שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היה המסע האגדי של האוניה מייפלאואר?
מסעה של האוניה "מייפלאואר" (Mayflower), מאירופה אל חופי צפון אמריקה, הוא אחד המסעות המפורסמים ביותר של המאה ה-17 ומהמיתוסים החשובים בהיסטוריה של ארצות הברית.
האוניה יצאה מאנגליה בספטמבר 1620, כשעל סיפונה 102 נוסעים ו-30 אנשי צוות. המסלול שלה מוביל מפלימות' שבאנגליה אל מקום במסצ'וסטס, שיקבל את אותו השם, פלימות'.
הנוסעים, נקרא להם "צליינים" (Pilgrims), חיפשו חופש דתי ושאיפתם היא להקים קהילה חדשה באמריקה. שווה לדעת שאותם חלוצים שהפליגו לאמריקה על גבי האוניה מייפלאואר היו חבורה של נרדפי דת, שרצו בחופש פולחן.
האניה שטה במסע שארך 66 ימים, כשבמהלכו סובלים הנוסעים מסערות ומתנאים קשים מאוד. כשיגיעו לאמריקה, תכננו הצליינים להתיישב ביבשת החדשה, להקים את ביתם ולהיות למתיישבי פלימות' החדשה באמריקה.
עוד לפני כן, הם חתמו על "הסכם מייפלאואר", מסמך חברתי שהסדיר את הארגון הפוליטי והחברתי של הקהילה החדשה, עם שלטון עצמי, בסיס דמוקרטי ושיתוף פעולה בין החברים כולם.
עד היום הם מכונים באמריקה "האבות הצליינים" של ארצות הברית, להבדיל כמובן מ"האבות המייסדים", המנהיגים שהקימו את ארצות הברית של אמריקה. המיתוס מספר שכבר בעודם בהפלגה הארוכה לעבר אמריקה השתנה המבטא האנגלי שלהם למבטא האמריקאי שמאפיין אותם עד היום.
חודש שלם עבר מאז שהגיעה המייפלאואר לחופי מפרץ קייפ קוד ורק אז ירדו המתיישבים אל החוף והחלו להקים את המושבה שלהם. במהלך אותו חודש ירדו אל היבשה רק מעט מהגברים. קצת כמו המרגלים מהתנ"ך, הם בעיקר בדקו האם טובה הארץ שלפניהם, סרקו את האזור, חפשו מזון ולמדו עד כמה זה מקום מוצלח להתיישבות.
השליחים הללו גם השכילו להתיידד עם בני שבט אינדיאני מקומי, שבט הווַאמפָּנוֹאֶג (Wampanoag). ידידות אמיצה במיוחד קשר אחד מבכירי המושבה, אדוארד ווינסלו, עם ראש השבט מאסאסויט (Massasoit).
כשירדו מהאוניה, הצליינים הקימו מושבה חקלאית בשם פלימות' רוק, על שם עיר מולדתם פלימוּת'. אבל הצלחה גדולה זו לא הייתה. החורף הראשון היה מאוד קשה להם, כשכמעט מחצית מהקבוצה מתה מקור, מחלות ותנאים קשים. הם הגיעו די מהר לסף רעב ולמזלם הרב, היו אלה האינדיאנים המקומיים שבאו לעזרתם ולימדו אותם כיצד לנהל חקלאות, ללקט מזון בטבע ואף לצוד. מכאן ובסיוע של האינדיאנים, הצליחו הצליינים הרבה יותר.
לאחר החורף הראשון והקשה שלהם, קצרו המתיישבים את מעט התירס שהצליחו לגדל והחליטו להודות לאל על מזונם. בכך הם החלו את מנהג ארוחת חג ההודיה של האמריקאים.
על פי יומנים של אנשי המושבה, סעד ראש השבט מאסאסויט עם אנשי המייפלאואר בסעודת ההודיה שהם ערכו לאלוהים, בתודה על שזכו להגיע לחוף מבטחים, כשרובם בריאים ושלמים.
המחסור החמור בידיים עובדות, הביא עוד מתיישבים חדשים, שהגיעו בשנה שאחרי, להתקבל במושבה בדרך כלל בברכה. המתיישבים שמחו בהם כי חסרו להם ידיים עובדות בחקלאות. הם ראו צורך אמיתי לשפר את מצב המושבה, בכדי שלא להישאר שוב ללא מזון מספיק, בחורף המתקרב.
הנה סיפור המסע האמיץ של החלוצים הפוריטנים לאמריקה:
https://youtu.be/brqIER2KHbE
מצגת וידאו על מסעה של האוניה מייפלאואר:
https://youtu.be/w59TkoL-tZY
על היציאה של החלוצים למסע והרדיפה שממנה סבלו באנגליה ובגללה יצאו למסע:
https://youtu.be/AsIkbCpUTQc
מסע האוניה מייפלאואר:
https://youtu.be/ku2BTsgvrhM
פול סיימון מזכיר את מסע המייפלאואר בבית 4 של להיטו המפורסם "American Tune":
https://youtu.be/ZCmgKSUXH18
סיפור המסע לילדים - באנגלית קלה:
https://youtu.be/kjtIJo86FcE
היה היה על ההתיישבות שלהם באמריקה (עברית):
https://youtu.be/AdnmO7pQCkI?long=yes
תכנית חינוכית על המתיישבים הראשונים וכיצד ייסדו את ארוחת יום ההודיה (עברית):
https://youtu.be/roYtmNTqj2o?long=yes
וסרטון תיעודי על מסעה של האוניה מייפלאואר עם המתיישבים הראשונים:
https://youtu.be/0GlfOsPlZdY?long=yes
מי קדמו לקולומבוס באמריקה?
הוויכוח בן מאות השנים לגבי גילוי אמריקה הוא סימן בריא לכך שמדובר בגילוי החשוב ביותר בהיסטוריה של האלף השני לספירה. אמנם התהילה ניתנה לכריסטופר קולומבוס, האירופי הראשון שפרסם את הגילוי, אבל חשוב לזכור שקולומבוס מעולם לא ידע שהגיע ליבשת חדשה ועד יום מותו סבר שהוא מצא את הנתיב הימי להודו.
גם אמריגו וספוצ'י שזיהה אחרי קולומבוס שמדובר ביבשת חדשה ואף זכה שהיא תיקרא על שמו, לא יכול להיחשב המגלה האמיתי של אמריקה. שניהם לא היו בני-האדם או האירופים הראשונים שהגיעו לאמריקה.
מי שקדמו לשניהם בכ-500 שנה היו הוויקינגים, עם של לוחמים סקנדיבים קשוחים ששלטו בחלקים מאירופה בין המאה ה-8 למאה ה-11 לספירה. בשנת 1000 לספירה, יותר מ-500 שנה לפני שקולומבוס הגיע לאמריקה, נדדו קבוצות ויקינגים בהנהגת ויקינגי בשם לייף אריקסון מערבה ונחתו בצפון אמריקה.
הם הקימו מושבות ויקינגיות באזור ניו-פאונדלנד של היום, אזור שזכה לכינוי 'לה וינלנד'. אבל בניגוד לפורטוגזים ולספרדים שבאו בעקבות קולומבוס, ממצאים ארכיאולוגיים ועדויות מהתקופה מעלים שהויקינגים נהדפו די מהר על ידי שבטים אינדיאנים מקומיים, שפשטו עליהם שוב שוב עד שנכנעו. וכך חזרו הויקינגים של לייף אריקסון בספינותיהם לאירופה.
ומה היה מקורם של שבטי האינדיאנים שהדפו את הויקינגים? - מרבית החוקרים סבורים שהם נדדו מאירופה אל צפון אמריקה בעידן הקרח האחרון, לפני כ-14,000 שנה, בעת שאמריקה הייתה מחוברת לאירופה במשטחי קרח נרחבים.
אחת ההוכחות לכך הם ראשי חניתות מאבן, שנמצאו בקלוביס שבמדינת ניו מקסיקו באמריקה. החוקרים בחנו את הזהות המדהימה של ראשי החניתות מ"תרבות קלוביס" לראשי אבן שכיתתו בני שבטים קדמונים בספרד וצרפת כמה אלפי שנים לפני כן.
המסקנה ההגיונית היא שמדובר היה בצאצאים של התרבות האירופית, שנדדו לאמריקה והמשיכו להשתמש בטכנולוגיות דומות, שעברו מדור לדור.
הנה תולדות מגלי אמריקה המרכזיים:
https://youtu.be/U7HxCsPho34
סיפור הוויקינגים ומנהיגם לייף אריקסון וההתיישבות שלהם באמריקה:
https://youtu.be/fgAZyxe7rJs
כך הגיעו לייף אריקסון והוויקינגים שלו לאמריקה:
https://youtu.be/R3GM3F7JZ2c
הספינות שלהם הן שאפשרו לוויקינגים להגיע לאמריקה (מתורגם):
https://youtu.be/kge0c2mNmRQ
סיפורם של מי שהקדימו את קולומבוס:
https://youtu.be/fgAZyxe7rJs
וסרט תיעודי על החקלאים שהפכו ללוחמים וספנים גאוניים:
https://youtu.be/hOsTfZ8gTM8?long=yes
מי היה ג'ורג וושינגטון ולמה הוא חשוב לאמריקאים?
ג'ורג' וושינגטון היה מנהיג המהפכה של האמריקאים כנגד הבריטים ששלטו בהם, עד לשחרור המוחלט שלה מהבריטים וההכרזה על ארצות הברית של אמריקה.
בהחלטה אמיצה של נבחרי 13 המושבות באמריקה, הוא נבחר לעמוד בראש הצבא המאולתר שהקימו, כדי להילחם בצבא הבריטי.
הצבא הבריטי של אותם ימים הוא הצבא החזק, המצויד והמאומן ביותר בעולם. בתור צבא האימפריה הימית הגדולה של התקופה היה לו גם את צי הספינות המשוכלל בתבל.
אבל מי שכנער בן 11 נאלץ להפסיק ללמוד, עם מות אביו, לא היה פראייר. בניגוד לאחיו למחצה המבוגרים יותר, ג'ורג' הצעיר לא זכה להתחנך באנגליה. אימו לא נישאה שנית, מה שאילץ אותו, כבכור האחים של משפחתו השנייה של אביו, לצאת ולפרנס. אבל העובדה שכנער צעיר הוא למד לנהל חוות טבק ומגיל 16 כבר עבד כמודד קרקעות הייתה משמעותית לעתידו.
כי וושינגטון, שהתבייש עד סוף חייו בלימודיו החלקיים, גדל והיה לאדם מקורי, יצירתי, מי שלא נבהל מכשלונות ומקשיים ובעיקר אמריקאי חדור רצון להוכיח את עצמו.
כשקיבל את המשימה לנצח את הבריטים, הוא לא חשש. הוא היה בעבר קצין בצבא הבריטי והחל לאמן ואף להילחם במסגרתו. עכשיו הוא רק צריך לנצח אותו.
בתחילת הלוחמה בבריטים חייליו נחלו תבוסה ענקית, עם המון הרוגים, אבל הוא לא נבהל. וושינגטון הצליח לסגת עם הנותרים, שמר על צבאו ואימן אותם לקרב הבא. כשזה הגיע, הוא הצליח להפתיע את הצבא הבריטי בלילה, להביסו ולקחת בשבי 900 שבויים.
אבל המלחמה הייתה רחוקה מלהיגמר. חלק מכוחותיו נאלצו לסגת לפנסילבניה, שם הוא עבר איתם חורף קשה. הלוחמים סבלו שם רעב, אבעבועות שחורות, חולשה ומחסור כרוני בציוד. וושינגטון יש שהוא זקוק לעזרה. הוא לוקח קצין פרוסי, פון שטויבך שמו, כך שיאמן את צבאו ויבסס אותו מחדש כצבא לוחם.
החורף תם ושוב חוזרת הלוחמה. וושינגטון מצליח לנצח פה ולנצח שם, אבל הצלחתו הגדולה בשלב הזה היא שהוא ממנה חיילים אגרסיביים ומבריקים מתוך חייליו להיות קצינים.
אחד מהקצינים הללו הוא דניאל מורגן. האיש מצליח לבסס לוחמת גרילה יעילה כנגד הבריטים. בין השאר מורגן מאמן צלפים לחסל ביריה אחת את קציני הכוחות הבריטיים.
האחרונים מופתעים. זו לוחמה שאינה אירופית, לא ג'נטלמנית ולחלוטין לא לפי הכללים שהם מכירים. אבל מורגן וושינגטון לא חיפשו כללים אלא חירות. פה זה לא אירופה...
הניצחונות נמשכים, בין השאר באמצעות שימוש מבריק של וושינגטון במודיעין, במרגלים ובשיטות חדשניות לזמנו, למשל של העברת ידיעות. כתב סתרים, שלא ניתן לראות בעיניים רגילות, העברה עיוורת של איגרות - מבלי שהמעבירים רואים אחד את השני, הודעות מוצפנות באמצעות תליית כביסה בקוד ועוד. וושינגטון הוא רמטכ"ל חדשני ומקורי. יצירתיות היא שם המשחק שלו.
כך הוא ממשיך, עד לקרב האחרון. בקרב הזה כוחותיו מביסים בגדול את הבריטים והצבא המפואר בעולם נסוג מהמושבות האמריקאיות לתמיד.
בכך הפך וושינגטון למנצח הגדול של מלחמת העצמאות האמריקאית ולאחר מכן לנשיא ארצות הברית הראשון. לכן נוהגים לכנות אותו באמריקה "אבי האומה".
חשיבותו הגדולה באה לידי ביטוי בכל צורה בתרבות האמריקנית. הוא בנה את האומה על פי תפיסתו המיוחדת, שרואה חשיבות באחדות האמריקנית, עוד לפני רצונם הנפרד של אזרחי כל מדינה ומדינה בברית.
וושינגטון נחשב בעיני רוב האמריקנים לגדול נשיאי ארצות הברית בכל הזמנים. לכן הוא אחד מארבעת הנשיאים האמריקאיים שדיוקנם חקוק באנדרטה הלאומית בהר ראשמור.
וושינגטון נודע בהתרחקות מאור הזרקורים. הוא גם סבל מבעיות שיניים קשות ולכן לא הצטלם או נתן שיציירו אותו בפה פתוח.
בתור הנשיא הראשון והגדול כל כך של אמריקה, הוא ללא ספק יכול היה להישאר בתפקידו ולמלא תפקיד שמזכיר מעין מלך בתפקיד נשיא. אבל לאחר שהוא עצמו פרש לתמיד, בתום שתי תקופות כהונה כנשיא, הוא השאיר אחריו מסורת של שתי קדנציות בלבד, מסורת שתהפוך ב-1951 לתיקון בחוקה.
