אדריכלות איסלאמית (Islamic architecture) היא סגנון התכנון והעיצוב הייחודי של המוסלמים. מדובר בסגנון שהאסתטיקה שלו שונה מאד מזו הנוצרית, למשל, המתבססת על הרבה יצירות אמנות שמציגות קדושים אנושיים, בציור, בפסל ובמסכה.

דת האסלאם הגבילה את המאמינים בעיצוב מסגדים שאוסר מאז ומתמיד על פסל ותמונה. כך התפתחה האדריכלות האסלאמית, כסגנון שנמנע ממרכיבים שכאלה והשתמש דווקא בקישוטים ועיטורים במבנים, שהתבססו על צורות גאומטריות וצורות מהטבע.

במקום תמונות ופסלים, משתמשים באדריכלות האיסלאמית במרכיבים קישוטיים רבים במבנה. ביניהם ניתן למצוא מרכיבים כמו כיפות, קשתות, משרביות, מעקות מגולפים, קרניזים וכדומה. כך מספקים את הרצון לקשט את המבנה, באמצעות פריטים אדריכליים שונים, שאינם מנוגדים לאיסורי הדת.


הנה האדריכלות האיסלאמית והגאומטריה שמככבת בה (מתורגם):

https://youtu.be/pg1NpMmPv48


כך אדריכלות משקפת מאבקי כוח על שליטה באיסלאם (עברית):

https://youtu.be/QGL7Iy7PqA8


וליד האדריכלות יש גם את ההנדסה והצד הכספי של המבנים המפוארים הללו (עברית):

https://youtu.be/Q_zGNzcMGEs

מִסגָד (Mosque) הוא בית התפילה של הדת המוסלמית. אל המסגד נוהג להיכנס המאמין ולהסיר נעליים. המסגד מלא בשטיחים, שעליהם כורעים המאמינים ומתפללים לאללה, אלוהים בפי המוסלמים. בזמן התפילה, פונים כל המתפללים לכיוון העיר מכה, העיר הקדושה ביותר לאסלאם.

בכל יום שישי, היום הקדוש למוסלמים, מתכנסים המאמינים במסגד ושומעים דרשות דתיות.

מעל כל מסגד מתנוסס צָרִיחַ מִסגָד. הצריח נועד כדי שהמואזין יעמוד עליו ויקרא למאמינים לבוא להתפלל. הצריח בדרך כלל גבוה. זאת כדי שקולו של המואזין יישמע למרחק רב. כיום יש אמנם רמקולים שמגבירים את קולו, אבל פעם היה נאלץ המואזין לקרוא בקול למרחקים, ללא הגברה. הצריח סייע לקולו להגיע לכל קצווי הכפר או קצות השכונה בעיר.


הנה סיפורה של איה סופיה, המסגד שהיה פעם כנסיה (מתורגם):

https://youtu.be/KRPp3jzv1Tw


המסגדים היפים ביותר בעולם:

https://youtu.be/Q6xG5mu9Y34


לאדריכלות המסגדים יש תפקיד פוליטי (עברית):

https://youtu.be/QGL7Iy7PqA8


מצריח המסגד קורא קול המואזין:

https://youtu.be/zBNUdeWw-wE


ועוצמת הקול שלו היא עניין רציני (עברית):

https://youtu.be/HxwkYvOC5WE?long=yes

האדריכלות המורית (Moorish architecture) היא גרסה עתיקה של ארכיטקטורה מוסלמית, מבית הכובשים המוסלמים של ספרד בימי הביניים, אלו שבאו מצפון אפריקה, כבשו ושלטו ביד רמה, בספרד של ימי הביניים. עם הכיבוש הזה של ספרד, הם הותירו השפעות רבות על סגנונה ועל האדריכלות של הממלכה הספרדית.

מאפייני האדריכלות המורית באים, בין היתר, לידי ביטוי בכיפות גדולות, קשתות מחודדות, קשתות פרסה, שימוש בסימטריה ובצורות גיאומטריות וצבעים עזים. יש בבנייה הזו גם לא מעט חצרות גדולות, שלא פעם מעוצבות בצורה של גן מוסלמי, הכולל תעלות מים, מזרקות וקולונדות עמודים מסביבן.

