קבוצת החרקים (Insects) היא קבוצת בעלי החיים הגדולה ביותר שקיימת בעולם ומכילה יותר מינים מכל קבוצת בעלי חיים.

החרקים קיימים כבר מעל 300 מליון שנה, ולמעשה מדובר בבעלי חיים קדומים במיוחד. המקקים הופיעו על פני כדור הארץ בערך 100 עד 70 ממליון שנים לפני הופעת הדינוזאורים.

את החרקים ניתן לזהות לפי גופם ומאפייניו. לכל החרקים יש 6 רגליים. גופם מחולק ל-3 חלקים: הראש, החזה והבטן. לכולם יש גם שריון חזק יחסית, ששומר על איברי הגוף הפנימיים שלהם.

התפקודים החיוניים והעיקריים אצל החרקים מצויים בעמוד השדרה שלהם, שהוא צבר תאי עצב שמצוי בכל חלק של הגוף ומהווה בעצם את המוח החרקי, בניגוד למוח שבראשם והוא פחות משמעותי - עד כדי כך שאצל חרקים אובדן הראש אין פירושו מוות מיידי.

אנו נתקלים בחרקים באופן יומיומי. יכולת ההסתגלות של החרקים לסביבה גבוהה מאד וכמעט ואין סביבה שבה אין חרקים - ביבשה, באוויר ובמים, לפחות המתוקים שבהם.


מדוע יש כל כך הרבה חרקים (מתורגם):

https://youtu.be/2ivZ6GSaK1M


ומופלא הוא גם מוחם המבוזר והמרתק של החרקים (מתורגם):

https://youtu.be/OQw3TNRnJ1I

המין האנושי הוא אולי שליט העולם, אבל החרקים (Insects) הם היצורים הנפוצים ביותר בעולם. על כל אדם יש לפחות מיליארד חרקים בעולם.

למעשה מספרם המלא של החרקים נאמד ב-10 קווינטמיליון בעולם כולו. מדובר במספרים שלא יאומנו - זה 1 עם 19 אפסים!

ומבחינת מגוון המינים זה לא פחות מדהים. בעולם יש מעל מיליון מיני חרקים. המספר הזה של המינים הוא לא נתפס, במיוחד אם משווים אותו למין האנושי, שממנו יש רק אחד.

קצב ההתרבות שלהם מטורף וכל חרקים יוצר מאות ולדות. רובם אמנם לא שורדים, אבל עדיין - כמה מהם לא זו בלבד ששורדים תקופת חיים, אלא גם מייצרים כול אחד עוד כמה עשרות חרקים חדשים וחוזר חלילה.

דווקא גודלם הזעיר של רבים מהחרקים הוא שמאפשר להם תזונה ו"מגורים" בפינות זעירות ששום בעל חיים אחר לא היה מסתדר בהן. מצואה וזבל ועד נבלות - הם גם יודעים להשתלט על משאבים שרק הם יכולים לבנות בהם בית או לסעוד מהם בתיאבון, בלי תחרות עם אורגניזמים אחרים ובכך מייצרים התפתחות כמעט בלתי מוגבלת.

הגנטיקה המפותחת שלהם מאפשרת להם הסתגלות מעולה לתנאי מחיה שונים ומגוונים. חלק מהם שורדים אפילו את התנאים הקיצוניים ביותר - מכאלה שיוצאים מהקן בטמפרטורות של מעל 65 מעלות במדבר סהרה ועד ששורדים בקור של מינוס 40 מעלות מתחת לאפס.

החרקים גם בולטים במטמורפוזה שלהם, שמאפשרת לחרק, בכל גלגול שלו, לקבל תזונה מהסביבה, מבלי להתחרות בשלבים אחרים של גלגוליו. לעולם לא תהיה תחרות בין הזחל או הבוגר של הפרפר למשל.


הנה סרטון שמסביר כיצד ומדוע יש כל כך הרבה חרקים בעולם (מתורגם):

https://youtu.be/2ivZ6GSaK1M


ולחרקים יתרון נוסף ומופלא של המוח המבוזר שלהם (עברית):

https://youtu.be/OQw3TNRnJ1I

רוב הפרפרים מוצצים צוף מתוק ומזין מהפרחים וכך הם ניזונים. הפרפר אוכל על ידי תעופה מפרח לפרח ומציצה של הצוף מכל פרח. כך, תודות לתזונת הפרפר הוא גם מאפשר לגרגרי האבקה של פרח אחד, להגיע אל צלקת העלי בפרח הבא שאליו יעוף.

