שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי הפילוסופיה?
פילוסופיה (Philosophy), אם נגדיר אותה לרגע בפשטות, היא תורת החוכמה. זהו תחום מחקרי העוסק בהבנה של מושגי יסוד בהכרה האנושית, או בחיים שלנו.
הפילוסופיה מפעילה גישה ביקורתית, שיטתית וכזו המסתמכת על טיעונים רציונליים, לחקר שאלות שונות, בנושאים כמו חקר הקיום האנושי, המציאות, ההכרה, הנפש, ההיגיון, המוסר, הסיבתיות, השפה והידע.
פירוש המילה פילוסופיה ביוונית הוא "אהבת החוכמה". ואכן, הפילוסופיה נולדה ביוון הקדומה, אך משערים שהיא הרבה יותר מוקדמת. הסברה היא שמשחר התרבות האנושית, עסקו הוגים בני התקופות בשאלות משמעותיות בחיי האדם ובדיונים על התשובות הראויות להן.
בין הנושאים שבהם עוסקת הפילוסופיה נמצאים הלוגיקה, היא תורת ההיגיון, תורת ההוויה, שהיא תורת ה"יש" הנקראת בלועזית מטאפיזיקה או אונטולוגיה, האסתטיקה, העוסקת במושגי היופי והאמנות והמטאפילוסופיה, שעיסוקה במהות הפילוסופיה ובמטרותיה.
במהלך השנים נוספו עוד ענפים לפילוסופיה, כמו הפילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הלשון, של הדת (תאולוגיה), פילוסופיה של החינוך, של הנפש, של ההיסטוריה ושל המתמטיקה.
יש גם את ענף המחשבה המדינית והדיון הפילוסופי בפוליטיקה, שבתקופות מסוימות היווה חלק מרכזי בפילוסופיה של הזמן. מחשבה מדינית, או פילוסופיה מדינית, היא תורה העוסקת באמנות הממשל, בצדקת קיומן של מדינות ובאתיקה של קבוצות.
מהי הפילוסופיה:
https://youtu.be/zhnglxhzh7Y
למה כדאי ללמוד אותה (עברית):
https://youtu.be/8Bjt6FMTIkU
על החשיבה הביקורתית שהיא כה חשובה בפילוסופיה:
https://youtu.be/vNDYUlxNIAA
בחיוך על מובטל שרוצה לעבוד במקצוע הפילוסופי שלו (עברית):
https://youtu.be/H8zrBtK_V_E
וסרטון נהדר שמסביר מהי פילוסופיה (מתורגם):
https://youtu.be/1A_CAkYt3GY?long=yes
מי היה סוקרטס אבי הפילוסופיה ואיך הוא התווכח?
הוא היה ללא ספק האב המייסד של הפילוסופיה היוונית. סוקרטס (Socrates) היה פילוסוף יווני חשוב כל כך שאת הפילוסופים שקדמו לו כינו בשם "קדם-סוקרטיים" (אלו שבאו לפני סוקרטס).
רבים רואים עד היום בסוקרטס את החכם באדם ובכל זאת הוא עצמו הצהיר בחייו שאינו יודע דבר באופן ודאי. כיוון שבתקופתו לא יכול היה אדם להיות רק פילוסוף, הוא עסק גם בפוליטיקה.
למרבה הצער, סוקרטס לא השאיר אחריו כתבים כלשהם. רק בזכות תיאורים שהופיעו ביצירותיהם של תלמידיו, אפלטון וקסנופון, מתאפשר לנו כיום ללמוד על תורתו ומעשיו.
אחת מהשיטות הפילוסופיות שפיתח סוקרטס היא השיטה הסוקרטית, או "הויכוח הסוקרטי". בשיטת דיון זו ניהל סוקרטס שיחות במה שייקרא בהמשך ההיסטוריה - השיטה הדיאלקטית. בשיטה זו הפילוסוף לא מביע עמדות משלו אלא שואל שאלות. השיחה מורכבת מסדרת שאלות על נושא מרכזי ומתן מענה על ידי בן השיח לשאלה. כל תשובה היא בסיס לשאלה נוספת, שמתבססת עליה. השאיפה של הפילוסוף היא "לנצח" בעימות על ידי כך שהוא מצביע על הסתירות בדבריו של בן השיח. כך היה סוקרטס מוכיח את טענותיו בדרך חכמה.
לאחר שעסק רבות בדיון על תורת המידות ועל ניהול תקין של החברה והמדינה, סוקרטס בן ה-70 נכלא והועמד למשפט באשמת אי כיבוד האלים וקלקול הנוער. הוא סרב להצעות למלטו מבית הכלא וגרס שעל אדם לכבד את חוקיה של המדינה בכל מקרה.
לכן, המשפט שלו נערך באתונה בשנת 399 לפני הספירה והתנהל אל מול 500 מושבעים. 280 מהם הרשיעו אותו, בעוד 220 אחרים זיכוהו. כך נמצא סוקרטס אשם והוא הוצא להורג.
הנה סרטון על חייו של סוקרטס:
http://youtu.be/kQkCGtbj_uw
מדוע תעב סוקרטס את הדמוקרטיה?
https://youtu.be/fLJBzhcSWTk
משפטו של סוקרטס היה הראשון שהתקיים בפני מושבעים - שיטה מקובלת עד היום (מתורגם):
https://youtu.be/qVoYFYxGJPg
שיר שהקדישה יוון לסוקרטס באירוויזיון של שנת 1979 - הזמרת אלפידה:
https://youtu.be/uijNKsp4i6k
והרצאת כורסה על הפילוסוף האולטימטיבי סוקרטס (עברית):
https://youtu.be/7zf4Y1uLvIY?long=yes
האם טוב לחיות לנצח?
אמנם דורות רבים חלמו על חיי הנצח, אבל האם חיים אינסופיים הם כל כך טובים? - בהתחשב בזה שחוקרים רבים ובראשם העתידן והממציא ריי קורצווייל, טוענים שעד שנת 2045 יהיו חיי הנצח אפשריים, כדאי בהחלט להתחיל לחשוב על כך.
הנה המשמעויות שראוי להבין של חיי נצח (מתורגם):
https://youtu.be/uvMiz0-nPxs
דילמות ושיקולים לגבי הטעם בחיי נצח:
http://youtu.be/HTBfo7G3tOg
במה תרם פיתגורס לתרבות האנושית?
פיתגורס, שמוכר לעולם כיום בעיקר בזכות "משפט פיתגורס" שתרם לעולם המתמטיקה, היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני חשוב. הוא נולד באי סאמוס ופעל כל חייו באזורים שמחוץ לאתונה, כשהוא נאלץ לנדוד מעיר לעיר בעולם העתיק של אותם ימים, אבל נהנה מידע מדעי שהוא רוכש בכל מקום מהמקומות בהם שהה.
במתמטיקה שמור לו מקום מיוחד. מעבר למשפט פיתגורס, הוא גם היה זה שחיבר את לוח הכפל שאנו משננים מתחילת לימודינו בבית הספר ומשמש את האדם לאורך כל חייו.
תגליותיו של פיתגורס חשובות מאד לאנושות. בין השאר הוא קבע שכדור הארץ הוא עגול ושהוא אינו נייח אלא נע כל הזמן, הוא עסק ביחסי הגודל של הכוכבים.
גם בעולם המוסיקה תרם פיתגורס תגלית חשובה. באמצעות אורכי מיתרים המפיקים צלילים שונים, הוא הראשון שחישב את היחסים המתמטיים שבין צלילים מוסיקליים שונים והגדיר את הסולם המוסיקלי והחלוקה שלו למרווחים מוסיקליים שיש ביניהם יחסים מתמטיים.
אבל דבר לא פחות מעניין הוא שפיתגורס היה הראשון בהיסטוריה שכינה את עצמו "פילוסוף". אבל האמת, הוא נהג לומר, שייכת בכלל לאלים...
הנה סיפורו של פיתגורס, מדען ואמן נודד שכמותו (עברית):
https://youtu.be/HIONTxNq9Gc
משפט פיתגורס ואיך להוכיח אותו (מתורגם):
https://youtu.be/YompsDlEdtc
הסבר יפה על משפט פיתגורס והמשמעות של הוכחה מתמטית לעומת מה שרואים (עברית):
http://youtu.be/2B7oxgYqfd8?t=1m12s
סרטון על פיתגורס:
http://youtu.be/FdMXjJunb1o
ותגליותיו המוסיקליות-אקוסטיות (מתורגם):
https://youtu.be/FPREFrLYNB0
מה הבעיה הפילוסופית במטריקס?
הסרט "המטריקס", למעשה כל הטרילוגיה של המטריקס (שלישיית סרטי המטריקס), הם מהסרטים המסוגננים והמרהיבים בקולנוע של העשורים האחרונים. אבל המטריקס הוא גם סרט בעל משמעויות פילוסופיות מעניינות ועמוקות מאד. למעשה המטריקס מתכתב עם סוגיות פילוסופיות עמוקות הנוגעות לאמת ועד כמה חיינו הם אמיתיים, או שהם מדומיינים ומתומרנים על ידי גורמים אחרים. רעיונות הסרט מהדהדים נושאים שעלו כבר לפני דורות רבים, כמו ב"משל המערה" של אפלטון או ברעיונות של הפילוסוף דקארט ואפילו בסוגיות ורעיונות שעולים בסרטי איכות של ימינו.
למשל החיפוש אחר האמת במטריקס. ניאו נרתם למסע החיפוש שבו הוא ייחלץ מחיים מתוקים ומלאי הנאות וחוויות, רק משום שהם אינם אמיתיים. נשאלת השאלה האם "הצלה" שפירושה להיקבר במחשכים, ללא היכולת לטייל במרחבים ולאכול אוכל רע, האם היא מוצדקת? האם החיפוש אחרי האמת שווה כל מחיר שנשלם עבורו?
והאם זו עובדה שחיים עשירים ומהנים אינה ראויים, רק משום שהם בעצם מונחים על ידי גורמים חיצוניים, בפעולות חשמליות, כימיות, או באמצעות תכניות מחשב הנשלטות בידי מכונה? האם חיים שמבוססים על שליטה שאיננו מודעים לה במוחנו ובגופנו, אינם ראויים, רק משום שאין לנו את הבחירה העצמית כיצד להתנהל? ובעצם יש מי שישאל האם להיות שורת קוד זה טוב או רע מלהיות אדם?
זה כנראה רע מלהיות אדם. אבל מצד שני, האם חיי סבל שמבוססים על אמת, ללא תמרונים ושקרים, הם עדיפים? - אולי אם נשתחרר מהמערה ולא נהיה אסירים בה, חיינו בחוץ יהיו קשים בהרבה ולא טובים? ואולי לא? - אולי החיים האמתיים הללו שווים את הקשיים שיבואו עימם?
ואולי, כמו בסרט, חיינו במטריקס המתומרן הם לא רעים כחיי האסירים של אפלטון, אלא חיים שטובים לנו. במקרה כזה, בטח נכעס על אנשים כמו מורפיאוס וניאו, שבשם האמת ינסו להעיר אותנו מהחלום המתוק הזה. האם נצדק? ומהם בעצם החיים הטובים? האם הם כרוכים בהנאה או באמת? האם להנות תוך זה שאנו חיים באשליות זה לא טוב?
גם בסרטים אחרים, כמו למשל בסרט "כנס העתידנים" המרתק, יש נגיעה בשאלה הזו וגם בו רבות השאלות שנשארות פתוחות. הן מנקרות בראשנו עם תום הסרט ויוצאות איתנו הצופים אחרי כן אל הרחוב, אל החיים האמיתיים. רגע, אמרנו חיים אמיתיים? האמנם?
