שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו האורז ואיך הוא מגיע לשולחננו?
האורז (Rice) הוא מהגידולים העתיקים בתולדות החקלאות. מעל מחצית מאוכלוסיית העולם מתבססת על האורז כמקור המזון המרכזי והיומיומי שלה. יותר מכך - אחרי התירס והחיטה, אורז הוא הגידול השלישי בתפוצתו בעולם.
האורז הוא בעצם הגרגרים של צמח שגדל במקומות לחים וחמים. מימי קדם ועד ימינו, גידול האורז הוא ענף חקלאי חשוב בעולם. זהו מזון בסיסי וזול יחסית, שמספק גם למשפחות העניות ביותר בעולם יותר ממחצית הקלוריות היומיות הדרושות לקיום הפיזי של הגוף.
גידול האורז הוא סוג פשוט יחסית של חקלאות, מה שהופך אותו לענף חקלאי שמתאים במיוחד למדינות עניות. אמנם גידול האורז מצריך לא מעט עבודה עבודה ודרושים משקעים רבים להשקיה של שדות האורז, אבל קל לגדל אותו בכל מקום. ממישורים גדולים ועתירי גשמים ועד למאות טרסות על צלעות הרים תלולים - בעולם ניתן למצוא שדות אורז, בכל מקום שיש בו חקלאים ומשקעים.
לרוב מגדלים אורז בשדות שהוצפו במים. כשהצמחים גדולים, מייבשים את השדה ונותנים לשמש לייבש את הצמחים לגמרי. לאחר שיובשו צמחי האורז, קוטפים אותם והם מועברים למפעל. שם חובטים בהם במכונה, כדי להפריד את גרגרי האורז מהצמח היבש. אז מנקים את הגרגרים וממיינים אותם, כדי להוציא מהם את גרגרי האורז הפגומים. לסיום, אורזים את האורז המנופה והנקי בשקים והם מוכנים לשיווק.
יבשת אסיה היא ספקית וצרכנית האורז הגדולה ביותר בעולם. יש המון סוגים שלו, כולל אורז קלסי, אורז בסמתי, פרסי, תאילנדי, הודי, אקוורלו, יסמין, אורז בר, אורז מלא ועוד. יש אותו בגרסת האורז הארוך, הקצר, העגול, הדביק, אורז אחד-אחד, אורז לבן, אדום, חום או צבעוני - הכל הולך והוא תמיד מאכל מזין וטעים, כשמכינים אותו נכון...
הנה ייצור האורז משלב הגידול בשדות ועד למפעל שמנקה ומוציא את האורז לשיווק:
https://youtu.be/ray8LsGvvgQ
כך מגדלים את האורז:
https://youtu.be/kxAEiHCErSA
כך מכינים אורז מוצלח (עברית):
https://youtu.be/kQmhf3ktiA8
ותולדות תירבות האורז - משלב ביות ועד גידולו בשדות:
https://youtu.be/7w0XuoqvCFg
איך מגדלים אורז?
גידול האורז הוא ענף חקלאי חשוב בעולם, שכן האורז הוא אחד מהמזונות הנפוצים והנצרכים בעולם. חקלאות האורז פרושה כמעט בכל מקום בתבל. היא מחייבת אמנם עבודה ומים רבים, אבל בכל מקום שיש את שני אלה ניתן לגדל אורז. מחצית מאוכלוסיית העולם מתבססת על האורז כמזון עיקרי על שולחנה.
לרוב מגדלים אורז בשדות שהוצפו במים. מים אלה מגיעים מהגשמים או מהנהר הסמוך, באמצעות תעלות שמיועדות לכך. שדות האורז המושקים לא מאבדים את הפוריות ומסוגלים להניב את אותו יבול למשך מאות ואלפי שנים.
גובה המים נע מחצי מטר ועד לשני מטרים. המים מבודדים את הצמחים במדרגת האורז מהחום. המים בשדה האורז מייצרים סוג של אקווריום, עם מערכת סביבתית השומרת על איזון טבעי ובריא לצמחים. חלק מהחקלאים יודעים לספר שהמים גם מונעים צמיחה של עשבים שוטים.
כשהצמחים גדולים, מייבשים את השדה ונותנים לשמש לייבש אותם לגמרי. לאחר שיובשו צמחי האורז, הם נקטפים אותם ומועברים למפעל. שם חובטת בהם מכונה מיוחדת ומפרידה כך את גרגרי האורז מהצמחים היבשים. לאחר ניקוי ומיון של הגרגרים, אורזים את האורז המנופה והנקי בשקים והם מוכנים לשיווק.
בחקלאות האורז נושא מעניין הוא הדישון. נקווה שלא נקלקל לכם את הנאת האורז אם נספר שטובי החקלאים מכניסים לשדות האורז מלאי המים להקות דגים או ברווזים, שיחיו במים וידשנו בצואתם את השדה...
כשהאורז גדול, מייבשים את השדה ונותנים לשמש לייבש את הצמחים. לאחר שיובשו צמחי האורז, קוטפים אותם. במאלאית ובאינדונזית הם נקראים "פאדי", כלומר אורז שנקצר אבל עדיין לא נחבט וקולף מתוך המוץ.
לאחר מכן חובטים במוץ, כדי להפריד ממנו את גרגרי האורז. אז מנקים את הגרגרים, ממיינים מהם את גרגרי האורז המקולקלים והאורז הנקי מוכן לאריזה.
כך מגדלים את האורז:
https://youtu.be/kxAEiHCErSA
כך קוצרים את האורז:
http://youtu.be/V2SSKAf0yBU
וכך אוספים ומפרידים את האורז:
https://youtu.be/tijSIfXieVg
איך מגדלים אורז בטרסות בהרים?
גידול האורז בטרסות הוא אחת הצורות המרשימות והיפות של החקלאות בעולם. שיטת הטרסות מאפשרת לנצל היטב את מי הגשמים, כשאותם מים יורדים מטרסה לטרסה, במורד המדרגות החקלאיות ומאפשרים את גידול האורז בהרים התלולים.
כשמגדלים את האורז בטרסות, ניתן לראות בריכות מים שנוצרות על מרפסות קרקע, שיוצרים החקלאים על צלעות ההרים.
הטרסות מוקמות בגבהים שונים ומגיעות לא פעם לגובה של 1000 מטרים ויותר. הבריכות הללו מתמלאות במי הגשמים ובתוכן מגדלים את צמחי האורז. כשהצמחים גדולים מספיק, מייבשים את הבריכה, מה שמאפשר לייבש את הצמחים לגמרי.
לאחר שיובשו צמחי האורז, קוטפים אותם. הצמחים נאספים למקום שבו חובטים בהם ביד או במכונה, כדי להפריד מהם את גרגרי האורז.
בשלב הבא מנקים את הגרגרים וממיינים אותם, כדי להוציא מהם את גרגרי האורז הפגומים. לבסוף אורזים את האורז המנופה והנקי בתוך שקים והם מועברים לאיחסון ולשיווק לצרכנים להם משמש האורז כדבר מאכל עיקרי.