אבל יש כאן יותר מסתם ארוחה לפרפרים. זהו שיתוף אמיתי, כי בזמן שהפרפר ניזון מהפרחים, הוא גם מאביק אותם. כשהוא עף מפרח לפרח כדי לאכול, הפרפר גם מעביר ביניהם את גרגרי האבקה שנדבקים אליו ובכך הוא מסייע לפרחים להפרות את עצמם ולהתרבות.

בהאבקה של הפרחים הפרפר נושא עימו בלי לדעת, גרגרי אבקה מהאיבר הזכרי של הצמח אל האיבר הנקבי של אותו צמח או של צמח אחר שהוא יעוף אליו וכך מאפשר לו להתרבות.


הנה הפרפר מאביק פרח אחרי פרח:

https://youtu.be/06Q0yBLPfsk


פרפרים על פרחים:

https://youtu.be/aBfJtTm_XD4


והפרפרים לא לבד - גם דבורים הן מאביקות מצטיינות:

https://youtu.be/ggAVxD6apZE

לחרקים כמו זבובים ושפיריות יש עיניים שהחוקרים מכנים עיני-תשבץ (Crossword eyes). עיני החרקים הללו מורכבות מאלפי עיניות זעירות. על אף שאינם רואים בצורה בהירה לגמרי עצמים שונים, עיניים צפופות אלה מאפשרות להם לאתר בקלות תנועות קלות היותר מסביבם.

הם צריכים את זה להישרדות בטבע. השפירית למשל, משתמשת בשתי עיניה המשוכללות, כדי לאתר טרף במהירות ולוודא שתהיה מסוגלת לזהות בזמן ציפורים שמאיימות לטרוף אותה. בכל אחת מהן יש לה לא פחות מ-29,000 עדשות שמציגות לה תמונת עולם מדויקת להפליא.


כך רואות דבורה ושפירית, 7,000 לעומת 29,000 עדשות בכל עין:

https://youtu.be/JGWxNTCU3-8


כך למשל רואה השפירית תנועות בזק מסביבה:

https://youtu.be/m5XUdvBO_TE


לאחרונה פותחו מצלמות חדשניות שמחקות את עיני התשבץ הללו:

https://youtu.be/C1mvq_3gVVE


וכך פועלות עיני התשבץ הללו - סרטון תיעודי:

https://youtu.be/TU6bgQnTi18?long=yes

הציקדה המחזורית (Magicicada) היא מין אחד של הציקדות הנפוצות בכל העולם. אבל מין מיוחד זה של הציקדה, שנפוץ בצפון אמריקה, הוא מיוחד באורח חייו המשונה. ציקדה מחזורית מתרבה אחת ל-13 או 17 שנה. הציקדות הללו מסתתרות במשך כל השנים הללו מתחת לאדמה ואז, בלילה אחד, יוצאים מיליארדי ציקדות בו-זמנית, בנחילי ענק רועשים במיוחד, כדי לחפש בן-זוג ולהתרבות. הן משילות את הנשל ובעזרת הכנפיים החדשות שלהן, הן מתחילות לחפש בן זוג. הכנפיים משמשות גם למשיכת הזכרים, בצליל שהן יוצרות באמצעות הקשתן זו בזו. התהליך הזה של ההזדווגות נמשך שבועות אחדים ואז מטילות הציקדות את הביצים מתחת לאדמה ומתות בהמוניהן.

הציקדות מיועדות לצאת שוב החוצה בשנת 2030.


הנה סיפורן של הציקדות (מתורגם):

https://youtu.be/8iaoEkpnvVk


שיא חייהן של הציקדות:

https://youtu.be/tjLiWy2nT7U


תיאור קצר בעברית:

https://youtu.be/Kl16_L93C3M?t=11s&end=1m03s


וסיפורה של פטריה טפילה שמפלחת את הבטן של הציקדות בתקופת ההתרבות:

https://youtu.be/IDBkj3DjNSM


והנה אדם שיוצר באצבעותיו צליל דומה להקשת הכנפיים של נקבת הציקדה וגורם לזכר "לשיר”:

https://youtu.be/Vi7CBVAuBek

חרקים לא מזמזמים כשהם עפים. האמת היא שאינם מזמזמים כלל. אז מאיפה מגיע הזמזום, אתם ודאי שואלים.