הנה כמה דוגמאות לעומק הפילוסופי של הסרט "המטריקס":
https://youtu.be/DKqDufg21SI
הדילמה של המטריקס:
https://youtu.be/TJodsKu3GGU
מה בין המטריקס לדקארט:
https://youtu.be/lEr8hnvzeHU
רגע של "משל המערה" של אפלטון במטריקס (ראו בתגית "משל המערה"):
https://youtu.be/rRMSGSbExwg
האם המציאות היא המטריקס?
https://youtu.be/XPqferL9no8
גם זה ניתוח לגיטימי לסרט:
https://youtu.be/ETlQqHAaY_k
ומטפלים רוחניים וכוהני ניו אייג' משתמשים ברעיון באופנים רבים:
https://youtu.be/nI1i-pUxASw
מהו דטרמיניזם?
דטרמיניזם (Determinism) היא גישה פילוסופית שגורסת שכל פעולה שאנו עושים נקבעה מראש על ידי אירועים קודמים. לפי גישה זו האירועים הקודמים הללו חוזרים בזמן, עד לתחילת ההיסטוריה.
לפי גישה זו, מאמינים הדטרמיניסטים שניתן לחזות כיצד ינהג בן אדם, באמצעות זיהוי של גורמי ההתנהגות.
מרבית הפסיכולוגים סבורים שגם אם יש מידה מסוימת של דטרמיניזם בהתנהגות האנושית לא תמיד כך הם נוהגים ויש להם מידה של בחירה. תפיסה זו קיבלה את השם "דטרמיניזם רך ".
הדטרמיניזם עולה בהקשרים שונים, החל מתורת המוסר, בה גישה כזו פוטרת את האדם מאחריות למעשיו. כך למשל ניתן לשאול כמה אדם אשם במעשיו הרעים, אם הם לא נעשו מבחירה חופשית, אלא בשל אירועים קודמים שקרו או בשל הכוונה אלוהית?
גם תיאוריות מדעיות עסקו בדטרמיניזם. סוציולוגים ופסיכולוגים רואים בו מושג בעייתי, משום שהוא מבטל את חופש הבחירה של הפרט. מצד שני, עומדת מכניקת הקוונטים, הגורסת שתהליכים בסיסיים בטבע נקבעים באופן אקראי. גישה כזו מערערה על הקביעה שהכל נקבע מראש.
התפיסה הדטרמיניסטית, שמעשים ופעולות נקבעים על ידי דברים שקרו לפני אלפי שנים, מנוגדת לאמונה שיש לאדם רצון חופשי ובחירה במעשיו. היא מתקשרת יותר לאמונה דתית, שבה מוגדר אלוהים ככל יכול וכמי שיודע ועושה הכל בעולם. אז אם עושה האל ויודע כיצד יתנהל העולם כולו וכיצד ינהג אדם בכל רגע בחייו, מאז ומעולם, הרי כל מה שיקרה, יקרה בהכרח ואין לאדם חופש בחירה.
גם ביהדות יש התמודדות עם הגישה הדטרמיניסטית. למשל בטענה שדבר לא משתנה ולא נוכל לשנות מאומה, כי גורלנו נקבע מראש. כך נאמר בספר קהלת למשל, בו נכתב "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה" (מגילת קהלת, פרק א', פסוק ט'). מנגד, אמרו חכמים כמו הרמב"ם שלא כך הוא הדבר והוא הראה זאת יפה.
איך רמב"ם פתר את הסוגיה הזו, שהיא גם פילוסופית אבל נוגעת גם למשפט ולהתנהלות חברתית? - בפירושו ל"מסכת אבות", הוא מביא את דבריו של רוצח שמגן על עצמו, בטענה שהפשע שהוא מואשם בו אולי בוצע על ידיו אך הדבר לא היה בשליטתו.
פותר הרמב"ם את הקושי כשהוא נעזר בכלל המוסכם ש"הכל בידי שמיים מלבד יראת שמיים". לדעת הרמב"ם, זה אומר שהאמונה היא בכל מקרה בידי האדם ולכן - אם הוא מאמין, הוא לא יבצע מעשי פשע שכאלה.
הנה הסבר על הדטרמיניזם (עברית):
https://youtu.be/nZphEAvg8HA
הסבר מעמיק ויפה של הדטרמיניזם - באנגלית:
https://youtu.be/1wA_kBXzzqE
וסימון דה בובואר וסארטר, זוג הפילוסופים שחשבו גם הם ההיפך (מתורגם):
https://youtu.be/Ws2Y2cWme8c
מה מיוחד ברנה דקארט?
אף שהוא היה דתי והאמין באלוהים, נחשב רנה דקארט (René Descartes) לאבי הפילוסופיה החדשה, זו שהתנתקה לאחר יותר מ-1000 שנים מהדת ומהתיאולוגיה, הושפעה מהמדע החדש והפכה חלק ממנו.
דקארט הצרפתי היה זה שטבע את המשפט המפורסם "אני חושב, משמע אני קיים". הוא התנגד בעוז לתפיסה של "כזה ראה וקדש". כלומר, הוא ראה כפסולה מהיסוד את ההסתמכות על ידע שאיננו מוכח היטב ושיש בו חורים, או ידע קדום שחסר יסודות מוצקים.
למעשה דגל דקארט במה שיהפוך לבסיס ולאבן יסוד במדע המודרני - הטלת הספק. ללא הטלת ספק, לא היו מגיעים המדענים להישגים חסרי התקדים שהושגו במאות האחרונות.
בתור מי שהיה גם מתמטיקאי מצוין (שאף המציא את הגאומטריה האנליטית) ופיזיקאי מוכשר, דקארט תרם מאד גם להתפתחות המדע המודרני ועיצוב תפישת העולם שלו.
תרומת החשיבה המתמטית שלו הייתה אדירה למדע, כיוון שהוא הציב יסודות שהטלת הספק וחיפוש הטעויות בהם היו חלק מהכללים.
אפילו למדעי המוח תרם דקארט, כשהעלה רעיון ב-1649, שהמוח מתפקד כמעין מכונה הידראולית ושהנשמה והאינטלקט הם ישות נפרדת, שכוללת את תשוקותיו ומחשבותיו של האדם.
אבל איך כל אלה מסתדרים עם אמונתו הדתית? - מאמציו השכליים להוכיח את קיומו של האל ולבסס גם את האמונה וגם את המדע על יסודות של הגיון ורציונליות, היו עצומים. בחלק מהם היה כה נלהב, עד שהצליח לפספס פה ושם אפילו את השיטות שהוא עצמו התווה.
ניתן להבין זאת גם מהעובדה שהוא חי בתקופה שבה פגיעה או ערעור על סמכות הכנסייה הנוצרית או על התפיסות המקובלות של העולם, שהתבססו על אריסטו היווני, היו עלולות לחרוץ את דינו לאובדן המעמד ואף לפגיעה ולמוות.
חייו ופועלו של רנה דקארט:
https://youtu.be/CAjWUrwvxs4
על המשפט הידוע ביותר שלו:
https://youtu.be/0A6UKoMcE10
סרטון שמראה על הספקות שלו גם במה שנראה ברור (מתורגם):
https://youtu.be/LmxlcJFTaYU
הרצאת וידאו על "אני חושב משמע אני קיים" - תורתו של דקארט (עברית):
https://youtu.be/HgYsJak6iIQ?long=yes
ותכנית חינוכית על הפילוסופים הגדולים:
https://youtu.be/vOez68z8px4?long=yes
מה זה פרדוקס?
פרדוקס (Paradox) הוא טענה שסותרת את עצמה, אמת שכוללת סתירה.
ברוב המקרים הפרדוקס כולל סתירה פנימית. במקרה כזה נובעים מהפרדוקס עצמו דבר והיפוכו. לעתים כולל הפרדוקס דווקא סתירה חיצונית ואז הוא סותר ידע קודם, או הנחה קודמת. נואמים נעזרים לעתים בפרדוקסים, על מנת לשכנע את השומעים לנטוש את דעותיהם.
דוגמה לסתירה פנימית שיוצרת פרדוקס הוא למשל "פרדוקס השקרן". בבסיס פרדוקס עומד המשפט "משפט זה הוא משפט שקר" - ננסה לברר... האם המשפט שקר? או שמה המשפט אמת?
ראשית נניח כי המשפט אמת, כלומר, המשפט "משפט זה הוא משפט שקר" הוא אמת. כעת נבדוק, האם ההנחה שלנו מתקיימת? - כמובן שלא. הנחה שלנו כי המשפט אמת איננה מתקיימת, מכיוון שהיא עומדת בסתירה לטענת המשפט כי המשפט הוא שקר. וקיבלנו סתירה להנחה שלנו כי המשפט אמת.
כעת ננסה להניח שהמשפט שקר, כלומר, המשפט "משפט זה הוא משפט שקר" הוא שקר. כעת נבדוק, האם ההנחה שלנו מתקיימת? - גם במקרה הזה, ההנחה איננה מתקיימת. הנחנו כי המשפט הוא שקר, וטענת המשפט היא שהמשפט הוא שקר. הרי שקיבלנו סתירה, כי אם המשפט הוא שקר אזי טענת המשפט כי המשפט הוא שקר תהיה טענת אמת, ולכן המשפט יהיה אמת וזה בסתירה להנחה שלנו כי המשפט הוא שקר.
למעשה, לא ניתן לקבוע האם המשפט "משפט זה הוא משפט שקר", הוא משפט אמת או משפט שקר. המשפט הוא משפט פרדוקסלי הסותר את עצמו וזו היא דוגמא ל"פרדוקס השקרן".
המילה פרדוקס באה מיוונית: para = מעבר למשהו ו-doxa = אמונה, דעה. בפילוסופיה יש לא מעט פרדוקסים מפורסמים (כמה מהם ניתן למצוא באאוריקה בתגית "פרדוקסים").
הנה הסבר מושג הפרדוקס:
http://youtu.be/tye7vejSY7k
מה זה צדק פואטי?
צדק פואטי הוא ביטוי שבא לציין מצב שבו הרע נענש באופן שקשור למעשיו הרעים. אם המן הרשע למשל, נתלה על אותו העץ שהכין למרדכי היהודי - זה צדק פואטי. אם מפלגה פוליטית נענשת בגלל חוק שחוקקה כדי להפיל מפלגה מתחרה - זו דוגמה נוספת לצדק פואטי. אם ארצות הברית נפגעת מסופות חסרות תקדים ושריפות הקשות בתולדותיה, בשנים שאחרי בחירת נשיא שמכחיש את ההתחממות הגלובלית ותוצאותיה ההרסניות, זה... טוב, הבנתם את זה, נכון?
מקור הביטוי "צדק פואטי" במבקר תיאטרון אנגלי בשם תומס ריימר, שציין שמחזות אמנותיים צריכים לקדם התנהגות מוסרית אצל הקהל. היה עליהם לעשות זאת לדעתו, באמצעות סיפורים שבהם הטובים מנצחים והרעים מפסידים. הוא קרא לזה "צדק פואטי", או "צדק של משוררים".
פילוסופיה (Philosophy), אם נגדיר אותה לרגע בפשטות, היא תורת החוכמה. זהו תחום מחקרי העוסק בהבנה של מושגי יסוד בהכרה האנושית, או בחיים שלנו.
הפילוסופיה מפעילה גישה ביקורתית, שיטתית וכזו המסתמכת על טיעונים רציונליים, לחקר שאלות שונות, בנושאים כמו חקר הקיום האנושי, המציאות, ההכרה, הנפש, ההיגיון, המוסר, הסיבתיות, השפה והידע.
פירוש המילה פילוסופיה ביוונית הוא "אהבת החוכמה". ואכן, הפילוסופיה נולדה ביוון הקדומה, אך משערים שהיא הרבה יותר מוקדמת. הסברה היא שמשחר התרבות האנושית, עסקו הוגים בני התקופות בשאלות משמעותיות בחיי האדם ובדיונים על התשובות הראויות להן.
בין הנושאים שבהם עוסקת הפילוסופיה נמצאים הלוגיקה, היא תורת ההיגיון, תורת ההוויה, שהיא תורת ה"יש" הנקראת בלועזית מטאפיזיקה או אונטולוגיה, האסתטיקה, העוסקת במושגי היופי והאמנות והמטאפילוסופיה, שעיסוקה במהות הפילוסופיה ובמטרותיה.
