מה קרה בכ"ט בנובמבר?
כ"ט בנובמבר הוא השם החגיגי שניתן לתאריך 29 בנובמבר 1947, היום שבו אישרה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) את תכנית החלוקה של ארץ ישראל, שגובשה בוועדת אונסקו"פ של האו"ם. הצבעת העצרת היא שסללה את הדרך להקמת מדינת ישראל.
תכנית החלוקה לא עברה בקלות. מרבית הערבים סירבו לקבל את הפתרון שהציעה הוועדה והתנגדו לחלוקת ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית. גם חלק בציבור היהודי בארץ ובעולם ביקר את ההחלטה בשל השטח הצר שהוצע בתכנית למדינה היהודית ומשום שנזגר על ישובים יהודיים להיוותר מחוץ לגבולות המדינה היהודית. אך היו רבים שראו את הצד המלא של הכוס ושמחו על התקווה למדינה יהודית עצמאית אחרי 2000 שנות גלות.
החלטת עצרת האו"ם נועדה להוביל לסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמה של שתי מדינות עצמאיות בה, מדינה יהודית ליהודים ומדינה ערבית ליושבי הארץ הערבים. בהחלטה נקבע גם שירושלים וסביבתה יהיו שטח שיישאר תחת פיקוח בינלאומי.
במהלך ההצבעה ישב הציבור היהודי בארץ, כשהוא צמוד למקלטי הרדיו. כולם עקבו בדריכות אחרי מהלך ההצבעה, כשבני המשפחה סופרים את הקולות בעד ונגד. משהסתבר שיש רוב, פרצה שמחה אדירה. בעד תכנית החלוקה הצביעו 33 מדינות, בעוד שנגדה הצביעו רק 13 מדינות. 10 מדינות נמנעו ומדינה אחת נעדרה מההצבעה.
מיד לאחר גמר ההצבעה התמלאו רחובות הארץ בחוגגים יהודיים. הם רקדו ברחובות במעגלים גדולים ובשמחה אין קץ, על המדינה היהודית שסוף סוף אכן תקום. המנהיגות אמנם ידעה שמלחמה היא עניין של זמן ושעוד מבחנים גדולים צפויים למדינה שבדרך, אבל היום ההיסטורי קידם במעט את בואה. כבר למחרת בבוקר החלו פרעות ומאורעות דמים כנגד יהודי הארץ.
השילוב הלשוני כ"ט בנובמבר משלב אותיות עבריות לציון של תאריך לועזי. זה נעשה כדי להקנות לתאריך נופך חגיגי וללמד על חשיבותו לעם היהודי. הרי באותיות משתמשים לרוב בתאריכים עבריים, כמו ה' באייר או י"א באדר, בעוד שתאריכים לועזיים מצוינים בסְפָרוֹת, דוגמת 4 ביולי, 1 באפריל וכדומה. דווקא השילוב הנדיר של הלועזי עם העברי מצביע על חשיבותו ההיסטורית של האירוע, כבעל חשיבות רבה לעם היהודי ועדיין קשור קשר חזק לאומות העולם האחרות. דבר דומה התרחש ביום הצהרת בלפור, המכונה לא פעם "ב' בנובמבר".
כ"ט בנובמבר הוא השם החגיגי שניתן לתאריך 29 בנובמבר 1947, היום שבו אישרה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) את תכנית החלוקה של ארץ ישראל, שגובשה בוועדת אונסקו"פ של האו"ם. הצבעת העצרת היא שסללה את הדרך להקמת מדינת ישראל.
תכנית החלוקה לא עברה בקלות. מרבית הערבים סירבו לקבל את הפתרון שהציעה הוועדה והתנגדו לחלוקת ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית. גם חלק בציבור היהודי בארץ ובעולם ביקר את ההחלטה בשל השטח הצר שהוצע בתכנית למדינה היהודית ומשום שנזגר על ישובים יהודיים להיוותר מחוץ לגבולות המדינה היהודית. אך היו רבים שראו את הצד המלא של הכוס ושמחו על התקווה למדינה יהודית עצמאית אחרי 2000 שנות גלות.
החלטת עצרת האו"ם נועדה להוביל לסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמה של שתי מדינות עצמאיות בה, מדינה יהודית ליהודים ומדינה ערבית ליושבי הארץ הערבים. בהחלטה נקבע גם שירושלים וסביבתה יהיו שטח שיישאר תחת פיקוח בינלאומי.
במהלך ההצבעה ישב הציבור היהודי בארץ, כשהוא צמוד למקלטי הרדיו. כולם עקבו בדריכות אחרי מהלך ההצבעה, כשבני המשפחה סופרים את הקולות בעד ונגד. משהסתבר שיש רוב, פרצה שמחה אדירה. בעד תכנית החלוקה הצביעו 33 מדינות, בעוד שנגדה הצביעו רק 13 מדינות. 10 מדינות נמנעו ומדינה אחת נעדרה מההצבעה.
מיד לאחר גמר ההצבעה התמלאו רחובות הארץ בחוגגים יהודיים. הם רקדו ברחובות במעגלים גדולים ובשמחה אין קץ, על המדינה היהודית שסוף סוף אכן תקום. המנהיגות אמנם ידעה שמלחמה היא עניין של זמן ושעוד מבחנים גדולים צפויים למדינה שבדרך, אבל היום ההיסטורי קידם במעט את בואה. כבר למחרת בבוקר החלו פרעות ומאורעות דמים כנגד יהודי הארץ.
השילוב הלשוני כ"ט בנובמבר משלב אותיות עבריות לציון של תאריך לועזי. זה נעשה כדי להקנות לתאריך נופך חגיגי וללמד על חשיבותו לעם היהודי. הרי באותיות משתמשים לרוב בתאריכים עבריים, כמו ה' באייר או י"א באדר, בעוד שתאריכים לועזיים מצוינים בסְפָרוֹת, דוגמת 4 ביולי, 1 באפריל וכדומה. דווקא השילוב הנדיר של הלועזי עם העברי מצביע על חשיבותו ההיסטורית של האירוע, כבעל חשיבות רבה לעם היהודי ועדיין קשור קשר חזק לאומות העולם האחרות. דבר דומה התרחש ביום הצהרת בלפור, המכונה לא פעם "ב' בנובמבר".