באירופה בולטת הארכיטקטורה האיסלאמית המורית, במיוחד בערים ספרדיות מהעת העתיקה. אחת מהן היא גרנדה, שם נבנו ארמון אלהמברה המורי. אדריכלות מורית בולטת גם בעיר קורדובה, זו שהייתה בירת אנדלוסיה המוסלמית בשנים 1036-751.

אותו מתחם האלהמברה שבעיר גרנדה, הוא מתחם שנבנה על אחת הגבעות שמקיפות את גרנדה. הוא כולל ארמונות ומבצרים מהמאות ה-13 וה-14 והוא מורכב ממבוכי פטיו, גנים יפים להפליא, שלל כיפות וקשתות המעוטרות באריחים ססגוניים ועוד.


דוגמאות לאדריכלות של המורים באי מלטה:

https://youtu.be/Wqor7zgsFN8


במרוקו:

https://youtu.be/0kkMpRcR4VU


כך הביאו המורים את האדריכלות שלהם לאנדלוסיה ולאירופה:

https://youtu.be/rYEMexhrBdI


ארמון אלהמברה בגרנדה שבדרום ספרד בנוי באדריכלות מורית:

https://youtu.be/bPccCA1BvhU


על יופיו והאדריכלות המופלאה שלו (מתורגם):

https://youtu.be/sxVUJ38XmdM


גני הארמון המורי המרשים ביותר בעולם:

https://youtu.be/r3fbDWxbzfk


ודוגמאות מרתקות לאדריכלות מורית במיטבה:

https://youtu.be/-ocAbCYAwL4?long=yes

ריאד (Riad) היא החצר הפנימית, שמאפיינת את הבית האותנטי דמוי הארמון בעולם הערבי, כמו מרוקו למשל. על שמה נקראים בתי החצר הללו "ריאדים".

לרוב ניתן למצוא את הריאדים בשכונות הערים העתיות, "אל מׇדינה". כיום יש בערי מרוקו העתיקות, כמו מרקש או פס, סוגי מלונות שנקראים "מלון ריאד", מלונות קטנים בעיר העתיקה, בבתי חצר, שבמרכזם "ריאד".

הריאד היא חצר פנימית ואופיינית עם גינה ולא פעם מזרקה. זוהי חצר שבעונה היפה סועדים בה האורחים את ארוחת הבוקר, תחת כיפת השמיים ובאווירת גינה.

המלונות בבתי החצר המסורתיים הללו מתאפיינים בדלתות מסוגננות וריאדים נהדרים. הם מלונות קטנים ואותנטיים, זולים בהרבה והטובים שבהם מותירים אצל האורחים חוויות נהדרות שגם מצטלמות היטב.


הנה ריאד:

https://youtu.be/Qu-nRKXGgEs


סיור במלון ריאד:

https://youtu.be/N-qxtzaP1xE


מלון ריאד נוסף:

https://youtu.be/6KpQYwDTTXA


מארחת במלון ריאד במרקש שבמרוקו מציגה:

https://youtu.be/qlt2nR0h-hE


עוד ריאד:

https://youtu.be/Ege8arHbb-I

רהט, בערבית "סֶבִּיל" (Sabeel), הוא מבנה המציע מתקן ציבורי לשתיית מים, שנבנה בעבר בעולם המוסלמי לטובת עוברי אורח צמאים למי שתייה ולא פעם גם כשוקת לשיירת הגמלים שלהם.

לעיתים נבנה הסביל ליד או בחצר מסגד ואז הוא משמש, בנוסף לשתייה, גם להיטהרות לפני התפילה.

הבסיס לתרבות של בניית סבילים הוא הצורך במי שתייה באיזור החם של המזרח התיכון. בתרבות המוסלמית נהג כל אדם שנעשה לו נס, להודות לאללה בכך שבנה סביל, שיספק מים לעוברי האורח הצמאים. בכך נהג בנדיבות "לשם שמיים". גם הקוראן הבטיח לבונה הסביל לטובת הציבור מקום טוב בגן העדן.

זה, אגב, ההסבר לפירוש המילה "סביל", שבא לפי אחת הגרסאות מקיצור של הביטוי "פי סביל אללה", שפירושו "בשביל האל" או "לשם שמים". הסבר אחר הוא ש"סביל" היא המילה הערבית ל"שביל" או "דרך", שלידם נבנה הסביל.

ביפו ניתן לראות את "סביל סולימאן", ששימש להיטהרות ליד המסגד שלידו ואת "סביל אבו-נאבוט" ששימש להשקיית עוברי האורח ושיירות הגמלים בדרך אל ומירושלים.


הנה סביל אבו-נאבוט ביפו:

https://youtu.be/qVeBc-Xh9sM


סביל אבו-נאבוט ביפו:

https://youtu.be/HLNo24DEhq8


סביל מפואר באיסטנבול:

https://youtu.be/fsD6WMT4RZ4


הרהט שנקרא "סביל סולימאן" ושימש להשקיית עוברי אורח ושיירות גמלים ביפו:

https://youtu.be/cg-QzCuGCVA

משְרַביה (Lattice work או Mashrabiya) היא סבכה, מעין חלון מסוגנן, שמקובל בבנייה האיסלאמית, בחלונות, בקירות ובפתחי מבנים.

משרביות הותקנו בצדי הבתים כדי לאווררם. את המשרביה שבדרך כלל נעשתה מעץ, אפשר לראות בבתים מסורתיים רבים במדינות ערב. האמנות והאסתטיקה האיסלאמית, שהביאו לשיא את עבודת העיטור, הפכו את המשרביות הללו למעוטרות ומסוגננות במיוחד בסגנון הערבסקות.

המשרביה משתמשת במגבלה אופטית שמקשה על המבט מאזור מואר אל אזור חשוך. כשאנו מצויים באור ומביטים לעבר מקום חשוך, העין שלנו מתקשה להתמודד עם החשיכה ולהבחין בה בפרטים.

האור שמחוץ לבית מסתיר את הבית המוצל והחשוך יותר. ואכן, משרביות מאפשרות לחצוץ מבלי לחסום, לאפשר חלון הצצה החוצה, מבלי להיחשף. בכך הן משרתות צורך מסורתי ודתי של המוסלמים, להבדיל בין פנים הבית למה שקורה בחוץ.

מצד אחד יכולים אוויר, אור וחום להכנס דרכה אל הבית, אך מנגד שומרת המשרביה על הפרטיות ומקשה על הנמצאים מחוץ לבית לראות את מה שקורה בתוכו ובמיוחד את הנשים.

במשך מאות שנים השתמשה האדריכלות האסלאמית במשרביות עשויות עץ, אבן ואף בטון כדי להכניס אוויר ואור אל הבתים. כיום מייצרים משרביות גם בחיתוך לייזר, בטכניקות מדוייקות, מהירות וזולות הרבה יותר מכל שיטה מסורתית.

במאה ה-21 הייתה המשרביה גם למרכיב אדריכלי מקובל ובעל היבטים ירוקים. היא משמשת לנוי ולעיצוב, גם בקרב מי שאינם מוסלמים. מעבר ליופיין המעוטר, המשרביות מסייעות לבנייה ירוקה, כזו המנצלת את הטבע לאיכות חיים ושומרת על כדור הארץ.

על ידי שימוש במשרביה, ללא היבטיה החברתיים והדתיים, מנצלים אדריכלים את היכולת המופלאה שלה לשפר את זרימת האוויר הטבעית אל המבנה ולשמור, ללא השקעת אנרגיה, על קרירותו הטבעית. בעולם הולך ומתחמם - זה לא מעט.


