מהם משככי הכאבים?
הכאב הוא צורה שבה הגוף החי מפנה את תשומת הלב לבעיה חמורה כלשהי בו. לא פעם הגוף מתקשה להפחית או להפסיק את רמת הכאב ולכן השתמש המין האנושי מאז ומתמיד בשיטות ותרופות שנועדו להפחית את רמת הכאב שאנו חשים.
בימי קדם היו אלה בעיקר עשבי מרפא ורקיחות של חומרים טבעיים שהתגלו כיעילים בהפחתת כאב. בהמשך, נעשה לא פעם שימוש באלכוהול, בחומרי הרדמה או בסמים, בכדי להביא לעירפול חושים, עד למצב של חוסר הכרה.
בסין השתמשו בדיקור במחטים, שיטה שנקראת אקופונקטורה, לשיכוך הכאב. במערב היה גם שימוש בהיפנוזה רפואית לשם כך. שיטה טבעית מודרנית היא הליצנות הרפואית, שבה משתמשים בכוחם של ההומור והצחוק להפחתת כאב, לאחר שהתגלה שהם מייצרים הורמוני אנדורפין, הידועים כמשככי כאבים טבעיים שנוצרים בגוף.
בעולם התרופות המודרניות מיוצרים כיום משככי כאבים (Painkillers) משוכללים, שמחקר רב התבצע בכדי לפתחם. משככי הכאבים הללו הם ללא ספק סוג התרופות הנפוץ והשימושי ביותר. בעידן המודרני הפכנו במידה כזו או אחרת לתלויים בהם, בכדי להתמודד עם כאב. לצערנו, יש גם מי שמתמכרים להם, אבל זה כבר סיפור אחר.
איך באמת עובדים משככי הכאבים הללו?
מאז אמצע המאה ה-20, לאחר שהתגלו תופעות לוואי קשות שגרמו משככי כאבים מוקדמים יותר, התרכזו היצרנים בשימוש בפרצטמול, שלא נמצאו בו תופעות לוואי. עובדה זו הפכה אותו מאז למשכך הכאבים הפופולארי ביותר בעולם, בעיקר אגב, להורדת החום. מרבית משככי הכאבים הנפוצים כיום, כמו אקמול, או דקסמול, מתבססים על פרצטמול ויש ויכוחים כיצד בדיוק הוא עובד.
ההשערה המרכזית היא שהפרצטמול נכנס לשימוש בדרך כלל, כשאנו חשים כאב ולא פעם כזה המלווה בעליית חום. זה קורה לרוב כשאנו סובלים מזיהום, דלקת או כאב ראש. הגורמים לכל אלה הם פרוסטגלנדינים, הורמונים שמצויים ברקמות שבאיברי גופנו.
הפרוסטגלנדינים שבמוח נוטים להתפרק, כל אימת שאנו סובלים מזיהום או דלקת. הם מתפרקים לחומצה ארכיונית, שהיא מה שיוצר אצלנו את הכאב.
הכאב הוא תחושה טבעית, שללא משכך כאבים גורמת לנו סבל רב. נטילת פרצטמול עושה פעולה הפוכה לפירוק הפרוסטגלנדינים לאותה חומצה ארכיונית. בפעולתו, "מתלבש" החומר הפעיל שבמשכך הכאבים הזה על הפרוסטגלנדינים ומונע את פירוקם לאותה חומצה. באופן זה הוא מונע את התפשטות תחושת הכאב ומפחית את הכאב. גם תרופות חזקות יותר, כמו אספירין ואיבופרופן, פועלות על הפרוסטגלנדינים, אך בשיטות שונות.
הכאב הוא צורה שבה הגוף החי מפנה את תשומת הלב לבעיה חמורה כלשהי בו. לא פעם הגוף מתקשה להפחית או להפסיק את רמת הכאב ולכן השתמש המין האנושי מאז ומתמיד בשיטות ותרופות שנועדו להפחית את רמת הכאב שאנו חשים.
בימי קדם היו אלה בעיקר עשבי מרפא ורקיחות של חומרים טבעיים שהתגלו כיעילים בהפחתת כאב. בהמשך, נעשה לא פעם שימוש באלכוהול, בחומרי הרדמה או בסמים, בכדי להביא לעירפול חושים, עד למצב של חוסר הכרה.
בסין השתמשו בדיקור במחטים, שיטה שנקראת אקופונקטורה, לשיכוך הכאב. במערב היה גם שימוש בהיפנוזה רפואית לשם כך. שיטה טבעית מודרנית היא הליצנות הרפואית, שבה משתמשים בכוחם של ההומור והצחוק להפחתת כאב, לאחר שהתגלה שהם מייצרים הורמוני אנדורפין, הידועים כמשככי כאבים טבעיים שנוצרים בגוף.
בעולם התרופות המודרניות מיוצרים כיום משככי כאבים (Painkillers) משוכללים, שמחקר רב התבצע בכדי לפתחם. משככי הכאבים הללו הם ללא ספק סוג התרופות הנפוץ והשימושי ביותר. בעידן המודרני הפכנו במידה כזו או אחרת לתלויים בהם, בכדי להתמודד עם כאב. לצערנו, יש גם מי שמתמכרים להם, אבל זה כבר סיפור אחר.
איך באמת עובדים משככי הכאבים הללו?
מאז אמצע המאה ה-20, לאחר שהתגלו תופעות לוואי קשות שגרמו משככי כאבים מוקדמים יותר, התרכזו היצרנים בשימוש בפרצטמול, שלא נמצאו בו תופעות לוואי. עובדה זו הפכה אותו מאז למשכך הכאבים הפופולארי ביותר בעולם, בעיקר אגב, להורדת החום. מרבית משככי הכאבים הנפוצים כיום, כמו אקמול, או דקסמול, מתבססים על פרצטמול ויש ויכוחים כיצד בדיוק הוא עובד.
ההשערה המרכזית היא שהפרצטמול נכנס לשימוש בדרך כלל, כשאנו חשים כאב ולא פעם כזה המלווה בעליית חום. זה קורה לרוב כשאנו סובלים מזיהום, דלקת או כאב ראש. הגורמים לכל אלה הם פרוסטגלנדינים, הורמונים שמצויים ברקמות שבאיברי גופנו.
הפרוסטגלנדינים שבמוח נוטים להתפרק, כל אימת שאנו סובלים מזיהום או דלקת. הם מתפרקים לחומצה ארכיונית, שהיא מה שיוצר אצלנו את הכאב.
הכאב הוא תחושה טבעית, שללא משכך כאבים גורמת לנו סבל רב. נטילת פרצטמול עושה פעולה הפוכה לפירוק הפרוסטגלנדינים לאותה חומצה ארכיונית. בפעולתו, "מתלבש" החומר הפעיל שבמשכך הכאבים הזה על הפרוסטגלנדינים ומונע את פירוקם לאותה חומצה. באופן זה הוא מונע את התפשטות תחושת הכאב ומפחית את הכאב. גם תרופות חזקות יותר, כמו אספירין ואיבופרופן, פועלות על הפרוסטגלנדינים, אך בשיטות שונות.
