ארגון לח"י (קיצור של "לוחמי חירות ישראל") היה ארגון מחתרתי יהודי, שפעל בארץ-ישראל בשנות ה-40, עד לקום המדינה. הארגון הוקם לאחר שחבריו פרשו מהאצ"ל, שבו היו חברים. הפרישה נעשתה לאחר שהנהגת האצ"ל התחייבה בשנת 1939 להפסיק את ההתקפות על השלטון הבריטי, בשל המלחמה של הבריטים בנאצים. גישה זו לא התאימה לפורשים, שהעדיפו לוחמה ללא הפסקה בבריטים, עד לגירושם מהארץ.

מרגע שהחל בפעולות נגדם, כינו הבריטים את הארגון "כנופיית שטרן", על שם המייסד אברהם שטרן, בעל הכינוי המחתרתי "יאיר". השם לח"י נבחר לו מאוחר יותר. העמדות המהפכניות של הארגון גרמו לו לאמץ דרכי טרור אישי ופעולה אלימה. הם בצעו גם רציחות פוליטיות, ביניהן רצח הלורד מוין בקהיר ורצח המתווך מטעם האו"ם, הרוזן השוודי ברנדוט. מעשי הטרור וההתנקשויות שביצעו חברי הארגון גרמו לרבים להסתייג מפעילותם. גם הנהגת היישוב ראתה בהם מעשים חמורים ופעלה עם הבריטים כנגד הארגון.


הנה סרטון על הקמת הלח"י:

http://youtu.be/c3TWV-BP280?t=1m45s


והמנון הלח"י "חיילים אלמונים":

http://youtu.be/i2ErTE1Ulko

ארגון אצ"ל היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1937. הארגון נשען על רעיונותיו של ז'בוטינסקי ומטרתו הייתה הכנה למלחמה, עד לניצחון על הבריטים והערבים בארץ ישראל. חברי הארגון התנגדו להבלגה של ארגון "ההגנה" על פרעות שביצעו ערביי ארץ-ישראל. הם פרשו כדי לפנות לשימוש בכוח אלים נגד הערבים והבריטים בתקופת המנדט.

החל משנת 1944 הנהיג מפקד האצ"ל מנחם בגין את האצ"ל למרד צבאי בשלטונות המנדט הבריטי. בוצעו פעולות צבאיות נגד בסיסים ושדות תעופה בריטיים, כולל פיצוץ המפקדה הראשית של הבריטים במלון המלך דוד. פעולה זו גרמה לכמעט 100 הרוגים, כולל אזרחים חפים מפשע. היא הביאה לרדיפת חברי האצ"ל על ידי הבריטים, בתמיכה של הנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל. קראו לתקופה זו "הסזון" והיא הייתה רוויה במאסרים, הוצאות להורג ורדיפה של חברי האצ"ל.

עם פרוץ מלחמת העצמאות נכנסו חיילי האצ"ל לפעילות בכוח הלוחם, ביחד עם "ההגנה". עם קום המדינה פסק האצ"ל לפעול כארגון נפרד וחלק מחבריו פנו לפעילות פוליטית, במסגרת תנועת החירות.


הנה סרטון על ארגון אצ"ל:

http://youtu.be/4TZDPEr3IWA


על הנשים לוחמות האצ"ל:

http://youtu.be/phK06utpMpI


ואחת מפעולות הטרור של האצ"ל:

http://youtu.be/OeUWMyFAEXE

סיפורו המדהים של מייסד התנועה השבתאית היהודית, שבתאי צבי (Sabbatai Zevi), הוא סיפור על משיח מטעם עצמו, שבא והלהיב את היהדות במאה ה-17, עשה תפנית היסטורית והיה למשל ולשנינה, על אף תפקידו ההיסטורי החשוב ועוצמת חוכמתו.

הסיפור מתחיל ביהודי צעיר וכריזמטי, שבתאי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח היהודי. זה היה בעיר הולדתו איזמיר שבטורקיה העות'מנית. די מהר התקבצו סביבו מאמינים רבים, שזכו בקרב היהודים לכינוי "כת השבתאים". שמו של שבתאי צבי נפוץ במהירות בכל רחבי העולם היהודי ובכל פינות הבלקן ואירופה. שמעו מגיע עד הודו ותימן, בה חיבר לו רבי שלום שבזי שירי הלל.

בכל מקום דיברו היהודים על הקסם של שבתאי צבי. האחראי לכך היה יהודי בשם נתן העזתי. אותו נתן, שהיום היה זוכה לשם של גאון שיווק ומיתוג, הצליח לייצר קמפיין יהודי מטורף, של פרסום ויחסי ציבור. מבחינת היהודים, הוא הפך את הבחור מאיזמיר ללא פחות מאשר המשיח.

הצלחת המיתוג הזו הייתה כה גדולה עד שבכל רחבי העולם היהודי ראו בו אנשים רבים ישות אלוהית שיהודים רגילים לא מסוגלים לתפוס את גדולתו. הוא ביטל מנהגים דתיים, תיקן תקנות, ואחיו ומכריו מונו על ידו ל"מלכים".

כמובן שרבים התנגדו לו וראו בו משיח שקר, אבל איש לא חזה את מה שעתיד לקרות בשנת 1666, שנה שהצירוף 666 יקנה לה את הכינוי "שנת השטן". אז פנה מקובל יהודי בשם נחמיה כהן לממשל העות'מני והאשים את צבי בהאשמות שונות. העות'מנים בתגובה אסרו את המשיח הצעיר, הבינו את יכולותיו ואת מה שהוא מייצר אצל היהודים.

ואז עשה שבתאי צבי צעד שהדהים את חסידיו וקיבל החלטה. מה שקרה מאחורי הקלעים הוא שהעות'מנים הציבו בפניו שתי ברירות - להתאסלם או למות. "המשיח" היהודי בחר בהתאסלמות וקיבל את השם עזיז מחמד אפנדי.

תדהמה עצומה היכתה את העולם היהודי. היא הייתה מסעירה, לא פחות ודווקא בשל הקסם שהילך צבי על היהודים קודם לכן.

המשיח התאסלם!