במותו, כינו את ג'ורג' וושינגטון "הראשון במלחמה, הראשון בשלום והראשון בליבותיהם של אנשי המדינה". דומה שלא היה ניסוח טוב מזה למי שנתן עצמאות לאמריקה, בנה אותה כאומה וידע להסתפק בכבוד שניתן לו מבלי לדרוש יותר.
הנה מנהיגותו של מנהיג האומה האמריקאית ג'ורג' וושינגטון (מתורגם):
https://youtu.be/4QnGjGgbmmw
חייו של ג'ורג' וושינגטון:
https://youtu.be/oeff14XdS9k
סיפור חייו של מנהיג המהפכה האמריקאית שיהפוך לנשיא הברית:
https://youtu.be/hvE9fb--Dig
מצגת תמונות היסטוריות של מנהיג המהפכה ומייסד האומה האמריקנית, ג'ורג' וושינגטון:
http://youtu.be/lBrApkQr8Gs
ביוגרפיה של האיש והמנהיג:
https://youtu.be/3lXnfitSoYw
וסרטון תיעודי לילדים על המהפכה האמריקאית שהוא הנהיג לעצמאות:
https://youtu.be/BWtW0gmh3kg?long=yes
כיצד איבדו הבריטים את אמריקה בקרב אחד?
האימפריה הבריטית הייתה הגדולה בתולדות האנושות. היא שלטה בשטח הכי גדול אי-פעם, היה לה את הצי הטוב, החזק והמצויד ביותר בעולם. היא החזיקה את הצבא הכי גדול ואיכותי, עם כלי נשק בשפע וציוד מאמריקה ועד לאיים הבריטיים. אבל טעות אחת, בקרב צ'ספיק (Battle of the Chesapeake), בסתיו של שנת 1781, גרמה לבריטניה סופית לאבד את המושבות האמריקאיות.
הטעות מתרחשת כש-19 ספינות הצי הבריטי, בפיקודו של אדמירל גרייבס, הגיעו ליורקטאון עם אספקה ותגבורת, כדי לסייע לה לעמוד מול וושינגטון העומד לפרוץ אל העיר בראש כוחות האמריקאים. אדמירל גרייבס הבריטי רואה את עשרות אניות של השייטת הצרפתית המנומנמת, כשהן עוגנות בצ'ספיק בשלווה מוחלטת.
אבל האדמירל הבריטי, במקום לנצל את יתרונו ולהפתיע באש את הספינות הצרפתיות, עם המפרשים המקופלים, יוצא להמתין להן לקרב "כמו שנהוג" בלב ים. כשהקרב הזה יתקיים לבסוף, הוא יסתיים בניצחון הצרפתים.
המפלה מנעה מ-7,000 החיילים הבריטים הנצורים ביורקטאון, בפיקודו של גנרל צ'ארלס קוֹרְנווֹלִיס, את הלוגיסטיקה, כלומר האספקה והתגבורות שהם כה נזקקו להם. הכוחות האמריקנים לעומתם, העבירו דרך מפרץ צ'ספיק חיילים ואספקה, מניו יורק אל צבא המהפכנים של ג'ורג' וושינגטון, שפתח במתקפה והכניע את הבריטים שביורקטאון.
התוצאה הייתה תבוסה קשה של קורנווליס וחיילי הצבא הבריטי, כרבע מן הצבא הבריטי ביבשת אמריקה, שנאלצו להיכנע. התבוסה הזו של הצבא הבריטי עתידה להשפיע על מהלך המלחמה כולה.
קרב צ'ספיק, אולי קרב ההכרעה במלחמת העצמאות האמריקאית, מסתיים כשהאימפריה לא זו בלבד שלא מכה את הכוחות החלשים ממנה בהרבה - היא לא מנצלת כמעט אף יתרון שהיה ברשותה ונוחלת מפלה. קשה.
לאחר שיורקטאון נפלה בידי וושינגטון, נפלו בעקבותיה כל שאר המושבות. כשלונות אלה גרמו להתפטרות של ראש הממשלה הבריטי, הלורד נורת'. לאחר הבחירות, החליטה הממשלה החדשה בבריטניה לסיים את המלחמה באמריקה.
כך חרצה פקודה בודדת שלא ניתנה, החלטה של אדמירל שלא הבין מה גדולה המשימה שעל כתפיו, את גורל המערכה על המושבה הבריטית באמריקה ובדיעבד אולי את גורל האימפריה הבריטית כולה.
בבוא היום, אי-שם במאה ה-20, יחליפו המושבות הצעירות שיהפכו לאומה האמריקנית את האימפריה הבריטית ויהפכו את ארצות הברית לאומה החזקה בעולם. הבריטים, לעומתה, יילכו עם השנים ויישקעו,ייאבדו את האימפריה שלהם ויהפכו לאומה נורמלית, חזקה אך בביתה פנימה.
הנה סרטון על קרב צ'ספיק:
https://youtu.be/9PATuBE_HiQ
סרטון אנימציה שמציג את הקרב:
http://youtu.be/GHmDnIVK4lQ
ודיון על תפקידו של ג'ורג' וושינגטון בקרב:
https://youtu.be/D2txANHdi3o
איך מיסוי התה הביא למהפכה האמריקאית והקפה החליפו?
בדרך כלל משקאות ומסיבות אולי הולכים ביחד, אבל מסיבת התה בבוסטון דווקא התנהלה בסימן של "לזרוק את המשקאות לים!"
הסיפור מתחיל עוד לפני שהוקמה ארצות הברית. באותה תקופה היו המתיישבים הראשונים באמריקה אזרחים של בריטניה ולפיכך הם גם חוייבו לשלם לה מיסים שונים.
אחד מהמיסים האלו היה מס על יבוא סחורות שונות, ביניהם מס על תה, שהטיל הפרלמנט הבריטי בשנת 1765 על תושבי המושבות הבריטיות באמריקה. למרות שתושבי המושבות נחשבו לאזרחי בריטניה, הם לא זכו לייצוג בפרלמנט ולכן גם לא הייתה להם יכולת להתנגד למיסים האלו.
הטלת המסים מצד אחד והיעדר יצוג בפרלמנט מצד שני נראו לתושבי המושבות לא הוגנים ולא צודקים. הם התמרמרו והחלו להיאבק כנגד המס. "אין מיסים ללא יצוג!" הייתה סיסמתם. במשך מספר שנים הם מחו כנגד המיסים וניסו לבטל אותם, אך ללא הצלחה. בתגובה לפעולות המחאה שלהם שלחו הבריטים כוחות צבאיים, מה שרק התסיס את תושבי המושבות עוד יותר.
בשנת 1773 חוקק הפרמנט הבריטי חוק נוסף, "חוק התה", המעניק הפחתה ממיסוי על תה לחברות מסחר בריטיות, בעוד שיבואני תה תושבי המושבות חוייבו במס מלא. חוק זה הכעיס עוד יותר את תושבי המושבות, ובמיוחד את תושבי בוסטון, והם החליטו להיאבק כנגדו.
שיאו של המאבק היה באירוע שזכה לכינוי "מסיבת התה של בוסטון" (The Boston Tea Party). ב-16 בדצמבר 1773 הגיעו שלוש ספינות מסחר בריטיות עמוסות בארגזי תה בכדי לפרוק את סחורתן בנמל בוסטון ונתקלו בהתנגדות מצד התושבים, שלא איפשרו להם לפרוק את הסחורה. הדבר אילץ את המלחים לעגון בקרבת הנמל.
בשלב זה התגנבו כ-60 מתושבי בוסטון כשהם מחופשים לאינדיאנים, וזרקו את כל תכולת ארגזי התה שהיו על הספינות, הישר אל תוך הים. לא מדובר היה בארגזים בודדים - האמריקאים שפכו לים כ-45 טון של תה! היה זה אירוע כלכלי עצום ומרד בלתי נסבל בעיני האנגלים. בתגובה הם סגרו את נמל בוסטון עד שיוחזר להם השווי המלא של התה שהושלך לים.
"מסיבת התה של בוסטון" הייתה אחת מפעולות המרד הראשונה של תושבי המושבות הבריטיות בצפון אמריקה כנגד הממלכה הבריטית. פעולה זו עודדה את תושבי המושבות בכל רחבי אמריקה למרוד כנגד הבריטים והציתה שרשרת אירועים צבאיים.
הארועים הללו הובילו די מהר למהפכה האמריקאית ולמלחמת העצמאות של ארצות הברית, בהנהגת ג'ורג' וושינגטון. מהמלחמה הזו יצאה האומה האמריקאית לחופשי, עם הכרזת העצמאות של ארצות הברית, ב-4 ביולי 1776. ג'ורג' וושינגטון הפך לנשיאה הראשון.
אגב, בתחום המשקאות התוצאה הייתה ממש משעשעת. אם לפני "מסיבת התה של בוסטון" האמריקאים היו שתייני תה כבדים אף יותר מהבריטים, לאחר המרד ומתוך פטריוטיות אמריקנית - הם הפסיקו לשתות תה לחלוטין ועברו לקפה.
הבריטים לא טמנו ידם בכוס ועשו להם צעד נגדי. הם הקטינו למינימום את שתיית הקפה שלהם. יתכן שזה היה מעט ילדותי, אבל זה הפך להרגל וכיום האמריקאים הם שותי קפה מובהקים, בעוד אצל הבריטים הפכה שתיית התה לפולחן של ממש.
הנה סרטון על מסיבת התה הפרועה בבוסטון (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=1cT_Z0KGhP8
על המחלוקת המדינית שהובילה לפריצת המהפכה האמריקאית (עברית):
https://youtu.be/vPkbiZ4LDdc
סיפור מסיבת התה בבוסטון:
https://youtu.be/-xSrZaze14k
הכרזת העצמאות של ארצות הברית, שבאה עם סיום מלחמת העצמאות הזה (מתורגם):
https://youtu.be/LKJMWHCUoiw
וסרט תיעודי על תולדות המהפכה האמריקאית:
https://youtu.be/lZgc1-nNoYU?long=yes
מהי מחתרת קלפר שסייעה לניצחון במהפכה האמריקאית?
מחתרת קלפר (The Culper Ring) הייתה רשת מרגלים שסיפקה במשך 5 שנים מידע על פעילות הצבא הבריטי, במהלך התקופה הקשה ביותר של מלחמת העצמאות של ארצות הברית.
היה זה הגנרל ג'ורג' וושינגטון, מי שלימים יהיה נשיא ארצות הברית, שהורה למייג'ור האמריקאי בנג'מין טלמדג', במהלך הקיץ של שנת 1778, להקים מחתרת ריגול.
זה מתרחש בעיצומה של מלחמת העצמאות של ארצות הברית, זמן קצר אחרי הניצחונות של הכוחות הבריטים בלונג איילנד, בעיר ניו יורק ובסטטן איילנד.
אחרי התבוסות הללו של האמריקאי, שולט הכיבוש הבריטי בניו-יורק, אחד ממוקדי השליטה החשובים של האימפריה הבריטית באמריקה וצבא הוד מלכותו משתמש בעיר ניו יורק כבסיס מבצעי לכוחותיו.
הניצחונות הבריטיים הכניסו את צבאו של הגנרל ג'ורג' וושינגטון למצוקה. חייליו נדחקו ליערות, לאחר שחיל הים הבריטי השתלט על אזורי החוף.
וושינגטון מבין שהוא זקוק לתחבולות. הוא מטיל על המרגלים בקבוצה לרגל, לאסוף מידע ולדווח לו על פעילויות הצבא הבריטי באזור ניו-יורק ולונג איילנד. הגנרל הצעיר גם מבקש מהם לאתר ולספק לו כמה שיותר מידע על הבסיסים הבריטיים באזור.
במהלך חמש שנות פעילותה, מצליחה המחתרת לספק לגנרל וושינגטון הרבה מידע בעל ערך, למשל על תוכנית בריטית למתקפת פתע על הכוחות הצרפתיים שהם בני ברית חדשים של האמריקאים, כמו גם על שלל תכניות של הצבא הבריטי כנגד הכוחות של הברית האמריקאית.
את השם "מחתרת קאלפר" ("Culper") מציע וושינגטון, על שמו של מחוז קלפר במדינת וירג'יניה.
עם הזמן נודע שג'ורג' וושינגטון, המנצח הגדול של המהפכה ולימים הנשיא האמריקאי הראשון, ראה בפעולותיה של מחתרת קלפר תנאי הכרחי לניצחון במהפכה האמריקאית ולמעשה למה שיאפשר את הקמתה ועצמאותה של ארה"ב.
על המחתרת נעשתה סדרת הדרמה התקופתית "המרגלים של וושינגטון" ( TURN: Washington's Spies) שהתבססה על ספר שכתב אלכסנדר רוז.
הנה מחתרת קלפר:
https://youtu.be/NTxk_2R7tug
קיצור תולדותיה:
https://youtu.be/JMCMxUubAdQ
המכתב של וושינגטון שהביא ליצירתה:
https://youtu.be/4zDt_JAuyWU
עוד מסיפורה של מחתרת המרגלים הראשונה בתולדות אמריקה:
https://youtu.be/a8INE9DUnzI
קדימון סדרת הטלוויזיה "המרגלים של וושינגטון":
https://youtu.be/KY52rx_8iDE
סרטון תיעודי על מחתרת קלפר:
https://youtu.be/mq8DqUt4A9c?long=yes
ותיאור המהלכים ההיסטוריים, שלב אחרי שלב:
https://youtu.be/AUyDXTqeacE?long=yes
איך הגיעו כהי העור מאפריקה לאמריקה?
העבדות היא ארוכת שנים ולמעשה כמעט תמיד הייתה קיימת. במהלך ההיסטוריה ניצלו האימפריות השונות עבדים ככוח עבודה זול וחלש. לרוב היו אלה שבויי מלחמה, שהוגלו והיו לעבדים במקומות אחרים באימפריה. אפילו אבותינו היהודים הוגלו על ידי הרומים, אחרי המרד הגדול, והפכו בחלקם הגדול לעבדים.
סחר העבדים האטלנטי הוא סיפורה של העבדות החדשה יותר ובעלת הממדים הגדולים ביותר. במהלכה ניצלו הכובשים האירופאים של יבשת אמריקה עבדים רבים לצרכיהם. החקלאיים. בתחילה הם ניסו להפוך את האינדיאנים לעבדים, אך בשל המחלות הרבות שפקדו אותם, מחלות שהגיעו עם הכובשים מאירופה, הסתבר שהם לא יוכלו להיות עבדים מוצלחים לכובשים. במקומם הובאו עבדים רבים מאפריקה.