במהלך השנים נוספו עוד ענפים לפילוסופיה, כמו הפילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הלשון, של הדת (תאולוגיה), פילוסופיה של החינוך, של הנפש, של ההיסטוריה ושל המתמטיקה.
יש גם את ענף המחשבה המדינית והדיון הפילוסופי בפוליטיקה, שבתקופות מסוימות היווה חלק מרכזי בפילוסופיה של הזמן. מחשבה מדינית, או פילוסופיה מדינית, היא תורה העוסקת באמנות הממשל, בצדקת קיומן של מדינות ובאתיקה של קבוצות.
מהי הפילוסופיה:
https://youtu.be/zhnglxhzh7Y
למה כדאי ללמוד אותה (עברית):
https://youtu.be/8Bjt6FMTIkU
על החשיבה הביקורתית שהיא כה חשובה בפילוסופיה:
https://youtu.be/vNDYUlxNIAA
בחיוך על מובטל שרוצה לעבוד במקצוע הפילוסופי שלו (עברית):
https://youtu.be/H8zrBtK_V_E
וסרטון נהדר שמסביר מהי פילוסופיה (מתורגם):
https://youtu.be/1A_CAkYt3GY?long=yes
הוא היה ללא ספק האב המייסד של הפילוסופיה היוונית. סוקרטס (Socrates) היה פילוסוף יווני חשוב כל כך שאת הפילוסופים שקדמו לו כינו בשם "קדם-סוקרטיים" (אלו שבאו לפני סוקרטס).
רבים רואים עד היום בסוקרטס את החכם באדם ובכל זאת הוא עצמו הצהיר בחייו שאינו יודע דבר באופן ודאי. כיוון שבתקופתו לא יכול היה אדם להיות רק פילוסוף, הוא עסק גם בפוליטיקה.
למרבה הצער, סוקרטס לא השאיר אחריו כתבים כלשהם. רק בזכות תיאורים שהופיעו ביצירותיהם של תלמידיו, אפלטון וקסנופון, מתאפשר לנו כיום ללמוד על תורתו ומעשיו.
אחת מהשיטות הפילוסופיות שפיתח סוקרטס היא השיטה הסוקרטית, או "הויכוח הסוקרטי". בשיטת דיון זו ניהל סוקרטס שיחות במה שייקרא בהמשך ההיסטוריה - השיטה הדיאלקטית. בשיטה זו הפילוסוף לא מביע עמדות משלו אלא שואל שאלות. השיחה מורכבת מסדרת שאלות על נושא מרכזי ומתן מענה על ידי בן השיח לשאלה. כל תשובה היא בסיס לשאלה נוספת, שמתבססת עליה. השאיפה של הפילוסוף היא "לנצח" בעימות על ידי כך שהוא מצביע על הסתירות בדבריו של בן השיח. כך היה סוקרטס מוכיח את טענותיו בדרך חכמה.
לאחר שעסק רבות בדיון על תורת המידות ועל ניהול תקין של החברה והמדינה, סוקרטס בן ה-70 נכלא והועמד למשפט באשמת אי כיבוד האלים וקלקול הנוער. הוא סרב להצעות למלטו מבית הכלא וגרס שעל אדם לכבד את חוקיה של המדינה בכל מקרה.
לכן, המשפט שלו נערך באתונה בשנת 399 לפני הספירה והתנהל אל מול 500 מושבעים. 280 מהם הרשיעו אותו, בעוד 220 אחרים זיכוהו. כך נמצא סוקרטס אשם והוא הוצא להורג.
הנה סרטון על חייו של סוקרטס:
http://youtu.be/kQkCGtbj_uw
מדוע תעב סוקרטס את הדמוקרטיה?
https://youtu.be/fLJBzhcSWTk
משפטו של סוקרטס היה הראשון שהתקיים בפני מושבעים - שיטה מקובלת עד היום (מתורגם):
https://youtu.be/qVoYFYxGJPg
שיר שהקדישה יוון לסוקרטס באירוויזיון של שנת 1979 - הזמרת אלפידה:
https://youtu.be/uijNKsp4i6k
והרצאת כורסה על הפילוסוף האולטימטיבי סוקרטס (עברית):
https://youtu.be/7zf4Y1uLvIY?long=yes
אמנם דורות רבים חלמו על חיי הנצח, אבל האם חיים אינסופיים הם כל כך טובים? - בהתחשב בזה שחוקרים רבים ובראשם העתידן והממציא ריי קורצווייל, טוענים שעד שנת 2045 יהיו חיי הנצח אפשריים, כדאי בהחלט להתחיל לחשוב על כך.
הנה המשמעויות שראוי להבין של חיי נצח (מתורגם):
https://youtu.be/uvMiz0-nPxs
דילמות ושיקולים לגבי הטעם בחיי נצח:
http://youtu.be/HTBfo7G3tOg
פיתגורס, שמוכר לעולם כיום בעיקר בזכות "משפט פיתגורס" שתרם לעולם המתמטיקה, היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני חשוב. הוא נולד באי סאמוס ופעל כל חייו באזורים שמחוץ לאתונה, כשהוא נאלץ לנדוד מעיר לעיר בעולם העתיק של אותם ימים, אבל נהנה מידע מדעי שהוא רוכש בכל מקום מהמקומות בהם שהה.
במתמטיקה שמור לו מקום מיוחד. מעבר למשפט פיתגורס, הוא גם היה זה שחיבר את לוח הכפל שאנו משננים מתחילת לימודינו בבית הספר ומשמש את האדם לאורך כל חייו.
תגליותיו של פיתגורס חשובות מאד לאנושות. בין השאר הוא קבע שכדור הארץ הוא עגול ושהוא אינו נייח אלא נע כל הזמן, הוא עסק ביחסי הגודל של הכוכבים.
גם בעולם המוסיקה תרם פיתגורס תגלית חשובה. באמצעות אורכי מיתרים המפיקים צלילים שונים, הוא הראשון שחישב את היחסים המתמטיים שבין צלילים מוסיקליים שונים והגדיר את הסולם המוסיקלי והחלוקה שלו למרווחים מוסיקליים שיש ביניהם יחסים מתמטיים.
אבל דבר לא פחות מעניין הוא שפיתגורס היה הראשון בהיסטוריה שכינה את עצמו "פילוסוף". אבל האמת, הוא נהג לומר, שייכת בכלל לאלים...
הנה סיפורו של פיתגורס, מדען ואמן נודד שכמותו (עברית):
https://youtu.be/HIONTxNq9Gc
משפט פיתגורס ואיך להוכיח אותו (מתורגם):
https://youtu.be/YompsDlEdtc
הסבר יפה על משפט פיתגורס והמשמעות של הוכחה מתמטית לעומת מה שרואים (עברית):
http://youtu.be/2B7oxgYqfd8?t=1m12s
סרטון על פיתגורס:
http://youtu.be/FdMXjJunb1o
ותגליותיו המוסיקליות-אקוסטיות (מתורגם):
https://youtu.be/FPREFrLYNB0
פילוסופיה
הסרט "המטריקס", למעשה כל הטרילוגיה של המטריקס (שלישיית סרטי המטריקס), הם מהסרטים המסוגננים והמרהיבים בקולנוע של העשורים האחרונים. אבל המטריקס הוא גם סרט בעל משמעויות פילוסופיות מעניינות ועמוקות מאד. למעשה המטריקס מתכתב עם סוגיות פילוסופיות עמוקות הנוגעות לאמת ועד כמה חיינו הם אמיתיים, או שהם מדומיינים ומתומרנים על ידי גורמים אחרים. רעיונות הסרט מהדהדים נושאים שעלו כבר לפני דורות רבים, כמו ב"משל המערה" של אפלטון או ברעיונות של הפילוסוף דקארט ואפילו בסוגיות ורעיונות שעולים בסרטי איכות של ימינו.
למשל החיפוש אחר האמת במטריקס. ניאו נרתם למסע החיפוש שבו הוא ייחלץ מחיים מתוקים ומלאי הנאות וחוויות, רק משום שהם אינם אמיתיים. נשאלת השאלה האם "הצלה" שפירושה להיקבר במחשכים, ללא היכולת לטייל במרחבים ולאכול אוכל רע, האם היא מוצדקת? האם החיפוש אחרי האמת שווה כל מחיר שנשלם עבורו?
והאם זו עובדה שחיים עשירים ומהנים אינה ראויים, רק משום שהם בעצם מונחים על ידי גורמים חיצוניים, בפעולות חשמליות, כימיות, או באמצעות תכניות מחשב הנשלטות בידי מכונה? האם חיים שמבוססים על שליטה שאיננו מודעים לה במוחנו ובגופנו, אינם ראויים, רק משום שאין לנו את הבחירה העצמית כיצד להתנהל? ובעצם יש מי שישאל האם להיות שורת קוד זה טוב או רע מלהיות אדם?
זה כנראה רע מלהיות אדם. אבל מצד שני, האם חיי סבל שמבוססים על אמת, ללא תמרונים ושקרים, הם עדיפים? - אולי אם נשתחרר מהמערה ולא נהיה אסירים בה, חיינו בחוץ יהיו קשים בהרבה ולא טובים? ואולי לא? - אולי החיים האמתיים הללו שווים את הקשיים שיבואו עימם?
ואולי, כמו בסרט, חיינו במטריקס המתומרן הם לא רעים כחיי האסירים של אפלטון, אלא חיים שטובים לנו. במקרה כזה, בטח נכעס על אנשים כמו מורפיאוס וניאו, שבשם האמת ינסו להעיר אותנו מהחלום המתוק הזה. האם נצדק? ומהם בעצם החיים הטובים? האם הם כרוכים בהנאה או באמת? האם להנות תוך זה שאנו חיים באשליות זה לא טוב?
גם בסרטים אחרים, כמו למשל בסרט "כנס העתידנים" המרתק, יש נגיעה בשאלה הזו וגם בו רבות השאלות שנשארות פתוחות. הן מנקרות בראשנו עם תום הסרט ויוצאות איתנו הצופים אחרי כן אל הרחוב, אל החיים האמיתיים. רגע, אמרנו חיים אמיתיים? האמנם?
הנה כמה דוגמאות לעומק הפילוסופי של הסרט "המטריקס":
https://youtu.be/DKqDufg21SI
הדילמה של המטריקס:
https://youtu.be/TJodsKu3GGU
מה בין המטריקס לדקארט:
https://youtu.be/lEr8hnvzeHU
רגע של "משל המערה" של אפלטון במטריקס (ראו בתגית "משל המערה"):
https://youtu.be/rRMSGSbExwg
האם המציאות היא המטריקס?
https://youtu.be/XPqferL9no8
גם זה ניתוח לגיטימי לסרט:
https://youtu.be/ETlQqHAaY_k
ומטפלים רוחניים וכוהני ניו אייג' משתמשים ברעיון באופנים רבים:
https://youtu.be/nI1i-pUxASw
דטרמיניזם (Determinism) היא גישה פילוסופית שגורסת שכל פעולה שאנו עושים נקבעה מראש על ידי אירועים קודמים. לפי גישה זו האירועים הקודמים הללו חוזרים בזמן, עד לתחילת ההיסטוריה.
לפי גישה זו, מאמינים הדטרמיניסטים שניתן לחזות כיצד ינהג בן אדם, באמצעות זיהוי של גורמי ההתנהגות.
מרבית הפסיכולוגים סבורים שגם אם יש מידה מסוימת של דטרמיניזם בהתנהגות האנושית לא תמיד כך הם נוהגים ויש להם מידה של בחירה. תפיסה זו קיבלה את השם "דטרמיניזם רך ".
הדטרמיניזם עולה בהקשרים שונים, החל מתורת המוסר, בה גישה כזו פוטרת את האדם מאחריות למעשיו. כך למשל ניתן לשאול כמה אדם אשם במעשיו הרעים, אם הם לא נעשו מבחירה חופשית, אלא בשל אירועים קודמים שקרו או בשל הכוונה אלוהית?