לא פחות מכך הדהימה את היהודים העובדה שרבים ממאמיניו, "הגרעין הקשה" של תומכיו כמובן, בחרו ללכת בעקבות "ממו", כינויו המוסלמי של צבי, ולהתאסלם יחד איתו. הוא לא תפש את המרת הדת הזו כבגידה וגם תלמידיו לא התקשו לעטוף אותה בנימוקים מיסטיים. הם האמינו לו שההתאסלמות היא רק שלב בדרך אל הגאולה השלמה.

כך זכה שבתאי צבי לימים לכינוי "משיח שקר". ולא סתם משיח שקר, אלא משיח השקר הכי ידוע בתולדות עם ישראל. זאת על אף שיש חוקרים המציינים את תפקידו ההיסטורי כרפורמטור גדול, שהרעיד את היהדות. אומרים שאחרי הרפורמציה והשינויים שהופעתו הביאה ליהדות, היא לא שבה להיות היהדות שהייתה קודם.

הוא עצמו חי באלבניה, עד מותו בגיל 50. מאמיניו שהתאסלמו המשיכו, גם לאחר מותו, לחיות בטורקיה בתור ה"דוֹנְמֶה", כינוי מקומי לשבתאים. הם כת מוסלמית שמאמיניה דוברים לדינו והפכו למצליחים. תיאוריית קונספירציה מקומית מספרת שאותם "דונמה", ממש שולטים במדינה וכורכים אפילו את מוסטפה כמאל אתאטורק, מייסד הרפובליקה, כאחד מהם.

ופרט מעניין ואפילו מרתק נוסף כאן. המשיח היהודי המומר, מי שראה בעצמו את מלך היהודים והתיימר לקרוא את המחשבות של אלוהים, נחשב כיום גם לצדיק מוסלמי ומוסלמים רבים עולים אל קברו של עזיז מחמד אפנדי ומבקשים ברכה.


הנה סיפורו של צבי (עברית):

https://youtu.be/GyQs04V17v4?end=6m49s


תערוכה הקשורה בשבתאי צבי (עברית):

https://youtu.be/1aAaAlKVROc


הירושה הידועה ביותר של שבתאי צבי ליהדות היא חג הט"ו בשבט (עברית):

https://youtu.be/whDPPRynDw8


שבתאי צבי בחיוך (עברית):

https://youtu.be/MPYLJSzwE9g


עוד מעט חיוכים (עברית):

https://youtu.be/RKai-mJ9B-g


ופודקסט מצוין של ההיסטוריון פרופסור הר סגור על השבתאות (עברית):

https://youtu.be/qJPtXz7js1w?long=yes

השואה הוא כינוי להשמדת היהודים האיומה שעשו הנאצים במלחמת העולם השניה. זה היה רצח עם חסר תקדים בתולדות המין האנושי, שהתנהל באופן שיטתי בידי גרמניה הנאצית והעמים ששתפו עימה פעולה.

הנאצים ובמיוחד המנהיג שלהם, היטלר, שנאו את היהודים והאשימו אותם בכל דבר רע שקרה להם. להיטלר הייתה אובססיה, שגעון מטורף נגד העם היהודי ואידיאולוגיה אנטישמית גזענית. המדיניות הנאצית החלה בנישול היהודים מזכויותיהם וגזילת רכושם, נמשכה בסימון שלהם בטלאי צהוב וריכוזם בגטאות ואחר כך במחנות ריכוז.

לבסוף החלו ברצח המוני ושיטתי של העם היהודי, תוך כוונה מוצהרת לחסל את הגזע היהודי כולו.

לצורך השמדת היהודים בשואה הקימו היטלר ועוזריו 15 אלף מחנות השמדה ורצחו 6 מליון יהודים בשואה, כמעט מחצית מכלל הנרצחים על ידם, בני עמים ודתות אחרים.

אבל זה לא עזר להם. הנאצים ההיטלראים לא יכלו לעם ישראל. הם נוצחו במלחמה וחוסלו בעצמם. 3 שנים אחרי תום מלחמת העולם השניה הוקמה מדינת ישראל.


הנה קדימון לסרט לילדים (כל הסרט למטה) על שתי אחיות אמיתות שעברו את השואה (עברית):

https://youtu.be/qXrsy7kTZEQ


סיפורה של השואה:

https://youtu.be/3gQawPAsZwI


מספר הסופר אורי אורלב, על השואה אותה עבר כילד (עברית):

http://youtu.be/57uyhiKcZEE


החוויות הקשות, כפי שהונצחו באלבום תמונות נדיר שצילם חייל נאצי במחנות ההשמדה (עברית):

https://youtu.be/Johmwy48P2w


ניצולה מספרת בצריף שלה במחנה מה למדה בו (עברית):

https://youtu.be/xrX8PJw4yTs


על אנה פרנק, הילדה היהודית שהפכה לדמות הזדהות עם השואה (עברית):

https://youtu.be/r2h4xobj-yw


"שיר השירים" מתוך היצירה "מאוטהאוזן" של המלחין היווני הנודע תיאודורקיס על משורר המחפש את אהובתו שבמחנה (עברית):

https://youtu.be/SnsjkTRvHWE


וסרט לילדים שמספר את השואה מנקודת מבט של ילדים בה (עברית):

https://youtu.be/IRNc1qMX4TE?long=yes

מנחם בגין היה מנהיג חשוב בישראל, גם בשנות המאבק על הקמת המדינה וגם במדינת ישראל. הוא היה מפקד מחתרת האצ"ל ולחם בבריטים לפני קום המדינה. בעיני רבים באותה תקופה הוא נחשב לוחם חופש ואחרים ראו בו מנהיג שאינו מוכן להתפשר עם המציאות.

לאחר הכרזת המדינה הוא היה לאיש ציבור ומנהיג חשוב בכנסת, מי שנחשב יריבו הפוליטי העיקרי של ראש הממשלה דוד בן גוריון. בשנת 1977 נבחר בגין לראשות הממשלה. בניגוד לחששות שיהיה מנהיג קיצוני ויוביל למלחמות, הוביל בגין דווקא לחתימת הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית - הסכם השלום עם מצרים. הוא גם זכה, ביחד עם נשיא מצרים אנואר סאדאת, בפרס נובל לשלום.

כאדם שהקדים להבין את סכנת הגרעין בידי מנהיגים ערביים, הורה בגין על תקיפת הכור הגרעיני בעירק על ידי חיל האוויר. רבים רואים במעשה זה, שנעשה ממש לפני הבחירות בישראל ועורר הרבה ביקורת בשל כך, מעשה חכם של אדם שהציל את המזרח התיכון מאיום גרעיני מסוכן.

