שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה המשקל שנמלים יכולות להרים ומה הרובוט שבנוי על זה?
פעם חשבו שהנמלים יכולות להרים משקל עצום ביחס למשקלן שלהן וציינו שנמלה יכולה לשאת משא במשקל של 50 פעמים ממשקל גופה. בהמשך גילו שנמלה יכולה להרים בבת אחת גם פי 1,000 ממשקל הגוף שלה. הדבר דומה לבן אדם שמרים משאית על כתפיו!
אבל בשנים האחרונות מתחדד שמדובר גם כאן ביכולת הרבה יותר גדולה. מחקרים חדשים לימדו את החוקרים שמשהו במכניקה המובנית של צוואר הנמלה מאפשר לה להרים משקל ששמגיע גם לפי 5,000 ממשקל גופה. החוקרים שביצעו צילומי רנטגן לנמלים, גילו שהרקמות שמרכיבות את צוואר הנמלה הן רקמות רכות. החיבור של הרקמות הללו לשלד הקשיח של ראש הנמלה ואל הגוף שלה יוצר חיכוך שונה, שמצליח להוריד את העומס שנוצר על צוואר הנמלה. למעשה, גילו החוקרים, יש לנמלה מעין ציר לפעולת ההרמה שלה - ומנוף, כולנו זוכרים, מצליח להרים משקל מדהים, בזכות המבנה שלו.
לאחר שהחוקרים למדו את המכלול המכני של גוף הנמלים, הם עשו "הנדסה לאחור" ובנו מודל מכני שמחקה את מבנה גופן, בחומרים וביכולת התנועה שלו. כיום הם מנסים לפתח רובוט שרוב הכוח שלו, כמו אצל הנמלה, מופנה להרמת המשאות, במקום להזזת משקלו העצמי. הוא שוקל הרבה פחות ובנוי מאסיבי הרבה פחות, בניגוד לנטייה הטבעית של בוני הרובוטים בעבר.
הנה קבוצת נמלים שיכולה לשאת לטאה ענקית בלי להתאמץ:
http://youtu.be/rBVmJtQsGgM
ונמלה סוחבת לבדה סיגריה:
http://youtu.be/l43kTZ4Br5U
איך חיות הנמלים?
הנמלים (Ants) חיות יחדיו בקן משותף, קן נמלים שהוא צורת חיים המבוססת על שיתוף פעולה טבעי.
קן הנמלים משמש למגורים של מושבת הנמלים. לרוב הוא נמצא מתחת לפני הקרקע. הקן משמש לנמלים מקום לאגירת המזון ולהגנה על הוולדות, על הביצים של הנמלים ועל מלכת הנמלים.
הנמלים יוצאות מהקן לחפש מזון בחוץ. כשהן מוצאות כזה, הן אוספות אותו אל הקן. כל פיסת סוכר על האדמה, או פירור קטן של מזון שנפל על הרצפה בבית, יכולים להיות בשבילן מזון רב ערך בקן. כשנמלה מוצאת פירורי מזון, למשל, היא משאירה אחריה שובל של פרומונים בדרך אל קן הנמלים. כך היא יוצרת שביל ריח ברור שנמלים אחרות יוכלו ללכת אחריו - עד למקום של המזון. זה ההסבר לשיירות הנמלים שאפשר לראות לא פעם, על הרצפה בבית או בגינה.
לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.
המלכה היא שמטילה את כל הביצים בקן. הנמלים הפועלות לוקחות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הפועלות גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.
לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין. כך, כל מלכה שהמלכה מולידה, תערוך מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. יש מינים שבקן שלהם יש כמה מלכות בקן ושם כולן צריכות למות כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.
ישנם מינים של נמלים, כמו נמלת הקציר החולית, שנשארים באותו קן נמלים שנים רבות, בעוד שמינים כמו הבנאית הישראלית נודדים מהקן במשך הזמן.
הנה סרטון על הנמלים ומה שמתרחש במושבת הנמלים שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/vG-QZOTc5_Q
שיתוף הפעולה המדהים של "הנמלה המשוגעת" (עברית):
https://youtu.be/f01YQn3GKeM
הנמלים החיילות מגינות על הקן מפני פולשים:
http://youtu.be/W8vFFM_k1FI
על חיי הנמלים בקן:
http://youtu.be/Er-OnJCn1gg
כמה עובדות נחמדות על הנמלים (עברית):
https://youtu.be/RmSfAJT-GeQ
על הנמלים הפחות מרשימות שהקימו את אימפריית הנמלים הגדולה בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/cqECNYmM23A?long=yes
וסרטון נהדר על הנמלה הלוחמת שלא הייתם רוצים לפגוש (מתורגם):
https://youtu.be/7_e0CA_nhaE?long=yes
מיהי מלכת הנמלים?
מלכת הנמלים (Queen ant) היא הנמלה היחידה שמטילה ביצים בקן. המלכה שגופה תפוח וגדול, מטילה את כל הביצים בקן ומיד לאחר ההטלה, אוספות הנמלים הפועלות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הן גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.
המלכה היא הסיבה לקיומו של קן הנמלים. לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין.
המלכה מטילה בין הביצים גם ביצים שבהן מלכות נמלים חדשות. כשתתבגר, תערוך כל מלכה צעירה מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.
יש מיני נמלים שבקן שלהם ישנן כמה מלכות. במינים אלו הקן יינטש לעיתים רחוקות, מכיוון שכל המלכות בו צריכות למות, כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.
הנה חייה של מלכת הנמלים:
http://youtu.be/MHoRiFq3ekw
על מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:
https://youtu.be/PhH4SRvN67k
כך בנוי הקן עם המלכה שבמרכזו:
http://youtu.be/_lFzDQkOcYU
חפירה של קן הנמלים החדש:
http://youtu.be/X-XidMcwKAI
ולעיתים המלכה תחוסל על ידי נמלים מקן אחר, שרוצות להגדיל את סיכויי ההשרדות של הקן שלהן:
http://youtu.be/cVy3k9hXom8
מה סוד כוחן של נמלי הצבא?
נמלי צבא (Army ants), נמלי הגדוד או הליגיונריות, הוא מין של נמלים שמשמיד כל מה שבסביבתו. נמלי הצבא טורפות חרקים, יונקים קטנים ואפילו בעלי כנף. יכולת הטרף האדירה שלהן נובעת בעיקר מהתיאום המושלם שבקרב הנמלים הציידות.
יש מעל 300 מינים של נמלי צבא, רובם חיים ביערות העד ואזורי קו המשווה.
בכל שבט של נמלים כאלה יש מספר מלכות (נקבות פוריות) ושאר הנמלים הן "פועלות". חלוקת העבודה בקן היא על פי גילן של הפועלות: הצעירות מטפלות ב"מלכה" ובביציה והבוגרות צדות בשטח שמסביב לקן.
הארגון של הציד של נמלי הצבא הוא מדהים. הן יוצרות צורה של חרוט שגובהו מאות מטרים והוא מתחיל בקן. את השטח הזה הן סורקות באותו היום. כך, במשך כ-20 יום, כל יום בכיוון אחר, הן יסרקו את כל השטח שמסביב לקן, יצודו באכזריות לא קטנה את כל הנקרה על דרכן ויביאו אוכל הביתה, לקן.
ראו כמה חזקות הנמלים הללו:
http://youtu.be/UozWJTuhbMQ
הן לא לבד במלחמות - הנה שתי מושבות נמלים לוחמות זו בזו:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
וסרטון על הנמלים שמחסלות ומפרקות יצורים ענקיים (מתורגם):
https://youtu.be/7_e0CA_nhaE?long=yes
אילו נמלים מייצרות דבש?
מהי הנמלה המכאיבה בטבע?
אם אתם הולכים בג'ונגלים של דרום אמריקה ומרגישים שקליע של רובה פגע בכם, סביר יותר שנמלה קטנה אחראית לכאב החד שמפלח את גופכם. נשיכתה כואבת הרבה יותר מעקיצת דבור, עקרב או צרעה, או אפילו מהכשת נחש. הנושכת המכאיבה של עולם החרקים היא "נמלת הקליע" האיומה מדרום אמריקה (Bullet ant). הנמלה, המכונה על ידי הילידים גם "טוקנדירה" (נמלה ענקית) היא ממש קדושה בעיניהם.
עם כאב חזק עשרות מונים מזה של דבורים וצרעות, הכאב שגורמת נשיכתה של הנמלה הגדולה הזו הוא בלתי נתפס. הנמלה הזו, הגדולה ביותר בעולם, מייצרת כאב שמתואר על ידי בני המקום כ"הליכה על גחלים לוחשות כשמחטים תקועים בכפות הרגליים"... בסולם כאב של 1 עד 4 נשיכתה היא הכואבת ביותר, כשהצרעה למשל היא ברמת כאב 1 בלבד. ואגב, עוצמת הארס שלה שקולה ל-30 עקיצות של דָבוּר!
