שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי הסביר פעם שכל ההמצאות כבר הומצאו?
סביר שהמשפט הזה לא נאמר בדיוק כך או אולי אף לא נאמר בכלל, אבל חייבים להסכים שאם בשנת 1899 אכן אמר את המשפט הבא צ'ארלס דיואל, הממונה על משרד הפטנטים בארה"ב, יש לפטר אותו מיד..
"כל מה שניתן היה להמציא, כבר הומצא."
הנה סרטון שמציג כמה מההמצאות שבאו מאז ההכרזה - המצאות המאה ה-20:
http://youtu.be/obIpZhS-r2c
ואינספור ההמצאות והממציאים בהיסטוריה:
https://youtu.be/1ng2vBvb7Dg
מהן ההמצאות המצחיקות ביותר?
המצאות הן מטבען דברים רציניים, שנועדו לסייע ולהקל את חייהם של בני-האדם. אבל רבות הן ההמצאות שיש בהן משהו מגוחך. חלק מהן מיותרות לחלוטין, חלק מהן מסורבלות ולא שימושיות וחלק, מה לעשות, פשוט מגוחכות.
הנה כמה מההמצאות המצחיקות שהוצגו בשנים האחרונות:
http://youtu.be/WN9Tk3cHMeI
מה זה פטנט?
נניח שעבדתם המון על המצאה שהמצאתם וייצרתם מוצר, שעלה המון כסף לייצר, אבל מפעל אחר העתיק אותה ומוצא מוצר מתחרה וזול יותר ומשקיע בפרסום והמוצר שלכם פשוט לא נמכר.. נכון שזה לא כיף?
הפטנט נועד למנוע את זה ולהגן על המצאה. פטנטים ניתנים על ידי המדינה. הפטנט הוא הליך משפטי שנועד למנוע מאחרים, למשך 20 שנה ובחלק מהמדינות לטווח קצר יותר. את השימוש בהמצאה שתוארה בפטנט. אחרי שפג התוקף שלו, בתום 20 שנה, מותר לכולם להשתמש בו כרצונם ולייצר מוצרים שמתבססים על הפטנט.
למעשה, פטנט הוא סוג של מונופול לזמן מוגבל. את הפטנט יש חובה לפרסם, כך שאחרים יוכלו ללמוד לגבי הפיתוח ולא להפר אותו או לרכוש זכויות רישוי לשימוש בו ובכך לפתח את התחום למוצרים חדשניים.
האם בית משפט יכול לאשר לחברה להשתמש בפטנט של מתחרה, או לכפות על מי שרשם את הפטנט להפוך אותו לציבורי? - התשובה חיובית, אבל זה קורה כמעט רק בתעשיית התרופות.
כל פטנט צריך לכלול חדשנות. הוא צריך להיות משהו שאיש לא חשב עליו קודם. צריכה להיות בו גם "קפיצה המצאתית", שפירושה שאכן הפטנט מקדם את התחום באופן ממשי.
לא רבים יודעים שכמעט כל דבר שאנו פוגשים במוצרים שאנו קונים נרשם בפטנט. ישנם אף מוצרים שעליהם או על העטיפה שלהם ניתן לראות סימון של הפטנט. ישנם מוצרים, כמו טלפונים סלולאריים או מחשבים חדשניים, שכוללים אלפי פטנטים שונים. חברות הייטק מחזיקות פטנטנים רבים ואף תובעות חברות שהפרו אותם.
אגב, מסתבר שלחברת הטכנולוגיה Apple היה פעם פטנט על מלבן עם פינות מעוגלות..
כך רושמים פטנט:
https://youtu.be/U6SjpTDaXBw
מה זה פטנט?
https://youtu.be/ISNIgJUa9po
הסבר להורים:
http://youtu.be/2JTaTWtyJEs
פטנט חייב להיות חדשני:
http://youtu.be/CH4ubCmhwWU
והוא צריך גם לחדש בתחום שבו הוא עוסק:
http://youtu.be/DijbJdqOy0w
מי המציא את הגפרורים?
אמנם היו פיתוחים עוד לפניו, אבל כימאי ורוקח אנגלי בשם ג'ון ווקר נחשב למי שהמציא את "הגפרורים השימושיים", גפרורי החיכוך הראשונים. אלו היו גפרורי זרחן, שהורכבו מקיסמי עץ שראשם צופה בתערובת שהכילה זרחן לבן וגופרית. שפשוף של הגפרור בכל משטח, הצית אותו.
ווקר החליט שלא לרשום פטנט על הגפרורים שהמציא ובשנת 1827 הוא החל למכור גפרורים באופן מסחרי. במקביל אליו החלו יצרנים רבים לייצר גם הם גפרורים.
אבל הזרחן הלבן והרעיל, שאותו הכילו הגפרורים של ווקר, הפך אותם למסוכנים ורעילים. גם ההצתה הקלה שלו הייתה מסוכנת, לעיתים אפילו בתוך הקופסה כשנוצר חיכוך מקרי בין הגפרורים..
30 שנה אחר כך החליף השוודי ינס יאקוב ברצליוס (Jöns Jacob Berzelius) את הזרחן הלבן המסוכן בזרחן אדום. הוא כינה את הגפרורים הלא-מסוכנים שלו "גפרורי ביטחון" (Safety matches). אולי היו בטוחים יותר, אך הם עדיין לא היו מספיק אמינים בכדי להפוך למוצרים מצליחים. מפתחים שונים ניסו לשפר אותם. בשנת 1855 הציגו האחים השוודים לינדסטרום את הגפרור הסופי והאמין, שבו אנו משתמשים עד היום.
עוד שלב בשליטה האנושית על האש הושלם.
כך הומצאו ופועלים הגפרורים (בעברית):
https://youtu.be/MM5nAuAhtKs
המצאת הגפרורים:
http://youtu.be/H2a0KHiZhts
סודות פיתוח הגפרורים של ג'ון ווקר:
http://youtu.be/JRq_7iPkRUs
ומצגת וידאו של התפתחות גפרורי הביטחון:
http://youtu.be/LDipxaQHovA
מי המציא את מיטת המים?
מיטת המים (Waterbed) היא אחת ההמצאות היוקרתיות והמפתיעות של העשורים האחרונים של המאה ה-20. אם רוצים להבין את הנהנתנות וההתלהבות מיוקרה בשנים הללו, אין ביטוי יפה ממנה לכך.
מיטת מים, או מזרן מים, כשמן כן הן. מדובר במיטה או במזרן שמולאו במים. הם מאפשרים שינה מפנקת, כמו על פני המים.
את הפטנט על הגרסה המודרנית של מיטת המים, רשם סטודנט לעיצוב מסן פרנסיסקו בשם צ'ארלס הול, בשנת 1971. די מהר הפכה המיטה החדשנית לפריט עיצוב פופולרי בארצות הברית ונמכרה יפה.
אבל באופן מפתיע לא הומצאה מיטת המים בשנות ה-70 דווקא. למעשה, דיווחים ואיזכורים על מיטות מים הופיעו עוד במאה ה-19. אלא שאז הן יועדו לשימוש רפואי. פיתח אותן באותה תקופה רופא סקוטי בשם ניל ארנוט. הוא כינה אותן "מיטות הידרוסטטיות" (Hydrostatic beds) והן יועדו בכדי למנוע מחולים מאושפזים בבית חולים פצעי לחץ.
נחזור לשנות ה-70 הול, סטודנט לעיצוב באוניברסיטה של סן פרנסיסקו (SFSU) בקליפורניה, בכלל התכוון לייצר כיסא חדשני. צריך להזכיר שבאותן שנים נשטף עולם העיצוב בגל של עיצובים חדשניים, שימושיים ויפים בעיצוב הכיסאות. אבל הול לא הצליח בזה ובשלב מסוים מצא את עצמו מנסה לשפר דווקא את המיטה המיושנת. עזרו לו שניים מחבריו ללימודים.
כך או כך, למיטת המים שלו הוא קרא אז "הנאת שחייה" וכאמור, הוא רשם עליה פטנט. בהמשך הוא גם ייסד חברה לייצור ומכירה של מיטות מים בשם "The Pleasure Pit". בשיאה החזיקה החברה של הול לפחות 30 חנויות למכירת מיטות המים.
אך הול נכשל בהגנה על הפטנט וקמו לה מתחרים רבים, שעשו הון עתק ממכירת מיטות כאלה. להמחשת ההצלחה של מיטות המים - ב-1987 לא פחות מ-22% ממכירות המזרנים בארצות הברית היו של מיטות מים.
הנה מיטות המים שבשנים האחרונות הן קצת חוזרות:
https://youtu.be/fMF14ne8yHs
צ'ארלי הול - ממציא מיטת המים:
https://youtu.be/czH-W4D9a5E
ככה זה על מיטת מים (לא תבינו מילה):
https://youtu.be/iRHXK2RYVlU
האם הן בריאות? - התשובה הקצרה היא לא. לגמרי לא והנה הנימוקים:
https://youtu.be/DRX5Z-MEpic
מה קורה לחתול שמוצא את עצמו על מיטת מים (ללא מילים):
https://youtu.be/kkY0lP7EMBs
וסרטון תיעודי קצר על הממציא הול:
https://youtu.be/fKuNKf0W1Lg?long=yes
איך נולד הדרייב אין הראשון?