הנה טרסות האורז של בנאו בפיליפינים:
https://youtu.be/IKTBY9FM35I
ובואו נטייל אל השדות ונראה כיצד אוספים את צמחי האורז שיובשו:
https://youtu.be/AD8I702ZVO8
מה שונה באורז של הסושי?
כל שף סושי אמיתי יאמר לכם שהחלק החשוב ביותר בסושי הוא לא הדג דווקא, אלא האורז.
גם אם בבסיסו הוא דומה לאורז הרגיל והמוכר לכולנו, האורז של הסושי הוא מיוחד ושונה בתכלית. זהו אורז עגלגל, קצר והכי חשוב דביק, שגרגירי האורז בו נוטים להידבק היטב לגוש אורז.
באנגלית מכנים אותו "סטיקי רייס" (אורז נדבק). כי בזכות היותו דביק הוא שומר על צורתו ולא מתפרק אחרי הבישול וההכנה של הסושי, מה שמאפשר לסושי להיראות טוב גם באכילה במקלות אכילה סיניים - הצ'ופסטיקס.
כדי להכין אותו, כל מה שצריכים הם כמה מרכיבים פשוטים להשגה דוגמת חומץ אורז, סוכר, מלח וקומבו. ומרגע ששולטים בסוד הכנת אורז הסושי, אין בעיה להכין ולהגיש מגוון מתכוני סושי מגרים ולמראה וטעימים למאכל. תיאבון!
הנה מדריך להכנת אורז לסושי (עברית):
https://youtu.be/tYjuWbcUslA
כך מכינים את אורז הסושי המושלם ובאנגלית:
https://youtu.be/-gsEDlfYxeU
עוד הסבר לסטיקי אורז (ללא מילים):
https://youtu.be/NO5RmGyiEOs
וטיפים לאורז סושי:
https://youtu.be/26sELiYiK70
מה מיוחד בטרסות האורז בלונגשנג שבסין?
טרסות האורז באזור לונשנג בסין (אפשר לומר גם לונגשן) הן עצומות מימדים ומשתרעות מפסגות ההרים ולמטה עד לנהר. המקומיים השתמשו בשיטה חקלאית חכמה במיוחד שאיפשרה להם לגדל ולקצור אורז גם באזורים הרריים שלרוב אינם קלים לגידולים כאלה. שדות האורז של לונגשנג הן מהמקומות שנחרטים בזיכרון כי הם ציוריים והם לגמרי מעשה ידי אדם.
הנה טרסות האורז בלונגשנג:
http://youtu.be/VDfXB-DvVPg?t=7s
העבודה בטרסות האורז של לונגשן:
http://youtu.be/LYm3bseOJZk
והטרסות בקיץ, ללא מים:
http://youtu.be/IsBbLnB6MMU
מהן הטרסות ומה תרמה הטרסה החקלאית?
טֶרָסות (Terraces) הן מדרגות חקלאיות על צלעות ההרים, שעליהן מגדלים גידולים חקלאיים. כל מדרגה נקראת טֶרָסָה, מעין משטח מרפסת.
הטֶרָסָה, או בעברית "מדרגה חקלאית", היא שיטה עתיקה ומשותפת להרבה תרבויות בהיסטוריה. מטרתה היא אגירה והסטה של המים, כדי לאפשר עיבוד חקלאי של הקרקע בצלעי הרים וגבעות.
בשיטה זו יורדים מי הגשמים מראש ההר, ומשקים את כל הגידולים שבטרסות, תוך שהם עוברים ממדרגה למדרגה, מבלי ליצור שטפון במורד ההר, שפוגע בגידולים.
מטרת הטרסות היא הסדרת מי הגשמים היורדים על ההרים. במקומות מרובי משקעים, במקום שהמים יגלשו במורד ההר, יהרסו את הגידולים בדרכם אל העמק שמתחת, יציפו את הקרקע וימלאו אותה בבוץ, המים מתועלים כך שירדו מבלי לפגוע בחקלאות וינוצלו נכון ובכמות הרצויה לגידולים, כך שעדיין יתרמו לצמיחתם.
במקומות עם מעט גשמים, כמו במזרח התיכון שלנו, מאפשרות הטרסות להשתמש באותם מים שוב ושוב, מדרגה אחרי מדרגה להשקייה של גידולים רבים ולניצול מיטבי של הגשם.
#יתרונות הטרסות
לשיטת הטרסות כמה יתרונות בולטים. ראשית, זוהי דרך מצוינת לגדל גידולים חקלאיים בתנאים של מחסור במים.
חוץ מהשמירה על המים וניצולם בעזרת הטרסות ושמירת הקרקע בלחות יחסית, מאפשרים השדות הצרים והשטוחים של הטרסות גם לנצל כל פיסה של קרקע לחקלאות. באזורים הרריים בהם העמקים מצומצמים, המשמעות של חקלאות במדרונות ובמורדות ההרים היא של אוכל ושפע.
באזורים הרריים הטרסה יכולה להיות ההבדל שבין קיום ופרנסה לרעב ומחסור. שיטת הטרסות גם מחממת את הקרקע ומסייעת לגידולים לעמוד בפני הטמפרטורות הצונחות בלילה והקרה ההרסנית ליבולים.
#תולדות הטרסות
נראה שהטרסות הומצאו כבר במסופוטמיה. משערים ששיטה זו שימשה לגנים התלויים של בבל, למשל. היא משמשת מזה אלפי שנים גם בסין ובמזרח הרחוק, במזרח התיכון ובאירופה. חקלאות האורז של המזרח הרחוק חבה לא פעם את הצלחתה לטרסות עצומות בהרים.
גם באמריקה, השתמשו בטרסות באזורים הרריים, כמו בהרי האנדים. הן היו מצוינות גם כדי לעבור תקופות של בצורת וגם כדי להתמודד עם חקלאות באזורי ההר.
הטרסה מצליחה לנצח גם אזורים שחונים ומוכי בצורת ומאפשר לנהל חקלאות פוריה גם בשטחים הרריים וקשים לעיבוד חקלאי.
גם בני האינקה בדרום אמריקה הרבו להשתמש בטרסות והצליחו לייצר חקלאות הררית מצוינת בזכותן. טרסות אפשרו גם להסדיר את הובלת המשקעים האדירים בעיר מאצ'ו פיצ'ו, כך שהם לא ימוטטו את ההר ויובילו לקריסתה של העיר למטה.