הכאב הזה שנמשך 24 שעות הוא שגורם לילידים בניקרגואה ופרגוואי לכנות אותה "נמלת ה-24 שעות". היא חיה מתחת לעצים ביערות ומאיימת עליהם הרבה יותר מיצורים קטנים אחרים, אך הם מתנחמים בכך שהיא עושה זאת רק כשהיא חשה מותקפת. המדהים הוא שנשיכתה מסוגלת לגרום לכאב משתק יצור בגודל של בן אדם ולזה אין הרבה מקבילות בטבע.
הנה נמלת הקליע בטבע:
http://youtu.be/0SnbtT7wvEs
חוקר שמעיז לתת לה לשוטט על ידיו ומת מפחד שיינשך וייקח 24 שעות עד שהארס יתפוגג.
http://youtu.be/1Ka3hNgR4Qo
כתב טלוויזיה שהחליט לבחון עד כמה עקיצתה כואבת:
http://youtu.be/it0V7xv9qu0
איך הגיעו נמלים לחלל?
בעלי חיים שונים הוטסו ברבות השנים לחלל, כדי לבחון את השפעת המיקרו-גרביטציה, היעדר כמעט מוחלט של כוח משיכה, עליהם. הראשונים שהוטסו לחלל היו זבובים, אבל נמלים הגיעו לחלל מאוחר הרבה יותר. זה קרה כשהוטסו נמלים בשנת 2003 אל תחנת החלל הבינלאומית, למטרות מחקר. הנמלים הללו, כינו אותן בחיבה אז "אנט-רונאוטים", הוטסו בתוך "נמלול", המתקן השקוף שמאפשר לחוקרים ללמוד על חייהן מבלי להפריע.
הרעיון לחקור את התנהגותן של נמלים בחלל נולד ב"פאולר", בית ספר תיכון בניו יורק. הוא עלה בראשם של תלמידים ומוריהם, שהניחו שבתנאי חוסר כבידה לא ימצאו הנמלים את דרכן ויתחפרו לאט מאשר בכדור הארץ.
לשם המחקר פיתחו מדעני נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, חומר בשם אגרוז (agarose). זהו ג'ל חצי שקוף שגם מזין את הנמלים וגם מאפשר להן לחיות בתוכו, כמו בתוך החול. הנמלים חופרות באגרוז, אוכלות ושותות אותו ובעיקר מאפשרות לחוקרים לבחון אותן בתנאי חוסר הכבידה שבחלל.
הנמלים נשלחו לחלל במעבורת החלל "קולומביה". על המעבורת, אל מול הנמלול הציבו החוקרים מצלמת וידאו, שהציגה בזמן אמת אל כל העולם את חיי הנמלים בהפרדה גבוהה HD. למולה יכולים היו הצופים לצפות בנמלול דומה, שהוצב במקביל בכדור הארץ, בתנאי כבידה רגילים. בכל חוות נמלים כזו היו 15 נמלים, שהחלו כמעט מיד לחפור בג'ל. המדהים היה שנמלי החלל חפרו תעלות כמעט מיד ובחריצות רבה, בעוד אלה שעל הקרקע, על פני כדור הארץ, חפרו בעצלנות ובאיטיות רבה. נמלי כדור הארץ גם מתו במהירות ועד גמר הניסוי מתו 14 מתוך ה-15 שהרכיבו את קבוצת הביקורת.
גמר הניסוי היה טראגי. זמן קצר לפני נחיתת המעבורת קולומביה, לאחר 16 ימים בחלל, היא התרסקה. בתאונה נספו כל אנשי הצוות והאסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון. גם נמלול החלל הניסויי הושמד בתאונה, ביחד עם כל המעבורת ותכולתה.
בשנת 2014 יצא לדרך "Ants in Space", מחקר מתקדם יותר להשוואת תפקוד הנמלים בתנאי מיקרו-כבידה לעומת תנאי כבידה. בניסוי הוטסו לחלל 8 חוות נמלים, כשבכל אחת מהן 100 נמלים.
הנה מושבת הנמלים בחלל:
http://youtu.be/v18TL8sud5w
כך נראתה סביבת המחיה החללית של הנמלים בתחנת החלל:
http://youtu.be/70xfOBVWwPY
ועולם הנמלים:
http://youtu.be/IWIBWeTj8ck
איך מתנהל קן הנמלים?
קיני הנמלים הם קבוצות גדולות מאד של נמלים שחיות ועובדות ביחד. בקן הנמלים יש מלכה אחת שהיא היחידה שמטילה ביצים. הנמלים האחרות הן פועלות שעובדות בתפקידן במושבה. יש מהן שמחפשות מזון ומביאות אותו, יש שבונות את קן הנמלים, יש לוחמות שמגינות על הקן מאויבים, יש נמלים שמנקות ויש שמטפלות ברימות (זחלי הנמלים). לכל נמלה בקן תפקיד משלה.
מלכת הנמלים מטילה ביצים שמועברות על ידי נמלים פועלות לחדרים שבהם יטופלו, עד שיבקעו. את הזחלים שייצאו מהביצים שהטילה המלכה, יאכילו הנמלים הפועלות וכשהם יגדלו, גם הם יהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהיו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים, בעוד שהקטנות יותר יהפכו לפועלות.
הנמלים הפועלות, למשל, יוצאות לחפש מזון מחוץ לקן. כשהן מוצאות גרגיר ראוי למאכל או פירור מזון, הן אוספות אותו אל הקן. כל פיסת מזון או סוכר על הקרקע, או פירור מזון שנפל על רצפת הבית, יכולים להיות בשבילן מזון רב ערך בקן. כשנמלה פועלת כלשהי מוצאת פירורי מזון, בדרכה אל הקן היא תשאיר אחריה שובל של פרומונים. כך היא יוצרת שביל ריח ברור מקן הנמלים ועד למקום של המזון, שביל ריח שנמלים פועלות אחרות יוכלו ללכת אחריו. כך נוצרות שיירות הנמלים שאפשר לראות לעתים קרובות על רצפת הבית או בגינה.
הנה האופן שבו מתנהל קן נמלי הדבש:
http://youtu.be/X5YaihAtnC4
ההסבר המרתק להיגיון של קן הנמלים (מתורגם):
http://youtu.be/vG-QZOTc5_Q
חפירה שחשפה קן נמלים עצום:
http://youtu.be/CmD5ahkOPAQ
שתי מושבות נמלים לוחמות זו בזו:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
נמלים חקלאיות יכולות להפוך את עצמן לשרשרת:
https://youtu.be/G_dv_dNJf3U
ולגשר:
https://youtu.be/_5Eokd5TC5A
מהן נמלים גוזרות עלים ומה הקומפוסט שהן מייצרות?
מאז המצאת החקלאות, בני האדם בטוחים שהם היחידים בטבע שמגדלים את מזונם ולא רק מלקטים או צדים אותו. אבל זה לא מדויק. ודאי לא אם בוחנים את עולם הנמלים.
נמלים גוזרות עלים (leaf cutting ants) הן מין מיוחד של נמלים, אם כי לא היחיד, שמגדל את מזונו.
הנמלים הללו גוזרות עלים מהצמחים שבסביבה ונושאות אותם בשיירה ארוכה, כשהעלים מונפים באוויר, עד שהן מגיעות אל הקן התת-קרקעי שלהן, בעומק של מספר מטרים בעומק האדמה.
אבל העלים האלה לא נגזרים על ידן כמזון. מדובר בחלק ממפעל חקלאי של ממש. בקן משתמשות הנמלים הגוזרות בלסתותיהן החזקות, המאפשרות להן לגזור במהירות את העלים הקשים לפיסות קטנות.
את קרעי ופיסות העלים הזעירות מסדרות הנמלים כמעין מצע. באמצעות רוק הן הופכות את מצע העלים הזה לקומפוסט של ממש. בו הן ישתמשו כגינה של ממש ויגדלו עליו פטריות זעירות המשמשות אותן למאכל.
במילים פשוטות, הנמלים הגוזרות עלים הן אחד המינים ולא היחיד של הנמלים החקלאיות - נמלים שמגדלים את מזונם באופן פעיל. כוחן גדול והן נושאות את העלים הכבדים בכוח שלא יאומן. די אם נסביר שהמשקל שאותו הן נושאות מגיע לפי 30 ממשקל גופן!
#אבל מה זה הקומפוסט שהן מייצרות?
על פיסות העלים שהן גזרו והניחו כמצע לגידול הפטריות, מפרישות הנמלים ויוצרות רקבובית שמאפשרת צמיחה של גן פטריות שלם.
זו דוגמה מדהימה לקומפוסט שיוצרים חרקים לצרכים חקלאיים. הנמלים אפילו מדבירות את הגידולים שלהם, באמצעות חומר אנטיביוטי שהן מפרישות על הפטריות, כדי למנוע מתקפת חיידקים שתביא לריקבון ועובש על הפטריות.