גם תיאוריות מדעיות עסקו בדטרמיניזם. סוציולוגים ופסיכולוגים רואים בו מושג בעייתי, משום שהוא מבטל את חופש הבחירה של הפרט. מצד שני, עומדת מכניקת הקוונטים, הגורסת שתהליכים בסיסיים בטבע נקבעים באופן אקראי. גישה כזו מערערה על הקביעה שהכל נקבע מראש.
התפיסה הדטרמיניסטית, שמעשים ופעולות נקבעים על ידי דברים שקרו לפני אלפי שנים, מנוגדת לאמונה שיש לאדם רצון חופשי ובחירה במעשיו. היא מתקשרת יותר לאמונה דתית, שבה מוגדר אלוהים ככל יכול וכמי שיודע ועושה הכל בעולם. אז אם עושה האל ויודע כיצד יתנהל העולם כולו וכיצד ינהג אדם בכל רגע בחייו, מאז ומעולם, הרי כל מה שיקרה, יקרה בהכרח ואין לאדם חופש בחירה.
גם ביהדות יש התמודדות עם הגישה הדטרמיניסטית. למשל בטענה שדבר לא משתנה ולא נוכל לשנות מאומה, כי גורלנו נקבע מראש. כך נאמר בספר קהלת למשל, בו נכתב "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה" (מגילת קהלת, פרק א', פסוק ט'). מנגד, אמרו חכמים כמו הרמב"ם שלא כך הוא הדבר והוא הראה זאת יפה.
איך רמב"ם פתר את הסוגיה הזו, שהיא גם פילוסופית אבל נוגעת גם למשפט ולהתנהלות חברתית? - בפירושו ל"מסכת אבות", הוא מביא את דבריו של רוצח שמגן על עצמו, בטענה שהפשע שהוא מואשם בו אולי בוצע על ידיו אך הדבר לא היה בשליטתו.
פותר הרמב"ם את הקושי כשהוא נעזר בכלל המוסכם ש"הכל בידי שמיים מלבד יראת שמיים". לדעת הרמב"ם, זה אומר שהאמונה היא בכל מקרה בידי האדם ולכן - אם הוא מאמין, הוא לא יבצע מעשי פשע שכאלה.
הנה הסבר על הדטרמיניזם (עברית):
https://youtu.be/nZphEAvg8HA
הסבר מעמיק ויפה של הדטרמיניזם - באנגלית:
https://youtu.be/1wA_kBXzzqE
וסימון דה בובואר וסארטר, זוג הפילוסופים שחשבו גם הם ההיפך (מתורגם):
https://youtu.be/Ws2Y2cWme8c
אף שהוא היה דתי והאמין באלוהים, נחשב רנה דקארט (René Descartes) לאבי הפילוסופיה החדשה, זו שהתנתקה לאחר יותר מ-1000 שנים מהדת ומהתיאולוגיה, הושפעה מהמדע החדש והפכה חלק ממנו.
דקארט הצרפתי היה זה שטבע את המשפט המפורסם "אני חושב, משמע אני קיים". הוא התנגד בעוז לתפיסה של "כזה ראה וקדש". כלומר, הוא ראה כפסולה מהיסוד את ההסתמכות על ידע שאיננו מוכח היטב ושיש בו חורים, או ידע קדום שחסר יסודות מוצקים.
למעשה דגל דקארט במה שיהפוך לבסיס ולאבן יסוד במדע המודרני - הטלת הספק. ללא הטלת ספק, לא היו מגיעים המדענים להישגים חסרי התקדים שהושגו במאות האחרונות.
בתור מי שהיה גם מתמטיקאי מצוין (שאף המציא את הגאומטריה האנליטית) ופיזיקאי מוכשר, דקארט תרם מאד גם להתפתחות המדע המודרני ועיצוב תפישת העולם שלו.
תרומת החשיבה המתמטית שלו הייתה אדירה למדע, כיוון שהוא הציב יסודות שהטלת הספק וחיפוש הטעויות בהם היו חלק מהכללים.
אפילו למדעי המוח תרם דקארט, כשהעלה רעיון ב-1649, שהמוח מתפקד כמעין מכונה הידראולית ושהנשמה והאינטלקט הם ישות נפרדת, שכוללת את תשוקותיו ומחשבותיו של האדם.
אבל איך כל אלה מסתדרים עם אמונתו הדתית? - מאמציו השכליים להוכיח את קיומו של האל ולבסס גם את האמונה וגם את המדע על יסודות של הגיון ורציונליות, היו עצומים. בחלק מהם היה כה נלהב, עד שהצליח לפספס פה ושם אפילו את השיטות שהוא עצמו התווה.
ניתן להבין זאת גם מהעובדה שהוא חי בתקופה שבה פגיעה או ערעור על סמכות הכנסייה הנוצרית או על התפיסות המקובלות של העולם, שהתבססו על אריסטו היווני, היו עלולות לחרוץ את דינו לאובדן המעמד ואף לפגיעה ולמוות.
חייו ופועלו של רנה דקארט:
https://youtu.be/CAjWUrwvxs4
על המשפט הידוע ביותר שלו:
https://youtu.be/0A6UKoMcE10
סרטון שמראה על הספקות שלו גם במה שנראה ברור (מתורגם):
https://youtu.be/LmxlcJFTaYU
הרצאת וידאו על "אני חושב משמע אני קיים" - תורתו של דקארט (עברית):
https://youtu.be/HgYsJak6iIQ?long=yes
ותכנית חינוכית על הפילוסופים הגדולים:
https://youtu.be/vOez68z8px4?long=yes
פרדוקס (Paradox) הוא טענה שסותרת את עצמה, אמת שכוללת סתירה.
ברוב המקרים הפרדוקס כולל סתירה פנימית. במקרה כזה נובעים מהפרדוקס עצמו דבר והיפוכו. לעתים כולל הפרדוקס דווקא סתירה חיצונית ואז הוא סותר ידע קודם, או הנחה קודמת. נואמים נעזרים לעתים בפרדוקסים, על מנת לשכנע את השומעים לנטוש את דעותיהם.
דוגמה לסתירה פנימית שיוצרת פרדוקס הוא למשל "פרדוקס השקרן". בבסיס פרדוקס עומד המשפט "משפט זה הוא משפט שקר" - ננסה לברר... האם המשפט שקר? או שמה המשפט אמת?
ראשית נניח כי המשפט אמת, כלומר, המשפט "משפט זה הוא משפט שקר" הוא אמת. כעת נבדוק, האם ההנחה שלנו מתקיימת? - כמובן שלא. הנחה שלנו כי המשפט אמת איננה מתקיימת, מכיוון שהיא עומדת בסתירה לטענת המשפט כי המשפט הוא שקר. וקיבלנו סתירה להנחה שלנו כי המשפט אמת.
כעת ננסה להניח שהמשפט שקר, כלומר, המשפט "משפט זה הוא משפט שקר" הוא שקר. כעת נבדוק, האם ההנחה שלנו מתקיימת? - גם במקרה הזה, ההנחה איננה מתקיימת. הנחנו כי המשפט הוא שקר, וטענת המשפט היא שהמשפט הוא שקר. הרי שקיבלנו סתירה, כי אם המשפט הוא שקר אזי טענת המשפט כי המשפט הוא שקר תהיה טענת אמת, ולכן המשפט יהיה אמת וזה בסתירה להנחה שלנו כי המשפט הוא שקר.
למעשה, לא ניתן לקבוע האם המשפט "משפט זה הוא משפט שקר", הוא משפט אמת או משפט שקר. המשפט הוא משפט פרדוקסלי הסותר את עצמו וזו היא דוגמא ל"פרדוקס השקרן".
המילה פרדוקס באה מיוונית: para = מעבר למשהו ו-doxa = אמונה, דעה. בפילוסופיה יש לא מעט פרדוקסים מפורסמים (כמה מהם ניתן למצוא באאוריקה בתגית "פרדוקסים").
הנה הסבר מושג הפרדוקס:
http://youtu.be/tye7vejSY7k
צדק פואטי הוא ביטוי שבא לציין מצב שבו הרע נענש באופן שקשור למעשיו הרעים. אם המן הרשע למשל, נתלה על אותו העץ שהכין למרדכי היהודי - זה צדק פואטי. אם מפלגה פוליטית נענשת בגלל חוק שחוקקה כדי להפיל מפלגה מתחרה - זו דוגמה נוספת לצדק פואטי. אם ארצות הברית נפגעת מסופות חסרות תקדים ושריפות הקשות בתולדותיה, בשנים שאחרי בחירת נשיא שמכחיש את ההתחממות הגלובלית ותוצאותיה ההרסניות, זה... טוב, הבנתם את זה, נכון?
מקור הביטוי "צדק פואטי" במבקר תיאטרון אנגלי בשם תומס ריימר, שציין שמחזות אמנותיים צריכים לקדם התנהגות מוסרית אצל הקהל. היה עליהם לעשות זאת לדעתו, באמצעות סיפורים שבהם הטובים מנצחים והרעים מפסידים. הוא קרא לזה "צדק פואטי", או "צדק של משוררים".
מי היה קונפוציוס שהטיף למוסר אישי ולחינוך לכולם?
קונפוציוס (Confucius) היה מגדולי ההוגים של סין. הוא פעל במאה ה-6 לספירה, אך רעיונותיו, המתקדמים לתקופתו, הפכו ברבות הימים ליסודות הפילוסופיה הסינית ולאבני יסוד בחינוך המודרני.
הוא גדל בבית עני, בית שהיה אריסטוקרטי ועשיר וירד מנכסיו לאחר מות האב, כשקונפוציוס היה בן 3 בלבד. מחוסר ברירה, שיהפוך לדרך חיים, למד הילד העני בכוחות עצמו, כאוטודידקט, והפך לידען ולמורה נערץ. כבר בגיל 22 הוא יסד בית ספר פרטי ואסף סביבו תלמידים, שלהם הנחיל את רעיונותיו לגבי דרכי ההתנהגות המוסרית.
הוא לא היה מורה שגרתי, בטח לא לתקופתו. במקום ללמד מנהגים דתיים או לייסד דת משלו, עם מצוות, חוקים וטקסים קבועים, שם קונפוציוס את הדגש על למידה עצמית וחשיבה עצמאית של תלמידיו. זה היה חידוש מסעיר בימיו ואחת הסיבות שהוא עתיד להיתפס כרלוונטי עד ימינו אנו.
כמי שחי בתקופה של התדרדרות מוסרית בסין ושחיתות שלטונית, מאבקים בין שליטים שונים ששלטו במדינות שונות, מסוכסכות ומפולגות, התרכז קונפוציוס בחידוש משנתם הפילוסופית והרעיונות של חכמי העבר הסיניים. "אל תעשה לאחרים את מה שלא היית עושה לעצמך" היה אחד מיסודות התורה של קונפוציוס. הוא קרא למוסר, לאהבת האחר, לפשטות וכבוד לאחרים. קונפוציוס חלם על חינוך והשכלה לכולם, שיפתחו אופי טוב ויקנו מוסר ללומדים.
בגיל מבוגר, לאחר שנכשל בנסיונותיו לאחד את המדינות שיהפכו בעתיד לסין ולא הצליח לגרום לשליטיהן לאמץ מדינאות מוסרית, צודקת ויציבה, חזר קונפוציוס להתרכז בגיבוש משנתו ובתיעוד הפילוסופיה הסינית העתיקה.
כמורה שהיקנה לתלמידיו חינוך בעל-פה, קונפוציוס לא השאיר אחריו כתבים. עם זאת, הוא הותיר אחריו תורה שלמה שתיקרא "הקונפוציוניזם" ומשפטי חוכמה רבים. בין השאר הוא אמר "רק החכם ביותר והטיפש ביותר אינם משתנים" וגם "שכח את הפגיעה, אך לעולם אל תשכח את הטובה" או "מי שאינו עוסק בעתיד הרחוק, דן את עצמו לבעיות מיידיות". לאחר מות המורה שלהם, בגיל 73, אספו תלמידיו את עיקרי דבריו של קונפוציוס והפכו אותם לספר שנקרא "האנלקטים" (בעברית "מאמרות"). בזכות מעשה זה הפכה תורתו של קונפוציוס ידועה לכל והוא עצמו ייזכר כמורה דרך לסין העתידית ולאנשים מוסריים בכל העולם.
