האם יש קשר בין מצב כלכלי להשמנת יתר?
אולי לא ידוע לכם שלצד מחלת הסוכרת, השמנת יתר היא אחת משתי המחלות השכיחות ביותר אצל עניים. עוני והשמנת יתר (Poverty and obesity), מסתבר, הולכים יחד והזיקה בין עוני להשמנת יתר נחקרה רבות.
אם בעבר אנשים שמנים היו דווקא האנשים השבעים, מי ששפר מזלם והקריירה וההצלחה אפשרו להם להגיע לעושר שסיפק להם מזון בנדיבות - היום המצב הפוך. עוני, לצד השכלה מועטה, הוא גורם שמחובר מאוד להשמנת יתר.
כי כיום יש לאנשים המבוססים כלכלית ועוד יותר מכך לעשירים, יש להם נגישות כלכלית למזון איכותי, מאוזן מבחינה קלורית ואף דיאטטי. הם גם מודעים יותר לתזונה נכונה ולחשיבות הפעילות הגופנית, עושים כושר או מנצלים חלק מהזמן הפנוי שלהם להליכות, ריצות ומשחקי ספורט כמו טניס וגולף.
ודווקא בשכונות העוני יש צריכה מוגברת של מזון זול וגרוע, כלומר אוכל ממסעדות ג'אנק פוד, אופס - מסעדות מזון מהיר, ומעסקים שמוכרים מזון לא בריא, במחירים נמוכים יחסית.
אם נוסיף את העובדה שאנשים קשי יום מתקשים יותר למצוא זמן, אנרגיה או כוח לכושר או לפעילות גופנית משמעותית אחרת, העניין מובן יותר.
התוצאה ברורה - אנשים שמצבם הכלכלי נמוך נוטים לאכול יותר מזון מהיר או משמין ממי שמבוססים כלכלית ומתקשים להביא את עצמם להפעיל את גופם ולעשות ספורט כדי לאזן אותו ולו במעט.
מכמירת לב עוד יותר התופעה העצובה והנפוצה כל כך של השמנת יתר אצל ילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, רובם מהשכבות החלשות. השמנה זו נובעת לרוב מצריכת יתר של חטיפים ומזון מהיר, לא פעם בשל מודעות פחותה של הורים, שנוטים בשכבות החלשות גם לעבוד שעות רבות מחוץ לבית ומכאן גם החינוך התזונתי נפגע.
אגב, נזכיר שיותר אנשים בעולם כיום סובלים מאוביסיטי (obesity), או השמנת יתר, מאשר מי שסובלים מרעב.
אולי לא ידוע לכם שלצד מחלת הסוכרת, השמנת יתר היא אחת משתי המחלות השכיחות ביותר אצל עניים. עוני והשמנת יתר (Poverty and obesity), מסתבר, הולכים יחד והזיקה בין עוני להשמנת יתר נחקרה רבות.
אם בעבר אנשים שמנים היו דווקא האנשים השבעים, מי ששפר מזלם והקריירה וההצלחה אפשרו להם להגיע לעושר שסיפק להם מזון בנדיבות - היום המצב הפוך. עוני, לצד השכלה מועטה, הוא גורם שמחובר מאוד להשמנת יתר.
כי כיום יש לאנשים המבוססים כלכלית ועוד יותר מכך לעשירים, יש להם נגישות כלכלית למזון איכותי, מאוזן מבחינה קלורית ואף דיאטטי. הם גם מודעים יותר לתזונה נכונה ולחשיבות הפעילות הגופנית, עושים כושר או מנצלים חלק מהזמן הפנוי שלהם להליכות, ריצות ומשחקי ספורט כמו טניס וגולף.
ודווקא בשכונות העוני יש צריכה מוגברת של מזון זול וגרוע, כלומר אוכל ממסעדות ג'אנק פוד, אופס - מסעדות מזון מהיר, ומעסקים שמוכרים מזון לא בריא, במחירים נמוכים יחסית.
אם נוסיף את העובדה שאנשים קשי יום מתקשים יותר למצוא זמן, אנרגיה או כוח לכושר או לפעילות גופנית משמעותית אחרת, העניין מובן יותר.
התוצאה ברורה - אנשים שמצבם הכלכלי נמוך נוטים לאכול יותר מזון מהיר או משמין ממי שמבוססים כלכלית ומתקשים להביא את עצמם להפעיל את גופם ולעשות ספורט כדי לאזן אותו ולו במעט.
מכמירת לב עוד יותר התופעה העצובה והנפוצה כל כך של השמנת יתר אצל ילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, רובם מהשכבות החלשות. השמנה זו נובעת לרוב מצריכת יתר של חטיפים ומזון מהיר, לא פעם בשל מודעות פחותה של הורים, שנוטים בשכבות החלשות גם לעבוד שעות רבות מחוץ לבית ומכאן גם החינוך התזונתי נפגע.
אגב, נזכיר שיותר אנשים בעולם כיום סובלים מאוביסיטי (obesity), או השמנת יתר, מאשר מי שסובלים מרעב.