כך הנמלים הגוזרות מבצעות את כל התהליך החקלאי, מהתחלה ועד הסוף:
https://youtu.be/-6oKJ5FGk24
ושיירת הנמלים הנושאות את העלים אל הקן:
https://youtu.be/Xxnmh4IDYaU
פעם חשבו שהנמלים יכולות להרים משקל עצום ביחס למשקלן שלהן וציינו שנמלה יכולה לשאת משא במשקל של 50 פעמים ממשקל גופה. בהמשך גילו שנמלה יכולה להרים בבת אחת גם פי 1,000 ממשקל הגוף שלה. הדבר דומה לבן אדם שמרים משאית על כתפיו!
אבל בשנים האחרונות מתחדד שמדובר גם כאן ביכולת הרבה יותר גדולה. מחקרים חדשים לימדו את החוקרים שמשהו במכניקה המובנית של צוואר הנמלה מאפשר לה להרים משקל ששמגיע גם לפי 5,000 ממשקל גופה. החוקרים שביצעו צילומי רנטגן לנמלים, גילו שהרקמות שמרכיבות את צוואר הנמלה הן רקמות רכות. החיבור של הרקמות הללו לשלד הקשיח של ראש הנמלה ואל הגוף שלה יוצר חיכוך שונה, שמצליח להוריד את העומס שנוצר על צוואר הנמלה. למעשה, גילו החוקרים, יש לנמלה מעין ציר לפעולת ההרמה שלה - ומנוף, כולנו זוכרים, מצליח להרים משקל מדהים, בזכות המבנה שלו.
לאחר שהחוקרים למדו את המכלול המכני של גוף הנמלים, הם עשו "הנדסה לאחור" ובנו מודל מכני שמחקה את מבנה גופן, בחומרים וביכולת התנועה שלו. כיום הם מנסים לפתח רובוט שרוב הכוח שלו, כמו אצל הנמלה, מופנה להרמת המשאות, במקום להזזת משקלו העצמי. הוא שוקל הרבה פחות ובנוי מאסיבי הרבה פחות, בניגוד לנטייה הטבעית של בוני הרובוטים בעבר.
הנה קבוצת נמלים שיכולה לשאת לטאה ענקית בלי להתאמץ:
http://youtu.be/rBVmJtQsGgM
ונמלה סוחבת לבדה סיגריה:
http://youtu.be/l43kTZ4Br5U
הנמלים (Ants) חיות יחדיו בקן משותף, קן נמלים שהוא צורת חיים המבוססת על שיתוף פעולה טבעי.
קן הנמלים משמש למגורים של מושבת הנמלים. לרוב הוא נמצא מתחת לפני הקרקע. הקן משמש לנמלים מקום לאגירת המזון ולהגנה על הוולדות, על הביצים של הנמלים ועל מלכת הנמלים.
הנמלים יוצאות מהקן לחפש מזון בחוץ. כשהן מוצאות כזה, הן אוספות אותו אל הקן. כל פיסת סוכר על האדמה, או פירור קטן של מזון שנפל על הרצפה בבית, יכולים להיות בשבילן מזון רב ערך בקן. כשנמלה מוצאת פירורי מזון, למשל, היא משאירה אחריה שובל של פרומונים בדרך אל קן הנמלים. כך היא יוצרת שביל ריח ברור שנמלים אחרות יוכלו ללכת אחריו - עד למקום של המזון. זה ההסבר לשיירות הנמלים שאפשר לראות לא פעם, על הרצפה בבית או בגינה.
לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.
המלכה היא שמטילה את כל הביצים בקן. הנמלים הפועלות לוקחות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הפועלות גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.
לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין. כך, כל מלכה שהמלכה מולידה, תערוך מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. יש מינים שבקן שלהם יש כמה מלכות בקן ושם כולן צריכות למות כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.
ישנם מינים של נמלים, כמו נמלת הקציר החולית, שנשארים באותו קן נמלים שנים רבות, בעוד שמינים כמו הבנאית הישראלית נודדים מהקן במשך הזמן.
הנה סרטון על הנמלים ומה שמתרחש במושבת הנמלים שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/vG-QZOTc5_Q
שיתוף הפעולה המדהים של "הנמלה המשוגעת" (עברית):
https://youtu.be/f01YQn3GKeM
הנמלים החיילות מגינות על הקן מפני פולשים:
http://youtu.be/W8vFFM_k1FI
על חיי הנמלים בקן:
http://youtu.be/Er-OnJCn1gg
כמה עובדות נחמדות על הנמלים (עברית):
https://youtu.be/RmSfAJT-GeQ
על הנמלים הפחות מרשימות שהקימו את אימפריית הנמלים הגדולה בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/cqECNYmM23A?long=yes
וסרטון נהדר על הנמלה הלוחמת שלא הייתם רוצים לפגוש (מתורגם):
https://youtu.be/7_e0CA_nhaE?long=yes
מלכת הנמלים (Queen ant) היא הנמלה היחידה שמטילה ביצים בקן. המלכה שגופה תפוח וגדול, מטילה את כל הביצים בקן ומיד לאחר ההטלה, אוספות הנמלים הפועלות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הן גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.
המלכה היא הסיבה לקיומו של קן הנמלים. לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין.
המלכה מטילה בין הביצים גם ביצים שבהן מלכות נמלים חדשות. כשתתבגר, תערוך כל מלכה צעירה מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.
יש מיני נמלים שבקן שלהם ישנן כמה מלכות. במינים אלו הקן יינטש לעיתים רחוקות, מכיוון שכל המלכות בו צריכות למות, כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.
הנה חייה של מלכת הנמלים:
http://youtu.be/MHoRiFq3ekw
על מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:
https://youtu.be/PhH4SRvN67k
כך בנוי הקן עם המלכה שבמרכזו:
http://youtu.be/_lFzDQkOcYU
חפירה של קן הנמלים החדש:
http://youtu.be/X-XidMcwKAI
ולעיתים המלכה תחוסל על ידי נמלים מקן אחר, שרוצות להגדיל את סיכויי ההשרדות של הקן שלהן:
http://youtu.be/cVy3k9hXom8
נמלי צבא (Army ants), נמלי הגדוד או הליגיונריות, הוא מין של נמלים שמשמיד כל מה שבסביבתו. נמלי הצבא טורפות חרקים, יונקים קטנים ואפילו בעלי כנף. יכולת הטרף האדירה שלהן נובעת בעיקר מהתיאום המושלם שבקרב הנמלים הציידות.
יש מעל 300 מינים של נמלי צבא, רובם חיים ביערות העד ואזורי קו המשווה.
בכל שבט של נמלים כאלה יש מספר מלכות (נקבות פוריות) ושאר הנמלים הן "פועלות". חלוקת העבודה בקן היא על פי גילן של הפועלות: הצעירות מטפלות ב"מלכה" ובביציה והבוגרות צדות בשטח שמסביב לקן.
הארגון של הציד של נמלי הצבא הוא מדהים. הן יוצרות צורה של חרוט שגובהו מאות מטרים והוא מתחיל בקן. את השטח הזה הן סורקות באותו היום. כך, במשך כ-20 יום, כל יום בכיוון אחר, הן יסרקו את כל השטח שמסביב לקן, יצודו באכזריות לא קטנה את כל הנקרה על דרכן ויביאו אוכל הביתה, לקן.
ראו כמה חזקות הנמלים הללו:
http://youtu.be/UozWJTuhbMQ
הן לא לבד במלחמות - הנה שתי מושבות נמלים לוחמות זו בזו:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
וסרטון על הנמלים שמחסלות ומפרקות יצורים ענקיים (מתורגם):
https://youtu.be/7_e0CA_nhaE?long=yes
נמלים
מה מיוחד בשמירת המזון של נמלי הדבש?
כיצד שומרות נמלי הדבש על המזון?
נכון שחשבתם שרק דבורים מייצרות דבש? - ובכן, חשבו שוב!
נמלי הדבש משתמשים בחלק מהנמלים הפועלות כדי לשמור את המזון לחורף. בקיץ אוכלות חלק מהפועלות הרבה נקטר, מעין צוף עצים, וגם טל-דבש והן הולכות ומתנפחות.
בהדרגה הן הופכות למעין חביות מזון וממתינות בקן, כשהן תלויות הפוכות וכמעט חסרות תנועה, כמו שקי מזון במזווה.
בחורף, כשהמזון הזה נדרש לתזונת הדבורים, הפועלות האחרות מקישות על הדבורים התפוחות והן פולטות את המזון שבבטנן החוצה, מוכן לאכילה של הנמלים בקן.
בתיאבון!
הנה כדורי הדבש שיוצרות נמלות הדבש בגופן והטעם הטוב שלהם:
http://youtu.be/KdnlA8xXCMQ
האבוריג'ינים, הילידים האוסטרלים, אוכלים את הדבש של נמלי הדבש, כמו סוכריות:
http://youtu.be/jwzzbjYHC3w
כיצד שומרות נמלי הדבש על המזון?
נכון שחשבתם שרק דבורים מייצרות דבש? - ובכן, חשבו שוב!
