מה זה שטן?
השָׂטָן (Satan) הוא דמות מיתולוגית של רשע ומתנגד לאלוהים, עם יסודות בכל הדתות המונותאיסטיות וביטויים מעט שונים אך דומים בבסיס. מפני שהוא מסיט את האדם מדרך הישר, משמעות השם "שטן" היא "הסוטה מהדרך".
לפי הדת היהודית והנצרות השטן הוא מלאך שסרח. במקור הוא נברא כמלאך טוב אבל הוא סרח וחטא. בעברית השטן מסמל את מי שמתנגד לסדר האלוהי, מתנגד למעשה הבריאה ומהווה את אויב האנושות.
השטן שביהדות היה פעם "בעל זבוב", מקביל ללוציפר הנוצרי, איבליס שבקוראן, או אלשיטאן ועזאזיל המוסלמי.
יש טענה שאל היהדות השטן הגיע בזמן שהיהודים גלו לבבל ופגשו בדתות מהמזרח, בהן היה הרעיון של השטן כבר קיים. בשלל הגרסאות שלו הוא מוזכר בתנ"ך, בברית החדשה וגם בקוראן.
ועדיין קיימים הבדלים מסוימים בכל זאת - אם ביהדות הוא מלאך שעדיין סר למרותו של אלוהים, בנצרות מופיע לוציפר, השטן בשבילכם, כמקור הרוע בעולם. השטן הנוצרי הוא שד רשע שמורד באל ובאנושות, נלחם באלוהים על נפשות המאמינים ומנסה לנצחו ולשלוט בעולם במקומו. מזכיר סרטים הוליוודיים? - עכשיו אתם מבינים את המקור.
מבחינה חיצונית, השטן עשוי להופיע בשלל צורות ומופעים - עם קלשון, עם קרניים, או בתור שד, רוח רפאים ואפילו אל של ממש, שיש לו תפיסות מנוגדות לאל הטוב והמוסרי ולמצוותיו. הקולנוע, אגב, יצייר כמעט תמיד את השטן כשד אדום ובעל קרני תיש גדולות על מצחו.
אגב, לשטן אין בלעדיות על הרוע. מטפורית אפשר לומר שקצת ממנו מצוי בכל אחד מאיתנו. גם המחקר וגם הדתות מכירים בכך שיש בכל אדם מאיתנו ולאורך ההיסטוריה משיכה מסוימת למוות ולאלימות.
הפסיכולוגים ידברו על התוקפנות שבאדם. החברה האנושית והנורמות החברתיות, עם החוקים, הנוהגים, הנימוס והאהבה יעשו פלאים בריכוך והמעטת ביטויי התוקפנות הזו, אבל יהיו שאצלם זה לא יעבוד.
נוכל לקרוא להם פושעים, שטנים או שדים בתחפושת אדם, אבל רצוי שנכיר בכך שהשטן הוא גם קצת בתוכנו. זיגנונד פרויד, ענק הפסיכולוגיה, אמר פעם ש"השטן הוא עדיין הטובה שבאמתלות כדי לזכות את אלוהים מאשמה"...
השָׂטָן (Satan) הוא דמות מיתולוגית של רשע ומתנגד לאלוהים, עם יסודות בכל הדתות המונותאיסטיות וביטויים מעט שונים אך דומים בבסיס. מפני שהוא מסיט את האדם מדרך הישר, משמעות השם "שטן" היא "הסוטה מהדרך".
לפי הדת היהודית והנצרות השטן הוא מלאך שסרח. במקור הוא נברא כמלאך טוב אבל הוא סרח וחטא. בעברית השטן מסמל את מי שמתנגד לסדר האלוהי, מתנגד למעשה הבריאה ומהווה את אויב האנושות.
השטן שביהדות היה פעם "בעל זבוב", מקביל ללוציפר הנוצרי, איבליס שבקוראן, או אלשיטאן ועזאזיל המוסלמי.
יש טענה שאל היהדות השטן הגיע בזמן שהיהודים גלו לבבל ופגשו בדתות מהמזרח, בהן היה הרעיון של השטן כבר קיים. בשלל הגרסאות שלו הוא מוזכר בתנ"ך, בברית החדשה וגם בקוראן.
ועדיין קיימים הבדלים מסוימים בכל זאת - אם ביהדות הוא מלאך שעדיין סר למרותו של אלוהים, בנצרות מופיע לוציפר, השטן בשבילכם, כמקור הרוע בעולם. השטן הנוצרי הוא שד רשע שמורד באל ובאנושות, נלחם באלוהים על נפשות המאמינים ומנסה לנצחו ולשלוט בעולם במקומו. מזכיר סרטים הוליוודיים? - עכשיו אתם מבינים את המקור.
מבחינה חיצונית, השטן עשוי להופיע בשלל צורות ומופעים - עם קלשון, עם קרניים, או בתור שד, רוח רפאים ואפילו אל של ממש, שיש לו תפיסות מנוגדות לאל הטוב והמוסרי ולמצוותיו. הקולנוע, אגב, יצייר כמעט תמיד את השטן כשד אדום ובעל קרני תיש גדולות על מצחו.
אגב, לשטן אין בלעדיות על הרוע. מטפורית אפשר לומר שקצת ממנו מצוי בכל אחד מאיתנו. גם המחקר וגם הדתות מכירים בכך שיש בכל אדם מאיתנו ולאורך ההיסטוריה משיכה מסוימת למוות ולאלימות.
הפסיכולוגים ידברו על התוקפנות שבאדם. החברה האנושית והנורמות החברתיות, עם החוקים, הנוהגים, הנימוס והאהבה יעשו פלאים בריכוך והמעטת ביטויי התוקפנות הזו, אבל יהיו שאצלם זה לא יעבוד.
נוכל לקרוא להם פושעים, שטנים או שדים בתחפושת אדם, אבל רצוי שנכיר בכך שהשטן הוא גם קצת בתוכנו. זיגנונד פרויד, ענק הפסיכולוגיה, אמר פעם ש"השטן הוא עדיין הטובה שבאמתלות כדי לזכות את אלוהים מאשמה"...