סחר עבדים או ציד בני אדם באפריקה, היה השלב הראשון בהעברתם בכוח של אפריקאים תמימים למדינות אמריקה. שם הם היו לכוח-עבודה זול וחסר ערך אנושי מבחינת בעליהם. סוחרי העבדים היו חוטפים אותם או קונים אותם מבני שבטים יריבים באפריקה ומעבירים אותם לספינות עבדים, שהשיטו אותם לאמריקה ולאירופה. הסכומים ששולמו עבור העבדים היו כה גבוהים בעיני האפריקאים המקומיים, עד כדי כך שלעתים נמכרו עבדים לעבדות אפילו בידי בני משפחתם שלהם.
השבויים האפריקאים הועברו ל"עולם החדש", כינוייה של יבשת אמריקה, על ידי סוחרי עבדים ערביים או אירופאיים. בתחילה הם היו בעיקר מאנגליה ומפורטוגל ומאוחר יותר גם מהולנד וברזיל. השבויים הועברו לעולם החדש, אמריקה, בספינות העבדים ובתנאים אכזריים, כמעט לא אנושיים. היסטוריונים משערים שלמעלה מ-12.5 מיליון עבדים הובלו רק לאמריקה, וכמעט 2 מיליון מהם נספו בדרך לשם.
תקופת העבדות המודרנית נמשכה 400 שנה, מהמאה ה-16 ועד המאה ה-19.
הנה קטע מסרט שמספר על עבד אחד. הכפלה במאות אלפים תמחיש כמה סבל נגרם לעבדים שהובאו מאפריקה לאמריקה (מתורגם):
http://youtu.be/5kLLSvVKG1M?t=5s
וקטע נוסף מסרט על עבדים בשוק העבדים באימפריה הרומית, כולל עבד יהודי משעשע (כמובן שהעבדות האמיתית לא היתה משעשעת כלל):
http://youtu.be/Q6JMHruhODs
איך הראו לואיס וקלארק את המערב לאמריקה?
לואיס וקלארק (Lewis and Clark) הם שני חוקרים שיצאו בתחילת המאה ה-19 למסע שיפתח את הדרך האמריקאית מערבה, אל החוף המערבי של ארצות הברית.
באותם ימים התגוררו תושביה הראשונים של ארצות הברית בחוף המזרחי של מה שהיום ארצות הברית. הם לא ממש ידעו מה יש במערב הברית של המדינות הללו. לא שחסרו שמועות וסיפורים, כמו אלו שרצו על אינדיאנים תכולי עיניים ובעלי שיער זהוב בלונד שמתגוררים בערבות העצומות, דובי ענק בגובה של כמה מטרים או ממותות ששרדו מימי קדם וחיות עד ימינו.
המסע נולד ב-1803, כשתומס ג'פרסון, הנשיא השלישי של ארה"ב, קרא לקצין בן ה-29 מריוות'ר לואיס והטיל עליו שתי משימות חשובות מאוד. הראשונה הייתה לחקור ולגלות האם נהר המיזורי או אחד מיובליו מתחברים לאוקיינוס השקט. המשימה השנייה הייתה לבדוק האם יש חיבור ימי לאותו אוקיינוס לתושבי מדינות קולורדו, אורגון ולאזור קולומביה.
לואיס ארגן ידיד ותיק, את הקצין וויליאם קלארק שהסכים לחלוק איתו את הפיקוד על המשלחת. השניים יצאו בראש משלחת מחקר מיוחדת, למסע מחקר אל מערב המדינה. עימם יצאו 44 איש, כשהם נושאים איתם גם 400 ליטר וויסקי והכיוון מערבה - אל מעבר לנהר המיסיסיפי ומעבר להרי החושך של אמריקה הצפונית.
נהר המיסיסיפי היה באותם ימים גבולה המערבי של המדינה. לפני המשלחת של לואיס וקלארק היו רק ציידים וחוקרים הרפתקנים אמיצים מספיק בכדי לסייר מעבר לנהר הגדול להסתובב באזורי הבר הפראיים של מערב ארה"ב הצעירה.
הם הגיעו למקומות בהם לא דרכה עד אז רגלו של אף אמריקני. רבים מהמקומות אותם פקדו בדרך יהפכו בהמשך ההיסטוריה לאתרים לאומיים. באומץ ובהצלחה הם פרצו נתיב ממזרח ארצות הברית אל חופי האוקיינוס השקט.
13,000 קילומטרים ו-28 חודשים ארך המסע הזה, עד שהגיעו הסיירים בראשות לואיס וקלארק, אל חופו של האוקיינוס השקט, דרך נהר קולומביה. הם היו הראשונים שמיפו את שטחי המערב בהם עברו.
יומני המסע שלהם היו למקור אינפורמציה משמעותי על מיני בעלי החיים ועולם החי שפגשו בדרכם ועל שבטי האינדיאנים שהכירו שם. בין השאר הם נעזרו בסאקאקאוויה האינדיאנית, אשתו של צייד פרוות שפגשו, שהייתה להם למתורגמנית והצילה אותם שוב ושוב מסכנות חמורות משבטי האינדיאנים שפגשו לאורך המסע. כהוקרה לפועלה, היא זכתה לאגם גדול על שמה בצפון דקוטה.
מסעם של לואיס וקלארק עתיד לפתוח את הדרך של ארצות הברית למערב אמריקה ובעצם לקליפורניה. אבל לא פחות חשוב - הוא יביא את אמריקה בהמשך אל הזהב העצום שיימצא בקליפורניה ולעושר אדיר של האומה שיימצב בעתיד את מעמדה של ארצות הברית של אמריקה כמעצמה החזקה ביותר בעולם.
הנה קיצור סיפורם של לואיס וקלארק:
https://youtu.be/VRyewievj-c
תיאור מסע לואיס וקלארק בשיר:
https://youtu.be/MhsoQJ-O0Fg
קדימון לסרט שעשו עליהם ועל המסע למערב ארצות הברית:
https://youtu.be/vrRvPmKQ5uU
מסלול המסע:
https://youtu.be/D7vCQpqolXw?long=yes
וכמה עובדות מעניינות על המסע המפורסם:
https://youtu.be/NVkHfn6-Zl4?long=yes
מהו שביל אורגון שהוביל אל המערב הפרוע?
שביל אורגון (Oregon Trail) הוא שמה של דרך היסטורית בארצות הברית, נתיב עגלות, שהוביל אל מערב ארצות הברית. זהו בעצם הנתיב העיקרי של האמריקאים הלבנים בכיבוש המערב, ששימש אותם במסע של 2900 קילומטרים.
הכל מתחיל בשנת 1843, כשבמזרח ארצות הברית החלו לספר אנשים סיפורים על אזור פראי ושופע שנמצא בקצה הרחוק של היבשת, אי-שם במערב. זה היה בהמשך לתגליות של לואיס וקלרק שחקרו את מערב אמריקה הצפונית.
זו הייתה עבור האמריקאים כמו "ארץ מובטחת". משפחות ויחידים רבים התקבצו לקבוצות והחלו לצאת למסע ארוך, ההרפתקה בת 2000 מייל, על נתיב שיוביל בין נהר המיזורי לעמקי מדינת אורגון ויזכה לשם "שביל אורגון".
עבור האמריקאים שעל השביל, המסע המיתולוגי היה אל אורגון והתיישבויות נוספות שהתקיימו וצמחו בחוף המערבי של ארצות הברית. החוף המערבי נדמה לחלוצים באותה תקופה כגן העדן שבקצה היבשת. אז הוא היה ארוך וכרוך בסבל וקשיים נוראים. היום הוא זוכה למשחקי מחשב, סרטים וסדרות טלוויזיה והוא עצמו לא פעיל.
כי השימוש בשביל הלך וירד, בעיקר לאחר השלמת מסילת הברזל הטרנס-יבשתית הראשונה ב-1869, מה שקיצר את זמן הנסיעה מערבה, הפך אותה לזולה ובטוחה יותר. עם הזמן גם נוספו גם כבישים מהירים ומצוינים שייתרו את השימוש בשביל אורגון.
הנה סיפורו בקצרה של שביל אורגון:
https://youtu.be/tHYW1kNSNBU?si=RlJMVEZeoPKDWeD4
על הקרקע כמעט ואינו נראה, אך המראה של שביל או דרך אורגון נראה עד היום מהאוויר:
https://youtu.be/m4qGnEI2-Wg?si=roye83MMPnMfDNNV
פארק לאומי שהוקדש לדרך אורגון מאפשר כיום צעידה על השביל ההיסטורי לאורגון:
https://youtu.be/zoEr-RUvBFI?si=VdGQdZehsVnGVuPC
שיר על הנתיב למערב:
https://youtu.be/_bY07s5VcPo?si=ahtfT_mC8UQPGHAe
קדימון לסרט על נתיב אורגון:
https://youtu.be/dfo2Dr7X_s8?si=u_KrmyuswtXGdAcN
משחק נינטנדו שהוקדש לדרך אורגון:
https://youtu.be/Q623BxXOM0o?si=1YeBTtVhCYgtVL5s
וסרטון לילדים על שביל אורגון והמסעות לקליפורניה:
https://youtu.be/_uLFDDzeqBE?long=yes
מסעה של האוניה "מייפלאואר" (Mayflower), מאירופה אל חופי צפון אמריקה, הוא אחד המסעות המפורסמים ביותר של המאה ה-17 ומהמיתוסים החשובים בהיסטוריה של ארצות הברית.
האוניה יצאה מאנגליה בספטמבר 1620, כשעל סיפונה 102 נוסעים ו-30 אנשי צוות. המסלול שלה מוביל מפלימות' שבאנגליה אל מקום במסצ'וסטס, שיקבל את אותו השם, פלימות'.
הנוסעים, נקרא להם "צליינים" (Pilgrims), חיפשו חופש דתי ושאיפתם היא להקים קהילה חדשה באמריקה. שווה לדעת שאותם חלוצים שהפליגו לאמריקה על גבי האוניה מייפלאואר היו חבורה של נרדפי דת, שרצו בחופש פולחן.
האניה שטה במסע שארך 66 ימים, כשבמהלכו סובלים הנוסעים מסערות ומתנאים קשים מאוד. כשיגיעו לאמריקה, תכננו הצליינים להתיישב ביבשת החדשה, להקים את ביתם ולהיות למתיישבי פלימות' החדשה באמריקה.
עוד לפני כן, הם חתמו על "הסכם מייפלאואר", מסמך חברתי שהסדיר את הארגון הפוליטי והחברתי של הקהילה החדשה, עם שלטון עצמי, בסיס דמוקרטי ושיתוף פעולה בין החברים כולם.
עד היום הם מכונים באמריקה "האבות הצליינים" של ארצות הברית, להבדיל כמובן מ"האבות המייסדים", המנהיגים שהקימו את ארצות הברית של אמריקה. המיתוס מספר שכבר בעודם בהפלגה הארוכה לעבר אמריקה השתנה המבטא האנגלי שלהם למבטא האמריקאי שמאפיין אותם עד היום.
חודש שלם עבר מאז שהגיעה המייפלאואר לחופי מפרץ קייפ קוד ורק אז ירדו המתיישבים אל החוף והחלו להקים את המושבה שלהם. במהלך אותו חודש ירדו אל היבשה רק מעט מהגברים. קצת כמו המרגלים מהתנ"ך, הם בעיקר בדקו האם טובה הארץ שלפניהם, סרקו את האזור, חפשו מזון ולמדו עד כמה זה מקום מוצלח להתיישבות.
השליחים הללו גם השכילו להתיידד עם בני שבט אינדיאני מקומי, שבט הווַאמפָּנוֹאֶג (Wampanoag). ידידות אמיצה במיוחד קשר אחד מבכירי המושבה, אדוארד ווינסלו, עם ראש השבט מאסאסויט (Massasoit).
כשירדו מהאוניה, הצליינים הקימו מושבה חקלאית בשם פלימות' רוק, על שם עיר מולדתם פלימוּת'. אבל הצלחה גדולה זו לא הייתה. החורף הראשון היה מאוד קשה להם, כשכמעט מחצית מהקבוצה מתה מקור, מחלות ותנאים קשים. הם הגיעו די מהר לסף רעב ולמזלם הרב, היו אלה האינדיאנים המקומיים שבאו לעזרתם ולימדו אותם כיצד לנהל חקלאות, ללקט מזון בטבע ואף לצוד. מכאן ובסיוע של האינדיאנים, הצליחו הצליינים הרבה יותר.
לאחר החורף הראשון והקשה שלהם, קצרו המתיישבים את מעט התירס שהצליחו לגדל והחליטו להודות לאל על מזונם. בכך הם החלו את מנהג ארוחת חג ההודיה של האמריקאים.
על פי יומנים של אנשי המושבה, סעד ראש השבט מאסאסויט עם אנשי המייפלאואר בסעודת ההודיה שהם ערכו לאלוהים, בתודה על שזכו להגיע לחוף מבטחים, כשרובם בריאים ושלמים.
המחסור החמור בידיים עובדות, הביא עוד מתיישבים חדשים, שהגיעו בשנה שאחרי, להתקבל במושבה בדרך כלל בברכה. המתיישבים שמחו בהם כי חסרו להם ידיים עובדות בחקלאות. הם ראו צורך אמיתי לשפר את מצב המושבה, בכדי שלא להישאר שוב ללא מזון מספיק, בחורף המתקרב.
הנה סיפור המסע האמיץ של החלוצים הפוריטנים לאמריקה:
https://youtu.be/brqIER2KHbE
מצגת וידאו על מסעה של האוניה מייפלאואר:
https://youtu.be/w59TkoL-tZY
על היציאה של החלוצים למסע והרדיפה שממנה סבלו באנגליה ובגללה יצאו למסע:
https://youtu.be/AsIkbCpUTQc
מסע האוניה מייפלאואר:
https://youtu.be/ku2BTsgvrhM
פול סיימון מזכיר את מסע המייפלאואר בבית 4 של להיטו המפורסם "American Tune":
https://youtu.be/ZCmgKSUXH18
סיפור המסע לילדים - באנגלית קלה:
https://youtu.be/kjtIJo86FcE
היה היה על ההתיישבות שלהם באמריקה (עברית):
https://youtu.be/AdnmO7pQCkI?long=yes
תכנית חינוכית על המתיישבים הראשונים וכיצד ייסדו את ארוחת יום ההודיה (עברית):
https://youtu.be/roYtmNTqj2o?long=yes
וסרטון תיעודי על מסעה של האוניה מייפלאואר עם המתיישבים הראשונים:
https://youtu.be/0GlfOsPlZdY?long=yes
הוויכוח בן מאות השנים לגבי גילוי אמריקה הוא סימן בריא לכך שמדובר בגילוי החשוב ביותר בהיסטוריה של האלף השני לספירה. אמנם התהילה ניתנה לכריסטופר קולומבוס, האירופי הראשון שפרסם את הגילוי, אבל חשוב לזכור שקולומבוס מעולם לא ידע שהגיע ליבשת חדשה ועד יום מותו סבר שהוא מצא את הנתיב הימי להודו.
