איך ישמיד תותח לייזר לוויינים בחלל?
קאלינה (Kalina) הוא שמו של פרויקט שמפתחת רוסיה בצפון אזור הקווקז, לפגוע, או כמו שהם מנסחים זאת - ליירוט של לוויינים.
מדובר במערכת לייזר שמטרתה ליירט לוויינים עוינים, אם כי המושג עוין נראה כרגע קצת ציני כשמדובר ברוסיה של 2022.
המשימה של כל הפרויקט היא למנוע מלוויינים של מדינות אחרות לצלם ולתצפת מעל רוסיה או לתקוף בה בעתיד.
את המערכת הזו הרוסים בנו בפסגת הר ברכס הקווקז, הר שגובהו שני קילומטרים ונמצא לא רחוק מהעיר זלנצ'וקסקייה, בה מתגוררים האסטרונומים הרוסים שמעורבים בפרויקט.
על ההר נבנה מערכת לייזר אופטית מבוסס טלסקופים. אחד מהם מיועד לכוון אלומות לייזר מדויקות לעבר לווייניים שחגים בחלל, מסביב לכדור הארץ.
כל המערך הזה פועל באמצעות קרני לייזר, המתואמות עם טלסקופ, בעזרת מראות מסתובבות ומתכווננות, כדי ליירט את הלוויין.
היירוט מתבצע באמצעות תקיפה של מערכות האופטיקה, הצילום והמעקב של הלוויין המותקף, בזמן שהוא נמצא מעל אדמת רוסיה.
לידת הפרוייקט היא איפה שהוא בסביבות שנת 2011, אבל עיכובים שונים גרמו להאטה בו. במערב סבורים שמאז 2019 המערכת היא מבצעית, כלומר יכולה להשבית לוויינים, באמצעות מערכת לייזר ניידת שהותקנה בה בשלב הזה.
הקאלינה, אגב, היא לא המערכת הראשונה שנועדה מבחינת רוסיה למנוע מלוויינים לטוס מעליה למטרות תצפית או תקיפה. בעבר הם פיתחו לפחות שתי מערכות לייזר נגד לוויינים, שבמערב לא ברורה הכשירות המבצעית שלהן. אחת מהן היא ה"סמולה", מערכת יירוט לוויינים שהותקנה על משאית והשנייה "סוקול-אשלון", מערכת דומה ומוטסת למטרה זו.
לא מן הנמנע שמעצמות נוספות פיתחו, מפתחות או יפתחו גם הן "מחסלי לוויינים" שכאלה, כולל מערכות שיפגעו בלוויין באופן מלא, יוציאו אותו משימוש ויהפכו אותו לגרוטאה שמרחפת בחלל.
המערכות הללו הן, מכל מקום, עוד שלב ביישום הצבאי שמקרב את האנושות להגשמת חזונו הלא מלהיב של ניקולה טסלה, גאון הטכנולוגיה שחזה כבר לפני מאה את "קרני מוות", ללוחמה באמצעות אנרגיה עוצמתית ומרוכזת בקרניים אלימות, שהיום אנו מכירים בתור "קרני לייזר".
קאלינה (Kalina) הוא שמו של פרויקט שמפתחת רוסיה בצפון אזור הקווקז, לפגוע, או כמו שהם מנסחים זאת - ליירוט של לוויינים.
מדובר במערכת לייזר שמטרתה ליירט לוויינים עוינים, אם כי המושג עוין נראה כרגע קצת ציני כשמדובר ברוסיה של 2022.
המשימה של כל הפרויקט היא למנוע מלוויינים של מדינות אחרות לצלם ולתצפת מעל רוסיה או לתקוף בה בעתיד.
את המערכת הזו הרוסים בנו בפסגת הר ברכס הקווקז, הר שגובהו שני קילומטרים ונמצא לא רחוק מהעיר זלנצ'וקסקייה, בה מתגוררים האסטרונומים הרוסים שמעורבים בפרויקט.
על ההר נבנה מערכת לייזר אופטית מבוסס טלסקופים. אחד מהם מיועד לכוון אלומות לייזר מדויקות לעבר לווייניים שחגים בחלל, מסביב לכדור הארץ.
כל המערך הזה פועל באמצעות קרני לייזר, המתואמות עם טלסקופ, בעזרת מראות מסתובבות ומתכווננות, כדי ליירט את הלוויין.
היירוט מתבצע באמצעות תקיפה של מערכות האופטיקה, הצילום והמעקב של הלוויין המותקף, בזמן שהוא נמצא מעל אדמת רוסיה.
לידת הפרוייקט היא איפה שהוא בסביבות שנת 2011, אבל עיכובים שונים גרמו להאטה בו. במערב סבורים שמאז 2019 המערכת היא מבצעית, כלומר יכולה להשבית לוויינים, באמצעות מערכת לייזר ניידת שהותקנה בה בשלב הזה.
הקאלינה, אגב, היא לא המערכת הראשונה שנועדה מבחינת רוסיה למנוע מלוויינים לטוס מעליה למטרות תצפית או תקיפה. בעבר הם פיתחו לפחות שתי מערכות לייזר נגד לוויינים, שבמערב לא ברורה הכשירות המבצעית שלהן. אחת מהן היא ה"סמולה", מערכת יירוט לוויינים שהותקנה על משאית והשנייה "סוקול-אשלון", מערכת דומה ומוטסת למטרה זו.
לא מן הנמנע שמעצמות נוספות פיתחו, מפתחות או יפתחו גם הן "מחסלי לוויינים" שכאלה, כולל מערכות שיפגעו בלוויין באופן מלא, יוציאו אותו משימוש ויהפכו אותו לגרוטאה שמרחפת בחלל.
המערכות הללו הן, מכל מקום, עוד שלב ביישום הצבאי שמקרב את האנושות להגשמת חזונו הלא מלהיב של ניקולה טסלה, גאון הטכנולוגיה שחזה כבר לפני מאה את "קרני מוות", ללוחמה באמצעות אנרגיה עוצמתית ומרוכזת בקרניים אלימות, שהיום אנו מכירים בתור "קרני לייזר".