נמלי הדבש משתמשים בחלק מהנמלים הפועלות כדי לשמור את המזון לחורף. בקיץ אוכלות חלק מהפועלות הרבה נקטר, מעין צוף עצים, וגם טל-דבש והן הולכות ומתנפחות.
בהדרגה הן הופכות למעין חביות מזון וממתינות בקן, כשהן תלויות הפוכות וכמעט חסרות תנועה, כמו שקי מזון במזווה.
בחורף, כשהמזון הזה נדרש לתזונת הדבורים, הפועלות האחרות מקישות על הדבורים התפוחות והן פולטות את המזון שבבטנן החוצה, מוכן לאכילה של הנמלים בקן.
בתיאבון!
הנה כדורי הדבש שיוצרות נמלות הדבש בגופן והטעם הטוב שלהם:
http://youtu.be/KdnlA8xXCMQ
האבוריג'ינים, הילידים האוסטרלים, אוכלים את הדבש של נמלי הדבש, כמו סוכריות:
http://youtu.be/jwzzbjYHC3w
אם אתם הולכים בג'ונגלים של דרום אמריקה ומרגישים שקליע של רובה פגע בכם, סביר יותר שנמלה קטנה אחראית לכאב החד שמפלח את גופכם. נשיכתה כואבת הרבה יותר מעקיצת דבור, עקרב או צרעה, או אפילו מהכשת נחש. הנושכת המכאיבה של עולם החרקים היא "נמלת הקליע" האיומה מדרום אמריקה (Bullet ant). הנמלה, המכונה על ידי הילידים גם "טוקנדירה" (נמלה ענקית) היא ממש קדושה בעיניהם.
עם כאב חזק עשרות מונים מזה של דבורים וצרעות, הכאב שגורמת נשיכתה של הנמלה הגדולה הזו הוא בלתי נתפס. הנמלה הזו, הגדולה ביותר בעולם, מייצרת כאב שמתואר על ידי בני המקום כ"הליכה על גחלים לוחשות כשמחטים תקועים בכפות הרגליים"... בסולם כאב של 1 עד 4 נשיכתה היא הכואבת ביותר, כשהצרעה למשל היא ברמת כאב 1 בלבד. ואגב, עוצמת הארס שלה שקולה ל-30 עקיצות של דָבוּר!
הכאב הזה שנמשך 24 שעות הוא שגורם לילידים בניקרגואה ופרגוואי לכנות אותה "נמלת ה-24 שעות". היא חיה מתחת לעצים ביערות ומאיימת עליהם הרבה יותר מיצורים קטנים אחרים, אך הם מתנחמים בכך שהיא עושה זאת רק כשהיא חשה מותקפת. המדהים הוא שנשיכתה מסוגלת לגרום לכאב משתק יצור בגודל של בן אדם ולזה אין הרבה מקבילות בטבע.
הנה נמלת הקליע בטבע:
http://youtu.be/0SnbtT7wvEs
חוקר שמעיז לתת לה לשוטט על ידיו ומת מפחד שיינשך וייקח 24 שעות עד שהארס יתפוגג.
http://youtu.be/1Ka3hNgR4Qo
כתב טלוויזיה שהחליט לבחון עד כמה עקיצתה כואבת:
http://youtu.be/it0V7xv9qu0
בעלי חיים שונים הוטסו ברבות השנים לחלל, כדי לבחון את השפעת המיקרו-גרביטציה, היעדר כמעט מוחלט של כוח משיכה, עליהם. הראשונים שהוטסו לחלל היו זבובים, אבל נמלים הגיעו לחלל מאוחר הרבה יותר. זה קרה כשהוטסו נמלים בשנת 2003 אל תחנת החלל הבינלאומית, למטרות מחקר. הנמלים הללו, כינו אותן בחיבה אז "אנט-רונאוטים", הוטסו בתוך "נמלול", המתקן השקוף שמאפשר לחוקרים ללמוד על חייהן מבלי להפריע.
הרעיון לחקור את התנהגותן של נמלים בחלל נולד ב"פאולר", בית ספר תיכון בניו יורק. הוא עלה בראשם של תלמידים ומוריהם, שהניחו שבתנאי חוסר כבידה לא ימצאו הנמלים את דרכן ויתחפרו לאט מאשר בכדור הארץ.
לשם המחקר פיתחו מדעני נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, חומר בשם אגרוז (agarose). זהו ג'ל חצי שקוף שגם מזין את הנמלים וגם מאפשר להן לחיות בתוכו, כמו בתוך החול. הנמלים חופרות באגרוז, אוכלות ושותות אותו ובעיקר מאפשרות לחוקרים לבחון אותן בתנאי חוסר הכבידה שבחלל.
הנמלים נשלחו לחלל במעבורת החלל "קולומביה". על המעבורת, אל מול הנמלול הציבו החוקרים מצלמת וידאו, שהציגה בזמן אמת אל כל העולם את חיי הנמלים בהפרדה גבוהה HD. למולה יכולים היו הצופים לצפות בנמלול דומה, שהוצב במקביל בכדור הארץ, בתנאי כבידה רגילים. בכל חוות נמלים כזו היו 15 נמלים, שהחלו כמעט מיד לחפור בג'ל. המדהים היה שנמלי החלל חפרו תעלות כמעט מיד ובחריצות רבה, בעוד אלה שעל הקרקע, על פני כדור הארץ, חפרו בעצלנות ובאיטיות רבה. נמלי כדור הארץ גם מתו במהירות ועד גמר הניסוי מתו 14 מתוך ה-15 שהרכיבו את קבוצת הביקורת.
גמר הניסוי היה טראגי. זמן קצר לפני נחיתת המעבורת קולומביה, לאחר 16 ימים בחלל, היא התרסקה. בתאונה נספו כל אנשי הצוות והאסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון. גם נמלול החלל הניסויי הושמד בתאונה, ביחד עם כל המעבורת ותכולתה.
בשנת 2014 יצא לדרך "Ants in Space", מחקר מתקדם יותר להשוואת תפקוד הנמלים בתנאי מיקרו-כבידה לעומת תנאי כבידה. בניסוי הוטסו לחלל 8 חוות נמלים, כשבכל אחת מהן 100 נמלים.
הנה מושבת הנמלים בחלל:
http://youtu.be/v18TL8sud5w
כך נראתה סביבת המחיה החללית של הנמלים בתחנת החלל:
http://youtu.be/70xfOBVWwPY
ועולם הנמלים:
http://youtu.be/IWIBWeTj8ck
קיני הנמלים הם קבוצות גדולות מאד של נמלים שחיות ועובדות ביחד. בקן הנמלים יש מלכה אחת שהיא היחידה שמטילה ביצים. הנמלים האחרות הן פועלות שעובדות בתפקידן במושבה. יש מהן שמחפשות מזון ומביאות אותו, יש שבונות את קן הנמלים, יש לוחמות שמגינות על הקן מאויבים, יש נמלים שמנקות ויש שמטפלות ברימות (זחלי הנמלים). לכל נמלה בקן תפקיד משלה.
מלכת הנמלים מטילה ביצים שמועברות על ידי נמלים פועלות לחדרים שבהם יטופלו, עד שיבקעו. את הזחלים שייצאו מהביצים שהטילה המלכה, יאכילו הנמלים הפועלות וכשהם יגדלו, גם הם יהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהיו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים, בעוד שהקטנות יותר יהפכו לפועלות.
הנמלים הפועלות, למשל, יוצאות לחפש מזון מחוץ לקן. כשהן מוצאות גרגיר ראוי למאכל או פירור מזון, הן אוספות אותו אל הקן. כל פיסת מזון או סוכר על הקרקע, או פירור מזון שנפל על רצפת הבית, יכולים להיות בשבילן מזון רב ערך בקן. כשנמלה פועלת כלשהי מוצאת פירורי מזון, בדרכה אל הקן היא תשאיר אחריה שובל של פרומונים. כך היא יוצרת שביל ריח ברור מקן הנמלים ועד למקום של המזון, שביל ריח שנמלים פועלות אחרות יוכלו ללכת אחריו. כך נוצרות שיירות הנמלים שאפשר לראות לעתים קרובות על רצפת הבית או בגינה.
הנה האופן שבו מתנהל קן נמלי הדבש:
http://youtu.be/X5YaihAtnC4
ההסבר המרתק להיגיון של קן הנמלים (מתורגם):
http://youtu.be/vG-QZOTc5_Q
חפירה שחשפה קן נמלים עצום:
http://youtu.be/CmD5ahkOPAQ
שתי מושבות נמלים לוחמות זו בזו:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
נמלים חקלאיות יכולות להפוך את עצמן לשרשרת:
https://youtu.be/G_dv_dNJf3U
ולגשר:
https://youtu.be/_5Eokd5TC5A
מאז המצאת החקלאות, בני האדם בטוחים שהם היחידים בטבע שמגדלים את מזונם ולא רק מלקטים או צדים אותו. אבל זה לא מדויק. ודאי לא אם בוחנים את עולם הנמלים.