גם אמריגו וספוצ'י שזיהה אחרי קולומבוס שמדובר ביבשת חדשה ואף זכה שהיא תיקרא על שמו, לא יכול להיחשב המגלה האמיתי של אמריקה. שניהם לא היו בני-האדם או האירופים הראשונים שהגיעו לאמריקה.
מי שקדמו לשניהם בכ-500 שנה היו הוויקינגים, עם של לוחמים סקנדיבים קשוחים ששלטו בחלקים מאירופה בין המאה ה-8 למאה ה-11 לספירה. בשנת 1000 לספירה, יותר מ-500 שנה לפני שקולומבוס הגיע לאמריקה, נדדו קבוצות ויקינגים בהנהגת ויקינגי בשם לייף אריקסון מערבה ונחתו בצפון אמריקה.
הם הקימו מושבות ויקינגיות באזור ניו-פאונדלנד של היום, אזור שזכה לכינוי 'לה וינלנד'. אבל בניגוד לפורטוגזים ולספרדים שבאו בעקבות קולומבוס, ממצאים ארכיאולוגיים ועדויות מהתקופה מעלים שהויקינגים נהדפו די מהר על ידי שבטים אינדיאנים מקומיים, שפשטו עליהם שוב שוב עד שנכנעו. וכך חזרו הויקינגים של לייף אריקסון בספינותיהם לאירופה.
ומה היה מקורם של שבטי האינדיאנים שהדפו את הויקינגים? - מרבית החוקרים סבורים שהם נדדו מאירופה אל צפון אמריקה בעידן הקרח האחרון, לפני כ-14,000 שנה, בעת שאמריקה הייתה מחוברת לאירופה במשטחי קרח נרחבים.
אחת ההוכחות לכך הם ראשי חניתות מאבן, שנמצאו בקלוביס שבמדינת ניו מקסיקו באמריקה. החוקרים בחנו את הזהות המדהימה של ראשי החניתות מ"תרבות קלוביס" לראשי אבן שכיתתו בני שבטים קדמונים בספרד וצרפת כמה אלפי שנים לפני כן.
המסקנה ההגיונית היא שמדובר היה בצאצאים של התרבות האירופית, שנדדו לאמריקה והמשיכו להשתמש בטכנולוגיות דומות, שעברו מדור לדור.
הנה תולדות מגלי אמריקה המרכזיים:
https://youtu.be/U7HxCsPho34
סיפור הוויקינגים ומנהיגם לייף אריקסון וההתיישבות שלהם באמריקה:
https://youtu.be/fgAZyxe7rJs
כך הגיעו לייף אריקסון והוויקינגים שלו לאמריקה:
https://youtu.be/R3GM3F7JZ2c
הספינות שלהם הן שאפשרו לוויקינגים להגיע לאמריקה (מתורגם):
https://youtu.be/kge0c2mNmRQ
סיפורם של מי שהקדימו את קולומבוס:
https://youtu.be/fgAZyxe7rJs
וסרט תיעודי על החקלאים שהפכו ללוחמים וספנים גאוניים:
https://youtu.be/hOsTfZ8gTM8?long=yes
ג'ורג' וושינגטון היה מנהיג המהפכה של האמריקאים כנגד הבריטים ששלטו בהם, עד לשחרור המוחלט שלה מהבריטים וההכרזה על ארצות הברית של אמריקה.
בהחלטה אמיצה של נבחרי 13 המושבות באמריקה, הוא נבחר לעמוד בראש הצבא המאולתר שהקימו, כדי להילחם בצבא הבריטי.
הצבא הבריטי של אותם ימים הוא הצבא החזק, המצויד והמאומן ביותר בעולם. בתור צבא האימפריה הימית הגדולה של התקופה היה לו גם את צי הספינות המשוכלל בתבל.
אבל מי שכנער בן 11 נאלץ להפסיק ללמוד, עם מות אביו, לא היה פראייר. בניגוד לאחיו למחצה המבוגרים יותר, ג'ורג' הצעיר לא זכה להתחנך באנגליה. אימו לא נישאה שנית, מה שאילץ אותו, כבכור האחים של משפחתו השנייה של אביו, לצאת ולפרנס. אבל העובדה שכנער צעיר הוא למד לנהל חוות טבק ומגיל 16 כבר עבד כמודד קרקעות הייתה משמעותית לעתידו.
כי וושינגטון, שהתבייש עד סוף חייו בלימודיו החלקיים, גדל והיה לאדם מקורי, יצירתי, מי שלא נבהל מכשלונות ומקשיים ובעיקר אמריקאי חדור רצון להוכיח את עצמו.
כשקיבל את המשימה לנצח את הבריטים, הוא לא חשש. הוא היה בעבר קצין בצבא הבריטי והחל לאמן ואף להילחם במסגרתו. עכשיו הוא רק צריך לנצח אותו.
בתחילת הלוחמה בבריטים חייליו נחלו תבוסה ענקית, עם המון הרוגים, אבל הוא לא נבהל. וושינגטון הצליח לסגת עם הנותרים, שמר על צבאו ואימן אותם לקרב הבא. כשזה הגיע, הוא הצליח להפתיע את הצבא הבריטי בלילה, להביסו ולקחת בשבי 900 שבויים.
אבל המלחמה הייתה רחוקה מלהיגמר. חלק מכוחותיו נאלצו לסגת לפנסילבניה, שם הוא עבר איתם חורף קשה. הלוחמים סבלו שם רעב, אבעבועות שחורות, חולשה ומחסור כרוני בציוד. וושינגטון יש שהוא זקוק לעזרה. הוא לוקח קצין פרוסי, פון שטויבך שמו, כך שיאמן את צבאו ויבסס אותו מחדש כצבא לוחם.
החורף תם ושוב חוזרת הלוחמה. וושינגטון מצליח לנצח פה ולנצח שם, אבל הצלחתו הגדולה בשלב הזה היא שהוא ממנה חיילים אגרסיביים ומבריקים מתוך חייליו להיות קצינים.
אחד מהקצינים הללו הוא דניאל מורגן. האיש מצליח לבסס לוחמת גרילה יעילה כנגד הבריטים. בין השאר מורגן מאמן צלפים לחסל ביריה אחת את קציני הכוחות הבריטיים.
האחרונים מופתעים. זו לוחמה שאינה אירופית, לא ג'נטלמנית ולחלוטין לא לפי הכללים שהם מכירים. אבל מורגן וושינגטון לא חיפשו כללים אלא חירות. פה זה לא אירופה...
הניצחונות נמשכים, בין השאר באמצעות שימוש מבריק של וושינגטון במודיעין, במרגלים ובשיטות חדשניות לזמנו, למשל של העברת ידיעות. כתב סתרים, שלא ניתן לראות בעיניים רגילות, העברה עיוורת של איגרות - מבלי שהמעבירים רואים אחד את השני, הודעות מוצפנות באמצעות תליית כביסה בקוד ועוד. וושינגטון הוא רמטכ"ל חדשני ומקורי. יצירתיות היא שם המשחק שלו.
כך הוא ממשיך, עד לקרב האחרון. בקרב הזה כוחותיו מביסים בגדול את הבריטים והצבא המפואר בעולם נסוג מהמושבות האמריקאיות לתמיד.
בכך הפך וושינגטון למנצח הגדול של מלחמת העצמאות האמריקאית ולאחר מכן לנשיא ארצות הברית הראשון. לכן נוהגים לכנות אותו באמריקה "אבי האומה".
חשיבותו הגדולה באה לידי ביטוי בכל צורה בתרבות האמריקנית. הוא בנה את האומה על פי תפיסתו המיוחדת, שרואה חשיבות באחדות האמריקנית, עוד לפני רצונם הנפרד של אזרחי כל מדינה ומדינה בברית.
וושינגטון נחשב בעיני רוב האמריקנים לגדול נשיאי ארצות הברית בכל הזמנים. לכן הוא אחד מארבעת הנשיאים האמריקאיים שדיוקנם חקוק באנדרטה הלאומית בהר ראשמור.
וושינגטון נודע בהתרחקות מאור הזרקורים. הוא גם סבל מבעיות שיניים קשות ולכן לא הצטלם או נתן שיציירו אותו בפה פתוח.
בתור הנשיא הראשון והגדול כל כך של אמריקה, הוא ללא ספק יכול היה להישאר בתפקידו ולמלא תפקיד שמזכיר מעין מלך בתפקיד נשיא. אבל לאחר שהוא עצמו פרש לתמיד, בתום שתי תקופות כהונה כנשיא, הוא השאיר אחריו מסורת של שתי קדנציות בלבד, מסורת שתהפוך ב-1951 לתיקון בחוקה.
במותו, כינו את ג'ורג' וושינגטון "הראשון במלחמה, הראשון בשלום והראשון בליבותיהם של אנשי המדינה". דומה שלא היה ניסוח טוב מזה למי שנתן עצמאות לאמריקה, בנה אותה כאומה וידע להסתפק בכבוד שניתן לו מבלי לדרוש יותר.
הנה מנהיגותו של מנהיג האומה האמריקאית ג'ורג' וושינגטון (מתורגם):
https://youtu.be/4QnGjGgbmmw
חייו של ג'ורג' וושינגטון:
https://youtu.be/oeff14XdS9k
סיפור חייו של מנהיג המהפכה האמריקאית שיהפוך לנשיא הברית:
https://youtu.be/hvE9fb--Dig
מצגת תמונות היסטוריות של מנהיג המהפכה ומייסד האומה האמריקנית, ג'ורג' וושינגטון:
http://youtu.be/lBrApkQr8Gs
ביוגרפיה של האיש והמנהיג:
https://youtu.be/3lXnfitSoYw
וסרטון תיעודי לילדים על המהפכה האמריקאית שהוא הנהיג לעצמאות:
https://youtu.be/BWtW0gmh3kg?long=yes
האימפריה הבריטית הייתה הגדולה בתולדות האנושות. היא שלטה בשטח הכי גדול אי-פעם, היה לה את הצי הטוב, החזק והמצויד ביותר בעולם. היא החזיקה את הצבא הכי גדול ואיכותי, עם כלי נשק בשפע וציוד מאמריקה ועד לאיים הבריטיים. אבל טעות אחת, בקרב צ'ספיק (Battle of the Chesapeake), בסתיו של שנת 1781, גרמה לבריטניה סופית לאבד את המושבות האמריקאיות.
הטעות מתרחשת כש-19 ספינות הצי הבריטי, בפיקודו של אדמירל גרייבס, הגיעו ליורקטאון עם אספקה ותגבורת, כדי לסייע לה לעמוד מול וושינגטון העומד לפרוץ אל העיר בראש כוחות האמריקאים. אדמירל גרייבס הבריטי רואה את עשרות אניות של השייטת הצרפתית המנומנמת, כשהן עוגנות בצ'ספיק בשלווה מוחלטת.
אבל האדמירל הבריטי, במקום לנצל את יתרונו ולהפתיע באש את הספינות הצרפתיות, עם המפרשים המקופלים, יוצא להמתין להן לקרב "כמו שנהוג" בלב ים. כשהקרב הזה יתקיים לבסוף, הוא יסתיים בניצחון הצרפתים.
המפלה מנעה מ-7,000 החיילים הבריטים הנצורים ביורקטאון, בפיקודו של גנרל צ'ארלס קוֹרְנווֹלִיס, את הלוגיסטיקה, כלומר האספקה והתגבורות שהם כה נזקקו להם. הכוחות האמריקנים לעומתם, העבירו דרך מפרץ צ'ספיק חיילים ואספקה, מניו יורק אל צבא המהפכנים של ג'ורג' וושינגטון, שפתח במתקפה והכניע את הבריטים שביורקטאון.
התוצאה הייתה תבוסה קשה של קורנווליס וחיילי הצבא הבריטי, כרבע מן הצבא הבריטי ביבשת אמריקה, שנאלצו להיכנע. התבוסה הזו של הצבא הבריטי עתידה להשפיע על מהלך המלחמה כולה.
קרב צ'ספיק, אולי קרב ההכרעה במלחמת העצמאות האמריקאית, מסתיים כשהאימפריה לא זו בלבד שלא מכה את הכוחות החלשים ממנה בהרבה - היא לא מנצלת כמעט אף יתרון שהיה ברשותה ונוחלת מפלה. קשה.
לאחר שיורקטאון נפלה בידי וושינגטון, נפלו בעקבותיה כל שאר המושבות. כשלונות אלה גרמו להתפטרות של ראש הממשלה הבריטי, הלורד נורת'. לאחר הבחירות, החליטה הממשלה החדשה בבריטניה לסיים את המלחמה באמריקה.
כך חרצה פקודה בודדת שלא ניתנה, החלטה של אדמירל שלא הבין מה גדולה המשימה שעל כתפיו, את גורל המערכה על המושבה הבריטית באמריקה ובדיעבד אולי את גורל האימפריה הבריטית כולה.
בבוא היום, אי-שם במאה ה-20, יחליפו המושבות הצעירות שיהפכו לאומה האמריקנית את האימפריה הבריטית ויהפכו את ארצות הברית לאומה החזקה בעולם. הבריטים, לעומתה, יילכו עם השנים ויישקעו,ייאבדו את האימפריה שלהם ויהפכו לאומה נורמלית, חזקה אך בביתה פנימה.
הנה סרטון על קרב צ'ספיק:
https://youtu.be/9PATuBE_HiQ
סרטון אנימציה שמציג את הקרב:
http://youtu.be/GHmDnIVK4lQ
ודיון על תפקידו של ג'ורג' וושינגטון בקרב:
https://youtu.be/D2txANHdi3o
היסטוריה אמריקאית
בדרך כלל משקאות ומסיבות אולי הולכים ביחד, אבל מסיבת התה בבוסטון דווקא התנהלה בסימן של "לזרוק את המשקאות לים!"
הסיפור מתחיל עוד לפני שהוקמה ארצות הברית. באותה תקופה היו המתיישבים הראשונים באמריקה אזרחים של בריטניה ולפיכך הם גם חוייבו לשלם לה מיסים שונים.
אחד מהמיסים האלו היה מס על יבוא סחורות שונות, ביניהם מס על תה, שהטיל הפרלמנט הבריטי בשנת 1765 על תושבי המושבות הבריטיות באמריקה. למרות שתושבי המושבות נחשבו לאזרחי בריטניה, הם לא זכו לייצוג בפרלמנט ולכן גם לא הייתה להם יכולת להתנגד למיסים האלו.
הטלת המסים מצד אחד והיעדר יצוג בפרלמנט מצד שני נראו לתושבי המושבות לא הוגנים ולא צודקים. הם התמרמרו והחלו להיאבק כנגד המס. "אין מיסים ללא יצוג!" הייתה סיסמתם. במשך מספר שנים הם מחו כנגד המיסים וניסו לבטל אותם, אך ללא הצלחה. בתגובה לפעולות המחאה שלהם שלחו הבריטים כוחות צבאיים, מה שרק התסיס את תושבי המושבות עוד יותר.
