529sshGIa4s
מתכון לראש דג בתנור:
https://youtu.be/hpPr01T4sow
מטוגן:
https://youtu.be/LLTfqIbgOVM
ותכנית לילדים על מנהגי החג וראש של דג:
https://youtu.be/f2hIwxGqvMY?long=yes
איך נוצר הקשר בין הפופקורן לקולנוע?
חטיף הפופקורן (Popcorn) הפך פופולארי בתרבות המערבית כבר במאה ה-18 ואז אכלו אותו בעיקר בירידים ובקרקס. הוא היה זול וטעים להפליא, לא הכביד על הבטן והיה מלוח. באותה תקופה לא אכלו הרבה מתוק...
בסוף המאה ה-19 המציא אמריקאי בשם צ'ארלס קרטורס את מכונת הפופקורן מבוססת הקיטור ושיפר את הטעם שלו באופן משמעותי. חמאה, מלח ומעט שומן עשו את העבודה והפופקורן הפך לפריך ואחיד. אבל לבתי הקולנוע של תחילת המאה ה-20, מקומות למשכילים ומעונבים, לא הוכנסו הפופקורן ושאר חטיפי הרחוב.
רק הנפילה הכלכלית שיצרה את "השפל הגדול" שינתה את התמונה. ההמונים קשי-היום נהרו לבידור הזול והזמין שהציע הקולנוע. הפופקורן, כמו ממתקים זולים נוספים, נמכר היטב.
בזמן מלחמת העולם השנייה המשיך הקולנוע להיות המקום שאליו נמלטים מצרות היום-יום. אך הסוכר היה חסר באותה תקופה ולכן הממתקים הפכו יקרים ומה שבעיקר נמכר בבתי הקולנוע היה הפופקורן. המדינה גם היא עודדה את הציבור לאכול את הפופקורן הזול לייצור ובעל הערך התזונתי הגבוה.
משנגמרה המלחמה הגדולה ההיא אי-אפשר כבר היה לנתק בין המאכל עם הריח המפתה שמתפשט ברחבי בית הקולנוע, לבין חוויית הצפייה בסרטים. סטטיסטיקה מאותה תקופה מראה שבתום מלחמת העולם השנייה נאכל בבתי הקולנוע יותר ממחצית הפופקורן בשוק האמריקאי. הפופקורן הפך לכמעט סמל של הקולנוע והחוויות של הביקור בו. מאז זה לא השתנה, חוץ מהמחיר שלו שעלה באופן דרמטי והפך למקור הרווח העיקרי של בתי הקולנוע המודרניים...
כך נקשרו הפופקורן והקולנוע (עברית):
https://youtu.be/EKDfqAhmTd4
אבל למה הפופקורן כל כך יקר בקולנוע?
https://youtu.be/8bTI32F253Q
הרצאה קלה עם תשובות לשאלות פופקורן:
https://youtu.be/zd0tCEwGxKg
וסרטון תיעודי על הקשר בין פופקורן וקולנוע?
https://youtu.be/F9JrmGob71Y?long=yes
מהי נטילת הידיים לסעודה?
מה נהוג באירלנד לעשות ב-29 בפברואר?
חודש פברואר כולל רק 28 ימים. לכן ה-29 בפברואר לא קורה בכל שנה אלא חל אחת לארבע שנים. ומכיוון שזהו יום חריג, בתרבויות שונות מתייחסים אליו כיום שבו מותר לחרוג מהכללים המקובלים בחברה.
באירלנד קוראים ליום הזה "ליפ דיי" (Lip Day) ובו נוהגות כבר אלפי שנים נשים מאוהבות, להציע נישואים לגברים. תרבותית זה יותר ביום הזה ורק בו.
ומה קורה אם הוא לא רוצה? - הגבר המסרב מחויב על פי המסורת לקנות לה מתנה או לשלם קנס כספי לאישה שאותה לא ייקח לאישה.
ואגב, היום הזה מתפשט בהדרגה לעוד ארצות. האם הוא יגיע גם אלינו?
הנה סרטון על המנהג האירי של ה- 29 לפברואר:
http://youtu.be/drbumD3cqVA
איך מנגנים על כוסות יין?
כוסות מוסיקליות, או "נבל זכוכית" כמו שמכנים זאת, היא אוסף של כוסות זכוכית שניתן לנגן עליהן ממש כמו כלי נגינה. סוד הגבהים של הצלילים המופקים מהכוסות הוא במילוי הכוסות - בכל כוס כמות שונה של מים, שמייצרת כמות אוויר אחרת ולפיכך עמודי האוויר השונים מייצרים גבהי צליל שונים. הנגן, באמצעות חיכוך של אצבעותיו הרטובות בשפת הכוסות, מפיק את הצלילים ומנגן מנגינות קסומות.
השיטה הזו יצרה עם הזמן גם כלי נגינה של ממש, שנקרא "הרמוניקת זכוכית" או בקיצור ארמוניקה (יש המכנים אותו גם הידרוקריסטלופון). בכלי זה מחליפות קערות ניצבות של מים את הכוסות המוסיקליות של "נבל הזכוכית".
הנה אמן נגינה על כוסות בביצוע לא נתפס של השיר "הללויה" של לאונרד כהן:
http://youtu.be/lAEXH9DAH98
ודוגמה מקסימה מהסרט "מוצרט בג'ונגל":
https://youtu.be/zSuXfpsxqoY?t=108&end=188
יוגה (Yoga) היא איחוד עם האל או הישות העליונה. זוהי פילוסופיה של מהרישי פאטאנז'אלי, שעיקרה איחוד הנפש של היחיד עם הנפש האוניברסלית וכל דרך שמאפשרת איחוד כזה. למעשה, האמונה היא שהיוגה תבטיח למתרגל לא רק איחוד עם ההווייה הפנימית העמוקה ביותר שלו, אלא גם שלום והרמוניה כללית בעולם.
למעשה, המושג 'יוגה' הוא כיום שם כולל למגוון שיטות, שמטרת כולן היא להגיע לאותו איחוד והכרה עצמית מושלמת. התפיסה המשותפת של כל מגוון הפעולות הנעשות בהתרכזות מלאה, יהיו אשר יהיו - חומריות או רוחניות, מובילה למצב שנקרא יוגה.
במשך אלפי שנים עיצבו היוגים, מתרגלי היוגה המומחים, מגוון שיטות שנועדו לרומם את התודעה האנושית לאותו איחוד. מטרתם הייתה לעשות זאת על ידי זיכוך הנפש והבאתה למישורים הרוחניים העליונים, שמעבר לתפיסה החושית.
מטרה זו מושגת בשיטות היוגה השונות באמצעות סדרות תרגילים המפתחים את כישורי מתרגלי היוגה, הן הכישורים הפיזיים והן הכישורים הנפשיים והרוחניים שלהם.
משמעות המילה 'יוגה' היא להתאחד. מקור המילה הוא מהפועל 'לאחד' בשפת הסנסקריט העתיקה של הודו.
הנה היוגה וסוגי יוגה נפוצים:
https://youtu.be/gNcx8H7pcMg
סיבות טובות לעשות יוגה:
https://youtu.be/CU3HuPNsyG4
הודי עושה יוגה בטבע:
https://youtu.be/fs-UwU3e9uA
ילדים שעושים יוגה ומסבירים איך היא תורמת להם:
https://youtu.be/ZMcZOuyD2vo
ובחורה מדהימה שעושה יוגה בכל העולם ומציגה אותו ברצף מרהיב:
https://youtu.be/4pSd_SMQzyg?long=yes
מנהג הים (Custom of the sea) הוא שמו של מנהג לא קל ששרר בעולם הימאות, אחד הקיצוניים בעולם התרבותי, אבל כזה שמיושם במצב של אין ברירה.
מדובר במצב שבו ניצולי ספינה שורדים בלב ים, ללא כל מזון או במצב שבו המזון פשוט נגמר. כדי לשרוד עושים ביניהם הגרלה והמנצחים אוכלים את בשרו של המפסיד.
אצל הימאים מנהג הים הוא די נדיר. בוודאי שהפנייה לקניבליזם אינה פשוטה, קשה מאוד מבחינה מוסרית וחברתית והיא גם מעשה פלילי. אבל הם מיישמים אותה בלית ברירה, בתנאים של הגרלה הוגנת ועל מנת להציל את שאר חברי הקבוצה ממוות בטוח של כולם.
#מנהג הים אצל ציידי הלווייתנים של "אסקס"
בשנת 1820, לאחר שצוות מיומן של ציידי לווייתנים ניסה לצוד חברים מלהקתו, נגח ופגע לווייתן אימתני בספינתם של ציידי הלווייתנים "אסקס" והטביע אותה.
סיפורה של הספינה האומללה הזו, אגב, יהיה לימים אחד ממקורות ההשראה לספר "מובי דיק", שיכתוב הסופר הרמן מלוויל.
הספינה שקעה די מהר וכ-20 מלחים נטשו אותה ומצאו את עצמם מתנודדים על גלי הים, כשהם ישובים ב-3 סירות הצלה, במרחק של כ-4,000 קילומטרים מהחוף הקרוב.
הם החלו לשוט ללא מטרה מוגדרת ובשלב מסוים הם הגיעו ועלו על אי קטן ונטוש, האי הנדרסון. היום האי הזה הוא אחד מאיי פיטקרן השייכים לבריטניה.
די מהר המזון על האי נגמר והניצולים החלו לסבול רעב שכלל והחמיר מיום ליום. בשלב מסוים המלחים החלו למות בזה אחר זה. לאחר שהגיעו למסקנה שהמוות כך בטוח, הם החליטו בלא ברירה אחרת, להטיל גורל ביניהם מי ייאכל בידי האחרים. הגרלה נוספת נועדה לקבוע מי יהרוג את המלח שהפסיד ויהפוך בכך למזונם של חבריו.
עד שניצלו, על ידי ספינה שעברה במקום, באפריל 1821, הספיקו הניצולים לאכול את בשרם של 7 מחבריהם המלחים.
הנה מנהג הים כפי שניצלו אנשים ששטו בסירה וחבריהם מתו ונאכלו כדי לשרוד:
http://youtu.be/XZ_r4RfShK8?t=2m29s
ואמן המצייר את מנהג הים המזעזע:
http://youtu.be/pOdjOT4iVQU
גאיה (Gaia) הוא שמה ביוונית עתיקה של האדמה. במיתולוגיה היוונית ובעוד תרבויות זה גם שמה של אלת האדמה. גם היוונית הקדומה וגם השפה הרומית, בתור "טֶרָה מאטר" או "טֶלוּס" (Tellus), משמעותה "אמא אדמה".
קשה לדעת מה מקורה של האלה גאיה מכיוון שהספרות היוונית לא חשפה את תולדות האמונה שהביאה ליצירת המיתולוגיות השונות.
כך או כך, ביוון העתיקה שבועה בשמה של גאיה נחשבה אחת השבועות החמורות ביותר. אצל היוונים, אם נשבעת בשם גאיה אז שבועה כזו מחייבת אותך לקיים את ההבטחה בכל מחיר.
אבל "אמא אדמה" היא שילוב של שני ארכיטיפים מכוננים בתרבות האנושית. מצד אחד "אימא", האם שיולדת אותנו והיא תמיד שם בשבילנו ובזכרונותינו. ומצד שני האדמה, הארץ, המקום שמלווה את כל חיינו ובזכותו אנו חיים.
מהפרהיסטוריה ועד העת העתיקה היו אלפי אלילים ואלים שונים ומשונים. השפעות היו כל הזמן. סוחרים ונוודים הביאו אלים קטנים איתם ובני המקום העתיקו אותם, נתנו להם שמות משלהם או שיבשו את השם המקורי, המשיכו איתם וכך הלאה.
בתקופות קדומות היו הנשים חשובות לא רק בלידת ילדים, אלא גם כמקור המרכזי ליצירת המזון. לפי הארכיאולוגים נשים מלקטות היו הראשונות שגילו שניתן לזרוע באדמה ולגדל תבואה ולא רק להסתפק במה שהטבע נותן. משזיהו את התהליך של צמיחת הצמחים, הן למדו לאסוף זרעים ולהכין מהם לחם וכך החלו לגדל תבואה בעצמן.
כך החלה האישה הקדומה לעבד אדמה וללקט מזון ולהביא שפע למשפחה. משם נולד החיבור בין האישה לצמיחת החיטה, מה שיצר את המיתוס של שפע האלה הנשית. לאיטו הלך והתפתח המיתוס של "אלת האדמה" וממנו צמחו אלילות רבות ובעלות שמות שונים בתרבויות השונות: החל מגאיה, שעליה שאלת, אך גם אלילות כמו אשתר, אשרה, מה, אנאהיטה, אסטרטה ואחרות.
במקדשי האלה הוצבו בתור קישוטים, כלי חקלאות ואפיית לחם. היו שם מכלי אחסון לתבואה, דרך אבני הריחיים ששימשו לטחינת הזרעים לקמח ועד לתנורים שבהם אפו את הלחם. גם המתנות שהביאו הכוהנות לאלה היו לחם שאפו בשבילה כתודה על היבול החקלאי. ההשערה היא שזהו המקור של טקסי הלחם הנהוגים בכל הדתות המוכרות.
חשיבותם של האלילים הגברים, אגב, תעלה רק בתקופות מאוחרות יותר, כשתגבר חשיבותה של המלחמה. זה יקרה לאחר התקופה הנאוליתית, שבה לא נמצאו כל סימנים לקיומן של מלחמות של ממש.
הנה האלה הגדולה:
https://youtu.be/xbbXh1l7ukw
האלה גאיה במיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/s2GmO91jQ14
וכך בראה האלה גאיה את כדור הארץ:
https://youtu.be/tsHqBQkYcTQ
לוויה (Funeral) היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, טקס בו מלווים את גופתו לקבורה, בימים לאחר שמת.
לכל דת, תרבות וקהילה יש מנהגי הלוויה, הנערכים בהתאם למנהגים והמסורות הנהוגים בהם.
לרוב משתתפים בהלוויה בני משפחה וחברים של הנפטר. לעתים היקף המשתתפים גדל ומתרחב, לא פעם באופן גדול, לרוב במקרים של מות אמן ידוע, סלבריטאי או איש ציבור מוכר, או במקרים של מוות שזכה לתהודה ציבורית או כזה שאירע בנסיבות שזכו לפרסום רב בתקשורת או ברשתות החברתיות.
בדת היהודית נוהגים לקבור את המנוח. סביב הקבר הפתוח, עומדים בני המשפחה ושאר המלווים. לאחר שמורידים את הגופה לתוך הבור ומכסים את הגופה באדמה, אומר הבן של הנפטר או בהיעדרו מי מקרובי המשפחה, תפילת "קדיש", או בשמה המלא "קדיש יתום".
בלוויה היהודית נהוגים גם הספדים. אדם אחרי אדם מתייצבים אוהביו להספיד את המת, לדבר אליו ולומר דברים עליו.
לאחר הקבורה נערכת סעודה הנקראת "סעודת הבראה". ידידים שכנים ומכרים מביאים למתאבלים אוכל, ושוב הם אינם בודדים בכאבם.
לא פעם עורכים אחרי הקבורה "סעודת הבראה", בה מביאים חברים ושכנים אוכל למתאבלים ומקילים במעט על הכאב.
#לזכרו
הערך מוקדש למוזיקאי ארז בר-נוי, שנקבר עם הסקסופון שלו.