הנה הטרסה:
https://youtu.be/CjxajEk7ePs
דגם של טרסות בישראל:
https://youtu.be/ko_uTPEQDxo
טרסות האורז המפורסמות בלונגשנג שבסין:
http://youtu.be/VDfXB-DvVPg?t=7s
הטרסות העגולות שיצרו בני האינקה במוריי שליד קוסקו, כדי לחקור חקלאות במיני-אקלים באמצעות טרסות:
https://youtu.be/07nZCMTINkg
הטרסות באולנטאיטמבו שליד קוסקו:
https://youtu.be/DgfW7PgVkpM
חקלאות הטרסות ההררית של אזור סאפה בווייטנאם:
https://youtu.be/BDDWVjL3AK0
הכפר האתיופי קונסו, הידוע בטרסות שנבנו בו:
https://youtu.be/QSLKKIqGYaE
הטרסות של מאצ'ו פיצ'ו נבנו על ידי האינקה כדי לתעל את הגשם הרב כך שהעיר לא תקרוס למטה:
https://youtu.be/kB3TT2ciSCc
וסרט תיעודי על הטרסות שמצילות שם מהיובש:
https://youtu.be/Iatpqn_pV1k?long=yes
איך גרגרי אורז על לוח השחמט רוששו את המלך?
האם שאלתם את עצמכם פעם למה כדאי ללמוד מתמטיקה? - אם היה לכם ספק, אולי תסייע לכם האגדה שמסופרת בצורות שונות על ממציא משחק השחמט שהוזמן אל קיסר סין. הקיסר שאל מה ירצה כאות תודה על המשחק המופלא. לממציא השחמט הייתה בקשה מוזרה ודי צנועה: תן לי גרגרי אורז על משבצות לוח השחמט, כשבכל משבצת יש כמות כפולה של גרגרים מהקודמת לה - גרגיר אורז על המשבצת הראשונה, שני גרגירים על השנייה, ארבעה במשבצת השלישית וכן הלאה.
הקיסר, שהתרגל לבקשות גדולות יותר, שאל אם זה כל מה שירצה והממציא השיב לו בצניעות שדי לו בגרגירי האורז שביקש. "כמה טיפש יכול אדם להיות..." חשב ודאי הקיסר והסכים לבקשתו.
אבל מה גדול היה ההבדל שבין הקיסר הבור והממציא החכם. כל בעל ידע בסיסי במתימטיקה יזהה בחישוביו שהכמות של האורז שתונח על לוח השחמט היא בלתי נתפסת וגדלה באופן אקספוננציאלי, דוגמה מצוינת לגידול מעריכי בחשבון - מגרגר אחד ושני גרגרים במשבצות הראשונות תגדל הכמות לקילוגרם אורז במשבצת ה-15, טון אורז במשבצת ה-25, 1000 טון במשבצת ה-35 וכך הלאה.. במשבצת ה-55 יונח כל יבול האורז השנתי של העולם כולו ובמשבצת האחרונה תצטרך להיות כמות אורז שהיא גדולה מכל האורז שגדל אי-פעם בתולדות האדם!
אז אם יש לכם תכניות להמציא משהו גאוני והשליט שלכם הוא נדיב במיוחד, אולי כדאי לשקוד על לימודי המתמטיקה.
#דיון בכמות האורז
חישוב שקיבלנו ממשתמש אאוריקה מציע הסתייגות מתמטית מעניינת. הנה דבריו:
"קילוגרם אורז מכיל 45,000 גרגרים בממוצע. היבול השנתי של האורז בעולם הוא 700 מליון טון בממוצע של העשור האחרון. שהם 31.5E15 גרגרים.
הפרס הנדרש הוא 2^64, שזה סיכום של כל חזקות שתיים מאפס ועד 63. = 18.4E18
סך כל הפרס שווה ל-585 שנות גידול אורז. בהנחה שגידול האורז עלה עם השנים, ניתן להניח שכמות האורז שגדלה בששת אלפים שנות קיום העולם תספיק לממציא שלנו..."
אנו שואלים אתכם האם לדעתכם הכמות השנתית של ימינו היא זהה לכמות השנתית בעולם לפני אלף, אלפיים וששת אלפים שנה?"
הנה סרטון שמספר על אגדת האורז ולוח השחמט:
http://youtu.be/t3d0Y-JpRRg
וסרטון נוסף שמסביר את הסיפור במונחים החשבוניים של הגדילה המעריכית:
http://youtu.be/D9DvjkMMULw
מה מעניין במרפסות האורז של בנאו?
שמעם של בני שבט האיפוגאו שבפיליפינים יצא לרחוק כבוני טרסות אדירות ממדים וכחקלאים חרוצים במיוחד. רבים רואים בטרסות האורז של בנאו (Banaue Rice Terraces) את המרפסות החקלאיות היפות בעולם ומכנים אותן "הפלא השמיני של העולם".
טרסות בנאו הן גם מהעתיקות שיש בעולם - כבר יותר מ-2,000 שנה, ללא הפסקה, מעבדים שבטי ההרים, אותם הכפריים המקומיים בהרים, את טרסות האורז הללו במורדות ההרים!
הטרסות נמצאות בגבהים שבין 700 ל-1.500 מטרים והן מציעות את אחד הנופים המרהיבים שיכולה החקלאות בעולם להציע. בעונה שאינה גשומה מציעות טרסות האורז הללו את כל גווני הירוק האפשריים ועוד קצת..
מעבר לחשיבות החקלאית של הטרסות, הן מהוות גם מערכת סביבתית מתוחכמת ביותר, עם מאפיינים אדריכליים, חברתיים, תרבותיים, פיזיים, כלכליים ואפילו דתיים. הן גם המבנה האנושי היחיד בפיליפינים שעליו לא השפיעו הכובשים הקולוניאליסטים ששלטו בעבר בפיליפינים.
הנה סרטון של טרסות האורז של בנאו בפיליפינים:
https://youtu.be/IKTBY9FM35I
שדות האורז בבנאו בפיליפינים:
http://youtu.be/nByTiUnXM_U?t=1m7s
ומצגת וידאו של הטרסות המפורסמות:
https://youtu.be/Lb2sdsHUCLQ
מה אוכלים ביפן?
כולם מכירים היום את הסושי ונספחיו, אבל כדאי לדעת שהוא לא לבד על שולחן האוכל היפני. במשך מאות שנים אכלו היפנים בעיקר מזון מהים. נכללו בו כל סוגי הדגים, לצד צדפות, סרטנים, אצות ואפילו קיפודי ים.
אבל נתחיל משני המרכיבים העיקריים במטבח היפני. אלה הם האורז והסויה. מרבית הארוחות ביפן יכללו מנה גדולה של אורז. מקומו לא ייפקד מהשולחן אפילו בארוחת הבוקר של אנשי "ארץ השמש העולה".
רוטב הסויה מעניק מליחות וטעם לאורז הלבן ולמאכלים ביפן. את רוטב הסויה מייצרים מפולי סויה שהותססו.
#מה עם מאכלים יפניים?
מאכל שהיפנים מאוד אוהבים הוא אטריות סובה. אלה אטריות כוסמת שאוכלים אותן בתוך מרק. ואגב, אולי תתפלאו אבל ביפן מותר, במיוחד לילדים, לעשות קולות כששואבים אותן לתוך הפה.
