מה זו משרביה?
משְרַביה (Lattice work או Mashrabiya) היא סבכה, מעין חלון מסוגנן, שמקובל בבנייה האיסלאמית, בחלונות, בקירות ובפתחי מבנים.
משרביות הותקנו בצדי הבתים כדי לאווררם. את המשרביה שבדרך כלל נעשתה מעץ, אפשר לראות בבתים מסורתיים רבים במדינות ערב. האמנות והאסתטיקה האיסלאמית, שהביאו לשיא את עבודת העיטור, הפכו את המשרביות הללו למעוטרות ומסוגננות במיוחד בסגנון הערבסקות.
המשרביה משתמשת במגבלה אופטית שמקשה על המבט מאזור מואר אל אזור חשוך. כשאנו מצויים באור ומביטים לעבר מקום חשוך, העין שלנו מתקשה להתמודד עם החשיכה ולהבחין בה בפרטים.
האור שמחוץ לבית מסתיר את הבית המוצל והחשוך יותר. ואכן, משרביות מאפשרות לחצוץ מבלי לחסום, לאפשר חלון הצצה החוצה, מבלי להיחשף. בכך הן משרתות צורך מסורתי ודתי של המוסלמים, להבדיל בין פנים הבית למה שקורה בחוץ.
מצד אחד יכולים אוויר, אור וחום להכנס דרכה אל הבית, אך מנגד שומרת המשרביה על הפרטיות ומקשה על הנמצאים מחוץ לבית לראות את מה שקורה בתוכו ובמיוחד את הנשים.
במשך מאות שנים השתמשה האדריכלות האסלאמית במשרביות עשויות עץ, אבן ואף בטון כדי להכניס אוויר ואור אל הבתים. כיום מייצרים משרביות גם בחיתוך לייזר, בטכניקות מדוייקות, מהירות וזולות הרבה יותר מכל שיטה מסורתית.
במאה ה-21 הייתה המשרביה גם למרכיב אדריכלי מקובל ובעל היבטים ירוקים. היא משמשת לנוי ולעיצוב, גם בקרב מי שאינם מוסלמים. מעבר ליופיין המעוטר, המשרביות מסייעות לבנייה ירוקה, כזו המנצלת את הטבע לאיכות חיים ושומרת על כדור הארץ.
על ידי שימוש במשרביה, ללא היבטיה החברתיים והדתיים, מנצלים אדריכלים את היכולת המופלאה שלה לשפר את זרימת האוויר הטבעית אל המבנה ולשמור, ללא השקעת אנרגיה, על קרירותו הטבעית. בעולם הולך ומתחמם - זה לא מעט.
משְרַביה (Lattice work או Mashrabiya) היא סבכה, מעין חלון מסוגנן, שמקובל בבנייה האיסלאמית, בחלונות, בקירות ובפתחי מבנים.
משרביות הותקנו בצדי הבתים כדי לאווררם. את המשרביה שבדרך כלל נעשתה מעץ, אפשר לראות בבתים מסורתיים רבים במדינות ערב. האמנות והאסתטיקה האיסלאמית, שהביאו לשיא את עבודת העיטור, הפכו את המשרביות הללו למעוטרות ומסוגננות במיוחד בסגנון הערבסקות.
המשרביה משתמשת במגבלה אופטית שמקשה על המבט מאזור מואר אל אזור חשוך. כשאנו מצויים באור ומביטים לעבר מקום חשוך, העין שלנו מתקשה להתמודד עם החשיכה ולהבחין בה בפרטים.
האור שמחוץ לבית מסתיר את הבית המוצל והחשוך יותר. ואכן, משרביות מאפשרות לחצוץ מבלי לחסום, לאפשר חלון הצצה החוצה, מבלי להיחשף. בכך הן משרתות צורך מסורתי ודתי של המוסלמים, להבדיל בין פנים הבית למה שקורה בחוץ.
מצד אחד יכולים אוויר, אור וחום להכנס דרכה אל הבית, אך מנגד שומרת המשרביה על הפרטיות ומקשה על הנמצאים מחוץ לבית לראות את מה שקורה בתוכו ובמיוחד את הנשים.
במשך מאות שנים השתמשה האדריכלות האסלאמית במשרביות עשויות עץ, אבן ואף בטון כדי להכניס אוויר ואור אל הבתים. כיום מייצרים משרביות גם בחיתוך לייזר, בטכניקות מדוייקות, מהירות וזולות הרבה יותר מכל שיטה מסורתית.
במאה ה-21 הייתה המשרביה גם למרכיב אדריכלי מקובל ובעל היבטים ירוקים. היא משמשת לנוי ולעיצוב, גם בקרב מי שאינם מוסלמים. מעבר ליופיין המעוטר, המשרביות מסייעות לבנייה ירוקה, כזו המנצלת את הטבע לאיכות חיים ושומרת על כדור הארץ.
על ידי שימוש במשרביה, ללא היבטיה החברתיים והדתיים, מנצלים אדריכלים את היכולת המופלאה שלה לשפר את זרימת האוויר הטבעית אל המבנה ולשמור, ללא השקעת אנרגיה, על קרירותו הטבעית. בעולם הולך ומתחמם - זה לא מעט.
