איך אנשי השבטים בעולם חיים?

השבטים בעולם מרביתם חיים ביישוב של קבע. אחרים הם שבטי נוודים, כמו שהיו פעם הבדואים.

הגברים של השבט הם לרוב הכוח המגן שלו. הם חמושים בכלי נשק פשוטים, כמו קשת, חנית או רומח, באפריקה לפחות. הלוחמים האפריקאים נוטים, אולי פחות מבעבר, להיות אמיצים. בתקופת סחר העבדים, החשש של סוחרי העבדים מהם היה גדול.

הריקודים והשירה של אנשי השבטים נועדו לציין שמחות והצלחה בציד ובחקלאות. הם מתפללים ליבול טוב בשדות ולגשם מספיק, לחתונה וללידה. הריקוד הוא דרך לתקשר עם כוחות עליונים שיוכלו לסייע במקרים הללו. לצעירי המסאי למשל, משמש ריקוד הקפיצות לתחרות מי יזכה בנערה. המנצח הוא הקופץ לגובה הרב ביותר.

אבל הריקוד מהווה אצל בני השבטים גם את אחת מצורות הבידור והחגיגה הכי פופולריות. הוא לא מחייב כמעט דבר, מלבד קצב ורצון לרקוד. לצעירים הוא משמש גם דרך לחיזור.

את ערכי השבט, הידע והתרבות שלו לומדים בני השבטים ומעבירים מדור לדור. הם עושים זאת באמצעות אגדות, סיפורים ושירים. כל אלה מושמעים לצעירים ולילדים, שלומדים אותם מהוריהם. כשיתבגרו, הם יספרו וישירו בתורם לבניהם ובנותיהם והדברים יעברו הלאה. בצורה כזו מועברים גם הכללים והערכים המקודשים לשבט ולכבוד המשפחה.

על הרפואה בשבט אחראי לרוב ה"שאמאן", הכינוי של איש הדת, רופא האליל ומרפא השבטים במקומות רבים בעולם.

הלימודים בשבטים הם חלק מאמצעי המעבר מילדות לבגרות. אבל את המעבר הזה מילד לבוגר או לבוגרת, מסמלים טקסים מיוחדים. בטקסים הללו, הנקראים "טקסי מעבר", עוברים המתבגרים בשבט ממעמד של ילד למעמד של גבר.

לאותם טקסים קוראים האנתרופולוגים, חוקרי התרבויות, לעתים גם "טקסי התבגרות", או "טקסי חניכה". בטקסים הללו צריכים צעירי השבטים לעמוד במשימה קשה כלשהי (בכל שבט דברים שונים), או חוויה כואבת, כשאת בגרותם הם מוכיחים בהפגנת אומץ, לצד כוח סבל, תוך איפוק ונשיכת שפתיים.

הכירו שבטים שכאלה בתגית שבטים בעולם.

טקסי השבטים הם בסיס להרבה טקסים ופולחנים בעולם, גם בעולם המודרני:

הנה החיים בשבט האמר בדרום אתיופיה:

ריקוד ושירה שבטיים בשבט שבאפריקה:

בהרבה שבטים קעקועים הם חלק מטקסי מעבר:

שבטי האינדיאנים לפני מאה שנה כפי שצולמו אז (עברית):

והסוד האפל של תינוקות ה"מינגי" המקוללים הממיטים צרות על השבט (עברית - לא לילדים):