הנה סיפורו של קונפוציוס (מתורגם):
https://youtu.be/wFt_VGG0kJU
תולדות חייו של קונפוציוס:
https://youtu.be/lDHRHBxONlo
הנה כמה מהדברים שקונפוציוס יכול ללמד אותנו:
https://youtu.be/bxzPp_Fh1nA
ו-10 ציטטות מדברים שאמר:
https://youtu.be/i-GXWxDbMXQ
קונפוציוס (Confucius) היה מגדולי ההוגים של סין. הוא פעל במאה ה-6 לספירה, אך רעיונותיו, המתקדמים לתקופתו, הפכו ברבות הימים ליסודות הפילוסופיה הסינית ולאבני יסוד בחינוך המודרני.
הוא גדל בבית עני, בית שהיה אריסטוקרטי ועשיר וירד מנכסיו לאחר מות האב, כשקונפוציוס היה בן 3 בלבד. מחוסר ברירה, שיהפוך לדרך חיים, למד הילד העני בכוחות עצמו, כאוטודידקט, והפך לידען ולמורה נערץ. כבר בגיל 22 הוא יסד בית ספר פרטי ואסף סביבו תלמידים, שלהם הנחיל את רעיונותיו לגבי דרכי ההתנהגות המוסרית.
הוא לא היה מורה שגרתי, בטח לא לתקופתו. במקום ללמד מנהגים דתיים או לייסד דת משלו, עם מצוות, חוקים וטקסים קבועים, שם קונפוציוס את הדגש על למידה עצמית וחשיבה עצמאית של תלמידיו. זה היה חידוש מסעיר בימיו ואחת הסיבות שהוא עתיד להיתפס כרלוונטי עד ימינו אנו.
כמי שחי בתקופה של התדרדרות מוסרית בסין ושחיתות שלטונית, מאבקים בין שליטים שונים ששלטו במדינות שונות, מסוכסכות ומפולגות, התרכז קונפוציוס בחידוש משנתם הפילוסופית והרעיונות של חכמי העבר הסיניים. "אל תעשה לאחרים את מה שלא היית עושה לעצמך" היה אחד מיסודות התורה של קונפוציוס. הוא קרא למוסר, לאהבת האחר, לפשטות וכבוד לאחרים. קונפוציוס חלם על חינוך והשכלה לכולם, שיפתחו אופי טוב ויקנו מוסר ללומדים.
בגיל מבוגר, לאחר שנכשל בנסיונותיו לאחד את המדינות שיהפכו בעתיד לסין ולא הצליח לגרום לשליטיהן לאמץ מדינאות מוסרית, צודקת ויציבה, חזר קונפוציוס להתרכז בגיבוש משנתו ובתיעוד הפילוסופיה הסינית העתיקה.
כמורה שהיקנה לתלמידיו חינוך בעל-פה, קונפוציוס לא השאיר אחריו כתבים. עם זאת, הוא הותיר אחריו תורה שלמה שתיקרא "הקונפוציוניזם" ומשפטי חוכמה רבים. בין השאר הוא אמר "רק החכם ביותר והטיפש ביותר אינם משתנים" וגם "שכח את הפגיעה, אך לעולם אל תשכח את הטובה" או "מי שאינו עוסק בעתיד הרחוק, דן את עצמו לבעיות מיידיות". לאחר מות המורה שלהם, בגיל 73, אספו תלמידיו את עיקרי דבריו של קונפוציוס והפכו אותם לספר שנקרא "האנלקטים" (בעברית "מאמרות"). בזכות מעשה זה הפכה תורתו של קונפוציוס ידועה לכל והוא עצמו ייזכר כמורה דרך לסין העתידית ולאנשים מוסריים בכל העולם.
הנה סיפורו של קונפוציוס (מתורגם):
https://youtu.be/wFt_VGG0kJU
תולדות חייו של קונפוציוס:
https://youtu.be/lDHRHBxONlo
הנה כמה מהדברים שקונפוציוס יכול ללמד אותנו:
https://youtu.be/bxzPp_Fh1nA
ו-10 ציטטות מדברים שאמר:
https://youtu.be/i-GXWxDbMXQ
מה זה ממנטו מורי ואיך הוא תרם לענווה?
הפירוש של "ממנטו מורי" (Memento Mori) הוא "זכור כי אתה עתיד למות" או "זכור את יום מותך". מטרת המשפט הייתה התזכורת של הכנסייה הנוצרית למאמינים, שגם בשיא הההצלחה והקריירה, אורב המוות וניצב מאחוריך.
לאזהרה הזו יש שורשים קדומים הרבה יותר. מספרים שבשלהי המאה השניה לספירה נהגו הגנרלים הרומיים לצעוד בתהלוכות ניצחון, כשבעקבותיהם צועד עבד שמלמל באוזניהם שוב ושוב את המשפט "צפה לאחור וזכור שהנך אך ורק בן-אדם". המוסר והצניעות, מסתבר, היו תכונות חשובות כבר מימי קדם.
גם לאורך תקופת הרנסאנס משתמשים ברעיון או במוטו של "ממנטו מורי". לזה משמש סמל הגולגולת, המופיע ביצירות אמנות רבות בדרך כלל כמסמל את המוות שיש לזכור, ה"ואניטאס", ציורי הריקנות הדוממים ואת ההמלצה לחיות חיים ללא חטא.
למשל בציור המופלא של הולביין, "השגרירים", מופיעים סמלים של השמיים והארץ, אך גם של העולם התחתון, זה של המוות. שם יש את הסמל שעל כובעו של השגריר השמאלי, למשל. הסמל דמוי גולגולת וביחד עם מיתר הלאוטה (כלי הנגינה) הקרוע, שניהם מזכירים שלא חיים לנצח.
אבל בציור יש עוד משהו. מסתתרת בו אשלייה אופטית בת חצי מילניום (500 שנה). מדובר בגולגולת מעוותת שמופיעה בתחתית התמונה ושניתן להבין מהי רק במבט על הציור מהצד. זה מה שנקרא "צורה אנאמורפית", כזו שניתן לראות רק כשעומדים בזווית לתמונה.
מה שמסמלת הגולגולת הנסתרת הזו, כמו הסמלים שהוזכרו קודם, זה את המוות, שכדאי לזכור אותו, את ה"ממנטו מורי".
הנה הסבר של רעיון הממנטו מורי והצניעות האנושית הנחוצה אל מול המוות:
https://youtu.be/Q7riwDPlEAM
פרשנות עכשווית למושג (עברית):
https://youtu.be/ySSnsmiBZN0
חנות הממנטו מורי שמוקדשת לדברים מפחידים:
http://youtu.be/fax_ql2PVvA
עוד חנות-מוזיאון כזה בבורנמות:
http://youtu.be/iLXWca2Zxzg
על הסמלים של הווניטאס בציורים:
https://youtu.be/xUpwenYB5eE?long=yes
הפירוש של "ממנטו מורי" (Memento Mori) הוא "זכור כי אתה עתיד למות" או "זכור את יום מותך". מטרת המשפט הייתה התזכורת של הכנסייה הנוצרית למאמינים, שגם בשיא הההצלחה והקריירה, אורב המוות וניצב מאחוריך.
לאזהרה הזו יש שורשים קדומים הרבה יותר. מספרים שבשלהי המאה השניה לספירה נהגו הגנרלים הרומיים לצעוד בתהלוכות ניצחון, כשבעקבותיהם צועד עבד שמלמל באוזניהם שוב ושוב את המשפט "צפה לאחור וזכור שהנך אך ורק בן-אדם". המוסר והצניעות, מסתבר, היו תכונות חשובות כבר מימי קדם.
גם לאורך תקופת הרנסאנס משתמשים ברעיון או במוטו של "ממנטו מורי". לזה משמש סמל הגולגולת, המופיע ביצירות אמנות רבות בדרך כלל כמסמל את המוות שיש לזכור, ה"ואניטאס", ציורי הריקנות הדוממים ואת ההמלצה לחיות חיים ללא חטא.
למשל בציור המופלא של הולביין, "השגרירים", מופיעים סמלים של השמיים והארץ, אך גם של העולם התחתון, זה של המוות. שם יש את הסמל שעל כובעו של השגריר השמאלי, למשל. הסמל דמוי גולגולת וביחד עם מיתר הלאוטה (כלי הנגינה) הקרוע, שניהם מזכירים שלא חיים לנצח.
אבל בציור יש עוד משהו. מסתתרת בו אשלייה אופטית בת חצי מילניום (500 שנה). מדובר בגולגולת מעוותת שמופיעה בתחתית התמונה ושניתן להבין מהי רק במבט על הציור מהצד. זה מה שנקרא "צורה אנאמורפית", כזו שניתן לראות רק כשעומדים בזווית לתמונה.
מה שמסמלת הגולגולת הנסתרת הזו, כמו הסמלים שהוזכרו קודם, זה את המוות, שכדאי לזכור אותו, את ה"ממנטו מורי".
הנה הסבר של רעיון הממנטו מורי והצניעות האנושית הנחוצה אל מול המוות:
https://youtu.be/Q7riwDPlEAM
פרשנות עכשווית למושג (עברית):
https://youtu.be/ySSnsmiBZN0
חנות הממנטו מורי שמוקדשת לדברים מפחידים:
http://youtu.be/fax_ql2PVvA
עוד חנות-מוזיאון כזה בבורנמות:
http://youtu.be/iLXWca2Zxzg
על הסמלים של הווניטאס בציורים:
https://youtu.be/xUpwenYB5eE?long=yes
מיהו אריסטו המדען הראשון?
אריסטו (Aristotle), או בשמו המלא אריסטוטלס, היה פילוסוף יווני, מהפילוסופים החשובים בעת העתיקה, מדען ראשון מסוגו ומאבות הפילוסופיה המערבית.
הוא חי במאה ה-4 לפני הספירה והיה יליד מקדוניה. בגיל 17 הוא עבר לאתונה והיה לתלמידו של אפלטון (השלישי בשרשרת המורים הפילוסופים שלימדו זה את זה: סוקרטס את אפלטון, שלימד את אריסטו).
עם לימוד וידע מחקרי, שצבר במדעים כמו פיזיקה, אסטרונומיה, לוגיקה ומתמטיקה - אריסטו היה כנראה המדען הראשון בהיסטוריה. כבר בשנת 350 לפני הספירה, הוא היה הראשון שערך תצפיות בטבע, הוכיח שכדור הארץ עגול ולא שטוח, עשה ניסויים בבעלי חיים ובצמחים והיטיב לתעד את ממצאיו.
קצת איזוטריה - אריסטו ממש אהב מלפפונים חמוצים. את זה למדנו, לא מתביישים לספר, מהסרט "סיפור אחר". אבל אם נחזור למדע, הוא היה גם הראשון שעשה את האבחנה בין תחומי הדעת השונים, אבחנה שנשארה עד ימינו ושהפכה בסיס למיון המודרני של המדע והידע האנושי.
בין מפעליו החשובים של אריסטו היו דיוניו הפילוסופיים, תורת הלוגיקה שלו, מחקריו בביולוגיה ועוד.
בתור חכם גדול, אריסטו גם הוזמן להפוך למורהו הפרטי של המצביא אלכסנדר מוקדון, המכונה "אלכסנדר הגדול". כך הוא גם היה ממעצבי אישיותו ומנהיגותו החכמה של אחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה.
הנה הפילוסופיה של אריסטו (מתורגם):
https://youtu.be/csIW4W_DYX4
עוד על אריסטו:
http://youtu.be/99MRwxWSoH0
אריסטו (Aristotle), או בשמו המלא אריסטוטלס, היה פילוסוף יווני, מהפילוסופים החשובים בעת העתיקה, מדען ראשון מסוגו ומאבות הפילוסופיה המערבית.