הדרייב-אין הראשון נולד בניו ג'רסי ב-6 ליוני 1933, כשיזם אמריקאי בשם ריצ'ארד הולינגשד החליט להקים "בית קולנוע למכוניות".
הולינגשד התחיל את הכל בחצר האחורית של ביתו. הוא הציב על גג המכונית שלו מקרן סרטים וחיבר מרקע בין שני עצי אדר גדולים. הוא פירסם שהוא מקרין סרטים למכוניות שלמות והשאר היסטוריה...
בתחילה הקרינו הדרייב-אינז הראשונים סרטי ראינוע, סרטים אילמים. עם המצאת הסרט המדבר הותקנו בהם גם מערכות רמקולים שהוצבו ליד כל מכונית ואז התאפשר להקרין גם "טוקיז", את הסרטים המדברים...
ההצלחה הייתה עצומה ובשנת 1958 היו בארה"ב כבר יותר מ-4000 קולנועי דרייב-אין.
כך נולד הדרייב-אין הראשון בהיסטוריה של ארה"ב:
https://youtu.be/P6NhJbXb5N4
הנה הדודל שהקדישו לו בגוגל:
https://youtu.be/TV7ppqSzfuY
הפריצה הגדולה התאימה לעיירות הקטנות:
https://youtu.be/aBHjauti5YY
וזה ממשיך:
https://youtu.be/B5lhzMa8ctc
מה היה הטאבלט הראשון?
אמנם הוא לא היה טאבלט אלקטרוני ודיגיטלי, כמו מחשבי הלוח של היום, אבל בכל זאת טאבלט. רק שהטאבלט הראשון בהיסטוריה היה בכלל לוח חימר עשוי טיט רטוב. הוא נוצר בתרבות השוּמֶרית, במסופוטמיה, המקום שנחשב לערש האנושות.
הדימיון ביניהם נעוץ בעובדה שגם במחשב לוח, באנגלית "טאבלט", וגם בטאבלטי החימר העתיקים, עושים שימוש במגע כדי לכתוב. בין אם זה קורה בעזרת עט הסטיילוס, על הטאבלט השומרי, או במגע אצבע על הטאבלט המודרני, כך כותבים על שניהם, גם אם 5000 שנה מפרידים ביניהם..
הכתיבה על לוחות החומר, מכוסי הטיט הרטוב, הותירה על הטיט סימנים שונים שהורכבו משילובים שונים של סימני יתדות. כדי לכתוב מחדש, כל שהיה צריך הוא להחליק על החומר והוא נעשה חלק שוב (מכאן בא הביטוי "לוח חלק", שאנו מכירים בלטינית כ"טאבולה ראסה"). כדי לשמר את הכתוב לתמיד, שרפו את הלוחות, כדי להקשותם ולייצר מהכתוב הזמני שעל הטאבלט, לוחות חרס תמידיים.
אז את הטאבלט השוּמֶרי המציאו בראשית התרבות האנושית והטבעת הסימנים באמצעות הסטיילוס הותירה בטיט שלו את סימני היתדות הקדומים, הכתב הראשון, שבאופן מסוים היה קשור וקרוב יותר לשפת האמוג'י המודרנית, מאשר שפות האלף-בית המודרניות.
הנה הטאבלטים העתיקים ביותר שנמצאו וטענות שהם הכילו סיפור בריאה מסתורי:
http://youtu.be/MfENlxCXbro
סיפור הבריאה השומרי הקדום, כפי שהוא מתואר בטאבלט שומרי עתיק:
https://youtu.be/Nd23QJ1ZfjI
סרטון על עדויות בטאבלט עתיק שלכאורה עוסק בסיפור של ישו:
https://youtu.be/VVG0sTVKu0s
אך בעידן המודרני הגיע הטאבלט המודרני הראשון - ה-iPad של אפל (מתורגם):
https://youtu.be/68zpaRLQs78
והשומרים לא ידעו שכך ייראה הטאבלט המודרני, מחשב הלוח של המאה ה-21:
http://youtu.be/bJfFgm0KPIU
מתי הומצא מעבר החצייה?
מעבר חצייה (Pedestrian crossing) הוא מסלול מעבר בטיחותי להולכי רגל, המיועד לאפשר להם לחצות את הכביש. בדרך כלל מעבר החצייה ממוקם ליד צומת, במקום שנהגי הרכב יכולים לראות את הולכי הרגל המבקשים לחצות.
מכיוון שגם הנהגים יודעים שזהו המקום בו הולכי רגל אמורים לחצות, הם יותר עירניים באזור זה של הכביש. חלק ממעברי החצייה מכילים רמזורים המיועדים להולכי הרגל.
בישראל מעברי חציה מסומנים כפסים מקבילים, לרוחב הכביש. ישנן מדינות בהן מעבר חצייה מסומן באמצעות שני פסים מקבילים לאורך הכביש, התוחמים את שטח המעבר.
מעברי חצייה היו קיימים כבר לפני מעל אלפיים שנה. בחורבות העיר הרומית פומפיי, למשל, אפשר למצוא אבנים גדולות שמונחות בתבנית כמו של פסי מעבר החציה שאנו מכירים כיום. האבנים שימשו את הולכי הרגל כדי לחצות את הרחוב מבלי להתלכלך מהביוב והרפש שזרמו ברחוב עצמו. המרווחים בין האבנים אפשרו לעגלות לעבור בבטחה ביניהן.
עם זאת, מעברי החצייה הבטיחותיים, כפי שהם מוכרים כיום, הומצאו רק בתחילת המאה ה-20, כאשר כמות המכוניות בכבישים גדלה מאד וחציית הכביש הפכה עניין מסוכן.
כך נראים מעברי חצייה במזרח הרחוק כשההמונים חוצים בצומת סואן:
https://www.youtube.com/watch?v=apI6U82ScL0
הדרך לחצות נכון במעבר החצייה:
https://www.youtube.com/watch?v=WgCCdMaPJng
ושיר קצר על מעבר חצייה:
https://www.youtube.com/watch?v=JhLstEJulx0
מי המציא את העט הכדורי?
את העט הכדורי (Ballpoint pen), "העט עם הרפיל" כמו שכינו אותו פעם, המציא עיתונאי הונגרי שרצה לפתח עט שלא מחייבת את הקסת, אותה צלוחית מלאה בדיו שהכותבים של פעם נאלצו לטבול בתוכה את העט כדי שיהיה להם דיו לכתיבה של 3 המילים הבאות.. אמנם היה ניסיון אמריקאי במאה שקדמה לו, בפיתוח עט כזה, אבל הוא לא הפך למוצר של ממש.
לאחר ביקור בדפוס של העיתון שלו, הבין בשנת 1935 העיתונאי המבריק לדיסלס לסלו בירו שאם יצליח לפתח עט שישתמש בדיו של הדפוס - הוא יפתח עט שהדיו בו מאפשר כתיבה ללא הפסקה. הדיו של הדפוס היה בעל יתרון אחד גדול - הוא התייבש מהר. זו לא הייתה תכונה שאפיינה את הדיו שבו כתבו עד אז ולא פעם הוא לכלך את הדפים או עשה כתמים של ממש. ובירו החליט להכניס את הדיו הזה לתוך צינור מתכת זעיר שיישב בתוך העט ושבתחתיתו יהיה מעין כדור קטן שכל הזמן "יתלכלך" בדיו והגלגול שבחיכוך עם הנייר יאפשר עוד ועוד דיו לכתיבה בעט.
בהתחלה העט הכדורי לא הצליח. לאחר שטייסים החלו להשתמש בעט הכדורי, בשל העובדה שעטים אחרים לא פעלו טוב בשחקים, התפרסם העט החדשני והפך להצלחה אדירה. מאז נקרא העט הכדורי במדינות רבות "עט בירו", על שם הממציא.
הנה המצאת העט הכדורי:
http://youtu.be/PLalXbsSLF0
ממציא העט הכדורי בירו ליד קודמו, ממציא עט הנוצה:
http://youtu.be/k1c-13IhgfI
וסיפורו של העט שכותב בחלל שפיתחה נאס"א במיליוני דולרים:
https://youtu.be/Rk8iGKOq-E8
סביר שהמשפט הזה לא נאמר בדיוק כך או אולי אף לא נאמר בכלל, אבל חייבים להסכים שאם בשנת 1899 אכן אמר את המשפט הבא צ'ארלס דיואל, הממונה על משרד הפטנטים בארה"ב, יש לפטר אותו מיד..
"כל מה שניתן היה להמציא, כבר הומצא."
