דשן (Fertilizer) הוא חומר המעשיר את הקרקע במינרלים ומסייע לצמיחה משופרת של גידולים. למעשה, מדובר בתוספת של מזון איכותי לצמח, הגורם לו לגדול מהר יותר, להיות בריא יותר ופורה הרבה יותר מבחינת יבולים.

הדשן משמש בגינון ובחקלאות, להעלאת כמות ואיכות היבול. הוא יכול להיות ההבדל שבין גידולים מוצלחים המעשירים את החקלאי לכישלון חקלאי שיביא לגידולים עלובים ולהפסדים.

הדשן מתבסס על חנקן, זרחן ואשלגן - שלושה חומרים עיקריים התורמים להתפתחותם של צמחים.


בין סוגי הדשנים ניתן למצוא את:

#זבל
דשן אורגני המשמש להעשרת הקרקע ולטיובה באמצעות חומרי מזון.

#הומוס
דשן טבעי שמקורו בפירוק חומרים אורגניים שמקורם בקרקע, על ידי תולעים ומיקרואורגניזמים או תהליכים כימיים שונים.

#גואנו
הדשן הטבעי היעיל ביותר, שכולל את שלושת החומרים הנ"ל ומקורו בגללים ולשלשת של עופות ימיים, עטלפים וכלבי ים.

#דשנים כימיים
חומרים המסייעים להתפתחות הצמח, במיוחד חנקן, זרחן ואשלגן.


בניגוד לדשנים הכימיים אם כן, מקורם של הדשנים הטבעיים מתבסס על ריקבון. הקומפוסט למשל, הוא דשן שנוצר מזבל אורגני, כמו פירות, ירקות וצמחים, הנרקבים, מתפרקים ומוחזרים אל הקרקע החקלאית בכדי לדשן אותה. קראו על כך בתגית "קומפוסט".


כך מוסבר הדישון על ידי יצרן מוצרי דשן (עברית):

https://youtu.be/1Rjf_z5F-lE


כך מדשנים לפני שתילה (עברית):

https://youtu.be/o3gIaOSYH0k


דישון בגינת הבית (עברית):

https://youtu.be/tUWdNSKOurw


קומפוסט שמיוצר מפסולת אורגנית הוא בעצם דשן (עברית):

http://youtu.be/c0iNW_IjF4E


גם שאריות של קפה שחור הם דשן מעולה (עברית):

https://youtu.be/kY5H3Yoi_uo

חקלאות שלחין היא צורת גידול חקלאית שמתבססת על השקייה של הגידולים החקלאיים באמצעות שליחת המים לערוגות שלהם. זה גם מקור השם, שכן שולחים את המים לערוגות.

חקלאות השלחין המודרנית עושה שימוש בעיקר בממטרות ענק ובטפטפות, שמותקנות על צינורות המובילים מים לצמחים ומטפטפים אותם ישירות לאדמה. בעבר התבססה חקלאות השלחין המסורתית על בריכות אגירה של מים שיצרו החקלאים ושמהן הובילו מסלולי הובלה את המים אל הערוגות.

בארץ מגדלים בעזרת חקלאות השלחין ירקות, פירות וכותנה, שכן כל הגידולים הללו דורשים כמויות גדולות של מים.


הנה פרישת טפטפות בחקלאות השלחין:

http://youtu.be/3LSVuSTbjd0


וקטיף כותנה בתל יוסף:

http://youtu.be/14BqV7MJphs

לעתים יש עצים שאינם מניבים פרי, או מניבים פרי שאינו טעים. פעמים רבות יחתוך האיכר את ענפיהם ויחבר אל הענפים של העץ התפל את ענפיו של עץ פרי מוצלח.

הפעולה הזו נקראת הרכבה (Grafting) של עצים.

על ידי הרכבת העצים יגדלו פירות טעימים על עץ שקודם לכן נתן פירות לא מוצלחים. בשיטת ההרכבה נוצרו רבים ממיני פירות ההדרים, למשל.


הנה סרטון על הרכבה בעצים (עברית):

http://youtu.be/G_ss51vVMow


על הרכבת עצי פרי שונים על אותו הגזע, כך שעץ אחד יניב פירות שונים (עברית):

http://youtu.be/LacB_HHF_To?t=4s


והאם זה שיא ההרכבה? - 40 פירות גדלים מעץ אחד:

https://youtu.be/ik3l4U_17bI

חקלאות בעל, המוכרת גם בכינוי הערבי "פלחה", היא צורת גידול חקלאית שמבוססת על השקיית הגידולים החקלאיים במשקעים טבעיים בלבד. חקלאות כזו מסתפקת בהשקייה ישירה, ללא אגירה של מים או הזרמתם לחלקות בשדה.