הוא חי במאה ה-4 לפני הספירה והיה יליד מקדוניה. בגיל 17 הוא עבר לאתונה והיה לתלמידו של אפלטון (השלישי בשרשרת המורים הפילוסופים שלימדו זה את זה: סוקרטס את אפלטון, שלימד את אריסטו).
עם לימוד וידע מחקרי, שצבר במדעים כמו פיזיקה, אסטרונומיה, לוגיקה ומתמטיקה - אריסטו היה כנראה המדען הראשון בהיסטוריה. כבר בשנת 350 לפני הספירה, הוא היה הראשון שערך תצפיות בטבע, הוכיח שכדור הארץ עגול ולא שטוח, עשה ניסויים בבעלי חיים ובצמחים והיטיב לתעד את ממצאיו.
קצת איזוטריה - אריסטו ממש אהב מלפפונים חמוצים. את זה למדנו, לא מתביישים לספר, מהסרט "סיפור אחר". אבל אם נחזור למדע, הוא היה גם הראשון שעשה את האבחנה בין תחומי הדעת השונים, אבחנה שנשארה עד ימינו ושהפכה בסיס למיון המודרני של המדע והידע האנושי.
בין מפעליו החשובים של אריסטו היו דיוניו הפילוסופיים, תורת הלוגיקה שלו, מחקריו בביולוגיה ועוד.
בתור חכם גדול, אריסטו גם הוזמן להפוך למורהו הפרטי של המצביא אלכסנדר מוקדון, המכונה "אלכסנדר הגדול". כך הוא גם היה ממעצבי אישיותו ומנהיגותו החכמה של אחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה.
הנה הפילוסופיה של אריסטו (מתורגם):
https://youtu.be/csIW4W_DYX4
עוד על אריסטו:
http://youtu.be/99MRwxWSoH0
מי הייתה חנה ארנדט?
חנה ארנדט הייתה הפילוסופית היהודית הגדולה במאה ה-20 וללא ספק מהפילוסופים המעניינים במאות האחרונות. רוב עיסוקה היה בשואה ובמשמעות הפילוסופית שלה, בהתנהגות האנשים וברעיונות שבאו לידי ביטוי באירוע חסר תקדים זה בהיסטוריה האנושית.
בצל משפט אייכמן, אותו סיקרה, היא השמיעה וכתבה רעיונות שנשמעו מחרידים ללא מעט אנשים בתקופתה. יכול היה להשתמע מהם שכל אדם, בנסיבות מסוימות, היה יכול להיות משתף פעולה עם הרוע המוחלט של הנאצים ולבצע פשעי מלחמה. אנשים ואישים תקפו אותה, החרימו אותה, כעסו עליה ללא גבול, וביקרו קשות את רעיונותיה הפילוסופיים ודעותיה.
וכאילו לא הספיקה הביקורת שספגה על ספרה על אייכמן ועל "הבנאליות של הרוע", רעיון שניתן לקרוא בו בתגית "הבנאליות של הרוע", היא גם ביקרה בחומרה את שיתוף הפעולה של מנהיגי היהודים עם הנאצים והרגיזה רבים מהיהודים בארצות הברית ובעולם.
היא הייתה פליטה סדרתית. בתחילה ברחה מגרמניה לצרפת ואז, כשהנאצים כבשו את צרפת, היא נמלטה שוב - לארצות הברית. שם מצאה בית, גם פיזי וגם חברתי. ארצות הברית נדמתה לחלום בעיניה - מקום פלורליסטי, חופשי והפוך מכל מה שהכירה באירופה של השנים האחרונות דאז.
אך גם חולשותיה של חנה ארנדט לא היו תמיד פשוטות. היא הייתה בן-אדם, חכם אבל אנושי. היא ביקרה קשות את היידגר, הפילוסוף הגרמני הידוע, ששיתף פעולה עם הנאצים. בכל זאת סלחה לו והפכה למקדמת הספרים שלו בארצות הברית.
ככל שעברו השנים ועל אף החרם שעשו עליה יהודי ארצות הברית, ההערכה אליה הלכה עם הזמן וגדלה. לא ליברלית, לא מרכסיסטית, לא קפיטליסטית ולא כל כיוון מוכר - היא לא נמנתה על שום אסכולה, אלא הייתה פילוסופית בעלת מחשבה עצמאית משלה, הוגה שעסקה רוב חייה בשואה ובמחשבה על פליטים ופליטות, על רוע, אשמה ואחריות. ארנדט הפכה את חוויותיה האישיות כפליטה למרכז חייה הפילוסופיים והטביעה חותם במחשבה על האירוע הבלתי נתפס בהיסטוריה.
הנה סקירה על חנה ארנדט ועל סרט שעשו עליה (עברית):
https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA
קדימון לסרט תיעודי שנעשה על ארנדט:
https://youtu.be/-Bd6JqZmQbw
קדימון הסרט על ארנדט (מתורגם):
https://youtu.be/KcrmiwnjrnI
ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes
חנה ארנדט הייתה הפילוסופית היהודית הגדולה במאה ה-20 וללא ספק מהפילוסופים המעניינים במאות האחרונות. רוב עיסוקה היה בשואה ובמשמעות הפילוסופית שלה, בהתנהגות האנשים וברעיונות שבאו לידי ביטוי באירוע חסר תקדים זה בהיסטוריה האנושית.
בצל משפט אייכמן, אותו סיקרה, היא השמיעה וכתבה רעיונות שנשמעו מחרידים ללא מעט אנשים בתקופתה. יכול היה להשתמע מהם שכל אדם, בנסיבות מסוימות, היה יכול להיות משתף פעולה עם הרוע המוחלט של הנאצים ולבצע פשעי מלחמה. אנשים ואישים תקפו אותה, החרימו אותה, כעסו עליה ללא גבול, וביקרו קשות את רעיונותיה הפילוסופיים ודעותיה.
וכאילו לא הספיקה הביקורת שספגה על ספרה על אייכמן ועל "הבנאליות של הרוע", רעיון שניתן לקרוא בו בתגית "הבנאליות של הרוע", היא גם ביקרה בחומרה את שיתוף הפעולה של מנהיגי היהודים עם הנאצים והרגיזה רבים מהיהודים בארצות הברית ובעולם.
היא הייתה פליטה סדרתית. בתחילה ברחה מגרמניה לצרפת ואז, כשהנאצים כבשו את צרפת, היא נמלטה שוב - לארצות הברית. שם מצאה בית, גם פיזי וגם חברתי. ארצות הברית נדמתה לחלום בעיניה - מקום פלורליסטי, חופשי והפוך מכל מה שהכירה באירופה של השנים האחרונות דאז.
אך גם חולשותיה של חנה ארנדט לא היו תמיד פשוטות. היא הייתה בן-אדם, חכם אבל אנושי. היא ביקרה קשות את היידגר, הפילוסוף הגרמני הידוע, ששיתף פעולה עם הנאצים. בכל זאת סלחה לו והפכה למקדמת הספרים שלו בארצות הברית.
ככל שעברו השנים ועל אף החרם שעשו עליה יהודי ארצות הברית, ההערכה אליה הלכה עם הזמן וגדלה. לא ליברלית, לא מרכסיסטית, לא קפיטליסטית ולא כל כיוון מוכר - היא לא נמנתה על שום אסכולה, אלא הייתה פילוסופית בעלת מחשבה עצמאית משלה, הוגה שעסקה רוב חייה בשואה ובמחשבה על פליטים ופליטות, על רוע, אשמה ואחריות. ארנדט הפכה את חוויותיה האישיות כפליטה למרכז חייה הפילוסופיים והטביעה חותם במחשבה על האירוע הבלתי נתפס בהיסטוריה.
הנה סקירה על חנה ארנדט ועל סרט שעשו עליה (עברית):
https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA
קדימון לסרט תיעודי שנעשה על ארנדט:
https://youtu.be/-Bd6JqZmQbw
קדימון הסרט על ארנדט (מתורגם):
https://youtu.be/KcrmiwnjrnI
ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes
מה הקשר בין הפילוסופיה היוונית והמחשב של זמננו?
הלוגיקה היא תורת ההיגיון. היא נולדה ביוון העתיקה, כחלק מהמחשבה היוונית והפילוסופיה. בלוגיקה משמש ניתוח של טענות, כדי להסיק מסקנות על התוקף שלהן, או מידת האמת והשקר שבהן. בלוגיקה מבחינים בין טיעון תקף - כזה שהמעבר מהנחות שונות למסקנה כלשהי הוא מוצדק והגיוני ובין טיעונים שאינם תקפים - שבהם המסקנה אינה נובעת מההנחות ולפיכך אינה תקפה או בשפה רגילה - אינה הגיונית.
בעידן המודרני סיפקה הלוגיקה, באמצעים שונים, את היסודות למדעי המחשב. הקשר שבין התחומים ניכר כבר ביכולת לבטא ולבצע פעולות לוגיות באמצעות שפה בינארית המבוססת על 0 ו-1 (המקביל לטיעונים תקפים או לא תקפים, טיעוני אמת ושקר בלוגיקה). השימושיות של הלוגיקה הקומפקטית נתנה את האפשרות לפיתוחם של המחשבים המודרניים, המבוססים על פעולות לוגיות בינאריות.
מקור המילה "לוגיקה" מהמילה היוונית "לוגוס", ביוונית סיבה, טיעון, או מחשבה.
הנה סרטון שמדגים בצורה מחוייכת את העיסוק המקורי בטיעונים לוגיים:
http://youtu.be/Qq-fPLUycgE?t=26s
הלוגיקה היא תורת ההיגיון. היא נולדה ביוון העתיקה, כחלק מהמחשבה היוונית והפילוסופיה. בלוגיקה משמש ניתוח של טענות, כדי להסיק מסקנות על התוקף שלהן, או מידת האמת והשקר שבהן. בלוגיקה מבחינים בין טיעון תקף - כזה שהמעבר מהנחות שונות למסקנה כלשהי הוא מוצדק והגיוני ובין טיעונים שאינם תקפים - שבהם המסקנה אינה נובעת מההנחות ולפיכך אינה תקפה או בשפה רגילה - אינה הגיונית.
בעידן המודרני סיפקה הלוגיקה, באמצעים שונים, את היסודות למדעי המחשב. הקשר שבין התחומים ניכר כבר ביכולת לבטא ולבצע פעולות לוגיות באמצעות שפה בינארית המבוססת על 0 ו-1 (המקביל לטיעונים תקפים או לא תקפים, טיעוני אמת ושקר בלוגיקה). השימושיות של הלוגיקה הקומפקטית נתנה את האפשרות לפיתוחם של המחשבים המודרניים, המבוססים על פעולות לוגיות בינאריות.
מקור המילה "לוגיקה" מהמילה היוונית "לוגוס", ביוונית סיבה, טיעון, או מחשבה.
הנה סרטון שמדגים בצורה מחוייכת את העיסוק המקורי בטיעונים לוגיים:
http://youtu.be/Qq-fPLUycgE?t=26s
מתי התרחש "קץ ההיסטוריה" לפי פוּקוּיאמַה?
"קץ ההיסטוריה?" היה שמו של מאמר מאת הפרופסור האמריקאי פרנסיס פוּקוּיאמַה משנת 1989.
במאמר הועלתה האפשרות שנפילת הגוש הקומוניסטי אינה עוד מהלך בהיסטוריה האנושית, אלא אירוע שמסמן את קיצה של ההיסטוריה כפי שהעולם הכיר עד אז. מתוך שלוש תנועות אידיאולוגיות, צורות משטר שנלחמו ביניהן לאורך המאה ה-20, ניצחה אחת. הקומוניזם קרס אל מול כל העולם בקריסת חומת הברזל, הפשיזם הובס כבר במלחמת העולם השנייה והדמוקרטיה הליברלית היא שניצחה.
פוקויאמה מכריז על ניצחון המערב והדמוקרטיה הקפיטליסטית על אויביהם. ההיסטוריה נגמרה בתבוסת הקנאים למיניהם וניצחון של הדמוקרטיה הקפיטליסטית ליברלית.
