מהו המלון שהקימו הנאצים כדי לשחד את ההמונים?
אחת השיטות הנאציות שבהן נקט המשטר הנאצי כדי לייצר אהבה אצל ההמונים כלפיו הייתה לעטוף אותם בטוב ולהפוך את הנאצים למיטיבי העם. הם יצרו מה שכינה ההיסטוריון גץ אלי "דיקטטורה של הסכמה". הם עשו זאת על ידי ארגון שייסדו ונקרא "כוח באמצעות שמחה". מטרתו הייתה לתת הטבות לאזרחים הנאצים של גרמניה וכך לצרף את כולם לשורותיהם.
כדי לשחד את האזרחים הקים שלטון הרייך מלון ענקי באי רוגן שבצפון גרמניה, שהיה מיועד לחופשות חינם לתומכי המשטר. המלון, מלון 'פרורה' (Prora) שמו, אמור היה לארח כמובן רק את מי שתמכו במפלגה. כך השיגו הנאצים הכרת תודה של המשפחה המבלה ומצד שני "מסייעים לשאר להבין" שרק הצטרפות למפלגה תאפשר להם לשרוד ולהיטיב עם משפחתם.
את אתר הנופש היוקרתי הורה היטלר לבכירי המפלגה הנאצית לבנות כבר ב-1936. כמו תמיד אצל הפיהרר המגלומן, גם כאן חזר החזון המטורף של מפעל אדריכלי שאין כמותו, או במילותיו של היטלר "מקום הנופש הימי הגדול ביותר שנבנה אי פעם".
לשם כך יצרה המפלגה הנאצית ארגון בשם "כוח באמצעות שמחה", שהבטיח מקום נופש לפועלים הגרמנים. במקום זה יוכלו לנוח עם משפחתם למשך מספר ימים ולהירגע, לפני שיחזרו לעבודתם. כמו כל מבנה שהנאצים תכננו, גם מלון פרורה היה מגלומני. הוא היה באורך של כמעט 4.5 קילומטרים - הבניין הארוך בעולם ותוכנן להלין בו-זמנית 20 אלף איש!
הפיהרר המגלומן אדולף היטלר לא זכה לראות את חזונו מתממש. כמו רבים ממפעלי הראווה האדריכליים שלו, גם בנייתו של המלון האימתני הזה הופסקה עם תחילת מלחמת העולם העולם השנייה. המבנה ניזוק קשות, הן על ידי הצבא הסובייטי שכבש אותו והן לאחר המלחמה, בידי צבא גרמניה המזרחית ששלט במתחם.
האי רוגן והעיירה פרורה, ששימשו למטרות של רוגע ונופש עוד במאה ה-18, ארחו אז בעלי הון שבאו לרחוץ בחופי האי הציורי, כבר אז אחד מיעדי הנופש הפופולאריים של גרמניה. המסורת הזו התחדשה גם אחרי התבוסה במלחמת העולם השנייה, כשגרמנים רבים המשיכו לנפוש בהם.
כ-9,000 עובדים בנו את המלון, במשך 3 שנים רצופות. תכנן אותו בסגנון מודרניסטי האדריכל קלמנס קלוץ. הוא אף זכה עליו בפרס הגדול ביריד העולמי שהתקיים בפאריס בשנת 1937. בניגוד לאלברט שפר, האדריכל שהיה חביבו של הפיהרר, תכנן קלוץ מבנה מודרניסטי, שלא תאם באופן מלא את האדריכלות הנאצית ואת הזיות הרייך השלישי של היטלר וכנופייתו. כנראה שגם בזכות זאת, הצליח קלוץ להגיע לשלב מתקדם מזה של מפעלי בנייה נאציים אחרים, שחלקם החלו לפניו, אך הלכו והסתבכו ביישום של העיצוב הניאו-קלאסי, הנציונל-סוציאליסטי ההזוי.
יותר מ-70 שנה מהמלחמה עברו עד שהתחדשה בנייתו של המלון העצום. הבונים הם יזמים פרטיים שקנו את השטח, כדי להפוך אותו לדירות נופש יוקרתיות.