הנה צלם הלוויות המשדר אותן בעידן הקורונה (עברית):
https://youtu.be/pTvKC4u5j1c
הספד של אם לבנה ארי נשר ז"ל (עברית):
https://youtu.be/AfnYIkKXTWs
היום יש מפיקי לוויות (עברית):
https://youtu.be/N1U_LvtO0FI
הלוויה המונית של העדה החרדית בירושלים (עברית):
https://youtu.be/YUzvlWxf2h8
מנהגים
אכילת ראש דג בראש השנה הוא מנהג יהודי עתיק ורב ימים. ביהדות מסמל הדג פריון ובאכילתו אנו מבקשים בין השאר שנרבה כדגים שבים.
אבל ראש הדג הוא חלק מסורתי מארוחת החג בראש השנה ויש לו תפקיד סמלי נוסף. מטרתו הסמלית ביהדות היא "כדי שנהיה לראש ולא לזנב". אבל מה בדיוק הקשר?
אז ראשית, ברור שמדובר בראש של דג, המונח בראש השנה על השולחן. אבל יתכן שהברכה "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שנהיה לראש ולא לזנב" היא מעניינת מעט יותר.
יש סברה שהדג מייצג ידע. מאחר ועיניו, במיוחד כשהוא מונח על שולחן החג, תמיד פקוחות, הוא מייצג את המנהיגות, המובילה בחוכמה, בידע ובמודעות, את השאר, כלומר את הזנב.
ומכאן שמטרת הנחתו של הדג בפניו של ראש המשפחה, בעת תפילתו, היא הברכה "שנהיה לראש", כלומר מנהיגים, ולא כהולכים אחריהם, בדימוי של "זנב". גם הראש מבטא זאת וגם העיניים הפקוחות, המודעות כל הזמן, של המנהיגים שנרצה להיות.
הנה ילדים מכינים את ראש השנה:
https://youtu.be/_OXZeiU4bSE
ראש דג הוא אחד ממה שמוכרים בתור סימני ראש השנה:
https://youtu.be/DZoPgq6Y3UA
דווקא הרב מעיד על מי שלא בעד דג:
https://youtu.be/529sshGIa4s
מתכון לראש דג בתנור:
https://youtu.be/hpPr01T4sow
מטוגן:
https://youtu.be/LLTfqIbgOVM
ותכנית לילדים על מנהגי החג וראש של דג:
https://youtu.be/f2hIwxGqvMY?long=yes
חטיף הפופקורן (Popcorn) הפך פופולארי בתרבות המערבית כבר במאה ה-18 ואז אכלו אותו בעיקר בירידים ובקרקס. הוא היה זול וטעים להפליא, לא הכביד על הבטן והיה מלוח. באותה תקופה לא אכלו הרבה מתוק...
בסוף המאה ה-19 המציא אמריקאי בשם צ'ארלס קרטורס את מכונת הפופקורן מבוססת הקיטור ושיפר את הטעם שלו באופן משמעותי. חמאה, מלח ומעט שומן עשו את העבודה והפופקורן הפך לפריך ואחיד. אבל לבתי הקולנוע של תחילת המאה ה-20, מקומות למשכילים ומעונבים, לא הוכנסו הפופקורן ושאר חטיפי הרחוב.
רק הנפילה הכלכלית שיצרה את "השפל הגדול" שינתה את התמונה. ההמונים קשי-היום נהרו לבידור הזול והזמין שהציע הקולנוע. הפופקורן, כמו ממתקים זולים נוספים, נמכר היטב.
בזמן מלחמת העולם השנייה המשיך הקולנוע להיות המקום שאליו נמלטים מצרות היום-יום. אך הסוכר היה חסר באותה תקופה ולכן הממתקים הפכו יקרים ומה שבעיקר נמכר בבתי הקולנוע היה הפופקורן. המדינה גם היא עודדה את הציבור לאכול את הפופקורן הזול לייצור ובעל הערך התזונתי הגבוה.
משנגמרה המלחמה הגדולה ההיא אי-אפשר כבר היה לנתק בין המאכל עם הריח המפתה שמתפשט ברחבי בית הקולנוע, לבין חוויית הצפייה בסרטים. סטטיסטיקה מאותה תקופה מראה שבתום מלחמת העולם השנייה נאכל בבתי הקולנוע יותר ממחצית הפופקורן בשוק האמריקאי. הפופקורן הפך לכמעט סמל של הקולנוע והחוויות של הביקור בו. מאז זה לא השתנה, חוץ מהמחיר שלו שעלה באופן דרמטי והפך למקור הרווח העיקרי של בתי הקולנוע המודרניים...
כך נקשרו הפופקורן והקולנוע (עברית):
https://youtu.be/EKDfqAhmTd4
אבל למה הפופקורן כל כך יקר בקולנוע?
https://youtu.be/8bTI32F253Q
הרצאה קלה עם תשובות לשאלות פופקורן:
https://youtu.be/zd0tCEwGxKg
וסרטון תיעודי על הקשר בין פופקורן וקולנוע?
https://youtu.be/F9JrmGob71Y?long=yes
למה יהודים נוטלים ידיים לפני הסעודה?
נטילת ידיים היא מנהג דתי שניתן למצוא בדתות שונות. באופן כללי ניתן לראות את הדתות מרחיקות את עצמן מהזוהמה שבחוץ. המאמינים נדרשים לנקות את עצמם לפני המעשה הדתי.
אז אם באיסלאם יש להוריד נעליים בכניסה למסגד ובנצרות מרחיקים בהטבלה ומנקים את המאמין מחטא קדמון, היהדות מצווה על היהודי את הידיים במים לפני אכילת פת לחם. הנטילה מתבצעת מתוך כלי ולא מברז.
נטילת הידיים נועדה כדי שנשמור היטב על טהרה ונקיון. אנו לא קופצים על האוכל כמו בהמות מלאות תאווה כי זה מה שהבטן הכתיבה לנו, אלא ממתינים מעט, עושים מעשה רוחני של טהרה, מברכים ורק לאחר מכן מתיישבים לאכול. הדבר נותן בוודאי הרבה יותר קדושה לכל עניין האכילה וכל הסעודה נראית אחרת.
לפני שאוכלים סעודה עם לחם, יהודים נוטלים ידיים ואומרים ברכה מיוחדת. כך גם מיד אחרי הקידוש בשבת, כשהולכים ליטול ידיים.
בנטילת הידיים ממלאים ספל (נטלן) או כוס גדולה במים. מעבירים את הנטלן ליד שמאל ושופכים מים שלוש פעמים על יד ימין. חוזרים על הפעולה ושופכים מים שלוש פעמים על יד שמאל. לאחר מכן אומרים את הברכה:
"ברוך אתה אד-ני, אלו-הינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".
הנה נטילת הידיים היהודית:
https://youtu.be/5GY0qcDl2k8
והסבר על נטילת ידיים לפני הסעודה באנגלית:
https://www.youtube.com/watch?v=QqIdLA_MkCI
נטילת ידיים היא מנהג דתי שניתן למצוא בדתות שונות. באופן כללי ניתן לראות את הדתות מרחיקות את עצמן מהזוהמה שבחוץ. המאמינים נדרשים לנקות את עצמם לפני המעשה הדתי.
אז אם באיסלאם יש להוריד נעליים בכניסה למסגד ובנצרות מרחיקים בהטבלה ומנקים את המאמין מחטא קדמון, היהדות מצווה על היהודי את הידיים במים לפני אכילת פת לחם. הנטילה מתבצעת מתוך כלי ולא מברז.
נטילת הידיים נועדה כדי שנשמור היטב על טהרה ונקיון. אנו לא קופצים על האוכל כמו בהמות מלאות תאווה כי זה מה שהבטן הכתיבה לנו, אלא ממתינים מעט, עושים מעשה רוחני של טהרה, מברכים ורק לאחר מכן מתיישבים לאכול. הדבר נותן בוודאי הרבה יותר קדושה לכל עניין האכילה וכל הסעודה נראית אחרת.
לפני שאוכלים סעודה עם לחם, יהודים נוטלים ידיים ואומרים ברכה מיוחדת. כך גם מיד אחרי הקידוש בשבת, כשהולכים ליטול ידיים.
בנטילת הידיים ממלאים ספל (נטלן) או כוס גדולה במים. מעבירים את הנטלן ליד שמאל ושופכים מים שלוש פעמים על יד ימין. חוזרים על הפעולה ושופכים מים שלוש פעמים על יד שמאל. לאחר מכן אומרים את הברכה:
"ברוך אתה אד-ני, אלו-הינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".
הנה נטילת הידיים היהודית:
https://youtu.be/5GY0qcDl2k8
והסבר על נטילת ידיים לפני הסעודה באנגלית:
https://www.youtube.com/watch?v=QqIdLA_MkCI
חודש פברואר כולל רק 28 ימים. לכן ה-29 בפברואר לא קורה בכל שנה אלא חל אחת לארבע שנים. ומכיוון שזהו יום חריג, בתרבויות שונות מתייחסים אליו כיום שבו מותר לחרוג מהכללים המקובלים בחברה.
באירלנד קוראים ליום הזה "ליפ דיי" (Lip Day) ובו נוהגות כבר אלפי שנים נשים מאוהבות, להציע נישואים לגברים. תרבותית זה יותר ביום הזה ורק בו.
ומה קורה אם הוא לא רוצה? - הגבר המסרב מחויב על פי המסורת לקנות לה מתנה או לשלם קנס כספי לאישה שאותה לא ייקח לאישה.
ואגב, היום הזה מתפשט בהדרגה לעוד ארצות. האם הוא יגיע גם אלינו?
הנה סרטון על המנהג האירי של ה- 29 לפברואר:
http://youtu.be/drbumD3cqVA
כוסות מוסיקליות, או "נבל זכוכית" כמו שמכנים זאת, היא אוסף של כוסות זכוכית שניתן לנגן עליהן ממש כמו כלי נגינה. סוד הגבהים של הצלילים המופקים מהכוסות הוא במילוי הכוסות - בכל כוס כמות שונה של מים, שמייצרת כמות אוויר אחרת ולפיכך עמודי האוויר השונים מייצרים גבהי צליל שונים. הנגן, באמצעות חיכוך של אצבעותיו הרטובות בשפת הכוסות, מפיק את הצלילים ומנגן מנגינות קסומות.
השיטה הזו יצרה עם הזמן גם כלי נגינה של ממש, שנקרא "הרמוניקת זכוכית" או בקיצור ארמוניקה (יש המכנים אותו גם הידרוקריסטלופון). בכלי זה מחליפות קערות ניצבות של מים את הכוסות המוסיקליות של "נבל הזכוכית".
הנה אמן נגינה על כוסות בביצוע לא נתפס של השיר "הללויה" של לאונרד כהן:
http://youtu.be/lAEXH9DAH98
ודוגמה מקסימה מהסרט "מוצרט בג'ונגל":
https://youtu.be/zSuXfpsxqoY?t=108&end=188
למה יש מדינות שנוהגים בהן בצד שמאל?
יש מדינות בעולם שבמקום לנסוע בצד ימין של הכביש, נוהגים בהן בצד שמאל. הנהיגה בצד שמאל היא אכן כיוון תנועה (Traffic direction) שונה והפוך משל חלק גדול ממדינות העולם.
ההערכה המקובלת היא שהנהיגה בצד בשמאל היא נחלת חלקה של כ-35% מאוכלוסיית העולם.
#למה במדינות מסוימות נוסעים בצד שמאל?
ההיסטוריה של הנהיגה בצד שמאל היא מרתקת. עדויות ארכיאולוגיות מראות שהאנגלים נוהגים בצד שמאל מכיוון שכך נהגו ברחבי האימפריה הרומית. מסתבר שזה בא עוד מהתקופה בה התניידו בה על סוסים.
נתחיל בעלייה על הסוס. לאדם ימני יהיה קשה
לעלות על הסוס מצד ימין של הסוס. גם החרב שהנדן שלה הוא בצד שמאל של הגוף תקשה לעלות כך ולכן קל וגם בטוח יותר לעלות ולרדת מהסוס לכיוון צד הדרך ולא ימינה למרכזה המסוכן יותר של התנועה.
היות ומרביתם היו ימניים, גם העדיפו הלוחמים והאבירים לרכוב בצד שמאל ולהשאיר את ידם הימנית פנויה להגנה מהרוכב המתקרב. כך גם פחת הסיכוי שהנדן שנלבש מצד שמאל יפגע באנשים אחרים.
הכיוון הזה המשיך גם בחברות הפיאודליות והאלימות של ימי הביניים. שם זה פחות רכיבה על סוסים ויותר מחשש של מתקפה על הכרכרה. יד ימין צריכה תמיד להיות פנויה להגנה ולכן הגיוני לנהוג בשמאל ולשמור אותה פנויה.
כך זה עבר גם לאנגליה, שהייתה מושבה רומית וגם בה נסללו דרכי נסיעה, חלק ממערכת הדרכים הנרחבת שבנו הרומאים. כך נשאר החוק הרומי, לנסוע בצד שמאל, עד היום באי הבריטי.
היות והאימפריה הבריטית שלטה בארצות רבות, הנהיגה הושלטה בהן בצד שמאל. מרבית המושבות הבריטיות הוותיקות שהשתחררו מהאימפריה והפכו למדינות עצמאיות השאירו את הנהיגה בצד שמאל בחוק.
#ומדוע במדינות אחרות נוהגים בצד ימין?
הסיבה היא כמו בהרבה מקרים אגו, או כבוד לאומי, אם תרצו...
הצרפתים שתמיד עשו את ההיפך מהאנגלים, שמרו על המסורת גם בכיוון התנועה והשליטו ברחבי אירופה את הנסיעות בצד ימין.
גם זה מתחיל בצרפת שלפני המהפכה הצרפתית של 1789, עת נהגו האצילים לנסוע בצד שמאל של הכביש. את האיכרים ופשוטי העם אילץ החוק לנהוג בצד ימין. לאחר המהפכה הצרפתית והריסת הבסטיליה חששו האריסטוקרטים לנהוג כמו בעבר בשמאל והצטרפו בשקט לנהיגה בצד ימין, הצד של פשוטי העם. ב-1794 מחקר החוק הרשמי שקבע את הנהיגה בצד ימין.
כשנפוליאון כבש את אירופה, הוא הורה להעביר את כיוון התנועה לצד ימין של הדרך, בכל הארצות שכבש. וכך יצא שהמסורת של השנאה נשמרה - אם הכרכרות והעגלות של האנגלים נוסעים בצד שמאל - הצרפתים ייסעו בימין.
כך יצא שאם במרבית מדינות האימפריה הבריטית המשיכו לנסוע בשמאל, ברוב המדינות האחרות נשארה הנהיגה בצד ימין הרבה אחרי שנפוליאון ירד מבמת ההיסטוריה.
מה שמעניין הוא שגם מדינות שנפוליאון אפילו לא ביקר בהן, כמו שוודיה, איסלנד ועוד כמה נוספות, החליפו במהלך המאה ה-20 את כיוון הנסיעה לימין. היחידה אי-פעם שהחליפה לצד שמאל היא סמואה. מפתיע אולי לדעת ששתי מדינות שמעולם לא נשלטו על ידי הבריטים, תאילנד ויפן, הנהיגו גם הן את הנהיגה בצד שמאל.
#ואיך השתחררו באמריקה מהאימפריה?
אם האימפריה הבריטית חייבה במאה ה-19 בחוק את הנהיגה בצד שמאל בכל המושבות שבהן שלטה, בארץ אחת סימל השחרור ממנה שינוי כיוון הנהיגה. מדובר בארצות הברית, שברגע בו ניצחה במלחמת העצמאות ונפטרה מהשלטון הבריטי, החליטה לבטא את השחרור מעול האימפריה הבריטית השנואה בחוק שקבע שמכאן הנהיגה בה תהיה בצד ימין.
הנה הנהיגה הבריטית בצד שמאל:
https://youtu.be/prNWTqOoeBs
הסיפור ההיסטורי של הנהיגה בצד שמאל:
https://youtu.be/91VM5I01B4U
מעט מהחוויות של אדם שלראשונה נוהג בצד שמאל:
https://youtu.be/83fn_DAItBA
כך זה מרגיש בתוך מכונית הנוסעת בצד שמאל:
https://youtu.be/K_G0PMbSX7Y
ונסו להרגיש איך זה לנסוע בצד שמאל:
https://youtu.be/R4PNZoxoG3s
יש מדינות בעולם שבמקום לנסוע בצד ימין של הכביש, נוהגים בהן בצד שמאל. הנהיגה בצד שמאל היא אכן כיוון תנועה (Traffic direction) שונה והפוך משל חלק גדול ממדינות העולם.
ההערכה המקובלת היא שהנהיגה בצד בשמאל היא נחלת חלקה של כ-35% מאוכלוסיית העולם.
#למה במדינות מסוימות נוסעים בצד שמאל?
ההיסטוריה של הנהיגה בצד שמאל היא מרתקת. עדויות ארכיאולוגיות מראות שהאנגלים נוהגים בצד שמאל מכיוון שכך נהגו ברחבי האימפריה הרומית. מסתבר שזה בא עוד מהתקופה בה התניידו בה על סוסים.
נתחיל בעלייה על הסוס. לאדם ימני יהיה קשה
לעלות על הסוס מצד ימין של הסוס. גם החרב שהנדן שלה הוא בצד שמאל של הגוף תקשה לעלות כך ולכן קל וגם בטוח יותר לעלות ולרדת מהסוס לכיוון צד הדרך ולא ימינה למרכזה המסוכן יותר של התנועה.
היות ומרביתם היו ימניים, גם העדיפו הלוחמים והאבירים לרכוב בצד שמאל ולהשאיר את ידם הימנית פנויה להגנה מהרוכב המתקרב. כך גם פחת הסיכוי שהנדן שנלבש מצד שמאל יפגע באנשים אחרים.
הכיוון הזה המשיך גם בחברות הפיאודליות והאלימות של ימי הביניים. שם זה פחות רכיבה על סוסים ויותר מחשש של מתקפה על הכרכרה. יד ימין צריכה תמיד להיות פנויה להגנה ולכן הגיוני לנהוג בשמאל ולשמור אותה פנויה.
כך זה עבר גם לאנגליה, שהייתה מושבה רומית וגם בה נסללו דרכי נסיעה, חלק ממערכת הדרכים הנרחבת שבנו הרומאים. כך נשאר החוק הרומי, לנסוע בצד שמאל, עד היום באי הבריטי.
היות והאימפריה הבריטית שלטה בארצות רבות, הנהיגה הושלטה בהן בצד שמאל. מרבית המושבות הבריטיות הוותיקות שהשתחררו מהאימפריה והפכו למדינות עצמאיות השאירו את הנהיגה בצד שמאל בחוק.
#ומדוע במדינות אחרות נוהגים בצד ימין?
הסיבה היא כמו בהרבה מקרים אגו, או כבוד לאומי, אם תרצו...
הצרפתים שתמיד עשו את ההיפך מהאנגלים, שמרו על המסורת גם בכיוון התנועה והשליטו ברחבי אירופה את הנסיעות בצד ימין.
גם זה מתחיל בצרפת שלפני המהפכה הצרפתית של 1789, עת נהגו האצילים לנסוע בצד שמאל של הכביש. את האיכרים ופשוטי העם אילץ החוק לנהוג בצד ימין. לאחר המהפכה הצרפתית והריסת הבסטיליה חששו האריסטוקרטים לנהוג כמו בעבר בשמאל והצטרפו בשקט לנהיגה בצד ימין, הצד של פשוטי העם. ב-1794 מחקר החוק הרשמי שקבע את הנהיגה בצד ימין.
כשנפוליאון כבש את אירופה, הוא הורה להעביר את כיוון התנועה לצד ימין של הדרך, בכל הארצות שכבש. וכך יצא שהמסורת של השנאה נשמרה - אם הכרכרות והעגלות של האנגלים נוסעים בצד שמאל - הצרפתים ייסעו בימין.
כך יצא שאם במרבית מדינות האימפריה הבריטית המשיכו לנסוע בשמאל, ברוב המדינות האחרות נשארה הנהיגה בצד ימין הרבה אחרי שנפוליאון ירד מבמת ההיסטוריה.
מה שמעניין הוא שגם מדינות שנפוליאון אפילו לא ביקר בהן, כמו שוודיה, איסלנד ועוד כמה נוספות, החליפו במהלך המאה ה-20 את כיוון הנסיעה לימין. היחידה אי-פעם שהחליפה לצד שמאל היא סמואה. מפתיע אולי לדעת ששתי מדינות שמעולם לא נשלטו על ידי הבריטים, תאילנד ויפן, הנהיגו גם הן את הנהיגה בצד שמאל.
#ואיך השתחררו באמריקה מהאימפריה?
אם האימפריה הבריטית חייבה במאה ה-19 בחוק את הנהיגה בצד שמאל בכל המושבות שבהן שלטה, בארץ אחת סימל השחרור ממנה שינוי כיוון הנהיגה. מדובר בארצות הברית, שברגע בו ניצחה במלחמת העצמאות ונפטרה מהשלטון הבריטי, החליטה לבטא את השחרור מעול האימפריה הבריטית השנואה בחוק שקבע שמכאן הנהיגה בה תהיה בצד ימין.
הנה הנהיגה הבריטית בצד שמאל:
https://youtu.be/prNWTqOoeBs
הסיפור ההיסטורי של הנהיגה בצד שמאל:
https://youtu.be/91VM5I01B4U
מעט מהחוויות של אדם שלראשונה נוהג בצד שמאל:
https://youtu.be/83fn_DAItBA
כך זה מרגיש בתוך מכונית הנוסעת בצד שמאל:
https://youtu.be/K_G0PMbSX7Y
ונסו להרגיש איך זה לנסוע בצד שמאל:
https://youtu.be/R4PNZoxoG3s
מאיפה בא המנהג של תפוח בדבש? למה אוכלים תפוח בדבש?
תפוח בדבש הוא מנהג שבו נוהג עם ישראל כבר שנים רבות לטבול תפוח בדבש ולאכול את המתוק והטעים הזה בכל פה. את הדבש אנו אוכלים בראש השנה כדי שהשנה החדשה תהיה מתוקה.
אך למה צריך את התפוח בדבש דווקא? - הרי שניהם מתוקים, גם התפוח וגם הדבש! - ואכן התפוח הטבול בדבש הוא סמל למתיקות כפולה שאנו מאחלים לקראת השנה החדשה. מדוע צריך את כפל המתיקות הזה?
הסיבה שבחרו בתפוח כדי לטבול אותו בדבש היא ששני סוגי המתיקות הם שונים וכך אנו מאחלים לעצמנו גם את המתיקות הרגילה, שמסמל פרי העץ, וגם את המתיקות של התגברות על משברים וקשיים - אותה מסמל הדבש שבא מהדבורה, זו שיש לה עוקץ שיכול להכאיב ולפגוע.