ובכן, הזמזום מתקבל דווקא מכנפיהם של החרקים הללו. הנעת הכנפיים המהירה של הדבורים למשל, היא כל כך מהירה שהיא זו שיוצרת את רעש הזמזום המתמשך שאנו מכירים וכל כך מזהים עם הזבוב.

גם הדבורה מזמזמת. כשהיא מניעה את כנפיה מעל 400 פעם בשנייה, נוצר מהן זמזום כמו זה של מנוע זעיר. זהו זמזום הדבורה המפורסם.

הכִּנים (Lice) הם חרקים זעירים שמוצצים את דמם של יונקים או על של עופות. הכינים חיות על עורם של בעלי חיים שונים ובין שערותיהם. הכינים גורמות לגירוד והם מדלגות בקלות מראש לראש אצל בני-אדם או מגוף לגוף אצל בעלי חיים.

לכינים אין כנפיים. הן בעלות יכולת אחיזה מצוינת בשיער ובגוף. ישנם גם כיני גוף וכיני ערווה, שמתרכזות בשיער שבאברי המין, אם כי הן נדירות יותר מהכינים הרגילות שמתרכזות בראשנו.


הנה סרטון שמספר על הכינים:

http://youtu.be/j1TLFoAa2AA


למה כה קשה לחסלם?

https://youtu.be/lKVh7CuPUQk


כך מרחיקים כינים באמצעות תכשיר נגד כינים (עברית):

http://youtu.be/ICb1_t7trog


מבט בכינה דרך המיקרוסקופ:

http://youtu.be/LXVl2pGosB0


ותרופת סבתא הכי יעילה נגד כינים (עברית):

http://youtu.be/aWlfeRPq_N8

חרק ווטה ענקי הוא חרק ענק שאורכו 17 ס”מ. הוא דמוי צרצר וכיום הוא נחשב החרק הגדול בעולם. הווטה הענקי הוא גדול יותר מזני ציפורים מסוימים והוא שוקל כמו שלושה עכברים קטנים.

הווטה נמצא באי Little Barrier בניו זילנד. כנראה שהעובדה שאין לו טורפים באי, איפשרה לו להגיע במהלך הדורות לגודלו המרשים.


הנה החרק הענק ווטה:

http://youtu.be/kUFjtgAPF5U


ווטה קטן מכאיב לחוקר שלוכד אותו ומתעקש לאכול אותו ללא בישול:

http://youtu.be/hBnssLXZEwI

לזבוב המוכר לכולנו, זבוב הבית (Housefly), יש מעין אנטנות שבעזרתן הוא מריח מזון ממרחק רב. כדי לטעום את המזון שולח אליו זבוב הבית את רגליו וטועם. לעכל את האוכל המוצק הזבוב אינו יכול, שכן רק נוזלים יכול הזבוב לעכל כמו שהם. פירורים וסוכר הוא הופך לנוזלים כדי שיוכל לאכול אותם והוא עושה זאת על ידי גירוד והמסה שלהם.

זבובים הם מעבירי מחלות לבני האדם. מכיוון שהם מסוגלים להעביר מחלות דרך מגע, כדאי להמנע מאוכל שזבובים נגעו בו.

בניגוד לחרקים רבים אחרים, הזבוב יכול לשרוד את החורף הקר. למעשה הוא שרד עם האדם גם כמעט את כל סוגי האקלים בתקופות והעידנים השונים שהיו בעולם. כאחד החרקים העתיקים ביותר בטבע, המדענים סבורים שהזבובים היו קיימים כבר בתקופה הפרהיסטורית, בימי האדם הקדמון, בהם חיו בני אנוש כציידים ולקטים.

אומרים שזבוב חי רק יום או יומיים, אבל זה מיתוס שאין לו קשר אל המציאות. אורך החיים של הזבוב נמשך עד חודש שלם.