אחת השיטות הנאציות שבהן נקט המשטר הנאצי כדי לייצר אהבה אצל ההמונים כלפיו הייתה לעטוף אותם בטוב ולהפוך את הנאצים למיטיבי העם. הם יצרו מה שכינה ההיסטוריון גץ אלי "דיקטטורה של הסכמה". הם עשו זאת על ידי ארגון שייסדו ונקרא "כוח באמצעות שמחה". מטרתו הייתה לתת הטבות לאזרחים הנאצים של גרמניה וכך לצרף את כולם לשורותיהם.
כדי לשחד את האזרחים הקים שלטון הרייך מלון ענקי באי רוגן שבצפון גרמניה, שהיה מיועד לחופשות חינם לתומכי המשטר. המלון, מלון 'פרורה' (Prora) שמו, אמור היה לארח כמובן רק את מי שתמכו במפלגה. כך השיגו הנאצים הכרת תודה של המשפחה המבלה ומצד שני "מסייעים לשאר להבין" שרק הצטרפות למפלגה תאפשר להם לשרוד ולהיטיב עם משפחתם.
את אתר הנופש היוקרתי הורה היטלר לבכירי המפלגה הנאצית לבנות כבר ב-1936. כמו תמיד אצל הפיהרר המגלומן, גם כאן חזר החזון המטורף של מפעל אדריכלי שאין כמותו, או במילותיו של היטלר "מקום הנופש הימי הגדול ביותר שנבנה אי פעם".
לשם כך יצרה המפלגה הנאצית ארגון בשם "כוח באמצעות שמחה", שהבטיח מקום נופש לפועלים הגרמנים. במקום זה יוכלו לנוח עם משפחתם למשך מספר ימים ולהירגע, לפני שיחזרו לעבודתם. כמו כל מבנה שהנאצים תכננו, גם מלון פרורה היה מגלומני. הוא היה באורך של כמעט 4.5 קילומטרים - הבניין הארוך בעולם ותוכנן להלין בו-זמנית 20 אלף איש!
הפיהרר המגלומן אדולף היטלר לא זכה לראות את חזונו מתממש. כמו רבים ממפעלי הראווה האדריכליים שלו, גם בנייתו של המלון האימתני הזה הופסקה עם תחילת מלחמת העולם העולם השנייה. המבנה ניזוק קשות, הן על ידי הצבא הסובייטי שכבש אותו והן לאחר המלחמה, בידי צבא גרמניה המזרחית ששלט במתחם.
האי רוגן והעיירה פרורה, ששימשו למטרות של רוגע ונופש עוד במאה ה-18, ארחו אז בעלי הון שבאו לרחוץ בחופי האי הציורי, כבר אז אחד מיעדי הנופש הפופולאריים של גרמניה. המסורת הזו התחדשה גם אחרי התבוסה במלחמת העולם השנייה, כשגרמנים רבים המשיכו לנפוש בהם.
כ-9,000 עובדים בנו את המלון, במשך 3 שנים רצופות. תכנן אותו בסגנון מודרניסטי האדריכל קלמנס קלוץ. הוא אף זכה עליו בפרס הגדול ביריד העולמי שהתקיים בפאריס בשנת 1937. בניגוד לאלברט שפר, האדריכל שהיה חביבו של הפיהרר, תכנן קלוץ מבנה מודרניסטי, שלא תאם באופן מלא את האדריכלות הנאצית ואת הזיות הרייך השלישי של היטלר וכנופייתו. כנראה שגם בזכות זאת, הצליח קלוץ להגיע לשלב מתקדם מזה של מפעלי בנייה נאציים אחרים, שחלקם החלו לפניו, אך הלכו והסתבכו ביישום של העיצוב הניאו-קלאסי, הנציונל-סוציאליסטי ההזוי.
יותר מ-70 שנה מהמלחמה עברו עד שהתחדשה בנייתו של המלון העצום. הבונים הם יזמים פרטיים שקנו את השטח, כדי להפוך אותו לדירות נופש יוקרתיות.
קישורים מצורפים:
