שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה נפוליאון בונפרטה ומה הוא עשה?
נפוליאון בונפרטה, הוא נפוליאון הראשון, היה קיסר צרפת. לרוב מכנים אותו פשוט "נפוליאון" (כמו מדונה או ריטה). הוא היה המצביא המהולל בתולדות צרפת ואחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים.
הוא נחשב לאמן ההפתעה הצבאית. מצביא שידע לשער היטב מה האויב חושב ולהפתיע. בעיקר הוא התמקד בלשער מה האויב חושב שהוא לא יעשה ושלא הגיוני שמפקד כלשהו יעשה ואז עשה בדיוק את הלא צפוי ומפתיע את הצד השני.
ומנצח.
בתקופתו צרפת הפכה לאימפריה כובשת ורק פסע עמד בינו לבין שלטון על מרבית אירופה. היה אף שלב שהוא יצא למזרח התיכון, בשאיפה לכבוש גם את המזרח הרחוק. המקום שבו הוא נעצר היה העיר עכו. כשכתב את זכרונותיו הוא ציין ש"אם עכו הייתה נופלת בידי, הייתי משנה את העולם".
נפוליאון עלה לראשונה לשלטון בהפיכה, זאת לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא מצליח. כשליט צרפת הוא התגלה כבעל כושר ארגוני מדהים, בעל כריזמה ומנהיגות מופלאה ומנהיג חכם.
מהר מאוד הוא מבסס את שלטונו בצרפת ומגלה שהוא איש ארגון ומנהל מעולה. בונפרטה הכניס סדר בצרפת המבולגנת של אחרי המהפכה הצרפתית והופך אותה למעצמה גם בשדה האזרחי והמנהלי.
אבל אז הוא יצא לכבוש את אירופה ואף הכריז על עצמו קיסר צרפת. גורלו השתנה כשבחורף הרוסי הקשה הוא נאלץ לסגת, הובס לראשונה ואיבד את מרבית צבאו.
ערים לחולשתו הזמנית, קואליציה של כל המדינות שהתנגדו לו התארגנה כנגדו במהירות וצבאות הקואליציה הביסו אותו והביאו לגירושו לאלבה, אי זעיר שבו הותר לו לשלוט.
כך הפך נפוליאון הגדול, כמעט שליט העולם, לשליטו של אי זעיר בטוסקנה. אבל כמו בונפרטה אמיתי, הוא שיפר את האי ללא הכר ועד היום התושבים המקומיים של האי מודים לו על כך.
לאחר מספר שנים, כשהבין ששלטון המלוכה שהומלך בצרפת נחלש, בונפרטה נמלט מהאי וחוזר לשלוט בצרפת. אך שלטונו היה קצר ונמשך רק כמו שהתקופה הזו מכונה: "תקופת מאה הימים". כי בונפרטה יצא להגן על שלטונו מפני כוחות הקואליציה האירופית האנטי-נפוליאונית, שסרבה לקבל את שובו והתארגנה כנגדו.
שוב חוזר הניגון והוא ניצח פה וניצח שם, עד שהגיע הקרב המכריע שלקראתו התאחדו הכוחות כנגדו. הפעם הוא נתקל בגאון צבאי לא פחות מרשים, הדוכס הבריטי מוולינגטון. כאן האויב לא אפשר לו להפריד בין הצבאות, כפי שתמיד היטיב לעשות ולהביסם כך. באופן מתואם, תוך תפיסת עמדות מוצלחות, המתינו הכוחות לצבא צרפת ליד העיר הבלגית ווטרלו והביסו אותו.
אפילו מזג האוויר היה הפעם נגדו והבוץ הרב היקשה על חיילי צרפת להתקדם למול הביצורים של האנגלים. בקרב ווטרלו הובס נפוליאון בונפרטה סופית וירד מבימת ההיסטוריה.
זה היה סוף הקריירה המפוארת והמעט שחצנית של האיש שלא עצר לרגע, עד שההיסטוריה עצרה אותו. שוב, אך הפעם לתמיד, נשלח נפוליאון אל גלות, הפעם באי המבודד והמרוחק סנט-הלנה. באי הקטן הזה הוא חי עד מותו והוא עוד לא בן 52.
על אף נפילתו וכשלונותיו, הצרפתים זוכרים אותו בגדולתו. אולי משום שימיו היו ימיה הגדולים של צרפת. אחר-כך היא החלה לרדת ולהידרדר ביכולותיה הצבאיות, מה שהוריד במידה רבה גם את כוחה הפוליטי ביבשת אירופה. במלחמת העולם הראשונה היא עוד תחזיק מעמד כחלק מהברית המנצחת, אבל במלחמת העולם השנייה היא תובס די מהר על ידי הנאצים, ששלטו בה ועשו בה כרצונם. נפוליאון יהפוך למזכרת נעימה של ימי השיא של האימפריה הצרפתית שלא שרדה.
הנה סיפורו של נפוליאון (מתורגם):
https://youtu.be/VdNOXmtcRm8
משפט ההיסטוריה נגד נפוליאון (מתורגם):
https://youtu.be/8aq_gRfmjgY
הרצאת וידאו באנגלית על חייו של נפוליאון:
http://youtu.be/tfHnwqtJT9U
החדר ביפו הכבושה, שבו שיכן נפוליאון בשנת 1799 את חולי הדבר (עברית):
http://youtu.be/Yalz6RlcD48
כך הובס בעכו ונעצרה תכניתו לכבוש את אסיה (עברית):
https://youtu.be/PqYbnchHyd4
כובעו של נפוליאון מקרב ווטרלו מועבר למוזיאון אחר:
https://youtu.be/bt5cJZFxZOM
כשחזר לצרפת הוא אסף סביבו את הצבא מחדש. הנה הפגישה ביניהם:
https://youtu.be/puZh2LARvHU
שחזור קרב של נפוליאון בימינו:
http://youtu.be/tr3yUB-LibM
האי סנט הלנה והבית שבו התגורר ומת נפוליאון בונפרטה:
https://youtu.be/p4T3ieZZxfE
ו"שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על חייו של נפוליאון בונפרטה (עברית):
https://youtu.be/BOQM4nDqlPM?long=yes
נפוליאון בונפרטה, הוא נפוליאון הראשון, היה קיסר צרפת. לרוב מכנים אותו פשוט "נפוליאון" (כמו מדונה או ריטה). הוא היה המצביא המהולל בתולדות צרפת ואחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים.
הוא נחשב לאמן ההפתעה הצבאית. מצביא שידע לשער היטב מה האויב חושב ולהפתיע. בעיקר הוא התמקד בלשער מה האויב חושב שהוא לא יעשה ושלא הגיוני שמפקד כלשהו יעשה ואז עשה בדיוק את הלא צפוי ומפתיע את הצד השני.
ומנצח.
בתקופתו צרפת הפכה לאימפריה כובשת ורק פסע עמד בינו לבין שלטון על מרבית אירופה. היה אף שלב שהוא יצא למזרח התיכון, בשאיפה לכבוש גם את המזרח הרחוק. המקום שבו הוא נעצר היה העיר עכו. כשכתב את זכרונותיו הוא ציין ש"אם עכו הייתה נופלת בידי, הייתי משנה את העולם".
נפוליאון עלה לראשונה לשלטון בהפיכה, זאת לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא מצליח. כשליט צרפת הוא התגלה כבעל כושר ארגוני מדהים, בעל כריזמה ומנהיגות מופלאה ומנהיג חכם.
מהר מאוד הוא מבסס את שלטונו בצרפת ומגלה שהוא איש ארגון ומנהל מעולה. בונפרטה הכניס סדר בצרפת המבולגנת של אחרי המהפכה הצרפתית והופך אותה למעצמה גם בשדה האזרחי והמנהלי.
אבל אז הוא יצא לכבוש את אירופה ואף הכריז על עצמו קיסר צרפת. גורלו השתנה כשבחורף הרוסי הקשה הוא נאלץ לסגת, הובס לראשונה ואיבד את מרבית צבאו.
ערים לחולשתו הזמנית, קואליציה של כל המדינות שהתנגדו לו התארגנה כנגדו במהירות וצבאות הקואליציה הביסו אותו והביאו לגירושו לאלבה, אי זעיר שבו הותר לו לשלוט.
כך הפך נפוליאון הגדול, כמעט שליט העולם, לשליטו של אי זעיר בטוסקנה. אבל כמו בונפרטה אמיתי, הוא שיפר את האי ללא הכר ועד היום התושבים המקומיים של האי מודים לו על כך.
לאחר מספר שנים, כשהבין ששלטון המלוכה שהומלך בצרפת נחלש, בונפרטה נמלט מהאי וחוזר לשלוט בצרפת. אך שלטונו היה קצר ונמשך רק כמו שהתקופה הזו מכונה: "תקופת מאה הימים". כי בונפרטה יצא להגן על שלטונו מפני כוחות הקואליציה האירופית האנטי-נפוליאונית, שסרבה לקבל את שובו והתארגנה כנגדו.
שוב חוזר הניגון והוא ניצח פה וניצח שם, עד שהגיע הקרב המכריע שלקראתו התאחדו הכוחות כנגדו. הפעם הוא נתקל בגאון צבאי לא פחות מרשים, הדוכס הבריטי מוולינגטון. כאן האויב לא אפשר לו להפריד בין הצבאות, כפי שתמיד היטיב לעשות ולהביסם כך. באופן מתואם, תוך תפיסת עמדות מוצלחות, המתינו הכוחות לצבא צרפת ליד העיר הבלגית ווטרלו והביסו אותו.
אפילו מזג האוויר היה הפעם נגדו והבוץ הרב היקשה על חיילי צרפת להתקדם למול הביצורים של האנגלים. בקרב ווטרלו הובס נפוליאון בונפרטה סופית וירד מבימת ההיסטוריה.
זה היה סוף הקריירה המפוארת והמעט שחצנית של האיש שלא עצר לרגע, עד שההיסטוריה עצרה אותו. שוב, אך הפעם לתמיד, נשלח נפוליאון אל גלות, הפעם באי המבודד והמרוחק סנט-הלנה. באי הקטן הזה הוא חי עד מותו והוא עוד לא בן 52.
על אף נפילתו וכשלונותיו, הצרפתים זוכרים אותו בגדולתו. אולי משום שימיו היו ימיה הגדולים של צרפת. אחר-כך היא החלה לרדת ולהידרדר ביכולותיה הצבאיות, מה שהוריד במידה רבה גם את כוחה הפוליטי ביבשת אירופה. במלחמת העולם הראשונה היא עוד תחזיק מעמד כחלק מהברית המנצחת, אבל במלחמת העולם השנייה היא תובס די מהר על ידי הנאצים, ששלטו בה ועשו בה כרצונם. נפוליאון יהפוך למזכרת נעימה של ימי השיא של האימפריה הצרפתית שלא שרדה.
הנה סיפורו של נפוליאון (מתורגם):
https://youtu.be/VdNOXmtcRm8
משפט ההיסטוריה נגד נפוליאון (מתורגם):
https://youtu.be/8aq_gRfmjgY
הרצאת וידאו באנגלית על חייו של נפוליאון:
http://youtu.be/tfHnwqtJT9U
החדר ביפו הכבושה, שבו שיכן נפוליאון בשנת 1799 את חולי הדבר (עברית):
http://youtu.be/Yalz6RlcD48
כך הובס בעכו ונעצרה תכניתו לכבוש את אסיה (עברית):
https://youtu.be/PqYbnchHyd4
כובעו של נפוליאון מקרב ווטרלו מועבר למוזיאון אחר:
https://youtu.be/bt5cJZFxZOM
כשחזר לצרפת הוא אסף סביבו את הצבא מחדש. הנה הפגישה ביניהם:
https://youtu.be/puZh2LARvHU
שחזור קרב של נפוליאון בימינו:
http://youtu.be/tr3yUB-LibM
האי סנט הלנה והבית שבו התגורר ומת נפוליאון בונפרטה:
https://youtu.be/p4T3ieZZxfE
ו"שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על חייו של נפוליאון בונפרטה (עברית):
https://youtu.be/BOQM4nDqlPM?long=yes
מי ניצח בקרב בורודינו?
בשנת 1812 יצא נפוליאון בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, לכבוש את רוסיה. עטור תהילה ורב נצחונות, אחרי שכבש כמעט את כל אירופה, נפוליאון תקף את רוסיה בראש צבא שמנה כ־700 אלף חיילים צרפתים ובעלי בריתם.
מול צבאו הענק של המצביא הצרפתי עמד הצבא הרוסי, שהיה קטן פי שלושה מצבא נפוליאון. לכן הרוסים, בפיקודו של מיכאיל קוטוזוב, נאלצו לסגת פנימה. נפוליאון התקדם יותר מ-800 ק"מ אל תוך רוסיה ונותרו לו מעט יותר מ-100 קילומטרים עד מוסקבה.
קוטוזוב, המפקד העליון של הצבא הרוסי, החליט לחסום את דרכו של הצרפתי אל מוסקבה ולנהל את הקרב מולו בשדה קרב, שהיה סמוך לעיירה בורודינו. קרב בורודינו (Borodino battle) עתיד להיות קרב מפתח במלחמת רוסיה-צרפת והקרב הגדול ביותר בפלישת נפוליאון לרוסיה.
קרב הבלימה הזה התקיים ב-7 לספטמבר 1812. מצד אחד עמד הצבא האימפריאלי הרוסי, בהנהגת הגנרל קוטוזוב, שהתארגן היטב לקרב בלימה גורלי. ה"גרנד ארמה", הצבא הצרפתי המתקרב למוסקבה, מגיע לשדה בורודינו בכוח עצום ובפיקודו של נפוליאון בונפרטה תוקף מיד את הצבא הרוסי.
כרבע מיליון חיילים, משני הצדדים, משתתפים בקרב.
הקרב בבורודינו נמשך יום שלם ורק בערב מתחילים להתבהר תוצאותיו. הצבא הצרפתי לא הצליח לחסל את הצבא הרוסי או לעקוף את העמדות הרוסיות ביער אוטצקי. נפוליאון נתן לצבאו פקודה לסגת לעמדותיהם בתחילת הקרב. הצבא הצרפתי עוד יכבוש לבסוף את העמדות העיקריות של הרוסים, אבל ייכשל בחיסול הצבא הרוסי.
נראה שהקרב, עם כ-100 אלף הרוגים בו לשני הצדדים, הסתיים ללא הכרעה ברורה. ההפסד הטקטי והאבידות הגדולות, ביחס לגודל צבאם, יביאו לנסיגה רוסית למחרת. אבל נפוליאון "ינצח רק בנקודות” את הקרב ולראשונה לא יתן מכה צבאית מוחצת לאויב. הוא איבד בקרב 60 אלף מחייליו, כמעט פי 2 מהאבידות הרוסיות.
הנסיגה הרוסית אפשרה לצבא הרוסי להתארגן מחדש. בעוד מיכאיל קוטוזוב, המפקד הרוסי העליון, איבד כ-39 אלף חיילים, האבידות של צבא נפוליאון בקרב הסתכמו בכ-60 אלף איש.
כמה שבועות אחר-כך יצליח נפוליאון לכבוש את מוסקבה ואף להחריבה, אבל לצרפתים לא תהיה הזדמנות של ממש להתאושש מהאבידות הרבות שצברו. כך יצא שבסוף 1812, ועל אף נצחונותיהם בקרב בורודינו ובכיבוש מוסקבה, צבא נפוליאון יושמד כמעט לחלוטין.
עבור הצרפתי גם כיבוש מוסקבה לא ישיג את התוצאות שנפוליאון קיווה להשיג. בסופו של דבר, כשהחורף הרוסי הקשה מגיע, הפלישה לרוסיה הסתיימה בתבוסה צרפתית. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, ידע שלא יצליח לנצח את נפוליאון בקרב צבאי ומצא פתרון מבריק. כוחות הגרילה שלו המתינו לצבא הצרפתי שהחל לסגת ממוסקבה העולה בלהבות וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. החיילים הרוסיים שתקפו ונעלמו, הטרידו את הצבא הצרפתי וגרמו לו אבידות רבות ונזק לוגיסטי רב.
החורף הרוסי עשה את השאר. חיילי שארית צבאו של המצביא הבלתי מנוצח סבלו מהקור ומהמחסור בציוד ובמזון. הם קפאו למוות בהמוניהם ולצבא נפוליאון נגרמו אבידות קשות. הטקטיקן הגאון מצא את עצמו נאלץ לסגת בראש שאריות צבאו המועטות, ולהוביל את מי שנשארו מחייליו בחזרה לצרפת.
העמים, שנוצחו קודם ושועבדו על ידי נפוליאון באירופה, מזהים את חולשתו ומרימים עכשיו ראש וחוזרים לעצמאותם הלאומית. בקרוב הם יביסו את נפוליאון בקרב גדול אחר והקיסר נפוליאון יירד מהשלטון בצרפת.
כך יצא שלמרות ההפסד העצום של הצבא הרוסי בקרב בורודינו, הוא היה לאחד הימים הגדולים בהיסטוריה הצבאית של רוסיה. בפקודתו של קוטוזוב, נסוג הצבא הרוסי, שיותר ממחצית חייליו נהרגו בקרב. כך הצליח המפקד הרוסי החכם לשמר לעצמו כוח, כדי להמשיך ולהתנגד בהמשך המערכה לגאון המלחמה הצרפתי ולהביסו בסופו של דבר, באמצעות לוחמת גרילה ופגיעה בלוגיסטיקה שלו.
כך יצא שבמערכה של נפוליאון עם רוסיה, נוצח הגאון הצבאי הצרפתי על ידי הצבא הרוסי, בראשות האסטרטג הרוסי ובאדיבותו של החורף הקשוח של רוסיה.
הנה סיפורו של הקרב בבורודינו והחלטת קוטוזוב לסגת כדי לשמור להמשך על מחצית צבאו שנותרה בתום יום הקרב:
https://youtu.be/LZBiJ2dhVMI
מוזיאון שמציג את פנורמת הקרב:
https://youtu.be/xH_j7VnRTQE
שיר פטריוטי על המתקפה של נפוליאון על רוסיה:
https://youtu.be/4LXnIPGsveA
בשנת 1812 יצא נפוליאון בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, לכבוש את רוסיה. עטור תהילה ורב נצחונות, אחרי שכבש כמעט את כל אירופה, נפוליאון תקף את רוסיה בראש צבא שמנה כ־700 אלף חיילים צרפתים ובעלי בריתם.