ואפרופו אטריות, ביפן אוהבים את הראמן - מנת המרק האלוהית והטעימה כל כך של היפנים. חוץ מאטריות הראמן שנתנו לו את שמו, תמיד דומה שיש במרק הזה את הכל. ואכן, מרק ראמן הוא אמנם נקרא מרק אבל ביפן הוא בעצם ארוחה שלמה.
#מה עוד אוכלים ביפן, בדגש על ילדים יפנים?
כמו ההמבוגר באמריקה, גם הילדים ביפן אוהבים אוכל טרי. אבל כאן זה דגים. ואם אלה דגים אז כמובן שיהיו טריים. הדגים בסושי הם כל כך טריים שאפילו לא צריך או כדאי לבשל אותם. בסושי, למשל, פשוט דוחפים את פיסות הדגים הנאים (לא מבושלים) לתוך אורז מבושל, עוטפים באצה ויש סושי.
ואגב אצות, ביפן הן משמשות כירק לכל דבר וגם כתבלין. זה כמובן חוץ מהסושי, שהאצות הן מרכיב מרכזי בו, כי הן עוטפות בו את האורז שבתוכו. אלא אם הופכים את הסדר ומכינים "אינסייד אאוט" - סושי שהאורז בו הוא שעוטף את האצות (יצירתיות, גוטה, תחשוב הפוך!)
ואם כבר סושי אז יש גם את הסשימי, שהן פיסות דקות של דגים נאים, שלא בישלו את בשרם. כבר מאות שנים שהיפנים אוהבים אותם מאוד והיום, אחרי שאנשים התרגלו שאפשר לאכול גם בשר נא, נראה שכל העולם נהנה מהסושי והסשימי הללו. בתיאבון!
כך מייצרים את משחת המיסו (עברית):
https://youtu.be/q_SiPje5hEM
אטריות הסובה (עברית):
https://youtu.be/isqzgRLNZfw
סושי ביפן (עברית):
https://youtu.be/A6Rbxh5Buog
סשימי:
https://youtu.be/MUoE65hWdpY
ומרק ראמן במסעדה יפנית עם פרטיות (עברית):
https://youtu.be/c-ODko8rKTU?t=55s
האורז (Rice) הוא מהגידולים העתיקים בתולדות החקלאות. מעל מחצית מאוכלוסיית העולם מתבססת על האורז כמקור המזון המרכזי והיומיומי שלה. יותר מכך - אחרי התירס והחיטה, אורז הוא הגידול השלישי בתפוצתו בעולם.
האורז הוא בעצם הגרגרים של צמח שגדל במקומות לחים וחמים. מימי קדם ועד ימינו, גידול האורז הוא ענף חקלאי חשוב בעולם. זהו מזון בסיסי וזול יחסית, שמספק גם למשפחות העניות ביותר בעולם יותר ממחצית הקלוריות היומיות הדרושות לקיום הפיזי של הגוף.
גידול האורז הוא סוג פשוט יחסית של חקלאות, מה שהופך אותו לענף חקלאי שמתאים במיוחד למדינות עניות. אמנם גידול האורז מצריך לא מעט עבודה עבודה ודרושים משקעים רבים להשקיה של שדות האורז, אבל קל לגדל אותו בכל מקום. ממישורים גדולים ועתירי גשמים ועד למאות טרסות על צלעות הרים תלולים - בעולם ניתן למצוא שדות אורז, בכל מקום שיש בו חקלאים ומשקעים.
לרוב מגדלים אורז בשדות שהוצפו במים. כשהצמחים גדולים, מייבשים את השדה ונותנים לשמש לייבש את הצמחים לגמרי. לאחר שיובשו צמחי האורז, קוטפים אותם והם מועברים למפעל. שם חובטים בהם במכונה, כדי להפריד את גרגרי האורז מהצמח היבש. אז מנקים את הגרגרים וממיינים אותם, כדי להוציא מהם את גרגרי האורז הפגומים. לסיום, אורזים את האורז המנופה והנקי בשקים והם מוכנים לשיווק.
יבשת אסיה היא ספקית וצרכנית האורז הגדולה ביותר בעולם. יש המון סוגים שלו, כולל אורז קלסי, אורז בסמתי, פרסי, תאילנדי, הודי, אקוורלו, יסמין, אורז בר, אורז מלא ועוד. יש אותו בגרסת האורז הארוך, הקצר, העגול, הדביק, אורז אחד-אחד, אורז לבן, אדום, חום או צבעוני - הכל הולך והוא תמיד מאכל מזין וטעים, כשמכינים אותו נכון...
הנה ייצור האורז משלב הגידול בשדות ועד למפעל שמנקה ומוציא את האורז לשיווק:
https://youtu.be/ray8LsGvvgQ
כך מגדלים את האורז:
https://youtu.be/kxAEiHCErSA
כך מכינים אורז מוצלח (עברית):
https://youtu.be/kQmhf3ktiA8
ותולדות תירבות האורז - משלב ביות ועד גידולו בשדות:
https://youtu.be/7w0XuoqvCFg
גידול האורז הוא ענף חקלאי חשוב בעולם, שכן האורז הוא אחד מהמזונות הנפוצים והנצרכים בעולם. חקלאות האורז פרושה כמעט בכל מקום בתבל. היא מחייבת אמנם עבודה ומים רבים, אבל בכל מקום שיש את שני אלה ניתן לגדל אורז. מחצית מאוכלוסיית העולם מתבססת על האורז כמזון עיקרי על שולחנה.
לרוב מגדלים אורז בשדות שהוצפו במים. מים אלה מגיעים מהגשמים או מהנהר הסמוך, באמצעות תעלות שמיועדות לכך. שדות האורז המושקים לא מאבדים את הפוריות ומסוגלים להניב את אותו יבול למשך מאות ואלפי שנים.
גובה המים נע מחצי מטר ועד לשני מטרים. המים מבודדים את הצמחים במדרגת האורז מהחום. המים בשדה האורז מייצרים סוג של אקווריום, עם מערכת סביבתית השומרת על איזון טבעי ובריא לצמחים. חלק מהחקלאים יודעים לספר שהמים גם מונעים צמיחה של עשבים שוטים.
כשהצמחים גדולים, מייבשים את השדה ונותנים לשמש לייבש אותם לגמרי. לאחר שיובשו צמחי האורז, הם נקטפים אותם ומועברים למפעל. שם חובטת בהם מכונה מיוחדת ומפרידה כך את גרגרי האורז מהצמחים היבשים. לאחר ניקוי ומיון של הגרגרים, אורזים את האורז המנופה והנקי בשקים והם מוכנים לשיווק.
בחקלאות האורז נושא מעניין הוא הדישון. נקווה שלא נקלקל לכם את הנאת האורז אם נספר שטובי החקלאים מכניסים לשדות האורז מלאי המים להקות דגים או ברווזים, שיחיו במים וידשנו בצואתם את השדה...