כך מייצרים משרביות מסורתיות מעץ:

https://youtu.be/JFiaVEWG3gs


משרביות משיש:

https://youtu.be/ieVcTJlbzGE


משרביה מודרנית מעץ:

https://youtu.be/VNvK9MCEvs4


כך בונים מרפסת משרביה:

https://youtu.be/FYzlNSgClT4


משרביות מודרניות מיוצרות בעזרת חיתוך לייזר ומשמשות באדריכלות מודרנית של מבנים איסלאמיים:

https://youtu.be/PXNRiIrEcME


והנה מגוון דוגמאות של משרביות וערבסקות בחיתוך לייזר:

https://youtu.be/0SdulBbcIBw

האם ראיתם פעם תמונה או סרטון של מסגד מוסלמי? יתכן שהבחנתם בגומחה בקיר של המסגד. הקיר הזה נקרא "קיר הקיבלה" והגומחה שבו נקראת מִחראב (Mihrab). גומחת המחראב נועדה להצביע למתפלל על הכיוון של הכעבה, מקדש האסלאם שבעיר הקדושה מכה, הכיוון שאליו מחויבים המוסלמים לפנות בזמן התפילה.

המחראב בנוי כך שהוא נותן למתפלל את הרושם שהוא מעין דלת או מעבר אל העיר הקדושה מכה. לרוב המחראב מעוטר ומקושט, כמיטב המסורת המוסלמית.

גודלו של המחראב אינו קבוע. הראשונים שבין המחראבים הופיעו במאה ה-8 לספירה, בשלטון החליף וליד הראשון מבית אומיה.

מקור השם לא ברור לגמרי, אבל אחת ההשערות אומרת שהגומחה נקראת "מחראב" משום שבמקום זה נהגו כל המתפללים שבאו אל המסגד, להניח את חרבם. המסגד באיסלאם הוא "חרם", מקום שבו אסור שתהיה שפיכות דמים. במנהג של הנחת החרבות במחראב וידאו חכמי האסלאם שבמסגד לא תהיה שליפת חרבות ושפיכות דמים. המבט של כולם בזמן התפילה אל המחראב, הבטיח שאם מישהו חשב לקום ולקחת את חרבו, ראו אותו כל הנוכחים ויכולים היו למנוע בעדו מלהתקרב לכלי הנשק בזמן התפילה.


הנה המחראב ותפקידו כמו שניתן לראותו במסגדים שונים בעולם:

https://youtu.be/hXNFjOhrihI


המחראב במסגד בקורדובה שבספרד:

https://youtu.be/jZd-gw7Y2uQ


ותכנית טלוויזיה על התפילה המוסלמית (עברית):

https://youtu.be/G2uhG2iNjOA?long=yes

מסגד הזכוכית בעיר האיראנית שיראז (Shah Cheragh Mosque) הוא אחד המסגדים היפים בעולם. בני כל הדתות יכולים להיכנס ולהתרשם ממראהו הנוצץ.

מבחוץ, עטוף המסגד המרשים הזה במיליוני אריחים, מקושטים במיטב העיטורים, הקליגרפיה והערבסקות, אמנות הקישוט המוסלמית, שהתפתחה מהאיסור באיסלאם על הצגת דמויות במסגדים.

ביקור בתוכו קצת מרגיש כמו ביקור בחדר האוצר עתיר היהלומים מסיפורי אלאדין. חלונות ויטראז מדהימים זורחים בשלל צבעי הקשת ופולטים אור המנצנץ מאינספור שברי זכוכית צבעוניים ולידם קישוטים מוארים. אלפי כתמי צבע מקסימים אלה מצפים כמעט את כל החלל הפנימי של המסגד וכיפתו זוהרת ונוצצת בהוד.

נברשות ענק תלויות מתקרתו ומזכירות מעין גשם שקפא ומנורות ירוקות מבצבצות מקירות הענקיים.

במסגד קברים של מוסלמים שנרדפו בשל אמונתם השיעית במהלך הקרבות בין הפלגים המוסלמים במאות ה-8 וה-9.

המסגד הזה נחשב למקום חשוב לפולחן הדתי ומוקד עליה לרגל במדינה הדתית כל כך. יש בו גם מוזיאון בו מוצגים עותקים עתיקים של הקוראן, הספר הקדוש למוסלמים.


הנה מסגד הזכוכית הקסום:

https://youtu.be/48mf42LwDU4


סיפורו של המסגד המכונה "מלך האור":

https://youtu.be/b9IFK8i0iSM


וביקור במסגד הזכוכית שבעיר שירז:

https://youtu.be/5Nqf8JYXLC8

האגדה המוסלמית מספרת שדרך הר הבית עלה נביא האיסלאם מוחמד השמיימה. באגדה הגיע באחד הלילות המלאך גבריאל לעיר מכה ובה פגש את הנביא מוחמד. במצוות המלאך טס מוחמד לירושלים על גבה של 'אל-בוראק' - חיה משונה, בעלת שיער של נערה, משובצת אבנים טובות ובעלת שש כנפיים.

מהר הבית בירושלים, מספרת האגדה, עלו מוחמד והמלאך דרך שבעה רקיעים אל השמיים. שם פגשו את משה רבנו ועניינו אותו בדת החדשה של מוחמד. משה רבנו המליץ למוחמד להסתפק ב-5 תפילות ביום, במקום 50 שנהגו עד אז המוסלמים להתפלל. לאחר שמוחמד קיבל את ההמלצה, הוא שב על גב ה'אל-בוראק' לירושלים, דרך הרקיעים ומשם לביתו שבמכה.

היה לא היה, מסגד אל-אקצא (Al-Aqsa Mosque) הוא הקדום והמפורסם שבמסגדי ארץ ישראל והוא נחשב לאחד המסגדים הגדולים והחשובים בעולם המוסלמי. המסגד הוקם לראשונה בשנת 705, בעיצומם של ימי הזוהר של האימפריה המוסלמית, שהשתרעה אז מאפריקה ועד לחופי הים השחור.

התקופה הזו הצטיינה בהקמה של מבני ענק מוסלמיים ומרשימים במיוחד ומסגד אל אקצה נועד להעלות את חשיבותה של ירושלים בעולם המוסלמי ולהפוך אבן שואבת לעולי רגל איסלאמיים מרחבי העולם. מקימיו רצו לתת לו משקל של ממש למול הערים הקדושות מכה ומדינה.

פירוש השם "אל אקצא" הוא בערבית "הקיצוני ביותר", זה שבקצה. אנו מכירים את השם כמתייחס למסגד של ימינו, אם כי במקור הוא התייחס לכלל אזור הר הבית. מקורו במסע הלילה של מוחמד ממכה, מרכז האיסלאם, אל ירושלים שבקצהו, "קצה העולם המקודש", המקום הכי רחוק שאליו הגיע מוחמד בחייו ושהיה למוקד עלייה לרגל.

אגב, כיפת הסלע המפורסמת שבהר הבית, זו המכונה לא פעם "כיפת הזהב", איננה מסגד. לידתה באמונה שהיא נבנתה במקום בו עמד הסלע המקראי שעליו התרחשה עקידת יצחק.

אף על פי כן, מדובר במבנה מוסלמי מרהיב, אולי פסגת האדריכלות האיסלאמית. המתומן, בעל 8 הצלעות והכיפה, נמצא בפסגתו של הר הבית. הוא נחשב בעולם למבנה המוסלמי העתיק ביותר שלא השתנה במשך כל תקופת קיומו, למעט בנייה מחדש של הכיפה המקורית שהתמוטטה במאה ה-11.

כיםת הסלע נבנתה במאה ה-6. הבנייה החליפה מקדש בשם "ג'ופיטר קאפיטולינוס", שבנו הרומאים על מקומו של בית המקדש השני, לאחר שהרסו אותו בעת כיבוש ירושלים בשנת 70 לספירה.


הנה מסגד אל אקצה והעיר העתיקה בירושלים:

https://youtu.be/xNi7zNzelqI


על האמונה המוסלמית והמבנה המיוחד של המסגד הזה (עברית):

https://youtu.be/9FisgFRFss4


כיפת הסלע ומסגד אל אקצה במצגת וידאו מנקודת מבט יהודית:

https://youtu.be/BBXsIZmn9Ac


סרטון תיעודי על הבנייה היהודית של בית המקדש השלישי שיצרה למעשה את מקדש אל אקצא (עברית):

https://youtu.be/D9gewvN9NtU?long=yes


ותכנית תעודה על המתיחות סביב מסגד אל אקצה (עברית):

https://youtu.be/-Nxd1JyuP1A?long=yes

"המסגד הוורוד" בשיראז הוא מסגד מוסלמי ששמו האמיתי הוא מסגד נאסר א-דין מולכ, או נאזיר אל-מולק (Nasir al Mulk). זהו מבנה אדריכלי מרהיב ביופיו, שאת הגוון הוורוד שלו מעניקים לו האריחים הוורודים שעל קירותיו.

המסגד הזה נבנה בסוף המאה ה-19, בשנת 1888 ליתר דיוק. מעצביו יצרו בו חלונות עם ויטראז'ים יפהפיים. הוויטראז'ים הללו הם שהפכו את המסגד הזה לכל כך מפורסם בעולם. האור העובר דרכם יוצר בחלל הפנימי של המסגד ובאולמות התפילה שבו, צבעוניות מרהיבה ויפה להפליא.

כמובן שגם שאר העיצוב במסגד הזה הוא נפלא, אבל מאותם חלונות צבעוניים נכנסות קרני השמש פנימה והופכות את הצבעים בחלל הכנסייה לחגיגה כה מרהיבה של צבעים, עד שזה המראה הכי בולט כאן.

אם בכנסיות הנוצריות מהווים הוויטראז'ים מעין תמונות צבעוניות, כאן הם התאורה של המסגד כולו והדבר הדומיננטי ביותר מבחינה עיצובית, לפחות כשמדובר בעיצוב הפנימי שלו. גודלם והאור הרב שעובר דרכם, מקנים למסגד אווירה של קדושה גדולה ויופי שקשה לתאר במילים.


הנה המסגד הוורוד הקסום:

https://youtu.be/hacZAPnk240


סיפורו של "המסגד הוורוד":

https://youtu.be/eWRkhKNCdOI


ועוד מבט אל היופי הזה:

https://youtu.be/tkCeqvypbtY

האמונה האיסלאמית אוסרת על ציור דיוקנאות, פורטרטים של בני אדם. לכן נמנעו האמנים ומאמיני האיסלאם לעטר את המסגדים שלהם בתמונות וציורים אנושיים. הדבר הוביל למסורת של עיטור שמתבסס על תבניות חוזרות. בעיטור הזה השתמשו ומשתמשים עד היום אמני האיסלאם. העיטור המגולף הזה נקרא "ערבסקה" (Arabesque). הוא נפוץ בעיטור מבני ציבור דתיים, בתי קודש וכתבי קודש מוסלמיים.

הערבסקות הן צורות או מוטיבים עיטוריים מופשטים שהאמנות המוסלמית מרבה להשתמש בהם. הן נולדו כשהאמנים המוסלמים יצרו עם הזמן משטחים מעוטרים בקווים ובצורות שיוצרים דגמים החוזרים על עצמם. הערבסקות כללו בדרך כלל עיטורים חוזרים כמו עלים, גבעולים שזורים ותבניות גאומטריות שונות.

יש חוקרי תולדות האמנות שרואים בערבסקה המוסלמית שילוב של מסתורין ורוחניות. אחרים רואים בה פשוט אסתטיקה שנולדה מתוך האילוץ שיצר האיסור הדתי.

מקורות ההשראה של הערבסקות לא ברורים לחלוטין. צורות הערבסקה משתמשות במרכיבים מעולם הצומח, כמו שריגים וצורות עלים. על שימוש מופשט במרכיבים כאלה אין איסור דתי. גם טקסטים מהקוראן, הספר הקדוש למוסלמים, משמשים לאמני הערבסקה, השוזרים אותם ויוצרים דגמים מופשטים שהדת מתירה להם ליצור.

הערבסקות היו לצורה הנפוצה והשכיחה באמנות המוסלמית ואמני הגילוף של ערבסקות היו מבוקשים מאד. גם הקליגרפיה המוסלמית הושפעה והשפיעה על אמנות הערבסק. במאה ה-20 הושפעה מהן האמנות המודרנית והרבתה להשתמש בערבסקות המופשטות בתחומי האמנות השונים. הערבסקה האקזוטית מהמזרח מצאה את דרכה לאמנות הציור של ציירים מודרניים כמו אנרי מאטיס, למחול, למוסיקה ולאדריכלות העולמית המודרנית שחיפשה צורות מופשטות בתרבויות העולם ולעיטור רהיטים, במיוחד בזרם האר-נובו.


זוהי הערבסקה באמנות האסלאם ותפקידה המרכזי כל כך באדריכלות ובאמנות הזו (עברית):

https://youtu.be/0NGGDXBanhs


הנה הערבסקות המצוירות:

http://youtu.be/z-NFKNd6VNg


ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:

https://youtu.be/yGp29FIirI8


פעמים רבות מדובר בגאומטריה או בעיטור בודד החוזר על עצמו (מתורגם):

http://youtu.be/pg1NpMmPv48


ערבסקות בתקרה של מסגד:

http://youtu.be/BPwJDnHggps


ערבסקה בכיתוב על מבנים איסלמיים:

http://youtu.be/yGp29FIirI8


אמנות הערבסקה תרמה רבות לקליגרפיה האיסלאמית:

http://youtu.be/DO9I6TAzkPI


גילוף ערבסקות:

http://youtu.be/J7Rxbu4FY4Q

אלהמברה הוא מתחם ארמונות ומבצרים קדום, שבעיני רבים נחשב המקום היפה ביותר באירופה. הארמונות נבנו בתקופת שלטון המוּרִים בעיר גרנדה שבדרום ספרד, בימי הביניים, במאה ה-14.

המתחם המפואר והיפה של ארמון אלהמברה הוקם על גבי גבעה על יד העיר גרנדה בתקופה שהייתה בירת הממלכה המוסלמית האחרונה שהיתה בספרד.

ארמון האלהמברה מדגים את האדריכלות האיסלאמית בשיאה. הוא מורכב משלושה חלקים מרשימים: הארמון המלכותי המורי, ארמון החנרליפה שהיה מעון הקיץ של הסולטנים עם הגנים שלו וה"אלקסבה" - המצודה.

מקור השם הוא כנראה מערבית: "אל-חמרא" שפירושו "האדום", רמז למבצר האדום.


הנה סרטון הסבר על ארמון אלהמברה:

http://youtu.be/iEseJViidy8


הנה היופי המדהים של אלהמברה, ארמון המורים בגרנדה:

http://youtu.be/Mfm9RsEYCsk

אם הולכים במישור הנוף של עמק החידקל בעיראק, רואים מבנה גבוה ובולט מאוד. המבנה שצורתו מזכירה את ציורי מגדל בבל נקרא "המינארט החלזוני" (Spiral minaret).

זהו מבנה יוצא דופן באדריכלות המוסלמית והוא חלק מהמסגד הגדול של העיר סאמרא ומחובר אליו בגשרון קטן.

המינארט (Minaret) החלזוני של המסגד, שבנוי מאבני חול מטוייחות, הוא מבנה גדול שגובהו 54 מטרים. בערבית מכונה המינארט "מַלֲוִיַה" שפירושו: קונכיית חילזון. הוא בן חמש קומות עגולות ומסביבו שביל עולה, שבו מדרגות המעפילות אל ראשו.

המינארט בסאמרא נבנה באמצע המאה ה-9 לספירה כשהעיר סאמרא היתה בירתה של הח'ליפות העבאסית. בתום התקופה העבאסית ננטש המסגד ונחרב. רק במאה העשרים הוא נחפר ושוחזר חלקית וכיום הוא בעיקר אתר תיירות מעניין.

במהלך כיבוש עיראק במלחמת עיראק (מלחמת המפרץ השנייה) הוא נפגע מתותחי הצבא האמריקאי, שתקף לוחמים שעשו במגדל שימוש לתצפיות.


הנה המינארט בסאמרא עיראק:

http://youtu.be/Tve_ocA3BKA?t=9m5s


וסרטון אנימציה שמראה איך נבנה מינארט במשחק מחשב:

http://youtu.be/8ix_jzxEmwY