אך בגין גם ניהל מלחמה בלבנון שעוררה מחלוקת גדולה בציבור ובשלב מסוים, כשישראל מצאה עצמה שקועה בבוץ הלבנוני, עם אבדות קשות ומחאה ציבורית על כך, הוא התפטר מתפקידו ופרש לביתו. מאז הוא לא נראה בציבור, עד ליום מותו.


הנה בגין זוכה לראשונה בבחירות ב-1977 (עברית):

https://youtu.be/y9JwBz-0CJY


נאומו של בגין על הפצצת הכור האטומי בעיראק (עברית):

http://youtu.be/nDamQ5_Pd58


קווים לדמותו של בגין וגעגועים של ישראלים למנהיגות ולאישיות שלו (עברית):

http://youtu.be/bmTQjSgfnfI


ותכנית היסטורית על דרכו של בגין ללב העם וסופו העצוב כשהוא ספון בביתו (עברית):

https://youtu.be/LOikHxtWt-I?long=yes

יצחק שדה שנודע בכינויו "הזקן" היה המפקד הראשון של הפלמ"ח, מראשי ארגון "ההגנה" ומייסד חיל השריון, בתור אלוף בצה"ל הצעיר שלאחר קום המדינה. יצחק שדה היה מנהיג של צעירים, מחנך וסופר יהודי שניצל את קסמו האישי והקשרים שיצר, כדי להקים את הארגון המחתרתי - הפלמ"ח.

בצעירותו הוא למד באוניברסיטה ולפרנסתו עסק בדוגמנות עירום לציירים ובהוראה של חינוך גופני. כשפגש את יוסף טרומפלדור הוא התרשם ממנו עמוקות ולאחר ששמע על מותו בתל-חי, החליט שדה לעזוב את לימודיו ולעלות לארץ ישראל.

כעיתונאי בהמשך דרכו השתמש שדה ביכולת השיחה והסיפור שלו ובכריזמה שלו כדי לסחוף צעירים להצטרף אליו להגנה על היישוב היהודי. הוא היקנה להם ידע ועניין בתרבות ובידע ואמר להם תמיד "אהוב את הרובה, אבל שנא את המלחמה". הוא התגלה בהדרגה כמפקד מעולה ומתכנן אסטרטג בעל יכולות גבוהות.

יצחק שדה ידע גם לגלות צעירים מוכשרים ולהפוך אותם למפקדים. הטובים שבהם, כמו משה דיין ויגאל אלון, יהפכו למנהיגים צבאיים ומדיניים במדינת ישראל שתוקם אחר-כך. אך עליו נגזר להיות מורחק מהמנהיגות.. לאחר קום המדינה, בצל יחסיו עם בן גוריון, ששדה לא תמיד הסכים איתו, הוא פרש מהצבא אל חיק ביתו ומשפחתו.


והנה פרק היסטורי שלם על יצחק שדה:

http://youtu.be/x0tZk3qLEuI?t=1m28s


הנה שיר על יצחק שדה ששרה להקת הנח"ל:

http://youtu.be/FDK6cv58J60


הנה סרטון על "הזקן" יצחק שדה:

http://youtu.be/-LpftUGxH7M


הנה עדות של חיילת בפלמ"ח על מראהו ומנהיגותו של יצחק שדה:

http://youtu.be/Epq2kUM92IU


וסרט תיעודי על הזקן שהנהיג את הצעירים בפלמ"ח:

https://youtu.be/x0tZk3qLEuI?long=yes

כ"ט בנובמבר הוא השם החגיגי שניתן לתאריך 29 בנובמבר 1947, היום שבו אישרה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) את תכנית החלוקה של ארץ ישראל, שגובשה בוועדת אונסקו"פ של האו"ם. הצבעת העצרת היא שסללה את הדרך להקמת מדינת ישראל.

תכנית החלוקה לא עברה בקלות. מרבית הערבים סירבו לקבל את הפתרון שהציעה הוועדה והתנגדו לחלוקת ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית. גם חלק בציבור היהודי בארץ ובעולם ביקר את ההחלטה בשל השטח הצר שהוצע בתכנית למדינה היהודית ומשום שנזגר על ישובים יהודיים להיוותר מחוץ לגבולות המדינה היהודית. אך היו רבים שראו את הצד המלא של הכוס ושמחו על התקווה למדינה יהודית עצמאית אחרי 2000 שנות גלות.

החלטת עצרת האו"ם נועדה להוביל לסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמה של שתי מדינות עצמאיות בה, מדינה יהודית ליהודים ומדינה ערבית ליושבי הארץ הערבים. בהחלטה נקבע גם שירושלים וסביבתה יהיו שטח שיישאר תחת פיקוח בינלאומי.

במהלך ההצבעה ישב הציבור היהודי בארץ, כשהוא צמוד למקלטי הרדיו. כולם עקבו בדריכות אחרי מהלך ההצבעה, כשבני המשפחה סופרים את הקולות בעד ונגד. משהסתבר שיש רוב, פרצה שמחה אדירה. בעד תכנית החלוקה הצביעו 33 מדינות, בעוד שנגדה הצביעו רק 13 מדינות. 10 מדינות נמנעו ומדינה אחת נעדרה מההצבעה.

מיד לאחר גמר ההצבעה התמלאו רחובות הארץ בחוגגים יהודיים. הם רקדו ברחובות במעגלים גדולים ובשמחה אין קץ, על המדינה היהודית שסוף סוף אכן תקום. המנהיגות אמנם ידעה שמלחמה היא עניין של זמן ושעוד מבחנים גדולים צפויים למדינה שבדרך, אבל היום ההיסטורי קידם במעט את בואה. כבר למחרת בבוקר החלו פרעות ומאורעות דמים כנגד יהודי הארץ.

