מהי תוכנת נפסטר ומה היא חוללה?
אם חייתם בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, ודאי הורגלתם לשלם על מוסיקה לא מעט כסף. הדיסקים עלו כסף, קלטות עלו כסף, והופעות עלו כסף רב (גם היום).
לתוך המציאות הזו פרץ שון פאנינג, בחור צעיר עם תוכנה מבריקה, נפסטר שמה. נפסטר, או נאפסטר (Napster), הייתה שירות שיתוף הקבצים הראשון בעולם. היא אפשרה למיליוני גולשים להעביר ביניהם מוסיקה דרך האינטרנט, מבלי שהיא הייתה צריכה להישמר בשרתי החברה, מה שאסור לפי חוקי זכויות היוצרים.
למעשה, המשתמשים אפילו לא היו צריכים להעביר שירים או קבצים ביניהם. התוכנה פשוט אפשרה להם לחפש מה שרצו במנוע החיפוש שבה, לקבל את התוצאות בקובצי MP3 ולהורידם אל המחשב האישי שלהם.
זו הייתה הברקה שסחפה במהירות את כל חובבי המוסיקה שהחזיקו מחשב בבית. כולם החלו לשתף את המוסיקה שלהם עם אחרים ולחפש שירים ויצירות שאהבו. ההורדה הייתה מהירה וכל משתמש מרוצה סיפר מיד לכל חבריו.
מעל 50 מיליון משתמשים הורידו את הפלא המוסיקלי החינמי הזה. בתוך זמן קצר נוצר והועבר מאגר המוסיקה הגדול בהיסטוריה האנושית ולמעשה שירות המוסיקה החינמי הגדול בעולם.
חברות התקליטים השתוללו מזעם. הן פנו לבתי המשפט והגישו תביעות ענק להסרת התוכנה מהמחשבים וכיבוי השרתים שמאפשרים למשתמשים לחפש קבצים. גם להקת מטאליקה גילתה ששירים שעוד לא הציעה למכירה הורדו על ידי משתמשי נאפסטר בטירוף. אז גם היא הצטרפה ובית המשפט החליט לסגור את השירות. בהסדר עם התובעים, נאפסטר נאלצה לשלם 26 מיליון דולר לחברות ההפקה ובשנת 2002 היא הכריזה על פשיטת רגל.
הצער, אגב, נמשך שבועיים כי מיד החלו לעלות תוכנות דומות ברחבי האינטרנט וכל הסיפור החל מהתחלה, רק בלי נאפסטר...
אגב, פאנינג עצמו לא הרוויח דבר מנפסטר, אבל הפך לדמות נערצת וליזם מצליח. גם שותפו להקמת נאפסטר, שון פארקר, מי שהגדיר את נאפסטר כ"מהפכה תרבותית", הקים והשקיע בכמה מיזמים נוספים והיה למיליארדר. במיוחד הוא הצליח כשהיה לאחד המשקיעים החשובים במיזם של סטודנט צעיר, שביקש להיוועץ עימו לגבי פרויקט שנקרא "דה פייסבוק" והיה לרשת החברתית הגדולה בהיסטוריה.
אם חייתם בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, ודאי הורגלתם לשלם על מוסיקה לא מעט כסף. הדיסקים עלו כסף, קלטות עלו כסף, והופעות עלו כסף רב (גם היום).
לתוך המציאות הזו פרץ שון פאנינג, בחור צעיר עם תוכנה מבריקה, נפסטר שמה. נפסטר, או נאפסטר (Napster), הייתה שירות שיתוף הקבצים הראשון בעולם. היא אפשרה למיליוני גולשים להעביר ביניהם מוסיקה דרך האינטרנט, מבלי שהיא הייתה צריכה להישמר בשרתי החברה, מה שאסור לפי חוקי זכויות היוצרים.
למעשה, המשתמשים אפילו לא היו צריכים להעביר שירים או קבצים ביניהם. התוכנה פשוט אפשרה להם לחפש מה שרצו במנוע החיפוש שבה, לקבל את התוצאות בקובצי MP3 ולהורידם אל המחשב האישי שלהם.
זו הייתה הברקה שסחפה במהירות את כל חובבי המוסיקה שהחזיקו מחשב בבית. כולם החלו לשתף את המוסיקה שלהם עם אחרים ולחפש שירים ויצירות שאהבו. ההורדה הייתה מהירה וכל משתמש מרוצה סיפר מיד לכל חבריו.
מעל 50 מיליון משתמשים הורידו את הפלא המוסיקלי החינמי הזה. בתוך זמן קצר נוצר והועבר מאגר המוסיקה הגדול בהיסטוריה האנושית ולמעשה שירות המוסיקה החינמי הגדול בעולם.
חברות התקליטים השתוללו מזעם. הן פנו לבתי המשפט והגישו תביעות ענק להסרת התוכנה מהמחשבים וכיבוי השרתים שמאפשרים למשתמשים לחפש קבצים. גם להקת מטאליקה גילתה ששירים שעוד לא הציעה למכירה הורדו על ידי משתמשי נאפסטר בטירוף. אז גם היא הצטרפה ובית המשפט החליט לסגור את השירות. בהסדר עם התובעים, נאפסטר נאלצה לשלם 26 מיליון דולר לחברות ההפקה ובשנת 2002 היא הכריזה על פשיטת רגל.
הצער, אגב, נמשך שבועיים כי מיד החלו לעלות תוכנות דומות ברחבי האינטרנט וכל הסיפור החל מהתחלה, רק בלי נאפסטר...
אגב, פאנינג עצמו לא הרוויח דבר מנפסטר, אבל הפך לדמות נערצת וליזם מצליח. גם שותפו להקמת נאפסטר, שון פארקר, מי שהגדיר את נאפסטר כ"מהפכה תרבותית", הקים והשקיע בכמה מיזמים נוספים והיה למיליארדר. במיוחד הוא הצליח כשהיה לאחד המשקיעים החשובים במיזם של סטודנט צעיר, שביקש להיוועץ עימו לגבי פרויקט שנקרא "דה פייסבוק" והיה לרשת החברתית הגדולה בהיסטוריה.