הנה סרטון עם הסבר נוסף למנהג התפוח בדבש לילדים (עברית):
http://youtu.be/3Nywsq8DB9c?t=1s
חגיגת התפוח בדבש בגן (עברית):
http://youtu.be/ZNIkro0MOos
תכנית ארוכה יותר לקטנטנים לראש השנה (עברית):
http://youtu.be/bx6MkApWdPQ?t=34s
והשיר של נעמי שמר על התפוח בדבש (עברית):
http://youtu.be/P8g0g_IQcjI
תפוח בדבש הוא מנהג שבו נוהג עם ישראל כבר שנים רבות לטבול תפוח בדבש ולאכול את המתוק והטעים הזה בכל פה. את הדבש אנו אוכלים בראש השנה כדי שהשנה החדשה תהיה מתוקה.
אך למה צריך את התפוח בדבש דווקא? - הרי שניהם מתוקים, גם התפוח וגם הדבש! - ואכן התפוח הטבול בדבש הוא סמל למתיקות כפולה שאנו מאחלים לקראת השנה החדשה. מדוע צריך את כפל המתיקות הזה?
הסיבה שבחרו בתפוח כדי לטבול אותו בדבש היא ששני סוגי המתיקות הם שונים וכך אנו מאחלים לעצמנו גם את המתיקות הרגילה, שמסמל פרי העץ, וגם את המתיקות של התגברות על משברים וקשיים - אותה מסמל הדבש שבא מהדבורה, זו שיש לה עוקץ שיכול להכאיב ולפגוע.
הנה סרטון עם הסבר נוסף למנהג התפוח בדבש לילדים (עברית):
http://youtu.be/3Nywsq8DB9c?t=1s
חגיגת התפוח בדבש בגן (עברית):
http://youtu.be/ZNIkro0MOos
תכנית ארוכה יותר לקטנטנים לראש השנה (עברית):
http://youtu.be/bx6MkApWdPQ?t=34s
והשיר של נעמי שמר על התפוח בדבש (עברית):
http://youtu.be/P8g0g_IQcjI
מהו פרסום הנס של חג החנוכה?
בחנוכה נוהגים המאמינים היהודים להדליק נר חנוכה במתקן זכוכית על פתח הבית מבחוץ או לפחות בקרבת החלון בדירה, כך שהחנוכיה תבלוט ותיראה מבחוץ, מרשות הרבים. הסיבה לכך היא "פרסום הנס", כלומר להציג ברבים את נס החנוכה, כדי להזכירו לכל העוברים והשבים שמביטים אל החלון.
מצוות פרסום הנס של חנוכה היא כה חשובה שהמצווה מחייבת לתת צדקה לנזקקים, כדי שיוכלו גם העניים לקיים את מצוות נרות החנוכה ולפרסם את הנס.
הנה עובדות על החנוכייה ובכללן פרסום הנס (עברית):
https://youtu.be/oLEIvNAxi9w
פרסום הנס ברובע היהודי בירושלים:
http://youtu.be/qRrNvvXRqwY
הדרכה באנגלית להדלקת החנוכיה מדריכה לפרסם את הנס ליד החלון:
http://youtu.be/ZAj3lPdnLbA
בהולנד:
https://youtu.be/y_tVE3IqD7U
וגם זה סוג של פרסום נס חנוכה - החנוכיה הגדולה בעולם שנוצרה כולה ממנופים:
http://youtu.be/YX1aZe2Rsx4
בחנוכה נוהגים המאמינים היהודים להדליק נר חנוכה במתקן זכוכית על פתח הבית מבחוץ או לפחות בקרבת החלון בדירה, כך שהחנוכיה תבלוט ותיראה מבחוץ, מרשות הרבים. הסיבה לכך היא "פרסום הנס", כלומר להציג ברבים את נס החנוכה, כדי להזכירו לכל העוברים והשבים שמביטים אל החלון.
מצוות פרסום הנס של חנוכה היא כה חשובה שהמצווה מחייבת לתת צדקה לנזקקים, כדי שיוכלו גם העניים לקיים את מצוות נרות החנוכה ולפרסם את הנס.
הנה עובדות על החנוכייה ובכללן פרסום הנס (עברית):
https://youtu.be/oLEIvNAxi9w
פרסום הנס ברובע היהודי בירושלים:
http://youtu.be/qRrNvvXRqwY
הדרכה באנגלית להדלקת החנוכיה מדריכה לפרסם את הנס ליד החלון:
http://youtu.be/ZAj3lPdnLbA
בהולנד:
https://youtu.be/y_tVE3IqD7U
וגם זה סוג של פרסום נס חנוכה - החנוכיה הגדולה בעולם שנוצרה כולה ממנופים:
http://youtu.be/YX1aZe2Rsx4
מה זה קניבליזם?
קניבליזם (Cannibalism) הוא תופעה מצויה בטבע, שבה פרטים הורגים וטורפים פרטים אחרים בני מינם, אך בתרבות האנושית היא מהתופעות הקשות והאסורות ביותר.
הקניבליזם האנושי, אכילה של אדם אחר, היה נפוץ בקרב שבטים רבים בעבר וגם בשלבים רבים בהיסטוריה, כמו בצבא המונגולי והטטארי. אך במרבית התרבויות הוא נחשב לתופעה חברתית דחויה ואסורה ובמאה האחרונה אף יותר מתמיד.
קניבליזם שבטי היה נפוץ בקרב שבטים באפריקה, פולינזיה, גיניאה החדשה ועוד. אכילת בשר אדם אצלם היה חלק מפולחן ומהמלחמות בבני שבטים יריבים. יש אפילו מחלות אופייניות וקטלניות שהתגלו אצל בני שבט הפור בפפואה גיניאה החדשה, שאוכלים את מוחו של המת, עם תסמינים דומים ל"מחלת הפרה המשוגעת".
קניבליזם של חיילים מוכר בהיסטוריה, ממקרים כמו צבא נפוליאון שנסוג לאחר התבוסה ברוסיה, בשנת 1812. אז אכלו החיילים הצרפתים את חבריהם שמתו מקור. גם חיילים יפנים אכלו במהלך מלחמת העולם השנייה אזרחים, שבויים ואפילו חיילים אחרים. יש סיפורים שלא ניתן להוכיח שגם במסעי הצלב היו מקרים של קניבליזם.
קניבליזם הוא לעיתים עניין של הישרדות. רוב המקרים לא תועדו באופן רשמי ולעיתים אף הוכחשו על ידי המעורבים, אך כאלו אכן קרו. כמו במקרה של אסון מפורסם מתחילת המאה ה-19, שבו ניצולי הספינה הצרפתית "מדוזה" שרדו בעזרת קניבליזם על רפסודה במשך 12 יום.
במקרה אחר מ-1972 נחת מטוס נוסעים נחיתת אונס באזור מבודד על הרי האנדים. במטוס שהתרסק הייתה קבוצת רגבי מאורוגוואי והפמליה שלה. הניצולים שרדו 72 יום בשלג הנצחי, שבמהלכם נאלצו לאכול את גופות הנוסעים שקפאו, כולל חברים ובני משפחה שלהם.
לעיתים אוכלוסיות גדולות נלחמו ברעב באמצעות אכילת בשר-אדם. כמו המקרה של הרעב הגדול באוקראינה ובדרום רוסיה, בשנות ה-30 של המאה ה-20. אז נאלצו האזרחים לאכול זה את זה כדי לשרוד. השלטונות הסובייטיים האשימו אז את מדינות העולם בניסיון לחנוק את המהפכה הקומוניסטית, על ידי הרעבה למוות של 20 מיליון איש.