השילוב הלשוני כ"ט בנובמבר משלב אותיות עבריות לציון של תאריך לועזי. זה נעשה כדי להקנות לתאריך נופך חגיגי וללמד על חשיבותו לעם היהודי. הרי באותיות משתמשים לרוב בתאריכים עבריים, כמו ה' באייר או י"א באדר, בעוד שתאריכים לועזיים מצוינים בסְפָרוֹת, דוגמת 4 ביולי, 1 באפריל וכדומה. דווקא השילוב הנדיר של הלועזי עם העברי מצביע על חשיבותו ההיסטורית של האירוע, כבעל חשיבות רבה לעם היהודי ועדיין קשור קשר חזק לאומות העולם האחרות. דבר דומה התרחש ביום הצהרת בלפור, המכונה לא פעם "ב' בנובמבר".


כ"ט בנובמבר בקצרה (עברית):

https://youtu.be/Dv-Ms-hXHJ8


סיפורה של ההחלטה החשובה (עברית):

https://youtu.be/ISuiKJfgjtQ


הנה מה שהוביל להצבעה החשובה של כ"ט בנובמבר (עברית):

http://youtu.be/vsBiFTc89PU


ההצבעה באו"ם בכ"ט בנובמבר (מתורגם):

http://youtu.be/SoZ0RTdWTDo


דבריו של דוד בן גוריון על חוויותיו האישיות מהיום המיוחד הזה (עברית):

http://youtu.be/IHoc-Sl7jAA


ובחיוך - על מסע השכנועים ה"משכנע" שעשתה ישראל כדי לשכנע את האומות להצביע (עברית):

https://youtu.be/sAI7OiWnSwQ

ממש לא. תל אביב קמה מהחולות. היא החלה כעיר קטנה בגודל של שכונה תל אביבית של היום וכונתה "פנינת הציונות". על אף הרבה מאד ספקות של "מומחים" ונסיונות לדכא את ההתלהבות של בוני העיר, היא הפכה די מהר לאחד המקומות ההומים ומלאי אדם בארץ ישראל ולאחר מכן במדינת ישראל.

כיום היא העיר הגדולה בישראל וודאי החשובה והמצליחה שבערינו, אבל ההתחלה היתה צנועה יותר.. קבוצת יהודים תושבי יפו, רצו לחיות חיים עבריים עצמאיים וללא תלות בערבים שביפו. הם החליטו בשנת 1909 לייסד את שכונת אחוזת בית. חלומם היה להקים שכונת בתים נמוכי קומה ומוקפים בגינות, משהו כמו ישוב קהילתי של היום. קבוצה זו התכנסה בשנת 1906 והפכה לאגודה. התכנית היתה להקים עיר עברית ומודרנית מחוץ ליפו, ממש כמו הערים שבמערב אירופה. לאחר הקמת "אחוזת בית" הוסב שמה בשנת 1910 ל"תל אביב" ובהדרגה היא גדלה והתפשטה לכל הכיוונים והיתה לבירת העסקים ומרכז הפעילות של מדינת ישראל.


הנה תל אביב הקטנה בשנת 1935 (עברית):

http://youtu.be/F2iGPT4rZ3g


סקירה על החיים בתל אביב הקטנה (עברית):

http://youtu.be/a29uu-sXtvs


וסרט ארוך עם תולדות תל אביב ב-100 השנים האחרונות (עברית):

https://youtu.be/D8B61WQJ9QU?long=yes

אליעזר בן-יהודה היה יהודי שחלם להשיב את העברית להיות שפת הדיבור בארץ ישראל, מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

בן יהודה, שנולד ב-1858, החל לעשות שינוי בסביבה של אידיש שהתנכלה לו וראתה בשינוי שעשה פגיעה בעברית הקדושה וגם מרבים שראו בעברית ובחידושיו בעברית, חידושים מלאכותיים שאין לקבל.

בן יהודה גם ייסד את ועד הלשון העברית, הקים וערך את עיתון "הצבי" וחיבר מילון עברי, שנקרא "מילון בן-יהודה".

אליעזר בן יהודה דיבר עם משפחתו בעברית בלבד. בנו, איתמר בן אב"י (ראשי תיבות של אליעזר בן-יהודה) המשיך את דרכו של אביו.

הוא הלך לעולמו בסוף 1922, כשהעברית כבר הפכה לשפה חיה, שפת היום יום של מדינת ישראל העתידית.


הנה אליעזר בן יהודה (עברית):

https://youtu.be/7VoqXbK9qU0


תולדות השפה העברית לילדים (עברית):

https://youtu.be/hfukcWJYoSA


סיפורו של אליעזר בן יהודה (עברית):

http://youtu.be/D2hegtdHEr8


מספרים עליו כדי שאנשים לא יחשבו שבן יהודה הוא רק שם של רחוב (עברית):

https://youtu.be/1scy5xybgZ0


כמה עובדות מרתקות על השפה העברית שהוא החייה (עברית):

https://youtu.be/GJtn07yP02U


בקצרה על בנו של בן יהודה וגורלו בתור הילד דובר העברית הראשון (עברית):

https://youtu.be/WZ9im1zll9o


תכנית חינוכית על תולדותיו של מחייה השפה העברית (עברית):

https://youtu.be/bWVWTcEJXrY?long=yes


הסיפור על האיש שהחליט להחיות את העברית ולהפוך אותה לשפת ישראל (מתורגם):

https://youtu.be/HBiiad9fO-g?long=yes


מה היה קורה אם היינו מדברים בעברית תקנית בנוסח בן יהודה (עברית):

http://youtu.be/GPjWP7dBiVM?long=yes


ואופרת רוק שהוקדשה לו ומבוצעת על ידי ילדים (עברית):

https://youtu.be/83DmZAUzyTs?long=yes

החדר היהודי הוא סוג עתיק של כיתת תלמידים יהודית. זהו חדר קטן וצר, בו מורה הרבי תורה לתלמידיו את אותיות האלף בית ומלמד אותם לקרוא בה בלשון הקודש.

המורה בחדר, "חיידר" ביידיש, שפת העולם היהודי הישן והשטעטל היהודי, נקרא "מלמד".

תיאור החדר היהודי הוא לרוב סנטימנטלי ומלא בתמימות וחום אנושי. שיטת ההוראה המסורתית והפשוטה הנהוגה בו מבוססת על חיקוי של "המלמד". את האותיות למשל, הוא מקריא ומדגים בהברה ובהגייה, כשהילדים בתורם מחרים וחוזרים אחריו.

חדרים יהודיים היו נהוגים במרבית הקהילות היהודיות בעבר. כול יהדות מזרח אירופה למדה כך תורה וכך גם יהדות המזרח, מצפון אפריקה ועד תימן הרחוקה, בה לימד "המורי" את ילדי הקהילה התימנית תורה.

