שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי אדמה חרוכה ואיך הובס הצבא הגרמני בעזרתה?
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה. חודש אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
הנה האדמה החרוכה שפגש הצבא הנאצי ברוסיה:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
והארמנים בנגורנו קרבך משמידים את הכל לפני שהם מפנים את כפריהם לטובת אזרבייג'אן:
https://youtu.be/z0zEgn5T2Mk
מה היה קרב סטלינגרד שעצר את היטלר?
במלחמת העולם השנייה לא היה עוד קרב כמו קרב סטלינגרד (Battle of Stalingrad). לא היה קרב שיכול להיחשב כנקודת התפנית של המלחמה. בקרב העקוב מדם במלחמה, עם אבידות של כמיליון הרוגים, זהו הקרב הקשה ביותר שנוהל במלחמה הזו, שחיי אדם בה לא נחשבו יותר מדי, בטח לא חיי החיילים.
קרב סטלינגרד, שהתנהל בין השנים 1942 ל-1943, היה ההימור הגדול של היטלר. למקורביו נראה היה שבהיטלר נכנס שיגעון של ממש, לכבוש את סטלינגרד. האובססיה הזו, שחלקה נבע מעצם העובדה שהעיר נשאה את שמו של סטלין, הדיקטטור הרוסי שהצליח לראשונה במלחמה, לעצור את צבא היטלר בכיבושיו.
האמת היא שכמעט איש בעולם לא האמין שדווקא בסטלינגרד ייעצר הצבא הגרמני. אבל היטלר, במקום לרכז את כוחותיו ולהלום זירה אחרי זירה באויביו, נהג בטפשות. מונע בשגעון גדלות מטורף ונגוע בחוסר הבנה טוטאלי באסטרטגיה צבאית, הוא פרס את הוורמאכט, הצבא הגרמני, ברחבי העולם, בצורה מוגזמת ולא חכמה.
איפה לא היו הגרמנים באותו שלב - מחופי צרפת שעל האוקיינוס האטלנטי, דרך צפון אירופה, על נהר הוולגה וברחבי מדבר סהרה - בכל חזית ניסה היטלר, בו-זמנית, לייצר נצחונות. אבל הפריסה הזו רידדה את הכוח הגרמני ופוררה אותו. במקום אגרוף ברזל מוצק, הוא נעשה חלש יחסית, במוקדי הקרבות המרובים.
בסטלינגרד עמד מולו הצבא האדום. אמנם חבול ומוכה, אבל צבא פטריוטי שיודע דבר או שניים על החורף המתקרב, על חיסול של כובשים מהמערב בכפור ובשלג הטובעני. צבא שקיבל מסטלין פקודה לא לסגת בשום מחיר. הצבא הזה השיב בסטלינגרד מלחמה ועמד על מקומו, עד שניצח.
זה לא היה פשוט. העיר הסובייטית נכתשה עד דק בהפצצות של טייסות הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, בפיקודו של ריכטהופן. מפציצי הצלילה מדגם שטוקה הותירו את העיר שוב ושוב עם אינספור תימרות עשן שעולים מבנייניה החרבים וממכלי הנפט וחומרי הבעירה, הנשרפים במחסני המפעלים ובנייני התעשייה הרבים שבה.
אבל אל מול הגרמנים העמיד סטאלין גנרל פראי וחסר-מעצורים, בדיוק כמו שהגיע להיטלר לפגוש. קראו לו צ'ויקוב. החיילים העריצו אותו והוא ידע להיות בשדה הקרב בשבילם. המורל עלה מרגע שהוא הגיע לזירה.
צ'ויקוב היה רוסי עם מנטליות של איכר קשוח, חסר-רחמים וערמומי במיוחד. הוא לא היה אסטרטג גדול, אבל היה חריף והבין שעליו להתיש את הגרמנים ולהחזיק מעמד בכל מחיר.
צ'ויקוב הוציא פקודה להוציא להורג את העריקים הרוסים, שברחו בהמוניהם משדה הקרב ועצר באחת את העריקה. הוא קרב את חייליו בקבוצות קטנות אל הגדודים הגרמניים. בכך הוא מנע הפצצות של חיל האוויר הגרמני עליהם, מחשש לפגיעה בחיילים הגרמנים.
בעיר ההרוסה עצמה טמן צ'ויקוב פח לחיילים הגרמנים ויצר שטח הריגה אכזרי. צלפים והמון נשים שהיו צלפיות מצטיינות עשו מלאכה מדויקת ומכאיבה לגרמנים. במקביל הוא הורה לארטילריה שלו להפגיז, מהגדה המזרחית של הוולגה, את ריכוזי הכוחות של הגרמנים היוצאים להתקפה. תוך זמן קצר מצא עצמו הצבא החזק בעולם נכתש בסטלינגרד, על ידי 20 אלף חיילים, שהונהגו על ידי שועל ערבות רוסי, חסר עכבות, אכזרי ובעל משמעת ברזל, שלא הסכים לזוז בסנטימטר ממקומו.