הנה סרטון על תולדות הקניבליזם (מתורגם):
https://youtu.be/Y2ODPFiksBE
שבט שנוהג בקניבליזם (אין מראות קשים):
https://youtu.be/wv3VCLMSOg0
קניבליזם בפרסומת משעשעת:
https://youtu.be/kriq9SmBwRg
ומסתבר שיש קניבליזם גם בעולם החי (מתורגם):
https://youtu.be/bVMVxJJ7P8M
קניבליזם (Cannibalism) הוא תופעה מצויה בטבע, שבה פרטים הורגים וטורפים פרטים אחרים בני מינם, אך בתרבות האנושית היא מהתופעות הקשות והאסורות ביותר.
הקניבליזם האנושי, אכילה של אדם אחר, היה נפוץ בקרב שבטים רבים בעבר וגם בשלבים רבים בהיסטוריה, כמו בצבא המונגולי והטטארי. אך במרבית התרבויות הוא נחשב לתופעה חברתית דחויה ואסורה ובמאה האחרונה אף יותר מתמיד.
קניבליזם שבטי היה נפוץ בקרב שבטים באפריקה, פולינזיה, גיניאה החדשה ועוד. אכילת בשר אדם אצלם היה חלק מפולחן ומהמלחמות בבני שבטים יריבים. יש אפילו מחלות אופייניות וקטלניות שהתגלו אצל בני שבט הפור בפפואה גיניאה החדשה, שאוכלים את מוחו של המת, עם תסמינים דומים ל"מחלת הפרה המשוגעת".
קניבליזם של חיילים מוכר בהיסטוריה, ממקרים כמו צבא נפוליאון שנסוג לאחר התבוסה ברוסיה, בשנת 1812. אז אכלו החיילים הצרפתים את חבריהם שמתו מקור. גם חיילים יפנים אכלו במהלך מלחמת העולם השנייה אזרחים, שבויים ואפילו חיילים אחרים. יש סיפורים שלא ניתן להוכיח שגם במסעי הצלב היו מקרים של קניבליזם.
קניבליזם הוא לעיתים עניין של הישרדות. רוב המקרים לא תועדו באופן רשמי ולעיתים אף הוכחשו על ידי המעורבים, אך כאלו אכן קרו. כמו במקרה של אסון מפורסם מתחילת המאה ה-19, שבו ניצולי הספינה הצרפתית "מדוזה" שרדו בעזרת קניבליזם על רפסודה במשך 12 יום.
במקרה אחר מ-1972 נחת מטוס נוסעים נחיתת אונס באזור מבודד על הרי האנדים. במטוס שהתרסק הייתה קבוצת רגבי מאורוגוואי והפמליה שלה. הניצולים שרדו 72 יום בשלג הנצחי, שבמהלכם נאלצו לאכול את גופות הנוסעים שקפאו, כולל חברים ובני משפחה שלהם.
לעיתים אוכלוסיות גדולות נלחמו ברעב באמצעות אכילת בשר-אדם. כמו המקרה של הרעב הגדול באוקראינה ובדרום רוסיה, בשנות ה-30 של המאה ה-20. אז נאלצו האזרחים לאכול זה את זה כדי לשרוד. השלטונות הסובייטיים האשימו אז את מדינות העולם בניסיון לחנוק את המהפכה הקומוניסטית, על ידי הרעבה למוות של 20 מיליון איש.
הנה סרטון על תולדות הקניבליזם (מתורגם):
https://youtu.be/Y2ODPFiksBE
שבט שנוהג בקניבליזם (אין מראות קשים):
https://youtu.be/wv3VCLMSOg0
קניבליזם בפרסומת משעשעת:
https://youtu.be/kriq9SmBwRg
ומסתבר שיש קניבליזם גם בעולם החי (מתורגם):
https://youtu.be/bVMVxJJ7P8M
מהם עמודי הטוטם של האינדיאנים באמריקה?
בהרבה מקומות באמריקה מפסלים ומגלפים הילידים מהשבטים האינדיאנים המקומיים עמודי טוטם (Totem). עמודי הטוטם מסמלים את אלילי האינדיאנים. מוצגים בהם סמלי המשפחה, דרך ציפורים, צפרדע שמגינה על המשפחה ועוד.
את הטוטמים מציבים האינדיאנים במקומות מרכזיים בכפר. על העמודים הללו מגולפים בעץ דמויות של אלילים ושל אבותיהם שמתו בעבר הרחוק ומזכירים אגדות ואירועים שקרו בהיסטוריה של השבט.
מנהג הקמת עמודים של טוטם רווח בעיקר בשבטי האינדיאנים על החוף המערבי של צפון אמריקה ובקרב ילידי מערב קנדה.
פירוש המילה "טוטם" הוא "השומר עליהם".
הנה הדגמה של דרך ההכנה של עמוד טוטם במוזיאון האינדיאנים:
http://youtu.be/y6r5jQvQ6n0
מצגת וידאו עם עמודי טוטם מעניינים:
http://youtu.be/648gwElcPzU
וסיפורם של עמודי הטוטם:
http://youtu.be/6Lht4XGkk0k
בהרבה מקומות באמריקה מפסלים ומגלפים הילידים מהשבטים האינדיאנים המקומיים עמודי טוטם (Totem). עמודי הטוטם מסמלים את אלילי האינדיאנים. מוצגים בהם סמלי המשפחה, דרך ציפורים, צפרדע שמגינה על המשפחה ועוד.
את הטוטמים מציבים האינדיאנים במקומות מרכזיים בכפר. על העמודים הללו מגולפים בעץ דמויות של אלילים ושל אבותיהם שמתו בעבר הרחוק ומזכירים אגדות ואירועים שקרו בהיסטוריה של השבט.
מנהג הקמת עמודים של טוטם רווח בעיקר בשבטי האינדיאנים על החוף המערבי של צפון אמריקה ובקרב ילידי מערב קנדה.
פירוש המילה "טוטם" הוא "השומר עליהם".
הנה הדגמה של דרך ההכנה של עמוד טוטם במוזיאון האינדיאנים:
http://youtu.be/y6r5jQvQ6n0
מצגת וידאו עם עמודי טוטם מעניינים:
http://youtu.be/648gwElcPzU
וסיפורם של עמודי הטוטם:
http://youtu.be/6Lht4XGkk0k
למה מקיפים בהקפות שמחת תורה?
ההקפות הוא המנהג הנפוץ ביותר בבתי הכנסת בחג שמחת תורה. ההקפות הם ריקודים שמחים שסובבים מסביב לבמה של בית הכנסת, כשהמתפללים המקיפים אוחזים בידם את ספרי התורה.
ההקפות מבטאות את השמחה של החג, בריקודים עם התורה. לפי המנהג מקיפים לרוב ב-7 סבבים של ריקודים - שבע הקפות. כדי לשמח ולערב את הילדים בשמחת החג, נוהגים בבתי הכנסת לחלק להם דגלים והפתעות.
גם במוצאי שמחת תורה יש הקפות שאותן מכנים "הקפות שניות".
הנה סרטון עם תמונות מהקפות, סמלי ודגלי חג שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/A4iOxCEQpEs
והקפות שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/JO4qWWR6jyM
ההקפות הוא המנהג הנפוץ ביותר בבתי הכנסת בחג שמחת תורה. ההקפות הם ריקודים שמחים שסובבים מסביב לבמה של בית הכנסת, כשהמתפללים המקיפים אוחזים בידם את ספרי התורה.
ההקפות מבטאות את השמחה של החג, בריקודים עם התורה. לפי המנהג מקיפים לרוב ב-7 סבבים של ריקודים - שבע הקפות. כדי לשמח ולערב את הילדים בשמחת החג, נוהגים בבתי הכנסת לחלק להם דגלים והפתעות.
גם במוצאי שמחת תורה יש הקפות שאותן מכנים "הקפות שניות".