כשהאורז גדול, מייבשים את השדה ונותנים לשמש לייבש את הצמחים. לאחר שיובשו צמחי האורז, קוטפים אותם. במאלאית ובאינדונזית הם נקראים "פאדי", כלומר אורז שנקצר אבל עדיין לא נחבט וקולף מתוך המוץ.
לאחר מכן חובטים במוץ, כדי להפריד ממנו את גרגרי האורז. אז מנקים את הגרגרים, ממיינים מהם את גרגרי האורז המקולקלים והאורז הנקי מוכן לאריזה.
כך מגדלים את האורז:
https://youtu.be/kxAEiHCErSA
כך קוצרים את האורז:
http://youtu.be/V2SSKAf0yBU
וכך אוספים ומפרידים את האורז:
https://youtu.be/tijSIfXieVg
גידול האורז בטרסות הוא אחת הצורות המרשימות והיפות של החקלאות בעולם. שיטת הטרסות מאפשרת לנצל היטב את מי הגשמים, כשאותם מים יורדים מטרסה לטרסה, במורד המדרגות החקלאיות ומאפשרים את גידול האורז בהרים התלולים.
כשמגדלים את האורז בטרסות, ניתן לראות בריכות מים שנוצרות על מרפסות קרקע, שיוצרים החקלאים על צלעות ההרים.
הטרסות מוקמות בגבהים שונים ומגיעות לא פעם לגובה של 1000 מטרים ויותר. הבריכות הללו מתמלאות במי הגשמים ובתוכן מגדלים את צמחי האורז. כשהצמחים גדולים מספיק, מייבשים את הבריכה, מה שמאפשר לייבש את הצמחים לגמרי.
לאחר שיובשו צמחי האורז, קוטפים אותם. הצמחים נאספים למקום שבו חובטים בהם ביד או במכונה, כדי להפריד מהם את גרגרי האורז.
בשלב הבא מנקים את הגרגרים וממיינים אותם, כדי להוציא מהם את גרגרי האורז הפגומים. לבסוף אורזים את האורז המנופה והנקי בתוך שקים והם מועברים לאיחסון ולשיווק לצרכנים להם משמש האורז כדבר מאכל עיקרי.
הנה טרסות האורז של בנאו בפיליפינים:
https://youtu.be/IKTBY9FM35I
ובואו נטייל אל השדות ונראה כיצד אוספים את צמחי האורז שיובשו:
https://youtu.be/AD8I702ZVO8
כל שף סושי אמיתי יאמר לכם שהחלק החשוב ביותר בסושי הוא לא הדג דווקא, אלא האורז.
גם אם בבסיסו הוא דומה לאורז הרגיל והמוכר לכולנו, האורז של הסושי הוא מיוחד ושונה בתכלית. זהו אורז עגלגל, קצר והכי חשוב דביק, שגרגירי האורז בו נוטים להידבק היטב לגוש אורז.
באנגלית מכנים אותו "סטיקי רייס" (אורז נדבק). כי בזכות היותו דביק הוא שומר על צורתו ולא מתפרק אחרי הבישול וההכנה של הסושי, מה שמאפשר לסושי להיראות טוב גם באכילה במקלות אכילה סיניים - הצ'ופסטיקס.
כדי להכין אותו, כל מה שצריכים הם כמה מרכיבים פשוטים להשגה דוגמת חומץ אורז, סוכר, מלח וקומבו. ומרגע ששולטים בסוד הכנת אורז הסושי, אין בעיה להכין ולהגיש מגוון מתכוני סושי מגרים ולמראה וטעימים למאכל. תיאבון!
הנה מדריך להכנת אורז לסושי (עברית):
https://youtu.be/tYjuWbcUslA
כך מכינים את אורז הסושי המושלם ובאנגלית:
https://youtu.be/-gsEDlfYxeU
עוד הסבר לסטיקי אורז (ללא מילים):
https://youtu.be/NO5RmGyiEOs
וטיפים לאורז סושי:
https://youtu.be/26sELiYiK70
אורז
טרסות האורז באזור לונשנג בסין (אפשר לומר גם לונגשן) הן עצומות מימדים ומשתרעות מפסגות ההרים ולמטה עד לנהר. המקומיים השתמשו בשיטה חקלאית חכמה במיוחד שאיפשרה להם לגדל ולקצור אורז גם באזורים הרריים שלרוב אינם קלים לגידולים כאלה. שדות האורז של לונגשנג הן מהמקומות שנחרטים בזיכרון כי הם ציוריים והם לגמרי מעשה ידי אדם.
הנה טרסות האורז בלונגשנג:
http://youtu.be/VDfXB-DvVPg?t=7s
העבודה בטרסות האורז של לונגשן:
http://youtu.be/LYm3bseOJZk
והטרסות בקיץ, ללא מים:
http://youtu.be/IsBbLnB6MMU
טֶרָסות (Terraces) הן מדרגות חקלאיות על צלעות ההרים, שעליהן מגדלים גידולים חקלאיים. כל מדרגה נקראת טֶרָסָה, מעין משטח מרפסת.
הטֶרָסָה, או בעברית "מדרגה חקלאית", היא שיטה עתיקה ומשותפת להרבה תרבויות בהיסטוריה. מטרתה היא אגירה והסטה של המים, כדי לאפשר עיבוד חקלאי של הקרקע בצלעי הרים וגבעות.
בשיטה זו יורדים מי הגשמים מראש ההר, ומשקים את כל הגידולים שבטרסות, תוך שהם עוברים ממדרגה למדרגה, מבלי ליצור שטפון במורד ההר, שפוגע בגידולים.
מטרת הטרסות היא הסדרת מי הגשמים היורדים על ההרים. במקומות מרובי משקעים, במקום שהמים יגלשו במורד ההר, יהרסו את הגידולים בדרכם אל העמק שמתחת, יציפו את הקרקע וימלאו אותה בבוץ, המים מתועלים כך שירדו מבלי לפגוע בחקלאות וינוצלו נכון ובכמות הרצויה לגידולים, כך שעדיין יתרמו לצמיחתם.
במקומות עם מעט גשמים, כמו במזרח התיכון שלנו, מאפשרות הטרסות להשתמש באותם מים שוב ושוב, מדרגה אחרי מדרגה להשקייה של גידולים רבים ולניצול מיטבי של הגשם.
#יתרונות הטרסות
לשיטת הטרסות כמה יתרונות בולטים. ראשית, זוהי דרך מצוינת לגדל גידולים חקלאיים בתנאים של מחסור במים.
חוץ מהשמירה על המים וניצולם בעזרת הטרסות ושמירת הקרקע בלחות יחסית, מאפשרים השדות הצרים והשטוחים של הטרסות גם לנצל כל פיסה של קרקע לחקלאות. באזורים הרריים בהם העמקים מצומצמים, המשמעות של חקלאות במדרונות ובמורדות ההרים היא של אוכל ושפע.
באזורים הרריים הטרסה יכולה להיות ההבדל שבין קיום ופרנסה לרעב ומחסור. שיטת הטרסות גם מחממת את הקרקע ומסייעת לגידולים לעמוד בפני הטמפרטורות הצונחות בלילה והקרה ההרסנית ליבולים.