לטענת פוקויאמה, החל מנקודה היסטורית זו (של נפילת הקומוניזם) מתחיל המעבר לתקופה שבה תשלוט בעולם צורת משטר אחת, עם השקפת עולם אחת. הדמוקרטיה הליברלית, הוא גרס, תשלוט מעתה בכל העולם, ללא עוררין ומבלי שאידאולוגיה אחרת תקרא עליה תיגר.
המריבה האקדמית והעיתונאית גם יחד הפכה לדיון מלא אמוציות (רגשות). אנשי מדע המדינה הפכו כוכבים לרגע. גם להיסטוריונים יש הרבה יצרים וכשהם מקבלים עידוד מפילוסופים וכלכלנים, הם יודעים להתווכח יפה לא פחות. הפוליטיקאים והעיתונאים שהצטרפו לוויכוחים בנושא רק ליבו את האש והמחישו על איזו יבלת דרך כנראה פוקויאמה.
הוא אגב לא נרגע אלא להיפך. את הרעיון המרכזי של המאמר פיתח הפרופסור לפילוסופיה מדינית בספר באותו שם רק בלי סימן השאלה, "קץ ההיסטוריה והאדם האחרון".
כיום אנו יודעים שההנחה שההיסטוריה הסתיימה ושהליברליזם ניצח התבררה במהירות כמופרכת. ארגוני טרור בינלאומיים ותנועות דתיות וקיצוניות הלכו במהירות והחליפו את האידאולוגיות הקודמות.
בהמשך הגיעו תנועות פנים ומפלגות במדינות רבות שהבינו כיצד קיצוניות ואפילו ארס מביאים בעולם המקוון לנסיקת מניות פוליטיות. מחומשות בשימוש נואל ברשתות החברתיות ובמניפולציות כמו פייק ניוז אפקטיבי ובוטים שתוכנתו להיות קיצוניים, הפכו כל אלה לאיום על הדמוקרטיה. לטווח הארוך הוא עלול להסתבר כלא פחות חמור מהפאשיזם והקומוניזם ואולי הרסני אף יותר מהם.
היום הן אלה שמאתגרות ומתנגדות לליברליזם הדמוקרטי של המדינות המפותחות בעולם. אבל ברור כבר שאחריהן יבואו אתגרים חדשים לדמוקרטיה. זה לא הקץ של ההיסטוריה, זה היה רק רגע של ניוטרל בדרך הארוכה שלה למילניום הבא.
הנה הרעיון של קץ ההיסטוריה:
https://youtu.be/g37Ed8pBNoU
ההיסטוריה לא רק שלא תמה כמו שניבא פוקויאמה, היא עוררה התנגשות חדשה:
https://youtu.be/bFYe9F0YpaA
וביקורת על מאמרו וספרו של פוקויאמה:
https://youtu.be/03mgPT5fiaU
"קץ ההיסטוריה?" היה שמו של מאמר מאת הפרופסור האמריקאי פרנסיס פוּקוּיאמַה משנת 1989.
במאמר הועלתה האפשרות שנפילת הגוש הקומוניסטי אינה עוד מהלך בהיסטוריה האנושית, אלא אירוע שמסמן את קיצה של ההיסטוריה כפי שהעולם הכיר עד אז. מתוך שלוש תנועות אידיאולוגיות, צורות משטר שנלחמו ביניהן לאורך המאה ה-20, ניצחה אחת. הקומוניזם קרס אל מול כל העולם בקריסת חומת הברזל, הפשיזם הובס כבר במלחמת העולם השנייה והדמוקרטיה הליברלית היא שניצחה.
פוקויאמה מכריז על ניצחון המערב והדמוקרטיה הקפיטליסטית על אויביהם. ההיסטוריה נגמרה בתבוסת הקנאים למיניהם וניצחון של הדמוקרטיה הקפיטליסטית ליברלית.
לטענת פוקויאמה, החל מנקודה היסטורית זו (של נפילת הקומוניזם) מתחיל המעבר לתקופה שבה תשלוט בעולם צורת משטר אחת, עם השקפת עולם אחת. הדמוקרטיה הליברלית, הוא גרס, תשלוט מעתה בכל העולם, ללא עוררין ומבלי שאידאולוגיה אחרת תקרא עליה תיגר.
המריבה האקדמית והעיתונאית גם יחד הפכה לדיון מלא אמוציות (רגשות). אנשי מדע המדינה הפכו כוכבים לרגע. גם להיסטוריונים יש הרבה יצרים וכשהם מקבלים עידוד מפילוסופים וכלכלנים, הם יודעים להתווכח יפה לא פחות. הפוליטיקאים והעיתונאים שהצטרפו לוויכוחים בנושא רק ליבו את האש והמחישו על איזו יבלת דרך כנראה פוקויאמה.
הוא אגב לא נרגע אלא להיפך. את הרעיון המרכזי של המאמר פיתח הפרופסור לפילוסופיה מדינית בספר באותו שם רק בלי סימן השאלה, "קץ ההיסטוריה והאדם האחרון".
כיום אנו יודעים שההנחה שההיסטוריה הסתיימה ושהליברליזם ניצח התבררה במהירות כמופרכת. ארגוני טרור בינלאומיים ותנועות דתיות וקיצוניות הלכו במהירות והחליפו את האידאולוגיות הקודמות.
בהמשך הגיעו תנועות פנים ומפלגות במדינות רבות שהבינו כיצד קיצוניות ואפילו ארס מביאים בעולם המקוון לנסיקת מניות פוליטיות. מחומשות בשימוש נואל ברשתות החברתיות ובמניפולציות כמו פייק ניוז אפקטיבי ובוטים שתוכנתו להיות קיצוניים, הפכו כל אלה לאיום על הדמוקרטיה. לטווח הארוך הוא עלול להסתבר כלא פחות חמור מהפאשיזם והקומוניזם ואולי הרסני אף יותר מהם.
היום הן אלה שמאתגרות ומתנגדות לליברליזם הדמוקרטי של המדינות המפותחות בעולם. אבל ברור כבר שאחריהן יבואו אתגרים חדשים לדמוקרטיה. זה לא הקץ של ההיסטוריה, זה היה רק רגע של ניוטרל בדרך הארוכה שלה למילניום הבא.
הנה הרעיון של קץ ההיסטוריה:
https://youtu.be/g37Ed8pBNoU
ההיסטוריה לא רק שלא תמה כמו שניבא פוקויאמה, היא עוררה התנגשות חדשה:
https://youtu.be/bFYe9F0YpaA
וביקורת על מאמרו וספרו של פוקויאמה:
https://youtu.be/03mgPT5fiaU
למה נשפט סוקרטס הפילוסוף למוות?
משפט סוקרטס (Socrates Trial) הוא הדוגמה הידועה ביותר בהיסטוריה למשפט בפני חבר מושבעים, ביוון הדמוקרטית של העת העתיקה.
במשפט הועמד הפילוסוף היווני בן ה-70 לדין בשנת 399 לפני הספירה. זאת לאחר שהוא נכלא והועמד למשפט באשמת לעג לאלים והשחתת הנוער. שנבין, ראו בו כופר ופוגע בדמוקרטיה האתונאית...
נציין שהעבירות הללו נעשו בעת שהוא עסק רבות בדיון על תורת המידות ודן עם תלמידיו על דרכי ניהול תקין של החברה והמדינה.
במקום לשכור לעצמו עורך דין סוקרטס העדיף להגן על עצמו. משפטו של סוקרטס היה משפט של אדם העומד על דעותיו ומגן על אמונתו ללא פשרות, תוך שהוא מוכן להגיע עד מוות.
על המשפט מסופר בכתבי אפלטון, תלמידו של סוקרטס. המשפט התנהל תחת כיפת השמיים, כשלהגנה ולתביעה הקצו בו זמן מוגבל, שנמדד באמצעות שעון מים.
סיפור המשפט הוא מעניין במיוחד. מאות מתלמידיו נוכחים בו, אך סוקרטס מסרב להשתמש בהם כדי לקבל את תמיכתם של המושבעים. הוא מסתמך רק על טיעוניו שלו.
האיש מצליח, בנאום ההגנה שלו, להרגיז רבים מהמושבעים. גם בזכותו לבקש גזר דין חלופי הוא מסרב להשתמש. במקום לבקש גלות הוא מציע שייהנה מארוחות חינם בבית המועצה, זכות שנשמרה לאזרחים שהעיר אתונה חפצה ביקרם. טיעונו לכך שלא יתחנן כי אין זו דרכו כמחנך וכמי שנותן דוגמה אישית ואם יעשה כך הוא יבגוד במפעל חייו.
מכל מקום, סוקרטס סרב להצעות למלטו מבית הכלא וגרס שעל אדם לכבד את חוקיה של המדינה בכל מקרה. המשפט שלו נערך באתונה בשנת 399 לפני הספירה והתנהל אל מול 500 מושבעים. 280 מהם הרשיעו אותו בעוד 220 אחרים זיכוהו. כך נמצא סוקרטס אשם והוצא להורג.
בשל חג נדחה ביצוע גזר דינו בחודש. יש לו זמן והותר להימלט והוא מסרב ולבסוף שותה את כוס התרעלה.
אפלטון מעיד בסיום שאת דבריו האחרונים מפנה סוקרטס לידידו קריטו. הוא מזכיר לאיש שהוא חייב לברנש בשם אסקוליפוס תרנגולת ומבקש ממנו שלא ישכח להחזירה לו בשמו.
לסיום, סוקרטס הוא איש עקרונות ואנשים כאלה יכולים אכן לעצבן עד מוות. הפילוסוף שהוא היה העדיף את המוות, על פני ויתור על מה שראה כעקרונות שהם חלק מהתרבות המתגבשת באתונה ובאיי יוון. עקרונותיו הפילוסופיים עמדו למבחן והוא עמד במבחן שהוא עצמו הציב ובמותו הוא מציב את חשיבותה במרכז ומנבא את שינוי דרך החשיבה האנושית שתרמה אז יוון לעולם ומתקיים בדמוקרטיות עד ימינו.
בתגית "משל המערה" תוכלו לקרוא על משל המערה של אפלטון שהסביר מדוע החינוך כה חשוב, בהמשך להוצאתו להורג של מורהו סוקרטס.
הנה סיפור המשפט של סוקרטס (מתורגם):
https://youtu.be/vNDYUlxNIAA
לא מוותר עד מוות:
https://youtu.be/KNM0PEpP6Ms
על חייו של הגאון שעתיד למות בהוצאה להורג:
https://youtu.be/Ci55Qx_RYto
ניתוח הציור המפורסם של הצייר דויד, המתאר את הרגעים האחרונים שלו לפני מותו:
https://youtu.be/rKhfFBbVtFg
ומאז המשפט של סוקרטס ועד ימינו מתקיימת שיטת המושבעים (מתורגם):
https://youtu.be/qVoYFYxGJPg
משפט סוקרטס (Socrates Trial) הוא הדוגמה הידועה ביותר בהיסטוריה למשפט בפני חבר מושבעים, ביוון הדמוקרטית של העת העתיקה.
במשפט הועמד הפילוסוף היווני בן ה-70 לדין בשנת 399 לפני הספירה. זאת לאחר שהוא נכלא והועמד למשפט באשמת לעג לאלים והשחתת הנוער. שנבין, ראו בו כופר ופוגע בדמוקרטיה האתונאית...
נציין שהעבירות הללו נעשו בעת שהוא עסק רבות בדיון על תורת המידות ודן עם תלמידיו על דרכי ניהול תקין של החברה והמדינה.
במקום לשכור לעצמו עורך דין סוקרטס העדיף להגן על עצמו. משפטו של סוקרטס היה משפט של אדם העומד על דעותיו ומגן על אמונתו ללא פשרות, תוך שהוא מוכן להגיע עד מוות.
על המשפט מסופר בכתבי אפלטון, תלמידו של סוקרטס. המשפט התנהל תחת כיפת השמיים, כשלהגנה ולתביעה הקצו בו זמן מוגבל, שנמדד באמצעות שעון מים.