הנה הזבוב אוכל:

https://youtu.be/N23E4jYTExk


הזבוב מקרוב מאד:

https://youtu.be/xnmhYD5UadE


וזבוב בית אוכל גרגר סוכר:

https://youtu.be/L1bi-8uRCaU


ובחיוך מחויך - שירו של הזבוב המפורסם בהיסטוריה, שהתמקם על ראשו של סגן נשיא ארה"ב במהלך עימות בבחירות 2020:

https://youtu.be/1odd2yscP8Y

מוחם של החרקים (Insects) הוא מופלא ביותר, אבל לא בגלל שהוא משוכלל, אלא משום שהוא... מיותר.

טוב, לא ממש מיותר, בכל זאת מוח. אבל זה של החרק בנוי באופן מבוזר וזה אומר שהתפקידים שממלא מוח רגיל מפוזרים אצל החרקים בין איברי גוף שונים.

נתמקד רגע - כל אדם או יונק אחר שיאבד את מוחו, לא יחיה וימות בתוך שניות מהרגע בו יוותר ללא מוח. כי המוח, כמה בנאלי, הוא הכרחי לחיים אצל מרבית היצורים בטבע.

אצל החרקים, לעומת זאת, עיקר התפקודים החיוניים מצויים בעמוד השדרה שלהם. מכאן שאובדן הראש לא יגרום למותם המיידי.

בניגוד ליונקים למשל, התפקודים שממלא המוח בראש החרק הם שוליים ולא הכרחיים כדי שהוא יחיה. הוא יוכל להמשיך לתפקד גם בלעדיהם, לפחות זמן מה.

מתי זה ייגמר? - מותו של החרק שאיבד את ראשו יגיע רק כשהוא ימות מרעב, כי בראשו, כמו אצל מרבית בעלי החיים, נמצא הפה שהכרחי לתזונה ולאנרגיה הכרחית.


#דוגמאות לחשיבותו הפחותה יחסית של מוח החרק
אצל הזכר של גמל שלמה המוח הוא החלק שאחראי לעיכוב השפיכה החיונית הזדווגות. זו הסיבה שנקבת גמלי שלמה אוכלת לזכר את הראש כדי שההפריה תתקיים. רק כשהיא אוכלת ועורפת את שאריות ראשו של הזכר, מתחזקת פליטת הזרע של גוף הזכר, שלמרבה הפלא עדיין פעיל גם בלי הראש, והנקבה מופרית.

גם בעולם החיפושיות יש מי שבונה על המוח החלשלוש שלהן. כשהחדף, בעל חיים הניזון מהן באופן קבוע, מאתר מקום ובו חיפושיות רבות, הוא עושה מעשה מעניין, כשהוא ממהר לנגוס את ראשן של כל החיפושיות.

היות ואצל החיפושיות המוח הוא מרכז התנועה, כשהראש ננגס והמוח כבר איננו הן מאבדות את יכולת התנועה ולא יכולות לברוח. מצד שני הן ממשיכות לחיות ומאפשרות לחדף מאגר מזון חי וטעים, שמדי פעם, כל אימת שהוא רעב, הוא אוכל ממנו לשובע.


הנה המוח המופלא והמבוזר של החרקים (מתורגם):

https://youtu.be/OQw3TNRnJ1I


על המוח האנושי המבוזר היה גם ויכוח גדול פעם (מתורגם): לבדוק אם זה תקף או לערך נפרד

https://youtu.be/pv6QHxkBFzY


ומדוע יש כל כך הרבה חרקים (מתורגם):

https://youtu.be/2ivZ6GSaK1M

הגולם (Pupa) הוא השלב השלישי בהתפתחות של סוגי חרקים רבים. הוא נוצר אחרי שהזחל הגיח מהביצה שהוטלה והתגלם. בתור גולם הוא יסתגר בתוך מעטה קורים או בפקעת קשיחה, שבתוכם הוא ישתנה ויהפוך לחרק בוגר.

הפקעת, שברוב המקרים הגולם עטוף בה, היא מעין קליפה קשה שמגינה עליו ומאפשרת לו להתפתח כשהוא מוגן ובריא.