#תולדות הטרסות
נראה שהטרסות הומצאו כבר במסופוטמיה. משערים ששיטה זו שימשה לגנים התלויים של בבל, למשל. היא משמשת מזה אלפי שנים גם בסין ובמזרח הרחוק, במזרח התיכון ובאירופה. חקלאות האורז של המזרח הרחוק חבה לא פעם את הצלחתה לטרסות עצומות בהרים.
גם באמריקה, השתמשו בטרסות באזורים הרריים, כמו בהרי האנדים. הן היו מצוינות גם כדי לעבור תקופות של בצורת וגם כדי להתמודד עם חקלאות באזורי ההר.
הטרסה מצליחה לנצח גם אזורים שחונים ומוכי בצורת ומאפשר לנהל חקלאות פוריה גם בשטחים הרריים וקשים לעיבוד חקלאי.
גם בני האינקה בדרום אמריקה הרבו להשתמש בטרסות והצליחו לייצר חקלאות הררית מצוינת בזכותן. טרסות אפשרו גם להסדיר את הובלת המשקעים האדירים בעיר מאצ'ו פיצ'ו, כך שהם לא ימוטטו את ההר ויובילו לקריסתה של העיר למטה.
הנה הטרסה:
https://youtu.be/CjxajEk7ePs
דגם של טרסות בישראל:
https://youtu.be/ko_uTPEQDxo
טרסות האורז המפורסמות בלונגשנג שבסין:
http://youtu.be/VDfXB-DvVPg?t=7s
הטרסות העגולות שיצרו בני האינקה במוריי שליד קוסקו, כדי לחקור חקלאות במיני-אקלים באמצעות טרסות:
https://youtu.be/07nZCMTINkg
הטרסות באולנטאיטמבו שליד קוסקו:
https://youtu.be/DgfW7PgVkpM
חקלאות הטרסות ההררית של אזור סאפה בווייטנאם:
https://youtu.be/BDDWVjL3AK0
הכפר האתיופי קונסו, הידוע בטרסות שנבנו בו:
https://youtu.be/QSLKKIqGYaE
הטרסות של מאצ'ו פיצ'ו נבנו על ידי האינקה כדי לתעל את הגשם הרב כך שהעיר לא תקרוס למטה:
https://youtu.be/kB3TT2ciSCc
וסרט תיעודי על הטרסות שמצילות שם מהיובש:
https://youtu.be/Iatpqn_pV1k?long=yes
האם שאלתם את עצמכם פעם למה כדאי ללמוד מתמטיקה? - אם היה לכם ספק, אולי תסייע לכם האגדה שמסופרת בצורות שונות על ממציא משחק השחמט שהוזמן אל קיסר סין. הקיסר שאל מה ירצה כאות תודה על המשחק המופלא. לממציא השחמט הייתה בקשה מוזרה ודי צנועה: תן לי גרגרי אורז על משבצות לוח השחמט, כשבכל משבצת יש כמות כפולה של גרגרים מהקודמת לה - גרגיר אורז על המשבצת הראשונה, שני גרגירים על השנייה, ארבעה במשבצת השלישית וכן הלאה.
הקיסר, שהתרגל לבקשות גדולות יותר, שאל אם זה כל מה שירצה והממציא השיב לו בצניעות שדי לו בגרגירי האורז שביקש. "כמה טיפש יכול אדם להיות..." חשב ודאי הקיסר והסכים לבקשתו.
אבל מה גדול היה ההבדל שבין הקיסר הבור והממציא החכם. כל בעל ידע בסיסי במתימטיקה יזהה בחישוביו שהכמות של האורז שתונח על לוח השחמט היא בלתי נתפסת וגדלה באופן אקספוננציאלי, דוגמה מצוינת לגידול מעריכי בחשבון - מגרגר אחד ושני גרגרים במשבצות הראשונות תגדל הכמות לקילוגרם אורז במשבצת ה-15, טון אורז במשבצת ה-25, 1000 טון במשבצת ה-35 וכך הלאה.. במשבצת ה-55 יונח כל יבול האורז השנתי של העולם כולו ובמשבצת האחרונה תצטרך להיות כמות אורז שהיא גדולה מכל האורז שגדל אי-פעם בתולדות האדם!
אז אם יש לכם תכניות להמציא משהו גאוני והשליט שלכם הוא נדיב במיוחד, אולי כדאי לשקוד על לימודי המתמטיקה.
#דיון בכמות האורז
חישוב שקיבלנו ממשתמש אאוריקה מציע הסתייגות מתמטית מעניינת. הנה דבריו:
"קילוגרם אורז מכיל 45,000 גרגרים בממוצע. היבול השנתי של האורז בעולם הוא 700 מליון טון בממוצע של העשור האחרון. שהם 31.5E15 גרגרים.
הפרס הנדרש הוא 2^64, שזה סיכום של כל חזקות שתיים מאפס ועד 63. = 18.4E18
סך כל הפרס שווה ל-585 שנות גידול אורז. בהנחה שגידול האורז עלה עם השנים, ניתן להניח שכמות האורז שגדלה בששת אלפים שנות קיום העולם תספיק לממציא שלנו..."
אנו שואלים אתכם האם לדעתכם הכמות השנתית של ימינו היא זהה לכמות השנתית בעולם לפני אלף, אלפיים וששת אלפים שנה?"
הנה סרטון שמספר על אגדת האורז ולוח השחמט:
http://youtu.be/t3d0Y-JpRRg
וסרטון נוסף שמסביר את הסיפור במונחים החשבוניים של הגדילה המעריכית:
http://youtu.be/D9DvjkMMULw
שמעם של בני שבט האיפוגאו שבפיליפינים יצא לרחוק כבוני טרסות אדירות ממדים וכחקלאים חרוצים במיוחד. רבים רואים בטרסות האורז של בנאו (Banaue Rice Terraces) את המרפסות החקלאיות היפות בעולם ומכנים אותן "הפלא השמיני של העולם".
טרסות בנאו הן גם מהעתיקות שיש בעולם - כבר יותר מ-2,000 שנה, ללא הפסקה, מעבדים שבטי ההרים, אותם הכפריים המקומיים בהרים, את טרסות האורז הללו במורדות ההרים!
הטרסות נמצאות בגבהים שבין 700 ל-1.500 מטרים והן מציעות את אחד הנופים המרהיבים שיכולה החקלאות בעולם להציע. בעונה שאינה גשומה מציעות טרסות האורז הללו את כל גווני הירוק האפשריים ועוד קצת..
מעבר לחשיבות החקלאית של הטרסות, הן מהוות גם מערכת סביבתית מתוחכמת ביותר, עם מאפיינים אדריכליים, חברתיים, תרבותיים, פיזיים, כלכליים ואפילו דתיים. הן גם המבנה האנושי היחיד בפיליפינים שעליו לא השפיעו הכובשים הקולוניאליסטים ששלטו בעבר בפיליפינים.