מול צבאו הענק של המצביא הצרפתי עמד הצבא הרוסי, שהיה קטן פי שלושה מצבא נפוליאון. לכן הרוסים, בפיקודו של מיכאיל קוטוזוב, נאלצו לסגת פנימה. נפוליאון התקדם יותר מ-800 ק"מ אל תוך רוסיה ונותרו לו מעט יותר מ-100 קילומטרים עד מוסקבה.
קוטוזוב, המפקד העליון של הצבא הרוסי, החליט לחסום את דרכו של הצרפתי אל מוסקבה ולנהל את הקרב מולו בשדה קרב, שהיה סמוך לעיירה בורודינו. קרב בורודינו (Borodino battle) עתיד להיות קרב מפתח במלחמת רוסיה-צרפת והקרב הגדול ביותר בפלישת נפוליאון לרוסיה.
קרב הבלימה הזה התקיים ב-7 לספטמבר 1812. מצד אחד עמד הצבא האימפריאלי הרוסי, בהנהגת הגנרל קוטוזוב, שהתארגן היטב לקרב בלימה גורלי. ה"גרנד ארמה", הצבא הצרפתי המתקרב למוסקבה, מגיע לשדה בורודינו בכוח עצום ובפיקודו של נפוליאון בונפרטה תוקף מיד את הצבא הרוסי.
כרבע מיליון חיילים, משני הצדדים, משתתפים בקרב.
הקרב בבורודינו נמשך יום שלם ורק בערב מתחילים להתבהר תוצאותיו. הצבא הצרפתי לא הצליח לחסל את הצבא הרוסי או לעקוף את העמדות הרוסיות ביער אוטצקי. נפוליאון נתן לצבאו פקודה לסגת לעמדותיהם בתחילת הקרב. הצבא הצרפתי עוד יכבוש לבסוף את העמדות העיקריות של הרוסים, אבל ייכשל בחיסול הצבא הרוסי.
נראה שהקרב, עם כ-100 אלף הרוגים בו לשני הצדדים, הסתיים ללא הכרעה ברורה. ההפסד הטקטי והאבידות הגדולות, ביחס לגודל צבאם, יביאו לנסיגה רוסית למחרת. אבל נפוליאון "ינצח רק בנקודות” את הקרב ולראשונה לא יתן מכה צבאית מוחצת לאויב. הוא איבד בקרב 60 אלף מחייליו, כמעט פי 2 מהאבידות הרוסיות.
הנסיגה הרוסית אפשרה לצבא הרוסי להתארגן מחדש. בעוד מיכאיל קוטוזוב, המפקד הרוסי העליון, איבד כ-39 אלף חיילים, האבידות של צבא נפוליאון בקרב הסתכמו בכ-60 אלף איש.
כמה שבועות אחר-כך יצליח נפוליאון לכבוש את מוסקבה ואף להחריבה, אבל לצרפתים לא תהיה הזדמנות של ממש להתאושש מהאבידות הרבות שצברו. כך יצא שבסוף 1812, ועל אף נצחונותיהם בקרב בורודינו ובכיבוש מוסקבה, צבא נפוליאון יושמד כמעט לחלוטין.
עבור הצרפתי גם כיבוש מוסקבה לא ישיג את התוצאות שנפוליאון קיווה להשיג. בסופו של דבר, כשהחורף הרוסי הקשה מגיע, הפלישה לרוסיה הסתיימה בתבוסה צרפתית. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, ידע שלא יצליח לנצח את נפוליאון בקרב צבאי ומצא פתרון מבריק. כוחות הגרילה שלו המתינו לצבא הצרפתי שהחל לסגת ממוסקבה העולה בלהבות וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. החיילים הרוסיים שתקפו ונעלמו, הטרידו את הצבא הצרפתי וגרמו לו אבידות רבות ונזק לוגיסטי רב.
החורף הרוסי עשה את השאר. חיילי שארית צבאו של המצביא הבלתי מנוצח סבלו מהקור ומהמחסור בציוד ובמזון. הם קפאו למוות בהמוניהם ולצבא נפוליאון נגרמו אבידות קשות. הטקטיקן הגאון מצא את עצמו נאלץ לסגת בראש שאריות צבאו המועטות, ולהוביל את מי שנשארו מחייליו בחזרה לצרפת.
העמים, שנוצחו קודם ושועבדו על ידי נפוליאון באירופה, מזהים את חולשתו ומרימים עכשיו ראש וחוזרים לעצמאותם הלאומית. בקרוב הם יביסו את נפוליאון בקרב גדול אחר והקיסר נפוליאון יירד מהשלטון בצרפת.
כך יצא שלמרות ההפסד העצום של הצבא הרוסי בקרב בורודינו, הוא היה לאחד הימים הגדולים בהיסטוריה הצבאית של רוסיה. בפקודתו של קוטוזוב, נסוג הצבא הרוסי, שיותר ממחצית חייליו נהרגו בקרב. כך הצליח המפקד הרוסי החכם לשמר לעצמו כוח, כדי להמשיך ולהתנגד בהמשך המערכה לגאון המלחמה הצרפתי ולהביסו בסופו של דבר, באמצעות לוחמת גרילה ופגיעה בלוגיסטיקה שלו.
כך יצא שבמערכה של נפוליאון עם רוסיה, נוצח הגאון הצבאי הצרפתי על ידי הצבא הרוסי, בראשות האסטרטג הרוסי ובאדיבותו של החורף הקשוח של רוסיה.
הנה סיפורו של הקרב בבורודינו והחלטת קוטוזוב לסגת כדי לשמור להמשך על מחצית צבאו שנותרה בתום יום הקרב:
https://youtu.be/LZBiJ2dhVMI
מוזיאון שמציג את פנורמת הקרב:
https://youtu.be/xH_j7VnRTQE
שיר פטריוטי על המתקפה של נפוליאון על רוסיה:
https://youtu.be/4LXnIPGsveA
למה קרב אוסטרליץ נקרא קרב שלושת הקיסרים?
זה היה קרב ענקים שהיה לאחד הנצחונות הגדולים של נפוליאון. לפתע, אחרי כל הצלחותיו בשדה הקרב, מצא עצמו המצביא הצרפתי שהיה לקיסר, נפוליאון בונפרטה, ניצב אל מול כוח ענקי, גדול משלו, שהיה חיבור בין שני כוחות אירופיים שהתנגדו לו.
היום קוראים לו קרב אוֹסְטֶרְלִיץ (Austerlitz battle). הקרב זכה לשמו מכיוון שנערך בסמוך לעיירה אוסטרליץ, הנמצאת בשטח צ'כיה של היום. כיום, אגב, שמה של העיירה שונה ל"סלבקוב".
אבל בתחילת המאה ה-19 זכה הקרב הגדול לכינוי "קרב שלושת הקיסרים". הסיבה היא שהקרב נערך בין צרפת בפיקודו של נפוליאון בונפרטה שהכריז על עצמו קיסר צרפת, ובין צבא של ברית רוסית-אוסטרית, שתי קיסרויות אירופיות חזקות באותה תקופה. למעשה החיבור הזה נועד כולו כדי לעצור את כיבושיו ומלחמותיו האלימות של נפוליאון ברחבי אירופה.
הקרב הזה נערך ב-2 בדצמבר 1805 בין הגרנד ארמה הצרפתי, צבא גדול של כ-73 אלף חיילים שמפקדם נפוליאון, לבין של כ-85 אלף חיילי כוחות הברית הרוסית-אוסטרית, חלק מהקואליציה שהוקמה באירופה נגד צרפת באותה תקופה. הקרב היה מהחשובים והמכריעים במלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית, השלישית מתוך שבע המלחמות הנפוליאוניות.
הניצחון הצרפתי בקרב היה ברור וחד. הוא הביא להתפרקות מהירה של הקואליציה שהתחברה כנגד נפוליאון וצרפת. זה קרה יומיים לאחר הקרב, כשהאוסטרים חתמו על חוזה פרסבורג - הסכם הפסקת אש חד צדדי עם הצרפתים, שיהפוך בהמשך להסכם שלום.
במסגרת ההסכם האוסטרים הסכימו לשלם פיצויים של כ-40 מיליון פרנק לצרפתים. הם הסכימו גם לסעיפים מדיניים משפילים. אחד מהם היה לפרק את הקיסרות הרומית הקדושה. פרנץ השני הפך לקיסר אוסטריה בלבד, לאחר שקודם לתבוסתו הוא נקרא "קיסר האימפריה הרומית הקדושה".
הנה סרטון על קרב אוסטרליץ:
https://youtu.be/g_kUbpn8AtY
האם כך נראה קרב שלושת הקיסרים?
http://youtu.be/GIgbtnC1mP0
שחזור של ניהול הקרב מתוך סדרת טלוויזיה:
https://youtu.be/AotbMs7BIhE
וסרט תיעודי על קרב אוסטרליץ:
https://youtu.be/OaoNMLKDCQU?long=yes
זה היה קרב ענקים שהיה לאחד הנצחונות הגדולים של נפוליאון. לפתע, אחרי כל הצלחותיו בשדה הקרב, מצא עצמו המצביא הצרפתי שהיה לקיסר, נפוליאון בונפרטה, ניצב אל מול כוח ענקי, גדול משלו, שהיה חיבור בין שני כוחות אירופיים שהתנגדו לו.
היום קוראים לו קרב אוֹסְטֶרְלִיץ (Austerlitz battle). הקרב זכה לשמו מכיוון שנערך בסמוך לעיירה אוסטרליץ, הנמצאת בשטח צ'כיה של היום. כיום, אגב, שמה של העיירה שונה ל"סלבקוב".
אבל בתחילת המאה ה-19 זכה הקרב הגדול לכינוי "קרב שלושת הקיסרים". הסיבה היא שהקרב נערך בין צרפת בפיקודו של נפוליאון בונפרטה שהכריז על עצמו קיסר צרפת, ובין צבא של ברית רוסית-אוסטרית, שתי קיסרויות אירופיות חזקות באותה תקופה. למעשה החיבור הזה נועד כולו כדי לעצור את כיבושיו ומלחמותיו האלימות של נפוליאון ברחבי אירופה.
הקרב הזה נערך ב-2 בדצמבר 1805 בין הגרנד ארמה הצרפתי, צבא גדול של כ-73 אלף חיילים שמפקדם נפוליאון, לבין של כ-85 אלף חיילי כוחות הברית הרוסית-אוסטרית, חלק מהקואליציה שהוקמה באירופה נגד צרפת באותה תקופה. הקרב היה מהחשובים והמכריעים במלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית, השלישית מתוך שבע המלחמות הנפוליאוניות.
הניצחון הצרפתי בקרב היה ברור וחד. הוא הביא להתפרקות מהירה של הקואליציה שהתחברה כנגד נפוליאון וצרפת. זה קרה יומיים לאחר הקרב, כשהאוסטרים חתמו על חוזה פרסבורג - הסכם הפסקת אש חד צדדי עם הצרפתים, שיהפוך בהמשך להסכם שלום.
במסגרת ההסכם האוסטרים הסכימו לשלם פיצויים של כ-40 מיליון פרנק לצרפתים. הם הסכימו גם לסעיפים מדיניים משפילים. אחד מהם היה לפרק את הקיסרות הרומית הקדושה. פרנץ השני הפך לקיסר אוסטריה בלבד, לאחר שקודם לתבוסתו הוא נקרא "קיסר האימפריה הרומית הקדושה".
הנה סרטון על קרב אוסטרליץ:
https://youtu.be/g_kUbpn8AtY
האם כך נראה קרב שלושת הקיסרים?
http://youtu.be/GIgbtnC1mP0
שחזור של ניהול הקרב מתוך סדרת טלוויזיה:
https://youtu.be/AotbMs7BIhE
וסרט תיעודי על קרב אוסטרליץ:
https://youtu.be/OaoNMLKDCQU?long=yes
מה עושה המואזין במסגד ולמה נפוליאון ירה בו?
סיפור ידוע הוא שנפוליאון ירה במואזין של רמלה, כשההוא הפריע לו לישון. מדובר בביקור ברמלה של הכובש, קיסר צרפת, בשנת 1799, עת הגיע הצבא הצרפתי אל רמלה.
נפוליאון מתאכסן במנזר הפרנציסקני שבעיר. מחלון חדרו ניבט אליו הצריח של מסגד חזיפה אל-ימני שבקרבת מקום.
למחרת עם שחר, בעוד הכובש הגדול ישן וחולם על עכו ויפו והאימפריה שהוא עומד להגדיל לכיוון אסיה, לאחר שיביס את העות'מנים, הוא שומע קול גדול המסלסל משום מקום.
היה זה המואזין של המסגד. מאז בילאל אבן רבאח, המואזין הראשון בתולדות האסלאם, קוראים המואזינים לתפילה, חמש פעמים ביום, כשקולם מסתלסל בקול מצריח המסגד.
האגדה הרמלאית מספרת שקיסר צרפת התרגז על הקול הרועש, שקרא למאמינים מראש המסגד הסמוך, להשכים קום והעיר אותו מוקדם בבוקר. כדי שיניח לו לישון, נפוליאון ירה יריה אחת במואזין מחלון חדרו והרגו. לאחר מכן שב למיטתו והמשיך לישון.
כשהמואזין קורא לתפילה, הוא פונה בקולו לארבעה הכיוונים וקורא מול כל אחד מהם: "אללה הוא הגדול מכולם" וממשיך.
נפוליאון לא היה היחיד שהמאזין הפריע לו. כיום משתמשים במסגדים רבים גם ברמקולים רבי עוצמה, המשמיעים הקלטה של קריאת המואזין או מהמיקרופון שלו ועושים זאת בעוצמה רבה. במקומות רבים גם משמיעים כמה מסגדים סמוכים, ללא תיאום ביניהם ובמשך זמן ארוך הרבה יותר, את הסלסולים החזקים הללו.
במדינות רבות הדבר אסור או מוגבל בחוק, כולל מצרים, איראן, סוריה, במרוקו, רמאללה ועוד.
הנה מואזין שלא זקוק לשום מכשיר:
https://youtu.be/zBNUdeWw-wE
יש ערים שקשה לדמיין ללא קול המואזין הקורא מצריח המסגד:
https://youtu.be/sZ7Kbtlh6NM
אפשר גם לחייך (עברית):
https://youtu.be/xQ8LDLcJYlM
ועוצמת הקול של המואזין ממשיכה גם היום להיות עניין (עברית):
https://youtu.be/HxwkYvOC5WE?long=yes
סיפור ידוע הוא שנפוליאון ירה במואזין של רמלה, כשההוא הפריע לו לישון. מדובר בביקור ברמלה של הכובש, קיסר צרפת, בשנת 1799, עת הגיע הצבא הצרפתי אל רמלה.
נפוליאון מתאכסן במנזר הפרנציסקני שבעיר. מחלון חדרו ניבט אליו הצריח של מסגד חזיפה אל-ימני שבקרבת מקום.
למחרת עם שחר, בעוד הכובש הגדול ישן וחולם על עכו ויפו והאימפריה שהוא עומד להגדיל לכיוון אסיה, לאחר שיביס את העות'מנים, הוא שומע קול גדול המסלסל משום מקום.
היה זה המואזין של המסגד. מאז בילאל אבן רבאח, המואזין הראשון בתולדות האסלאם, קוראים המואזינים לתפילה, חמש פעמים ביום, כשקולם מסתלסל בקול מצריח המסגד.
האגדה הרמלאית מספרת שקיסר צרפת התרגז על הקול הרועש, שקרא למאמינים מראש המסגד הסמוך, להשכים קום והעיר אותו מוקדם בבוקר. כדי שיניח לו לישון, נפוליאון ירה יריה אחת במואזין מחלון חדרו והרגו. לאחר מכן שב למיטתו והמשיך לישון.
כשהמואזין קורא לתפילה, הוא פונה בקולו לארבעה הכיוונים וקורא מול כל אחד מהם: "אללה הוא הגדול מכולם" וממשיך.
נפוליאון לא היה היחיד שהמאזין הפריע לו. כיום משתמשים במסגדים רבים גם ברמקולים רבי עוצמה, המשמיעים הקלטה של קריאת המואזין או מהמיקרופון שלו ועושים זאת בעוצמה רבה. במקומות רבים גם משמיעים כמה מסגדים סמוכים, ללא תיאום ביניהם ובמשך זמן ארוך הרבה יותר, את הסלסולים החזקים הללו.
במדינות רבות הדבר אסור או מוגבל בחוק, כולל מצרים, איראן, סוריה, במרוקו, רמאללה ועוד.
הנה מואזין שלא זקוק לשום מכשיר:
https://youtu.be/zBNUdeWw-wE
יש ערים שקשה לדמיין ללא קול המואזין הקורא מצריח המסגד:
https://youtu.be/sZ7Kbtlh6NM
אפשר גם לחייך (עברית):
https://youtu.be/xQ8LDLcJYlM
ועוצמת הקול של המואזין ממשיכה גם היום להיות עניין (עברית):
https://youtu.be/HxwkYvOC5WE?long=yes
נפוליאון
כיצד הובס נפוליאון בונפרטה מול רוסיה?
זה היה מהפך עצום ביחסי הכוחות של אירופה. הפלישה של צרפת לרוסיה (French invasion of Russia) הפכה להיות אחד האירועים הקשים בקריירה של מי שנחשב אחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה ולסמן שינוי של כל הבריתות באירופה. מכאן תתחיל נפילתו של קיסר צרפת.
נפוליאון בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, פספס לחלוטין את המתקפה שלו על רוסיה. זה היה בשנת 1812 ונפוליאון, עתיר הישגים צבאיים, תקף את רוסיה בראש צבא כ־700 אלף חיילים צרפתים ובעלי בריתם.
