מהן הנמלים האסטרונאוטיות?
בעלי חיים שונים הוטסו ברבות השנים לחלל, כדי לבחון את השפעת המיקרו-גרביטציה, היעדר כמעט מוחלט של כוח משיכה, עליהם. הראשונים שהוטסו לחלל היו זבובים, אבל נמלים הגיעו לחלל מאוחר הרבה יותר. זה קרה כשהוטסו נמלים בשנת 2003 אל תחנת החלל הבינלאומית, למטרות מחקר. הנמלים הללו, כינו אותן בחיבה אז "אנט-רונאוטים", הוטסו בתוך "נמלול", המתקן השקוף שמאפשר לחוקרים ללמוד על חייהן מבלי להפריע.
הרעיון לחקור את התנהגותן של נמלים בחלל נולד ב"פאולר", בית ספר תיכון בניו יורק. הוא עלה בראשם של תלמידים ומוריהם, שהניחו שבתנאי חוסר כבידה לא ימצאו הנמלים את דרכן ויתחפרו לאט מאשר בכדור הארץ.
לשם המחקר פיתחו מדעני נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, חומר בשם אגרוז (agarose). זהו ג'ל חצי שקוף שגם מזין את הנמלים וגם מאפשר להן לחיות בתוכו, כמו בתוך החול. הנמלים חופרות באגרוז, אוכלות ושותות אותו ובעיקר מאפשרות לחוקרים לבחון אותן בתנאי חוסר הכבידה שבחלל.
הנמלים נשלחו לחלל במעבורת החלל "קולומביה". על המעבורת, אל מול הנמלול הציבו החוקרים מצלמת וידאו, שהציגה בזמן אמת אל כל העולם את חיי הנמלים בהפרדה גבוהה HD. למולה יכולים היו הצופים לצפות בנמלול דומה, שהוצב במקביל בכדור הארץ, בתנאי כבידה רגילים. בכל חוות נמלים כזו היו 15 נמלים, שהחלו כמעט מיד לחפור בג'ל. המדהים היה שנמלי החלל חפרו תעלות כמעט מיד ובחריצות רבה, בעוד אלה שעל הקרקע, על פני כדור הארץ, חפרו בעצלנות ובאיטיות רבה. נמלי כדור הארץ גם מתו במהירות ועד גמר הניסוי מתו 14 מתוך ה-15 שהרכיבו את קבוצת הביקורת.
גמר הניסוי היה טראגי. זמן קצר לפני נחיתת המעבורת קולומביה, לאחר 16 ימים בחלל, היא התרסקה. בתאונה נספו כל אנשי הצוות והאסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון. גם נמלול החלל הניסויי הושמד בתאונה, ביחד עם כל המעבורת ותכולתה.
בשנת 2014 יצא לדרך "Ants in Space", מחקר מתקדם יותר להשוואת תפקוד הנמלים בתנאי מיקרו-כבידה לעומת תנאי כבידה. בניסוי הוטסו לחלל 8 חוות נמלים, כשבכל אחת מהן 100 נמלים.
בעלי חיים שונים הוטסו ברבות השנים לחלל, כדי לבחון את השפעת המיקרו-גרביטציה, היעדר כמעט מוחלט של כוח משיכה, עליהם. הראשונים שהוטסו לחלל היו זבובים, אבל נמלים הגיעו לחלל מאוחר הרבה יותר. זה קרה כשהוטסו נמלים בשנת 2003 אל תחנת החלל הבינלאומית, למטרות מחקר. הנמלים הללו, כינו אותן בחיבה אז "אנט-רונאוטים", הוטסו בתוך "נמלול", המתקן השקוף שמאפשר לחוקרים ללמוד על חייהן מבלי להפריע.
הרעיון לחקור את התנהגותן של נמלים בחלל נולד ב"פאולר", בית ספר תיכון בניו יורק. הוא עלה בראשם של תלמידים ומוריהם, שהניחו שבתנאי חוסר כבידה לא ימצאו הנמלים את דרכן ויתחפרו לאט מאשר בכדור הארץ.
לשם המחקר פיתחו מדעני נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, חומר בשם אגרוז (agarose). זהו ג'ל חצי שקוף שגם מזין את הנמלים וגם מאפשר להן לחיות בתוכו, כמו בתוך החול. הנמלים חופרות באגרוז, אוכלות ושותות אותו ובעיקר מאפשרות לחוקרים לבחון אותן בתנאי חוסר הכבידה שבחלל.
הנמלים נשלחו לחלל במעבורת החלל "קולומביה". על המעבורת, אל מול הנמלול הציבו החוקרים מצלמת וידאו, שהציגה בזמן אמת אל כל העולם את חיי הנמלים בהפרדה גבוהה HD. למולה יכולים היו הצופים לצפות בנמלול דומה, שהוצב במקביל בכדור הארץ, בתנאי כבידה רגילים. בכל חוות נמלים כזו היו 15 נמלים, שהחלו כמעט מיד לחפור בג'ל. המדהים היה שנמלי החלל חפרו תעלות כמעט מיד ובחריצות רבה, בעוד אלה שעל הקרקע, על פני כדור הארץ, חפרו בעצלנות ובאיטיות רבה. נמלי כדור הארץ גם מתו במהירות ועד גמר הניסוי מתו 14 מתוך ה-15 שהרכיבו את קבוצת הביקורת.
גמר הניסוי היה טראגי. זמן קצר לפני נחיתת המעבורת קולומביה, לאחר 16 ימים בחלל, היא התרסקה. בתאונה נספו כל אנשי הצוות והאסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון. גם נמלול החלל הניסויי הושמד בתאונה, ביחד עם כל המעבורת ותכולתה.
בשנת 2014 יצא לדרך "Ants in Space", מחקר מתקדם יותר להשוואת תפקוד הנמלים בתנאי מיקרו-כבידה לעומת תנאי כבידה. בניסוי הוטסו לחלל 8 חוות נמלים, כשבכל אחת מהן 100 נמלים.
