כיצד דומה "עלילות גילגמש" לתנ"ך היהודי?
האפוס (סיפור ארוך) של "עלילות גילגמש" (Epic of Gilgamesh) הוא מהיצירות הספרותיות הקדומות בתולדות האנושות.
גילגמש הוא גיבור מיתולוגי, מלך העיר הבבלית אֶרֶךְ, היא אורוכ, שמצוייה באזור עיראק של היום. גילגמש היה הגיבור הספרותי הראשון שסופר עליו שיצא למסע הגיבור. שירי העלילה תורגמו לשפות עתיקות שונות ולאורכם נלחם גילגמש במפלצות איומות, באלילים ובמערכות הכוכבים.
הסיפורים האגדיים על גילגמש נמצאו כשיר שנכתב בסביבות המאה ה-18 לפני הספירה, על גבי 12 לוחות חרס. נמצאו גם גרסאות מאוחרות ושלמות יותר, כמו זו שנכתבה בסביבות המאה ה-13 לפני הספירה ונמצאה בספריית אשורבניפל שנחשפה ב-1853 בחורבות נינווה שבאשור.
הנושא העיקרי בקורות גילגמש הוא על חלומות וחיפוש אחר חיי נצח. האחת האגדות יודעת לספר למשל שגילגמש, מלך בבל הגיבור, קיבל את סודו של צמח ממעמקי הים שמעניק חיי נצח. לאחר שצלל וקטף אותו, גילגמש החל לשוב לביתו. בדרך הוא נרדם ונחש בלע לו את הצמח. כך איבד גילגמש את הסיכוי לחיי נצח.
החוקרים סבורים שהתנ"ך שאב השראה רבה מסיפורי גילגמש, שהיו ידועים בימי קדם. אחרים סבורים שהעדות הכפולה מחזקת את אמינות העדויות הללו. סיפורים ורעיונות שונים דומים להפליא בין גילגמש לסיפורי התנ"ך. כך למשל, בעלילות גילגמש יש סיפור גן עדן שמספר על האדם הנוצר מעפר, דרך הנחש שגוזל מגילגמש את חיי הנצח, בדמות עשבי החיים.
דוגמה אחרת לדימיון לתנ"ך היהודי הוא סיפור המבול, שבו הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים, מצליח להינצל בחסדי האלים מהמבול, ביחד עם משפחתו ובעלי חיים מהמינים השונים. גם לו, כמו לנוח המקראי, יש ספינה שבנה והיא משיטה אותם ומגינה מהסערה ומהשיטפון הנורא. גם הוא שולח את הציפורים לראות אם ירדו כבר המים. כמובן שבעולם האלילי של הבבלים הופך הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים לאל וחיי לנצח.
האפוס (סיפור ארוך) של "עלילות גילגמש" (Epic of Gilgamesh) הוא מהיצירות הספרותיות הקדומות בתולדות האנושות.
גילגמש הוא גיבור מיתולוגי, מלך העיר הבבלית אֶרֶךְ, היא אורוכ, שמצוייה באזור עיראק של היום. גילגמש היה הגיבור הספרותי הראשון שסופר עליו שיצא למסע הגיבור. שירי העלילה תורגמו לשפות עתיקות שונות ולאורכם נלחם גילגמש במפלצות איומות, באלילים ובמערכות הכוכבים.
הסיפורים האגדיים על גילגמש נמצאו כשיר שנכתב בסביבות המאה ה-18 לפני הספירה, על גבי 12 לוחות חרס. נמצאו גם גרסאות מאוחרות ושלמות יותר, כמו זו שנכתבה בסביבות המאה ה-13 לפני הספירה ונמצאה בספריית אשורבניפל שנחשפה ב-1853 בחורבות נינווה שבאשור.
הנושא העיקרי בקורות גילגמש הוא על חלומות וחיפוש אחר חיי נצח. האחת האגדות יודעת לספר למשל שגילגמש, מלך בבל הגיבור, קיבל את סודו של צמח ממעמקי הים שמעניק חיי נצח. לאחר שצלל וקטף אותו, גילגמש החל לשוב לביתו. בדרך הוא נרדם ונחש בלע לו את הצמח. כך איבד גילגמש את הסיכוי לחיי נצח.
החוקרים סבורים שהתנ"ך שאב השראה רבה מסיפורי גילגמש, שהיו ידועים בימי קדם. אחרים סבורים שהעדות הכפולה מחזקת את אמינות העדויות הללו. סיפורים ורעיונות שונים דומים להפליא בין גילגמש לסיפורי התנ"ך. כך למשל, בעלילות גילגמש יש סיפור גן עדן שמספר על האדם הנוצר מעפר, דרך הנחש שגוזל מגילגמש את חיי הנצח, בדמות עשבי החיים.
דוגמה אחרת לדימיון לתנ"ך היהודי הוא סיפור המבול, שבו הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים, מצליח להינצל בחסדי האלים מהמבול, ביחד עם משפחתו ובעלי חיים מהמינים השונים. גם לו, כמו לנוח המקראי, יש ספינה שבנה והיא משיטה אותם ומגינה מהסערה ומהשיטפון הנורא. גם הוא שולח את הציפורים לראות אם ירדו כבר המים. כמובן שבעולם האלילי של הבבלים הופך הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים לאל וחיי לנצח.
