מה זו אדמה חרוכה?
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה. חודש אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה. חודש אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