הנה סרטון שמציג כמה מההמצאות שבאו מאז ההכרזה - המצאות המאה ה-20:
http://youtu.be/obIpZhS-r2c
ואינספור ההמצאות והממציאים בהיסטוריה:
https://youtu.be/1ng2vBvb7Dg
המצאות הן מטבען דברים רציניים, שנועדו לסייע ולהקל את חייהם של בני-האדם. אבל רבות הן ההמצאות שיש בהן משהו מגוחך. חלק מהן מיותרות לחלוטין, חלק מהן מסורבלות ולא שימושיות וחלק, מה לעשות, פשוט מגוחכות.
הנה כמה מההמצאות המצחיקות שהוצגו בשנים האחרונות:
http://youtu.be/WN9Tk3cHMeI
נניח שעבדתם המון על המצאה שהמצאתם וייצרתם מוצר, שעלה המון כסף לייצר, אבל מפעל אחר העתיק אותה ומוצא מוצר מתחרה וזול יותר ומשקיע בפרסום והמוצר שלכם פשוט לא נמכר.. נכון שזה לא כיף?
הפטנט נועד למנוע את זה ולהגן על המצאה. פטנטים ניתנים על ידי המדינה. הפטנט הוא הליך משפטי שנועד למנוע מאחרים, למשך 20 שנה ובחלק מהמדינות לטווח קצר יותר. את השימוש בהמצאה שתוארה בפטנט. אחרי שפג התוקף שלו, בתום 20 שנה, מותר לכולם להשתמש בו כרצונם ולייצר מוצרים שמתבססים על הפטנט.
למעשה, פטנט הוא סוג של מונופול לזמן מוגבל. את הפטנט יש חובה לפרסם, כך שאחרים יוכלו ללמוד לגבי הפיתוח ולא להפר אותו או לרכוש זכויות רישוי לשימוש בו ובכך לפתח את התחום למוצרים חדשניים.
האם בית משפט יכול לאשר לחברה להשתמש בפטנט של מתחרה, או לכפות על מי שרשם את הפטנט להפוך אותו לציבורי? - התשובה חיובית, אבל זה קורה כמעט רק בתעשיית התרופות.
כל פטנט צריך לכלול חדשנות. הוא צריך להיות משהו שאיש לא חשב עליו קודם. צריכה להיות בו גם "קפיצה המצאתית", שפירושה שאכן הפטנט מקדם את התחום באופן ממשי.
לא רבים יודעים שכמעט כל דבר שאנו פוגשים במוצרים שאנו קונים נרשם בפטנט. ישנם אף מוצרים שעליהם או על העטיפה שלהם ניתן לראות סימון של הפטנט. ישנם מוצרים, כמו טלפונים סלולאריים או מחשבים חדשניים, שכוללים אלפי פטנטים שונים. חברות הייטק מחזיקות פטנטנים רבים ואף תובעות חברות שהפרו אותם.
אגב, מסתבר שלחברת הטכנולוגיה Apple היה פעם פטנט על מלבן עם פינות מעוגלות..
כך רושמים פטנט:
https://youtu.be/U6SjpTDaXBw
מה זה פטנט?
https://youtu.be/ISNIgJUa9po
הסבר להורים:
http://youtu.be/2JTaTWtyJEs
פטנט חייב להיות חדשני:
http://youtu.be/CH4ubCmhwWU
והוא צריך גם לחדש בתחום שבו הוא עוסק:
http://youtu.be/DijbJdqOy0w
אמנם היו פיתוחים עוד לפניו, אבל כימאי ורוקח אנגלי בשם ג'ון ווקר נחשב למי שהמציא את "הגפרורים השימושיים", גפרורי החיכוך הראשונים. אלו היו גפרורי זרחן, שהורכבו מקיסמי עץ שראשם צופה בתערובת שהכילה זרחן לבן וגופרית. שפשוף של הגפרור בכל משטח, הצית אותו.
ווקר החליט שלא לרשום פטנט על הגפרורים שהמציא ובשנת 1827 הוא החל למכור גפרורים באופן מסחרי. במקביל אליו החלו יצרנים רבים לייצר גם הם גפרורים.
אבל הזרחן הלבן והרעיל, שאותו הכילו הגפרורים של ווקר, הפך אותם למסוכנים ורעילים. גם ההצתה הקלה שלו הייתה מסוכנת, לעיתים אפילו בתוך הקופסה כשנוצר חיכוך מקרי בין הגפרורים..
30 שנה אחר כך החליף השוודי ינס יאקוב ברצליוס (Jöns Jacob Berzelius) את הזרחן הלבן המסוכן בזרחן אדום. הוא כינה את הגפרורים הלא-מסוכנים שלו "גפרורי ביטחון" (Safety matches). אולי היו בטוחים יותר, אך הם עדיין לא היו מספיק אמינים בכדי להפוך למוצרים מצליחים. מפתחים שונים ניסו לשפר אותם. בשנת 1855 הציגו האחים השוודים לינדסטרום את הגפרור הסופי והאמין, שבו אנו משתמשים עד היום.
עוד שלב בשליטה האנושית על האש הושלם.
כך הומצאו ופועלים הגפרורים (בעברית):
https://youtu.be/MM5nAuAhtKs
המצאת הגפרורים:
http://youtu.be/H2a0KHiZhts
סודות פיתוח הגפרורים של ג'ון ווקר:
http://youtu.be/JRq_7iPkRUs
ומצגת וידאו של התפתחות גפרורי הביטחון:
http://youtu.be/LDipxaQHovA
המצאות
מיטת המים (Waterbed) היא אחת ההמצאות היוקרתיות והמפתיעות של העשורים האחרונים של המאה ה-20. אם רוצים להבין את הנהנתנות וההתלהבות מיוקרה בשנים הללו, אין ביטוי יפה ממנה לכך.
מיטת מים, או מזרן מים, כשמן כן הן. מדובר במיטה או במזרן שמולאו במים. הם מאפשרים שינה מפנקת, כמו על פני המים.
את הפטנט על הגרסה המודרנית של מיטת המים, רשם סטודנט לעיצוב מסן פרנסיסקו בשם צ'ארלס הול, בשנת 1971. די מהר הפכה המיטה החדשנית לפריט עיצוב פופולרי בארצות הברית ונמכרה יפה.
אבל באופן מפתיע לא הומצאה מיטת המים בשנות ה-70 דווקא. למעשה, דיווחים ואיזכורים על מיטות מים הופיעו עוד במאה ה-19. אלא שאז הן יועדו לשימוש רפואי. פיתח אותן באותה תקופה רופא סקוטי בשם ניל ארנוט. הוא כינה אותן "מיטות הידרוסטטיות" (Hydrostatic beds) והן יועדו בכדי למנוע מחולים מאושפזים בבית חולים פצעי לחץ.
נחזור לשנות ה-70 הול, סטודנט לעיצוב באוניברסיטה של סן פרנסיסקו (SFSU) בקליפורניה, בכלל התכוון לייצר כיסא חדשני. צריך להזכיר שבאותן שנים נשטף עולם העיצוב בגל של עיצובים חדשניים, שימושיים ויפים בעיצוב הכיסאות. אבל הול לא הצליח בזה ובשלב מסוים מצא את עצמו מנסה לשפר דווקא את המיטה המיושנת. עזרו לו שניים מחבריו ללימודים.
כך או כך, למיטת המים שלו הוא קרא אז "הנאת שחייה" וכאמור, הוא רשם עליה פטנט. בהמשך הוא גם ייסד חברה לייצור ומכירה של מיטות מים בשם "The Pleasure Pit". בשיאה החזיקה החברה של הול לפחות 30 חנויות למכירת מיטות המים.
אך הול נכשל בהגנה על הפטנט וקמו לה מתחרים רבים, שעשו הון עתק ממכירת מיטות כאלה. להמחשת ההצלחה של מיטות המים - ב-1987 לא פחות מ-22% ממכירות המזרנים בארצות הברית היו של מיטות מים.
הנה מיטות המים שבשנים האחרונות הן קצת חוזרות:
https://youtu.be/fMF14ne8yHs
צ'ארלי הול - ממציא מיטת המים:
https://youtu.be/czH-W4D9a5E
ככה זה על מיטת מים (לא תבינו מילה):
https://youtu.be/iRHXK2RYVlU
האם הן בריאות? - התשובה הקצרה היא לא. לגמרי לא והנה הנימוקים:
https://youtu.be/DRX5Z-MEpic
מה קורה לחתול שמוצא את עצמו על מיטת מים (ללא מילים):
https://youtu.be/kkY0lP7EMBs
וסרטון תיעודי קצר על הממציא הול:
https://youtu.be/fKuNKf0W1Lg?long=yes
הדרייב-אין הראשון נולד בניו ג'רסי ב-6 ליוני 1933, כשיזם אמריקאי בשם ריצ'ארד הולינגשד החליט להקים "בית קולנוע למכוניות".
הולינגשד התחיל את הכל בחצר האחורית של ביתו. הוא הציב על גג המכונית שלו מקרן סרטים וחיבר מרקע בין שני עצי אדר גדולים. הוא פירסם שהוא מקרין סרטים למכוניות שלמות והשאר היסטוריה...