הנה סרטון של טרסות האורז של בנאו בפיליפינים:
https://youtu.be/IKTBY9FM35I
שדות האורז בבנאו בפיליפינים:
http://youtu.be/nByTiUnXM_U?t=1m7s
ומצגת וידאו של הטרסות המפורסמות:
https://youtu.be/Lb2sdsHUCLQ
כולם מכירים היום את הסושי ונספחיו, אבל כדאי לדעת שהוא לא לבד על שולחן האוכל היפני. במשך מאות שנים אכלו היפנים בעיקר מזון מהים. נכללו בו כל סוגי הדגים, לצד צדפות, סרטנים, אצות ואפילו קיפודי ים.
אבל נתחיל משני המרכיבים העיקריים במטבח היפני. אלה הם האורז והסויה. מרבית הארוחות ביפן יכללו מנה גדולה של אורז. מקומו לא ייפקד מהשולחן אפילו בארוחת הבוקר של אנשי "ארץ השמש העולה".
רוטב הסויה מעניק מליחות וטעם לאורז הלבן ולמאכלים ביפן. את רוטב הסויה מייצרים מפולי סויה שהותססו.
#מה עם מאכלים יפניים?
מאכל שהיפנים מאוד אוהבים הוא אטריות סובה. אלה אטריות כוסמת שאוכלים אותן בתוך מרק. ואגב, אולי תתפלאו אבל ביפן מותר, במיוחד לילדים, לעשות קולות כששואבים אותן לתוך הפה.
ואפרופו אטריות, ביפן אוהבים את הראמן - מנת המרק האלוהית והטעימה כל כך של היפנים. חוץ מאטריות הראמן שנתנו לו את שמו, תמיד דומה שיש במרק הזה את הכל. ואכן, מרק ראמן הוא אמנם נקרא מרק אבל ביפן הוא בעצם ארוחה שלמה.
#מה עוד אוכלים ביפן, בדגש על ילדים יפנים?
כמו ההמבוגר באמריקה, גם הילדים ביפן אוהבים אוכל טרי. אבל כאן זה דגים. ואם אלה דגים אז כמובן שיהיו טריים. הדגים בסושי הם כל כך טריים שאפילו לא צריך או כדאי לבשל אותם. בסושי, למשל, פשוט דוחפים את פיסות הדגים הנאים (לא מבושלים) לתוך אורז מבושל, עוטפים באצה ויש סושי.
ואגב אצות, ביפן הן משמשות כירק לכל דבר וגם כתבלין. זה כמובן חוץ מהסושי, שהאצות הן מרכיב מרכזי בו, כי הן עוטפות בו את האורז שבתוכו. אלא אם הופכים את הסדר ומכינים "אינסייד אאוט" - סושי שהאורז בו הוא שעוטף את האצות (יצירתיות, גוטה, תחשוב הפוך!)
ואם כבר סושי אז יש גם את הסשימי, שהן פיסות דקות של דגים נאים, שלא בישלו את בשרם. כבר מאות שנים שהיפנים אוהבים אותם מאוד והיום, אחרי שאנשים התרגלו שאפשר לאכול גם בשר נא, נראה שכל העולם נהנה מהסושי והסשימי הללו. בתיאבון!
כך מייצרים את משחת המיסו (עברית):
https://youtu.be/q_SiPje5hEM
אטריות הסובה (עברית):
https://youtu.be/isqzgRLNZfw
סושי ביפן (עברית):
https://youtu.be/A6Rbxh5Buog
סשימי:
https://youtu.be/MUoE65hWdpY
ומרק ראמן במסעדה יפנית עם פרטיות (עברית):
https://youtu.be/c-ODko8rKTU?t=55s
למה שימשו הטרסות העגולות של האינקה?
בני תרבות האינקה ידועים ביכולת ההמצאה, התושייה והגאונות של הפתרונות שמצאו לבעיות בתחומי חיים שונים.
שיטת הטרסות היא שיטה של מדרגות חקלאיות שיצרו החקלאים בעת העתיקה על צלעות ההרים. הרעיון הגאוני בפשטותו בשיטת הטרסות הוא לגדל גידולים חקלאיים על המדרגות שאתה יוצר בהר ולנצל את מי הגשמים. מי הגשמים גולשים ממדרגה למדרגה ומשקים כך הרבה יותר גידולים חקלאיים.
הטרסות העגולות של בני האינקה (Terraces) הן הגרסה של בני הממלכה הקדומה לשיטת הטֶרָסות (Terraces) העתיקה, הנפוצה באזורים שונים בעולם.
בנוסף לייעול והגדלת התנובה שהשיגו באינקה תודות לטרסות, חקלאי האינקה גם שמו לב שהטמפרטורות בטרסות העליונות ובטרסות התחתונות שונות משמעותית, עד 15 מעלות צלזיוס הפרש ביניהם. משרע הטמפרטורות הרחב נובע בעיקר מהכיוונים וההשפעה השונה של השמש והרוח על כל חלק בהר.
תודות לשוני הזה בטמפרטורות יכולים היו חקלאי האינקה להתאים את סוגי הגידולים בכל שכבת טרסות לטמפרטורה האופיינית לה. כך יצא שבכל שכבה כזו של טרסות הרים, גידלו האינקה סוגים אחרים של גידולים.
בפרו ניתן היום לראות את הטרסות העגולות של מוריי (Moray), אתר ארכאולוגי חקלאי מרשים מתקופת האינקה. מוריי, הנמצא בעמק הקדוש, הוא לדעת החוקרים סוג של תחנת ניסיונות חקלאית קדומה, בה ניסו אנשי האינקה סוגי גידולים ושיטות גידול שונות, שמטרתן הייתה להגדיל את תנובת הקרקע ואת איכות הגידולים.
מוריי, הבנוי טרסות עגולות, נמצא בסמוך לעיר הפרואנית וויניי ויינה (Winayhuayna), שם שנתנו לה בני האינקה ופירושו בשפת קצ'ואה הוא "אורכידאה".
הנה הטרסות העגולות שיצרו בני האינקה במוריי שליד קוסקו, כדי לחקור חקלאות במיני-אקלים באמצעות טרסות:
https://youtu.be/qXKoJQ5Nx6s
נסיון להסביר את הטרסות המופלאות שיצרו בני האינקה:
https://youtu.be/o3gwRXbP4Zc
הטרסות המרשימות של האינקה ליד העיר וויניי ויינה (Winayhuayna:
https://youtu.be/0O-Q4965j8A
ועוד מחקלאות הטרסות ההררית של מוריי:
https://youtu.be/1IMiIDFI8xE
בני תרבות האינקה ידועים ביכולת ההמצאה, התושייה והגאונות של הפתרונות שמצאו לבעיות בתחומי חיים שונים.