בשנת 1773 חוקק הפרמנט הבריטי חוק נוסף, "חוק התה", המעניק הפחתה ממיסוי על תה לחברות מסחר בריטיות, בעוד שיבואני תה תושבי המושבות חוייבו במס מלא. חוק זה הכעיס עוד יותר את תושבי המושבות, ובמיוחד את תושבי בוסטון, והם החליטו להיאבק כנגדו.
שיאו של המאבק היה באירוע שזכה לכינוי "מסיבת התה של בוסטון" (The Boston Tea Party). ב-16 בדצמבר 1773 הגיעו שלוש ספינות מסחר בריטיות עמוסות בארגזי תה בכדי לפרוק את סחורתן בנמל בוסטון ונתקלו בהתנגדות מצד התושבים, שלא איפשרו להם לפרוק את הסחורה. הדבר אילץ את המלחים לעגון בקרבת הנמל.
בשלב זה התגנבו כ-60 מתושבי בוסטון כשהם מחופשים לאינדיאנים, וזרקו את כל תכולת ארגזי התה שהיו על הספינות, הישר אל תוך הים. לא מדובר היה בארגזים בודדים - האמריקאים שפכו לים כ-45 טון של תה! היה זה אירוע כלכלי עצום ומרד בלתי נסבל בעיני האנגלים. בתגובה הם סגרו את נמל בוסטון עד שיוחזר להם השווי המלא של התה שהושלך לים.
"מסיבת התה של בוסטון" הייתה אחת מפעולות המרד הראשונה של תושבי המושבות הבריטיות בצפון אמריקה כנגד הממלכה הבריטית. פעולה זו עודדה את תושבי המושבות בכל רחבי אמריקה למרוד כנגד הבריטים והציתה שרשרת אירועים צבאיים.
הארועים הללו הובילו די מהר למהפכה האמריקאית ולמלחמת העצמאות של ארצות הברית, בהנהגת ג'ורג' וושינגטון. מהמלחמה הזו יצאה האומה האמריקאית לחופשי, עם הכרזת העצמאות של ארצות הברית, ב-4 ביולי 1776. ג'ורג' וושינגטון הפך לנשיאה הראשון.
אגב, בתחום המשקאות התוצאה הייתה ממש משעשעת. אם לפני "מסיבת התה של בוסטון" האמריקאים היו שתייני תה כבדים אף יותר מהבריטים, לאחר המרד ומתוך פטריוטיות אמריקנית - הם הפסיקו לשתות תה לחלוטין ועברו לקפה.
הבריטים לא טמנו ידם בכוס ועשו להם צעד נגדי. הם הקטינו למינימום את שתיית הקפה שלהם. יתכן שזה היה מעט ילדותי, אבל זה הפך להרגל וכיום האמריקאים הם שותי קפה מובהקים, בעוד אצל הבריטים הפכה שתיית התה לפולחן של ממש.
הנה סרטון על מסיבת התה הפרועה בבוסטון (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=1cT_Z0KGhP8
על המחלוקת המדינית שהובילה לפריצת המהפכה האמריקאית (עברית):
https://youtu.be/vPkbiZ4LDdc
סיפור מסיבת התה בבוסטון:
https://youtu.be/-xSrZaze14k
הכרזת העצמאות של ארצות הברית, שבאה עם סיום מלחמת העצמאות הזה (מתורגם):
https://youtu.be/LKJMWHCUoiw
וסרט תיעודי על תולדות המהפכה האמריקאית:
https://youtu.be/lZgc1-nNoYU?long=yes
מחתרת קלפר (The Culper Ring) הייתה רשת מרגלים שסיפקה במשך 5 שנים מידע על פעילות הצבא הבריטי, במהלך התקופה הקשה ביותר של מלחמת העצמאות של ארצות הברית.
היה זה הגנרל ג'ורג' וושינגטון, מי שלימים יהיה נשיא ארצות הברית, שהורה למייג'ור האמריקאי בנג'מין טלמדג', במהלך הקיץ של שנת 1778, להקים מחתרת ריגול.
זה מתרחש בעיצומה של מלחמת העצמאות של ארצות הברית, זמן קצר אחרי הניצחונות של הכוחות הבריטים בלונג איילנד, בעיר ניו יורק ובסטטן איילנד.
אחרי התבוסות הללו של האמריקאי, שולט הכיבוש הבריטי בניו-יורק, אחד ממוקדי השליטה החשובים של האימפריה הבריטית באמריקה וצבא הוד מלכותו משתמש בעיר ניו יורק כבסיס מבצעי לכוחותיו.
הניצחונות הבריטיים הכניסו את צבאו של הגנרל ג'ורג' וושינגטון למצוקה. חייליו נדחקו ליערות, לאחר שחיל הים הבריטי השתלט על אזורי החוף.
וושינגטון מבין שהוא זקוק לתחבולות. הוא מטיל על המרגלים בקבוצה לרגל, לאסוף מידע ולדווח לו על פעילויות הצבא הבריטי באזור ניו-יורק ולונג איילנד. הגנרל הצעיר גם מבקש מהם לאתר ולספק לו כמה שיותר מידע על הבסיסים הבריטיים באזור.
במהלך חמש שנות פעילותה, מצליחה המחתרת לספק לגנרל וושינגטון הרבה מידע בעל ערך, למשל על תוכנית בריטית למתקפת פתע על הכוחות הצרפתיים שהם בני ברית חדשים של האמריקאים, כמו גם על שלל תכניות של הצבא הבריטי כנגד הכוחות של הברית האמריקאית.
את השם "מחתרת קאלפר" ("Culper") מציע וושינגטון, על שמו של מחוז קלפר במדינת וירג'יניה.
עם הזמן נודע שג'ורג' וושינגטון, המנצח הגדול של המהפכה ולימים הנשיא האמריקאי הראשון, ראה בפעולותיה של מחתרת קלפר תנאי הכרחי לניצחון במהפכה האמריקאית ולמעשה למה שיאפשר את הקמתה ועצמאותה של ארה"ב.
על המחתרת נעשתה סדרת הדרמה התקופתית "המרגלים של וושינגטון" ( TURN: Washington's Spies) שהתבססה על ספר שכתב אלכסנדר רוז.
הנה מחתרת קלפר:
https://youtu.be/NTxk_2R7tug
קיצור תולדותיה:
https://youtu.be/JMCMxUubAdQ
המכתב של וושינגטון שהביא ליצירתה:
https://youtu.be/4zDt_JAuyWU
עוד מסיפורה של מחתרת המרגלים הראשונה בתולדות אמריקה:
https://youtu.be/a8INE9DUnzI
קדימון סדרת הטלוויזיה "המרגלים של וושינגטון":
https://youtu.be/KY52rx_8iDE
סרטון תיעודי על מחתרת קלפר:
https://youtu.be/mq8DqUt4A9c?long=yes
ותיאור המהלכים ההיסטוריים, שלב אחרי שלב:
https://youtu.be/AUyDXTqeacE?long=yes
העבדות היא ארוכת שנים ולמעשה כמעט תמיד הייתה קיימת. במהלך ההיסטוריה ניצלו האימפריות השונות עבדים ככוח עבודה זול וחלש. לרוב היו אלה שבויי מלחמה, שהוגלו והיו לעבדים במקומות אחרים באימפריה. אפילו אבותינו היהודים הוגלו על ידי הרומים, אחרי המרד הגדול, והפכו בחלקם הגדול לעבדים.
סחר העבדים האטלנטי הוא סיפורה של העבדות החדשה יותר ובעלת הממדים הגדולים ביותר. במהלכה ניצלו הכובשים האירופאים של יבשת אמריקה עבדים רבים לצרכיהם. החקלאיים. בתחילה הם ניסו להפוך את האינדיאנים לעבדים, אך בשל המחלות הרבות שפקדו אותם, מחלות שהגיעו עם הכובשים מאירופה, הסתבר שהם לא יוכלו להיות עבדים מוצלחים לכובשים. במקומם הובאו עבדים רבים מאפריקה.
סחר עבדים או ציד בני אדם באפריקה, היה השלב הראשון בהעברתם בכוח של אפריקאים תמימים למדינות אמריקה. שם הם היו לכוח-עבודה זול וחסר ערך אנושי מבחינת בעליהם. סוחרי העבדים היו חוטפים אותם או קונים אותם מבני שבטים יריבים באפריקה ומעבירים אותם לספינות עבדים, שהשיטו אותם לאמריקה ולאירופה. הסכומים ששולמו עבור העבדים היו כה גבוהים בעיני האפריקאים המקומיים, עד כדי כך שלעתים נמכרו עבדים לעבדות אפילו בידי בני משפחתם שלהם.
השבויים האפריקאים הועברו ל"עולם החדש", כינוייה של יבשת אמריקה, על ידי סוחרי עבדים ערביים או אירופאיים. בתחילה הם היו בעיקר מאנגליה ומפורטוגל ומאוחר יותר גם מהולנד וברזיל. השבויים הועברו לעולם החדש, אמריקה, בספינות העבדים ובתנאים אכזריים, כמעט לא אנושיים. היסטוריונים משערים שלמעלה מ-12.5 מיליון עבדים הובלו רק לאמריקה, וכמעט 2 מיליון מהם נספו בדרך לשם.
תקופת העבדות המודרנית נמשכה 400 שנה, מהמאה ה-16 ועד המאה ה-19.
הנה קטע מסרט שמספר על עבד אחד. הכפלה במאות אלפים תמחיש כמה סבל נגרם לעבדים שהובאו מאפריקה לאמריקה (מתורגם):
http://youtu.be/5kLLSvVKG1M?t=5s
וקטע נוסף מסרט על עבדים בשוק העבדים באימפריה הרומית, כולל עבד יהודי משעשע (כמובן שהעבדות האמיתית לא היתה משעשעת כלל):
http://youtu.be/Q6JMHruhODs
לואיס וקלארק (Lewis and Clark) הם שני חוקרים שיצאו בתחילת המאה ה-19 למסע שיפתח את הדרך האמריקאית מערבה, אל החוף המערבי של ארצות הברית.
באותם ימים התגוררו תושביה הראשונים של ארצות הברית בחוף המזרחי של מה שהיום ארצות הברית. הם לא ממש ידעו מה יש במערב הברית של המדינות הללו. לא שחסרו שמועות וסיפורים, כמו אלו שרצו על אינדיאנים תכולי עיניים ובעלי שיער זהוב בלונד שמתגוררים בערבות העצומות, דובי ענק בגובה של כמה מטרים או ממותות ששרדו מימי קדם וחיות עד ימינו.
המסע נולד ב-1803, כשתומס ג'פרסון, הנשיא השלישי של ארה"ב, קרא לקצין בן ה-29 מריוות'ר לואיס והטיל עליו שתי משימות חשובות מאוד. הראשונה הייתה לחקור ולגלות האם נהר המיזורי או אחד מיובליו מתחברים לאוקיינוס השקט. המשימה השנייה הייתה לבדוק האם יש חיבור ימי לאותו אוקיינוס לתושבי מדינות קולורדו, אורגון ולאזור קולומביה.
לואיס ארגן ידיד ותיק, את הקצין וויליאם קלארק שהסכים לחלוק איתו את הפיקוד על המשלחת. השניים יצאו בראש משלחת מחקר מיוחדת, למסע מחקר אל מערב המדינה. עימם יצאו 44 איש, כשהם נושאים איתם גם 400 ליטר וויסקי והכיוון מערבה - אל מעבר לנהר המיסיסיפי ומעבר להרי החושך של אמריקה הצפונית.
נהר המיסיסיפי היה באותם ימים גבולה המערבי של המדינה. לפני המשלחת של לואיס וקלארק היו רק ציידים וחוקרים הרפתקנים אמיצים מספיק בכדי לסייר מעבר לנהר הגדול להסתובב באזורי הבר הפראיים של מערב ארה"ב הצעירה.
הם הגיעו למקומות בהם לא דרכה עד אז רגלו של אף אמריקני. רבים מהמקומות אותם פקדו בדרך יהפכו בהמשך ההיסטוריה לאתרים לאומיים. באומץ ובהצלחה הם פרצו נתיב ממזרח ארצות הברית אל חופי האוקיינוס השקט.
13,000 קילומטרים ו-28 חודשים ארך המסע הזה, עד שהגיעו הסיירים בראשות לואיס וקלארק, אל חופו של האוקיינוס השקט, דרך נהר קולומביה. הם היו הראשונים שמיפו את שטחי המערב בהם עברו.
יומני המסע שלהם היו למקור אינפורמציה משמעותי על מיני בעלי החיים ועולם החי שפגשו בדרכם ועל שבטי האינדיאנים שהכירו שם. בין השאר הם נעזרו בסאקאקאוויה האינדיאנית, אשתו של צייד פרוות שפגשו, שהייתה להם למתורגמנית והצילה אותם שוב ושוב מסכנות חמורות משבטי האינדיאנים שפגשו לאורך המסע. כהוקרה לפועלה, היא זכתה לאגם גדול על שמה בצפון דקוטה.
מסעם של לואיס וקלארק עתיד לפתוח את הדרך של ארצות הברית למערב אמריקה ובעצם לקליפורניה. אבל לא פחות חשוב - הוא יביא את אמריקה בהמשך אל הזהב העצום שיימצא בקליפורניה ולעושר אדיר של האומה שיימצב בעתיד את מעמדה של ארצות הברית של אמריקה כמעצמה החזקה ביותר בעולם.
הנה קיצור סיפורם של לואיס וקלארק:
https://youtu.be/VRyewievj-c
תיאור מסע לואיס וקלארק בשיר:
https://youtu.be/MhsoQJ-O0Fg
קדימון לסרט שעשו עליהם ועל המסע למערב ארצות הברית:
https://youtu.be/vrRvPmKQ5uU
מסלול המסע:
https://youtu.be/D7vCQpqolXw?long=yes
וכמה עובדות מעניינות על המסע המפורסם:
https://youtu.be/NVkHfn6-Zl4?long=yes
שביל אורגון (Oregon Trail) הוא שמה של דרך היסטורית בארצות הברית, נתיב עגלות, שהוביל אל מערב ארצות הברית. זהו בעצם הנתיב העיקרי של האמריקאים הלבנים בכיבוש המערב, ששימש אותם במסע של 2900 קילומטרים.
הכל מתחיל בשנת 1843, כשבמזרח ארצות הברית החלו לספר אנשים סיפורים על אזור פראי ושופע שנמצא בקצה הרחוק של היבשת, אי-שם במערב. זה היה בהמשך לתגליות של לואיס וקלרק שחקרו את מערב אמריקה הצפונית.