מקור שמה של חקלאות הבעל הוא כפי הנראה מהשם של אל הפיריון והסערה הכנעני "בעל". העובדה שהחקלאים הקדמונים ראו בהענות האל לתפילות שלהם את מקור התנובה בשדותיהם היא שקישרה ככל הנראה את החקלאות הזו בעזרתו של האל "בעל".

בישראל נחשבת החיטה כגידולים החקלאיים הנפוצים ביותר בחקלאות בעל וממנה מכינים את הלחם.


הנה תחילת הגדילה של החיטה בגשמי החורף:

http://youtu.be/gdHNpfdTNME


שנה חקלאית שלמה, מהחריש אל הקציר:

https://youtu.be/iNP9qbsWf8o


שדות החיטה המלאים בחורף:

http://youtu.be/HDMD9aAUCN0


וקציר החיטה שגודלה בחקלאות בעל:

http://youtu.be/aK3iwDjQ1Kc

קציר הוא השלב בחקלאות, שבו אוספים את היבולים של התבואה מהשדות. עושים זאת על ידי כריתה של הצמחים מהשורשים שבאדמה.

הקציר נעשה כיום בעזרת מכשיר ענקי הנקרא "קומביין". בקציר החיטה למשל, משלב הקומביין בין הפעולות השונות של הקציר, מהקציר עצמו ועד לדישה וזרייה. רוב החקלאים בעולם המפותח משתמשים בקומביין ככלי העיקרי בקציר.

פעם עשו זאת אחרת ובעבודה קשה למדי. לקציר החיטה למשל, השתמשו החקלאים בימי קדם בכלים פשוטים כמו מגל וחרמש, שבעזרתם כרתו את הצמחים. לאחר שקיבצו את החיטה לאלומות, אוסף או אשכול של שיבולים, נהגו החקלאים לערום את האלומות לגדיש וכך ייבשו את גרגרי התבואה בשמש.

לאחר שהגרגרים התייבשו הגיע שלב הדיש, שבו נאספו האלומות ונדושו בגורן, כדי להפריד בין חלקי השיבולת. הפעולה הבאה, של זריית רוח על התבואה, הפרידה את הבר, החלק בחיטה שאוכלים, מהמוץ והתבן שאינם למאכל אדם.


הנה טרקטור קוצר את השדה:

http://youtu.be/p4aZ_rRwoPg


והנה קציר שדות התירס הגדולים בארצות הברית:

http://youtu.be/m_w1b9yKNMQ


קציר אורז מודרני:

http://youtu.be/oZZFvZgXST4


והקציר המפרך בסגנון העתיק:

http://youtu.be/S2RiuOR65Yc


והנה מי שמתמחים בו עד היום:

http://youtu.be/ZdBBFMtJzDA

חציר (Hey) או שחת הם שמות לסוג של מספוא, מזון גס לבהמות ובעלי חיים.

חציר הוא הפתרון של החקלאים להאכלת חיות משק כמו בקר, סוסים וצאן. כשאינם יכולים לצאת אל האחו, אם זה בחורף הקר, כשהמרעה אינו אפשרי ואם זה כשהם מוחזקים ומאכילים אותם ברפת, באורווה, או בדיר.

בדרך כלל מייצרים את החציר מדגנים וקטניות. אחרי שקוצרים, מייבשים וכובשים אותם לחבילות גדולות, מאוחסן החציר עד שישמש מזון לבעלי החיים.

החציר בריא ומזין מהקש, שהוא שאריות של הצמח, שנשארו לאחר שרוב הגרגרים והפירות נאספו ממנו. בעוד שהקש הוא תוצר לוואי של הגידול החקלאי והוא דל מבחינה תזונתית, החציר מכיל את כל מרכיבי הצמח ופירותיו והוא עשיר ובריא, מה שמבטיח גם תנובת חלב ובשר עשירים וטובים יותר.


כך מגלגלים את החציר בשדות:

https://youtu.be/hi_dUMfmHYU


כך מכינים אותו בקציר:

https://youtu.be/rNEKTWsl3-A


וכך אוכלות אותו הבהמות, כמו העיזים והפרה, עד שמציעים לה בננה:

https://youtu.be/RfntY3zihMM

אם החיטה (Wild wheat) היא חיטת בר קדומה שממנה תרבתו לפני 10,000 שנים את החיטה שאותה אנו אוכלים ברובנו כיום. ככל הנראה זה קרה באיזור של צפון מדינת ישראל של ימינו.

