כיצד מנסה הסכם פריז להתמודד עם משבר האקלים העולמי?
"הסכם פריז" משנת 2015 הוא הסכם האקלים העולמי, העושה כדי להפחית את פליטת גזי החממה, לממן את הטיפול בפליטת גזי חממה בידי מדינות העולם ולמזער את הנזק שכבר נגרם לאקלים כדור הארץ.
עם 195 מדינות שחתמו עליו, הסכם פריז הוא ההסכם המקיף הראשון בעולם בתחום האקלים. ההסכם נקבע בשנת 2015, במהלך התכנסות ועידת האקלים של האו"ם בפריז.
מטרות ההסכם נועדו להיות העצמה של יישום UNFCCC, אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים. אמנה זו הושקה בפסגת כדור הארץ של שנת 1992.
האמצעים שגלומים בתכנית כוללים, לאו דווקא בסדר החשיבות שלהם, את צמצום פליטת גזי חממה והפחתת פליטות גזי החממה כך שלא יפגע בייצור המזון, הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050 ול-1.5 מעלות צלזיוס בלבד, עד סוף המאה ה-21. עוד אמצעים הם עידוד של הזרמת כספים לצרכי הפחתת פליטות גזי החממה והעמידות לשינויי אקלים, טיפוח העמידות ושיפור ההסתגלות להשפעות שליליות של שינויי האקלים ועוד.
במסגרת ההסכם התחייבה כל מדינה שחתמה עליו להגיש תוכנת, אחת ל-5 שנים, עם פירוט הדרכים שיינקטו על ידיה לצורך ההתמודדות עם שינויי האקלים.
האסטרטגיה להשגת מטרות הסכם פריז זכתה לכינוי 20/20/20. הפירוש הוא הפחתה ב-20% של פליטת פחמן דו חמצני (CO2), הגדלה ב-20% של נתח השוק של אנרגיה מתחדשת ועליית החסכון באנרגיה של 20%.
שחקנית משמעותית בהסכם היא ארה"ב, בה פרש ממשל טראמפ ב-2017 מהסכם פריז. בינואר 2021, שעות בודדות לאחר שג'ורג' ביידן נכנס כנשיא לבית הלבן, הוא חתם על מכתב שמורה להחזיר את ארה"ב להסכמי האקלים, כולל הסכם פריז.
ביידן גם מינה את ג'ון קרי, לשעבר שר החוץ של ארה"ב, לשליחו המיוחד לענייני אקלים. קרי, המכונה "צאר האקלים", מתכוון להחזיר את ארה"ב לחזית העולמית ולהובלת המאבק במשבר האקלים.
"הסכם פריז" משנת 2015 הוא הסכם האקלים העולמי, העושה כדי להפחית את פליטת גזי החממה, לממן את הטיפול בפליטת גזי חממה בידי מדינות העולם ולמזער את הנזק שכבר נגרם לאקלים כדור הארץ.
עם 195 מדינות שחתמו עליו, הסכם פריז הוא ההסכם המקיף הראשון בעולם בתחום האקלים. ההסכם נקבע בשנת 2015, במהלך התכנסות ועידת האקלים של האו"ם בפריז.
מטרות ההסכם נועדו להיות העצמה של יישום UNFCCC, אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים. אמנה זו הושקה בפסגת כדור הארץ של שנת 1992.
האמצעים שגלומים בתכנית כוללים, לאו דווקא בסדר החשיבות שלהם, את צמצום פליטת גזי חממה והפחתת פליטות גזי החממה כך שלא יפגע בייצור המזון, הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050 ול-1.5 מעלות צלזיוס בלבד, עד סוף המאה ה-21. עוד אמצעים הם עידוד של הזרמת כספים לצרכי הפחתת פליטות גזי החממה והעמידות לשינויי אקלים, טיפוח העמידות ושיפור ההסתגלות להשפעות שליליות של שינויי האקלים ועוד.
במסגרת ההסכם התחייבה כל מדינה שחתמה עליו להגיש תוכנת, אחת ל-5 שנים, עם פירוט הדרכים שיינקטו על ידיה לצורך ההתמודדות עם שינויי האקלים.
האסטרטגיה להשגת מטרות הסכם פריז זכתה לכינוי 20/20/20. הפירוש הוא הפחתה ב-20% של פליטת פחמן דו חמצני (CO2), הגדלה ב-20% של נתח השוק של אנרגיה מתחדשת ועליית החסכון באנרגיה של 20%.
שחקנית משמעותית בהסכם היא ארה"ב, בה פרש ממשל טראמפ ב-2017 מהסכם פריז. בינואר 2021, שעות בודדות לאחר שג'ורג' ביידן נכנס כנשיא לבית הלבן, הוא חתם על מכתב שמורה להחזיר את ארה"ב להסכמי האקלים, כולל הסכם פריז.
ביידן גם מינה את ג'ון קרי, לשעבר שר החוץ של ארה"ב, לשליחו המיוחד לענייני אקלים. קרי, המכונה "צאר האקלים", מתכוון להחזיר את ארה"ב לחזית העולמית ולהובלת המאבק במשבר האקלים.