זו הייתה עבור האמריקאים כמו "ארץ מובטחת". משפחות ויחידים רבים התקבצו לקבוצות והחלו לצאת למסע ארוך, ההרפתקה בת 2000 מייל, על נתיב שיוביל בין נהר המיזורי לעמקי מדינת אורגון ויזכה לשם "שביל אורגון".
עבור האמריקאים שעל השביל, המסע המיתולוגי היה אל אורגון והתיישבויות נוספות שהתקיימו וצמחו בחוף המערבי של ארצות הברית. החוף המערבי נדמה לחלוצים באותה תקופה כגן העדן שבקצה היבשת. אז הוא היה ארוך וכרוך בסבל וקשיים נוראים. היום הוא זוכה למשחקי מחשב, סרטים וסדרות טלוויזיה והוא עצמו לא פעיל.
כי השימוש בשביל הלך וירד, בעיקר לאחר השלמת מסילת הברזל הטרנס-יבשתית הראשונה ב-1869, מה שקיצר את זמן הנסיעה מערבה, הפך אותה לזולה ובטוחה יותר. עם הזמן גם נוספו גם כבישים מהירים ומצוינים שייתרו את השימוש בשביל אורגון.
הנה סיפורו בקצרה של שביל אורגון:
https://youtu.be/tHYW1kNSNBU?si=RlJMVEZeoPKDWeD4
על הקרקע כמעט ואינו נראה, אך המראה של שביל או דרך אורגון נראה עד היום מהאוויר:
https://youtu.be/m4qGnEI2-Wg?si=roye83MMPnMfDNNV
פארק לאומי שהוקדש לדרך אורגון מאפשר כיום צעידה על השביל ההיסטורי לאורגון:
https://youtu.be/zoEr-RUvBFI?si=VdGQdZehsVnGVuPC
שיר על הנתיב למערב:
https://youtu.be/_bY07s5VcPo?si=ahtfT_mC8UQPGHAe
קדימון לסרט על נתיב אורגון:
https://youtu.be/dfo2Dr7X_s8?si=u_KrmyuswtXGdAcN
משחק נינטנדו שהוקדש לדרך אורגון:
https://youtu.be/Q623BxXOM0o?si=1YeBTtVhCYgtVL5s
וסרטון לילדים על שביל אורגון והמסעות לקליפורניה:
https://youtu.be/_uLFDDzeqBE?long=yes
לאיפה נעלמו שבטי האינדיאנים שהיו בארה"ב?
האינדיאנים בארצות הברית הם כיום מיעוט קטן של כ-2.5 מיליון נפש. כמי שנחשבים לתושביה המקוריים של יבשת אמריקה ומכונים "אמריקנים-ילידים" הם כמעט וחוסלו על ידי האדם הלבן.
בתחילת ההתיישבות הלבנה בארה"ב מנו האינדיאנים כ-10 מיליון איש. במהלך המלחמה שניהלו עם המתיישבים, בהגנה על אדמותיהם, נהרגו רבים מהם. במהלך המלחמה הדביקו הלבנים רבים בשבטים האינדיאנים במחלות שונות שלא היו מחוסנים מהן. גם צמצום תחום מחייתם של האינדיאנים הביא להקטנת מספרם ולשינויים באורח חייהם. כל הדברים הללו הביאו כמעט להכחדה של השבטים האינדיאנים בארה"ב.
לאחר מלחמת העולם השנייה והבנת השואה שנעשתה ליהודים באירופה, הביעו רבים באמריקה את התחושה שגם לאינדיאנים נעשה רצח-עם, אבל ההנהגה האמריקאית לא הודתה בכך מפורשות.
כיום חיים מרבית האינדיאנים בשמורות מיוחדות וזוכים להגנת הממשל האמריקני.
הנה האינדיאנים כשעוד חיו בשבטים בארה"ב וקרקפו את אויביהם (עברית):
https://youtu.be/ytUc-A4LFqg
סרטון מחאה נגד הכינוי "אדומי העור", שממחיש את מצב האינדיאנים האמריקאים היום:
http://youtu.be/mR-tbOxlhvE
ריקוד מלחמה אינדיאני מסורתי, כמו שרקדו האינדיאנים בשבטים, לפני השתלטות האדם הלבן:
https://youtu.be/nA0bTp677gk
הסרט הכי קדום מ-1895, שבו צולמו האינדיאנים:
https://youtu.be/-stkMRVkCIU
על האמנות האינדיאנית המפוזרת בכל רחבי ארה"ב:
http://youtu.be/xGdn4lRqQvs
וסרט תיעודי על מקורם של האינדיאנים, הילידים המקוריים של אמריקה:
https://youtu.be/olTClLF9JuQ?long=yes
האינדיאנים בארצות הברית הם כיום מיעוט קטן של כ-2.5 מיליון נפש. כמי שנחשבים לתושביה המקוריים של יבשת אמריקה ומכונים "אמריקנים-ילידים" הם כמעט וחוסלו על ידי האדם הלבן.
בתחילת ההתיישבות הלבנה בארה"ב מנו האינדיאנים כ-10 מיליון איש. במהלך המלחמה שניהלו עם המתיישבים, בהגנה על אדמותיהם, נהרגו רבים מהם. במהלך המלחמה הדביקו הלבנים רבים בשבטים האינדיאנים במחלות שונות שלא היו מחוסנים מהן. גם צמצום תחום מחייתם של האינדיאנים הביא להקטנת מספרם ולשינויים באורח חייהם. כל הדברים הללו הביאו כמעט להכחדה של השבטים האינדיאנים בארה"ב.
לאחר מלחמת העולם השנייה והבנת השואה שנעשתה ליהודים באירופה, הביעו רבים באמריקה את התחושה שגם לאינדיאנים נעשה רצח-עם, אבל ההנהגה האמריקאית לא הודתה בכך מפורשות.
כיום חיים מרבית האינדיאנים בשמורות מיוחדות וזוכים להגנת הממשל האמריקני.
הנה האינדיאנים כשעוד חיו בשבטים בארה"ב וקרקפו את אויביהם (עברית):
https://youtu.be/ytUc-A4LFqg
סרטון מחאה נגד הכינוי "אדומי העור", שממחיש את מצב האינדיאנים האמריקאים היום:
http://youtu.be/mR-tbOxlhvE
ריקוד מלחמה אינדיאני מסורתי, כמו שרקדו האינדיאנים בשבטים, לפני השתלטות האדם הלבן:
https://youtu.be/nA0bTp677gk
הסרט הכי קדום מ-1895, שבו צולמו האינדיאנים:
https://youtu.be/-stkMRVkCIU
על האמנות האינדיאנית המפוזרת בכל רחבי ארה"ב:
http://youtu.be/xGdn4lRqQvs
וסרט תיעודי על מקורם של האינדיאנים, הילידים המקוריים של אמריקה:
https://youtu.be/olTClLF9JuQ?long=yes
למה פרצה מלחמת האזרחים באמריקה?
מלחמת האזרחים האמריקנית הייתה מלחמה קשה שהחלה בשנות השישים של המאה ה-19. היא פרצה בעיקר בשל פערים כלכליים, בין 25 מדינות "האיחוד" האמריקניות, מדינות עשירות, בעלות אוכלוסייה רבה ותעשייה מפותחת ל-11 מדינות "הקונפדרציה", מדינות הדרום החקלאיות בעיקרן, שהתבססו בכלכלה שלהם על גידול כותנה לייצוא והתבססו על עבדים.
כמובן שהיה שם גם עניין אידאולוגי. זה מקרוב נבחר לינקולן לנשיאות. האיש הצהיר שברצונו לבטל את העבדות באמריקה. בחירתו הייתה מה שמכונה "סמרטוט אדום" למדינות הדרום. בשבילן העבדות הייתה עניין בסיסי והכרחי. זה ממש לא היה רק עניין של כלכלה. הגזענות בדרום ארצות הברית הייתה מושרשת.
המלחמה התקיימה בשנים 1861-1865, לאחר ש-11 המדינות בדרום ארצות הברית שתמכו בעבדות, הכריזו על פרישה מארצות הברית. מדינות אלה הקימו את "הקונפדרציה", שהונהגה על ידי ג'פרסון דיוויס. הקונפדרציה דרשה עצמאות מארצות הברית ונלחמה על רצונה לפרוש ממנה.
נגד כוחות הקונפדרציה הגן על האחדות הממשל הפדרלי, כלומר הממשל המרכזי של כל מדינות הברית. הממשל נתמך בידי 25 מדינות, שנקראו "האיחוד". מדינות אלה היו בשלבים של ביטול העבדות. 25 מדינות האיחוד נאבקו למעשה על הדמוקרטיה האמריקאית ונלחמו בדרום כדי למנוע פילוג בין חברות הקונפדרציה (איחוד המדינות שבברית האמריקאית).
לאחר ארבע שנים של לחימה קשה ועקובה מדם, נכנעה הקונפדרציה לכוחות האיחוד, העבדות בוטלה בכל רחבי ארצות הברית ומלחמת האזרחים היחידה בתולדות הדמוקרטיה האמריקאית הביאה לאחדות שנשמרת עד היום. לקח לגזענות עוד המון שנים עד שבוטלה חוקית, אבל העבדות תמה.
הנה סרטון על מלחמת האזרחים באמריקה (מתורגם):
http://youtu.be/3G6WjBIv_34?t=24s
הסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית (מתורגם):
https://youtu.be/XP0_wnaW-a0
סיפורו של השינוי הקטן בחוק שהביא למלחמת אזרחים עצומה (מתורגם):
http://youtu.be/oWww0YIf-JE
וסרט תיעודי מקיף על המלחמה שקרעה את אמריקה:
https://youtu.be/Pu-Fcc5vFlE?long=yes
מלחמת האזרחים האמריקנית הייתה מלחמה קשה שהחלה בשנות השישים של המאה ה-19. היא פרצה בעיקר בשל פערים כלכליים, בין 25 מדינות "האיחוד" האמריקניות, מדינות עשירות, בעלות אוכלוסייה רבה ותעשייה מפותחת ל-11 מדינות "הקונפדרציה", מדינות הדרום החקלאיות בעיקרן, שהתבססו בכלכלה שלהם על גידול כותנה לייצוא והתבססו על עבדים.
כמובן שהיה שם גם עניין אידאולוגי. זה מקרוב נבחר לינקולן לנשיאות. האיש הצהיר שברצונו לבטל את העבדות באמריקה. בחירתו הייתה מה שמכונה "סמרטוט אדום" למדינות הדרום. בשבילן העבדות הייתה עניין בסיסי והכרחי. זה ממש לא היה רק עניין של כלכלה. הגזענות בדרום ארצות הברית הייתה מושרשת.
המלחמה התקיימה בשנים 1861-1865, לאחר ש-11 המדינות בדרום ארצות הברית שתמכו בעבדות, הכריזו על פרישה מארצות הברית. מדינות אלה הקימו את "הקונפדרציה", שהונהגה על ידי ג'פרסון דיוויס. הקונפדרציה דרשה עצמאות מארצות הברית ונלחמה על רצונה לפרוש ממנה.
נגד כוחות הקונפדרציה הגן על האחדות הממשל הפדרלי, כלומר הממשל המרכזי של כל מדינות הברית. הממשל נתמך בידי 25 מדינות, שנקראו "האיחוד". מדינות אלה היו בשלבים של ביטול העבדות. 25 מדינות האיחוד נאבקו למעשה על הדמוקרטיה האמריקאית ונלחמו בדרום כדי למנוע פילוג בין חברות הקונפדרציה (איחוד המדינות שבברית האמריקאית).
לאחר ארבע שנים של לחימה קשה ועקובה מדם, נכנעה הקונפדרציה לכוחות האיחוד, העבדות בוטלה בכל רחבי ארצות הברית ומלחמת האזרחים היחידה בתולדות הדמוקרטיה האמריקאית הביאה לאחדות שנשמרת עד היום. לקח לגזענות עוד המון שנים עד שבוטלה חוקית, אבל העבדות תמה.
הנה סרטון על מלחמת האזרחים באמריקה (מתורגם):
http://youtu.be/3G6WjBIv_34?t=24s
הסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית (מתורגם):
https://youtu.be/XP0_wnaW-a0
סיפורו של השינוי הקטן בחוק שהביא למלחמת אזרחים עצומה (מתורגם):
http://youtu.be/oWww0YIf-JE
וסרט תיעודי מקיף על המלחמה שקרעה את אמריקה:
https://youtu.be/Pu-Fcc5vFlE?long=yes
מי הפסיק את העבדות באמריקה ונרצח?
אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארצות הברית הוא מי שביטל את העבדות בה. לינקולן ראה הכרח לרפא את הפגם המוסרי של העבדות שרווחה עד אז בארצו.
את העבדות באמריקה לינקולן ביטל. זה היה מיד עם ניצחונו במלחמת האזרחים האמריקנית, ניצחון שהושג לא מעט בזכות לחימתם של העבדים השחורים ששילב בכוחות הצפון שהוא הנהיג במלחמת האזרחים.
לינקולן שילם בחייו על המעשה החשוב, האצילי והחכם של ביטול העבדות. שנאתם של המובסים במלחמת האזרחים, בשל התבוסה שנחלו ועוד יותר על שום ביטול העבדות שעליו הורה הנשיא, הובילה לרצח.
הרצח התרחש ב-14 באפריל 1865, בעת שהנשיא צפה בהצגת תיאטרון בוושינגטון. קראו על כך בתגית "לינקולן".
הנה הנשיא הדגול אברהם לינקולן (עברית):
http://youtu.be/srE95EZF9uY
התהליכים ההיסטוריים של שחרור העבדים באמריקה:
https://youtu.be/rvGCcfvdhdE
סרטון נדיר מהמאה ה-19 בו נואם לינקולן:
https://youtu.be/46pMyzUFTJ8
שיר תודה על הברית של לינקולן עם החופש:
https://youtu.be/OIbMbLvbXNY
ציטטות חכמות משלו:
https://youtu.be/r3nwBmWVIw8
הקדימון לסרט "לינקולן" שעוסק בחודשים האחרונים של המנהיג שבחר בביטול העבדות בכל מחיר (מתורגם):
http://youtu.be/Jm3JCrfrMts
והתודה שרוחשים לו אזרחי ארצות הברית:
https://youtu.be/jiOwc419Vl8
אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארצות הברית הוא מי שביטל את העבדות בה. לינקולן ראה הכרח לרפא את הפגם המוסרי של העבדות שרווחה עד אז בארצו.
את העבדות באמריקה לינקולן ביטל. זה היה מיד עם ניצחונו במלחמת האזרחים האמריקנית, ניצחון שהושג לא מעט בזכות לחימתם של העבדים השחורים ששילב בכוחות הצפון שהוא הנהיג במלחמת האזרחים.