הנה זחל הופך לגולם:

http://youtu.be/-gsm_ZyJz_s


גולם שהופך לפרפר:

https://youtu.be/pgtmlVqCKxc


וכל השלבים מזחל ועד פרפר:

https://youtu.be/ocWgSgMGxOc

מסתבר שחיפושיות הקרנף, או הקרנפית (Rhinoceros Beetle) היא בעל החיים החזק ביותר שיש, ביחס למשקל גופו. החוקרים קובעים שחיפושית קרנף מסוגלת להרים משקל שהוא פי 850 ממשקל גופה!

אם לבן אדם (שלרוב מסוגל להרים רק פי 3 ממשקלו) היה את הכוח היחסי של חיפושית הקרנף, הוא היה מסוגל להרים לא פחות מ-600 טון.. משהו כמו אניית נוסעים גדולה!

הקרנפית היא חיפושית ממשפחת הזביליות. משקל גופה די זעיר, בערך 20 גרם. אורכה כ-15 סנטימטרים, כשבערך שליש מאורכה נזקף לטובת ה"קרניים" שלה.


הנה הדגמה של יכולות הנשיאה של חיפושית הקרנף:

https://youtu.be/Q8iaYlWyWoI


הקרנפית בטבע:

https://youtu.be/QTDr45fGtG8


ילד עם חברתו הקרנפית, שמצידה אוכלת ג'לי:

https://youtu.be/Ol2FU4jds0o


וחיפושיות קרנף ביחד:

http://youtu.be/f8neGzNvpfg

קיני הנמלים הם קבוצות גדולות מאד של נמלים שחיות ועובדות ביחד. בקן הנמלים יש מלכה אחת שהיא היחידה שמטילה ביצים. הנמלים האחרות הן פועלות שעובדות בתפקידן במושבה. יש מהן שמחפשות מזון ומביאות אותו, יש שבונות את קן הנמלים, יש לוחמות שמגינות על הקן מאויבים, יש נמלים שמנקות ויש שמטפלות ברימות (זחלי הנמלים). לכל נמלה בקן תפקיד משלה.

מלכת הנמלים מטילה ביצים שמועברות על ידי נמלים פועלות לחדרים שבהם יטופלו, עד שיבקעו. את הזחלים שייצאו מהביצים שהטילה המלכה, יאכילו הנמלים הפועלות וכשהם יגדלו, גם הם יהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהיו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים, בעוד שהקטנות יותר יהפכו לפועלות.

הנמלים הפועלות, למשל, יוצאות לחפש מזון מחוץ לקן. כשהן מוצאות גרגיר ראוי למאכל או פירור מזון, הן אוספות אותו אל הקן. כל פיסת מזון או סוכר על הקרקע, או פירור מזון שנפל על רצפת הבית, יכולים להיות בשבילן מזון רב ערך בקן. כשנמלה פועלת כלשהי מוצאת פירורי מזון, בדרכה אל הקן היא תשאיר אחריה שובל של פרומונים. כך היא יוצרת שביל ריח ברור מקן הנמלים ועד למקום של המזון, שביל ריח שנמלים פועלות אחרות יוכלו ללכת אחריו. כך נוצרות שיירות הנמלים שאפשר לראות לעתים קרובות על רצפת הבית או בגינה.


הנה האופן שבו מתנהל קן נמלי הדבש:

http://youtu.be/X5YaihAtnC4


ההסבר המרתק להיגיון של קן הנמלים (מתורגם):

http://youtu.be/vG-QZOTc5_Q


חפירה שחשפה קן נמלים עצום:

http://youtu.be/CmD5ahkOPAQ


שתי מושבות נמלים לוחמות זו בזו:

https://youtu.be/SdpGAdB_zpc


נמלים חקלאיות יכולות להפוך את עצמן לשרשרת:

https://youtu.be/G_dv_dNJf3U


ולגשר:

https://youtu.be/_5Eokd5TC5A

אם אתם הולכים בג'ונגלים של דרום אמריקה ומרגישים שקליע של רובה פגע בכם, סביר יותר שנמלה קטנה אחראית לכאב החד שמפלח את גופכם. נשיכתה כואבת הרבה יותר מעקיצת דבור, עקרב או צרעה, או אפילו מהכשת נחש. הנושכת המכאיבה של עולם החרקים היא "נמלת הקליע" האיומה מדרום אמריקה (Bullet ant). הנמלה, המכונה על ידי הילידים גם "טוקנדירה" (נמלה ענקית) היא ממש קדושה בעיניהם.