הנה סרטון עם תמונות מהקפות, סמלי ודגלי חג שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/A4iOxCEQpEs
והקפות שמחת תורה (עברית):
http://youtu.be/JO4qWWR6jyM
מהו מנהג צילוק הגוף של שבטי נהר הספיק?
הייתם מאמינים שצלקות יכולות להיות דבר נחשק אצל אנשים בתרבויות שונות? הייתם חושבים שמישהו ירצה שיפצעו אותו וישאירו לו צלקות בכל הגוף והוא ייצא מרוצה? הייתם מקבלים טקס שכזה במקום בר-מצווה ו"תודה להורי שהביאוני עד הלום"?
ובכן, בהחלט. מסתבר שמנהג צילוק הגוף (Scarification) משמש כטקס התבגרות בחברות שבטיות שונות בעולם. למשל אצל בני השבטים שבפפואה גינאה החדשה, כמו שבטים בנהר הספיק (Sepik river tribes), שבט קנגאנאמן, או בשבטים ביבשת אפריקה.
בשבטים הללו משמש טקס יצירת הצלקות בגוף הצעיר, חלק משמעותי בטקס החניכה של הנערים שהופכים לגברים. זהו הטקס המקביל לטכסי חניכה רבים, המתרחשים ברחבי העולם. הזכרנו את בר המצווה היהודי, המילה המוסלמית, טקס נמלת הקליע בדרום אמריקה ועוד מגוון של טקסי חניכה שונים ומשונים.
כך או כך, בשבטים הללו הצילוק הוא רק חלק קטן מטקס התבגרות שנמשך שבועות, טקס שכולל השפלה פומבית של הצעירים ולא מעט כאבים. בטקס הצילוק יש תפקיד משמעותי מאד לזקני השבט, שהם באופן מסורתי מי שאחראים על שימור, קיום והעברת המסורת בשבט מדור לדור.
בעזרת סכיני גילוח, הזקנים חותכים לצעירים את עורם ויוצרים חתכים בגופם. מחוספס ומלא בחריצים זה המראה המקובל כאן לגבר. החתכים מדמים את מראה עורו של התנין, כשהאמונה השבטית היא שהתנין ירחיק את הילד שבגופו ויהפוך את הצעיר לגבר בוגר ומוכן למשימות של הגברים.
הנה טקס התבגרות עם צלקות - בפפואה גינאה החדשה:
https://youtu.be/1AZWfAidOzY
וגם בקנגאנאמן שבפפואה גינאה החדשה:
https://youtu.be/vFZvJMlXsuY
צילוק הגוף מתרחש בקרב שבטים רבים באפריקה:
https://youtu.be/Lfhot7tQcWs
וטקס חניכה שכרוך בהקזת דם מהאף והלשון, דם שנשאר מהאם שהולידה את הנערים:
https://youtu.be/7hQEJIaciRM
הייתם מאמינים שצלקות יכולות להיות דבר נחשק אצל אנשים בתרבויות שונות? הייתם חושבים שמישהו ירצה שיפצעו אותו וישאירו לו צלקות בכל הגוף והוא ייצא מרוצה? הייתם מקבלים טקס שכזה במקום בר-מצווה ו"תודה להורי שהביאוני עד הלום"?
ובכן, בהחלט. מסתבר שמנהג צילוק הגוף (Scarification) משמש כטקס התבגרות בחברות שבטיות שונות בעולם. למשל אצל בני השבטים שבפפואה גינאה החדשה, כמו שבטים בנהר הספיק (Sepik river tribes), שבט קנגאנאמן, או בשבטים ביבשת אפריקה.
בשבטים הללו משמש טקס יצירת הצלקות בגוף הצעיר, חלק משמעותי בטקס החניכה של הנערים שהופכים לגברים. זהו הטקס המקביל לטכסי חניכה רבים, המתרחשים ברחבי העולם. הזכרנו את בר המצווה היהודי, המילה המוסלמית, טקס נמלת הקליע בדרום אמריקה ועוד מגוון של טקסי חניכה שונים ומשונים.
כך או כך, בשבטים הללו הצילוק הוא רק חלק קטן מטקס התבגרות שנמשך שבועות, טקס שכולל השפלה פומבית של הצעירים ולא מעט כאבים. בטקס הצילוק יש תפקיד משמעותי מאד לזקני השבט, שהם באופן מסורתי מי שאחראים על שימור, קיום והעברת המסורת בשבט מדור לדור.
בעזרת סכיני גילוח, הזקנים חותכים לצעירים את עורם ויוצרים חתכים בגופם. מחוספס ומלא בחריצים זה המראה המקובל כאן לגבר. החתכים מדמים את מראה עורו של התנין, כשהאמונה השבטית היא שהתנין ירחיק את הילד שבגופו ויהפוך את הצעיר לגבר בוגר ומוכן למשימות של הגברים.
הנה טקס התבגרות עם צלקות - בפפואה גינאה החדשה:
https://youtu.be/1AZWfAidOzY
וגם בקנגאנאמן שבפפואה גינאה החדשה:
https://youtu.be/vFZvJMlXsuY
צילוק הגוף מתרחש בקרב שבטים רבים באפריקה:
https://youtu.be/Lfhot7tQcWs
וטקס חניכה שכרוך בהקזת דם מהאף והלשון, דם שנשאר מהאם שהולידה את הנערים:
https://youtu.be/7hQEJIaciRM
מהו חג גביית המס בספרד?
בכפר לאזה (Castro de Laza) שבאזור גליסיה בצפון מערב ספרד, נוהגים התושבים להתחפש ל"גובי מס" שרצים מחופשים ברחוב ו"רודפים" אחרי המקומיים. במצעד גדול ורועש, כשהם אוחזים בידיהם מקלות ומכים עימם באוויר, פעמונים שיוצרים רעש מפחיד ומאיים תלויים על מותניהם, מהלכת שיירת ה"גובים" ברחובות ובסמטאות הכפר.
החג הזה נקרא "חג גבייית המס", בספרדית "פליקרוס" (Peliqueiros). הוא הונהג והוכנס למסורת המקומית בכפר, לזכר הצקות ה"פליקיירוס", גובי מס קדומים מקסטיליה השולטת. הללו נהגו לרדוף במאה ה-16 אחרי אנשי הכפרים עם פעמונים והיכו אותם במקלות, על שלא שילמו את המיסים שלהם.
הנה סרטון של אנשי הכפר המחופשים ומחפשים מיסים:
https://youtu.be/XgAwgJpi_s4
רצים עם שוטים בידם:
https://youtu.be/LPDfnmGDalI
ומחפשים מי לא שילם מיסים:
https://youtu.be/6AMiz8kq5ys
בכפר לאזה (Castro de Laza) שבאזור גליסיה בצפון מערב ספרד, נוהגים התושבים להתחפש ל"גובי מס" שרצים מחופשים ברחוב ו"רודפים" אחרי המקומיים. במצעד גדול ורועש, כשהם אוחזים בידיהם מקלות ומכים עימם באוויר, פעמונים שיוצרים רעש מפחיד ומאיים תלויים על מותניהם, מהלכת שיירת ה"גובים" ברחובות ובסמטאות הכפר.
החג הזה נקרא "חג גבייית המס", בספרדית "פליקרוס" (Peliqueiros). הוא הונהג והוכנס למסורת המקומית בכפר, לזכר הצקות ה"פליקיירוס", גובי מס קדומים מקסטיליה השולטת. הללו נהגו לרדוף במאה ה-16 אחרי אנשי הכפרים עם פעמונים והיכו אותם במקלות, על שלא שילמו את המיסים שלהם.
הנה סרטון של אנשי הכפר המחופשים ומחפשים מיסים:
https://youtu.be/XgAwgJpi_s4
רצים עם שוטים בידם:
https://youtu.be/LPDfnmGDalI
ומחפשים מי לא שילם מיסים:
https://youtu.be/6AMiz8kq5ys