נמלים גוזרות עלים (leaf cutting ants) הן מין מיוחד של נמלים, אם כי לא היחיד, שמגדל את מזונו.
הנמלים הללו גוזרות עלים מהצמחים שבסביבה ונושאות אותם בשיירה ארוכה, כשהעלים מונפים באוויר, עד שהן מגיעות אל הקן התת-קרקעי שלהן, בעומק של מספר מטרים בעומק האדמה.
אבל העלים האלה לא נגזרים על ידן כמזון. מדובר בחלק ממפעל חקלאי של ממש. בקן משתמשות הנמלים הגוזרות בלסתותיהן החזקות, המאפשרות להן לגזור במהירות את העלים הקשים לפיסות קטנות.
את קרעי ופיסות העלים הזעירות מסדרות הנמלים כמעין מצע. באמצעות רוק הן הופכות את מצע העלים הזה לקומפוסט של ממש. בו הן ישתמשו כגינה של ממש ויגדלו עליו פטריות זעירות המשמשות אותן למאכל.
במילים פשוטות, הנמלים הגוזרות עלים הן אחד המינים ולא היחיד של הנמלים החקלאיות - נמלים שמגדלים את מזונם באופן פעיל. כוחן גדול והן נושאות את העלים הכבדים בכוח שלא יאומן. די אם נסביר שהמשקל שאותו הן נושאות מגיע לפי 30 ממשקל גופן!
#אבל מה זה הקומפוסט שהן מייצרות?
על פיסות העלים שהן גזרו והניחו כמצע לגידול הפטריות, מפרישות הנמלים ויוצרות רקבובית שמאפשרת צמיחה של גן פטריות שלם.
זו דוגמה מדהימה לקומפוסט שיוצרים חרקים לצרכים חקלאיים. הנמלים אפילו מדבירות את הגידולים שלהם, באמצעות חומר אנטיביוטי שהן מפרישות על הפטריות, כדי למנוע מתקפת חיידקים שתביא לריקבון ועובש על הפטריות.
כך הנמלים הגוזרות מבצעות את כל התהליך החקלאי, מהתחלה ועד הסוף:
https://youtu.be/-6oKJ5FGk24
ושיירת הנמלים הנושאות את העלים אל הקן:
https://youtu.be/Xxnmh4IDYaU
מהם הטרמיטים ומה ניתן ללמוד מהתילים שלהם?
הטרמיטים (Termites) הם חרקים חרוצים שלרגע לא פוסקים מאכילה. למעשה, תצפיות על טרמיטים הראו שהם אוכלים ומכרסמים ללא הפסקה, 24 שעות ביממה.
כמות הטרמיטים בעולם היא עצומה. המדענים מעריכים שאם נשקול את כל הטרמיטים בעולם ביחד, משקלם יהיה פי כמה וכמה מהמשקל הכולל של בני האדם על כדור הארץ.
לטרמיטים תפקיד חשוב בשרשרת המזון ובחיסול מזיקים לעצים. מצד שני, הם עצמם חסלני עץ מתמידים ומרובי נזקים. בעלי רהיטים באזורים מדבריים שבהם חיים טרמיטים רבים, ועוד יותר - מי שגרים בצריפים ובבתי עץ - יודעים שהטרמיטים אוכלים את העץ ומתגלים לרוב כשהנזק הרב כבר נגרם.
כמו הנמלים והדבורים, גם הטרמיטים הם חרקים חברתיים. גם הם חיים במושבות גדולות ומהווים חברה שבה לכל אחד יש תפקיד שהוא או היא ממלאים.
הטרמיטים דומים לנמלים, אך אינם נמלים. ועדיין, ממש כמו הנמלים, גם הם חרקים חרוצים וקהילתיים מאוד. הם חיים במושבות ובונים לעצמם תל טרמיטים (Termite mound), שמאפשר להם לחיות במושבה גדולה של טרמיטים, המנהלת חיים משותפים ודי מוצלחים. לפחות אם ניתן לקבוע מגודלם של התילים הללו, שמגיעים לגובה של 10 מטרים ואף יותר.
בתוך כל תל טרמיטים כזה ישנו מבוך ענקי של חדרים והוא בנוי כסוג של "גורד שחקים" טבעי, שנבנה על ידי חרקים אלו. בחלק מהם מטפלות הפועלות בצאצאים שיולדת המלכה. בחדרים אחרים מאוחסן מזון לימים קשים. בחדרם של המלך והמלכה מזדווגים השניים והמלכה מולידה את צאצאיה.
מסתבר שמבנה תל הטרמיטים בנוי בצורה גאונית וטבעית. יש בו מערכת מיזוג אוויר טבעית ויעילה להפליא, שמוציאה את החום מלמעלה ומכניסה אוויר קריר לקן.
ובמה שקרוי "ביומימיקרי", למידה מהטבע (קראו על כך בתגית "ביומימיקרי"), לא מעט אדריכלים בעולם משתמשים בימינו בידע שנרכש במחקרים שנעשו על קיני הטרמיטים, כדי לבנות בניינים חכמים וממוזגים יותר ומצד שני חסכוניים באנרגיה.
מסתבר שהחרקים הקטנים והלכאורה טפשים הללו, מלמדים את האדם פרק בהלכות תכנון וארכיטקטורה מתוחכמת וירוקה.
הנה הטרמיטים החרוצים וההרסנים השקטים:
https://youtu.be/ZceL-Ays5BI
סרטון על מבנה תל הטרמיטים:
http://youtu.be/ta2rF6Syi0U
תיאור של קן הטרמיטים ומלכת הטרמיטים העצומה:
https://youtu.be/jbbLCgh6sso
דב הנמלים הענקי שטורף עם לשונו הארוכה 35 אלף טרמיטים ביום:
https://youtu.be/2vBret1Iges
וכיצד לומדים באדריכלות המודרנית משיטת הבניה של הטרמיטים:
https://youtu.be/620omdSZzBs
הטרמיטים (Termites) הם חרקים חרוצים שלרגע לא פוסקים מאכילה. למעשה, תצפיות על טרמיטים הראו שהם אוכלים ומכרסמים ללא הפסקה, 24 שעות ביממה.
כמות הטרמיטים בעולם היא עצומה. המדענים מעריכים שאם נשקול את כל הטרמיטים בעולם ביחד, משקלם יהיה פי כמה וכמה מהמשקל הכולל של בני האדם על כדור הארץ.
לטרמיטים תפקיד חשוב בשרשרת המזון ובחיסול מזיקים לעצים. מצד שני, הם עצמם חסלני עץ מתמידים ומרובי נזקים. בעלי רהיטים באזורים מדבריים שבהם חיים טרמיטים רבים, ועוד יותר - מי שגרים בצריפים ובבתי עץ - יודעים שהטרמיטים אוכלים את העץ ומתגלים לרוב כשהנזק הרב כבר נגרם.
כמו הנמלים והדבורים, גם הטרמיטים הם חרקים חברתיים. גם הם חיים במושבות גדולות ומהווים חברה שבה לכל אחד יש תפקיד שהוא או היא ממלאים.
הטרמיטים דומים לנמלים, אך אינם נמלים. ועדיין, ממש כמו הנמלים, גם הם חרקים חרוצים וקהילתיים מאוד. הם חיים במושבות ובונים לעצמם תל טרמיטים (Termite mound), שמאפשר להם לחיות במושבה גדולה של טרמיטים, המנהלת חיים משותפים ודי מוצלחים. לפחות אם ניתן לקבוע מגודלם של התילים הללו, שמגיעים לגובה של 10 מטרים ואף יותר.
בתוך כל תל טרמיטים כזה ישנו מבוך ענקי של חדרים והוא בנוי כסוג של "גורד שחקים" טבעי, שנבנה על ידי חרקים אלו. בחלק מהם מטפלות הפועלות בצאצאים שיולדת המלכה. בחדרים אחרים מאוחסן מזון לימים קשים. בחדרם של המלך והמלכה מזדווגים השניים והמלכה מולידה את צאצאיה.
מסתבר שמבנה תל הטרמיטים בנוי בצורה גאונית וטבעית. יש בו מערכת מיזוג אוויר טבעית ויעילה להפליא, שמוציאה את החום מלמעלה ומכניסה אוויר קריר לקן.
ובמה שקרוי "ביומימיקרי", למידה מהטבע (קראו על כך בתגית "ביומימיקרי"), לא מעט אדריכלים בעולם משתמשים בימינו בידע שנרכש במחקרים שנעשו על קיני הטרמיטים, כדי לבנות בניינים חכמים וממוזגים יותר ומצד שני חסכוניים באנרגיה.
מסתבר שהחרקים הקטנים והלכאורה טפשים הללו, מלמדים את האדם פרק בהלכות תכנון וארכיטקטורה מתוחכמת וירוקה.