עם כאב חזק עשרות מונים מזה של דבורים וצרעות, הכאב שגורמת נשיכתה של הנמלה הגדולה הזו הוא בלתי נתפס. הנמלה הזו, הגדולה ביותר בעולם, מייצרת כאב שמתואר על ידי בני המקום כ"הליכה על גחלים לוחשות כשמחטים תקועים בכפות הרגליים"... בסולם כאב של 1 עד 4 נשיכתה היא הכואבת ביותר, כשהצרעה למשל היא ברמת כאב 1 בלבד. ואגב, עוצמת הארס שלה שקולה ל-30 עקיצות של דָבוּר!

הכאב הזה שנמשך 24 שעות הוא שגורם לילידים בניקרגואה ופרגוואי לכנות אותה "נמלת ה-24 שעות". היא חיה מתחת לעצים ביערות ומאיימת עליהם הרבה יותר מיצורים קטנים אחרים, אך הם מתנחמים בכך שהיא עושה זאת רק כשהיא חשה מותקפת. המדהים הוא שנשיכתה מסוגלת לגרום לכאב משתק יצור בגודל של בן אדם ולזה אין הרבה מקבילות בטבע.


הנה נמלת הקליע בטבע:

http://youtu.be/0SnbtT7wvEs


חוקר שמעיז לתת לה לשוטט על ידיו ומת מפחד שיינשך וייקח 24 שעות עד שהארס יתפוגג.

http://youtu.be/1Ka3hNgR4Qo


כתב טלוויזיה שהחליט לבחון עד כמה עקיצתה כואבת:

http://youtu.be/it0V7xv9qu0

עכבישים אינם חרקים, מכיוון שהם שייכים לשתי משפחות שונות של בעלי חיים. גם העכבישים וגם החרקים נמצאים תחת משפחת "פרוקי הרגליים", אך במחלקות שונות: העכבישים שייכים למחלקת העכבישניים, שמונה כ-60 אלף מינים של עכבישים ועקרבים.

איך יודעים להבדיל בין חרק לעכביש?

לעכבישים יש שמונה רגליים בעוד שלחרקים יש רק שש. לעכבישים אין מחושים או כנפיים, שלרוב החרקים יש. ועוד הבדל: הגוף של החרקים מורכב משלושה חלקים עיקריים: ראש, חזה ובטן. אצל העכבישים הראש והחזה מחוברים ומהווים חלק אחד.

קשר נוסף בין עכבישים וחרקים, פרט לעובדה ששניהם פרוקי רגליים, הוא שעכבישים אוכלים חרקים. בכך הם עוזרים לנו, בני האדם, למנוע מחלות ולהגן על הגידולים החקלאיים שמספקים לנו מזון.


הנה ההסבר של ההבדלים ומדוע העכביש אינו חרק:

https://youtu.be/jr5UU4r1YwU


סיכום ההבדלים בין עכבישים וחרקים:

https://www.youtube.com/watch?v=3qdxEiIB_Sw


כאן אפשר ללמוד על המחלקות השונות של פרוקי הרגליים:

https://www.youtube.com/watch?v=puKoq5fzyAg


על כמות הרגליים של פרוקי הרגליים השונים, כולל חידון:

https://www.youtube.com/watch?v=bVuYLoFdPbY&t=54s


ומקבץ קטעים מצחיקים על חרקים ועכבישים:

https://www.youtube.com/watch?v=jaOZSSA6Fnw

האם חשבתם פעם שתראו פרעוש גורר עגלת צעצוע זעירה? - ובכן, בקרקס הפרעושים (Flea circus) זה אפשרי.


"הפרעוש החזק עלי אדמות", כמו שכינתה האמנית מריה פרננדה קרדוסו את ברוטוס, פרעוש שחובר בתיל לעגלה זעירה במסה של פי 15 אלף ממשקלו של פרעוש כמוהו וגרר אותה אחריו.

קרקס הפרעושים הוא מופע בידור שבו משתמשים ביכולות המופלאות של הפרעושים כדי להלהיב את הצופים. קרקס פרעושים מוצג בדרך כלל על שולחן קטן או מזוודה, אבל בנוי ברוב המקרים ממש כמו קרקס אמיתי שהוקטן לגודל זעיר.