ראשית הכישלון של המתקפה המרשימה הזו נעוץ בעובדה שנפוליאון העדיף לתקוף ולכבוש את מוסקבה הפחות חשובה ולא את הבירה הרוסית באותו זמן, סנט פטרסבורג. הוא כבש אותה בקלות, אבל הרוסים לא התרגשו ושרפו אותה על צבאו. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, המתין לצבא הצרפתי שהחל לסגת. הוא לא התייצב מולו צבאית ביודעו שנפוליאון יכה את צבאו. במקום זאת הוא החל לזנב בו באמצעות כוחות גרילה ששלח, שהטרידו את הצבא הרוסי וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. רק משהלך הצבא הצרפתי ונחלש בנסיגתו תקף צבא רוסיה וליד נהר הברזינה הוא הטביע חיילים צרפתים רבים ושבה רבים נוספים.
כשהגיע החורף הרוסי הקשה וחיילי צרפת לא הצליחו להתקדם הם המשיכו להחלש ואיבדו את מרבית כוחם. בשלגים של רוסיה איבד נפוליאון את מרבית חייליו. הוא חזר מובס לצרפת, עם 20 אלף החיילים הנותרים, כשהם מותשים וקפואים ואומרים תודה על שהצליחו לברוח מהקור הקשה של רוסיה.
פלישה זו של נפוליאון לרוסיה הייתה לנקודת שבר משמעותית במלחמות נפוליאון, שהלכו עד אז מהצלחה להצלחה. הצמצום הדרמתי בכוח הצבאי של צרפת, בעקבות הפלישה הזו ב-1812, הפך אותה ואת בנות בריתה לחלשות ביחס לעבר. תבוסתו הסופית של נפוליאון הייתה מעתה רק עניין של זמן.
כך הובס נפוליאון בידי החורף הקשה של רוסיה:
http://youtu.be/458Gw-Xw0u0
קטע מסרט קולנוע שמראה את הייאוש הנפוליאוני:
http://youtu.be/hEskuLCBW3Y
ההקשר ההיסטורי והאישי של נפוליאון לפני ואחרי היציאה למסע המלחמה ברוסיה:
https://youtu.be/VdNOXmtcRm8
והסבר למלחמה של נפוליאון ברוסיה:
http://youtu.be/QrT7H2DvQ3Y
זה היה מהפך עצום ביחסי הכוחות של אירופה. הפלישה של צרפת לרוסיה (French invasion of Russia) הפכה להיות אחד האירועים הקשים בקריירה של מי שנחשב אחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה ולסמן שינוי של כל הבריתות באירופה. מכאן תתחיל נפילתו של קיסר צרפת.
נפוליאון בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, פספס לחלוטין את המתקפה שלו על רוסיה. זה היה בשנת 1812 ונפוליאון, עתיר הישגים צבאיים, תקף את רוסיה בראש צבא כ־700 אלף חיילים צרפתים ובעלי בריתם.
ראשית הכישלון של המתקפה המרשימה הזו נעוץ בעובדה שנפוליאון העדיף לתקוף ולכבוש את מוסקבה הפחות חשובה ולא את הבירה הרוסית באותו זמן, סנט פטרסבורג. הוא כבש אותה בקלות, אבל הרוסים לא התרגשו ושרפו אותה על צבאו. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, המתין לצבא הצרפתי שהחל לסגת. הוא לא התייצב מולו צבאית ביודעו שנפוליאון יכה את צבאו. במקום זאת הוא החל לזנב בו באמצעות כוחות גרילה ששלח, שהטרידו את הצבא הרוסי וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. רק משהלך הצבא הצרפתי ונחלש בנסיגתו תקף צבא רוסיה וליד נהר הברזינה הוא הטביע חיילים צרפתים רבים ושבה רבים נוספים.
כשהגיע החורף הרוסי הקשה וחיילי צרפת לא הצליחו להתקדם הם המשיכו להחלש ואיבדו את מרבית כוחם. בשלגים של רוסיה איבד נפוליאון את מרבית חייליו. הוא חזר מובס לצרפת, עם 20 אלף החיילים הנותרים, כשהם מותשים וקפואים ואומרים תודה על שהצליחו לברוח מהקור הקשה של רוסיה.
פלישה זו של נפוליאון לרוסיה הייתה לנקודת שבר משמעותית במלחמות נפוליאון, שהלכו עד אז מהצלחה להצלחה. הצמצום הדרמתי בכוח הצבאי של צרפת, בעקבות הפלישה הזו ב-1812, הפך אותה ואת בנות בריתה לחלשות ביחס לעבר. תבוסתו הסופית של נפוליאון הייתה מעתה רק עניין של זמן.
כך הובס נפוליאון בידי החורף הקשה של רוסיה:
http://youtu.be/458Gw-Xw0u0
קטע מסרט קולנוע שמראה את הייאוש הנפוליאוני:
http://youtu.be/hEskuLCBW3Y
ההקשר ההיסטורי והאישי של נפוליאון לפני ואחרי היציאה למסע המלחמה ברוסיה:
https://youtu.be/VdNOXmtcRm8
והסבר למלחמה של נפוליאון ברוסיה:
http://youtu.be/QrT7H2DvQ3Y
מהו האי סנט הלנה שאליו הוגלה נפוליאון בסוף חייו?
האי סנט הלנה (Saint Helena) התפרסם בהיסטוריה כמקום הגלות של נפוליאון בונפרטה והמקום שבו סיים את חייו, נפוליאון הוגלה לאי בשנת 1815, לאחר שהובס בווטרלו על ידי האנגלים.
נפוליאון חי בסנט הלנה 6 שנים ואז מת מוות מסתורי. רבים מאמינים עד היום שהוא נגרם מהרעלה, אם כי אין לכך כל הוכחות.
סנט הלנה הוא אי געשי שנשלט עד היום על ידי הבריטים. זהו אחד האיים המיושבים הכי נידחים על פני כדור הארץ. הוא נמצא במרחק של 2,000 קילומטרים מחופי מערב אפריקה ומתגוררים בו כ-4,500 תושבים הרואים בעצמם "קדושים".
בעבר היה האי נקודת מעבר לאניות שהפליגו מאירופה לכיוון האוקיינוס ההודי, אך מאז המאה ה-19 אוניות הסוחר אינן זקוקות לנמל בדרכן בהפלגות ארוכות וערכו הכלכלי של סנט הלנה ירד משמעותית. גם פתיחתה של תעלת סואץ האיצה את הפיכתו של האי למקום שמתבסס בעיקר על חקלאות גידול בקר.
תקוותו הכלכלית הגדולה של האי כרגע היא שדה התעופה החדש שמוקם בו. סביר שהוא יגדיל את התיירות אל האי, שכן בעבר הייתה הדרך היחידה של תיירים להגיע אליו, באמצעות הפלגה בת 5 ימים מדרום אפריקה.
קצת מסנט הלנה:
https://youtu.be/p4T3ieZZxfE
באי הזה יושב הר געש עצום שהתפרצות ומפולת אדירה התרחשה בו ב-1980:
https://youtu.be/-H_HZVY1tT4
מצגת על נפוליאון בסנט הלנה:
https://youtu.be/02yT_hfHBqo
וכך מת נפוליאון באי:
https://youtu.be/eBH7jTTUf4o
האי סנט הלנה (Saint Helena) התפרסם בהיסטוריה כמקום הגלות של נפוליאון בונפרטה והמקום שבו סיים את חייו, נפוליאון הוגלה לאי בשנת 1815, לאחר שהובס בווטרלו על ידי האנגלים.
נפוליאון חי בסנט הלנה 6 שנים ואז מת מוות מסתורי. רבים מאמינים עד היום שהוא נגרם מהרעלה, אם כי אין לכך כל הוכחות.
סנט הלנה הוא אי געשי שנשלט עד היום על ידי הבריטים. זהו אחד האיים המיושבים הכי נידחים על פני כדור הארץ. הוא נמצא במרחק של 2,000 קילומטרים מחופי מערב אפריקה ומתגוררים בו כ-4,500 תושבים הרואים בעצמם "קדושים".
בעבר היה האי נקודת מעבר לאניות שהפליגו מאירופה לכיוון האוקיינוס ההודי, אך מאז המאה ה-19 אוניות הסוחר אינן זקוקות לנמל בדרכן בהפלגות ארוכות וערכו הכלכלי של סנט הלנה ירד משמעותית. גם פתיחתה של תעלת סואץ האיצה את הפיכתו של האי למקום שמתבסס בעיקר על חקלאות גידול בקר.
תקוותו הכלכלית הגדולה של האי כרגע היא שדה התעופה החדש שמוקם בו. סביר שהוא יגדיל את התיירות אל האי, שכן בעבר הייתה הדרך היחידה של תיירים להגיע אליו, באמצעות הפלגה בת 5 ימים מדרום אפריקה.
קצת מסנט הלנה:
https://youtu.be/p4T3ieZZxfE
באי הזה יושב הר געש עצום שהתפרצות ומפולת אדירה התרחשה בו ב-1980:
https://youtu.be/-H_HZVY1tT4
מצגת על נפוליאון בסנט הלנה:
https://youtu.be/02yT_hfHBqo
וכך מת נפוליאון באי:
https://youtu.be/eBH7jTTUf4o
איך הצליח בן של פקיד בשם נפוליאון להפוך לקיסר?
עד המאה ה-20 הייתה התופעה של אדם פשוט ההופך למלך או קיסר אירוע די נדיר. אם הוא התרחש, הרי שלרוב זה קרה במהלך הפיכה אלימה שביצע.
אך נפוליאון בונפרטה היה מקרה שונה. הוא היה אזרח צרפתי רגיל, חייל שהתחיל מלמטה, כמעט מכלום ועדיין נאלץ לעשות מרחק עצום אל השלטון. מקורו, צריך לזכור, באי קטן ומרוחק מפריז, שזה משהו כמו לכבוש ולהנהיג בימינו את ארצות הברית של היום מעיירה זעירה, שאיו בה אפילו אינטרנט בטקסס. ועדיין, משם נפוליאון הגיע הכי גבוה שאפשר בצרפת, לטופ הפוליטי של ארצו.
וואו. איך זה קורה?
נפוליאון, בנו של נוטריון מהאי קורסיקה, הבין את המצב הפוליטי שאליו נקלעה צרפת אחרי המהפכה הצרפתית. המהפכה הזו הייתה סימן ברור בעיניו לכך שהסתיימה התקופה שבה השלטון מבוסס על המוצא המשפחתי והמעמד האציל שלך. הוא הבין שאם בעבר רק למעטים הייתה האפשרות לזכות בשלטון, בעיקר לרשת אותו מאב מלך, הנסיבות בצרפת השתנו.
נפוליאון, איש צבא מקצועי וחריף בשכלו, גבר במהירות על מתחריו בדרכו לפיקוד על הצבא. הוא הבין שהמלחמות עומדות להיות יותר ויותר גדולות ולהתבסס על המוני חיילים מגויסים, הלוחמים בטקטיקה של הפתעה. הוא סבר שעידן המלחמות המסורבלות של המאה ה-18, עם צבאות המבוססים על שכירי חרב ולוחמה במערכי קרב מסורבלים וקבועים, סיים את תפקידו ההיסטורי.
לכן הוא הקים צבא צרפתי המוני ומנוהל היטב, עם מנהלה ומפקדות ערוכות בצורה מודרנית ומאות אלפי לוחמים. עם הצבא הזה הוא יצא למלחמות בכל אירופה והפך את צרפת לאימפריה הגדולה של אירופה באותה תקופה.
מנהיגותו והמיומנות שגילה בשדה הקרב, יכולת הנאום שלו, שלהוב החיילים למען צרפת ובמיוחד יכולות הניהול והשליטה של נפוליאון היו יוצאי דופן. היה שם עוד משהו - נפוליאון עורר השראה בחייליו והערצה אדירה.
כמה כריזמה הייתה צריכה להיות לאיש הקטן, נמוך הקומה הזה, שהם אהבו כל כך והלכו אחריו אל האש?
שמועות על האיש המהפנט, החלילן מקורסיקה, שחייליו נוהים אחריו, הגיעו גם לראשי המהפכה והרבה לפני שהיה לראש הצבא. לאור המצב המבולגן והכאוס בצרפת הפוסט-מהפכנית, הם מחליטים למנות אותו לשליט צרפת, בתקווה שהוא יעשה בה סדר.
והוא עשה בדיוק את זה. נפוליאון בונפרטה המתוחכם הפסיק את הבלגן והאלימות ששררו בצרפת אחרי המהפכה ושיפר את המצב במדינה החזקה שלו. הוא היה רפובליקאי אבל הרגיש מלך העולם. המנהיג שצרפת חלמה עליו הרבה שנים.
ואז הוא מחליט להפוך לקיסר. מילא קיסר, אם הוא היה עוצר כאן אז ככל הנראה הוא היה הופך לאחד המנהיגים המצליחים בהיסטוריה של צרפת. אבל נפוליאון בלי מלחמות הוא לא נפוליאון ולכן הוא המשיך בחרחור מלחמותיו, בכיבושיו ובקרבות בכל פינה באירופה ואחר כך גם מחוץ ליבשת.
עד שהוא החל להפסיד.
משם ההתדרדרות הייתה ברורה. ה-nobody הזעיר, שהפך גיבור ומנהיג ואז ייסד קיסרות ורצה לשלוט בכל אירופה ומסביבה, הובס על ידי החורף הרוסי. מאות אלפי חיילים איבדו את חייהם בשל שאיפותיו. הוא גם הביא לאיחוד של מדינות אירופה נגדו ונגד הקיסרות שלו והובס על ידם, כשצרפת היא זו שמורידה אותו מהשלטון.
האיש שהפך את עצמו מכלום, לאחת הדמויות המוכרות בהיסטוריה, מלך המיתוג העצמי שסובב את הכובע הצבאי שלו ב-90 מעלות ובכך הפך את עצמו לאייקון המזוהה בכל פינה ביבשת, תוך שהוא מעמיד ציירים לצייר אותו בשלל מחוות מנצחים. מי שדאג שליד דמותו בציור המפורסם של ז'ק לואי דויד יירשמו שמותיהם של חניבעל וקרל הגדול, כדי להעצים את עצמו לצד גדולי הכובשים - האיש הזה מת לבסוף בודד וחולה, אפילו בלי אשתו, כמה שנים לאחר שהוגלה אל האי המבודד סנט הלנה.
הנה הקריירה הבלתי נתפסת של נפוליאון בונפרטה (מתורגם):
https://youtu.be/8aq_gRfmjgY
מחייל לקיסר - תיאור צמיחתו של נפוליאון בונפרטה:
https://youtu.be/E2MHFwYXLck
מצגת וידאו על חייו של בונפרטה:
http://youtu.be/A1x9-N7vZFQ
וקברו של האיש הפשוט שהיה לקיסר צרפת:
http://youtu.be/RCVN1z7gQZ8
עד המאה ה-20 הייתה התופעה של אדם פשוט ההופך למלך או קיסר אירוע די נדיר. אם הוא התרחש, הרי שלרוב זה קרה במהלך הפיכה אלימה שביצע.
אך נפוליאון בונפרטה היה מקרה שונה. הוא היה אזרח צרפתי רגיל, חייל שהתחיל מלמטה, כמעט מכלום ועדיין נאלץ לעשות מרחק עצום אל השלטון. מקורו, צריך לזכור, באי קטן ומרוחק מפריז, שזה משהו כמו לכבוש ולהנהיג בימינו את ארצות הברית של היום מעיירה זעירה, שאיו בה אפילו אינטרנט בטקסס. ועדיין, משם נפוליאון הגיע הכי גבוה שאפשר בצרפת, לטופ הפוליטי של ארצו.
וואו. איך זה קורה?
נפוליאון, בנו של נוטריון מהאי קורסיקה, הבין את המצב הפוליטי שאליו נקלעה צרפת אחרי המהפכה הצרפתית. המהפכה הזו הייתה סימן ברור בעיניו לכך שהסתיימה התקופה שבה השלטון מבוסס על המוצא המשפחתי והמעמד האציל שלך. הוא הבין שאם בעבר רק למעטים הייתה האפשרות לזכות בשלטון, בעיקר לרשת אותו מאב מלך, הנסיבות בצרפת השתנו.
נפוליאון, איש צבא מקצועי וחריף בשכלו, גבר במהירות על מתחריו בדרכו לפיקוד על הצבא. הוא הבין שהמלחמות עומדות להיות יותר ויותר גדולות ולהתבסס על המוני חיילים מגויסים, הלוחמים בטקטיקה של הפתעה. הוא סבר שעידן המלחמות המסורבלות של המאה ה-18, עם צבאות המבוססים על שכירי חרב ולוחמה במערכי קרב מסורבלים וקבועים, סיים את תפקידו ההיסטורי.
לכן הוא הקים צבא צרפתי המוני ומנוהל היטב, עם מנהלה ומפקדות ערוכות בצורה מודרנית ומאות אלפי לוחמים. עם הצבא הזה הוא יצא למלחמות בכל אירופה והפך את צרפת לאימפריה הגדולה של אירופה באותה תקופה.
מנהיגותו והמיומנות שגילה בשדה הקרב, יכולת הנאום שלו, שלהוב החיילים למען צרפת ובמיוחד יכולות הניהול והשליטה של נפוליאון היו יוצאי דופן. היה שם עוד משהו - נפוליאון עורר השראה בחייליו והערצה אדירה.
כמה כריזמה הייתה צריכה להיות לאיש הקטן, נמוך הקומה הזה, שהם אהבו כל כך והלכו אחריו אל האש?
שמועות על האיש המהפנט, החלילן מקורסיקה, שחייליו נוהים אחריו, הגיעו גם לראשי המהפכה והרבה לפני שהיה לראש הצבא. לאור המצב המבולגן והכאוס בצרפת הפוסט-מהפכנית, הם מחליטים למנות אותו לשליט צרפת, בתקווה שהוא יעשה בה סדר.
והוא עשה בדיוק את זה. נפוליאון בונפרטה המתוחכם הפסיק את הבלגן והאלימות ששררו בצרפת אחרי המהפכה ושיפר את המצב במדינה החזקה שלו. הוא היה רפובליקאי אבל הרגיש מלך העולם. המנהיג שצרפת חלמה עליו הרבה שנים.
ואז הוא מחליט להפוך לקיסר. מילא קיסר, אם הוא היה עוצר כאן אז ככל הנראה הוא היה הופך לאחד המנהיגים המצליחים בהיסטוריה של צרפת. אבל נפוליאון בלי מלחמות הוא לא נפוליאון ולכן הוא המשיך בחרחור מלחמותיו, בכיבושיו ובקרבות בכל פינה באירופה ואחר כך גם מחוץ ליבשת.
עד שהוא החל להפסיד.
משם ההתדרדרות הייתה ברורה. ה-nobody הזעיר, שהפך גיבור ומנהיג ואז ייסד קיסרות ורצה לשלוט בכל אירופה ומסביבה, הובס על ידי החורף הרוסי. מאות אלפי חיילים איבדו את חייהם בשל שאיפותיו. הוא גם הביא לאיחוד של מדינות אירופה נגדו ונגד הקיסרות שלו והובס על ידם, כשצרפת היא זו שמורידה אותו מהשלטון.
האיש שהפך את עצמו מכלום, לאחת הדמויות המוכרות בהיסטוריה, מלך המיתוג העצמי שסובב את הכובע הצבאי שלו ב-90 מעלות ובכך הפך את עצמו לאייקון המזוהה בכל פינה ביבשת, תוך שהוא מעמיד ציירים לצייר אותו בשלל מחוות מנצחים. מי שדאג שליד דמותו בציור המפורסם של ז'ק לואי דויד יירשמו שמותיהם של חניבעל וקרל הגדול, כדי להעצים את עצמו לצד גדולי הכובשים - האיש הזה מת לבסוף בודד וחולה, אפילו בלי אשתו, כמה שנים לאחר שהוגלה אל האי המבודד סנט הלנה.
הנה הקריירה הבלתי נתפסת של נפוליאון בונפרטה (מתורגם):
https://youtu.be/8aq_gRfmjgY
מחייל לקיסר - תיאור צמיחתו של נפוליאון בונפרטה:
https://youtu.be/E2MHFwYXLck
מצגת וידאו על חייו של בונפרטה:
http://youtu.be/A1x9-N7vZFQ
וקברו של האיש הפשוט שהיה לקיסר צרפת:
http://youtu.be/RCVN1z7gQZ8
איזה חורף הביס את שני הצבאות החזקים בעולם?
גם צבא נפוליאון ניגף בחורף הרוסי וגם הצבא הנאצי במלחמת העולם השניה. היטלר, שהיה חדור בשגעון גדלות, חשב שיוכל לנהל מלחמה בו-זמנית גם נגד רוסיה ותקף אותה בפלישה הגרמנית לברית המועצות ב-22 ביוני 1941.
זו הייתה המתקפה היבשתית הגדולה בהיסטוריה. היטלר האמין שישלים את כיבוש רוסיה עד החורף. הוא טעה. ממש כשהצבא הגרמני עמד בשערי מוסקבה, הגיע החורף הרוסי. לא סתם חורף זה היה, אלא החורף הקר ביותר בהיסטוריה המתועדת של מזג האוויר עד אז.
הצבא של היטלר, על כוחות הענק והציוד הצבאי הרב שלו, לא היה מוכן ללוחמת חורף שכזו. החיילים הגרמנים מצאו את עצמם ללא ציוד חורף. בבגדי הקיץ שלהם, ללא מעילים ואמצעי הגנה בפני הקור העז, הם ניסו שלא לקפוא למוות. רובם נכשלו ומתו מקור. התבוסה שנחלו הנאצים בשערי מוסקבה היתה נקודת המפנה שהביאה לכשלונם במלחמה כולה.
הרוסים, שנצחו בשני המקרים ההיסטוריים, את הכוחות החזקים שתקפו אותם, קראו לשתי המלחמות בשמות דומים. למלחמה נגד גרמניה הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה קראו "מלחמת המולדת הגדולה". השם רומז למלחמה שניהלה רוסיה נגד כוחות נפוליאון התוקפים בתחילת המאה ה-19 ושקיבלה את השם "מלחמת המולדת של שנת 1812".
הנה סיפור הצבא הנאצי שנוצל בידי החורף הרוסי:
http://youtu.be/rkpJnp-RYSk
על ההפסד של נפוליאון לחורף הרוסי:
https://youtu.be/Y4Mjb2AX0hM
הטענה שזו שטות מוחלטת:
https://youtu.be/XZIDMNWt0Pg
וסרט תיעודי מקיף על ההחלטה שהפסידה להיטלר את המלחמה:
https://youtu.be/N7tupbM5lgw?t=33s?long=yes
גם צבא נפוליאון ניגף בחורף הרוסי וגם הצבא הנאצי במלחמת העולם השניה. היטלר, שהיה חדור בשגעון גדלות, חשב שיוכל לנהל מלחמה בו-זמנית גם נגד רוסיה ותקף אותה בפלישה הגרמנית לברית המועצות ב-22 ביוני 1941.
זו הייתה המתקפה היבשתית הגדולה בהיסטוריה. היטלר האמין שישלים את כיבוש רוסיה עד החורף. הוא טעה. ממש כשהצבא הגרמני עמד בשערי מוסקבה, הגיע החורף הרוסי. לא סתם חורף זה היה, אלא החורף הקר ביותר בהיסטוריה המתועדת של מזג האוויר עד אז.
הצבא של היטלר, על כוחות הענק והציוד הצבאי הרב שלו, לא היה מוכן ללוחמת חורף שכזו. החיילים הגרמנים מצאו את עצמם ללא ציוד חורף. בבגדי הקיץ שלהם, ללא מעילים ואמצעי הגנה בפני הקור העז, הם ניסו שלא לקפוא למוות. רובם נכשלו ומתו מקור. התבוסה שנחלו הנאצים בשערי מוסקבה היתה נקודת המפנה שהביאה לכשלונם במלחמה כולה.
הרוסים, שנצחו בשני המקרים ההיסטוריים, את הכוחות החזקים שתקפו אותם, קראו לשתי המלחמות בשמות דומים. למלחמה נגד גרמניה הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה קראו "מלחמת המולדת הגדולה". השם רומז למלחמה שניהלה רוסיה נגד כוחות נפוליאון התוקפים בתחילת המאה ה-19 ושקיבלה את השם "מלחמת המולדת של שנת 1812".
הנה סיפור הצבא הנאצי שנוצל בידי החורף הרוסי:
http://youtu.be/rkpJnp-RYSk
על ההפסד של נפוליאון לחורף הרוסי:
https://youtu.be/Y4Mjb2AX0hM
הטענה שזו שטות מוחלטת:
https://youtu.be/XZIDMNWt0Pg
וסרט תיעודי מקיף על ההחלטה שהפסידה להיטלר את המלחמה:
https://youtu.be/N7tupbM5lgw?t=33s?long=yes
מהו שער הניצחון בפאריס ומי בנה אותו?
שער הניצחון של פאריס נבנה בפקודתו של נפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת, שמינה את האדריכל ז'אן שלגרן לבניית השער ותכנונו. השער שניצב במרכז כיכר האטואל (או בשמה החדש יותר כיכר שארל דה גול) וממנו אפשר לראות את כל 12 הדרכים היוצאות ממנה, כולל השאנז אליזה, הרחוב המרכזי של פריז.
נפוליאון הורה לבנות השער לאחר ניצחונו על הברית הרוסית-אוסטרית בקרב אוסטרליץ, המכונה "קרב שלושת הקיסרים". בנייתו החלה בשנת 1806 אך הסתיימה רק 30 שנה לאחר מכן, בשנת 1836. השער הוקם כדי להוקיר כבוד לחיילים שלחמו במלחמותיה של צרפת, וכדי להלל את נצחונותיה. בקירותיו הפנימיים חקוקים שמותיהם של הגנרלים שנלחמו במלחמות צרפת תחת פיקודו של של נפוליאון, ושמות נוספים של אנשים שלחמו במהמפכה הצרפתית.
תחת שער הנצחון צועדים צבאות מנצחים, הן כאלה שכבשו את צרפת (כולל הצבא הנאצי שכבש את צרפת במהלך מלחמת העולם השניה) והן הצרפתים כשניצחו נצחונות חשובים - כולל הנצחון על הנאצים בסוף מלחמת העולם השניה.
הנה מראות משער הנצחון:
http://youtu.be/Yy1nFgxtFOo
הנסיבות ההיסטוריות שבהן נבנה שער הניצחון:
http://youtu.be/eKZ67PW_BiM
כך ניצב שער הניצחון בקצה שדרות שאנז אליזה המפורסמות של פאריס:
http://youtu.be/r4DAqPst3gY
וכך חגגו בשער הנצחון את חגיגות ה-100 שנה למירוץ הטור דה פראנס:
http://youtu.be/ZhWxQuzho5Y
שער הניצחון של פאריס נבנה בפקודתו של נפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת, שמינה את האדריכל ז'אן שלגרן לבניית השער ותכנונו. השער שניצב במרכז כיכר האטואל (או בשמה החדש יותר כיכר שארל דה גול) וממנו אפשר לראות את כל 12 הדרכים היוצאות ממנה, כולל השאנז אליזה, הרחוב המרכזי של פריז.
נפוליאון הורה לבנות השער לאחר ניצחונו על הברית הרוסית-אוסטרית בקרב אוסטרליץ, המכונה "קרב שלושת הקיסרים". בנייתו החלה בשנת 1806 אך הסתיימה רק 30 שנה לאחר מכן, בשנת 1836. השער הוקם כדי להוקיר כבוד לחיילים שלחמו במלחמותיה של צרפת, וכדי להלל את נצחונותיה. בקירותיו הפנימיים חקוקים שמותיהם של הגנרלים שנלחמו במלחמות צרפת תחת פיקודו של של נפוליאון, ושמות נוספים של אנשים שלחמו במהמפכה הצרפתית.
תחת שער הנצחון צועדים צבאות מנצחים, הן כאלה שכבשו את צרפת (כולל הצבא הנאצי שכבש את צרפת במהלך מלחמת העולם השניה) והן הצרפתים כשניצחו נצחונות חשובים - כולל הנצחון על הנאצים בסוף מלחמת העולם השניה.
הנה מראות משער הנצחון:
http://youtu.be/Yy1nFgxtFOo
הנסיבות ההיסטוריות שבהן נבנה שער הניצחון:
http://youtu.be/eKZ67PW_BiM
כך ניצב שער הניצחון בקצה שדרות שאנז אליזה המפורסמות של פאריס:
http://youtu.be/r4DAqPst3gY
וכך חגגו בשער הנצחון את חגיגות ה-100 שנה למירוץ הטור דה פראנס:
http://youtu.be/ZhWxQuzho5Y
מה היו 100 הימים של נפוליאון?
לאחר שנפוליאון הכריז על עצמו קיסר צרפת ונסוג בחורף הרוסי הקשה, הוא הובס לראשונה בקרב על ידי קואליציית הארצות שהתנגדה לו. הללו הביסו אותו וגרשו אותו אל האי הזעיר אלבה. כך הפך נפוליאון, ברשות, לשליטו של אי קטן בטוסקנה שבאיטליה, במקום לשליט אירופה כולה.
אבל לאחר מספר שנים, משנחלש השלטון בצרפת, עזב בונפרטה ביוזמתו את האי וחזר לצרפת. הוא השתלט ללא קושי מיוחד על הרפובליקה, ששיוועה לימיה הגדולים בראשותו. כך החלה תקופת שלטונו השנייה, "תקופת מאה הימים".
שוב בשלטון, נפוליאון בונפרטה לא איבד זמן כדי להגן על שלטונו מכוחות הקואליציה האירופית. קואליציית המנצחים, שהביאה לגלותו באי הקטן, סרבה להתיר לו לשוב לשלטון. אבל נפוליאון לא נכנס להיסטריה ולא מתעסק בהיסטוריה. הוא עושה אותה. שוב הוא ניצח פה ושם ושוב הוא מתקדם לעבר קרב מכריע. הקרב הזה מתקיים ליד העיירה ווטרלו.
נפוליאון נחוש להחזיר את צרפת לימיה הגדולים, אבל בקרב ווטרלו הוא הובס על ידי כוחות הקואליציה, בראשות הדוכס הבריטי מוולינגטון.
כך הובס נפוליאון בונפרטה בקרב ווטרלו סופית וירד מבימת ההיסטוריה.. תמו מאה הימים של נפוליאון. הפעם נשלח נפוליאון לגלות באי המבודד והמרוחק סנט-הלנה, שבו הוא יחיה שנים ספורות, עד מותו בגיל 52.
כך שהה נפוליאון באי האיטלקי אלבה, שאליו הוגלה לאחר שנכשל ברוסיה, עד ששב ממנו לצרפת:
https://youtu.be/142bkmUb9DU
כשחזר לצרפת הוא אסף סביבו את הצבא מחדש והחל את מאה הימים. הנה הפגישה ביניהם:
https://youtu.be/puZh2LARvHU
האי סנט הלנה והבית שבו התגורר ומת נפוליאון בונפרטה:
https://youtu.be/p4T3ieZZxfE
וסרט תיעודי על בונפרטה המצביא, הקיסר ומי שיקבל מאה ימים של הזדמנות נוספת:
https://youtu.be/t5fO_Jc_Lps?long=yes
לאחר שנפוליאון הכריז על עצמו קיסר צרפת ונסוג בחורף הרוסי הקשה, הוא הובס לראשונה בקרב על ידי קואליציית הארצות שהתנגדה לו. הללו הביסו אותו וגרשו אותו אל האי הזעיר אלבה. כך הפך נפוליאון, ברשות, לשליטו של אי קטן בטוסקנה שבאיטליה, במקום לשליט אירופה כולה.
אבל לאחר מספר שנים, משנחלש השלטון בצרפת, עזב בונפרטה ביוזמתו את האי וחזר לצרפת. הוא השתלט ללא קושי מיוחד על הרפובליקה, ששיוועה לימיה הגדולים בראשותו. כך החלה תקופת שלטונו השנייה, "תקופת מאה הימים".
שוב בשלטון, נפוליאון בונפרטה לא איבד זמן כדי להגן על שלטונו מכוחות הקואליציה האירופית. קואליציית המנצחים, שהביאה לגלותו באי הקטן, סרבה להתיר לו לשוב לשלטון. אבל נפוליאון לא נכנס להיסטריה ולא מתעסק בהיסטוריה. הוא עושה אותה. שוב הוא ניצח פה ושם ושוב הוא מתקדם לעבר קרב מכריע. הקרב הזה מתקיים ליד העיירה ווטרלו.
נפוליאון נחוש להחזיר את צרפת לימיה הגדולים, אבל בקרב ווטרלו הוא הובס על ידי כוחות הקואליציה, בראשות הדוכס הבריטי מוולינגטון.
כך הובס נפוליאון בונפרטה בקרב ווטרלו סופית וירד מבימת ההיסטוריה.. תמו מאה הימים של נפוליאון. הפעם נשלח נפוליאון לגלות באי המבודד והמרוחק סנט-הלנה, שבו הוא יחיה שנים ספורות, עד מותו בגיל 52.
כך שהה נפוליאון באי האיטלקי אלבה, שאליו הוגלה לאחר שנכשל ברוסיה, עד ששב ממנו לצרפת:
https://youtu.be/142bkmUb9DU
כשחזר לצרפת הוא אסף סביבו את הצבא מחדש והחל את מאה הימים. הנה הפגישה ביניהם:
https://youtu.be/puZh2LARvHU
האי סנט הלנה והבית שבו התגורר ומת נפוליאון בונפרטה:
https://youtu.be/p4T3ieZZxfE
וסרט תיעודי על בונפרטה המצביא, הקיסר ומי שיקבל מאה ימים של הזדמנות נוספת:
https://youtu.be/t5fO_Jc_Lps?long=yes
מה גרם לתבוסה של נפוליאון בקרב ווטרלו?
קרב ווטרלו היה הקרב האחרון של נפוליאון בונפרטה. זה אחד הקרבות הקשים והעקובים מדם באותה תקופה, עם מעל 50 אלף הרוגים. האם יחזור נפוליאון להביא את צרפת לימיה הגדולים באירופה?
קרב ווטרלו הוא קרב היסטורי, שבו נחל המצביא הצרפתי נפוליאון תבוסה מוחצת וסופית, לאחר שנמלט מכלאו באי אלבה והקים מחדש את שלטונו בצרפת, שלטון שהחזיק מאה ימים, עד לקרב ולתבוסה הזו.
הסיפור מתחיל כשחזר נפוליאון לשלטון מהאי אלבה. הוא שב לפקד על כוחות הצבא הצרפתי ומחליט לצאת למערכה שבה ינחית מכה ניצחת על אויביו, שחששו ממנו וסרבו להשלים עם שובו לשלטון. אלה גיבשו נגדו ברית של מעצמות אירופה. אחרי שני קרבות מוקדמים שבהם ניצח אותם, אך הפסיד כוחות חשובים, ההכרעה הגיעה בקרב ווטרלו.
הקרב בווטרלו נערך בין כוחות צבא נפוליאון הצרפתי, בפיקודו של נפוליאון בונפרטה, לחלק מכוחות הקואליציה הגדולה שהוקמה נגדו - צבא הקואליציה האנטי-נפוליאונית בקרב ווטרלו.
הקואליציה האנטי-נפוליאונית, בפיקודו העליון של הדוכס מוולינגטון, כללה את האנגלים והפרוסים (הגרמנים). הכוחות האוסטרים והרוסים היו עדיין רחוקים מהזירה ולא הגיעו בזמן כדי להשתתף בתחילת הקרב.
במהלך הקרב התגלה דווקא וולינגטון האנגלי כטקטיקן מעולה. הוא בחר מיקום מצוין לקרב, עם מחסה לחייליו היורים וחומה לחיסול המטפסים הצרפתים, הוא ניצל את מזג האוויר, שיצר בוץ שהיקשה על הצרפתים את הכיבוש וניצל בתבונה את הכוחות שעמדו לרשותו, תוך שהוא בולם את נפוליאון בנקודות החלשות שלו.
גם הפרוסים שהובסו קודם לכן בקרב אחר, התגברו על יצר ההישרדות ולא ברחו, אלא הגיעו, גם אם מעט מאוחר, לקרב ווטרלו וסייעו לאנגלים לנצח את נפוליאון.
בתום יום הקרב, ב-18 ביוני 1815, הובס נפוליאון בקרב האחרון שלו, קרב ווטרלו שבבלגיה. הוא ברח משדה הקרב ומלחמותיו באירופה הסתיימו. זה היה הקץ הסופי לקיסרות הצבאית, האלימה והמרשימה שהקים, הפסיד והקים בחזרה. מעתה ועד מותו הוא ייכלא באי המרוחק סנט הלנה ולא יאיים יותר על אירופה.