הנה הטרמיטים החרוצים וההרסנים השקטים:
https://youtu.be/ZceL-Ays5BI
סרטון על מבנה תל הטרמיטים:
http://youtu.be/ta2rF6Syi0U
תיאור של קן הטרמיטים ומלכת הטרמיטים העצומה:
https://youtu.be/jbbLCgh6sso
דב הנמלים הענקי שטורף עם לשונו הארוכה 35 אלף טרמיטים ביום:
https://youtu.be/2vBret1Iges
וכיצד לומדים באדריכלות המודרנית משיטת הבניה של הטרמיטים:
https://youtu.be/620omdSZzBs
מהי נמלת האש ואיך פלשה לתחומים חדשים?
נמלי אש (Fire ant) הן מין של נמלים עוקצות. עקיצותיה של נמלת האש הן כואבות במיוחד. הן יוצרות אצל הנעקץ מעין כוויה כואבת.
מקורה של נמלת האש בדרום אמריקה. צבעה הוא אדום-כתום וגודלה כמילימטר וחצי. המלכה בגודל של פי שלוש.
בשנים האחרונות הולכת נמלת האש ונפוצה בישראל, לאחר שהגיעה אל הארץ בתוך עצים שיובאו ממרכז אמריקה, כדי לשמש לעיצוב גינות בישראל. רק לאחר שהופצו בגינות הסתבר אז שהם הפיצו את נמלת האש ברחבי הארץ.
מאז נוצר מצב שגינות רבות "נכבשו" על ידי נמלת האש ובעליהן לעיתים אף נמנעים מיציאה לגינת ביתם. מה שמוסיף עוד יותר לבעיה הוא שקשה מאד להדבירה.
התופעה של פלישת נמלת האש לישראל מדגימה היטב כיצד הפכו נמלי אש מהמינים הפולשים ההרסניים ביותר בעולם.
הנה נמלי האש:
https://youtu.be/cVy3k9hXom8
כך הן הגיעו ארצה (עברית):
https://youtu.be/QicEJfntFuQ
הסבר לתכונת החומר שלהם:
https://youtu.be/NpiDADw5Omw
פסל שנוצר מאלומיניום שנשפך לתוך קן של נמלי אש:
https://youtu.be/IGJ2jMZ-gaI
וגם באמריקה סובלים מנמלת האש:
https://youtu.be/rz3UdLEWQ60
נמלי אש (Fire ant) הן מין של נמלים עוקצות. עקיצותיה של נמלת האש הן כואבות במיוחד. הן יוצרות אצל הנעקץ מעין כוויה כואבת.
מקורה של נמלת האש בדרום אמריקה. צבעה הוא אדום-כתום וגודלה כמילימטר וחצי. המלכה בגודל של פי שלוש.
בשנים האחרונות הולכת נמלת האש ונפוצה בישראל, לאחר שהגיעה אל הארץ בתוך עצים שיובאו ממרכז אמריקה, כדי לשמש לעיצוב גינות בישראל. רק לאחר שהופצו בגינות הסתבר אז שהם הפיצו את נמלת האש ברחבי הארץ.
מאז נוצר מצב שגינות רבות "נכבשו" על ידי נמלת האש ובעליהן לעיתים אף נמנעים מיציאה לגינת ביתם. מה שמוסיף עוד יותר לבעיה הוא שקשה מאד להדבירה.
התופעה של פלישת נמלת האש לישראל מדגימה היטב כיצד הפכו נמלי אש מהמינים הפולשים ההרסניים ביותר בעולם.
הנה נמלי האש:
https://youtu.be/cVy3k9hXom8
כך הן הגיעו ארצה (עברית):
https://youtu.be/QicEJfntFuQ
הסבר לתכונת החומר שלהם:
https://youtu.be/NpiDADw5Omw
פסל שנוצר מאלומיניום שנשפך לתוך קן של נמלי אש:
https://youtu.be/IGJ2jMZ-gaI
וגם באמריקה סובלים מנמלת האש:
https://youtu.be/rz3UdLEWQ60
מהי מושבת נמלים ואיך היא פועלת בקבוצה עצומה?
מושבת הנמלים (Ant colony) היא קהילת נמלים השוכנת בקן נמלים אחד. מושבה כזו של נמלים יכולה להגיע לגדלים עצומים. קן הנמלים נחפר על ידי הנמלים, לרוב מתחת לפני הקרקע ולעתים בצורות אחרות.
הקן מאכלס את מושבת הנמלים. בו הן אוגרות את מזונן ומגינות על המלכה, הוולדות, והביצים שבמושבה. אוכלוסיית מושבת נמלים מורכבת תמיד מצאצאיה של מלכת המושבה. היא היחידה במושבת הנמלים שמטילה את הביצים.
יש מינים שבהם יש כמה מלכות בקן אחד. לאחר שמלכת הקן מתה, תלך ותדעך אוכלוסיית המושבה והקן ילך ויתרוקן עד שהוא יינטש לחלוטין. אבל מלכות צעירות שהמלכה מולידה, ייצאו כל הזמן למעוף הכלולות שלהן ויקימו קנים חדשים ומושבות נמלים חדשות.
את חיי מושבת הנמלים ניתן להכיר בעזרת נמלול, קן נמלים שקוף שבו רואים את הנמלים חיות ומתנהלות בקן ובבית הגידול שלהן.
כך פועלת מושבת הנמלים (מתורגם):
https://youtu.be/vG-QZOTc5_Q
אפשר ללמוד על מושבת הנמלים במתקנים שקופים:
http://youtu.be/_lFzDQkOcYU
מושבת נמלים עצומה שנחפרת כדי להתרשם מהיכולת העצומה והחריצות של הנמלים:
http://youtu.be/CmD5ahkOPAQ
מושבת הנמלים השקופה:
http://youtu.be/994zXdEzdnc
יש מושבות נמלים בג'ל שהנמלים ניזונות ממנו:
http://youtu.be/dJSHqOEIhv0
והסבר על מושבת הנמלים:
http://youtu.be/_hdxAy0I-Mw
מושבת הנמלים (Ant colony) היא קהילת נמלים השוכנת בקן נמלים אחד. מושבה כזו של נמלים יכולה להגיע לגדלים עצומים. קן הנמלים נחפר על ידי הנמלים, לרוב מתחת לפני הקרקע ולעתים בצורות אחרות.
הקן מאכלס את מושבת הנמלים. בו הן אוגרות את מזונן ומגינות על המלכה, הוולדות, והביצים שבמושבה. אוכלוסיית מושבת נמלים מורכבת תמיד מצאצאיה של מלכת המושבה. היא היחידה במושבת הנמלים שמטילה את הביצים.
יש מינים שבהם יש כמה מלכות בקן אחד. לאחר שמלכת הקן מתה, תלך ותדעך אוכלוסיית המושבה והקן ילך ויתרוקן עד שהוא יינטש לחלוטין. אבל מלכות צעירות שהמלכה מולידה, ייצאו כל הזמן למעוף הכלולות שלהן ויקימו קנים חדשים ומושבות נמלים חדשות.
את חיי מושבת הנמלים ניתן להכיר בעזרת נמלול, קן נמלים שקוף שבו רואים את הנמלים חיות ומתנהלות בקן ובבית הגידול שלהן.
כך פועלת מושבת הנמלים (מתורגם):
https://youtu.be/vG-QZOTc5_Q
אפשר ללמוד על מושבת הנמלים במתקנים שקופים:
http://youtu.be/_lFzDQkOcYU
מושבת נמלים עצומה שנחפרת כדי להתרשם מהיכולת העצומה והחריצות של הנמלים:
http://youtu.be/CmD5ahkOPAQ
מושבת הנמלים השקופה:
http://youtu.be/994zXdEzdnc
יש מושבות נמלים בג'ל שהנמלים ניזונות ממנו:
http://youtu.be/dJSHqOEIhv0
והסבר על מושבת הנמלים:
http://youtu.be/_hdxAy0I-Mw
איך מטפלים בפצעים עם נמלים?
נמלי צבא (Army ants) ידועות בהיותן טורפות נחושות. ביס או צביטה מהן זה דבר כואב מאד. בג'ונגלים של דרום אמריקה מתרחקים הילידים בדרך כלל מהנמלים הללו ומנסים להימנע מכאבים מיותרים שהן גורמות להם.
אבל דבר אחד נוהגים המקומיים כבר אלפי שנים להשתמש בנמלים הללו. דווקא התכונה הכואבת של נמלי הצבא, הופכת אותן לנמלים שימושיות ברפואה השבטית שלהם. מדובר בדרך שלהן לשמש לחבישת פצעים וחתכים.
כל אימת שמישהו נפצע, נוהגים הילידים בדרום אמריקה לקרב את פינות הפצע ולהצמיד נמלה אליהן. הנמלה לופתת את שתי הפינות ומצמידה אותן זו לזו בחוזקה. אז תולשים הילידים את גוף הנמלה ומשאירים רק את הראש, המשמש כמעין תפר נעול על הפצע, מעין מנעול טבעי שמצמיד את שני הצדדים זה לזה. זה עובד אפילו כשהפצע גדול יחסית, או במקרה של חתך ארוך - אז נוהגים בני השבטים להשתמש בכמה נמלים צבאיות לסגירה טובה של הפצעים שלהם!