גם כיום בישראל יש עדיין חדרים כאלה, למשל בקרב הקהילות החרדיות, בהן לומדים ילדי החרדים בדיוק כך.


כך למדו בחדר היהודי בתימן:

https://youtu.be/plWhU3YnESg


והשיר "אויפן פּריפּעטשיק" של המשורר מרק ורשבסקי, שנכתב על החדר הקטן ולאחר השואה היה לשיר זיכרון (מתורגם):

https://youtu.be/LZ4QZ3Cch48?end=1m14s

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים, היתה ארץ ישראל בסך הכל חבל קטן, מרוחק ונחשל באימפריה העות'מנית. באותה תקופה חיו בה רק 50 אלף יהודים.

מעטים מבין יהודי ארץ ישראל היו אז חקלאים. הם החלו להקים אז התיישבויות ומושבות יהודיות, שמומנו מתרומות וסיוע מיהודים עשירים.

לעומתם התגורר הרוב המוחלט של היהודים בארבע ערי הקודש. הם התפרנסו מכספי חלוקה וצדקה של יהודים עשירים מחו"ל. ארבע ערי הקודש, שזכו באותה תקופה גם לשם "ארבע ארצות", הוא הכינוי שניתן ל-4 ערי קודש בארץ ישראל, אלה הערים ירושלים, חברון, טבריה וצפת.

מבט לישראל של לפני 100 שנה ויותר הוא מבט מעניין, בעיקר בזכות העובדה שאנו מביטים על מקומות שלעיתים אנו מכירים היום ורואים אותם כפי שהיו פעם, עוד לפני שהבריטים כבשו את הארץ, הרבה לפני שהייתה השואה, המדינה, המלחמות ועוד המון דברים שקרו מאז.


הנה סרטון על ארץ ישראל, שצולם בתחילת המאה ה-20:

http://youtu.be/EFD_o0-1QbQ


וצילום מהרכבת שעוזבת את ירושלים, בשנת 1896. שימו לב כיצד נראית ירושלים התורכית:

http://youtu.be/OhYLtLouWSA

הפלמ"ח היה הכוח הצבאי הסדיר של "ההגנה" בארץ ישראל. הפלמ"ח, ראשי תיבות של "פלוגות המחץ", הוקם בתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת. הוא הוקם בשנת 1941, בהסכמת השלטון הבריטי, כדי להילחם בצבא הגרמני במקרה שיפלוש לארץ-ישראל. בתקופה זו קיבל הפלמ"ח מהבריטים הדרכה צבאית, נשק ותחמושת. במקביל הוא טופח על ידי ההנהגה היהודית כדי שיהיה הבסיס לצבא העברי של המדינה היהודית העתידית.

בסוף מלחמת העולם השנייה הצטרף הפלמ"ח לפעילות של ארגון "ההגנה" כנגד המנדט הבריטי. אנשי הפלמ"ח היו פעילים מאד בארגון ההעפלה והגנת המעפילים לארץ. בתקופת מלחמת השחרור היה הפלמ"ח מהכוחות הלוחמים החשובים ביותר. במיוחד עסק בפעילות כנגד הכנופיות הערביות והגנה על השיירות והדרכים מפניהם.

כשהוקם צה"ל, במהלך מלחמת העצמאות, שולב הפלמ"ח ביחידותיו. בסוף שנת 1948 פורק הפלמ"ח, כמו כל המחתרות והארגונים הצבאיים שפעלו כאן לפני קום המדינה. מפקדיו הפכו למפקדי צה"ל ורבים מהם הפכו ברבות הימים למנהיגי המדינה.


הנה סקירה על הפלמ"ח (עברית):

http://youtu.be/-LpftUGxH7M?t=7m26s


חבר פלמ"ח שמספר על הפעילות המיוחדת שלהם (עברית):

https://youtu.be/9cA65jIFUaQ


מעפיל ניצול-שואה שעלה לארץ אחרי מלחמת העולם השניה והצטרף לפלמ"ח (עברית):

http://youtu.be/tlLS_Yi2gWs


סיפורי הפלמ"ח (עברית):

https://youtu.be/0Ppv8mOE2to


המנון הפלמ"ח (עברית):

https://youtu.be/ko16DQaQ--Q


והשיר "מסביב למדורה" על הפלמ"חניקים שכתב המשורר נתן אלתרמן (עברית):

https://youtu.be/qoLIgmbD2fA


סרט תיעודי קצר על תולדות הפלמ"ח והתרומה שלו לתקומת המדינה (עברית):

https://youtu.be/S-SsqI_q0y0?long=yes


וסיפורן של המחתרות שנלחמו באויב וביניהן במלחמת הקוממיות (מתורגם):

https://youtu.be/adsPqcpEg0o?long=yes

ב-11 באפריל 1909, בשנת תרס"ט, התכנסו 66 משפחות על חוף שמצפון ליפו. שם, על דיונת החול, הגרילו ביניהם מי שכבר החליטו להקים את שכונת אחוזת בית, צדפים. על פי הסימון שעל הצדפים הללו הם חילקו ביניהם את מגרשי השכונה העתידית. לימים היא תצמח ותהיה לעיר תל אביב.

כולם היו יהודים מיפו שהחליטו לצאת ממנה כדי לחיות חיים עבריים ועצמאיים. ביניהם היו אנשים שהיום יש רחובות על שמם. מדיזנגוף, שיהיה ראש העיר הראשון של העיר תל אביב, דרך שלוש, מי שכבר ייסד את נווה צדק, בוגרשוב, שינקין, אבולעפיה, גוטמן, אריה וייס, עקיבא חסין ועוד רבים אחרים - כל אלו היו למייסדי העיר.

העיר הגדולה תל אביב החלה בתור השכונה היהודית החדשה שמחוץ לחומותיה של יפו. קדמה להם משפחת שלוש, שהגיעה ליפו שנים לפני כן מאלג'יריה והחלה לעסוק במסחר. אהרון שלוש, אבי המשפחה, התעשר מעסקיו ואז העיז ויצא מחומות יפו אל שכונה חדשה שיקים - השכונה הראשונה של תל אביב, היא נווה צדק.

אבל מועד יסודה הרשמי של העיר תל אביב נחשב בהצבעה ההיא, על הדיונה בחוף, ב-11 באפריל 1909. זה היה היום החמישי של חול המועד פסח באותה שנה. באותו יום התכנסה קבוצה של מייסדי העיר בחולות שמצפון ליפו. הם הגרילו ביניהם את המגרשים שעליהם יבנו את בתיהם בעיר העתידית שהם החליטו להקים, מחוץ ליפו. העיר הזו, הם קיוו, תהיה על פי הדגם של הערים המודרניות הנהוגות במערב אירופה.

הם החליטו להקים שכונה של בתים נמוכי קומה ומוקפי גינות.

מרבית מגרילי המגרשים היו אנשים שהשתתפו בקבוצה שהוקמה 3 שנים לפני כן ונקראה "אגודת בוני בתים". עתה השתנה שמה ל"אחוזת בית" ושנה אחר-כך, בשנת 1910, תחליף אחוזת-בית את שמה ל"תל אביב".


הנה סיפורה של נווה צדק - ההתחלה של תל אביב:

http://youtu.be/sTt6hCvCmlI?t=18s


כך נולדה תל אביב הקטנה שהפכה לתל אביב של היום:

https://www.youtube.com/watch?v=_HbLNwzDQdc


הנה תל אביב בימינו וכמה שהיא קצבית וללא הפסקה:

http://youtu.be/Zx1qpRlALsY?t=11s

"אחוזת בית" הייתה תחילתה של העיר תל אביב. זה היה שמה של אגודה שייסדו 66 משפחות יהודיות בשנת 1906 ביפו, תחילה תחת השם "אגודת בוני בתים" והוא שונה רק אחר-כך. מטרת המייסדים הייתה לבנות עיר עברית חדשה וראשונה בארץ ישראל. כך החלה הדרך לקראת מה שלימים תהיה העיר תל-אביב, העיר הגדולה והמודרנית בישראל.

למעשה, ההחלטה המקורית הייתה להקים שכונת של בתים נמוכי קומה, שמסביבם גינות. כל המייסדים היו יהודים מיפו, שהחליטו לצאת מהעיר הערבית, כדי לחיות חיים עבריים ועצמאיים.

מרבית מגרילי המגרשים היו אנשים שהשתתפו בקבוצה שהוקמה 3 שנים לפני כן ונקראה "אגודת בוני בתים". עתה השתנה שמה ל"אחוזת בית" ושנה אחר-כך, בשנת 1910, תחליף אחוזת-בית את שמה ל"תל אביב".

ב-1909 התכנסה לבסוף קבוצת המייסדים בחולות שמצפון ליפו, בכדי להגריל מגרשים בין חבריה. כל משפחה זכתה לבחור בתורה ובהגרלה, את מיקום המגרש שעליו תוכל לבנות את בית המשפחה.


הנה סרטון של שיחה עם אחת ממייסדות אחוזת בית, שמספרת על התחלת תל אביב ב-1909 (עברית):

http://youtu.be/NApj1kNVUOc


הנה תל אביב אחרי ארבע שנים בלבד, בשנת 1913 (עברית):

http://youtu.be/v6ErRqcyNWc


והנה תל אביב בשנת 1934:

https://youtu.be/kNDNGmNibXg


שטפון חורפי בסוף שנות ה-30 (עברית):

https://youtu.be/M-gZwpBhIsQ

הכרזת המדינה התקיימה בבניין מוזיאון תל אביב הישן, בשדרות רוטשילד 16 בתל אביב. הבניין קיים עד היום וניתן לבקר בו ובחדר ההכרזה, שנשאר כמו שהיה ביום הכרזת מדינת ישראל.

ההכרזה על הקמת המדינה התקיימה תוך כדי מלחמת העצמאות. המלחמה פרצה ב-29 בנובמבר 1947, כשדחו מדינות ערב והוועד הערבי הפלסטיני את תוכנית החלוקה של האו"ם, ארגון האומות המאוחדות. המלחמה נמשכה עד ינואר 1949.


הנה הנסיבות המדיניות והצבאיות שלאורן מתקיימת הקרנת הערב (עברית):

https://youtu.be/_YvbzN18gME


סרטון מקורי של הכרזת המדינה על ידי דוד בן גוריון (עברית):

http://youtu.be/EfqxqSB5Rl8


בחיוך - גם על זה היהודים באים (עברית):

https://youtu.be/i1y7Nl5qHRg


ותכנית חינוכית בעברית על מייסד המדינה העברית (עברית):

https://youtu.be/DnsB8uH-FwA?long=yes

מכתב אחד קצר ששלח בשנת 1917 שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, ריגש את העם היהודי כולו באותם זמנים והפך את חלום המדינה היהודית לקרוב מתמיד. המכתב הרשמי נשלח בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, אל נשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, הלורד ליונל רוטשילד. הוא אמר בלשון רשמית ש"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל."

המכתב נקרא "הצהרת בלפור" (Balfour declaration). הוא היה ההישג המדיני הציוני הגדול ביותר עד אותה עת. אימפריה בינלאומית מכירה באופן מסוים בזכות היהודית על ארץ ישראל. וואו!

אמנם העובדה שהאימפריה הבריטית מכירה בפעם הראשונה בארץ ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי הייתה רק מילים, אך בעיני התומכים בתנועה הציונית היא הייתה משמעותית מאד והיסטורית. זו הפעם הראשונה מאז הגלו הרומים את היהודים לפני כ-2000 שנה, שבה מכיר כוח אימפריאלי משפיע באזור, בזכות כלשהי של היהודים על ארץ ישראל.

החשיבות של ההצהרה גדלה בזכות העובדה שבריטניה הייתה קרובה לכיבוש מלא של ארץ ישראל. אמנם לא הובהר בבירור מהי אותה "ישות יהודית מדינית בארץ ישראל", אך ההצהרה על הישות הזו פתחה פתח להמשך המסע הציוני ונתנה "רוח גבית" למפעל הציוני.

המכתב הזה, מאת האימפריה העולמית החשובה שהייתה באותן שנים בתהליך של כיבוש ארץ ישראל מהתורכים ששלטו בה שנים רבות, לא נכתב סתם. הוא היה שיאו של תהליך מדיני-פוליטי ארוך ומייגע, שבו לחצו מנהיגים ציוניים את ממשלת בריטניה לקבל הצעה שהגישה ההנהגה הציונית. הוא היה גם ההצלחה הראשונה מסוגה, מאז התחיל הרצל את המסע הציוני, להכרה בשאיפות הלאומיות של היהודים בארץ ישראל. סימן קטן אך משמעותי מבחינה סמלית.

יום פרסום ההצהרה, 2 בנובמבר, הפך בשנים הראשונות ליום חשוב ביותר לתנועה הציונית. נהגו אז לחגוג אותו בטקסים בארץ ישראל ובקהילות יהודיות בעולם. באותה תקופה אף ספרו את השנים מאז יום הצהרת בלפור, לציון של תאריכים ואירועים שקרו בארץ ישראל. על מצבת אליעזר בן יהודה, למשל, מופיע מועד מותו "מאז הצהרת בלפור".

אגב, הדמות המרכזית בהפעלת הלחץ והשתדלנות הפוליטיים הייתה ד"ר חיים ויצמן, מדען יהודי בריטי ולימים הנשיא הראשון. ממשלת בריטניה העריצה את ויצמן בשל הישגיו המדעיים, שכן אלו סייעו באופן משמעותי ליכולתה של בריטניה לנצח במלחמת העולם הראשונה. את הכבוד הרב שרחשה לו המנהיגות הבריטית תעל וייצמן בתבונה לכיוון הפוליטי של תרומה למפעל הציוני.


הנה סיפורה של הצהרת בלפור (עברית):

http://youtu.be/OYDgWJqqtY8?t=7m18s&end=11m01s


היו המון ויכוחים על הניסוח של בלפור להצהרה (עברית):

https://youtu.be/v5GNe29V5oQ


על החשיבות של ההצהרה והלקח ממנה (עברית):

http://youtu.be/HiiofCD7Vr0


מצגת וידאו שמסבירה בצורה מקורית את הצהרת בלפור (עברית):

http://youtu.be/-U3Ss1hUpa8


מספר שנים אחר כך, כשבא הלורד בלפור לבקר בארץ ישראל (עברית):

http://youtu.be/PVSS8Ao5BAw


והשתלשלות העניינים שהובילו להצהרת הבלפור החשובה ומעוררת המחלוקת (מתורגם):

https://youtu.be/woqxgoCHDWo?long=yes

יהודה המכבי (Judah Maccabee) היה מנהיג מרד החשמונאים ביוונים. הוא היה בנו ויורשו של יוזם המרד, מתתיהו. יהודה היה טקטיקן ואסטרטג מהרמה הראשונה. ניהול המערכה שלו, המארבים וההפתעה שהכין לאויב, ניצול ההצלחה בשדה הקרב והרדיפה של האויב עד להכרעתו - כל אלה הפכו אותו למצביא דגול.

יש הגורסים ששמו היה יהודה המקבי ("מקבת" מלשון "פטיש"). מצד שני יש המפרשים שמכבי הוא ראשי תיבות של "מי כמוך באלים ה'" שהיא סיסמת מרד החשמונאים.

יהודה הנהיג את מרד החשמונאים. בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי, שאסרו על היהודים לקיים את פולחנם הדתי וכנגד תופעת ההתייוונות בעם היהודי. כמצביא הוא פיתח שיטה של נצחונות על צבאות גדולים, על אף שמספר חייליו והנשק שעמד לרשותם היה קטן מאד. זו הייתה בעצם לוחמה זעירה, שבה הוא ארב ותקף את היוונים - הסלווקים ליתר דיוק, שהיו ממלכה על סוריה, בבל וטורקיה של היום, שהייתה בעבר חלק מהאימפריה היוונית, של אלכסנדר מוקדון.

במעברי הרים צרים, אולי המקום היחיד שבו יכול היה להביא לידי ביטוי את יכולת אנשיו, שהתמקמו במקומות גבוהים, למול האוייב שנתקע במקום נמוך עם ניידות מוגבלת.

לאחר שניצח שוב ושוב את היוונים, הם נאלצו לקיים איתו משא ומתן וביטלו את הגזירות שהיו הסיבה לפרוץ המרד. לאחר כמה שנים, עם מותו של אנטיוכוס, השתלט יהודה על ירושלים ושיחרר את בית המקדש. מאוחר יותר הוא גם הצליח להחזיק בשליטה על ארץ ישראל, בדרך של הסכם עם היוונים. אך כמה שנים מאוחר יותר, לאחר שכרת ברית הגנה עם הרומים, הגיע צבא יווני עצום, הרג אותו בקרב והשתלט שוב על ארץ ישראל.

בזיכרון העם היהודי נותר יהודה המכבי מנהיג מופת של היהודים ומהמצביאים הנערצים בכל הזמנים. את הטקטיקות הצבאיות שלו אימץ צה"ל במאה ה-20.


הנה סיפורו של יהודה המכבי (עברית):

http://youtu.be/TIOVZMrmEMk?t=27s


על המנהיגות שלו (עברית):

https://youtu.be/sBOWpoQTGLg


מה שלומדים ארכיאולוגים על המרד החשמונאי מהממצאים (עברית):

http://youtu.be/JIRlWANGpxY


סרטון קצר על הנצחון של המכבים באמאוס (עברית):

http://youtu.be/Ci3lfVX90eU


מעין מהדורת חדשות מתקופת החנוכה (עברית):

http://youtu.be/qWQS5GYVHaA


ופרק ארוך על התקופה ההלניסטית והמכבים (עברית):

https://youtu.be/DKfv6S8Jumk?long=yes

הציונות היא שאיפת העם היהודי להקים מדינה יהודית משלו בארץ ישראל, ולהתיישב בה. במילים אחרות הציונות היא שאיפה לסיום הגלות היהודית. הציונות נוצרה באירופה כחלק מתהליך ההתעוררות הלאומית שעברו עמי אירופה במאה ה-19, מה שנקרא "אביב העמים".

כיום הציונות באה לידי ביטוי בבניית הארץ, הגנה עליה ותרומה לחברה טובה יותר בישראל.