בתחילה הקרינו הדרייב-אינז הראשונים סרטי ראינוע, סרטים אילמים. עם המצאת הסרט המדבר הותקנו בהם גם מערכות רמקולים שהוצבו ליד כל מכונית ואז התאפשר להקרין גם "טוקיז", את הסרטים המדברים...
ההצלחה הייתה עצומה ובשנת 1958 היו בארה"ב כבר יותר מ-4000 קולנועי דרייב-אין.
כך נולד הדרייב-אין הראשון בהיסטוריה של ארה"ב:
https://youtu.be/P6NhJbXb5N4
הנה הדודל שהקדישו לו בגוגל:
https://youtu.be/TV7ppqSzfuY
הפריצה הגדולה התאימה לעיירות הקטנות:
https://youtu.be/aBHjauti5YY
וזה ממשיך:
https://youtu.be/B5lhzMa8ctc
אמנם הוא לא היה טאבלט אלקטרוני ודיגיטלי, כמו מחשבי הלוח של היום, אבל בכל זאת טאבלט. רק שהטאבלט הראשון בהיסטוריה היה בכלל לוח חימר עשוי טיט רטוב. הוא נוצר בתרבות השוּמֶרית, במסופוטמיה, המקום שנחשב לערש האנושות.
הדימיון ביניהם נעוץ בעובדה שגם במחשב לוח, באנגלית "טאבלט", וגם בטאבלטי החימר העתיקים, עושים שימוש במגע כדי לכתוב. בין אם זה קורה בעזרת עט הסטיילוס, על הטאבלט השומרי, או במגע אצבע על הטאבלט המודרני, כך כותבים על שניהם, גם אם 5000 שנה מפרידים ביניהם..
הכתיבה על לוחות החומר, מכוסי הטיט הרטוב, הותירה על הטיט סימנים שונים שהורכבו משילובים שונים של סימני יתדות. כדי לכתוב מחדש, כל שהיה צריך הוא להחליק על החומר והוא נעשה חלק שוב (מכאן בא הביטוי "לוח חלק", שאנו מכירים בלטינית כ"טאבולה ראסה"). כדי לשמר את הכתוב לתמיד, שרפו את הלוחות, כדי להקשותם ולייצר מהכתוב הזמני שעל הטאבלט, לוחות חרס תמידיים.
אז את הטאבלט השוּמֶרי המציאו בראשית התרבות האנושית והטבעת הסימנים באמצעות הסטיילוס הותירה בטיט שלו את סימני היתדות הקדומים, הכתב הראשון, שבאופן מסוים היה קשור וקרוב יותר לשפת האמוג'י המודרנית, מאשר שפות האלף-בית המודרניות.
הנה הטאבלטים העתיקים ביותר שנמצאו וטענות שהם הכילו סיפור בריאה מסתורי:
http://youtu.be/MfENlxCXbro
סיפור הבריאה השומרי הקדום, כפי שהוא מתואר בטאבלט שומרי עתיק:
https://youtu.be/Nd23QJ1ZfjI
סרטון על עדויות בטאבלט עתיק שלכאורה עוסק בסיפור של ישו:
https://youtu.be/VVG0sTVKu0s
אך בעידן המודרני הגיע הטאבלט המודרני הראשון - ה-iPad של אפל (מתורגם):
https://youtu.be/68zpaRLQs78
והשומרים לא ידעו שכך ייראה הטאבלט המודרני, מחשב הלוח של המאה ה-21:
http://youtu.be/bJfFgm0KPIU
מעבר חצייה (Pedestrian crossing) הוא מסלול מעבר בטיחותי להולכי רגל, המיועד לאפשר להם לחצות את הכביש. בדרך כלל מעבר החצייה ממוקם ליד צומת, במקום שנהגי הרכב יכולים לראות את הולכי הרגל המבקשים לחצות.
מכיוון שגם הנהגים יודעים שזהו המקום בו הולכי רגל אמורים לחצות, הם יותר עירניים באזור זה של הכביש. חלק ממעברי החצייה מכילים רמזורים המיועדים להולכי הרגל.
בישראל מעברי חציה מסומנים כפסים מקבילים, לרוחב הכביש. ישנן מדינות בהן מעבר חצייה מסומן באמצעות שני פסים מקבילים לאורך הכביש, התוחמים את שטח המעבר.
מעברי חצייה היו קיימים כבר לפני מעל אלפיים שנה. בחורבות העיר הרומית פומפיי, למשל, אפשר למצוא אבנים גדולות שמונחות בתבנית כמו של פסי מעבר החציה שאנו מכירים כיום. האבנים שימשו את הולכי הרגל כדי לחצות את הרחוב מבלי להתלכלך מהביוב והרפש שזרמו ברחוב עצמו. המרווחים בין האבנים אפשרו לעגלות לעבור בבטחה ביניהן.
עם זאת, מעברי החצייה הבטיחותיים, כפי שהם מוכרים כיום, הומצאו רק בתחילת המאה ה-20, כאשר כמות המכוניות בכבישים גדלה מאד וחציית הכביש הפכה עניין מסוכן.
כך נראים מעברי חצייה במזרח הרחוק כשההמונים חוצים בצומת סואן:
https://www.youtube.com/watch?v=apI6U82ScL0
הדרך לחצות נכון במעבר החצייה:
https://www.youtube.com/watch?v=WgCCdMaPJng
ושיר קצר על מעבר חצייה:
https://www.youtube.com/watch?v=JhLstEJulx0
את העט הכדורי (Ballpoint pen), "העט עם הרפיל" כמו שכינו אותו פעם, המציא עיתונאי הונגרי שרצה לפתח עט שלא מחייבת את הקסת, אותה צלוחית מלאה בדיו שהכותבים של פעם נאלצו לטבול בתוכה את העט כדי שיהיה להם דיו לכתיבה של 3 המילים הבאות.. אמנם היה ניסיון אמריקאי במאה שקדמה לו, בפיתוח עט כזה, אבל הוא לא הפך למוצר של ממש.
לאחר ביקור בדפוס של העיתון שלו, הבין בשנת 1935 העיתונאי המבריק לדיסלס לסלו בירו שאם יצליח לפתח עט שישתמש בדיו של הדפוס - הוא יפתח עט שהדיו בו מאפשר כתיבה ללא הפסקה. הדיו של הדפוס היה בעל יתרון אחד גדול - הוא התייבש מהר. זו לא הייתה תכונה שאפיינה את הדיו שבו כתבו עד אז ולא פעם הוא לכלך את הדפים או עשה כתמים של ממש. ובירו החליט להכניס את הדיו הזה לתוך צינור מתכת זעיר שיישב בתוך העט ושבתחתיתו יהיה מעין כדור קטן שכל הזמן "יתלכלך" בדיו והגלגול שבחיכוך עם הנייר יאפשר עוד ועוד דיו לכתיבה בעט.
בהתחלה העט הכדורי לא הצליח. לאחר שטייסים החלו להשתמש בעט הכדורי, בשל העובדה שעטים אחרים לא פעלו טוב בשחקים, התפרסם העט החדשני והפך להצלחה אדירה. מאז נקרא העט הכדורי במדינות רבות "עט בירו", על שם הממציא.
הנה המצאת העט הכדורי:
http://youtu.be/PLalXbsSLF0
ממציא העט הכדורי בירו ליד קודמו, ממציא עט הנוצה:
http://youtu.be/k1c-13IhgfI
וסיפורו של העט שכותב בחלל שפיתחה נאס"א במיליוני דולרים:
https://youtu.be/Rk8iGKOq-E8
מה זה טורפדו?
במקור כוון השם "טורפדו" למתקני חבלה תת-מימיים, שכיום מוגדרים לרוב כמוקשים ימיים. אך במאה השנים האחרונות טורפדו היא מערכת נשק עם הנעה עצמית. זהו מעין מוקש ימי ארוך שנע במים בעצמו ומתפוצץ עם הפגיעה בכלי שייט ימי, או במטרה נייחת. הטורפדו יכול להתפוצץ גם בזמן ההתקרבות אל המטרה וניתן לשגר אותו מספינות, צוללות, מטוסים ואף ממסוקים.
השם טורפדו נגזר כפי הנראה מהמילה הלטינית "torpere", שפירושה "לשתק" או "להקשיח". הירי הראשון של טורפדו מצוללת התבצע ב-1886, בזמן שהצוללת הייתה בצלילה. זו הייתה הצוללת הטורקית "עבדולחמיד", שפותחה ונבנתה על ידי ממציא שבדי בשם ט'ורסטן נורדנפלט.
