במה מסייעות הטרסות לחקלאות?
טֶרָסות (Terraces) הן מדרגות חקלאיות על צלעות ההרים, שעליהן מגדלים גידולים חקלאיים. כל מדרגה נקראת טֶרָסָה, מעין משטח מרפסת.
הטֶרָסָה, או בעברית "מדרגה חקלאית", היא שיטה עתיקה ומשותפת להרבה תרבויות בהיסטוריה. מטרתה היא אגירה והסטה של המים, כדי לאפשר עיבוד חקלאי של הקרקע בצלעי הרים וגבעות.
בשיטה זו יורדים מי הגשמים מראש ההר, ומשקים את כל הגידולים שבטרסות, תוך שהם עוברים ממדרגה למדרגה, מבלי ליצור שטפון במורד ההר, שפוגע בגידולים.
מטרת הטרסות היא הסדרת מי הגשמים היורדים על ההרים. במקומות מרובי משקעים, במקום שהמים יגלשו במורד ההר, יהרסו את הגידולים בדרכם אל העמק שמתחת, יציפו את הקרקע וימלאו אותה בבוץ, המים מתועלים כך שירדו מבלי לפגוע בחקלאות וינוצלו נכון ובכמות הרצויה לגידולים, כך שעדיין יתרמו לצמיחתם.
במקומות עם מעט גשמים, כמו במזרח התיכון שלנו, מאפשרות הטרסות להשתמש באותם מים שוב ושוב, מדרגה אחרי מדרגה להשקייה של גידולים רבים ולניצול מיטבי של הגשם.
חוץ מהשמירה על המים וניצולם בעזרת הטרסות ושמירת הקרקע בלחות יחסית, מאפשרים השדות הצרים והשטוחים של הטרסות גם לנצל כל פיסה של קרקע לחקלאות. באזורים הרריים בהם העמקים מצומצמים, המשמעות של חקלאות במדרונות ובמורדות ההרים היא של אוכל ושפע.
באזורים הרריים הטרסה יכולה להיות ההבדל שבין קיום ופרנסה לרעב ומחסור. שיטת הטרסות גם מחממת את הקרקע ומסייעת לגידולים לעמוד בפני הטמפרטורות הצונחות בלילה והקרה ההרסנית ליבולים.
גם באמריקה, השתמשו בטרסות באזורים הרריים, כמו בהרי האנדים. הן היו מצוינות גם כדי לעבור תקופות של בצורת וגם כדי להתמודד עם חקלאות באזורי ההר.
הטרסה מצליחה לנצח גם אזורים שחונים ומוכי בצורת ומאפשר לנהל חקלאות פוריה גם בשטחים הרריים וקשים לעיבוד חקלאי.
גם בני האינקה בדרום אמריקה הרבו להשתמש בטרסות והצליחו לייצר חקלאות הררית מצוינת בזכותן. טרסות אפשרו גם להסדיר את הובלת המשקעים האדירים בעיר מאצ'ו פיצ'ו, כך שהם לא ימוטטו את ההר ויובילו לקריסתה של העיר למטה.
טֶרָסות (Terraces) הן מדרגות חקלאיות על צלעות ההרים, שעליהן מגדלים גידולים חקלאיים. כל מדרגה נקראת טֶרָסָה, מעין משטח מרפסת.
הטֶרָסָה, או בעברית "מדרגה חקלאית", היא שיטה עתיקה ומשותפת להרבה תרבויות בהיסטוריה. מטרתה היא אגירה והסטה של המים, כדי לאפשר עיבוד חקלאי של הקרקע בצלעי הרים וגבעות.
בשיטה זו יורדים מי הגשמים מראש ההר, ומשקים את כל הגידולים שבטרסות, תוך שהם עוברים ממדרגה למדרגה, מבלי ליצור שטפון במורד ההר, שפוגע בגידולים.
מטרת הטרסות היא הסדרת מי הגשמים היורדים על ההרים. במקומות מרובי משקעים, במקום שהמים יגלשו במורד ההר, יהרסו את הגידולים בדרכם אל העמק שמתחת, יציפו את הקרקע וימלאו אותה בבוץ, המים מתועלים כך שירדו מבלי לפגוע בחקלאות וינוצלו נכון ובכמות הרצויה לגידולים, כך שעדיין יתרמו לצמיחתם.
במקומות עם מעט גשמים, כמו במזרח התיכון שלנו, מאפשרות הטרסות להשתמש באותם מים שוב ושוב, מדרגה אחרי מדרגה להשקייה של גידולים רבים ולניצול מיטבי של הגשם.
יתרונות הטרסות
לשיטת הטרסות כמה יתרונות בולטים. ראשית, זוהי דרך מצוינת לגדל גידולים חקלאיים בתנאים של מחסור במים.
חוץ מהשמירה על המים וניצולם בעזרת הטרסות ושמירת הקרקע בלחות יחסית, מאפשרים השדות הצרים והשטוחים של הטרסות גם לנצל כל פיסה של קרקע לחקלאות. באזורים הרריים בהם העמקים מצומצמים, המשמעות של חקלאות במדרונות ובמורדות ההרים היא של אוכל ושפע.
באזורים הרריים הטרסה יכולה להיות ההבדל שבין קיום ופרנסה לרעב ומחסור. שיטת הטרסות גם מחממת את הקרקע ומסייעת לגידולים לעמוד בפני הטמפרטורות הצונחות בלילה והקרה ההרסנית ליבולים.
תולדות הטרסות
נראה שהטרסות הומצאו כבר במסופוטמיה. משערים ששיטה זו שימשה לגנים התלויים של בבל, למשל. היא משמשת מזה אלפי שנים גם בסין ובמזרח הרחוק, במזרח התיכון ובאירופה. חקלאות האורז של המזרח הרחוק חבה לא פעם את הצלחתה לטרסות עצומות בהרים.
גם באמריקה, השתמשו בטרסות באזורים הרריים, כמו בהרי האנדים. הן היו מצוינות גם כדי לעבור תקופות של בצורת וגם כדי להתמודד עם חקלאות באזורי ההר.
הטרסה מצליחה לנצח גם אזורים שחונים ומוכי בצורת ומאפשר לנהל חקלאות פוריה גם בשטחים הרריים וקשים לעיבוד חקלאי.
גם בני האינקה בדרום אמריקה הרבו להשתמש בטרסות והצליחו לייצר חקלאות הררית מצוינת בזכותן. טרסות אפשרו גם להסדיר את הובלת המשקעים האדירים בעיר מאצ'ו פיצ'ו, כך שהם לא ימוטטו את ההר ויובילו לקריסתה של העיר למטה.