החוקרים חיפשו אותה כבר במאה ה-19 ואכן, אם החיטה נמצאה לראשונה בשדה בצפון ארץ ישראל בשנת 1873. אז סברו שהיא שעורה, אבל החוקרים הבינו בדיעבד שזו הייתה חיטת בר. ההבנה שזו החיטה שממנה נוצרה החיטה התרבותית, המבוייתת, הפכה למוסכמה. רק כמה עשרות שנים אחר כך, בשנת 1906, לאחר שמדענים וחוקרים רבים חיפשו אותה, הגיע תורו של האגרונום וחוקר הצמחים היהודי, אהרון אהרונסון, לחפשה בארץ ישראל.

אהרונסון, תושב המושבה זכרון יעקב ובן טיפוחיו של הברון אדמונד דה רוטשילד, מי ששלח אותו ללמוד אגרונומיה בצרפת, היה חוקר צעיר ומוכשר להפליא. מי שבדיעבד יוודע שמו גם כמייסד וראש מחתרת ניל"י, מחתרת ריגול יהודית שפעלה נגד העות'מאנים ועזרה לבריטים לכבוש את הארץ, הקדים את כל החוקרים האחרים ומצא את אם החיטה, בסמוך למושבה ראש פינה. התגלית הזו פרסמה את שמו בכל העולם ועתידו היה מובטח.

אהרונסון סבר וצדק שגילוי אם החיטה עשוי להקנות לחוקרים ידע שיסייע לאתר תכונות המצויות בחיטה, מה שיאפשר להשביח את הגידולים ולהגדיל את העמידות של החיטה בפני מחלות ויובש.

ואכן, הגילוי של אהרונסון שינה את פני התזונה העולמית לתמיד. עד היום משתמשים באם החיטה להשבחת החיטה הקיימת ונעזרים בה כדי להפוך את החיטה לעמידה ומזינה יותר, להקטין את הצורך לרסס אותה ולהעשיר אותה בויטמינים ומינרלים.

בימינו, לאור שינויי האקלים העולמי וההתחממות כדור הארץ, מתגלית אם-החיטה כחשובה עוד יותר. תרומתה משמעותית מאד לחיזוק תכונות חשובות לחיטה שממנה ניזונה האנושות, כמו העמידות שלה בפני מחלות ומזיקים, עמידות לחום, יובש וקרינה ועוד. הידע הרב שתרם המחקר על אם החיטה בתחום הגנטיקה של החיטה מאפשר גם השבחה גנטית של החיטה ושל מיני צומח נוספים המשמשים לייצור מזון.


הנה סרטון על אם החיטה וגילויה בארץ (עברית):

https://youtu.be/pFwaYz_wV3Q


שדה עם גידול שנראה כמו אם החיטה:

https://youtu.be/V1tHMCYm00s


והחיטה הפכה לאחד הנושאים מעוררי המחלוקת בקרב תזונאים ואנשי בריאות בעולם:

https://youtu.be/eO3cIrNEuIc?long=yes

הביות (Domestication) הוא תהליך של שינויים שעושה האדם בבעלי חיים ובצמחים, כדי להתאימם לצרכיו. השינוי הזה הוא חלק מהחקלאות שהאדם למד לייצר. הוא נקרא ביות והוא מתרחש בתקופת המהפכה הנאוליתית.

במהלך היווצרות הכלכלה האנושית, החקלאות והמעבר להתיישבות קבועה בויתו חיות פרא לחיות משק כמו סוסים, חמורים וגמלים, שנשאו משאות ובני אדם, סיפקו חלב ובשר או כמו השוורים - סייעו בכוחם הרב במלאכות שונות.

צמחים רבים בויתו והפכו לגידולים חקלאיים שהניבו מזון רב. עופות בויתו לצורך הפקת ביצים ובשר וציידים בייתו עופות דורסים לעזרה בציד וכך הלאה.

לא מעט בזכות הביות ומקורות המזון שהוא סיפק להם, עברו בני האדם מחברות של ציידים-לקטים להתיישבות בישובי קבע ולעיסוק בחקלאות, מה שיוביל להיווצרות של התרבויות השונות ולהתקדמות המדהימה של האדם ב-15 אלף השנים האחרונות.

