מה ההיסטוריה של זכויות יוצרים?
בעולם של פעם לא היו זכויות יוצרים (Copyrights). אמן שחיבר שיר, למשל, גילה שאנשים שאוהבים אותו, לא חוששים לזמר או להקריא אותו לאחרים וכמובן שלא חשב לגבות על כך תשלום. גם מי שהמציא את הגלגל, סביר להניח שלא רץ ל"מערת הפטנטים" הקרובה כדי לרשום פטנט על ההמצאה. להיפך, הוא שיתף את כל מי שמסביבו ביעילות של הגלגל ודי מהר החלו להתגלגל מסביבו כל מיני גלגלים, שהפכו הרבה פעולות ליעילות וקלות מבעבר...
אבל עם התפתחות התרבות האנושית, הספרות, העיתונות, התקשורת וגם המדע והטכנולוגיה, החלו אמנים וממציאים להפוך לאנשי מקצוע. גם הם רצו חלק בשפע שיצרו המצאותיהם למשתמשים, או במילים אחרות, שישלמו להם על השימוש בהמצאה שלהם, גם אינה פיזית, כמו חרב או סוס.
מכאן שבימינו מבטיחים חוקים את זכויותיהם של היוצרים בכל מה שנקרא "קניין רוחני". בעולם המודרני מוקנות זכויות היוצרים לקניין הרוחני, מכיוון שאם לא נאפשר ליוצר להתפרנס מהיצירה שיצר או מההמצאה שהמציא, תקטן באופן משמעותי היצירה האנושית, ההתפתחות הטכנולוגית תיבלם והתרבות כולה תלך ותדרדר. יוצרים, בין אם הם אמנים ובין אם ממציאים, מקבלים את זכויות היוצרים שלהם לפי החוק וכל מי שמעוניין להשתמש ביצירה של האמן או בהמצאה שיצר ופיתח הממציא, צריך לקבל את רשותם ובחלק גדול מהמקרים גם לשלם.
בדרך כלל פגות זכויות היוצרים בתוך 50 עד 100 שנה מיום מות היוצר. זה משתנה בהתאם למדינה ולחוקיה. בישראל, למשל, פגות זכויות היוצרים של יצירה אמנותית לאחר 70 שנה ממות היוצר. כשפגות זכויות היוצרים של היוצר, הופכת היצירה לנחלת הכלל, או באנגלית Public domain. מותר לכולם להשתמש בה כרצונם.
יש כאלה שמראש אינם דורשים תשלום על יצירותיהם. רבים מהם מתירים שימוש חופשי לחלוטין, בכך שהם משחררים את יצירתם כ"נחלת הכלל". אחרים מתירים שימוש הוגן ביצירה, במה שנקרא "Creative commons". בקריאייטיב קומונס הם מציינים שהם מבקשים קרדיט, סימון של שמם בתור היוצרים המקוריים של היצירה, או מבקשים שאיש לא ישנה את היצירה, או יציג אותה כשלו וכדומה.
בעולם של פעם לא היו זכויות יוצרים (Copyrights). אמן שחיבר שיר, למשל, גילה שאנשים שאוהבים אותו, לא חוששים לזמר או להקריא אותו לאחרים וכמובן שלא חשב לגבות על כך תשלום. גם מי שהמציא את הגלגל, סביר להניח שלא רץ ל"מערת הפטנטים" הקרובה כדי לרשום פטנט על ההמצאה. להיפך, הוא שיתף את כל מי שמסביבו ביעילות של הגלגל ודי מהר החלו להתגלגל מסביבו כל מיני גלגלים, שהפכו הרבה פעולות ליעילות וקלות מבעבר...
אבל עם התפתחות התרבות האנושית, הספרות, העיתונות, התקשורת וגם המדע והטכנולוגיה, החלו אמנים וממציאים להפוך לאנשי מקצוע. גם הם רצו חלק בשפע שיצרו המצאותיהם למשתמשים, או במילים אחרות, שישלמו להם על השימוש בהמצאה שלהם, גם אינה פיזית, כמו חרב או סוס.
מכאן שבימינו מבטיחים חוקים את זכויותיהם של היוצרים בכל מה שנקרא "קניין רוחני". בעולם המודרני מוקנות זכויות היוצרים לקניין הרוחני, מכיוון שאם לא נאפשר ליוצר להתפרנס מהיצירה שיצר או מההמצאה שהמציא, תקטן באופן משמעותי היצירה האנושית, ההתפתחות הטכנולוגית תיבלם והתרבות כולה תלך ותדרדר. יוצרים, בין אם הם אמנים ובין אם ממציאים, מקבלים את זכויות היוצרים שלהם לפי החוק וכל מי שמעוניין להשתמש ביצירה של האמן או בהמצאה שיצר ופיתח הממציא, צריך לקבל את רשותם ובחלק גדול מהמקרים גם לשלם.
בדרך כלל פגות זכויות היוצרים בתוך 50 עד 100 שנה מיום מות היוצר. זה משתנה בהתאם למדינה ולחוקיה. בישראל, למשל, פגות זכויות היוצרים של יצירה אמנותית לאחר 70 שנה ממות היוצר. כשפגות זכויות היוצרים של היוצר, הופכת היצירה לנחלת הכלל, או באנגלית Public domain. מותר לכולם להשתמש בה כרצונם.
יש כאלה שמראש אינם דורשים תשלום על יצירותיהם. רבים מהם מתירים שימוש חופשי לחלוטין, בכך שהם משחררים את יצירתם כ"נחלת הכלל". אחרים מתירים שימוש הוגן ביצירה, במה שנקרא "Creative commons". בקריאייטיב קומונס הם מציינים שהם מבקשים קרדיט, סימון של שמם בתור היוצרים המקוריים של היצירה, או מבקשים שאיש לא ישנה את היצירה, או יציג אותה כשלו וכדומה.
