מה היה בפבל שהיה כל כך חכם?
עם שם של חלוק אבן ומסך דיו אלקטרוני בשחור לבן, מדובר ללא ספק באב הקדמון של השעונים הדיגיטליים. השעון החכם של Pebble היה סיפור של הצלחה עד שהחברה נסגרה ונמכרה בפרוטות לתאגיד של צמידי ספורט.
השנה היא 2012. אריק מיג'יקובסקי, סטודנט לעיצוב תעשייתי באוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה שבהולנד, הוא שהגה את הרעיון של מה שעתיד להפוך לשעון החכם Pebble. הרעיון היה להשתמש בתקשורת הבלוטות' כדי לחבר בין השעון עם מסך ה-LCD השחור-לבן הקטן שלו למכשיר האייפון או האנדרואיד, ולהציג חוץ מהשעה גם הודעות, עדכונים, ומידע לבחירת המשתמש.
מיג'יקובסקי פנה בקיקסטארטר, פלטפורמת גיוס ההמונים המקוונת וביקש לגייס 100,000 דולר כדי לייצר את Pebble ולהביאו לשוק. חודש אחר כך, במה שנחשב הרבה שנים לקמפיין הקיקסטארטר הרווחי ביותר, הוא השלים את הגיוס עם מעל 10 מיליון דולר.
במקום ליצור נורמות חדשות, עשתה Pebble את הכל כדי להשתלב דווקא בהרגלי שימוש ובנורמות ותיקות. הפיתוח התמקד בשעון קטן ומה שהם כינו "שעון בר-הצצה", ללא אפליקציות מורכבות בטלפון ומעוצב בצניעות מכובדת. במילים אחרות, מיג'יקובסקי וחבריו לא רצו רק גיקים כלקוחות, אלא גם את ההורים שלהם.
המסך השחור-לבן, השתמש בדיו אלקטרוני, מה שחוסך סוללה ומאפשר להציג בו את הזמן ללא הפסקה ולקרוא אותו גם באור שמש ישיר.
הקמפיין של הפבל הפך את השעונים החכמים מחזון או חלום של גיקים למוצר עם שוק אמיתי. בגרסאות החדשות היו מסכי הדיו האלקטרוני כבר בצבע, בשנת 2014 נמכרו 400 אלף מהם, ב-2016 נמכרו 2 מיליון שעוני Pebble.
השוק התפוצץ. בבת אחת נכנסו שחקניות מובילות אל השוק הזה ביניהן סוני, סמסונג ואפילו אפל, עם שעונים מתפוצצים מפיצ'רים וטכנולוגיות. ואז, דווקא כשהחזון הפך למציאות, החלה שרשרת של החלטות לא מוצלחות וקשיים בייצור ובאספקה. הדברים התדרדרו במהירות ודווקא אז קרסה פבל, הפכה לחברה לא פעילה ונמכרה לחברת צמידי ספורט.
עם שם של חלוק אבן ומסך דיו אלקטרוני בשחור לבן, מדובר ללא ספק באב הקדמון של השעונים הדיגיטליים. השעון החכם של Pebble היה סיפור של הצלחה עד שהחברה נסגרה ונמכרה בפרוטות לתאגיד של צמידי ספורט.
השנה היא 2012. אריק מיג'יקובסקי, סטודנט לעיצוב תעשייתי באוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה שבהולנד, הוא שהגה את הרעיון של מה שעתיד להפוך לשעון החכם Pebble. הרעיון היה להשתמש בתקשורת הבלוטות' כדי לחבר בין השעון עם מסך ה-LCD השחור-לבן הקטן שלו למכשיר האייפון או האנדרואיד, ולהציג חוץ מהשעה גם הודעות, עדכונים, ומידע לבחירת המשתמש.
מיג'יקובסקי פנה בקיקסטארטר, פלטפורמת גיוס ההמונים המקוונת וביקש לגייס 100,000 דולר כדי לייצר את Pebble ולהביאו לשוק. חודש אחר כך, במה שנחשב הרבה שנים לקמפיין הקיקסטארטר הרווחי ביותר, הוא השלים את הגיוס עם מעל 10 מיליון דולר.
במקום ליצור נורמות חדשות, עשתה Pebble את הכל כדי להשתלב דווקא בהרגלי שימוש ובנורמות ותיקות. הפיתוח התמקד בשעון קטן ומה שהם כינו "שעון בר-הצצה", ללא אפליקציות מורכבות בטלפון ומעוצב בצניעות מכובדת. במילים אחרות, מיג'יקובסקי וחבריו לא רצו רק גיקים כלקוחות, אלא גם את ההורים שלהם.
המסך השחור-לבן, השתמש בדיו אלקטרוני, מה שחוסך סוללה ומאפשר להציג בו את הזמן ללא הפסקה ולקרוא אותו גם באור שמש ישיר.
הקמפיין של הפבל הפך את השעונים החכמים מחזון או חלום של גיקים למוצר עם שוק אמיתי. בגרסאות החדשות היו מסכי הדיו האלקטרוני כבר בצבע, בשנת 2014 נמכרו 400 אלף מהם, ב-2016 נמכרו 2 מיליון שעוני Pebble.
השוק התפוצץ. בבת אחת נכנסו שחקניות מובילות אל השוק הזה ביניהן סוני, סמסונג ואפילו אפל, עם שעונים מתפוצצים מפיצ'רים וטכנולוגיות. ואז, דווקא כשהחזון הפך למציאות, החלה שרשרת של החלטות לא מוצלחות וקשיים בייצור ובאספקה. הדברים התדרדרו במהירות ודווקא אז קרסה פבל, הפכה לחברה לא פעילה ונמכרה לחברת צמידי ספורט.