הנה סרטון אנימציה שמראה איך פועל טורפדו:
http://youtu.be/YbeQmfXE0ws?t=27s
התוצאות של טורפדו הפוגע באוניה:
http://youtu.be/zcvFFJarX1I
אנימציה שמראה איך עבד הטורפדו המוקדם, שפותח בשנת 1876:
http://youtu.be/afWsHCj7QJU
טורפדו בקולנוע - האם הוא יפגע במשחתת של טום הנקס?
https://youtu.be/INf4ukENbL4
והדגמה ללא קול של ירי טורפדו בחיל הים הישראלי:
http://youtu.be/wu3g840rcc0
במקור כוון השם "טורפדו" למתקני חבלה תת-מימיים, שכיום מוגדרים לרוב כמוקשים ימיים. אך במאה השנים האחרונות טורפדו היא מערכת נשק עם הנעה עצמית. זהו מעין מוקש ימי ארוך שנע במים בעצמו ומתפוצץ עם הפגיעה בכלי שייט ימי, או במטרה נייחת. הטורפדו יכול להתפוצץ גם בזמן ההתקרבות אל המטרה וניתן לשגר אותו מספינות, צוללות, מטוסים ואף ממסוקים.
השם טורפדו נגזר כפי הנראה מהמילה הלטינית "torpere", שפירושה "לשתק" או "להקשיח". הירי הראשון של טורפדו מצוללת התבצע ב-1886, בזמן שהצוללת הייתה בצלילה. זו הייתה הצוללת הטורקית "עבדולחמיד", שפותחה ונבנתה על ידי ממציא שבדי בשם ט'ורסטן נורדנפלט.
הנה סרטון אנימציה שמראה איך פועל טורפדו:
http://youtu.be/YbeQmfXE0ws?t=27s
התוצאות של טורפדו הפוגע באוניה:
http://youtu.be/zcvFFJarX1I
אנימציה שמראה איך עבד הטורפדו המוקדם, שפותח בשנת 1876:
http://youtu.be/afWsHCj7QJU
טורפדו בקולנוע - האם הוא יפגע במשחתת של טום הנקס?
https://youtu.be/INf4ukENbL4
והדגמה ללא קול של ירי טורפדו בחיל הים הישראלי:
http://youtu.be/wu3g840rcc0
איך מיוצר העיפרון ואיך הוא התפתח?
עפרונות (Pencils) מייצרים מעץ המקיף מקל דקיק שבאמצעותו כותבים. העץ מגן על המקל הדק שבפנים משבירה ומאפשר לאחוז בעיפרון בקלות.
אותו מקל דק שבתוך העיפרון עשוי מחומר שנקרא גרפיט. הגרפיט עשוי פחם שחור ושמנוני, מה שמאפשר לכתוב בעזרתו על הנייר.
המצאת העיפרון בשנת 1795 מיוחסת לניקולס קונטה.
כך מייצרים עפרונות:
https://youtu.be/LTtR4foRsCw
מהי השלימות של העפרונות (מתורגם):
https://youtu.be/IBf9pXOmpFw
תהליך ייצור העפרונות:
http://youtu.be/wsUdR0bileI
ותולדות העיפרון:
https://youtu.be/uCsmeYnDdbE
עפרונות (Pencils) מייצרים מעץ המקיף מקל דקיק שבאמצעותו כותבים. העץ מגן על המקל הדק שבפנים משבירה ומאפשר לאחוז בעיפרון בקלות.
אותו מקל דק שבתוך העיפרון עשוי מחומר שנקרא גרפיט. הגרפיט עשוי פחם שחור ושמנוני, מה שמאפשר לכתוב בעזרתו על הנייר.
המצאת העיפרון בשנת 1795 מיוחסת לניקולס קונטה.
כך מייצרים עפרונות:
https://youtu.be/LTtR4foRsCw
מהי השלימות של העפרונות (מתורגם):
https://youtu.be/IBf9pXOmpFw
תהליך ייצור העפרונות:
http://youtu.be/wsUdR0bileI
ותולדות העיפרון:
https://youtu.be/uCsmeYnDdbE
איך התפתחו זכויות היוצרים?
בעולם של פעם לא היו זכויות יוצרים (Copyrights). אמן שחיבר שיר, למשל, גילה שאנשים שאוהבים אותו, לא חוששים לזמר או להקריא אותו לאחרים וכמובן שלא חשב לגבות על כך תשלום. גם מי שהמציא את הגלגל, סביר להניח שלא רץ ל"מערת הפטנטים" הקרובה כדי לרשום פטנט על ההמצאה. להיפך, הוא שיתף את כל מי שמסביבו ביעילות של הגלגל ודי מהר החלו להתגלגל מסביבו כל מיני גלגלים, שהפכו הרבה פעולות ליעילות וקלות מבעבר...
אבל עם התפתחות התרבות האנושית, הספרות, העיתונות, התקשורת וגם המדע והטכנולוגיה, החלו אמנים וממציאים להפוך לאנשי מקצוע. גם הם רצו חלק בשפע שיצרו המצאותיהם למשתמשים, או במילים אחרות, שישלמו להם על השימוש בהמצאה שלהם, גם אינה פיזית, כמו חרב או סוס.
מכאן שבימינו מבטיחים חוקים את זכויותיהם של היוצרים בכל מה שנקרא "קניין רוחני". בעולם המודרני מוקנות זכויות היוצרים לקניין הרוחני, מכיוון שאם לא נאפשר ליוצר להתפרנס מהיצירה שיצר או מההמצאה שהמציא, תקטן באופן משמעותי היצירה האנושית, ההתפתחות הטכנולוגית תיבלם והתרבות כולה תלך ותדרדר. יוצרים, בין אם הם אמנים ובין אם ממציאים, מקבלים את זכויות היוצרים שלהם לפי החוק וכל מי שמעוניין להשתמש ביצירה של האמן או בהמצאה שיצר ופיתח הממציא, צריך לקבל את רשותם ובחלק גדול מהמקרים גם לשלם.
בדרך כלל פגות זכויות היוצרים בתוך 50 עד 100 שנה מיום מות היוצר. זה משתנה בהתאם למדינה ולחוקיה. בישראל, למשל, פגות זכויות היוצרים של יצירה אמנותית לאחר 70 שנה ממות היוצר. כשפגות זכויות היוצרים של היוצר, הופכת היצירה לנחלת הכלל, או באנגלית Public domain. מותר לכולם להשתמש בה כרצונם.
יש כאלה שמראש אינם דורשים תשלום על יצירותיהם. רבים מהם מתירים שימוש חופשי לחלוטין, בכך שהם משחררים את יצירתם כ"נחלת הכלל". אחרים מתירים שימוש הוגן ביצירה, במה שנקרא "Creative commons". בקריאייטיב קומונס הם מציינים שהם מבקשים קרדיט, סימון של שמם בתור היוצרים המקוריים של היצירה, או מבקשים שאיש לא ישנה את היצירה, או יציג אותה כשלו וכדומה.
הנה תולדות זכויות היוצרים:
https://youtu.be/6W89qFG0soU
וסרטון ארוך יותר על תולדות זכויות היוצרים:
https://youtu.be/H_aOHpn_vqQ?long=yes
בעולם של פעם לא היו זכויות יוצרים (Copyrights). אמן שחיבר שיר, למשל, גילה שאנשים שאוהבים אותו, לא חוששים לזמר או להקריא אותו לאחרים וכמובן שלא חשב לגבות על כך תשלום. גם מי שהמציא את הגלגל, סביר להניח שלא רץ ל"מערת הפטנטים" הקרובה כדי לרשום פטנט על ההמצאה. להיפך, הוא שיתף את כל מי שמסביבו ביעילות של הגלגל ודי מהר החלו להתגלגל מסביבו כל מיני גלגלים, שהפכו הרבה פעולות ליעילות וקלות מבעבר...
אבל עם התפתחות התרבות האנושית, הספרות, העיתונות, התקשורת וגם המדע והטכנולוגיה, החלו אמנים וממציאים להפוך לאנשי מקצוע. גם הם רצו חלק בשפע שיצרו המצאותיהם למשתמשים, או במילים אחרות, שישלמו להם על השימוש בהמצאה שלהם, גם אינה פיזית, כמו חרב או סוס.
מכאן שבימינו מבטיחים חוקים את זכויותיהם של היוצרים בכל מה שנקרא "קניין רוחני". בעולם המודרני מוקנות זכויות היוצרים לקניין הרוחני, מכיוון שאם לא נאפשר ליוצר להתפרנס מהיצירה שיצר או מההמצאה שהמציא, תקטן באופן משמעותי היצירה האנושית, ההתפתחות הטכנולוגית תיבלם והתרבות כולה תלך ותדרדר. יוצרים, בין אם הם אמנים ובין אם ממציאים, מקבלים את זכויות היוצרים שלהם לפי החוק וכל מי שמעוניין להשתמש ביצירה של האמן או בהמצאה שיצר ופיתח הממציא, צריך לקבל את רשותם ובחלק גדול מהמקרים גם לשלם.
בדרך כלל פגות זכויות היוצרים בתוך 50 עד 100 שנה מיום מות היוצר. זה משתנה בהתאם למדינה ולחוקיה. בישראל, למשל, פגות זכויות היוצרים של יצירה אמנותית לאחר 70 שנה ממות היוצר. כשפגות זכויות היוצרים של היוצר, הופכת היצירה לנחלת הכלל, או באנגלית Public domain. מותר לכולם להשתמש בה כרצונם.