לינקולן שילם בחייו על המעשה החשוב, האצילי והחכם של ביטול העבדות. שנאתם של המובסים במלחמת האזרחים, בשל התבוסה שנחלו ועוד יותר על שום ביטול העבדות שעליו הורה הנשיא, הובילה לרצח.
הרצח התרחש ב-14 באפריל 1865, בעת שהנשיא צפה בהצגת תיאטרון בוושינגטון. קראו על כך בתגית "לינקולן".
הנה הנשיא הדגול אברהם לינקולן (עברית):
http://youtu.be/srE95EZF9uY
התהליכים ההיסטוריים של שחרור העבדים באמריקה:
https://youtu.be/rvGCcfvdhdE
סרטון נדיר מהמאה ה-19 בו נואם לינקולן:
https://youtu.be/46pMyzUFTJ8
שיר תודה על הברית של לינקולן עם החופש:
https://youtu.be/OIbMbLvbXNY
ציטטות חכמות משלו:
https://youtu.be/r3nwBmWVIw8
הקדימון לסרט "לינקולן" שעוסק בחודשים האחרונים של המנהיג שבחר בביטול העבדות בכל מחיר (מתורגם):
http://youtu.be/Jm3JCrfrMts
והתודה שרוחשים לו אזרחי ארצות הברית:
https://youtu.be/jiOwc419Vl8
איך שחרר לינקולן את העבדים וניצח במלחמת האזרחים?
הנשיא ה-16 של ארצות הברית, אברהם לינקולן, היה מגדולי האישים בתולדות ארה"ב. במיוחד נזקפים לזכותו ביטול העבדות בארה"ב, דבר שראה בו הכרח לריפוי הפגם המוסרי שנפל בארצו.
הוא ביטל את העבדות מיד בתום מלחמת האזרחים שבה ניצח את כוחות הדרום, כשנצחון זה נזקף לא מעט ללחימתם של העבדים השחורים לצד הלבנים בכוחות הצפון שאותם הנהיג לינקולן במלחמת האזרחים.
בעצם מלחמת האזרחים האמריקנית ולאחר שניצח בה את הדרום, לינקולן תרם רבות לחיזוק האחדות בארצות הברית ולמניעה של פילוג בין המדינות האמריקאיות. ניתן לקבוע ללא ספק שארה"ב לא היתה המעצמה המצליחה והחזקה שהיא כיום, אלמלא לינקולן ומדיניותו התקיפה שלא התירו פיצול ופילוג באמריקה.
לאברהם לינקולן, שההיסטוריונים אוהבים לדבר על הענווה שלו, נדרשה הרבה אמונה עצמית כדי לשאת את הנאום שבו הוא ממש יגדיר מחדש את התכלית והמשמעות של ארצות הברית של אמריקה. הוא עשה זאת ב-272 מילים בלבד, עם "נאום גטיסברג" המלכותי שלו.
אבל סופו היה טרגי ואלים. השנאה של מי שראו עצמם נפגעים מביטול העבדות ומהתבוסה של הדרום במלחמת האזרחים הובילה לרצח של נשיא ארצות הברית, אברהם לינקולן.
הרצח אירע ב-14 באפריל 1865, בזמן שהנשיא צפה בהצגה בתיאטרון פורד בוושינגטון.
לינקולן כיהן כנשיא משנת 1861 ועד למותו מכדורי המתנקש. השפעות פעולותיו כאחד מהאישים המשפיעים ביותר על תולדות ארה"ב, ניכרות עד היום. בבחירתו של ברק אובמה לנשיאות ב-2008 נסגר מעגל שתחילתו בשחרור העבדים באמריקה וסופו בנשיא שחור ומצליח, הממלא את תפקידו באמריקה, יבשת הנשלטת ברובה על ידי לבנים.
הנה תולדות חייו של אברהם לינקולן:
https://youtu.be/L80_q2tPveo
על לינקולן בסקירה על הרחוב על שמו (עברית):
http://youtu.be/srE95EZF9uY
סרטון אנימציה שמראה את לינקולן נואם לאחר מלחמת האזרחים בזכות החירות:
http://youtu.be/zeAqXhjMRMo
קדימון הסרט "לינקולן" על חודשיו האחרונים של המנהיג שבחר בביטול העבדות בכל מחיר (מתורגם):
http://youtu.be/Jm3JCrfrMts
ופודקסט של פרופסור הרסגור על לינקולן (עברית):
https://youtu.be/2aOTs_UK4rg?long=yes
הנשיא ה-16 של ארצות הברית, אברהם לינקולן, היה מגדולי האישים בתולדות ארה"ב. במיוחד נזקפים לזכותו ביטול העבדות בארה"ב, דבר שראה בו הכרח לריפוי הפגם המוסרי שנפל בארצו.
הוא ביטל את העבדות מיד בתום מלחמת האזרחים שבה ניצח את כוחות הדרום, כשנצחון זה נזקף לא מעט ללחימתם של העבדים השחורים לצד הלבנים בכוחות הצפון שאותם הנהיג לינקולן במלחמת האזרחים.
בעצם מלחמת האזרחים האמריקנית ולאחר שניצח בה את הדרום, לינקולן תרם רבות לחיזוק האחדות בארצות הברית ולמניעה של פילוג בין המדינות האמריקאיות. ניתן לקבוע ללא ספק שארה"ב לא היתה המעצמה המצליחה והחזקה שהיא כיום, אלמלא לינקולן ומדיניותו התקיפה שלא התירו פיצול ופילוג באמריקה.
לאברהם לינקולן, שההיסטוריונים אוהבים לדבר על הענווה שלו, נדרשה הרבה אמונה עצמית כדי לשאת את הנאום שבו הוא ממש יגדיר מחדש את התכלית והמשמעות של ארצות הברית של אמריקה. הוא עשה זאת ב-272 מילים בלבד, עם "נאום גטיסברג" המלכותי שלו.
אבל סופו היה טרגי ואלים. השנאה של מי שראו עצמם נפגעים מביטול העבדות ומהתבוסה של הדרום במלחמת האזרחים הובילה לרצח של נשיא ארצות הברית, אברהם לינקולן.
הרצח אירע ב-14 באפריל 1865, בזמן שהנשיא צפה בהצגה בתיאטרון פורד בוושינגטון.
לינקולן כיהן כנשיא משנת 1861 ועד למותו מכדורי המתנקש. השפעות פעולותיו כאחד מהאישים המשפיעים ביותר על תולדות ארה"ב, ניכרות עד היום. בבחירתו של ברק אובמה לנשיאות ב-2008 נסגר מעגל שתחילתו בשחרור העבדים באמריקה וסופו בנשיא שחור ומצליח, הממלא את תפקידו באמריקה, יבשת הנשלטת ברובה על ידי לבנים.
הנה תולדות חייו של אברהם לינקולן:
https://youtu.be/L80_q2tPveo
על לינקולן בסקירה על הרחוב על שמו (עברית):
http://youtu.be/srE95EZF9uY
סרטון אנימציה שמראה את לינקולן נואם לאחר מלחמת האזרחים בזכות החירות:
http://youtu.be/zeAqXhjMRMo
קדימון הסרט "לינקולן" על חודשיו האחרונים של המנהיג שבחר בביטול העבדות בכל מחיר (מתורגם):
http://youtu.be/Jm3JCrfrMts
ופודקסט של פרופסור הרסגור על לינקולן (עברית):
https://youtu.be/2aOTs_UK4rg?long=yes
איך הפך נאום גטיסברג של לינקולן כל כך חשוב?
היה זה נשיא ארצות הברית של אמריקה, אברהם לינקולן, שבנאום גטיסברג (Gettysburg Address) הגדיר כל כך יפה, קצר ומדויק את המטרה, התפקיד והמשמעות של אמריקה - לעצמה ולעולם.
את הנאום, שנכלל עד היום בספרי הלימוד בהיסטוריה ובספרות ונחשב לנאום החשוב ביותר של נשיא אמריקאי, נשא לינקולן בטקס. זה היה טקס שבו הוקדש בית הקברות הלאומי לחיילים שנהרגו בקרב גטיסברג שבפנסילבניה.
התאריך הוא ה-19 בנובמבר 1863, במהלך ימי מלחמת האזרחים האמריקאית. עברו ארבעה חודשים וחצי מאז קרב גטיסברג, שהפך לחלוטין את מהלך המלחמה. אחריו ובזכותו עברו אחריו כוחות הצפון בהנהגת הנשיא לינקולן, מעמדה של נחיתות לעליונות על כוחות הדרום, על צבא המורדים בדמוקרטיה של ארצות הברית.
ברכבת לגטיסברג ועל גב מעטפה פשוטה, כתב לינקולן את הנאום שיימשך 2 דקות בלבד אבל ידייק ולא יגרע דבר ממה שהיה באמת חשוב שייאמר על דמוקרטיה, שוויון ואמריקה.
אולי לכן זהו אחד הנאומים הכי מפורסמים בתולדות ארצות הברית. כדאי להבין שכשהיסטוריונים מדברים על לינקולן, הם מדברים לא פעם על הענווה שלו. בנאום הקצר והמדויק הזה בולטת דווקא האמונה של המנהיג הדגול ביכולתו לתמצת ולומר ב-272 מילים בלבד את מה שכמעט כל פוליטיקאי אחר היה מתקשה לומר גם באלפי מילים.
בנאום גטיסברג לינקולן דיבר על עקרונות השוויון בין בני האדם, העקרונות שעוגנו בידי אבות האומה האמריקאית כל כך נכון בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, 87 שנים קודם לכן. את מלחמת האזרחים הוא הגדיר כ"לידה חדשה של חירות". זו חירות שלינקולן אמר ש"תביא לשוויון אמיתי לכל אזרחי ארצות הברית" כי "כל בני האדם נבראו שווים".
את הטקס בגטיסברג ראה לינקולן כהזדמנות לא רק להקדיש את אדמות בית העלמין למתים, אלא גם להקדיש את החיים למאבק שמבחינתו מיועד להבטיח את קיומו של "שלטון על העם, בידי העם, למען העם"
(“Government of the people, by the people, for the people”)
צחוק הגורל הוא שאף שנאום גטיסברג נחשב כיום לאחד הנאומים הגדולים בהיסטוריה, לא לינקולן ולא המבקרים היו בטוחים בזמן אמת שהוא היה בכלל טוב. מספר עיתונים אף זיכו אותו בביקורת קשה. אחד מהם סבר שהנאום היה "מטופש, שטחי ונדוש".
מנגד אמר ללינקולן אדוארד אברט, גדול נואמי התקופה באמריקה של אותם ימים, "הלוואי שאני הייתי מצליח להביע בשעתיים שלמות את הרעיונות שהצלחת לבטא בנאום בן שתי דקות".
הדעה של אברט הייתה דעה כמעט ספונטנית, שהפכה בדיעבד לנבואה של ממש לגבי מקומו העתידי של מה שנחשב היום לנאום הקצר, האלגנטי והמוצלח ביותר שנישא באמריקה אי-פעם.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה סיפורו של נאום גטיסברג - מתוך סרט עליו (מתורגם):
https://youtu.be/U2a-S3rjDBw
כל נאום גטיסברג (בעברית):
https://youtu.be/bUtDccSSac0
הנשיא אובמה קורא את נאום גטיסברג על רקע קולנועי:
https://youtu.be/CHAyepp7ypY
הקרב ששינה את המערכה:
https://youtu.be/FcGA-JNcpRI
עוד הקראה של נאום לינקולן הזה:
https://youtu.be/9TCMHVmNc5w
והרצאת טד על סיפור הקרב (מתורגם):
https://youtu.be/f4pkzHP3qyA?long=yes
היה זה נשיא ארצות הברית של אמריקה, אברהם לינקולן, שבנאום גטיסברג (Gettysburg Address) הגדיר כל כך יפה, קצר ומדויק את המטרה, התפקיד והמשמעות של אמריקה - לעצמה ולעולם.
את הנאום, שנכלל עד היום בספרי הלימוד בהיסטוריה ובספרות ונחשב לנאום החשוב ביותר של נשיא אמריקאי, נשא לינקולן בטקס. זה היה טקס שבו הוקדש בית הקברות הלאומי לחיילים שנהרגו בקרב גטיסברג שבפנסילבניה.
התאריך הוא ה-19 בנובמבר 1863, במהלך ימי מלחמת האזרחים האמריקאית. עברו ארבעה חודשים וחצי מאז קרב גטיסברג, שהפך לחלוטין את מהלך המלחמה. אחריו ובזכותו עברו אחריו כוחות הצפון בהנהגת הנשיא לינקולן, מעמדה של נחיתות לעליונות על כוחות הדרום, על צבא המורדים בדמוקרטיה של ארצות הברית.
ברכבת לגטיסברג ועל גב מעטפה פשוטה, כתב לינקולן את הנאום שיימשך 2 דקות בלבד אבל ידייק ולא יגרע דבר ממה שהיה באמת חשוב שייאמר על דמוקרטיה, שוויון ואמריקה.
אולי לכן זהו אחד הנאומים הכי מפורסמים בתולדות ארצות הברית. כדאי להבין שכשהיסטוריונים מדברים על לינקולן, הם מדברים לא פעם על הענווה שלו. בנאום הקצר והמדויק הזה בולטת דווקא האמונה של המנהיג הדגול ביכולתו לתמצת ולומר ב-272 מילים בלבד את מה שכמעט כל פוליטיקאי אחר היה מתקשה לומר גם באלפי מילים.
בנאום גטיסברג לינקולן דיבר על עקרונות השוויון בין בני האדם, העקרונות שעוגנו בידי אבות האומה האמריקאית כל כך נכון בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, 87 שנים קודם לכן. את מלחמת האזרחים הוא הגדיר כ"לידה חדשה של חירות". זו חירות שלינקולן אמר ש"תביא לשוויון אמיתי לכל אזרחי ארצות הברית" כי "כל בני האדם נבראו שווים".
את הטקס בגטיסברג ראה לינקולן כהזדמנות לא רק להקדיש את אדמות בית העלמין למתים, אלא גם להקדיש את החיים למאבק שמבחינתו מיועד להבטיח את קיומו של "שלטון על העם, בידי העם, למען העם"
(“Government of the people, by the people, for the people”)
צחוק הגורל הוא שאף שנאום גטיסברג נחשב כיום לאחד הנאומים הגדולים בהיסטוריה, לא לינקולן ולא המבקרים היו בטוחים בזמן אמת שהוא היה בכלל טוב. מספר עיתונים אף זיכו אותו בביקורת קשה. אחד מהם סבר שהנאום היה "מטופש, שטחי ונדוש".
מנגד אמר ללינקולן אדוארד אברט, גדול נואמי התקופה באמריקה של אותם ימים, "הלוואי שאני הייתי מצליח להביע בשעתיים שלמות את הרעיונות שהצלחת לבטא בנאום בן שתי דקות".