הנה יום השנה ה-200 לקרב התבוסה הסופי של נפוליאון בונפרטה (עברית):
https://youtu.be/-0_2GpfyMPU?t=2
סרטון מפורט על מהלכי קרב ווטרלו המפורסם:
https://youtu.be/nDZGL1xsqzs
אנימציית מהלכי הקרב הטקטיים:
https://youtu.be/fhuPbXJ9wVc
שחזור קרב ווטרלו בשנת 2015:
https://youtu.be/WrEJMOBBR9g
השיר "ווטרלו" שאיתו כבשה להקת אבבא השוודית את העולם:
https://youtu.be/Sj_9CiNkkn4
סרט תיעודי על הקרב המפורסם של ווטרלו:
https://youtu.be/RsLpS4atvLc?long=yes
וקרב ווטרלו במציאות מדומה:
https://youtu.be/Bj1aVW3LuVo?qr=yes
קרב ווטרלו היה הקרב האחרון של נפוליאון בונפרטה. זה אחד הקרבות הקשים והעקובים מדם באותה תקופה, עם מעל 50 אלף הרוגים. האם יחזור נפוליאון להביא את צרפת לימיה הגדולים באירופה?
קרב ווטרלו הוא קרב היסטורי, שבו נחל המצביא הצרפתי נפוליאון תבוסה מוחצת וסופית, לאחר שנמלט מכלאו באי אלבה והקים מחדש את שלטונו בצרפת, שלטון שהחזיק מאה ימים, עד לקרב ולתבוסה הזו.
הסיפור מתחיל כשחזר נפוליאון לשלטון מהאי אלבה. הוא שב לפקד על כוחות הצבא הצרפתי ומחליט לצאת למערכה שבה ינחית מכה ניצחת על אויביו, שחששו ממנו וסרבו להשלים עם שובו לשלטון. אלה גיבשו נגדו ברית של מעצמות אירופה. אחרי שני קרבות מוקדמים שבהם ניצח אותם, אך הפסיד כוחות חשובים, ההכרעה הגיעה בקרב ווטרלו.
הקרב בווטרלו נערך בין כוחות צבא נפוליאון הצרפתי, בפיקודו של נפוליאון בונפרטה, לחלק מכוחות הקואליציה הגדולה שהוקמה נגדו - צבא הקואליציה האנטי-נפוליאונית בקרב ווטרלו.
הקואליציה האנטי-נפוליאונית, בפיקודו העליון של הדוכס מוולינגטון, כללה את האנגלים והפרוסים (הגרמנים). הכוחות האוסטרים והרוסים היו עדיין רחוקים מהזירה ולא הגיעו בזמן כדי להשתתף בתחילת הקרב.
במהלך הקרב התגלה דווקא וולינגטון האנגלי כטקטיקן מעולה. הוא בחר מיקום מצוין לקרב, עם מחסה לחייליו היורים וחומה לחיסול המטפסים הצרפתים, הוא ניצל את מזג האוויר, שיצר בוץ שהיקשה על הצרפתים את הכיבוש וניצל בתבונה את הכוחות שעמדו לרשותו, תוך שהוא בולם את נפוליאון בנקודות החלשות שלו.
גם הפרוסים שהובסו קודם לכן בקרב אחר, התגברו על יצר ההישרדות ולא ברחו, אלא הגיעו, גם אם מעט מאוחר, לקרב ווטרלו וסייעו לאנגלים לנצח את נפוליאון.
בתום יום הקרב, ב-18 ביוני 1815, הובס נפוליאון בקרב האחרון שלו, קרב ווטרלו שבבלגיה. הוא ברח משדה הקרב ומלחמותיו באירופה הסתיימו. זה היה הקץ הסופי לקיסרות הצבאית, האלימה והמרשימה שהקים, הפסיד והקים בחזרה. מעתה ועד מותו הוא ייכלא באי המרוחק סנט הלנה ולא יאיים יותר על אירופה.
הנה יום השנה ה-200 לקרב התבוסה הסופי של נפוליאון בונפרטה (עברית):
https://youtu.be/-0_2GpfyMPU?t=2
סרטון מפורט על מהלכי קרב ווטרלו המפורסם:
https://youtu.be/nDZGL1xsqzs
אנימציית מהלכי הקרב הטקטיים:
https://youtu.be/fhuPbXJ9wVc
שחזור קרב ווטרלו בשנת 2015:
https://youtu.be/WrEJMOBBR9g
השיר "ווטרלו" שאיתו כבשה להקת אבבא השוודית את העולם:
https://youtu.be/Sj_9CiNkkn4
סרט תיעודי על הקרב המפורסם של ווטרלו:
https://youtu.be/RsLpS4atvLc?long=yes
וקרב ווטרלו במציאות מדומה:
https://youtu.be/Bj1aVW3LuVo?qr=yes
מהי פנינת ה"פרגרינה"?
הפנינה "לה פרגרינה" (La Peregrina), שמשקלה 7.2 גרם, היא פנינה יפה במיוחד ובעלת בוהק כסוף וצורה של אגס.
במשך מאות שנים היא נחשבה הפנינה הגדולה בעולם. אבל פרסומה בא לה דווקא מהבעלים המפורסמים שלה לאורך ההיסטוריה. מספרים עליה שיש לה את ה"כישרון" להרוס את חיי האהבה של הנשים שמקבלות אותה.
פנינת הפרגרינה נכנסה להיסטוריה כשהיא הובאה מ"העולם החדש" באמריקה וניתנה למלך ספרד פליפה ה-2. במהלך כיבוש נפוליאון קיסר צרפת את ספרד, היא הוברחה אליו מספרד.
במאה ה-20 נרכשה הפנינה המרשימה על ידי שחקן הקולנוע המפורסם ריצ'ארד ברטון, שקנה אותה לרעייתו המפורסמת לא פחות, השחקנית אליזבט טיילור. גם הם לא שרדו כזוג הרבה זמן, על אף שהיו מהזוגות המפורסמים ביותר בעולם.
בשנת 2011 נמכרה הפרגרינה במכירה פומבית, תמורת סכום של כמעט 12 מיליון דולר.
הנה פנינת ה"לה פרגרינה" ההיסטורית:
https://youtu.be/iDt_1kLhBnc
במכירת האוסף של טיילור נרכשה גם הפרגרינה:
http://youtu.be/iWnnQAoWiGU
החיקוי של הפנינה המפורסמת:
http://youtu.be/QzjEUdYmVYE
הקיסר שהחזיק בה:
http://youtu.be/TKtCVblxDRc
וסרטון תיעודי על הפנינה שהורסת את הזוגיות למי שהופכים לבעליה:
https://youtu.be/95ux6zVJEiU?long=yes
הפנינה "לה פרגרינה" (La Peregrina), שמשקלה 7.2 גרם, היא פנינה יפה במיוחד ובעלת בוהק כסוף וצורה של אגס.
במשך מאות שנים היא נחשבה הפנינה הגדולה בעולם. אבל פרסומה בא לה דווקא מהבעלים המפורסמים שלה לאורך ההיסטוריה. מספרים עליה שיש לה את ה"כישרון" להרוס את חיי האהבה של הנשים שמקבלות אותה.
פנינת הפרגרינה נכנסה להיסטוריה כשהיא הובאה מ"העולם החדש" באמריקה וניתנה למלך ספרד פליפה ה-2. במהלך כיבוש נפוליאון קיסר צרפת את ספרד, היא הוברחה אליו מספרד.
במאה ה-20 נרכשה הפנינה המרשימה על ידי שחקן הקולנוע המפורסם ריצ'ארד ברטון, שקנה אותה לרעייתו המפורסמת לא פחות, השחקנית אליזבט טיילור. גם הם לא שרדו כזוג הרבה זמן, על אף שהיו מהזוגות המפורסמים ביותר בעולם.
בשנת 2011 נמכרה הפרגרינה במכירה פומבית, תמורת סכום של כמעט 12 מיליון דולר.
הנה פנינת ה"לה פרגרינה" ההיסטורית:
https://youtu.be/iDt_1kLhBnc
במכירת האוסף של טיילור נרכשה גם הפרגרינה:
http://youtu.be/iWnnQAoWiGU
החיקוי של הפנינה המפורסמת:
http://youtu.be/QzjEUdYmVYE
הקיסר שהחזיק בה:
http://youtu.be/TKtCVblxDRc
וסרטון תיעודי על הפנינה שהורסת את הזוגיות למי שהופכים לבעליה:
https://youtu.be/95ux6zVJEiU?long=yes
מה מדהים במתקפה של נפוליאון על עכו?
עכו היא עיר עתיקה, בת כ-5000 שנה, מערי הנמל העתיקות בעולם, קיימת כבר מתקופת הברונזה הקדומה. במאה ה-12 מנצחים המוסלמים בקרב קרני חיטים, בהנהגת צלאח א-דין, את הצבא הצלבני. כל ארץ ישראל נכבשת חוץ מ... עכו.
כן, עכו ההיסטורית הייתה עיר חשובה וחזקה ביותר. היא הגיעה לשיאה במאה ה-13 כשהייתה לבירת ממלכת ירושלים הקתולית ושימשה כמרכז השלטון הצלבני בארץ ישראל. בימי הביניים היא הביסה את המונגולים, אותו כוח לא מנוצח מהמזרח הרחוק, שיצר את האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה ונעצר בה. עכו עשתה זאת שוב, כשהפכה לבירתו של אחמד אל-ג'זאר המוסלמי במאה ה-18.
אבל מאז החליפה אותה חיפה בתור עיר הנמל החשובה של צפון הארץ. עכו הפכה לעיר קטנה וחשובה הרבה פחות.
היו תקופות שבהן עכו היתה אחת הערים החשובות באזור, עיר מפתח לכיבוש ארץ ישראל, בזכות מיקומה על רצועת החוף הרחבה, מה שאיפשר למי שכבש אותה גישה נוחה ומהירה לתוך הארץ.
במאה ה-18 שלטו בה התורכים והמצביא הצרפתי נפוליאון החליט לכבוש אותה, בדרך לכיבוש המזרח.
מטרת הפלישה של נפוליאון אל המזרח התיכון בכלל ולארץ ישראל בפרט הייתה לאפשר לצרפת קשר ישיר ויבשתי עם הודו והמזרח. באותם ימים התקיים מרוץ ומאבק בין מעצמות המערב, ליצירת קשר כזה. במאבק הזה נכללו בריטניה, גרמניה, ואוסטריה. מטבע הדברים, נפוליאון רצה לנצח ולייצר את הקשר לטובת צרפת.
אבל למרבית הפתעתו דווקא בעכו הוא נכשל. נפוליאון, שסבר שכמו בפריצה ליפו, הוא עומד להביס את עכו בקלות, נמלא מבוכה. כל תכניות הכיבוש של העיר הצפונית נכשלו. אל ג'זאר, שליט עכו ומפקד העיר, היה אכזרי ומתוחכם לא פחות ממנו ובכל פריצה של הצרפתים את החומות, הם פגשו הפתעה קטלנית חדשה.
השמועות על הטבח שעשה ביפו גם הן כבר הגיעו לעכו. לעות'מנים הנצורים בעיר פשוט לא היה מה להפסיד. כך או כך הם נלחמו על חייהם.
מחלת הדבר עשתה גם היא שמות בחייליו של נפוליאון. ביחד עם ההרוגים בניסיונות הפריצה לעיר, הוא ראה את מספרם הולך וקטן. לבסוף, לאחר הפריצה המכרעת, שהסתיימה גם היא בפיצוץ ענקי ואש שהמתינו לכוח הפורץ ולאובדן קשה של חיילים רבים ואחד מקציניו הבכירים, נפוליאון ויתר.
לאחר 54 ימי מצור על עכו ונסיונות חוזרים וכושלים לפרוץ לתוכה, נסוג לראשונה הצבא הצרפתי התשוש והמובס. נפוליאון, שניצח כמעט בכל הקרבות שניהל עד אז, החל לחזור מושפל למצרים. גם שם כבר המתין לו מתח עם המקומיים ומתקפה עות'מנית שתבוא ודי מהר הוא שב למולדתו.
שנים רבות אחרי שהובס בעכו, כשישב בכלא סנט הלנה, נפוליאון כתב בזיכרונותיו על כישלונו הצורב בכיבוש העיר: "אם עכו הייתה נופלת בידי, הייתי משנה את פני העולם".
כך נכשל נפוליאון לפרוץ את חומות עכו (עברית):
https://youtu.be/PqYbnchHyd4
עכו וההיסטוריה המעניינת שלה (עברית):
http://youtu.be/xzeSllhn2dE?t=3m13s
ופודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על מסע הכיבושים של נפוליאון למזרח התיכון וסופו בעכו (עברית):
https://youtu.be/Ir98OKdZRCU?long=yes
עכו היא עיר עתיקה, בת כ-5000 שנה, מערי הנמל העתיקות בעולם, קיימת כבר מתקופת הברונזה הקדומה. במאה ה-12 מנצחים המוסלמים בקרב קרני חיטים, בהנהגת צלאח א-דין, את הצבא הצלבני. כל ארץ ישראל נכבשת חוץ מ... עכו.
כן, עכו ההיסטורית הייתה עיר חשובה וחזקה ביותר. היא הגיעה לשיאה במאה ה-13 כשהייתה לבירת ממלכת ירושלים הקתולית ושימשה כמרכז השלטון הצלבני בארץ ישראל. בימי הביניים היא הביסה את המונגולים, אותו כוח לא מנוצח מהמזרח הרחוק, שיצר את האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה ונעצר בה. עכו עשתה זאת שוב, כשהפכה לבירתו של אחמד אל-ג'זאר המוסלמי במאה ה-18.
אבל מאז החליפה אותה חיפה בתור עיר הנמל החשובה של צפון הארץ. עכו הפכה לעיר קטנה וחשובה הרבה פחות.
היו תקופות שבהן עכו היתה אחת הערים החשובות באזור, עיר מפתח לכיבוש ארץ ישראל, בזכות מיקומה על רצועת החוף הרחבה, מה שאיפשר למי שכבש אותה גישה נוחה ומהירה לתוך הארץ.
במאה ה-18 שלטו בה התורכים והמצביא הצרפתי נפוליאון החליט לכבוש אותה, בדרך לכיבוש המזרח.
מטרת הפלישה של נפוליאון אל המזרח התיכון בכלל ולארץ ישראל בפרט הייתה לאפשר לצרפת קשר ישיר ויבשתי עם הודו והמזרח. באותם ימים התקיים מרוץ ומאבק בין מעצמות המערב, ליצירת קשר כזה. במאבק הזה נכללו בריטניה, גרמניה, ואוסטריה. מטבע הדברים, נפוליאון רצה לנצח ולייצר את הקשר לטובת צרפת.
אבל למרבית הפתעתו דווקא בעכו הוא נכשל. נפוליאון, שסבר שכמו בפריצה ליפו, הוא עומד להביס את עכו בקלות, נמלא מבוכה. כל תכניות הכיבוש של העיר הצפונית נכשלו. אל ג'זאר, שליט עכו ומפקד העיר, היה אכזרי ומתוחכם לא פחות ממנו ובכל פריצה של הצרפתים את החומות, הם פגשו הפתעה קטלנית חדשה.
השמועות על הטבח שעשה ביפו גם הן כבר הגיעו לעכו. לעות'מנים הנצורים בעיר פשוט לא היה מה להפסיד. כך או כך הם נלחמו על חייהם.
מחלת הדבר עשתה גם היא שמות בחייליו של נפוליאון. ביחד עם ההרוגים בניסיונות הפריצה לעיר, הוא ראה את מספרם הולך וקטן. לבסוף, לאחר הפריצה המכרעת, שהסתיימה גם היא בפיצוץ ענקי ואש שהמתינו לכוח הפורץ ולאובדן קשה של חיילים רבים ואחד מקציניו הבכירים, נפוליאון ויתר.
לאחר 54 ימי מצור על עכו ונסיונות חוזרים וכושלים לפרוץ לתוכה, נסוג לראשונה הצבא הצרפתי התשוש והמובס. נפוליאון, שניצח כמעט בכל הקרבות שניהל עד אז, החל לחזור מושפל למצרים. גם שם כבר המתין לו מתח עם המקומיים ומתקפה עות'מנית שתבוא ודי מהר הוא שב למולדתו.
שנים רבות אחרי שהובס בעכו, כשישב בכלא סנט הלנה, נפוליאון כתב בזיכרונותיו על כישלונו הצורב בכיבוש העיר: "אם עכו הייתה נופלת בידי, הייתי משנה את פני העולם".
כך נכשל נפוליאון לפרוץ את חומות עכו (עברית):
https://youtu.be/PqYbnchHyd4
עכו וההיסטוריה המעניינת שלה (עברית):
http://youtu.be/xzeSllhn2dE?t=3m13s
ופודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על מסע הכיבושים של נפוליאון למזרח התיכון וסופו בעכו (עברית):
https://youtu.be/Ir98OKdZRCU?long=yes
איך תרמו מסעות נפוליאון למיפוי העולם?
מסעות הכיבוש המרהיבים של נפוליאון הצעיר בסוף המאה ה-18 היו מהמבצעים הצבאיים המרשימים, לטוב ולרע, של האלף השני לספירה. המצביא הצעיר והמנהלן הגאון ניהל צבא של חיילים ממושמעים ומעריצים, להישגים בלתי נתפסים ולכשלונות מפוארים, תוך שהוא מעניק נופך על-היסטורי למעשיו.
לצד הפעילות הצבאית והמדינית שלו לקח עימו נפוליאון למסעות המלחמה את מי שכונו "סוואנטים". אלה היו קבוצות של מדענים וחוקרים מתחומי מדע ומחקר שונים ומגוונים. למסע לכיבוש מצרים וארץ ישראל, למשל, הוא לקח עימו כמאה חוקרים, אלה הקימו בקהיר, בין השאר, מכון מחקר מרשים. הוא שרד הרבה אחרי שהצרפתים נטשו את מצרים, פועל עד היום ואחראי להרבה תגליות חשובות על תרבות מצרים העתיקה והמזרח התיכון בכלל.