בעלי חיים בויתו בדרכים שונות. יש בעלי החיים שהאדם סיגל אותם לצרכיו לגמרי, כמו כלבים, פרות, סוסים וחיות משק נוספות. באחרות לא שינה האדם את ההתנהגות הטבעית, כמו הדבורים למשל, ויש ששינה חלקית, כמו במקרה של החתולים.

החוקרים סבורים שהביות החל מתועלת הדדית של בעלי חיים ובני אדם. ככל הנראה הזאבים היו מהראשונים שבויתו, כשלמדו שהתרעה על חיות טרף מביאה את האדם הקדמון לחלוק עימם את שאריות מזונו.

בתהליך ארוך של ברירה מלאכותית הפכו בעלי החיים המבויתים לנוחים לצרכי האדם. זה קרה כשהאדם עודד את פריון הנוחים והמניבים שבהם ודאג לעצור את ההתרבות של מי מהם שלא הסתגלו מספיק לצרכיו, היו אלימים מדי, מניבים פחות מדי וכדומה.


הנה הביות והברירה המלאכותית שנדרשה לו:

https://youtu.be/kPDPTm7NgUE


כך בויתו בהמות המשא:

https://youtu.be/_ODCZOcfNSc


האם יכולנו לביית כל בעל חיים?

https://youtu.be/AMV2zE3vaVE


וסרטון תיעודי על הגאוגרפיה של בעלי החיים שבויתו:

https://youtu.be/P6S8JnkJkRg?long=yes

בין הפירות והירקות יש הבדלים, אבל יש כמה הגדרות שונות ומבלבלות מעט.

בציבור שולטת התפיסה שמה שמתוק הוא פרי ומה שלא - הוא ירק. זו תפיסה שימושית ואפשר להסתפק בה, אבל היא אינה מדויקת מבחינה מדעית.

גם הגישה השנייה שמקובלת על רבים, שפרי צומח על העץ בעוד ירק צומח על האדמה. היא תפיסה עם בעיה, כיוון שאז גם אבטיח ותות נמנים על הירקות. האם בעינינו הם ירק?

הגדרה שלישית היא הגדרה בוטאנית מדעית והיא הנכונה ביותר. לפי הגדרה זו כל מה שמכיל גרעינים או זרעים מוגדר פרי. לפיכך, גם העגבניות, המלפפונים והפלפלים הם פירות. ירקות לעומתם הם אלו שלא מכילים זרעים. עליהם נמנים חסרי זרעים כמו גזר, תפוחי אדמה, חסה, עשבי התבלין, בצלים, ירקות עליים כדוגמת כוסברה, פטרוזיליה ושמיר וכדומה.


משימת דעה אישית
=============
מה ההבדלים שהכי מקובלים עליכם? - החליטו אתם בין הגישות הפופולאריות והלא מדויקות לגישה הבוטאנית, שהיא פחות מוכרת, אבל היא המדעית מכולן.


הנה ההבדלים שבין הירקות והפירות:

http://youtu.be/HqjXqvr_I1o


והסבר נוסף על הבדלי פירות וירקות:

http://youtu.be/DTK-uWx_VQo

שעורה (Barley), שנחשבה בעבר כמאכל בהמות, היא גידול תרבותי משמעותי מאוד בתרבות החקלאית הקדומה וגם כיום, היא הגידול החקלאי החמישי בחשיבותו בעולם ומהווה אפילו גידול אקסקלוסיבי לשוחרי מזון בריאות.

במקורות היהודיים היא נזכרת במנין שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. היא לא סתם חלק מהרשימה, אלא מצוינת שנייה ברשימה, מיד אחרי החיטה. גם אם מיקומה נמוך מהחיטה, היותה שנייה בדירוג משקף את ערכה הכלכלי בסל המזון של אותם ימים וכללית את חשיבותה בין מיני התבואה.

מבחינה חקלאית, השעורה היא גידול בעל, המסתפק בכמויות משקעים קטנות יחסית. היא חיה וגדלה היטב באיזורים שחונים, יבשים ובקרקע דלה, עם הצלחה יתרה בחבלי הספר של דרום ארץ-ישראל. אפילו באזורי בצורת, דלים במיוחד בגשם, שורדת השעורה, במקומות שהחיטה אינה מסוגלת לשרוד.

בניגוד לחיטה ה"מפונקת" יותר, שצרכיה לצמיחה, השעורה מצליחה להניב יבולים גבוהים ויפים גם באיזורים אלה. גם אחרי תקופות יובש ממושכות וללא גשמים וממטרים, אפשר לראות את נבטיה המתקיימים, צומחים ומצטיינים בחיוניות.