ואז לקרב האחרון.
בנובמבר הגיעה מתקפת הנגד הסובייטית, ב"מבצע אורנוס". הגרמנים היו המומים. זו הייתה הונאה מתוחכמת של ז'וקוב, הסגן של סטלין וראש הצבא הסובייטי. האיש תכנן ומימש את המתקפה הזו כבר חודשים, כולל מבצע חימוש מחדש, עם טנקים, ארטילריה ומטוסים חדשים בפס יצור חדש. בנוסף, הצבא הרוסי תקף בתנועת מלקחיים שהובילה אותו לתקיפה מתוחכמת מאחור של הגרמנים. כל זאת נעשה מבלי לעורר חשד בקרב המטה הגרמני או אצל פאולוס, המפקד הגרמני בחזית סטלינגרד.
וכך, מופתעים לחלוטין, ללא ציוד מספק או תזונה מספיקה, קפואים ומשותקים מהקור, הנאצים חוו בסטלינגרד ההרוסה צבא רוסי של מיליון איש ואישה, מצויד במיטב הנשק והציוד וכולו מוקדש לחיסולם. הצבא הרוסי הנחית מכת מוות איומה על הצבא הגרמני השחצן, שזילזל בו תמיד והחזיק בשלב הזה ב-90% מסטלינגרד.
עתה היטלר איבד את הכל.
העיר ניצלה. הפסד המערכה על סטלינגרד יעצור לגמרי את המומנטום הגרמני. אם עד כאן לא הפסיד היטלר כמעט באף קרב, מעתה הוא כמעט ולא ינצח עוד. ההיסטוריה מעתה תפנה לעברו וכנגדו.
הנה סיפורו של קרב סטלינגרד:
https://youtu.be/gHkELWFqGKQ
מהלכי הקרב (עברית):
https://youtu.be/hLcmaCWM-AE
על הקרב:
https://youtu.be/bCQBSf1rb7o
וסרטים אמיתיים מהקרב הגדול על סטלינגרד:
https://youtu.be/iPrHDQ85Blk
סטלינגרד
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה. חודש אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
הנה האדמה החרוכה שפגש הצבא הנאצי ברוסיה:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
והארמנים בנגורנו קרבך משמידים את הכל לפני שהם מפנים את כפריהם לטובת אזרבייג'אן:
https://youtu.be/z0zEgn5T2Mk
במלחמת העולם השנייה לא היה עוד קרב כמו קרב סטלינגרד (Battle of Stalingrad). לא היה קרב שיכול להיחשב כנקודת התפנית של המלחמה. בקרב העקוב מדם במלחמה, עם אבידות של כמיליון הרוגים, זהו הקרב הקשה ביותר שנוהל במלחמה הזו, שחיי אדם בה לא נחשבו יותר מדי, בטח לא חיי החיילים.
קרב סטלינגרד, שהתנהל בין השנים 1942 ל-1943, היה ההימור הגדול של היטלר. למקורביו נראה היה שבהיטלר נכנס שיגעון של ממש, לכבוש את סטלינגרד. האובססיה הזו, שחלקה נבע מעצם העובדה שהעיר נשאה את שמו של סטלין, הדיקטטור הרוסי שהצליח לראשונה במלחמה, לעצור את צבא היטלר בכיבושיו.
האמת היא שכמעט איש בעולם לא האמין שדווקא בסטלינגרד ייעצר הצבא הגרמני. אבל היטלר, במקום לרכז את כוחותיו ולהלום זירה אחרי זירה באויביו, נהג בטפשות. מונע בשגעון גדלות מטורף ונגוע בחוסר הבנה טוטאלי באסטרטגיה צבאית, הוא פרס את הוורמאכט, הצבא הגרמני, ברחבי העולם, בצורה מוגזמת ולא חכמה.
איפה לא היו הגרמנים באותו שלב - מחופי צרפת שעל האוקיינוס האטלנטי, דרך צפון אירופה, על נהר הוולגה וברחבי מדבר סהרה - בכל חזית ניסה היטלר, בו-זמנית, לייצר נצחונות. אבל הפריסה הזו רידדה את הכוח הגרמני ופוררה אותו. במקום אגרוף ברזל מוצק, הוא נעשה חלש יחסית, במוקדי הקרבות המרובים.