סיפור המשפט הוא מעניין במיוחד. מאות מתלמידיו נוכחים בו, אך סוקרטס מסרב להשתמש בהם כדי לקבל את תמיכתם של המושבעים. הוא מסתמך רק על טיעוניו שלו.
האיש מצליח, בנאום ההגנה שלו, להרגיז רבים מהמושבעים. גם בזכותו לבקש גזר דין חלופי הוא מסרב להשתמש. במקום לבקש גלות הוא מציע שייהנה מארוחות חינם בבית המועצה, זכות שנשמרה לאזרחים שהעיר אתונה חפצה ביקרם. טיעונו לכך שלא יתחנן כי אין זו דרכו כמחנך וכמי שנותן דוגמה אישית ואם יעשה כך הוא יבגוד במפעל חייו.
מכל מקום, סוקרטס סרב להצעות למלטו מבית הכלא וגרס שעל אדם לכבד את חוקיה של המדינה בכל מקרה. המשפט שלו נערך באתונה בשנת 399 לפני הספירה והתנהל אל מול 500 מושבעים. 280 מהם הרשיעו אותו בעוד 220 אחרים זיכוהו. כך נמצא סוקרטס אשם והוצא להורג.
בשל חג נדחה ביצוע גזר דינו בחודש. יש לו זמן והותר להימלט והוא מסרב ולבסוף שותה את כוס התרעלה.
אפלטון מעיד בסיום שאת דבריו האחרונים מפנה סוקרטס לידידו קריטו. הוא מזכיר לאיש שהוא חייב לברנש בשם אסקוליפוס תרנגולת ומבקש ממנו שלא ישכח להחזירה לו בשמו.
לסיום, סוקרטס הוא איש עקרונות ואנשים כאלה יכולים אכן לעצבן עד מוות. הפילוסוף שהוא היה העדיף את המוות, על פני ויתור על מה שראה כעקרונות שהם חלק מהתרבות המתגבשת באתונה ובאיי יוון. עקרונותיו הפילוסופיים עמדו למבחן והוא עמד במבחן שהוא עצמו הציב ובמותו הוא מציב את חשיבותה במרכז ומנבא את שינוי דרך החשיבה האנושית שתרמה אז יוון לעולם ומתקיים בדמוקרטיות עד ימינו.
בתגית "משל המערה" תוכלו לקרוא על משל המערה של אפלטון שהסביר מדוע החינוך כה חשוב, בהמשך להוצאתו להורג של מורהו סוקרטס.
הנה סיפור המשפט של סוקרטס (מתורגם):
https://youtu.be/vNDYUlxNIAA
לא מוותר עד מוות:
https://youtu.be/KNM0PEpP6Ms
על חייו של הגאון שעתיד למות בהוצאה להורג:
https://youtu.be/Ci55Qx_RYto
ניתוח הציור המפורסם של הצייר דויד, המתאר את הרגעים האחרונים שלו לפני מותו:
https://youtu.be/rKhfFBbVtFg
ומאז המשפט של סוקרטס ועד ימינו מתקיימת שיטת המושבעים (מתורגם):
https://youtu.be/qVoYFYxGJPg
מהי רטוריקה?
רטוריקה (Rhetoric) היא אמנות השכנוע, שלא פעם נקראת גם "תורת הנאום". מוצגות בה הדרכים והאפשרויות שדובר או נואם מעביר בהם הרצאה, נאום או ראיון מיוחד, תוך כדי שכנוע ומשיכת תשומת לב למסרים שלו.
טריקים, שטיקים ומניפולציות, הדגשות, הסתרות וציון מחשבות כעובדות מוצקות שכתובות על הסלע - האמת היא שברטוריקה אין הרבה חדש. בסוף יש מעט מאוד חידושים והרוב כבר ידוע שנים רבות.
למשל, יש טכניקות כמו הסכמה ואז, אחרי שזוכים גם בקשב של המאזינים שהם תומכי הדובר, תקיפת היריב. זה מעין חיבוק דוב כזה, שאחרי שאתה מבהיר שאתה לא נגד מישהו, אתה אומר בעצם "כן, אבל..."
או למשל הטכניקה של הפרחת שאלה ללא תשובה, עם רמז אבל לא יותר - משאירים את השאלה באוויר - למחשבה עצמאית כביכול של המאזין... הטכניקה הזו יעילה הרבה יותר ממה שחושבים. במיוחד אם אנו מודעים לכך שמאזינים רבים אינם מצוידים בידע על העובדות, מה שגורם להנחות שעומדות בבסיס השאלה להפוך בעיניהם לעובדות מוצקות.
טכניקה אחרת היא הצבעה על הצביעות של הצד השני - למשל אם תצביע על מה שאמר היריב בהזדמנות אחת וכיצד נהג ההיפך בהזדמנות אחרת. או אם תיקח שני מקרים ותראה שהיריב נהג בהם באופן שונה. מה זה פה? אפליה! איפה ואיפה!
זה משתלב ודומה לאחת הטכניקות הטובות ברטוריקה - שאלה רטורית. יש שם תשובה או מסקנה, אבל עדיף לדובר שנגיע אליה לבד. אם למסקנה כלשהי נגיע בנאום בעצמנו, יודע הנואם או מי עונה לשאלה בראיון, יהיה לה כוח רב ויווצר חיבור רגשי של המאזין למסר.
טכניקת מצב החירום היא טכניקה מעולה שמאפשרת לגרום למאזינים לחוש פחד, אימה ולהיות דרוכים. זו טכניקה מצוינת כדי לגייס אותנו להיות איתם.
לעיתים ינסו הדוברים להעמיד דברים קיצוניים זה מול זה. זה גם משכנע וגם מעלים את העובדה שיש המון אפשרויות אחרות שהם מעדיפים שלא נדע או שלא נחשוב עליהן...
אה, כן... ויש את השקרים. אלה משמשים ברטוריקה כבר אלפי שנים וברור ששם אפשר להגדיר ולקטלג עד הבוקר, אבל האמת היא שבפשטות ניתן לומר עליהם שהם לא אמת ולכן כדאי להצטייד במעט ידע, כשאנו מאזינים לפוליטיקאים.
#קיצור תולדות הרטוריקה
הרטוריקה נולדה ביוון העתיקה, בה השלטון היה דמוקרטי, מה שחיזק את השימוש בשכנוע ונאום על פני אלימות. השתמשו בה אז ממועמדים בשוק העיר, האגורה, ששכנעו אזרחים להצביע עבורם, ועד סנטורים בסנאט בנאומיהם. מאותה תקופה מפורסמים במיוחד הפילוסופים שעשו שימוש ברטוריקה, ביניהם שלושת ידועני הפילוסופיה היוונית סוקרטס, אפלטון ואריסטו.
בימינו יש הרבה שימוש ברטוריקה. נוהגים ללמד אותה באוניברסיטאות, בקורסים פרטיים, בסדנאות למקומות עבודה ובחוגים לילדים כמו דיבייט, מה שמזכיר שהיא מעניינת גם מראיינים ובוחנים בקבלה לעבודה ולכן שווה ללמוד אותה.
שימוש רב עושים ברטוריקה גם אנשי פרסום, פוליטיקאים, דיפלומטים, מנהלי משא ומתן, יועצי בחירות, מומחי דיבייט וכדומה. אז מה אתם אומרים?
הנה סרטון שמסביר את הרטוריקה (מתורגם):
https://youtu.be/3klMM9BkW5o
הרטוריקה של פוליטיקאים בישראל משתמשת בטכניקות שונות (עברית):
https://youtu.be/-EuPi5UpH58
שימו לב לדמיון במחוות של נואמים טובים:
https://youtu.be/xdVqjTvcXoU
רטוריקה (Rhetoric) היא אמנות השכנוע, שלא פעם נקראת גם "תורת הנאום". מוצגות בה הדרכים והאפשרויות שדובר או נואם מעביר בהם הרצאה, נאום או ראיון מיוחד, תוך כדי שכנוע ומשיכת תשומת לב למסרים שלו.
טריקים, שטיקים ומניפולציות, הדגשות, הסתרות וציון מחשבות כעובדות מוצקות שכתובות על הסלע - האמת היא שברטוריקה אין הרבה חדש. בסוף יש מעט מאוד חידושים והרוב כבר ידוע שנים רבות.
למשל, יש טכניקות כמו הסכמה ואז, אחרי שזוכים גם בקשב של המאזינים שהם תומכי הדובר, תקיפת היריב. זה מעין חיבוק דוב כזה, שאחרי שאתה מבהיר שאתה לא נגד מישהו, אתה אומר בעצם "כן, אבל..."
או למשל הטכניקה של הפרחת שאלה ללא תשובה, עם רמז אבל לא יותר - משאירים את השאלה באוויר - למחשבה עצמאית כביכול של המאזין... הטכניקה הזו יעילה הרבה יותר ממה שחושבים. במיוחד אם אנו מודעים לכך שמאזינים רבים אינם מצוידים בידע על העובדות, מה שגורם להנחות שעומדות בבסיס השאלה להפוך בעיניהם לעובדות מוצקות.
טכניקה אחרת היא הצבעה על הצביעות של הצד השני - למשל אם תצביע על מה שאמר היריב בהזדמנות אחת וכיצד נהג ההיפך בהזדמנות אחרת. או אם תיקח שני מקרים ותראה שהיריב נהג בהם באופן שונה. מה זה פה? אפליה! איפה ואיפה!
זה משתלב ודומה לאחת הטכניקות הטובות ברטוריקה - שאלה רטורית. יש שם תשובה או מסקנה, אבל עדיף לדובר שנגיע אליה לבד. אם למסקנה כלשהי נגיע בנאום בעצמנו, יודע הנואם או מי עונה לשאלה בראיון, יהיה לה כוח רב ויווצר חיבור רגשי של המאזין למסר.
טכניקת מצב החירום היא טכניקה מעולה שמאפשרת לגרום למאזינים לחוש פחד, אימה ולהיות דרוכים. זו טכניקה מצוינת כדי לגייס אותנו להיות איתם.
לעיתים ינסו הדוברים להעמיד דברים קיצוניים זה מול זה. זה גם משכנע וגם מעלים את העובדה שיש המון אפשרויות אחרות שהם מעדיפים שלא נדע או שלא נחשוב עליהן...
אה, כן... ויש את השקרים. אלה משמשים ברטוריקה כבר אלפי שנים וברור ששם אפשר להגדיר ולקטלג עד הבוקר, אבל האמת היא שבפשטות ניתן לומר עליהם שהם לא אמת ולכן כדאי להצטייד במעט ידע, כשאנו מאזינים לפוליטיקאים.
#קיצור תולדות הרטוריקה
הרטוריקה נולדה ביוון העתיקה, בה השלטון היה דמוקרטי, מה שחיזק את השימוש בשכנוע ונאום על פני אלימות. השתמשו בה אז ממועמדים בשוק העיר, האגורה, ששכנעו אזרחים להצביע עבורם, ועד סנטורים בסנאט בנאומיהם. מאותה תקופה מפורסמים במיוחד הפילוסופים שעשו שימוש ברטוריקה, ביניהם שלושת ידועני הפילוסופיה היוונית סוקרטס, אפלטון ואריסטו.
בימינו יש הרבה שימוש ברטוריקה. נוהגים ללמד אותה באוניברסיטאות, בקורסים פרטיים, בסדנאות למקומות עבודה ובחוגים לילדים כמו דיבייט, מה שמזכיר שהיא מעניינת גם מראיינים ובוחנים בקבלה לעבודה ולכן שווה ללמוד אותה.
שימוש רב עושים ברטוריקה גם אנשי פרסום, פוליטיקאים, דיפלומטים, מנהלי משא ומתן, יועצי בחירות, מומחי דיבייט וכדומה. אז מה אתם אומרים?
הנה סרטון שמסביר את הרטוריקה (מתורגם):
https://youtu.be/3klMM9BkW5o
הרטוריקה של פוליטיקאים בישראל משתמשת בטכניקות שונות (עברית):
https://youtu.be/-EuPi5UpH58
שימו לב לדמיון במחוות של נואמים טובים:
https://youtu.be/xdVqjTvcXoU