כואב אבל מגליד - כך שימשה הנמלה הטורפת והכואבת הזו כאחות רחמניה המטפלת בפצע ומרפאת אותו בהצלחה... היא אפילו זכתה לכינוי - "הנמלה המנתחת"...
הנה נמלי צבא המאחות פצעים:
https://youtu.be/Yd1BpY34ze8
חוקר מנסה לבחון איך זה עובד:
https://youtu.be/YqLwc56lRFU
הסבר של השיטה לאיחוי פצעים עם נמלים:
https://youtu.be/EK65_PpEVzA
ומצגת וידאו מפורטת של השיטה:
https://youtu.be/WrTRPLLAIhU
נמלי צבא (Army ants) ידועות בהיותן טורפות נחושות. ביס או צביטה מהן זה דבר כואב מאד. בג'ונגלים של דרום אמריקה מתרחקים הילידים בדרך כלל מהנמלים הללו ומנסים להימנע מכאבים מיותרים שהן גורמות להם.
אבל דבר אחד נוהגים המקומיים כבר אלפי שנים להשתמש בנמלים הללו. דווקא התכונה הכואבת של נמלי הצבא, הופכת אותן לנמלים שימושיות ברפואה השבטית שלהם. מדובר בדרך שלהן לשמש לחבישת פצעים וחתכים.
כל אימת שמישהו נפצע, נוהגים הילידים בדרום אמריקה לקרב את פינות הפצע ולהצמיד נמלה אליהן. הנמלה לופתת את שתי הפינות ומצמידה אותן זו לזו בחוזקה. אז תולשים הילידים את גוף הנמלה ומשאירים רק את הראש, המשמש כמעין תפר נעול על הפצע, מעין מנעול טבעי שמצמיד את שני הצדדים זה לזה. זה עובד אפילו כשהפצע גדול יחסית, או במקרה של חתך ארוך - אז נוהגים בני השבטים להשתמש בכמה נמלים צבאיות לסגירה טובה של הפצעים שלהם!
כואב אבל מגליד - כך שימשה הנמלה הטורפת והכואבת הזו כאחות רחמניה המטפלת בפצע ומרפאת אותו בהצלחה... היא אפילו זכתה לכינוי - "הנמלה המנתחת"...
הנה נמלי צבא המאחות פצעים:
https://youtu.be/Yd1BpY34ze8
חוקר מנסה לבחון איך זה עובד:
https://youtu.be/YqLwc56lRFU
הסבר של השיטה לאיחוי פצעים עם נמלים:
https://youtu.be/EK65_PpEVzA
ומצגת וידאו מפורטת של השיטה:
https://youtu.be/WrTRPLLAIhU
מיהי הנמלה שאינה נמלה?
נמלת משי (velvet ant) איננה נמלה, אלא מין של צרעה ללא כנפיים.
למעשה, זו משפחה שלימה בת 3000 מינים של נמלי משי. המראה המטעה שלה, משהו כמו נמלה עם פרווה, הוא שהיקנה לה את השם המבלבל הזה.
הכי מעניין הוא שנמלת המשי היא צרעה לכל דבר, שאף עוקצת כמו צרעה, על אף שאין לה כנפיים. יש לה עוקץ גדול מאד ביחס לגופה, באורך של כ-2.5 סנטימטרים ומסתבר שהעוקץ הזה הוא כה חזק, שבדרום ארצות הברית ובמקסיקו, שם הן נפוצות, הן זכו לכינוי הלא-סימפטי "רוצחות הפרות"...
הנה נמלת המשי מקרוב:
http://youtu.be/4-K0UV5dx84
והעוקץ שלה מקרוב:
http://youtu.be/JnguQZjRBVA
נמלת משי (velvet ant) איננה נמלה, אלא מין של צרעה ללא כנפיים.
למעשה, זו משפחה שלימה בת 3000 מינים של נמלי משי. המראה המטעה שלה, משהו כמו נמלה עם פרווה, הוא שהיקנה לה את השם המבלבל הזה.
הכי מעניין הוא שנמלת המשי היא צרעה לכל דבר, שאף עוקצת כמו צרעה, על אף שאין לה כנפיים. יש לה עוקץ גדול מאד ביחס לגופה, באורך של כ-2.5 סנטימטרים ומסתבר שהעוקץ הזה הוא כה חזק, שבדרום ארצות הברית ובמקסיקו, שם הן נפוצות, הן זכו לכינוי הלא-סימפטי "רוצחות הפרות"...
הנה נמלת המשי מקרוב:
http://youtu.be/4-K0UV5dx84
והעוקץ שלה מקרוב:
http://youtu.be/JnguQZjRBVA
מהי הנמלה האורגת?
הנמלים האורגות (leaf cutting ants) הן נמלים שחורות שגודלן כ-6 מילימטר. הן מיומנות בבניה וחיבור של עלים, תוך שימוש בחוטים שהן לוקחות מהזחלים שלהן.
הנמלים בכלל ידועות בתור האדריכליות של עולם הטבע. והנמלים האורגות מוכיחות שהן גם יודעות לבנות היטב את הקן שלהן, מחומרים מפתיעים.
איך הן אורגות את קירות הקן?
כדי לבנות לה קן באדמה או על העצים, הנמלה האורגת מנצלת את החוטים שמפרישים הזחלים שלה, כדי לטוות פקעות שבהן הם יתגלמו. את החוטים הם מפרישים מבלוטות מיוחדות שנמצאות בחלקו הקדמי של גופם.
הקן שהן מייצרות בהדבקה וטוויה של החוטים יהיה חזק, מוגן מלחות וגשם ויאפשר חיים בתוכו.
אגב, הנמלה האורגת היא גם חקלאית לא קטנה. ביום יום שלהן הנמלים הללו ממש מגדלות, שומרות ומטפחות כנימות עלים, כדי ליצור עבורן תנאי קיום טובים, לא רק בג'ונגלים הטרופיים בהן היא שכיחה, אלא גם ואולי במיוחד בסביבות מדבריות יבשות.
למה הן עושות את זה?
הסיבה פשוטה - הנמלה האורגת ניזונה לא רק מהחי ומהצומח שמסביבה, אלא גם מהסוכר שנותן לה אנרגיה. את הסוכר הזה שהן מפרישות, חולבת הנמלה האורגת מהן ומפיקה מ"טל דבש" שמפרישות כנימות העלים הללו, שהיא כל כך מטפחת.
הנה מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:
https://youtu.be/PhH4SRvN67k
כך הנמלים אורגות את העלים לקן, בעזרת משי שיוצרים הזחלים שלהן כדי לעטוף את עצמם לגלמים:
https://youtu.be/iPxxW2UhKEY
הכנימות שמספקות להן את טל הדבש המתוק (מתורגם):
https://youtu.be/LVdynVuJsBo
וסיפורה המלא של הנמלה האורגת:
https://youtu.be/B3QTAgHlwEg?long=yes
הנמלים האורגות (leaf cutting ants) הן נמלים שחורות שגודלן כ-6 מילימטר. הן מיומנות בבניה וחיבור של עלים, תוך שימוש בחוטים שהן לוקחות מהזחלים שלהן.
הנמלים בכלל ידועות בתור האדריכליות של עולם הטבע. והנמלים האורגות מוכיחות שהן גם יודעות לבנות היטב את הקן שלהן, מחומרים מפתיעים.
איך הן אורגות את קירות הקן?
כדי לבנות לה קן באדמה או על העצים, הנמלה האורגת מנצלת את החוטים שמפרישים הזחלים שלה, כדי לטוות פקעות שבהן הם יתגלמו. את החוטים הם מפרישים מבלוטות מיוחדות שנמצאות בחלקו הקדמי של גופם.
הקן שהן מייצרות בהדבקה וטוויה של החוטים יהיה חזק, מוגן מלחות וגשם ויאפשר חיים בתוכו.
אגב, הנמלה האורגת היא גם חקלאית לא קטנה. ביום יום שלהן הנמלים הללו ממש מגדלות, שומרות ומטפחות כנימות עלים, כדי ליצור עבורן תנאי קיום טובים, לא רק בג'ונגלים הטרופיים בהן היא שכיחה, אלא גם ואולי במיוחד בסביבות מדבריות יבשות.
למה הן עושות את זה?
הסיבה פשוטה - הנמלה האורגת ניזונה לא רק מהחי ומהצומח שמסביבה, אלא גם מהסוכר שנותן לה אנרגיה. את הסוכר הזה שהן מפרישות, חולבת הנמלה האורגת מהן ומפיקה מ"טל דבש" שמפרישות כנימות העלים הללו, שהיא כל כך מטפחת.
הנה מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:
https://youtu.be/PhH4SRvN67k
כך הנמלים אורגות את העלים לקן, בעזרת משי שיוצרים הזחלים שלהן כדי לעטוף את עצמם לגלמים:
https://youtu.be/iPxxW2UhKEY
הכנימות שמספקות להן את טל הדבש המתוק (מתורגם):
https://youtu.be/LVdynVuJsBo
וסיפורה המלא של הנמלה האורגת:
https://youtu.be/B3QTAgHlwEg?long=yes
איפה נמצאים תילי הטרמיטים הגדולים בעולם?