כך גילו ארכיאולוגים, מדענים וממציאים צרפתיים תגליות מדהימות. תוך כדי הניסיון המתמיד לענות לרצון המצביא הצעיר וכשחלקם מתלווה לכוחותיו במסעות המלחמה, הם גם פיתחו טכניקות וכלים חדשניים ואספו ממצאים עתיקים שאפשרו לצרפת להפוך לאימפריה מדעית.
אחד התחומים הללו היה המיפוי. לא רבים יודעים שמסעותיו של נפוליאון אפשרו שדרוג היסטורי של טכנולוגיית ציור המפות העולמית.
האיש שאחראי לקפיצה הזו היה הכרטוגרף פייר ז'אקוטן (Pierre Jacotin).
במסגרת הצבא הצרפתי האיש פיקד על צוות של מודדים ומהנדסים וכ-100 חוקרים ומדענים מתחומים שונים. הם התלוו לצבאו של נפוליאון בכיבושיו במזרח התיכון ועבדו קשה על שרטוט מפות של האזור כולו, כולל מפות של ארץ ישראל.
ז'אקוטן אחראי ליצירה של המפות המדויקות הראשונות, שהסתייעו באמצעי כרטוגרפיה חדישים ובכלי מדידה שעד אז לא היו ידועים. הטכנולוגיה של המאה ה-19 היא שאיפשרה לו לשרטט מפות מדויקות מאי-פעם.
כך יצא שהמסע למזרח התיכון, מבחינה צבאית לא מהמוצלחים של נפוליאון, תרם רבות ובאופן פרדוקסלי דווקא למיפוי חלק זה של העולם.
כמובן שהמפות היו בתחילה סוד צבאי צרפתי ונפוליאון לא התיר לפרסמן. הן הותרו לפרסום רק ב-1818 ונודעו בשם "האטלס של ז'אקוטן". בשנת 1826 האטלס הזה יצא לאור ומאז הוא נחשב לחומר חובה בידיעת ארץ ישראל.
הנה סיפורו של נפוליאון הלוחם והמיפוי שהוא הורה לבצע בצל הקרבות:
https://youtu.be/91OmO2YMiDM?long=yes
מסעות הכיבוש המרהיבים של נפוליאון הצעיר בסוף המאה ה-18 היו מהמבצעים הצבאיים המרשימים, לטוב ולרע, של האלף השני לספירה. המצביא הצעיר והמנהלן הגאון ניהל צבא של חיילים ממושמעים ומעריצים, להישגים בלתי נתפסים ולכשלונות מפוארים, תוך שהוא מעניק נופך על-היסטורי למעשיו.
לצד הפעילות הצבאית והמדינית שלו לקח עימו נפוליאון למסעות המלחמה את מי שכונו "סוואנטים". אלה היו קבוצות של מדענים וחוקרים מתחומי מדע ומחקר שונים ומגוונים. למסע לכיבוש מצרים וארץ ישראל, למשל, הוא לקח עימו כמאה חוקרים, אלה הקימו בקהיר, בין השאר, מכון מחקר מרשים. הוא שרד הרבה אחרי שהצרפתים נטשו את מצרים, פועל עד היום ואחראי להרבה תגליות חשובות על תרבות מצרים העתיקה והמזרח התיכון בכלל.
כך גילו ארכיאולוגים, מדענים וממציאים צרפתיים תגליות מדהימות. תוך כדי הניסיון המתמיד לענות לרצון המצביא הצעיר וכשחלקם מתלווה לכוחותיו במסעות המלחמה, הם גם פיתחו טכניקות וכלים חדשניים ואספו ממצאים עתיקים שאפשרו לצרפת להפוך לאימפריה מדעית.
אחד התחומים הללו היה המיפוי. לא רבים יודעים שמסעותיו של נפוליאון אפשרו שדרוג היסטורי של טכנולוגיית ציור המפות העולמית.
האיש שאחראי לקפיצה הזו היה הכרטוגרף פייר ז'אקוטן (Pierre Jacotin).
במסגרת הצבא הצרפתי האיש פיקד על צוות של מודדים ומהנדסים וכ-100 חוקרים ומדענים מתחומים שונים. הם התלוו לצבאו של נפוליאון בכיבושיו במזרח התיכון ועבדו קשה על שרטוט מפות של האזור כולו, כולל מפות של ארץ ישראל.
ז'אקוטן אחראי ליצירה של המפות המדויקות הראשונות, שהסתייעו באמצעי כרטוגרפיה חדישים ובכלי מדידה שעד אז לא היו ידועים. הטכנולוגיה של המאה ה-19 היא שאיפשרה לו לשרטט מפות מדויקות מאי-פעם.
כך יצא שהמסע למזרח התיכון, מבחינה צבאית לא מהמוצלחים של נפוליאון, תרם רבות ובאופן פרדוקסלי דווקא למיפוי חלק זה של העולם.
כמובן שהמפות היו בתחילה סוד צבאי צרפתי ונפוליאון לא התיר לפרסמן. הן הותרו לפרסום רק ב-1818 ונודעו בשם "האטלס של ז'אקוטן". בשנת 1826 האטלס הזה יצא לאור ומאז הוא נחשב לחומר חובה בידיעת ארץ ישראל.
הנה סיפורו של נפוליאון הלוחם והמיפוי שהוא הורה לבצע בצל הקרבות:
https://youtu.be/91OmO2YMiDM?long=yes
מהי עוגת נפוליאון?
עוגת נפוליאון (Napoleon cake) היא עוגת שכבות טעימה להפליא שהומצאה בצרפת.
יש לה שמות נוספים, כמו מילפיי, שפירושו בצרפתית "אלף עלים". היא גם מזכירה את הקרם שניט או קרמשניט בגרמנית (Cremeschnitte), העוגה האוסטרית שנפוצה כיום בעת המדינות שנשלטו בעבר על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית. בפולין למשל, קוראים לה נפוליאונקה (Napoleonka).
קראו יותר על עוגות הנפוליאון והקרמשניט בתגית "קרם שניט".
הנה עוגת הנפוליאון:
https://youtu.be/rsSCA1ipvZw
ולרוסים יש בכלל עוגה אחרת על שמו (עברית):
https://youtu.be/DIQGaCyYpd4
עוגת נפוליאון (Napoleon cake) היא עוגת שכבות טעימה להפליא שהומצאה בצרפת.
יש לה שמות נוספים, כמו מילפיי, שפירושו בצרפתית "אלף עלים". היא גם מזכירה את הקרם שניט או קרמשניט בגרמנית (Cremeschnitte), העוגה האוסטרית שנפוצה כיום בעת המדינות שנשלטו בעבר על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית. בפולין למשל, קוראים לה נפוליאונקה (Napoleonka).
קראו יותר על עוגות הנפוליאון והקרמשניט בתגית "קרם שניט".
הנה עוגת הנפוליאון:
https://youtu.be/rsSCA1ipvZw
ולרוסים יש בכלל עוגה אחרת על שמו (עברית):
https://youtu.be/DIQGaCyYpd4
להיכן נעלם אפו של הספינקס?
הספינקס המצרי הוא הפסל שבנוי מאבן אחת הגדול בעולם. אין עוד בתבל פסל מונולית כל כך גדול. אבל על צורתו וגודלו העצומים מעיב האף השבור של הפסל המרשים הזה.
האגדה מספרת שהמצביא הצרפתי נפוליאון הוא ששבר את האף המלכותי, כשכבש את מצרים. ככל הנראה הייתה זו יריית פגז תותח של צבא נפוליאון, ששברה את האף.
לא ברור מי נתן את ההוראה, אבל בין אם זה המצביא המפורסם שהורה לעשות זאת, או סתם חייל צרפתי טיפש שהפגין את יכולתו לקלוע למטרה, נראה שהסיפור אינו נכון. ההוכחה: כבר בשנת 1755, הרבה לפני שצבאו של נפוליאון כבש את מצרים, התפרסם ציורו של הצייר הדני פרדריק לואיס נורדן (Frederic Louis Norden), בו מופיע הספינקס ללא אפו...
הצרפתים, אגב, מעדיפים דווקא גרסה המספרת על חייל בריטי שעשה את המעשה. אחרים מספרים שחייל טורקי הוא הוואנדילסט שעשה זאת. ויש גם מי שמאשימים את הממלוכים. בקיצור, כל אחד מעדיף שהטיפש יהיה מצבא אחר...
אבל הארכיאולוגים מצידם מספרים שהאף נשבר כפי הנראה הרבה לפני כן, בין המאה ה-11 למאה ה-15. שרידים של שני מוטות חדים שנמצאו בחפירות ליד הספינקס, חיזקו את סיפורו של ההיסטוריון המצרי בן המאה ה-15, אל-מקריזי. הוא כתב כבר אז שהיה זה מנהיג מוסלמי סופי, שיים אל-דהאר (Sa'im al-Dahr), שהורה ב-1378 לשבור את אפו של הספינקס. זאת לאחר שדווח לו שהאיכרים המוסלמים מהסביבה סוגדים לספינקס, בכדי שיגדיל את יבולם.
אגב, אותו אל-דהאר, פנאט ומחמיר וכנראה לא חכם גדול, שילם בחייו על מעשה הוונדליזם שפגע באל של האיכרים הללו. בזעמם והחשש על שבגללו לא יצמח היבול בשדותיהם, עשו בו האיכרים הללו לינץ' והרגו אותו.
אז לא ברור לגמרי מה גרם לשבר המסתורי של אף הספינקס. ככל הנראה, התשובה לא תיוודע בביטחון גם בעתיד. מצד שני, אולי חלק מהקסם במדע הארכיאולוגיה הוא הניסיון המתמיד למצוא תשובות שחלקן לא יימצא לעולם.
הנה ניסיון לטעון שהספינקס המצרי מייצג דמות בעלת אף ארוך במיוחד, שמופיעה בעוד ממצאים עתיקים:
http://youtu.be/tKgAQossqyQ
ומצגת עם גירסאות שונות של הגורמים לאף השבור והחליטו אתם מי שבר אותו:
http://youtu.be/ffPumAnRtvk
הספינקס המצרי הוא הפסל שבנוי מאבן אחת הגדול בעולם. אין עוד בתבל פסל מונולית כל כך גדול. אבל על צורתו וגודלו העצומים מעיב האף השבור של הפסל המרשים הזה.
האגדה מספרת שהמצביא הצרפתי נפוליאון הוא ששבר את האף המלכותי, כשכבש את מצרים. ככל הנראה הייתה זו יריית פגז תותח של צבא נפוליאון, ששברה את האף.
לא ברור מי נתן את ההוראה, אבל בין אם זה המצביא המפורסם שהורה לעשות זאת, או סתם חייל צרפתי טיפש שהפגין את יכולתו לקלוע למטרה, נראה שהסיפור אינו נכון. ההוכחה: כבר בשנת 1755, הרבה לפני שצבאו של נפוליאון כבש את מצרים, התפרסם ציורו של הצייר הדני פרדריק לואיס נורדן (Frederic Louis Norden), בו מופיע הספינקס ללא אפו...
הצרפתים, אגב, מעדיפים דווקא גרסה המספרת על חייל בריטי שעשה את המעשה. אחרים מספרים שחייל טורקי הוא הוואנדילסט שעשה זאת. ויש גם מי שמאשימים את הממלוכים. בקיצור, כל אחד מעדיף שהטיפש יהיה מצבא אחר...
אבל הארכיאולוגים מצידם מספרים שהאף נשבר כפי הנראה הרבה לפני כן, בין המאה ה-11 למאה ה-15. שרידים של שני מוטות חדים שנמצאו בחפירות ליד הספינקס, חיזקו את סיפורו של ההיסטוריון המצרי בן המאה ה-15, אל-מקריזי. הוא כתב כבר אז שהיה זה מנהיג מוסלמי סופי, שיים אל-דהאר (Sa'im al-Dahr), שהורה ב-1378 לשבור את אפו של הספינקס. זאת לאחר שדווח לו שהאיכרים המוסלמים מהסביבה סוגדים לספינקס, בכדי שיגדיל את יבולם.
אגב, אותו אל-דהאר, פנאט ומחמיר וכנראה לא חכם גדול, שילם בחייו על מעשה הוונדליזם שפגע באל של האיכרים הללו. בזעמם והחשש על שבגללו לא יצמח היבול בשדותיהם, עשו בו האיכרים הללו לינץ' והרגו אותו.
אז לא ברור לגמרי מה גרם לשבר המסתורי של אף הספינקס. ככל הנראה, התשובה לא תיוודע בביטחון גם בעתיד. מצד שני, אולי חלק מהקסם במדע הארכיאולוגיה הוא הניסיון המתמיד למצוא תשובות שחלקן לא יימצא לעולם.
הנה ניסיון לטעון שהספינקס המצרי מייצג דמות בעלת אף ארוך במיוחד, שמופיעה בעוד ממצאים עתיקים:
http://youtu.be/tKgAQossqyQ
ומצגת עם גירסאות שונות של הגורמים לאף השבור והחליטו אתם מי שבר אותו:
http://youtu.be/ffPumAnRtvk
מה קרה בקרב טרפלגר?
איך ניצח נלסון ומת באותו קרב?
ואיך הפכה בריטניה תודות לקרב טרפלגר לשליטת הימים?
קרב טרפלגר (Battle of Trafalgar) היה קרב ימי מפורסם שנערך ב-2 לאוקטובר 1805. זהו קרב שבו נלחם הצי האנגלי, בפיקוד האדמירל הורשיו, או הוריישו נלסון, כנגד הצי הצרפתי-ספרדי שעליו פיקד האדמירל פייר וילנב. הוא היה לאחד הקרבות המפורסמים בהיסטוריה.
הקרב נערך בתקופת המצביא הצרפתי המהולל נפוליאון, כשהוא החליט לכבוש את בריטניה. בפקודת נפוליאון אספו הצרפתים צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא הצרפתי אל האי הבריטי. נלסון והצי שלו רדפו אחריהם בתעלת למאנש ולאורך חופי האוקיינוס האטלנטי. ליד כף טרפלגר שבספרד, לא רחוק מגיברלטר, תפסו כוחותיו של נלסון את הצי הצרפתי והביסו אותו.
בטרפלגר נחלה צרפת תבוסה גדולה והצי שלה הושמד כמעט כולו בידי נלסון. בכך העיב האדמירל האנגלי על שורת הניצחונות הגדולים של המצביא הצרפתי נפוליאון וסדק שוב את תהילתו.
יותר מזה. כשהביס האדמירל הורשיו נלסון את כוחותיו הימיים, הספרדים והצרפתים של נפוליאון בונפרטה, הוא הבטיח את שלטונה של בריטניה בימים ליותר מ-100 שנה. בניסיון למנוע מנפוליאון בונפרטה לפלוש אליה, נלסון הפך את בריטניה למעצמה ימית.
אבל בקרב שבו ניצח האדמירל נלסון הוא גם נהרג. זה קרה זמן קצר לאחר שאותת את המסר המפורסם לצי שבפיקודו: "אנגליה מצפה שכל אחד מכם ימלא את חובתו". הוא נאבק על חייו במשך כמה שעות וכשהיה ברור שהניצחון הוכרע לטובת בריטניה, הוא נפח את נשמתו.
מבחינה היסטורית הבטיחו תוצאות הקרב את עליונותה הימית של אנגליה, למשך שנים רבות. נלסון, לאחר שורת ניצחונות מרהיבים בקרבות ימיים גדולים, הפך לגיבור אנגלי וכיכר בלונדון נקראה "כיכר טרפלגר".
הקרב נקרא על שם כף טרפלגר. באזור הכף שנמצא צפונית-מערבית למצר גיברלטר, בדרום-מערב ספרד, אזור שבו נערך הקרב.
כמה מילים על קרב טרפלגר:
https://youtu.be/Ymq3kFd6VXA
סיפור מותו של אדמירל נלסון:
http://youtu.be/-KdYhiNZS_w
מצגת וידאו עם אנימציית מחשב על קרב טרפלגר:
http://youtu.be/muxsFSRQgbg
וסרט תיעודי על הקרב:
https://youtu.be/r2JqDFaH6vo?long=yes
ואיך הפכה בריטניה תודות לקרב טרפלגר לשליטת הימים?
קרב טרפלגר (Battle of Trafalgar) היה קרב ימי מפורסם שנערך ב-2 לאוקטובר 1805. זהו קרב שבו נלחם הצי האנגלי, בפיקוד האדמירל הורשיו, או הוריישו נלסון, כנגד הצי הצרפתי-ספרדי שעליו פיקד האדמירל פייר וילנב. הוא היה לאחד הקרבות המפורסמים בהיסטוריה.
הקרב נערך בתקופת המצביא הצרפתי המהולל נפוליאון, כשהוא החליט לכבוש את בריטניה. בפקודת נפוליאון אספו הצרפתים צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא הצרפתי אל האי הבריטי. נלסון והצי שלו רדפו אחריהם בתעלת למאנש ולאורך חופי האוקיינוס האטלנטי. ליד כף טרפלגר שבספרד, לא רחוק מגיברלטר, תפסו כוחותיו של נלסון את הצי הצרפתי והביסו אותו.
בטרפלגר נחלה צרפת תבוסה גדולה והצי שלה הושמד כמעט כולו בידי נלסון. בכך העיב האדמירל האנגלי על שורת הניצחונות הגדולים של המצביא הצרפתי נפוליאון וסדק שוב את תהילתו.
יותר מזה. כשהביס האדמירל הורשיו נלסון את כוחותיו הימיים, הספרדים והצרפתים של נפוליאון בונפרטה, הוא הבטיח את שלטונה של בריטניה בימים ליותר מ-100 שנה. בניסיון למנוע מנפוליאון בונפרטה לפלוש אליה, נלסון הפך את בריטניה למעצמה ימית.
אבל בקרב שבו ניצח האדמירל נלסון הוא גם נהרג. זה קרה זמן קצר לאחר שאותת את המסר המפורסם לצי שבפיקודו: "אנגליה מצפה שכל אחד מכם ימלא את חובתו". הוא נאבק על חייו במשך כמה שעות וכשהיה ברור שהניצחון הוכרע לטובת בריטניה, הוא נפח את נשמתו.
מבחינה היסטורית הבטיחו תוצאות הקרב את עליונותה הימית של אנגליה, למשך שנים רבות. נלסון, לאחר שורת ניצחונות מרהיבים בקרבות ימיים גדולים, הפך לגיבור אנגלי וכיכר בלונדון נקראה "כיכר טרפלגר".
הקרב נקרא על שם כף טרפלגר. באזור הכף שנמצא צפונית-מערבית למצר גיברלטר, בדרום-מערב ספרד, אזור שבו נערך הקרב.
כמה מילים על קרב טרפלגר:
https://youtu.be/Ymq3kFd6VXA
סיפור מותו של אדמירל נלסון:
http://youtu.be/-KdYhiNZS_w
מצגת וידאו עם אנימציית מחשב על קרב טרפלגר:
http://youtu.be/muxsFSRQgbg
וסרט תיעודי על הקרב:
https://youtu.be/r2JqDFaH6vo?long=yes
איך הובס נפוליאון במפרץ אבוקיר שבמצרים?
קרב הנילוס (Battle of the Nile), או קרב מפרץ אבוקיר החל כשגילה האדמירל נלסון את צי הפלישה הצרפתי עוגן במפרץ אבוקיר שליד אלכסנדריה. זה היה לאחר מרדף וחיפוש שנמשך כחודשיים. נלסון היה נחוש לעצור בשם בריטניה, את מסע הכיבושים של נפוליאון.
האדמירל הצרפתי ברויאס ניסה לאתגר את טקטיקת המלחמה שניהל נלסון בקרב כף סנט וינסנט. הוא למד את פרטי הקרב ההוא והבין ששם ניצח נלסון על ידי הפרדת כוח האויב לקבוצות קטנות של ספינות והבסתן בזו אחר זו, מבלי להיחשף לעוצמת כוח האויב שניצב מולו.
לכן הידק ברויאס באבוקיר את טור הספינות שבפיקודו ועשה הכל בכדי למנוע את הפרדתן על ידי הבריטים. מנגד, נלסון דווקא רצה בטקטיקת ההפרדה. הוא גם תכנן להשתמש בחסות החשיכה, בכדי להביס חלק מהשייטת הצרפתית בפעולה לילית. הטעות של ברויאס הייתה שהוא העריך שהבריטים לא יסתכנו בניהול קרב לילי, באזור הלא-מוכר ובמים הרדודים. הוא הרשה לעצמו להכין את כוחותיו בנחת, מתוך הערכה שהקרב יתחיל למחרת בבוקר.
אך הערכתו של המפקד הצרפתי שנלסון יתחיל במתקפה למחרת בבוקר הסתברה כשגיאה טקטית קשה. נלסון המתוחכם גילה שמבחינת מיקומו ביחס לצרפתים הוא יוכל לנצל את כיוון הרוח, שתסייע לירי התחמושת שלו על ספינותיו עמוסות התחמושת הנפוליאוניות. לאחר שווידא את עומק הים ליד החוף, נלסון שלח את הספינה הבריטית "גוליית", להיכנס ברווח שנוצר בין הספינה הצרפתית הראשונה ובין החוף. לאחר שהגוליית תפסה את מקומה, הצטרפו אליה ספינות בריטיות נוספות ונלסון היה מוכן ל"מתקפת מספריים", משני הצדדים, על הצי הצרפתי.
כך פתח נלסון בקרב בזק לילי נועז במיוחד. בתחילה תקפו ספינותיו את ספינת הדגל הצרפתית בת 120 התותחים ומחסני הפגזים הענקיים, "האוריינט". בשעה 9 בערב, אחרי התקפה מצד 3 ספינות בריטיות, היא כבר בערה לחלוטין. שעה אחר-כך התפוצצה הספינה עמוסת התחמושת ושרידיה התעופפו באוויר למרחק של מאות מטרים.
זה היה סימן לחידוש הקרב על ידי הספינות שהתרחקו עד אז מהספינה הבוערת מחשש לפיצוץ הגדול. הקרב נמשך בהפסקות עד השעה שתיים בצהריים שלמחרת. שוב ושוב הצליחו הבריטים להטביע את ספינות הקרב הצרפתיות או לשבות אותן על הלוחמים שבהן. בסיכום הקרב הוטבעו או נשבו מרבית הספינות הצרפתיות על ידי הבריטים ורק 4 מהן הצליחו לנוס מהמפרץ.
נפל דבר. בקרב הנילוס הזה, שהתחולל ב־1 באוגוסט 1798, השמיד נלסון את הצי הצרפתי והותיר את מסע הכיבוש של נפוליאון במזרח התיכון בקשיים גדולים. אבדות הצבא הצרפתי בקרב אבוקיר היו ענקיות. חוץ מהספינות הרבות שאיבדו, בסביבות 1700 הרוגים צרפתים וכ-3000 שבויים שלהם נמנו בקרב. זאת לעומת 280 הרוגים מקרב החיילים הבריטים.
גם נפוליאון מצא את עצמו לאחר הקרב במצב קשה מאד. התבוסה הזו, שבאה על רקע הישגיו בקרבות אחרים במזרח התיכון, תקעה אותו לאחר קרב אבוקיר במצרים. המצביא הצרפתי עמד עתה בראש חיל כיבוש שנוא וזר, מנותק מצרפת וללא אפשרות לחזור אליה או לקבל ממנה אספקה. נפוליאון הלכוד במזרח התיכון ולא יכול להשיב את חייליו הביתה, גם לא הצליח ליצור קשר טוב עם האוכלוסייה המקומית. יותר ויותר הוא נדמה לדיקטטור אכזרי והשנאה אליו גברה.
לבסוף נטש נפוליאון עצמו את צבאו במצרים וחזר לפאריס. הוא נאלץ להכיר בכישלונו המוחלט של המסע הצבאי שניהל לכיבוש המזרח התיכון.
בצד השני, הוכיח נלסון בקרב אבוקיר את גדולתו כמפקד ימי, שמסוגל לנצח כל אויב ואף להשמידו. התואר "ברון הנילוס" שבו זכה בעקבות הקרב בנילוס, הפך אותו לעטור תהילה. הוא יצר במו ידיו את העליונות הימית הבריטית, שתימשך לאורך תקופת מלחמות המהפכה הצרפתית ותהפוך בעתיד את בריטניה לאימפריה הגדולה בעולם.
הנה הקרב במפרץ אבוקיר:
http://youtu.be/PzJcDmj5ghQ
החשיבות של קרב הנילוס באבוקיר:
http://youtu.be/PFyH7_khtZk
שחזור הקרב באמצעות משחק מחשב:
https://youtu.be/-9Lekli6wps
וספינתו של נלסון שהובילה אותו אל הקרבות המפורסמים שלו, כולל קרב אבוקיר:
https://youtu.be/r2JqDFaH6vo?long=yes
קרב הנילוס (Battle of the Nile), או קרב מפרץ אבוקיר החל כשגילה האדמירל נלסון את צי הפלישה הצרפתי עוגן במפרץ אבוקיר שליד אלכסנדריה. זה היה לאחר מרדף וחיפוש שנמשך כחודשיים. נלסון היה נחוש לעצור בשם בריטניה, את מסע הכיבושים של נפוליאון.
האדמירל הצרפתי ברויאס ניסה לאתגר את טקטיקת המלחמה שניהל נלסון בקרב כף סנט וינסנט. הוא למד את פרטי הקרב ההוא והבין ששם ניצח נלסון על ידי הפרדת כוח האויב לקבוצות קטנות של ספינות והבסתן בזו אחר זו, מבלי להיחשף לעוצמת כוח האויב שניצב מולו.
לכן הידק ברויאס באבוקיר את טור הספינות שבפיקודו ועשה הכל בכדי למנוע את הפרדתן על ידי הבריטים. מנגד, נלסון דווקא רצה בטקטיקת ההפרדה. הוא גם תכנן להשתמש בחסות החשיכה, בכדי להביס חלק מהשייטת הצרפתית בפעולה לילית. הטעות של ברויאס הייתה שהוא העריך שהבריטים לא יסתכנו בניהול קרב לילי, באזור הלא-מוכר ובמים הרדודים. הוא הרשה לעצמו להכין את כוחותיו בנחת, מתוך הערכה שהקרב יתחיל למחרת בבוקר.
אך הערכתו של המפקד הצרפתי שנלסון יתחיל במתקפה למחרת בבוקר הסתברה כשגיאה טקטית קשה. נלסון המתוחכם גילה שמבחינת מיקומו ביחס לצרפתים הוא יוכל לנצל את כיוון הרוח, שתסייע לירי התחמושת שלו על ספינותיו עמוסות התחמושת הנפוליאוניות. לאחר שווידא את עומק הים ליד החוף, נלסון שלח את הספינה הבריטית "גוליית", להיכנס ברווח שנוצר בין הספינה הצרפתית הראשונה ובין החוף. לאחר שהגוליית תפסה את מקומה, הצטרפו אליה ספינות בריטיות נוספות ונלסון היה מוכן ל"מתקפת מספריים", משני הצדדים, על הצי הצרפתי.
כך פתח נלסון בקרב בזק לילי נועז במיוחד. בתחילה תקפו ספינותיו את ספינת הדגל הצרפתית בת 120 התותחים ומחסני הפגזים הענקיים, "האוריינט". בשעה 9 בערב, אחרי התקפה מצד 3 ספינות בריטיות, היא כבר בערה לחלוטין. שעה אחר-כך התפוצצה הספינה עמוסת התחמושת ושרידיה התעופפו באוויר למרחק של מאות מטרים.
זה היה סימן לחידוש הקרב על ידי הספינות שהתרחקו עד אז מהספינה הבוערת מחשש לפיצוץ הגדול. הקרב נמשך בהפסקות עד השעה שתיים בצהריים שלמחרת. שוב ושוב הצליחו הבריטים להטביע את ספינות הקרב הצרפתיות או לשבות אותן על הלוחמים שבהן. בסיכום הקרב הוטבעו או נשבו מרבית הספינות הצרפתיות על ידי הבריטים ורק 4 מהן הצליחו לנוס מהמפרץ.
נפל דבר. בקרב הנילוס הזה, שהתחולל ב־1 באוגוסט 1798, השמיד נלסון את הצי הצרפתי והותיר את מסע הכיבוש של נפוליאון במזרח התיכון בקשיים גדולים. אבדות הצבא הצרפתי בקרב אבוקיר היו ענקיות. חוץ מהספינות הרבות שאיבדו, בסביבות 1700 הרוגים צרפתים וכ-3000 שבויים שלהם נמנו בקרב. זאת לעומת 280 הרוגים מקרב החיילים הבריטים.
גם נפוליאון מצא את עצמו לאחר הקרב במצב קשה מאד. התבוסה הזו, שבאה על רקע הישגיו בקרבות אחרים במזרח התיכון, תקעה אותו לאחר קרב אבוקיר במצרים. המצביא הצרפתי עמד עתה בראש חיל כיבוש שנוא וזר, מנותק מצרפת וללא אפשרות לחזור אליה או לקבל ממנה אספקה. נפוליאון הלכוד במזרח התיכון ולא יכול להשיב את חייליו הביתה, גם לא הצליח ליצור קשר טוב עם האוכלוסייה המקומית. יותר ויותר הוא נדמה לדיקטטור אכזרי והשנאה אליו גברה.
לבסוף נטש נפוליאון עצמו את צבאו במצרים וחזר לפאריס. הוא נאלץ להכיר בכישלונו המוחלט של המסע הצבאי שניהל לכיבוש המזרח התיכון.
בצד השני, הוכיח נלסון בקרב אבוקיר את גדולתו כמפקד ימי, שמסוגל לנצח כל אויב ואף להשמידו. התואר "ברון הנילוס" שבו זכה בעקבות הקרב בנילוס, הפך אותו לעטור תהילה. הוא יצר במו ידיו את העליונות הימית הבריטית, שתימשך לאורך תקופת מלחמות המהפכה הצרפתית ותהפוך בעתיד את בריטניה לאימפריה הגדולה בעולם.
הנה הקרב במפרץ אבוקיר:
http://youtu.be/PzJcDmj5ghQ
החשיבות של קרב הנילוס באבוקיר:
http://youtu.be/PFyH7_khtZk
שחזור הקרב באמצעות משחק מחשב:
https://youtu.be/-9Lekli6wps
וספינתו של נלסון שהובילה אותו אל הקרבות המפורסמים שלו, כולל קרב אבוקיר:
https://youtu.be/r2JqDFaH6vo?long=yes
מהי ציפור הכחל האקרובטית ואיך נפוליאון ואיפור קשורים לעניין?
ציפור. מושב. מעיין ואוצר קדום - על איזו כחל נתחיל לספר?
כָּחָל (European roller) היא ציפור אקרובטית של ממש, יפה להפליא ועוף טורף ממשפחת הכחלאים (Coraciidae). היא ידועה באקרובטיקה המעולה שהיא מבצעת, בהסוואה הצבעונית שלה ובצווחות החביבות שהיא משמיעה, מהתכונות של משפחת העופות הזו.
הכחלאים ידועים בתרגילי האירובטיקה המרהיבים שהם מבצעים בעונת החיזור. בהתקדמותם על הקרקע הם לא ממש הולכים, אלא מקפצים, אבל באוויר - הם מעופפים מצויינים.
יופיה הססגוני של ציפור הכחל הוא פונקציונלי. זהו יופי שיש לו תפקיד, מטרה הישרדותית ויתרון אבולוציוני. איך קשור הצבע לאבולוציה? - אז הסוד של עופות הכחל הוא בצבע התכול הדומיננטי שלהם - צבע שמיטיב להסוות את הכחל על רקע השמיים. באוויר שומר הצבע הזה על הכחל מעופות דורסים, המתקשים להבחין בו מרחוק.
על פני האדמה, צבע התכלת הזה גם מסווה את הכחל מהטרף שלה. בזכות גוון התכלת מתקשים להבחין בה חיפושיות, חרגולים, צרצרים, עקרבים, מכרסמים, חגבים ואפילו צפרדעים, המביטים מהקרקע כלפי מעלה. כשהם מפספסים את הכחל על רקע השמיים, יש לו יתרון ענק. הוא ממתין לשעת כושר ולפתע, כשהם רגועים ולא מודעים להימצאו שם, הכחל מזנק בתעופה מרהיבה, היישר מענף העץ אל הארוחה שלו.
כמו העורבני והשרקרק, הכחל מוכר בטבע גם כצווחן לא קטן. בריקוד החיזור שלו, למשל, הוא משלב את הצווחות שלו עם מעוף ראוותני, גלגולים באוויר, נסיקה למעלה וצלילת ספירלה למטה. אגב, הצלילה הזו מזכירה סיבוב של בורג ומכאן הכחל זכה לשמו הלועזי Roller. החיזור הזה מכיל גם מופע יכולת נחמד. זה קורה כשהזכר, כדי להראות לנקבה את יכולותיו המדהימות בתעופה, משליך לא פעם אבנים קטנות באוויר ואז ממהר לתפוס אותן בצלילה מדויקת למטה. כמובן שגם את המעוף האווירובטי הזה מלווה הכחל בצווחות של התלהבות...
#אגדת מטמון כחל
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. בתרבויות המזרח התיכון של ימי קדם ידועה אבקת הכחל התכולה, שנטחנה מאבן ושימשה לאיפור העיניים. חוץ מצבעי עיניים השתמשו בה אז גם לרקיחה של תרופות. עד היום הערבים והדרוזים קוראים לאבקה הזו "כוחול".
"עין-כחל" הוא היום שמו של מעיין גדול השוכן על אם הדרך מטבריה לצפת. הוא ממוקם צפונית-מערבית לכנרת. בסמוך לו יש גם מושב הנקרא על שמו, "כחל".
אבל המעיין הזה, "עין-כחל", הוא עתיק מאוד. בדיוק אליו, מספרים ההיסטוריונים, שלח נפוליאון את חייליו, עת ניסה לכבוש את ארץ ישראל, כדי שימצאו בו את המטמון העתיק שלפי האגדה הוסתר לידו.
הבסיס לסיפור המטמון הזה הוא ככל הנראה בסיפורי רבנים, מקובלים וסופרים יהודים. משהו על אוצר גנוז, שהוסתר בהר הגבוה שממזרח לעין-כחל. לפי האגדה אמור להיות בראש ההר שער חסום ומוסתר. מאחוריו גנוזים כלי הקודש הקדומים של בית המקדש היהודי.
יתכן שמקור הכתובים הללו באגדה שנלחשה פה ושם באירופה של ימי הביניים, אולי אף הגיעה בתקופת מסעי הצלב. האגדה דיברה על אוצרות בית המקדש הגנוזים שהוטמנו באזור זה. צריך לזכור שלא רחוק מכאן הובסו הצלבנים בקרב מכריע, בידי צבאו של המצביא המוסלמי צלח א-דין.
נחזור למטמון. לפי הספר "שערי ירושלים" של החוקר והכותב משה ריישר, חפרו חיילי נפוליאון כמעט את חצי ההר, אבל נכשלו ולא מצאו שם דבר. הכישלון, לפי ריישר, נובע מכך שהאוצר הקדוש הוסתר היטב ולא יוכל להתגלות לאיש, עד שיבוא משיח בן דוד.
זה היה ב-1799, שנה בה ניסה הקיסר הצרפתי לכבוש את צפון הארץ, אחרי שכבש את דרומה. בעכו המבוצרת היטב הוא נעצר. ניתן לשער שחולשתו בכיבוש העיר שנשלטה על ידי התורכים העות'מנים נבעה גם מפיצול הכוחות שכפה עליו חיפוש האוצר הזה בזמן שהוא וחייליו זקוקים לכל חייל ולוחם.
אז את אותו מטמון המקדש לא מצאו המחפשים, לא נפוליאון ולא אחרים. רבים חלמו וניסו לגלות אותו, אבל כלום. ליד המעיין שוכן היום מושב כחל. ציפורי הכחל מבקרות אותו בסתיו, במעופן לאפריקה, וישובו בכל אביב, בדרכן בחזרה. נפוליאון הפך גם הוא לאגדה ורק אוצר כלי המקדש האבודים, קיים או לא, טמון איפה שהוא, אולי בראשם, בדמיונם ובחלומותיהם של המחפשים, מבלי לגלות את סודו לאיש.
הנה הכחל בארוחה ובמעופו:
https://youtu.be/5ABZ5QK4Ezc
שיר המתאר את ציפור הכחל (עברית):
https://youtu.be/ByNuRXml63M
משחר לטרף:
https://youtu.be/dxfIKcE4bz0
מביא מתנה:
https://youtu.be/5aJT1U--5xg
גוזלי הכחל גדלים:
https://youtu.be/8Y3K65c3DuM?t=48
הכחל מקרוב:
https://youtu.be/hbnXdJP4igE
ומעט על נפוליאון שחיפש את האוצר בעין כחל:
https://youtu.be/V4QsRYVMuU0
ציפור. מושב. מעיין ואוצר קדום - על איזו כחל נתחיל לספר?
כָּחָל (European roller) היא ציפור אקרובטית של ממש, יפה להפליא ועוף טורף ממשפחת הכחלאים (Coraciidae). היא ידועה באקרובטיקה המעולה שהיא מבצעת, בהסוואה הצבעונית שלה ובצווחות החביבות שהיא משמיעה, מהתכונות של משפחת העופות הזו.
הכחלאים ידועים בתרגילי האירובטיקה המרהיבים שהם מבצעים בעונת החיזור. בהתקדמותם על הקרקע הם לא ממש הולכים, אלא מקפצים, אבל באוויר - הם מעופפים מצויינים.
יופיה הססגוני של ציפור הכחל הוא פונקציונלי. זהו יופי שיש לו תפקיד, מטרה הישרדותית ויתרון אבולוציוני. איך קשור הצבע לאבולוציה? - אז הסוד של עופות הכחל הוא בצבע התכול הדומיננטי שלהם - צבע שמיטיב להסוות את הכחל על רקע השמיים. באוויר שומר הצבע הזה על הכחל מעופות דורסים, המתקשים להבחין בו מרחוק.
על פני האדמה, צבע התכלת הזה גם מסווה את הכחל מהטרף שלה. בזכות גוון התכלת מתקשים להבחין בה חיפושיות, חרגולים, צרצרים, עקרבים, מכרסמים, חגבים ואפילו צפרדעים, המביטים מהקרקע כלפי מעלה. כשהם מפספסים את הכחל על רקע השמיים, יש לו יתרון ענק. הוא ממתין לשעת כושר ולפתע, כשהם רגועים ולא מודעים להימצאו שם, הכחל מזנק בתעופה מרהיבה, היישר מענף העץ אל הארוחה שלו.
כמו העורבני והשרקרק, הכחל מוכר בטבע גם כצווחן לא קטן. בריקוד החיזור שלו, למשל, הוא משלב את הצווחות שלו עם מעוף ראוותני, גלגולים באוויר, נסיקה למעלה וצלילת ספירלה למטה. אגב, הצלילה הזו מזכירה סיבוב של בורג ומכאן הכחל זכה לשמו הלועזי Roller. החיזור הזה מכיל גם מופע יכולת נחמד. זה קורה כשהזכר, כדי להראות לנקבה את יכולותיו המדהימות בתעופה, משליך לא פעם אבנים קטנות באוויר ואז ממהר לתפוס אותן בצלילה מדויקת למטה. כמובן שגם את המעוף האווירובטי הזה מלווה הכחל בצווחות של התלהבות...
#אגדת מטמון כחל
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. בתרבויות המזרח התיכון של ימי קדם ידועה אבקת הכחל התכולה, שנטחנה מאבן ושימשה לאיפור העיניים. חוץ מצבעי עיניים השתמשו בה אז גם לרקיחה של תרופות. עד היום הערבים והדרוזים קוראים לאבקה הזו "כוחול".
"עין-כחל" הוא היום שמו של מעיין גדול השוכן על אם הדרך מטבריה לצפת. הוא ממוקם צפונית-מערבית לכנרת. בסמוך לו יש גם מושב הנקרא על שמו, "כחל".
אבל המעיין הזה, "עין-כחל", הוא עתיק מאוד. בדיוק אליו, מספרים ההיסטוריונים, שלח נפוליאון את חייליו, עת ניסה לכבוש את ארץ ישראל, כדי שימצאו בו את המטמון העתיק שלפי האגדה הוסתר לידו.
הבסיס לסיפור המטמון הזה הוא ככל הנראה בסיפורי רבנים, מקובלים וסופרים יהודים. משהו על אוצר גנוז, שהוסתר בהר הגבוה שממזרח לעין-כחל. לפי האגדה אמור להיות בראש ההר שער חסום ומוסתר. מאחוריו גנוזים כלי הקודש הקדומים של בית המקדש היהודי.
יתכן שמקור הכתובים הללו באגדה שנלחשה פה ושם באירופה של ימי הביניים, אולי אף הגיעה בתקופת מסעי הצלב. האגדה דיברה על אוצרות בית המקדש הגנוזים שהוטמנו באזור זה. צריך לזכור שלא רחוק מכאן הובסו הצלבנים בקרב מכריע, בידי צבאו של המצביא המוסלמי צלח א-דין.
נחזור למטמון. לפי הספר "שערי ירושלים" של החוקר והכותב משה ריישר, חפרו חיילי נפוליאון כמעט את חצי ההר, אבל נכשלו ולא מצאו שם דבר. הכישלון, לפי ריישר, נובע מכך שהאוצר הקדוש הוסתר היטב ולא יוכל להתגלות לאיש, עד שיבוא משיח בן דוד.
זה היה ב-1799, שנה בה ניסה הקיסר הצרפתי לכבוש את צפון הארץ, אחרי שכבש את דרומה. בעכו המבוצרת היטב הוא נעצר. ניתן לשער שחולשתו בכיבוש העיר שנשלטה על ידי התורכים העות'מנים נבעה גם מפיצול הכוחות שכפה עליו חיפוש האוצר הזה בזמן שהוא וחייליו זקוקים לכל חייל ולוחם.
אז את אותו מטמון המקדש לא מצאו המחפשים, לא נפוליאון ולא אחרים. רבים חלמו וניסו לגלות אותו, אבל כלום. ליד המעיין שוכן היום מושב כחל. ציפורי הכחל מבקרות אותו בסתיו, במעופן לאפריקה, וישובו בכל אביב, בדרכן בחזרה. נפוליאון הפך גם הוא לאגדה ורק אוצר כלי המקדש האבודים, קיים או לא, טמון איפה שהוא, אולי בראשם, בדמיונם ובחלומותיהם של המחפשים, מבלי לגלות את סודו לאיש.
הנה הכחל בארוחה ובמעופו:
https://youtu.be/5ABZ5QK4Ezc
שיר המתאר את ציפור הכחל (עברית):
https://youtu.be/ByNuRXml63M
משחר לטרף:
https://youtu.be/dxfIKcE4bz0
מביא מתנה:
https://youtu.be/5aJT1U--5xg
גוזלי הכחל גדלים:
https://youtu.be/8Y3K65c3DuM?t=48
הכחל מקרוב:
https://youtu.be/hbnXdJP4igE
ומעט על נפוליאון שחיפש את האוצר בעין כחל:
https://youtu.be/V4QsRYVMuU0
מהי אדמה חרוכה ואיך הובס הצבא הגרמני בעזרתה?
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה. חודש אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
הנה האדמה החרוכה שפגש הצבא הנאצי ברוסיה:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
והארמנים בנגורנו קרבך משמידים את הכל לפני שהם מפנים את כפריהם לטובת אזרבייג'אן:
https://youtu.be/z0zEgn5T2Mk
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה. חודש אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
הנה האדמה החרוכה שפגש הצבא הנאצי ברוסיה:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
והארמנים בנגורנו קרבך משמידים את הכל לפני שהם מפנים את כפריהם לטובת אזרבייג'אן:
https://youtu.be/z0zEgn5T2Mk
מי היה המצביא הימי המזהיר נלסון?
זה היה אמור להיות הקרב של חייו. הוא עומד להציל את מולדתו בריטניה, מפלישת המצביא המאיים בהיסטוריה של אירופה, לפחות מאז המונגולים והרומים, נפוליאון בונפרטה. אבל הורשיו נלסון (Horatio Nelson) מת בקרב שבו ניצח.
ואכן, מי שיהיה האדמירל הורשיו נלסון, נולד כבן של כומר אנגלי בכפר הקטן בורנהאם שבסמוך לנורפולק. הוא היה הילד האמצעי מבין 12 ילדיהם של כומר הכפר ואשתו קתרין. לאחר שאמו מתה כשהוא בגיל 12, לקח אותו דודו, מי שהיה קפטן בצי וגיבור נודע של מלחמת 7 השנים, תחת חסותו. הדוד הפך אותו לנער סיפון בספינתו וכשהתבגר, הוא דאג לגייסו לצי הבריטי.
במהרה התגלה הצעיר המוכשר כעילוי ימי ובגיל 20 הוא כבר מונה לקפטן של אנייה קרבית. הוא יצא להפלגות ברחבי העולם והפגין מיומנות קרבית שרק אומץ לבו היה גדול ממנה. בהתמדה ואומץ הוא עלה בסולם הפיקוד של הצי הבריטי.
נלסון נלחם עם חייליו בקרבות ימיים, מאלו של מלחמת העצמאות שניהלו המושבות באמריקה בשלטון הבריטי ועד לקרבות שהיו בין צרפת לבריטניה בפרוץ המהפכה הצרפתית. באחד הקרבות הוא איבד את אחת מעיניו. בקרב אחר, כשניסה לכבוש את איי טנריף עם ספינתו, הוא איבד את ידו.
הקרבות שניהל הצי הבריטי נגד מנהיגי המהפכה הצרפתית היו רק הכנה לעימות הצבאי הגדול שינהלו נגד נפוליאון בונפארטה. כבר בספינה הראשונה שעליה פיקד "אגאממנון", סייע נלסון בכיבוש האי קורסיקה ונפגע בעינו הימנית. לאחר מכן הוא היה מהאחראים לניצחון הגדול בקרב הגדול ליד כף סנט וינסנט שבפורטוגל. את ידו הוא איבד כשניסה לכבוש האי טנריף שבאיים הקאנאריים.
אבל נפוליאון שניצח שוב ושוב באירופה, הביא את בריטניה לאחד מרגעיה הקשים בהיסטוריה. וכאן בא אחד מרגעיו היפים של נלסון. הוא נשלח בראש יחידת ספינות לעקוב אחרי הצי הצרפתי וכשספינתו נפגעה בסערה הוא נאלץ לתקנה בסרדיניה. הצי הצרפתי הפליג למצרים ונלסון שהגיע לחפשם, הפתיע אותם במפרץ אבוקיר שליד אלכסנדריה.
וכך, בעוד נפוליאון עצמו עסוק בקרבות בטורקים ובמצרים על היבשה, הוכה הצי הצרפתי מכה קשה. הקרב במפרץ אבוקיר, שזכה לשם המיתולוגי "הקרב על הנילוס", הפך את נלסון לגיבור לאומי.
נלסון הפליג לנאפולי, ושם החל אחד מסיפורי האהבה הגדולים של ההיסטוריה. האדמירל המהולל התאהב בליידי המילטון, אשתו של שגריר בריטניה באיטליה. קשר האהבה המיוחד הזה נמשך עד סוף חייו הלא-ארוכים מכאן.
נצחונו של נלסון על הצי הדני, שהיה חלק מברית אנטי-בריטית שכללה גם את רוסיה, שבדיה ופרוסיה, הפך את שמו לאגדה. בקרב הזה נלסון היה סגן המפקד של ההתקפה הבריטית. האש הדנית הכבדה וההגנה הטובה של הצי של דנמרק במפרץ, הביאו את מפקד המתקפה הבריטית להפסיקה. אבל נלסון היה נחוש לנצח. בשל עינו העיוורת, נלסון טען שלא ראה את האיתות של המפקד להפסיק את ההתקפה. הוא הסתער עם יחידתו על הדנים וניצח ניצחון הרואי.
"קרב טרפלגר", הקרב הגדול של חייו, נערך ב-1805, כשהחליט נפוליאון לכבוש סופית את בריטניה. הצרפתים אספו צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא אל האי הבריטי. נלסון תפס את הצי הצרפתי ליד קאדיז שבספרד. פקודת הקרב שלו לחייליו הייתה "אנגליה מצפה שכל אדם ימלא את חובתו". בנצחון מדהים ומכריע הוא ניצח, ביחד עם אדמירל קולינגווד, את הצי של נפוליאון.
אך בעיצומו של אותו קרב נפצע נלסון על סיפון ספינתו "ויקטורי". במשך כמה שעות הוא נאבק על חייו וכשניצחונו היה מובטח, הוא מת.
מאז נחשב נלסון לאחד הגיבורים הנערצים בתולדות בריטניה ולמפקד ימי דגול. בכיכר טרפלגר בלונדון ניצבת האנדרטה שלו על עמוד גבוה וכל בריטי יודע לומר את שמו כאחד מגדולי המלחמה אי-פעם.
הנה מצגת וידאו על חייו של הוראשיו נלסון:
https://youtu.be/9aY4oKnwI5A
וקרב הנילוס של האדמירל נלסון:
https://youtu.be/PzJcDmj5ghQ
זה היה אמור להיות הקרב של חייו. הוא עומד להציל את מולדתו בריטניה, מפלישת המצביא המאיים בהיסטוריה של אירופה, לפחות מאז המונגולים והרומים, נפוליאון בונפרטה. אבל הורשיו נלסון (Horatio Nelson) מת בקרב שבו ניצח.
ואכן, מי שיהיה האדמירל הורשיו נלסון, נולד כבן של כומר אנגלי בכפר הקטן בורנהאם שבסמוך לנורפולק. הוא היה הילד האמצעי מבין 12 ילדיהם של כומר הכפר ואשתו קתרין. לאחר שאמו מתה כשהוא בגיל 12, לקח אותו דודו, מי שהיה קפטן בצי וגיבור נודע של מלחמת 7 השנים, תחת חסותו. הדוד הפך אותו לנער סיפון בספינתו וכשהתבגר, הוא דאג לגייסו לצי הבריטי.
במהרה התגלה הצעיר המוכשר כעילוי ימי ובגיל 20 הוא כבר מונה לקפטן של אנייה קרבית. הוא יצא להפלגות ברחבי העולם והפגין מיומנות קרבית שרק אומץ לבו היה גדול ממנה. בהתמדה ואומץ הוא עלה בסולם הפיקוד של הצי הבריטי.
נלסון נלחם עם חייליו בקרבות ימיים, מאלו של מלחמת העצמאות שניהלו המושבות באמריקה בשלטון הבריטי ועד לקרבות שהיו בין צרפת לבריטניה בפרוץ המהפכה הצרפתית. באחד הקרבות הוא איבד את אחת מעיניו. בקרב אחר, כשניסה לכבוש את איי טנריף עם ספינתו, הוא איבד את ידו.
הקרבות שניהל הצי הבריטי נגד מנהיגי המהפכה הצרפתית היו רק הכנה לעימות הצבאי הגדול שינהלו נגד נפוליאון בונפארטה. כבר בספינה הראשונה שעליה פיקד "אגאממנון", סייע נלסון בכיבוש האי קורסיקה ונפגע בעינו הימנית. לאחר מכן הוא היה מהאחראים לניצחון הגדול בקרב הגדול ליד כף סנט וינסנט שבפורטוגל. את ידו הוא איבד כשניסה לכבוש האי טנריף שבאיים הקאנאריים.
אבל נפוליאון שניצח שוב ושוב באירופה, הביא את בריטניה לאחד מרגעיה הקשים בהיסטוריה. וכאן בא אחד מרגעיו היפים של נלסון. הוא נשלח בראש יחידת ספינות לעקוב אחרי הצי הצרפתי וכשספינתו נפגעה בסערה הוא נאלץ לתקנה בסרדיניה. הצי הצרפתי הפליג למצרים ונלסון שהגיע לחפשם, הפתיע אותם במפרץ אבוקיר שליד אלכסנדריה.
וכך, בעוד נפוליאון עצמו עסוק בקרבות בטורקים ובמצרים על היבשה, הוכה הצי הצרפתי מכה קשה. הקרב במפרץ אבוקיר, שזכה לשם המיתולוגי "הקרב על הנילוס", הפך את נלסון לגיבור לאומי.
נלסון הפליג לנאפולי, ושם החל אחד מסיפורי האהבה הגדולים של ההיסטוריה. האדמירל המהולל התאהב בליידי המילטון, אשתו של שגריר בריטניה באיטליה. קשר האהבה המיוחד הזה נמשך עד סוף חייו הלא-ארוכים מכאן.
נצחונו של נלסון על הצי הדני, שהיה חלק מברית אנטי-בריטית שכללה גם את רוסיה, שבדיה ופרוסיה, הפך את שמו לאגדה. בקרב הזה נלסון היה סגן המפקד של ההתקפה הבריטית. האש הדנית הכבדה וההגנה הטובה של הצי של דנמרק במפרץ, הביאו את מפקד המתקפה הבריטית להפסיקה. אבל נלסון היה נחוש לנצח. בשל עינו העיוורת, נלסון טען שלא ראה את האיתות של המפקד להפסיק את ההתקפה. הוא הסתער עם יחידתו על הדנים וניצח ניצחון הרואי.
"קרב טרפלגר", הקרב הגדול של חייו, נערך ב-1805, כשהחליט נפוליאון לכבוש סופית את בריטניה. הצרפתים אספו צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא אל האי הבריטי. נלסון תפס את הצי הצרפתי ליד קאדיז שבספרד. פקודת הקרב שלו לחייליו הייתה "אנגליה מצפה שכל אדם ימלא את חובתו". בנצחון מדהים ומכריע הוא ניצח, ביחד עם אדמירל קולינגווד, את הצי של נפוליאון.
אך בעיצומו של אותו קרב נפצע נלסון על סיפון ספינתו "ויקטורי". במשך כמה שעות הוא נאבק על חייו וכשניצחונו היה מובטח, הוא מת.
מאז נחשב נלסון לאחד הגיבורים הנערצים בתולדות בריטניה ולמפקד ימי דגול. בכיכר טרפלגר בלונדון ניצבת האנדרטה שלו על עמוד גבוה וכל בריטי יודע לומר את שמו כאחד מגדולי המלחמה אי-פעם.
הנה מצגת וידאו על חייו של הוראשיו נלסון:
https://youtu.be/9aY4oKnwI5A
וקרב הנילוס של האדמירל נלסון:
https://youtu.be/PzJcDmj5ghQ