כ-30 מינים של שעורה יש בעולם ותפוצתה משתרעת מהאזורים הטרופיים בדרום ועד הקוטב הצפוני שבצפון.

מבשילה באפריל, עוד לפני החיטה, השעורה כבר במאפיות בסביבות חג הפסח. ביחד עם החיטה, גם השעורה מהווה מקור ראשוני מצוין לפחמימות.


#תולדות השעורה
החיטה והשעורה היו מהיבולים המבויתים הראשונים שגידל האדם, במהלך המהפכה החקלאית בסהר הפורה, בתקופה הנאוליתית שהתקיימה לפני מעל 10,000 שנים.

ואכן מוצאה של השעורה הוא ככל הנראה באזור מזרח-טורקיה של ימינו. היא נחשבת לגידול העתיק ביותר באזור ההוא. לפני יותר מ-5,000 שנה.

גם באזורנו הייתה השעורה נפוצה. מהפירמידות שבמצרים ועד למבצר מצדה, הארכיאולוגים מצאו גרגירי ושיבולי שעורים. בברית החדשה מתואר נס בו ישו מאכיל 5,000 איש בארוחה של 5 כיכרות שעורה ו-2 דגים.

וזה לא שלא היה הבדל בין שני הדגנים הללו. הערך הכלכלי של גרגרי השעורה היה אז נמוך בהרבה, ביחס לזה של גרגרי חיטה. ואכן, קמח שעורה היה אז מזונם של העניים ושל בהמות הבית.

במהלך ההיסטוריה השתנה המעמד של השעורה, כשהפכו גרעיני השעורה לחומר גלם עיקרי בייצור של בירה, וויסקי ושיכר.

בימינו עדיין משתמשים בשעורה להכנת מזון בהמות וכמנחה נחותה בטקסים דתיים, אך במקביל הפך לחם השעורים למבוקש מאוד בקרב שוחרי המאכלים האורגניים.

המדהים הוא שהביקוש המודרני ללחם הבריא הזה הביא לכך שמחירו היום עבר במקרים מסוימים את זה של החיטה והוא שהופך את לחם השעורים ליקר, לפחות ביחס למיני לחם אחרים, רגילים ופחות בריאים.


#שימושים
קמח השעורה עשיר גם בחלבון שמתאים מאוד להאבסת בהמות וזה עיקר השימוש בה. אך השעורה משמשת גם להכנת לחם ומרקים.

קמח השעורה עשיר במינרלים הרבים שבו וגם בוויטמינים כמו B1 ו-B6. שוחרי המאכלים האורגניים אוהבים את לחם השעורים, שהפך מבוקש מאוד על ידם.

בגרעיני השעורה משתמשים לייצור של בירה, שהמרכיב העיקרי בה נקרא לתת והוא בעצם שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה, יחד עם מים, שמרים וכשות.

התססת השעורה משמשת להכנה של עוד משקאות אלכוהוליים, כולל וויסקי ושיכר.

קמח השעורה הדו-טורית נחשב עני יחסית בחלבון. אך בניגוד לקמח של השעורה השש-טורית, הוא עשיר בסוכר וקמח עשיר בסוכר מתאים גם להתססה.


הנה סרטון על השעורה:

https://youtu.be/ut_hc_eNSkM


כך הופכים גרגרי השעורה לבירה:

https://youtu.be/-Lo2LNHqDt8


וכך מכינים בירה בהתססה של שעורת לתת (עברית):

http://youtu.be/iGZs94d02Ts

הקוֹמְפּוֹסְט (Compost), בעברית דְּשוֹנֶת, הוא דשן שנוצר מזבל. את הקומפוסט יוצרים מזבל אורגני, כלומר מחומרים שהונחו במיכל מיוחד והתפרקו.

לאחר שהחומרים הללו הפכו לחומר דשן, ניתן להחזירם אל הקרקע וכך לדשן אותה ולתת לה יכולת טובה יותר לגידול של צמחים ועצים.

חומרים שמתאימים למיחזור בקומפוסט הם פירות, ירקות וצמחים שונים, שנוטים להירקב. כשהיא מוכנסת למיכל הקומפוסט, מפורקת הפסולת האורגנית על ידי חרקים וחיידקים שונים.


