על מה סיכמו האומות בפרוטוקול מונטריאול?
"פרוטוקול מונטריאול" היא אמנה בינלאומית שנחתמה בשנת 1987 על ידי רוב המדינות המתועשות בעולם. ההסכמה הייתה על הפסקת השימוש בחומרים שפוגעים בשכבת האוזון שבאטמוספרת כדור הארץ. הפרוטוקול נחתם, לאחר שבשנת 1985 התגלה הנזק לשכבת האוזון והחור שנוצר בה מעל הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי. הנזק האדיר שגרמה פגיעה זו בבריאות האדם, בחי ובצומח שעל כדור הארץ, דחפו להסכמה זו.
בעקבות פרוטוקול מונטריאול יצאו משימוש גזים מסוגי CFC, מסוג פריאון, שהיו גורמים ראשיים בפגיעה באוזון ושימשו בתרסיסים (ספריי), מזגנים ומקררים.
בזכות העמידה באמנה הבינלאומית הזו, הולך ומשתקם לאיטו החור באוזון. קצב השיקום של האוזון שונה בשכבות השונות של האוזון. בעוד השכבות העליונות שלו משתקמות מהר יחסית, גורמת ההתחממות הגלובלית לשיקום איטי בהרבה של השכבות התחתונות. לפי הערכות המדענים עד 2050, יחזור המצב של האוזון למצבו בשנות ה-80 של המאה הקודמת.
"פרוטוקול מונטריאול" היא אמנה בינלאומית שנחתמה בשנת 1987 על ידי רוב המדינות המתועשות בעולם. ההסכמה הייתה על הפסקת השימוש בחומרים שפוגעים בשכבת האוזון שבאטמוספרת כדור הארץ. הפרוטוקול נחתם, לאחר שבשנת 1985 התגלה הנזק לשכבת האוזון והחור שנוצר בה מעל הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי. הנזק האדיר שגרמה פגיעה זו בבריאות האדם, בחי ובצומח שעל כדור הארץ, דחפו להסכמה זו.
בעקבות פרוטוקול מונטריאול יצאו משימוש גזים מסוגי CFC, מסוג פריאון, שהיו גורמים ראשיים בפגיעה באוזון ושימשו בתרסיסים (ספריי), מזגנים ומקררים.
בזכות העמידה באמנה הבינלאומית הזו, הולך ומשתקם לאיטו החור באוזון. קצב השיקום של האוזון שונה בשכבות השונות של האוזון. בעוד השכבות העליונות שלו משתקמות מהר יחסית, גורמת ההתחממות הגלובלית לשיקום איטי בהרבה של השכבות התחתונות. לפי הערכות המדענים עד 2050, יחזור המצב של האוזון למצבו בשנות ה-80 של המאה הקודמת.