הנה תרגילים שפרעושים יודעים לעשות:

http://youtu.be/HP2uExPiLAs


קרקס הפרעושים:

http://youtu.be/z0bQsKGac-8


פרסומת ל"מופע הקטן הכי גדול בכדור הארץ":

http://youtu.be/X6FQuTtXVYY


היסטוריון שחקר את קרקסי הפרעושים:

http://youtu.be/kfQ36aXMSfY


איש שמשחזר את התחרויות בין הפשפשים:

http://youtu.be/8T1Wp-BgMGc?t=2m02s


ויש גם פרעושים שקשורים בצורה מקוממת כדי שיעשו תרגילים:

http://youtu.be/gauReGP_Tps

חשבתם שרק אצלנו בני האדם, יש מי שאוכלים את הראש? - קשה להיות אבא בעולם של גמלי שלמה, כי שם הנקבות אוכלות את הראש מילולית ולא מטפורית.

רוצים לדעת איך?

טוב ששאלתם. אז אצל הזכר של גמל שלמה המוח הוא החלק שאחראי לעיכוב השפיכה החיונית הזדווגות. זו הסיבה שנקבת גמלי שלמה אוכלת לזכר את הראש כדי שההפריה תתקיים. רק כשהיא אוכלת ועורפת את שאריות ראשו של הזכר, מתחזקת פליטת הזרע של גוף הזכר, שלמרבה הפלא עדיין פעיל גם בלי הראש, והנקבה מופרית.

אגב, נקבת גמל השלמה כנראה נהנית מהסעודה הקניבלית שהיא ארגנה לעצמה מגופו של הזכר. גם אחרי שההפריה מתקיימת, היא ממשיכה ואוכלת אחרי הראש את שאר גופו של הזכר האומלל.

בתיאבון מאמי, אבל המדהים הוא שמבחינת תפקידו של הזכר בפריון ובקיום המין שלו בטבע, הצלחתו היא בעצם חיסולו על ידי הנקבה הקטלנית. וואו!


הנה הסבר הארוחה הקטלנית שמביאה לפריון:

https://youtu.be/ZLkyWe-63do


נקבת הגמל אוכלת את בן זוגה:

https://youtu.be/Os3OBJSlpUc


לפעמים זו נראית ממש כמו תקיפה באלימות של הזכר בידי הנקבה:

https://youtu.be/JgUAX5rmXNY


יש זכרים שלא מוכנים לכך...

https://youtu.be/znUqEvMQzmE

78% מבעלי החיים בעולם הם חרקים (insects). כדאי להכיר אותם, כי הם שרדו לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ ויש לשער כי ימשיכו לשרוד גם אם יקרה אסון אטומי.

לחרקים יש תמיד 6 רגליים, 4 כנפיים וגופם מורכב תמיד מ-3 חלקים: הראש, הבטן והחזה. עיני החרק מורכבות מאלפי עיניות שבעזרתן הוא רואה מה קורה מסביבו. בעזרת המחושים שלו שומע החרק ומריח דברים, שבהם נוגעים המחושים. קנה הנשימה שלו מצוי בפה ובו גם יש לסתות שבעזתן הוא גורס את המזון.

לחרקים מסוימים יש עוקץ, שמאפשר להם להגן על עצמם מתוקפים או לצוד. הצרעה למשל, תוקפת עם העוקץ. גם הדבורה מגנה על עצמה בעזרתו. גם נקבת היתוש עוקצת אותנו לא פעם והעקיצות הללו לא נעימות כלל.


הנה מבנה הגוף של החרק:

https://youtu.be/Xx-xS8U7sQY


שיר על חלקי גופם של החרקים:

https://youtu.be/L03YEBvMWbk


הסבר מעמיק מבחור אנגלי מנומס ומנומק:

https://youtu.be/Ogh7_ITZ3Xg


מגוון סוגי חרקים באנגלית קלה ללומדים:

https://youtu.be/Om4nJZg9Jss


והנה סרט נהדר על החרקים (עברית):

https://youtu.be/uWkm2iwP99s?long=yes

הצרצרים (Crickets) הם מהחרקים הרעשניים שאנו מכירים. יש בעולם מוכרים כ-900 סוגי צרצרים ומרביתם מצרצרים מסיבה מאד מסוימת - הזכרים משמיעים את קולות הצרצור שלהם כדי למשוך את בנות הזוג. בעזרת הצרצור הם גם מזהירים את יריביהם לבל יפריעו.