הנה העולם של הקומפוסט (עברית):

http://youtu.be/c0iNW_IjF4E


על הפיכת פסולת ביתית לקומפוסט (עברית):

https://youtu.be/hLIosm8rMR4?t=29s


ילדים שלומדים על הכנת קומפוסט בגן הילדים (עברית):

http://youtu.be/cbz7IeU5Zg0?t=10s


קומפוסט - מה צריך לשמור בו ומה לא (עברית):

http://youtu.be/gmQTp7wumkI


אפשר להפוך גם מזבלה שלמה לקומפוסט ולפארק פורח (עברית):

https://youtu.be/lFR1vRSin5s


עם קליפות תפוזים כדאי לראות מה ניתן לעשות לפני הקומפוסט (עברית):

https://youtu.be/FMZSnhZOXg0


והסבר מקיף על הקומפוסט ומשמעותו:

https://youtu.be/Y5_37k9HdJw?long=yes

הנדסה גנטית (Genetic engineering) היא התערבות אנושית באורגניזמים, צמחים ובעלי חיים, התערבות שבה מועברים גנים בודדים ליצור חי במעבדה, בכדי שיקנו לו תכונות רצויות וישנו את התנהגות האורגניזם "מושתל הגנים" ובהמשך את התנהגות צאצאיו ומי שיוולדו ממנו.

אם מדובר בתהליך של שינוי גנים מלאכותי, באורגניזמים ויצורים חיים, המביא לשינוי תכונותיהם, אז צריך לשאול למה זה טוב. אז בין התכונות הללו מקובל לדבר על שיפור המראה, הצבע, הריח או הטעם של הירק והפרי, הארכת חיי המדף שלהם, שיפור העמידות מפני מזיקים או בתנאי מזג אוויר, נוחות בטיפול, כמו קילוף קל של פירות וכדומה.

מזונות שנוצרו מגידולים שעברו שינויים גנטיים כזאת נקראים "מזונות מהונדסים גנטית". אבל המושג "הנדסה גנטית" אינו מדויק כל כך, כי לא מדובר בהנדסה של ממש, אלא בסוג של מניפולציה גנטית.

כך או כך, הזנים החדשים שמפותחים בדרך זו הם לרוב עמידים יותר מהזנים הטבעיים והאחידים. הסיבה היא שאם תופיע מחלה שתתקוף זן מסוים, היא עלולה להכחיד אותו לחלוטין. דבר מעין זה התרחש באירלנד של המאה ה-19 וחיסל את תפוחי האדמה האיריים, מה שהוביל לרעב האירי הגדול.

כבר אלפי שנים שהאדם משפר את הגידולים החקלאיים שלו, על ידי השבחה גנטית. בשיטה זו מבצעים החקלאים או החוקרים הכלאה ברבייה מינית, בין זנים שונים של פירות, ירקות ובעלי חיים. אבל תמיד נעשית ההכלאה הזו בין זנים שונים של אותו המין. לכל זן כזה אפיונים משלו וההכלאה אפשרה ליצור זנים בעלי צירוף תכונות הרצוי לנו.

אבל ההשבחה הגנטית, על אף שאפשרה התערבות ביצירת הזנים, לא נחשבת להנדסה גנטית. כי בעוד שהשבחה גנטית "מטפלת" בחי ובצומח מבחוץ, ההנדסה הגנטית מצידה, מטפלת בהם ברמה של הגנים.

תארו לעצמכם שיחדירו גן מיצור כלשהו, אל תא אחד של צמח, כשאנו יודעים שצמחים ניתן לשבט בקלות יחסית מאותו תא בודד. במהלך ההתחלקות של תאי הצמח, יעבור כמובן הגן החדש, אל כל תאי הצמח המתפתח. זה מה שיוליד צמח שיצטיין בתכונות העדיפות שיושתלו לתוכו באותו גן שהושתל לתא הראשון שממנו הוא התרבה.

זו הסיבה שיש התנגדות בקרב רבים להנדסה גנטית באורגניזמים שכאלה, צמחים ובעלי חיים. יש למתנגדים חשש ממזון מהונדס גנטית, שנועד לפתור את בעיית הרעב העולמי, אבל הוא לטענתם סוג של מדביר חרקים שמגיע היישר למזון שלנו.


הנה ההנדסה הגנטית (עברית):

https://youtu.be/KFladv_mSG8


הסבר לילדים על הנדסה גנטית, פיתוח בעלי חיים משולבים ושכפול גנטי (עברית):

https://youtu.be/QT8dAYQpoUY


האם הנדסה גנטית תוכל לשמש אותנו בחיסול מחלות שעוברות מיתושים, למשל:

https://youtu.be/TnzcwTyr6cE


יש הרואים בהנדסת צמחים, ירקות ופירות בעיה וסכנה (עברית):

https://youtu.be/RjzuubDBzfY


מה דעת המומחים על כך (עברית):

https://youtu.be/6CGigBWEXfs


עוד קצת על המחלוקת לגבי ההנדסה הגנטית של אורגניזמים (מתורגם):

https://youtu.be/7TmcXYp8xu4?long=yes


וסרטון תיעודי על ההנדסה הגנטית שמתחילה להפוך את חיינו למדע בדיוני בעוד תחום (מתורגם):

https://youtu.be/jAhjPd4uNFY?long=yes

טֶרָסות (Terraces) הן מדרגות חקלאיות על צלעות ההרים, שעליהן מגדלים גידולים חקלאיים. כל מדרגה נקראת טֶרָסָה, מעין משטח מרפסת.

הטֶרָסָה, או בעברית "מדרגה חקלאית", היא שיטה עתיקה ומשותפת להרבה תרבויות בהיסטוריה. מטרתה היא אגירה והסטה של המים, כדי לאפשר עיבוד חקלאי של הקרקע בצלעי הרים וגבעות.

בשיטה זו יורדים מי הגשמים מראש ההר, ומשקים את כל הגידולים שבטרסות, תוך שהם עוברים ממדרגה למדרגה, מבלי ליצור שטפון במורד ההר, שפוגע בגידולים.

מטרת הטרסות היא הסדרת מי הגשמים היורדים על ההרים. במקומות מרובי משקעים, במקום שהמים יגלשו במורד ההר, יהרסו את הגידולים בדרכם אל העמק שמתחת, יציפו את הקרקע וימלאו אותה בבוץ, המים מתועלים כך שירדו מבלי לפגוע בחקלאות וינוצלו נכון ובכמות הרצויה לגידולים, כך שעדיין יתרמו לצמיחתם.

במקומות עם מעט גשמים, כמו במזרח התיכון שלנו, מאפשרות הטרסות להשתמש באותם מים שוב ושוב, מדרגה אחרי מדרגה להשקייה של גידולים רבים ולניצול מיטבי של הגשם.


#יתרונות הטרסות
לשיטת הטרסות כמה יתרונות בולטים. ראשית, זוהי דרך מצוינת לגדל גידולים חקלאיים בתנאים של מחסור במים.

חוץ מהשמירה על המים וניצולם בעזרת הטרסות ושמירת הקרקע בלחות יחסית, מאפשרים השדות הצרים והשטוחים של הטרסות גם לנצל כל פיסה של קרקע לחקלאות. באזורים הרריים בהם העמקים מצומצמים, המשמעות של חקלאות במדרונות ובמורדות ההרים היא של אוכל ושפע.

באזורים הרריים הטרסה יכולה להיות ההבדל שבין קיום ופרנסה לרעב ומחסור. שיטת הטרסות גם מחממת את הקרקע ומסייעת לגידולים לעמוד בפני הטמפרטורות הצונחות בלילה והקרה ההרסנית ליבולים.


#תולדות הטרסות
נראה שהטרסות הומצאו כבר במסופוטמיה. משערים ששיטה זו שימשה לגנים התלויים של בבל, למשל. היא משמשת מזה אלפי שנים גם בסין ובמזרח הרחוק, במזרח התיכון ובאירופה. חקלאות האורז של המזרח הרחוק חבה לא פעם את הצלחתה לטרסות עצומות בהרים.

גם באמריקה, השתמשו בטרסות באזורים הרריים, כמו בהרי האנדים. הן היו מצוינות גם כדי לעבור תקופות של בצורת וגם כדי להתמודד עם חקלאות באזורי ההר.

הטרסה מצליחה לנצח גם אזורים שחונים ומוכי בצורת ומאפשר לנהל חקלאות פוריה גם בשטחים הרריים וקשים לעיבוד חקלאי.

גם בני האינקה בדרום אמריקה הרבו להשתמש בטרסות והצליחו לייצר חקלאות הררית מצוינת בזכותן. טרסות אפשרו גם להסדיר את הובלת המשקעים האדירים בעיר מאצ'ו פיצ'ו, כך שהם לא ימוטטו את ההר ויובילו לקריסתה של העיר למטה.


הנה הטרסה:

https://youtu.be/CjxajEk7ePs


דגם של טרסות בישראל:

https://youtu.be/ko_uTPEQDxo


טרסות האורז המפורסמות בלונגשנג שבסין:

http://youtu.be/VDfXB-DvVPg?t=7s


הטרסות העגולות שיצרו בני האינקה במוריי שליד קוסקו, כדי לחקור חקלאות במיני-אקלים באמצעות טרסות:

https://youtu.be/07nZCMTINkg


הטרסות באולנטאיטמבו שליד קוסקו:

https://youtu.be/DgfW7PgVkpM


חקלאות הטרסות ההררית של אזור סאפה בווייטנאם:

https://youtu.be/BDDWVjL3AK0


הכפר האתיופי קונסו, הידוע בטרסות שנבנו בו:

https://youtu.be/QSLKKIqGYaE


הטרסות של מאצ'ו פיצ'ו נבנו על ידי האינקה כדי לתעל את הגשם הרב כך שהעיר לא תקרוס למטה:

https://youtu.be/kB3TT2ciSCc


וסרט תיעודי על הטרסות שמצילות שם מהיובש:

https://youtu.be/Iatpqn_pV1k?long=yes

כֶּרֶם (vineyard) הוא מטע שחקלאים מגדלים בו עצי פרי, אמנם מכנים כרמים גם מטעי זיתים ושקדים, אבל בדרך כלל אנו מזהים את הכרם עם הגפנים.

פירות הגפן הם הענבים. את הענבים אנו אוכלים, אבל לא פחות מזה גם מייצרים מהם יין.

הגפן שגדלה בכרם היא שיח מטפס. לכן חשובים בכרם העמודים שעליהם מטפס הגפן ונקראים "קרדונים". בכרם המודרני תומכים חוטים וקושרים את הזמורות הצעירות שנושאות את אשכולות הענבים אל הקרדונים.

שורות שורות, בסדר מופתי, תלויים הגפנים על עמודי הקרדונים, בגובה של כמטר אחד. מהכרם אוספים את אשכולות הענבים ומעבירים אותם אל היקב. שם מוחצים אותם והופכים אותם למיץ ענבים, שבתהליך ארוך ומתוחכם יהפוך ליין.


הנה הכרמים של טנוטה סן לאונרדו, אחד מיצרני היין הטובים בעולם:

https://youtu.be/HAFTQQaN3qs


כך מטפלים בכרם לאורך השנה:

https://youtu.be/j_BX-aIbtYM


כרם במדבר:

https://youtu.be/nE9sbkqNjC4?t=4m58s


כך אוספת מכונת הבציר, הבוצרת, את הענבים בכרם:

https://youtu.be/A7-59Q0kGrA


"שיר הבוצרים" מתוך סרטו של נתן גרוס בסרטי גבע 1953:

https://youtu.be/M7SE9rqLNys


והנה דרך הכנת יין בעבר:

https://youtu.be/o6_4jN8hN4U

חומרי ההדברה (Pesticides) נחשבים לא בריאים אך האדם המודרני משתמש בהם רבות. חומרי הדברה הם למעשה חומרים רעילים, כימיקלים (חומרים כימיים) המשמשים את החקלאים כדי להדביר, להרוג, בעלי-חיים שמזיקים למזון או מטרידים את המין האנושי.

הצד הבריאותי שבחומרי ההדברה הוא הלא נעים בעניין. כל החומרים הללו נכנסים בסופו של דבר למזוננו. הגידולים החקלאיים מרוססים ישירות. בנוסף לכך, רבים מבעלי חיים שהאדם צד אכלו חלק מחומרי ההדברה הללו במזונם. כך למעשה, אוכלים רבים מזון שרוסס וצבר חומרים לא בריאים. תעשייה שלמה מספקת כיום מזון אורגני, כזה שלא רוסס בכימיקלים שכאלה, אך גם שם מסתבר שהתגלו במהלך השנים לא מעט חקלאים שבכל זאת ריססו, בכדי שלא לאבד את היבול לטובת המזיקים השונים.

כך או כך, נראה שהתעשייה תצטרך לפתח יותר חומרים ירוקים, טבעיים ולא מזיקים שבעזרתם ניתן יהיה להרחיק ולהדביר את המזיקים - מבלי "להדביר" אותנו...


הנה הפגיעה בדבורים למשל, שגורמים חומרי הדברה (עברית):

https://youtu.be/w07FOTcGqSM


על הצורך בשימוש בחומרי הדברה לא בריאים (מתורגם):

https://youtu.be/GLllZ-qiXJA


מטוס ריסוס מרסס שדות בחומרי הדברה:

http://youtu.be/KGpMV8Rhw0I?t=08s


והסכנה הבריאותית בריסוס הזה למתגוררים בסמוך (עברית):

https://youtu.be/tfP0Bo6xuZ4