יש כאלה שמראש אינם דורשים תשלום על יצירותיהם. רבים מהם מתירים שימוש חופשי לחלוטין, בכך שהם משחררים את יצירתם כ"נחלת הכלל". אחרים מתירים שימוש הוגן ביצירה, במה שנקרא "Creative commons". בקריאייטיב קומונס הם מציינים שהם מבקשים קרדיט, סימון של שמם בתור היוצרים המקוריים של היצירה, או מבקשים שאיש לא ישנה את היצירה, או יציג אותה כשלו וכדומה.
הנה תולדות זכויות היוצרים:
https://youtu.be/6W89qFG0soU
וסרטון ארוך יותר על תולדות זכויות היוצרים:
https://youtu.be/H_aOHpn_vqQ?long=yes
מי המציא את השירותים?
המצאת השירותים (Toilet) היא אבולוציה ולא מהפכה המצאתית של אדם אחד. אם בעת העתיקה הומצאו מתקני השירותים כבר בהודו של המאה ה-25 לפני הספירה (!!) ואלף ומשהו אחרי כן פותחו שירותים דומים במצרים העתיקה, כל הידע הזה נעלם עם שתי התרבויות הללו והעולם עבר לגרסאות שונות של סירי לילה כאלה ואחרים.
אמנם הרומאים פיתחו מערכת ביוב וחדרי שירותים ציבוריים, עם עשרות אסלות לא פעם, אבל האצילים הרומיים נהגו להשתין ואולי אף יותר - לתוך סיר לילה שאחז בידו העבד שלהם.
כל זה נעלם כשירדה האימפריה הרומית מגדולתה. ימי הביניים עברו להם בזוהמה, בסירי לילה שהעניים, למשל, נהגו לרוקן אל הנהר. בארמון או בטירה היו מנגבים משרתים מיוחדים את הישבן של האציל והמלך. זו נחשבה משרה נעלה ומכובדת, במיוחד אל מול המשרתים הנחותים שהיו נושאים אז את דליי הצואה של האצילים אל הנהר. אגב, באותו נהר נהגו העניים לכבס את בגדיהם ולהתרחץ כדי להתנקות, מה שמזמין סימן שאלה הן לגבי ניקיון הנהר והן ביחס להיגיינה של הרוחצים בו.
המרחבים בטבע היו אז מחראות פתוחות ולא מאורגנות, גם אם החוק אסר על כך. לא שזה השתנה לחלוטין בימינו אבל פלא שהסירחון שלט בימי הביניים ושכול כך הרבה חולים היו אז?
רק בסוף המאה ה-16 החל המסע לפיתוח של טכנולוגיה ממשית לחדרי נוחיות או שירותים של ממש. זה היה כשאחד מאנשי החצר של המלכה אליזבת הראשונה, שמו ג'ון הרינגטון, פרסם מאמר סאטירי, שכלל תוכנית פורצת דרך לבתי שימוש עם אסלה נשטפת.
המתקן שלו כלל את כול מרכיבי הבסיס המוכרים לנו בבתי השימוש המודרניים. היה בו שסתום מכני שסגר את השירותים וגם את הניאגרה של זמננו, מיכל המים שנועדו להדחה.
הממציא הסקוטי אלכסנדר קמינגס פרסם ורשם פטנט ב-1775 על שיטה שנועדה למנוע התפשטות של ריחות לא נעימים. השיטה שלו הייתה למלא את האסלה בקביעות במים ובכך להקל על הריח הרע בשירותים.
במאה ה-19 שופרו מנגנון ההדחה, הניקוז וזרימת המים. שטיפת האסלה החלה בלונדון, כבר במאה ה-19. אך השירותים המודרניים הללו לא פגשו מערכת ביוב מודרנית. לכן נהגו אז להזרים את השפכים לנהר התמזה ששימש גם למי השתייה. עובדה זו הובילה להתפרצויות רבות וחמורות של מגיפות כולרה ולסירחון הגדול ששרר בבירה האנגלית בקיץ 1858. כך הסתבר שהשירותים המודרניים הקדימו את מערכת הביוב. בשלהי המאה ה-19 הוקמה בלונדון מערכת הביוב המודרנית הראשונה מסוגה בעולם. השפכים נוקזו באמצעותה אל מחוץ לעיר. בעקבות הצלחתה והקטנת התחלואה בעיר, נבנו מערכות ביוב דומות ומודרניות במדינות רבות בעולם.
הנה תולדות השירותים:
https://youtu.be/0dYk99S98Jc
מצגת וידאו על תולדות השירותים:
https://youtu.be/d-K3lUUmrak
סיפורם של בתי השימוש ההיסטוריים של הרומאים וימי הביניים שאחריהם:
https://youtu.be/Us8FsyWw29k
ובינתיים בסין - היסטוריית שירותים משלה:
https://youtu.be/5Sq2xmBfPqc
על ענייני השירותים שלנו (בעברית):
https://youtu.be/PwqSX5168x0
גם במאה ה-20 לא היה קל, כשהיה צריך להמציא שירותים למטוסים (בעברית):
https://youtu.be/gRoxPo_Bgl0
על ההיגיינה של המאה ה-18:
https://youtu.be/BoT3C-ae8io?long=yes
ותכנית חפרנית על השירותים בימי הביניים (בעברית):
https://youtu.be/bvChd5xo9K0?long=yes
המצאת השירותים (Toilet) היא אבולוציה ולא מהפכה המצאתית של אדם אחד. אם בעת העתיקה הומצאו מתקני השירותים כבר בהודו של המאה ה-25 לפני הספירה (!!) ואלף ומשהו אחרי כן פותחו שירותים דומים במצרים העתיקה, כל הידע הזה נעלם עם שתי התרבויות הללו והעולם עבר לגרסאות שונות של סירי לילה כאלה ואחרים.
אמנם הרומאים פיתחו מערכת ביוב וחדרי שירותים ציבוריים, עם עשרות אסלות לא פעם, אבל האצילים הרומיים נהגו להשתין ואולי אף יותר - לתוך סיר לילה שאחז בידו העבד שלהם.
כל זה נעלם כשירדה האימפריה הרומית מגדולתה. ימי הביניים עברו להם בזוהמה, בסירי לילה שהעניים, למשל, נהגו לרוקן אל הנהר. בארמון או בטירה היו מנגבים משרתים מיוחדים את הישבן של האציל והמלך. זו נחשבה משרה נעלה ומכובדת, במיוחד אל מול המשרתים הנחותים שהיו נושאים אז את דליי הצואה של האצילים אל הנהר. אגב, באותו נהר נהגו העניים לכבס את בגדיהם ולהתרחץ כדי להתנקות, מה שמזמין סימן שאלה הן לגבי ניקיון הנהר והן ביחס להיגיינה של הרוחצים בו.
המרחבים בטבע היו אז מחראות פתוחות ולא מאורגנות, גם אם החוק אסר על כך. לא שזה השתנה לחלוטין בימינו אבל פלא שהסירחון שלט בימי הביניים ושכול כך הרבה חולים היו אז?
רק בסוף המאה ה-16 החל המסע לפיתוח של טכנולוגיה ממשית לחדרי נוחיות או שירותים של ממש. זה היה כשאחד מאנשי החצר של המלכה אליזבת הראשונה, שמו ג'ון הרינגטון, פרסם מאמר סאטירי, שכלל תוכנית פורצת דרך לבתי שימוש עם אסלה נשטפת.
המתקן שלו כלל את כול מרכיבי הבסיס המוכרים לנו בבתי השימוש המודרניים. היה בו שסתום מכני שסגר את השירותים וגם את הניאגרה של זמננו, מיכל המים שנועדו להדחה.
הממציא הסקוטי אלכסנדר קמינגס פרסם ורשם פטנט ב-1775 על שיטה שנועדה למנוע התפשטות של ריחות לא נעימים. השיטה שלו הייתה למלא את האסלה בקביעות במים ובכך להקל על הריח הרע בשירותים.
במאה ה-19 שופרו מנגנון ההדחה, הניקוז וזרימת המים. שטיפת האסלה החלה בלונדון, כבר במאה ה-19. אך השירותים המודרניים הללו לא פגשו מערכת ביוב מודרנית. לכן נהגו אז להזרים את השפכים לנהר התמזה ששימש גם למי השתייה. עובדה זו הובילה להתפרצויות רבות וחמורות של מגיפות כולרה ולסירחון הגדול ששרר בבירה האנגלית בקיץ 1858. כך הסתבר שהשירותים המודרניים הקדימו את מערכת הביוב. בשלהי המאה ה-19 הוקמה בלונדון מערכת הביוב המודרנית הראשונה מסוגה בעולם. השפכים נוקזו באמצעותה אל מחוץ לעיר. בעקבות הצלחתה והקטנת התחלואה בעיר, נבנו מערכות ביוב דומות ומודרניות במדינות רבות בעולם.
הנה תולדות השירותים:
https://youtu.be/0dYk99S98Jc
מצגת וידאו על תולדות השירותים:
https://youtu.be/d-K3lUUmrak
סיפורם של בתי השימוש ההיסטוריים של הרומאים וימי הביניים שאחריהם:
https://youtu.be/Us8FsyWw29k
ובינתיים בסין - היסטוריית שירותים משלה:
https://youtu.be/5Sq2xmBfPqc
על ענייני השירותים שלנו (בעברית):
https://youtu.be/PwqSX5168x0
גם במאה ה-20 לא היה קל, כשהיה צריך להמציא שירותים למטוסים (בעברית):
https://youtu.be/gRoxPo_Bgl0
על ההיגיינה של המאה ה-18:
https://youtu.be/BoT3C-ae8io?long=yes
ותכנית חפרנית על השירותים בימי הביניים (בעברית):
https://youtu.be/bvChd5xo9K0?long=yes
מהן ההמצאות של לאונרדו דה וינצ'י?
לאונרדו דה וינצ'י הוא מגדולי האנשים בתולדות האנושות. בחייו עסק לאונרדו דה-וינצ'י בתחומים מגוונים, כמו צייר, פסל, מדען, מהנדס, מתמטיקאי, אנטומאי, אדריכל ומוסיקאי מצטיין. רבים רואים בלאונרדו את איש הרנסאנס הקלאסי, שעוסק בתחומים מגוונים ולא בתחום אחד.
אבל אחת הגדולות של לאונרדו היא בהיותו ממציא מרתק ומקדים את זמנו. הוא המציא המון המצאות, רובן מהפכניות לתקופתו והקדימו את זמנן במאות שנים.
בין המצאותיו של לאונרדו דה וינצ'י ניתן למצוא המצאות כמו אופניים, הליקופטר, צוללת, מצנח, טנק, מכונת טיסה, מתקני גלישה לסקי מים, חליפת צלילה, אביר מכני, תוף שמנגן לבד ועוד.
כיום ניתן לראות את הרעיונות שהובילו להמצאות הנהדרות הללו, בקודקס לייצ'סטר (Codex Leicester), אוסף המחברות שהותיר אחריו, עם כ-7,000 דפים עמוסים בשרטוטים, תכניות, רישומים נהדרים ועוד.
מצגת וידאו עם ההמצאות של ליאונרדו דה וינצ'י:
https://youtu.be/oxDBk9UleQc
אנשים יכולים להיחשף לשרטוטים עם רעיונותיו של לאונרדו דה וינצ'י בתערוכות ממוחשבות:
https://youtu.be/FI3gjiOBBno
דגמים שנבנו על בסיס התכניות שהשאיר במחברותיו:
https://youtu.be/pO_JHYDEKss
כדי לחסוך בנייר הכניס לאונרדו במחברות הללו מגוון של כישרון - מדעי, אמנותי וטכנולוגי:
https://youtu.be/7f93133qzSY
וסרט תיעודי קצרצר על כמה מהמצאות לאונרדו:
https://youtu.be/PwOlIGGDVjE?long=yes
לאונרדו דה וינצ'י הוא מגדולי האנשים בתולדות האנושות. בחייו עסק לאונרדו דה-וינצ'י בתחומים מגוונים, כמו צייר, פסל, מדען, מהנדס, מתמטיקאי, אנטומאי, אדריכל ומוסיקאי מצטיין. רבים רואים בלאונרדו את איש הרנסאנס הקלאסי, שעוסק בתחומים מגוונים ולא בתחום אחד.
אבל אחת הגדולות של לאונרדו היא בהיותו ממציא מרתק ומקדים את זמנו. הוא המציא המון המצאות, רובן מהפכניות לתקופתו והקדימו את זמנן במאות שנים.
בין המצאותיו של לאונרדו דה וינצ'י ניתן למצוא המצאות כמו אופניים, הליקופטר, צוללת, מצנח, טנק, מכונת טיסה, מתקני גלישה לסקי מים, חליפת צלילה, אביר מכני, תוף שמנגן לבד ועוד.
כיום ניתן לראות את הרעיונות שהובילו להמצאות הנהדרות הללו, בקודקס לייצ'סטר (Codex Leicester), אוסף המחברות שהותיר אחריו, עם כ-7,000 דפים עמוסים בשרטוטים, תכניות, רישומים נהדרים ועוד.
מצגת וידאו עם ההמצאות של ליאונרדו דה וינצ'י:
https://youtu.be/oxDBk9UleQc
אנשים יכולים להיחשף לשרטוטים עם רעיונותיו של לאונרדו דה וינצ'י בתערוכות ממוחשבות:
https://youtu.be/FI3gjiOBBno
דגמים שנבנו על בסיס התכניות שהשאיר במחברותיו:
https://youtu.be/pO_JHYDEKss
כדי לחסוך בנייר הכניס לאונרדו במחברות הללו מגוון של כישרון - מדעי, אמנותי וטכנולוגי:
https://youtu.be/7f93133qzSY
וסרט תיעודי קצרצר על כמה מהמצאות לאונרדו:
https://youtu.be/PwOlIGGDVjE?long=yes
מה זה פיקסל?
פיקסל (Pixel) הוא נקודת צבע. מליוני נקודות צבע כמוה מרכיבות את התמונה הגדולה על מסך הטלוויזיה או המחשב. פירוש המילה הוא מעין קיצור באנגלית של המושג "המרכיב של התמונה" (Picture Element) באנגלית.
הרכבי העוצמות של 3 הצבעים האפשריים בפיקסל הם 256 רמות לכל צבע וכך מאפשרים ליצור מעל 16 מליון צבעים!
כך מרכיבים צבעי היסוד בפיקסלים את הצבעים של כל פיקסל בתמונה שעל המסך (עברית):
https://youtu.be/XsOZsl_EcWg?t=8s&end=1m52s
כך ניתן לשנותם ובכך לערוך תמונות בתוכנות עריכה:
http://youtu.be/2-stCNB8jT8
וקדימון סרט הפעולה המצחיק גם אם ילדותי "פיקסל":
https://youtu.be/XAHprLW48no
פיקסל (Pixel) הוא נקודת צבע. מליוני נקודות צבע כמוה מרכיבות את התמונה הגדולה על מסך הטלוויזיה או המחשב. פירוש המילה הוא מעין קיצור באנגלית של המושג "המרכיב של התמונה" (Picture Element) באנגלית.
הרכבי העוצמות של 3 הצבעים האפשריים בפיקסל הם 256 רמות לכל צבע וכך מאפשרים ליצור מעל 16 מליון צבעים!
כך מרכיבים צבעי היסוד בפיקסלים את הצבעים של כל פיקסל בתמונה שעל המסך (עברית):
https://youtu.be/XsOZsl_EcWg?t=8s&end=1m52s
כך ניתן לשנותם ובכך לערוך תמונות בתוכנות עריכה:
http://youtu.be/2-stCNB8jT8
וקדימון סרט הפעולה המצחיק גם אם ילדותי "פיקסל":
https://youtu.be/XAHprLW48no
מיהו ממציא הטלפון הסלולארי?
כיום כבר נדיר למצוא מקרים של ממציא בודד ששוקד בעצמו על המצאה טכנולוגית, כמו שאולי היה פעם. ואכן, את הטלפון הסלולארי פיתח צוות שלם של מהנדסים ואנשי פיתוח, עובדי חברת מוטורולה. היא ממציאת הטלפון הסלולרי.
אבל מרטין קופר (Martin Cooper), ראש הצוות בחברת מוטורולה שהמציא את הטלפון הנייד הראשון, נחשב לדמות שמייצגת את ממציאי הטלפון הנייד. יש אפילו סרטון וידאו שמראה אותו במקום שממנו עשה את שיחת הטלפון הנייד הראשונה בהיסטוריה, בשנת 1973..
הנה תולדות ההמצאה של הטלפון הנייד:
http://youtu.be/DMbGrakUHc4
הנה סרטון על הסלולארי הראשון:
http://youtu.be/UfcMyoNHKes
לא כולם יודעים שהטלפון הסלולארי הראשון נבחן כבר בתחילת המאה ה-20:
http://youtu.be/ILiLaRXHUr0
וכך התפתחו הטלפונים הניידים מאז ועד היום:
https://youtu.be/JcnXOhrmDB8
פרסומות לטלפונים ניידים וגדולים במיוחד:
https://youtu.be/yCB6gUrma2c
כיום כבר נדיר למצוא מקרים של ממציא בודד ששוקד בעצמו על המצאה טכנולוגית, כמו שאולי היה פעם. ואכן, את הטלפון הסלולארי פיתח צוות שלם של מהנדסים ואנשי פיתוח, עובדי חברת מוטורולה. היא ממציאת הטלפון הסלולרי.
אבל מרטין קופר (Martin Cooper), ראש הצוות בחברת מוטורולה שהמציא את הטלפון הנייד הראשון, נחשב לדמות שמייצגת את ממציאי הטלפון הנייד. יש אפילו סרטון וידאו שמראה אותו במקום שממנו עשה את שיחת הטלפון הנייד הראשונה בהיסטוריה, בשנת 1973..
הנה תולדות ההמצאה של הטלפון הנייד:
http://youtu.be/DMbGrakUHc4
הנה סרטון על הסלולארי הראשון:
http://youtu.be/UfcMyoNHKes
לא כולם יודעים שהטלפון הסלולארי הראשון נבחן כבר בתחילת המאה ה-20:
http://youtu.be/ILiLaRXHUr0
וכך התפתחו הטלפונים הניידים מאז ועד היום:
https://youtu.be/JcnXOhrmDB8
פרסומות לטלפונים ניידים וגדולים במיוחד:
https://youtu.be/yCB6gUrma2c
מהם תולדות המשקפיים ומי המציא אותן?
כבר בשנת 300 לפני הספירה השתמשו בעדשות זכוכית כדי להגדיל ולהצית אש. נותרו עדויות עמומות גם על משקפיים לתיקון ראייה, שנוצרו בשנת 1280 בפירנצה שבאיטליה. העדויות מציינות שניים - נזיר בשם אלסנדרו דלה ספינה וידידו הפיזיקאי סלבינו דלי ארמטי, שאיבד את ראייתו הטובה בניסויים אופטיים שעשה ואז הרכיב לעצמו משקפיים ראשונים, בעלי עדשות קמורות. הם תיקנו בעייה לסובלים מרוחק-רואי (היפרמטרופיה), מי שלא ראו היטב עצמים קרובים, או בקיצור משקפי קריאה.
עד המאה ה-15 נגזר על מי שראייתו למרחק נחלשה להסתובב ולתפקד עם ראייה מטושטשת. לא גורל קל ובטח לא למי שמתפרנסים מעבודה שמחייבת ראייה טובה. המצאת העדשה הקעורה בשנת 1451, על ידי ניקולס מהעיר קוסה יצרה אפשרות לפתרון והייתה האות לתחילת תיקון הראייה למי שלא ראו טוב למרחקים.
לא ידוע מי פיתח את משקפיים לסובלים מקוצר ראייה, אך ידוע שהיה זה בסביבות שנת 1482, כשפותחו והקלו לראשונה על אנשים שאינם רואים טוב לרחוק אלא רק עד למרחק קצר. סיפורים מאותה תקופה מציינים את האפיפיור לִיאוֹ ה-10 כמי שחבש משקפיים בעת הציד והתפאר שבזכותם ראייתו למרחוק משתפרת.
המצאת הדפוס והרחבת מעגל ההשכלה בתקופת הרנסאנס הכניסו רבים למעגל הקוראים. אך במקביל להתרבות יודעי קרוא וכתוב נוספו גם רבים שנזקקו עתה למשקפי קריאה. רוכלים נודדים החלו למכור משקפי קריאה זולים וכל אדם התאים משקפיים כאלה לעצמו. הופעת העיתונים במאה ה-17 תחזק עוד יותר את הצורך במשקפי קריאה. עד היום אלה משקפיים זולים הנמכרים אפילו בשווקים.
כך הפכו המשקפיים מצד אחד סמל לחוכמה והשכלה ורבים מבני האצולה והמעמד הגבוה צוירו כשהם עוטים משקפיים. מצד שני המשקפיים נתפסו בחברות מסוימות כמשהו שלא יאה לשימוש פומבי. בצרפת ובאנגליה למשל נהגו להשתמש בהם רק לזמן קצר או בחדרי חדרים. למשל, כדי לזהות אדם למרחוק או לקרוא ספר בבית הפרטי. במאה ה-19 השתמשו בני המעמד העליון במוֹנוֹקֶל, משקף בודד ומחובר בשרשרת. השימיש בו היה לרגע, כשהיה צריך לבחון משהו. מיד לאחר מכן הוחזר המונוקל למקומו.
רק במאה ה-20 הפכו המשקפיים לאביזר אופנה שלא מתביישים בו. אנשים חובשים משקפיים למשך שעות ארוכות. דוגמאות המשקפיים, כמו גם מגוון הסוגים והצורות המשווק להמונים, הם רבים מספור ופופולאריים מתמיד.
הנה תולדות המשקפיים מאז העת העתיקה ועד היום (מתורגם):
https://youtu.be/eeVCz-9SUc8
מצגת וידאו עם ההיסטוריה של המשקפיים באלף האחרון:
https://youtu.be/PRMleI0MQmE
תולדות משקפי הגברים משנות ה-30 ועד היום:
https://youtu.be/wwM9mnw4v4s
משקפי הנשים מאז שנות ה-30:
https://youtu.be/lBKJIQj73Ks
כך מייצרים את העדשות:
https://youtu.be/E91a7nBkkR8
וכך מלטשים את העדשות לכל אחד ואחת, לפי צרכי הראייה שלהם:
https://youtu.be/RYrG3G8nhhA
כבר בשנת 300 לפני הספירה השתמשו בעדשות זכוכית כדי להגדיל ולהצית אש. נותרו עדויות עמומות גם על משקפיים לתיקון ראייה, שנוצרו בשנת 1280 בפירנצה שבאיטליה. העדויות מציינות שניים - נזיר בשם אלסנדרו דלה ספינה וידידו הפיזיקאי סלבינו דלי ארמטי, שאיבד את ראייתו הטובה בניסויים אופטיים שעשה ואז הרכיב לעצמו משקפיים ראשונים, בעלי עדשות קמורות. הם תיקנו בעייה לסובלים מרוחק-רואי (היפרמטרופיה), מי שלא ראו היטב עצמים קרובים, או בקיצור משקפי קריאה.
עד המאה ה-15 נגזר על מי שראייתו למרחק נחלשה להסתובב ולתפקד עם ראייה מטושטשת. לא גורל קל ובטח לא למי שמתפרנסים מעבודה שמחייבת ראייה טובה. המצאת העדשה הקעורה בשנת 1451, על ידי ניקולס מהעיר קוסה יצרה אפשרות לפתרון והייתה האות לתחילת תיקון הראייה למי שלא ראו טוב למרחקים.
לא ידוע מי פיתח את משקפיים לסובלים מקוצר ראייה, אך ידוע שהיה זה בסביבות שנת 1482, כשפותחו והקלו לראשונה על אנשים שאינם רואים טוב לרחוק אלא רק עד למרחק קצר. סיפורים מאותה תקופה מציינים את האפיפיור לִיאוֹ ה-10 כמי שחבש משקפיים בעת הציד והתפאר שבזכותם ראייתו למרחוק משתפרת.
המצאת הדפוס והרחבת מעגל ההשכלה בתקופת הרנסאנס הכניסו רבים למעגל הקוראים. אך במקביל להתרבות יודעי קרוא וכתוב נוספו גם רבים שנזקקו עתה למשקפי קריאה. רוכלים נודדים החלו למכור משקפי קריאה זולים וכל אדם התאים משקפיים כאלה לעצמו. הופעת העיתונים במאה ה-17 תחזק עוד יותר את הצורך במשקפי קריאה. עד היום אלה משקפיים זולים הנמכרים אפילו בשווקים.
כך הפכו המשקפיים מצד אחד סמל לחוכמה והשכלה ורבים מבני האצולה והמעמד הגבוה צוירו כשהם עוטים משקפיים. מצד שני המשקפיים נתפסו בחברות מסוימות כמשהו שלא יאה לשימוש פומבי. בצרפת ובאנגליה למשל נהגו להשתמש בהם רק לזמן קצר או בחדרי חדרים. למשל, כדי לזהות אדם למרחוק או לקרוא ספר בבית הפרטי. במאה ה-19 השתמשו בני המעמד העליון במוֹנוֹקֶל, משקף בודד ומחובר בשרשרת. השימיש בו היה לרגע, כשהיה צריך לבחון משהו. מיד לאחר מכן הוחזר המונוקל למקומו.
רק במאה ה-20 הפכו המשקפיים לאביזר אופנה שלא מתביישים בו. אנשים חובשים משקפיים למשך שעות ארוכות. דוגמאות המשקפיים, כמו גם מגוון הסוגים והצורות המשווק להמונים, הם רבים מספור ופופולאריים מתמיד.
הנה תולדות המשקפיים מאז העת העתיקה ועד היום (מתורגם):
https://youtu.be/eeVCz-9SUc8
מצגת וידאו עם ההיסטוריה של המשקפיים באלף האחרון:
https://youtu.be/PRMleI0MQmE
תולדות משקפי הגברים משנות ה-30 ועד היום:
https://youtu.be/wwM9mnw4v4s
משקפי הנשים מאז שנות ה-30:
https://youtu.be/lBKJIQj73Ks
כך מייצרים את העדשות:
https://youtu.be/E91a7nBkkR8
וכך מלטשים את העדשות לכל אחד ואחת, לפי צרכי הראייה שלהם:
https://youtu.be/RYrG3G8nhhA