התילים שבונים לעצמם הטרמיטים (Termites) כמושבות, כדי לגור בהן, הם גדולים ומטופחים. הטרמיטים הם מהאדריכלים הטובים ביותר בעולם ובכל תל כזה מתגוררים מאות אלפי עד מיליוני טרמיטים.
בכל שנה התילים הללו גדלים יותר ויותר. מספרים שבחלק מאזורי אפריקה גודלם של תילי הטרמיטים הגדולים יכול להגיע לגובה של בניין בן 2 עד 3 קומות ולהכיל מיליוני טרמיטים!
עוד דבר מעניין הוא שבתוך התילים הללו חלק מהטרמיטים משמשים כחקלאים לכל דבר. מסתבר שהם מגדלים בהם מעין "גני פטריות", גידול חקלאי לכל דבר, שנועד להזין אותם ולספק להם מזון בזמנים קשים.
אגב, הטרמיטים אמנם שייכים למחלקת החרקים, אבל הם אינם נמלים ואפילו לא קרובי משפחה, גם לא של הדבורים או הצרעות. הם שייכים דווקא לקבוצה אחרת ואולי מפתיעה במקצת - הטרמיטים הם קרובים של התיקנים, המקקים שרבים מאיתנו קצת נגעלים מהם.
הנה תל טרמיטים ענקי באפריקה:
https://youtu.be/KC-13LMOtyY
תילי הטרמיטים של אפריקה:
https://youtu.be/xGaT0B__2DM
המבנה הפנימי המטורף של תל טרמיטים שכזה:
https://youtu.be/w8Dc8NeUN_g
החיים בתל הטרמיטים:
https://youtu.be/0MOtFENGvjA
התילים שבונים לעצמם הטרמיטים (Termites) כמושבות, כדי לגור בהן, הם גדולים ומטופחים. הטרמיטים הם מהאדריכלים הטובים ביותר בעולם ובכל תל כזה מתגוררים מאות אלפי עד מיליוני טרמיטים.
בכל שנה התילים הללו גדלים יותר ויותר. מספרים שבחלק מאזורי אפריקה גודלם של תילי הטרמיטים הגדולים יכול להגיע לגובה של בניין בן 2 עד 3 קומות ולהכיל מיליוני טרמיטים!
עוד דבר מעניין הוא שבתוך התילים הללו חלק מהטרמיטים משמשים כחקלאים לכל דבר. מסתבר שהם מגדלים בהם מעין "גני פטריות", גידול חקלאי לכל דבר, שנועד להזין אותם ולספק להם מזון בזמנים קשים.
אגב, הטרמיטים אמנם שייכים למחלקת החרקים, אבל הם אינם נמלים ואפילו לא קרובי משפחה, גם לא של הדבורים או הצרעות. הם שייכים דווקא לקבוצה אחרת ואולי מפתיעה במקצת - הטרמיטים הם קרובים של התיקנים, המקקים שרבים מאיתנו קצת נגעלים מהם.
הנה תל טרמיטים ענקי באפריקה:
https://youtu.be/KC-13LMOtyY
תילי הטרמיטים של אפריקה:
https://youtu.be/xGaT0B__2DM
המבנה הפנימי המטורף של תל טרמיטים שכזה:
https://youtu.be/w8Dc8NeUN_g
החיים בתל הטרמיטים:
https://youtu.be/0MOtFENGvjA
כיצד בונות נמלי האש רפסודה?
רובנו שמענו על נמלי אש (Fire ants) בקשר לעקיצות המכאיבות שלהן ולהגעה הרשלנית אל מדינת ישראל במשלוח אחד של עצים נגועים בהן. מה שאיננו בהכרח יודעים זה עד כמה נמלי האש הן נאמנות ושורדות וכיצד הטבע העניק להן את היכולת לבנות מבני הצלה, שבהם הנמלים הן גם הבנאיות וגם חומר הבנייה.
כשיורד גשם במיוחד ונוצרים שטפונות המאיימים על קיומן של מושבות נמלי האש, הן אינן נבהלות.. כדי להציל את המלכה ואת המושבת הנמלים שלהן, נמלי האש של המושבה מתקבצות כולן ביחד ויוצרות מבנה שמזכיר רפסודה, שבעזרתו הן שטות על פני המים, עד שהן מגיעות לאזור יבש. גוף הנמלים משמש ככלונסאות בנייה, כשנמלי האש מחברות את הגפיים שלהן ומתחברות לגוף אחד, קל וחזק.
אבל לא מדובר בהפלגת נופש, אלא בהישרדות המושבה כולה. ה"רפסודה" עשויית הנמלים נועדה להשיט למקום יבש את המלכה ואת הגלמים של המושבה שניצבים איתה במרכז הרפסודה. רק כך תינצל המושבה ותמשיך לשרוד, שכן במהלך חייה המלכה תלד מיליוני נמלים חדשות שיאפשרו למושבה להמשיך להתקיים.
הדרך בתחתית הרפסודה מלאה בסכנות. מכיוון שבמים לא יכולות נמלי האש האכזריות לתקוף בחזרה, ייאכלו רוב הנמלים שבצידה התחתון על ידי הדגים ולא ישרדו את המסע ההירואי להצלת המושבה. אך במסע הקבוצתי הזה הנמלה הבודדת מקריבה את עצמה לטובת הקבוצה והשורדות ייבנו את המושבה מחדש.
הנה פלא ההצלה של מלכת נמלי האש על ידי הפועלות של המושבה (מתורגם):
https://youtu.be/l_JypQmoL4I
רפסודת נמלי האש:
http://youtu.be/L2ZysgGAABw
הן מהדקות את אחיזתן זן בזו כדי לחזק את ה"רפסודה":
http://youtu.be/0kijgfV86do
כך שומרת הדוברה של הנמלים את המלכה יבשה:
http://youtu.be/x6dXgPHMvu0
כך הן משלימות את המסע על פני השלוליות הגדולות:
http://youtu.be/A042J0IDQK4
או שלעתים הרפסודה של הנמלים נתקעת ולא זזה וזו בעיה:
http://youtu.be/x6dXgPHMvu0
רובנו שמענו על נמלי אש (Fire ants) בקשר לעקיצות המכאיבות שלהן ולהגעה הרשלנית אל מדינת ישראל במשלוח אחד של עצים נגועים בהן. מה שאיננו בהכרח יודעים זה עד כמה נמלי האש הן נאמנות ושורדות וכיצד הטבע העניק להן את היכולת לבנות מבני הצלה, שבהם הנמלים הן גם הבנאיות וגם חומר הבנייה.
כשיורד גשם במיוחד ונוצרים שטפונות המאיימים על קיומן של מושבות נמלי האש, הן אינן נבהלות.. כדי להציל את המלכה ואת המושבת הנמלים שלהן, נמלי האש של המושבה מתקבצות כולן ביחד ויוצרות מבנה שמזכיר רפסודה, שבעזרתו הן שטות על פני המים, עד שהן מגיעות לאזור יבש. גוף הנמלים משמש ככלונסאות בנייה, כשנמלי האש מחברות את הגפיים שלהן ומתחברות לגוף אחד, קל וחזק.
אבל לא מדובר בהפלגת נופש, אלא בהישרדות המושבה כולה. ה"רפסודה" עשויית הנמלים נועדה להשיט למקום יבש את המלכה ואת הגלמים של המושבה שניצבים איתה במרכז הרפסודה. רק כך תינצל המושבה ותמשיך לשרוד, שכן במהלך חייה המלכה תלד מיליוני נמלים חדשות שיאפשרו למושבה להמשיך להתקיים.
הדרך בתחתית הרפסודה מלאה בסכנות. מכיוון שבמים לא יכולות נמלי האש האכזריות לתקוף בחזרה, ייאכלו רוב הנמלים שבצידה התחתון על ידי הדגים ולא ישרדו את המסע ההירואי להצלת המושבה. אך במסע הקבוצתי הזה הנמלה הבודדת מקריבה את עצמה לטובת הקבוצה והשורדות ייבנו את המושבה מחדש.
הנה פלא ההצלה של מלכת נמלי האש על ידי הפועלות של המושבה (מתורגם):
https://youtu.be/l_JypQmoL4I
רפסודת נמלי האש:
http://youtu.be/L2ZysgGAABw
הן מהדקות את אחיזתן זן בזו כדי לחזק את ה"רפסודה":
http://youtu.be/0kijgfV86do
כך שומרת הדוברה של הנמלים את המלכה יבשה:
http://youtu.be/x6dXgPHMvu0
כך הן משלימות את המסע על פני השלוליות הגדולות:
http://youtu.be/A042J0IDQK4
או שלעתים הרפסודה של הנמלים נתקעת ולא זזה וזו בעיה:
http://youtu.be/x6dXgPHMvu0