הדעה של אברט הייתה דעה כמעט ספונטנית, שהפכה בדיעבד לנבואה של ממש לגבי מקומו העתידי של מה שנחשב היום לנאום הקצר, האלגנטי והמוצלח ביותר שנישא באמריקה אי-פעם.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה סיפורו של נאום גטיסברג - מתוך סרט עליו (מתורגם):
https://youtu.be/U2a-S3rjDBw
כל נאום גטיסברג (בעברית):
https://youtu.be/bUtDccSSac0
הנשיא אובמה קורא את נאום גטיסברג על רקע קולנועי:
https://youtu.be/CHAyepp7ypY
הקרב ששינה את המערכה:
https://youtu.be/FcGA-JNcpRI
עוד הקראה של נאום לינקולן הזה:
https://youtu.be/9TCMHVmNc5w
והרצאת טד על סיפור הקרב (מתורגם):
https://youtu.be/f4pkzHP3qyA?long=yes
מהו קרב גטיסברג שקבר את מלחמת האזרחים בארה"ב?
זה היה קרב המהפך. אם עד קרב גטיסברג (Battle of Gettysburg) נראה הדרום כצד המנצח במלחמת האזרחים האמריקאית ונראה היה כי הוא עלול להצליח בפיצולה של ארצות הברית של אמריקה, בקרב זה, שבו נלחמו כ-165 אלף חיילים משני הצדדים, נפל דבר. אחריו השתנתה תמונת המלחמה והדרום לא יתאושש עוד.
הקרב נולד כשהחליט רוברט אי לי, המפקד של כוחות הדרום, להעביר את הקרבות לשטח של מדינות הצפון. הוא יצא לנקום על האבידות שספגו כוחותיו ולהרחיק את המלחמה מוירג'יניה, בה התנהלו עד אז קרבות כבדים.
הקרב הזה התנהל בשטח חקלאי ליד העיירה הקטנה גטיסברג, שבמדינת פנסילבניה. זה היה לאחד הקרבות הקטלניים והקשים בתולדות מלחמת האזרחים של אמריקה. 7000 הרוגים שכבו שם, מוקפים בגוויות אלפי סוסים ובעשרות אלפי פצועים מדממים וזועקים לעזרה.
בקרב גטיסבורג נפלו, נפצעו או נעלמו כ-51 אלף חיילים משני הצדדים. צחנת הגופות המשיכה להבאיש את האזור עוד ימים אחדים. רק הקמה מהירה של בית עלמין על ידי תושבי העיירה גטיסברג, הצליחה למנוע אסון הומניטרי חמור.
הצפון, שאותו הנהיג הנשיא אברהם לינקולן, יחל מעתה להוביל בשדות הקטל האמריקאיים. אם קודם לקרב גטיסברג היו כוחות הקונפדרציה הדרומיים המובילים והמנצחים במלחמה, מקרב גטיסברג ועד לנצחונם הסופי, יצליחו כוחות הצפון לעמוד בקלות למול כוחות הדרום ולבסוף גם להכניעם.
הנה הקרב ששינה את המערכה:
https://youtu.be/FcGA-JNcpRI
קטע קולנועי של קרב גטיסברג:
https://youtu.be/JUHnL6R39VM
סיפור הקרב:
https://youtu.be/jsszvmuZBR4
והרצאת טד על סיפור הקרב (מתורגם):
https://youtu.be/f4pkzHP3qyA?long=yes
זה היה קרב המהפך. אם עד קרב גטיסברג (Battle of Gettysburg) נראה הדרום כצד המנצח במלחמת האזרחים האמריקאית ונראה היה כי הוא עלול להצליח בפיצולה של ארצות הברית של אמריקה, בקרב זה, שבו נלחמו כ-165 אלף חיילים משני הצדדים, נפל דבר. אחריו השתנתה תמונת המלחמה והדרום לא יתאושש עוד.
הקרב נולד כשהחליט רוברט אי לי, המפקד של כוחות הדרום, להעביר את הקרבות לשטח של מדינות הצפון. הוא יצא לנקום על האבידות שספגו כוחותיו ולהרחיק את המלחמה מוירג'יניה, בה התנהלו עד אז קרבות כבדים.
הקרב הזה התנהל בשטח חקלאי ליד העיירה הקטנה גטיסברג, שבמדינת פנסילבניה. זה היה לאחד הקרבות הקטלניים והקשים בתולדות מלחמת האזרחים של אמריקה. 7000 הרוגים שכבו שם, מוקפים בגוויות אלפי סוסים ובעשרות אלפי פצועים מדממים וזועקים לעזרה.
בקרב גטיסבורג נפלו, נפצעו או נעלמו כ-51 אלף חיילים משני הצדדים. צחנת הגופות המשיכה להבאיש את האזור עוד ימים אחדים. רק הקמה מהירה של בית עלמין על ידי תושבי העיירה גטיסברג, הצליחה למנוע אסון הומניטרי חמור.
הצפון, שאותו הנהיג הנשיא אברהם לינקולן, יחל מעתה להוביל בשדות הקטל האמריקאיים. אם קודם לקרב גטיסברג היו כוחות הקונפדרציה הדרומיים המובילים והמנצחים במלחמה, מקרב גטיסברג ועד לנצחונם הסופי, יצליחו כוחות הצפון לעמוד בקלות למול כוחות הדרום ולבסוף גם להכניעם.
הנה הקרב ששינה את המערכה:
https://youtu.be/FcGA-JNcpRI
קטע קולנועי של קרב גטיסברג:
https://youtu.be/JUHnL6R39VM
סיפור הקרב:
https://youtu.be/jsszvmuZBR4
והרצאת טד על סיפור הקרב (מתורגם):
https://youtu.be/f4pkzHP3qyA?long=yes
מי היו בוני וקלייד ואיך המדיה והציבור התאהבו בהם?
צמד השודדים בוני וקלייד (Bonnie and Clyde), בוני פארקר וקלייד בארו, היו ידועים לשמצה בכל אמריקה. הם פעלו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בזמן השפל הגדול ומשכו תשומת לב רבה מצד התקשורת והציבור.
מעלליהם של בוני וקלייד ריתקו את דמיונם של בני התקופה והיו לשם דבר - השודדים הזוהרים, הרומנטיים, המעניינים ואולי אפילו הנערצים בכל הזמנים!
נכתבו עליהם שירים, נעשו סרטים והציבור אינו חדל להתעניין בזוג השודדים הנועזים הללו. עולם הקולנוע הציג שוב ושוב סרטים שסיפרו מי היו שני הפושעים הללו באמת, אבל זה לא עזר. כולם התעניינו בהם ורצו לכל סרט שסיפר את סיפורם, לרוב כזוג יפה ונועז שמצליח להילחם בכל העולם ולהתגבר באומץ, עד לסופם הטרגי, מיריות השוטרים שהניחו להם מארב.
הסרט שנעשה עליהם בשנות ה-60 היה סרט מהפכני בהיסטוריה של הקולנוע. הוא היה הפעם הראשונה בה הוצגו דווקא האנשים הרעים כגיבורי הסיפור ולא אנשי החוק והשריף הרודפים אחריהם. גם האופן שבו הוצגה האלימות בו היה חדשני ובוטה במיוחד ומעורב בהומור שבדיעבד הזכיר קצת קומיקס.
הנה קדימון לסרט על בוני וקלייד משנת 1967:
http://youtu.be/3ACCpXaA-MU
סצנת החיסול של השניים מהסרט שנקרא על שמם:
https://youtu.be/NrmUpso_xT8
סרט אותנטי שצולם מיד לאחר מותם ב-1934:
https://youtu.be/hzNntWE16xo
הרכב האמיתי של בוני וקלייד, עם חורי היריות שבו:
https://youtu.be/y3gtTNIlUZ4
וסרט תיעודי נחמד על בוני וקלייד (בעברית):
https://youtu.be/Z0O58JHO51Y?long=yes
צמד השודדים בוני וקלייד (Bonnie and Clyde), בוני פארקר וקלייד בארו, היו ידועים לשמצה בכל אמריקה. הם פעלו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בזמן השפל הגדול ומשכו תשומת לב רבה מצד התקשורת והציבור.
מעלליהם של בוני וקלייד ריתקו את דמיונם של בני התקופה והיו לשם דבר - השודדים הזוהרים, הרומנטיים, המעניינים ואולי אפילו הנערצים בכל הזמנים!
נכתבו עליהם שירים, נעשו סרטים והציבור אינו חדל להתעניין בזוג השודדים הנועזים הללו. עולם הקולנוע הציג שוב ושוב סרטים שסיפרו מי היו שני הפושעים הללו באמת, אבל זה לא עזר. כולם התעניינו בהם ורצו לכל סרט שסיפר את סיפורם, לרוב כזוג יפה ונועז שמצליח להילחם בכל העולם ולהתגבר באומץ, עד לסופם הטרגי, מיריות השוטרים שהניחו להם מארב.
הסרט שנעשה עליהם בשנות ה-60 היה סרט מהפכני בהיסטוריה של הקולנוע. הוא היה הפעם הראשונה בה הוצגו דווקא האנשים הרעים כגיבורי הסיפור ולא אנשי החוק והשריף הרודפים אחריהם. גם האופן שבו הוצגה האלימות בו היה חדשני ובוטה במיוחד ומעורב בהומור שבדיעבד הזכיר קצת קומיקס.
הנה קדימון לסרט על בוני וקלייד משנת 1967:
http://youtu.be/3ACCpXaA-MU
סצנת החיסול של השניים מהסרט שנקרא על שמם:
https://youtu.be/NrmUpso_xT8
סרט אותנטי שצולם מיד לאחר מותם ב-1934:
https://youtu.be/hzNntWE16xo
הרכב האמיתי של בוני וקלייד, עם חורי היריות שבו:
https://youtu.be/y3gtTNIlUZ4
וסרט תיעודי נחמד על בוני וקלייד (בעברית):
https://youtu.be/Z0O58JHO51Y?long=yes
איפה הייתה הבהלה לזהב?
הכל החל כשבשנת 1848 מצא ברנש בשם ג'יימס ו' מרשל זהב בקליפורניה. האיש התעשר כקורח והזהב שהוא מצא בסאטרס מיל שבקולומה הביא לגל של חלומות על התעשרות מהירה. אלפי אנשים ששמעו את החדשות על מציאת הזהב, החלו לזרום לאזור שבו הוא נמצא.
כורי הזהב החדשים הקימו עיירות כורים גדולות, שהגדילו את אוכלוסיית קליפורניה במהירות עצומה. ישובים קטנים כמו סן פרנסיסקו הפכו בזכות הזהב לערים גדולות ומצליחות. קהילות גדולות נוצרו ונוסדה מדינת קליפורניה, שתהפוך לאחת ממדינות ארה"ב.
הבהלה לזהב בקליפורניה הייתה מוצדקת, אבל קצרה יחסית. היא הסתיימה כעשור לאחר מכן, כשיחידים מיצו את הזהב שקל היה להפיק באמצעים פשוטים. חברות מסחריות הלכו והחליפו אותן בהפקה מקצועית ומורכבת יותר של הזהב. במקביל, בשנת 1858 נמצא זהב בקולורדו ואלפי כורים עברו לשם, למה שיהפוך "בהלת הזהב של קולורדו".
מאז הפך המושג "בהלה לזהב" למילה נרדפת המתארת רדיפת הזדמנויות לכריה של זהב והתעשרות. היא תחזור על עצמה במקומות כמו אוסטרליה ודרום אפריקה ועוד. על אף שהפך לכינוי המקובל להגירה לאזור בו נמצא זהב, התרחב המושג "בהלה לזהב" גם למושג כללי המשקף התלהבות חסרת מעצורים מהזדמנות להתעשר ממשהו חדש, רק כי מישהו כבר התעשר ממנו וזה נראה קל להפליא...
הנה סרטון תיעודי קצר על הבהלה לזהב:
http://youtu.be/QxekRM5-uMU
מאז ממשיכים לחפש זהב בקליפורניה:
https://youtu.be/uZu15TDYxj8
הקנאה - הצד העצוב של "הבהלה לזהב":
http://youtu.be/xBm8OJnIXfc
וקשיי הכורים שהוצגו בחיוך בסרט הנפלא "הבהלה לזהב" של צ'ארלי צ'פלין:
https://youtu.be/79x41eW6gDs
הכל החל כשבשנת 1848 מצא ברנש בשם ג'יימס ו' מרשל זהב בקליפורניה. האיש התעשר כקורח והזהב שהוא מצא בסאטרס מיל שבקולומה הביא לגל של חלומות על התעשרות מהירה. אלפי אנשים ששמעו את החדשות על מציאת הזהב, החלו לזרום לאזור שבו הוא נמצא.
כורי הזהב החדשים הקימו עיירות כורים גדולות, שהגדילו את אוכלוסיית קליפורניה במהירות עצומה. ישובים קטנים כמו סן פרנסיסקו הפכו בזכות הזהב לערים גדולות ומצליחות. קהילות גדולות נוצרו ונוסדה מדינת קליפורניה, שתהפוך לאחת ממדינות ארה"ב.
הבהלה לזהב בקליפורניה הייתה מוצדקת, אבל קצרה יחסית. היא הסתיימה כעשור לאחר מכן, כשיחידים מיצו את הזהב שקל היה להפיק באמצעים פשוטים. חברות מסחריות הלכו והחליפו אותן בהפקה מקצועית ומורכבת יותר של הזהב. במקביל, בשנת 1858 נמצא זהב בקולורדו ואלפי כורים עברו לשם, למה שיהפוך "בהלת הזהב של קולורדו".
מאז הפך המושג "בהלה לזהב" למילה נרדפת המתארת רדיפת הזדמנויות לכריה של זהב והתעשרות. היא תחזור על עצמה במקומות כמו אוסטרליה ודרום אפריקה ועוד. על אף שהפך לכינוי המקובל להגירה לאזור בו נמצא זהב, התרחב המושג "בהלה לזהב" גם למושג כללי המשקף התלהבות חסרת מעצורים מהזדמנות להתעשר ממשהו חדש, רק כי מישהו כבר התעשר ממנו וזה נראה קל להפליא...
הנה סרטון תיעודי קצר על הבהלה לזהב:
http://youtu.be/QxekRM5-uMU
מאז ממשיכים לחפש זהב בקליפורניה:
https://youtu.be/uZu15TDYxj8
הקנאה - הצד העצוב של "הבהלה לזהב":
http://youtu.be/xBm8OJnIXfc
וקשיי הכורים שהוצגו בחיוך בסרט הנפלא "הבהלה לזהב" של צ'ארלי צ'פלין:
https://youtu.be/79x41eW6gDs