הנה הסבר של הציונות:

http://youtu.be/1iVQdjMg_Y4


וכך הופך הרעיון של השיבה היהודית לארץ ישראל לתנועה הציונית החשובה כל כך (מתורגם):

https://youtu.be/N2zYYQCYUvY?long=yes

דגל עם ישראל הוא דגל כחול לבן עם סמל המגן דוד באמצעו. יש הסבורים שעל הדגל מוצג סמל של יציאת מצרים, כשעם ישראל שאותו מיצג מגן דויד, פוסע בין שני צידי הים החצוי (שני הפסים מייצגים אותו) אבל כנראה שסברה זו אין לה בסיס אמיתי.

צבעי הכחול הלבן של הדגל הם בהשראת הטלית, ובמרכזו מגן דוד, הקסגרמה, כוכב בעל שישה קודקודים, שהוא סוג של משושה משוכלל, שהינו סמל יהודי עתיק יומין.

דגל ישראל הראשון עוצב והונף לראשונה בראשון לציון בט"ו בא"ב, 1885, בחגיגות 3 שנים להיווסדותה. הדגל נוצר על ידי ישראל בלקינד, ממייסדי קבוצת ביל"ו, ביחד עם תושבת נוספת, פאני מאירוביץ'.

מסתבר שלבקינד לא היה היחיד שעיצב את דגל ישראל. דוד וולפסון, מי שהיה לנשיאה השני של ההסתדרות הציוניות, הציע גם הוא דגל הדומה לדגל שעיצב בלקינד, יתכן שעיצוב של וולפסון שוולפסון נעשה על בסיס העיצוב של בלקינד או שהוא הגיע לעיצוב דומה בעצמו. הדגל שהציע וולפסון נקבע כדגלה של התנועה הציונית בהקונגרס הציוני הראשון בבאזל בשנת 1897. הוא עיצב את הדגל את הדגל בהשראת הטלית היהודית. כך הוא אמר:
"והנה הבהיק רעיון במוחי: הרי יש לנו דגל. לבן כחול. הטלית אשר בה נתעטף בתפילתנו - טלית זו היא סמלנו. נוציא נא את הטלית מנרתיקה ונגולל אותה לעיני ישראל ולעיני כל העמים. הזמנתי אז דגל כחול לבן ומגן דוד מצויר עליו. וכך בא לעולם דגלנו הלאומי".

הנה סרטון על ייצירתו והנפתו של דגל ישראל הראשון (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=xq4jehIfMAs


הצעות לעיצובים לדגל שלא נבחרו, מתוך ארכיון המדינה (עברית):

https://www.youtube.com/watch?v=Kxpb1wc7OLE


וציור דגל ישראל הגדול ביותר בעולם, שנמצא באילת (עברית):
https://youtu.be/V9WCp0FJMf8

מלחמת העצמאות, או מלחמת השחרור, פרצה בשל ההתנגדות של ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב, להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. כבר עם החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל והקמה של מדינה יהודית בחלק ממנה, התגבשה חזית ערבית חזקה כנגד יהודי ארץ ישראל ופרצה המלחמה.

עם הכרזתו של בן-גוריון על הקמת המדינה, התגברה המלחמה בין ערביי ארץ ישראל, ביחד עם צבאות מדינות ערב, שהצטרפו אליהם ופלשו למדינה הצעירה. מולם עמד צה"ל, צבא ישראל הצעיר והלא-מצויד שאך זה הוקם.

המלחמה הסתיימה בשנת 1949, בנצחונו המוחלט של צה"ל. צבאות ערב נהדפו לחלוטין וגבולות המדינה הורחבו אף מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בהחלטה של עצרת האו"ם.


כך פרצה המלחמה והוקמה המדינה (עברית):

https://youtu.be/_YvbzN18gME


על פריצת מלחמת העצמאות (עברית):

http://youtu.be/QsT1cV_ouNc


והסיפור המלא על מלחמת העצמאות שפרצה עם פלישת צבאות ערב לאחר ההכרזה על הקמת המדינה (מתורגם):

https://youtu.be/zdt4L6VTbi4?long=yes

הכל החל כשניצולת שואה שבורת לב הגיעה בתום מלחמת העולם השנייה לבית הוועד היהודי בעיר קרקוב שבפולין.

באחד מחדרי הבניין, שאיכלס ניצולים מיואשים שבאו לחפש האם שרד מישהו ממשפחתם, נתקלה האישה בכמה עשרות יתומים שניצלו מציפורני הנאצים. הם לבשו בגדים בלויים, רובם התנהגו כנוצרים אדוקים וחלקם אף נהגו באנטישמיות. ניכר היה שאין להם איש בעולם.

זה היה הרגע שבו התחיל מסע חייה החדש של לנה קיכלר. היא שרדה את השואה, אך איבדה את כל משפחתה בזוועות שעשו הנאצים. ועתה, בשיא הייאוש של אחרי המלחמה, היא החליטה החלטה נאצלת. היא תקדיש את חייה לאותם ילדים, שאליהם יצטרפו עוד רבים, ותגדל אותם כאם.

לנה הקימה להם בית בעיר הקיט ההררית זקפונה והייתה בשבילם דמות אוהבת ומחנכת. את בית היתומים היא ניהלה ברוח משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק, שראתה בו מורה רוחני. אך לא זו בלבד שהיא הקדישה את שארית חייה לילדים היהודיים שמצאה - היא המשיכה לאמץ ולחפש עוד ועוד ילדים יהודים שגודלו והוסתרו על ידי נוצרים טובים, או במרתפי המנזרים שהגנו עליהם מהנאצים.

משהגיע המעון שלה למאה ילדים, היא החליטה שלטובת עתידם עליה להוציא אותם מפולין. קיכלר עברה עם כולם לצרפת ומשהוקמה מדינת ישראל, היא העלתה את כולם איתה לארץ.

במדינת ישראל דאגה לנה קיכלר לשלב את כולם במוסדות חינוך ובמשפחות אומנות, בעיקר בקיבוצים כמו צרעה ושילר, והצליחה לשוב ולהקים גם משפחה משלה.


הנה לנה קיכלר מספרת על ספרה "מאה ילדים שלי" בקדימון של הסרט הדוקומנטרי "מאה ילדים שלי" שנעשה עליה:

https://youtu.be/6h2dJ-pqR6U


ומונולוג שכתבה לנה קיכלר בספר "100 ילדים שלי", בהקראה מתוך טקס יום השואה בבית ספר בישראל:

https://youtu.be/6t9BpydV95o