את הצרצור האופייני להם מפיקים הצרצרים לא מהפה. את הצליל שאנו מכנים "צרצור" הם מפיקים בחיכוך הרגליים האחוריות בווריד שבכנפיים הקדמיות. הצליל נוצר ממש כמו אצל נגני הכינור, שמפיקים צליל מהעברת שערות הקשת על המיתר.

כדי שלא יתבלבלו ביניהם, למיני הצרצרים השונים יש צרצורים המיוחדים להם.


הנה הסבר על הצרצורים של הצרצרים ומה זה תורם להם:

https://youtu.be/9cbZmOvRySk


צרצור הצרצר:

https://youtu.be/WVMFC4ICsSk


ואצל אחרים זה נשמע כך:

https://youtu.be/No5NRlYGH0w

הרבה אגדות על ניתורים יש בטבע. החרגול שקופץ לגובה של פי 20 מגובהו שלו, הפרעוש שקופץ לגובה של פי 100 יותר מגודלו ועוד סיפורים.

אבל אלוף העולם בקפיצה לגובה הוא דווקא... חרק. קוראים לו או לה קצפית הרוק (Philaenus Spumarius). זוהי מעין ציקדה, המסוגלת לקפוץ לגובה של פי 110 מממדי גופה. כשהיא מנתרת היא מפתחת כוח ניתור של לא פחות מפי 400 מכוח הכבידה של כדור הארץ.

מדהים? - בואו נראה עד כמה. לשם השוואה, נביט על האדם, שכשהוא קופץ הוא מצליח לגבור על כוח הכבידה רק פי 2 עד 3 פעמים ממנו...

מצלמת וידיאו מהירה מאוד שהציב הפרופסור הבריטי מלקולם בורו מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה, צילמה את הניתור של קצפית הרוק בלא פחות מ-2000 פריימים לשנייה.

קצפית הרוק נודעת בכך שהיא פולטת כמויות אדירות של רוק בעל טעם רעיל, שיוצא מהיציאות האחוריות של גופה. ברוק היא עוטפת את הוולדות הצעירים בו וכך מאפשרת להם בידוד טוב מחום וקור ומחבוא מטורפים.


הנה המקום השני, כי לא מצאנו קפיצה של קצפית הרוק... קבלו את הקפיצה של הפרעוש:

http://youtu.be/F0e0CEiGfOk


קצפית הרוק פולטת רוק מאחוריה ומתכסה בו:

http://youtu.be/f5iNNY1N3rc


וקצפית הרוק במנוחה:

http://youtu.be/XP_WeLp-8mA?t=2m5s

מה מיוחד בשמירת המזון של נמלי הדבש?
כיצד שומרות נמלי הדבש על המזון?


נכון שחשבתם שרק דבורים מייצרות דבש? - ובכן, חשבו שוב!

נמלי הדבש משתמשים בחלק מהנמלים הפועלות כדי לשמור את המזון לחורף. בקיץ אוכלות חלק מהפועלות הרבה נקטר, מעין צוף עצים, וגם טל-דבש והן הולכות ומתנפחות.

בהדרגה הן הופכות למעין חביות מזון וממתינות בקן, כשהן תלויות הפוכות וכמעט חסרות תנועה, כמו שקי מזון במזווה.

בחורף, כשהמזון הזה נדרש לתזונת הדבורים, הפועלות האחרות מקישות על הדבורים התפוחות והן פולטות את המזון שבבטנן החוצה, מוכן לאכילה של הנמלים בקן.

בתיאבון!


הנה כדורי הדבש שיוצרות נמלות הדבש בגופן והטעם הטוב שלהם:

http://youtu.be/KdnlA8xXCMQ


האבוריג'ינים, הילידים האוסטרלים, אוכלים את הדבש של נמלי הדבש, כמו סוכריות:

http://youtu.be/jwzzbjYHC3w