בסטלינגרד עמד מולו הצבא האדום. אמנם חבול ומוכה, אבל צבא פטריוטי שיודע דבר או שניים על החורף המתקרב, על חיסול של כובשים מהמערב בכפור ובשלג הטובעני. צבא שקיבל מסטלין פקודה לא לסגת בשום מחיר. הצבא הזה השיב בסטלינגרד מלחמה ועמד על מקומו, עד שניצח.
זה לא היה פשוט. העיר הסובייטית נכתשה עד דק בהפצצות של טייסות הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, בפיקודו של ריכטהופן. מפציצי הצלילה מדגם שטוקה הותירו את העיר שוב ושוב עם אינספור תימרות עשן שעולים מבנייניה החרבים וממכלי הנפט וחומרי הבעירה, הנשרפים במחסני המפעלים ובנייני התעשייה הרבים שבה.
אבל אל מול הגרמנים העמיד סטאלין גנרל פראי וחסר-מעצורים, בדיוק כמו שהגיע להיטלר לפגוש. קראו לו צ'ויקוב. החיילים העריצו אותו והוא ידע להיות בשדה הקרב בשבילם. המורל עלה מרגע שהוא הגיע לזירה.
צ'ויקוב היה רוסי עם מנטליות של איכר קשוח, חסר-רחמים וערמומי במיוחד. הוא לא היה אסטרטג גדול, אבל היה חריף והבין שעליו להתיש את הגרמנים ולהחזיק מעמד בכל מחיר.
צ'ויקוב הוציא פקודה להוציא להורג את העריקים הרוסים, שברחו בהמוניהם משדה הקרב ועצר באחת את העריקה. הוא קרב את חייליו בקבוצות קטנות אל הגדודים הגרמניים. בכך הוא מנע הפצצות של חיל האוויר הגרמני עליהם, מחשש לפגיעה בחיילים הגרמנים.
בעיר ההרוסה עצמה טמן צ'ויקוב פח לחיילים הגרמנים ויצר שטח הריגה אכזרי. צלפים והמון נשים שהיו צלפיות מצטיינות עשו מלאכה מדויקת ומכאיבה לגרמנים. במקביל הוא הורה לארטילריה שלו להפגיז, מהגדה המזרחית של הוולגה, את ריכוזי הכוחות של הגרמנים היוצאים להתקפה. תוך זמן קצר מצא עצמו הצבא החזק בעולם נכתש בסטלינגרד, על ידי 20 אלף חיילים, שהונהגו על ידי שועל ערבות רוסי, חסר עכבות, אכזרי ובעל משמעת ברזל, שלא הסכים לזוז בסנטימטר ממקומו.
ואז לקרב האחרון.
בנובמבר הגיעה מתקפת הנגד הסובייטית, ב"מבצע אורנוס". הגרמנים היו המומים. זו הייתה הונאה מתוחכמת של ז'וקוב, הסגן של סטלין וראש הצבא הסובייטי. האיש תכנן ומימש את המתקפה הזו כבר חודשים, כולל מבצע חימוש מחדש, עם טנקים, ארטילריה ומטוסים חדשים בפס יצור חדש. בנוסף, הצבא הרוסי תקף בתנועת מלקחיים שהובילה אותו לתקיפה מתוחכמת מאחור של הגרמנים. כל זאת נעשה מבלי לעורר חשד בקרב המטה הגרמני או אצל פאולוס, המפקד הגרמני בחזית סטלינגרד.
וכך, מופתעים לחלוטין, ללא ציוד מספק או תזונה מספיקה, קפואים ומשותקים מהקור, הנאצים חוו בסטלינגרד ההרוסה צבא רוסי של מיליון איש ואישה, מצויד במיטב הנשק והציוד וכולו מוקדש לחיסולם. הצבא הרוסי הנחית מכת מוות איומה על הצבא הגרמני השחצן, שזילזל בו תמיד והחזיק בשלב הזה ב-90% מסטלינגרד.
עתה היטלר איבד את הכל.
העיר ניצלה. הפסד המערכה על סטלינגרד יעצור לגמרי את המומנטום הגרמני. אם עד כאן לא הפסיד היטלר כמעט באף קרב, מעתה הוא כמעט ולא ינצח עוד. ההיסטוריה מעתה תפנה לעברו וכנגדו.
הנה סיפורו של קרב סטלינגרד:
https://youtu.be/gHkELWFqGKQ
מהלכי הקרב (עברית):
https://youtu.be/hLcmaCWM-AE
על הקרב:
https://youtu.be/bCQBSf1rb7o
וסרטים אמיתיים מהקרב הגדול על סטלינגרד:
https://youtu.be/iPrHDQ85Blk