שיטת הטרסות היא שיטה של מדרגות חקלאיות שיצרו החקלאים בעת העתיקה על צלעות ההרים. הרעיון הגאוני בפשטותו בשיטת הטרסות הוא לגדל גידולים חקלאיים על המדרגות שאתה יוצר בהר ולנצל את מי הגשמים. מי הגשמים גולשים ממדרגה למדרגה ומשקים כך הרבה יותר גידולים חקלאיים.
הטרסות העגולות של בני האינקה (Terraces) הן הגרסה של בני הממלכה הקדומה לשיטת הטֶרָסות (Terraces) העתיקה, הנפוצה באזורים שונים בעולם.
בנוסף לייעול והגדלת התנובה שהשיגו באינקה תודות לטרסות, חקלאי האינקה גם שמו לב שהטמפרטורות בטרסות העליונות ובטרסות התחתונות שונות משמעותית, עד 15 מעלות צלזיוס הפרש ביניהם. משרע הטמפרטורות הרחב נובע בעיקר מהכיוונים וההשפעה השונה של השמש והרוח על כל חלק בהר.
תודות לשוני הזה בטמפרטורות יכולים היו חקלאי האינקה להתאים את סוגי הגידולים בכל שכבת טרסות לטמפרטורה האופיינית לה. כך יצא שבכל שכבה כזו של טרסות הרים, גידלו האינקה סוגים אחרים של גידולים.
בפרו ניתן היום לראות את הטרסות העגולות של מוריי (Moray), אתר ארכאולוגי חקלאי מרשים מתקופת האינקה. מוריי, הנמצא בעמק הקדוש, הוא לדעת החוקרים סוג של תחנת ניסיונות חקלאית קדומה, בה ניסו אנשי האינקה סוגי גידולים ושיטות גידול שונות, שמטרתן הייתה להגדיל את תנובת הקרקע ואת איכות הגידולים.
מוריי, הבנוי טרסות עגולות, נמצא בסמוך לעיר הפרואנית וויניי ויינה (Winayhuayna), שם שנתנו לה בני האינקה ופירושו בשפת קצ'ואה הוא "אורכידאה".
הנה הטרסות העגולות שיצרו בני האינקה במוריי שליד קוסקו, כדי לחקור חקלאות במיני-אקלים באמצעות טרסות:
https://youtu.be/qXKoJQ5Nx6s
נסיון להסביר את הטרסות המופלאות שיצרו בני האינקה:
https://youtu.be/o3gwRXbP4Zc
הטרסות המרשימות של האינקה ליד העיר וויניי ויינה (Winayhuayna:
https://youtu.be/0O-Q4965j8A
ועוד מחקלאות הטרסות ההררית של מוריי:
https://youtu.be/1IMiIDFI8xE
מהו מאכל השאריות המצרי קושארי?
קושארי (Kushari) הוא מאכל רחוב קהירי עממי, שכל אישה מצרית יודעת להכין. הוא נולד כמאכל שאריות, כלומר כזה שאמהות הכינו ממאכלים שנשארו במקרר מאתמול, בעיקר פסטה ואורז - שניים מהמאכלים הזולים והנפוצים במטבח הביתי.
המאכל הטעים הזה הוא מנת אוכל הרחוב הכי נפוצה במצרים. משלב שני סוגי פסטה עם אורז, חומוס ועדשים, כשמעליהם רוטב עגבניות מתובל נפלא ומעט חריף, עם כמון, בהרט ושבבי צ'ילי ומלמעלה ערימת של בצל מטוגן, קראנצ'י ומקורמל.
הקושארי הוא מאכל טבעוני ובריא מאוד, אך גם מאוד טעים. כמו הפול המצרי שהם אוכלים בגרושים בדוכנים ניידים, גם את הקושארי אוכלים בקהיר בעיקר העניים.
המנה הזו נולדה במאה ה-19, בעידן בו מצרים נחשבה למרכז רב-תרבותי ובעל כלכלה פורחת. מצבם הכלכלי של בני המעמד הנמוך השתפר באותם ימים והם אכלו אוכל מגוון וטעים מבעבר. משאריות הארוחות הללו נולד המיקס של הקושארי.
משם הוא יצא עם הזמן אל הרחוב, כמאכל רחוב שנמכר מדוכן נייד על עגלה עם סוס. כיום הקושארי נמכר בדרך כלל כמנת פועלים, במסעדות פשוטות ובמזנוני קושארי המתמחים בהכנתו, אך גם במסעדות היוקרה והגורמה של קהיר ואלכסנדריה.
הנה הקושארי, מאכל השאריות שהוא להיט במצרים:
https://youtu.be/XyHL7aJDUag
"אבו טארק" נחשב לקושארי הטוב ביותר בקהיר:
https://youtu.be/hL_QTo_VFX4
כך תכינו קושארי בבית:
https://youtu.be/GEa9J4yUqHg
ומאכלי רחוב מצריים נוספים:
https://youtu.be/LlQSmN2O6rE
קושארי (Kushari) הוא מאכל רחוב קהירי עממי, שכל אישה מצרית יודעת להכין. הוא נולד כמאכל שאריות, כלומר כזה שאמהות הכינו ממאכלים שנשארו במקרר מאתמול, בעיקר פסטה ואורז - שניים מהמאכלים הזולים והנפוצים במטבח הביתי.
המאכל הטעים הזה הוא מנת אוכל הרחוב הכי נפוצה במצרים. משלב שני סוגי פסטה עם אורז, חומוס ועדשים, כשמעליהם רוטב עגבניות מתובל נפלא ומעט חריף, עם כמון, בהרט ושבבי צ'ילי ומלמעלה ערימת של בצל מטוגן, קראנצ'י ומקורמל.
הקושארי הוא מאכל טבעוני ובריא מאוד, אך גם מאוד טעים. כמו הפול המצרי שהם אוכלים בגרושים בדוכנים ניידים, גם את הקושארי אוכלים בקהיר בעיקר העניים.
המנה הזו נולדה במאה ה-19, בעידן בו מצרים נחשבה למרכז רב-תרבותי ובעל כלכלה פורחת. מצבם הכלכלי של בני המעמד הנמוך השתפר באותם ימים והם אכלו אוכל מגוון וטעים מבעבר. משאריות הארוחות הללו נולד המיקס של הקושארי.
משם הוא יצא עם הזמן אל הרחוב, כמאכל רחוב שנמכר מדוכן נייד על עגלה עם סוס. כיום הקושארי נמכר בדרך כלל כמנת פועלים, במסעדות פשוטות ובמזנוני קושארי המתמחים בהכנתו, אך גם במסעדות היוקרה והגורמה של קהיר ואלכסנדריה.
הנה הקושארי, מאכל השאריות שהוא להיט במצרים:
https://youtu.be/XyHL7aJDUag
"אבו טארק" נחשב לקושארי הטוב ביותר בקהיר:
https://youtu.be/hL_QTo_VFX4
כך תכינו קושארי בבית:
https://youtu.be/GEa9J4yUqHg
ומאכלי רחוב מצריים נוספים:
https://youtu.be/LlQSmN2O6rE
