כיצד התנהל סחר העבדים?
העבדות (Slavery), אותו כתם מכוער ואפל בתולדות האנושות, נטועה עמוק בתרבות העולמית. מדובר בבעלות ובשליטה מוחלטת על בני אדם שנחשבים לרכושם של אחרים.
אבל מה זה להיות עבד? - דמיינו שאתם עובדים קשה מאוד בשביל אדם אחר, לא מקבלים כל שכר, כל חייכם נשלטים על ידו, ילדיכם שנולדים הופכים מיד לעבדים גם הם והוא רשאי לעשות בכם ובמשפחתכם מה שרק ירצה - זוהי העבדות.
התופעה הזו, העבדות, נולדה ככל הנראה כבר בעידן הפרהיסטורי, עוד לפני המהפכה החקלאית והמצאת הכתב והתרבות. כבר אז היו מי שלקחו עבדים, שעשו את העבודות הקשות והלא נחמדות.
כשנולדה התרבות האנושית המשיכה העבדות ומזהים אותה כבר בתרבויות מסופוטמיה הקדומות והעתיקות ביותר, כמו שומר ובבל. גם במצרים העתיקה המשיכו להעביד אנשים, אולי אף את אותם עבדים מקרב בני ישראל שעליהם מסופר בתנ"ך.
העבדות התפתחה עוד יותר, גם במספרי העבדים שלקחה האימפריה הרומית בכיבושיה בעולם העתיק וגם באכזריות ובשליטה בהם. כל מרד באימפריה החזקה דוכא אז בכוח רב והסתיים בהעברה המונית של המורדים ובני משפחותיהם למקומות בהם רצתה האימפריה להשתמש בהם כעבדים ומשרתים. כך קרה לאחר המרד הגדול, כשהוגלו היהודים לאירופה, לעבדות ולגלות שנמשכה כמעט 2,000 שנה.
אחר כך הייתה העבדות של המוני סלאבים מאירופה, לבנים דווקא, על ידי הטורקים העות'מנים. משם ומאותם סלאבים, אגב, באה המילה Slave שבה מכונים עד היום עבדים באנגלית.
במאות האחרונות התפתחה העבדות עוד יותר, כשראו האירופים בילידי השבטים של אפריקה אנשים נחותים ולקחו אותם בהמוניהם אל מדינות רבות באירופה ובמושבות באמריקה, להיות עבדים.
מעבודה בשדות ובאחוזה של האדון, דרך אימהות שהן גם משרתות בביתו וילדי העבדים, אפילו הצעירים שבהם, שמטפלים בניקיון ובמלאכות שונות.
העבד אינו בן חורין ולא יכול לעזוב את אדוניו ולצאת לחופשי. ההיפך הוא הנכון - מרבית העבדים בהיסטוריה היו שייכים לאדוניהם באופן מוחלט, שירתו אותם והיו לגמרי נתונים לחסדיהם, לגחמותיהם ולהחלטותיהם.
מעבר לנטילת חירותם, מרבית העבדים סבלו מהשפלה ממשית של כבודם. הם פחדו מהאדונים שלהם ובקרב האדונים שררה לא פעם תרבות מאוד אלימה, שנועדה לשמור את העבדים צייתנים וכנועים לחלוטין. להרוג את העבד שלך הייתה זכותך המוחלטת וענישה על רצח עבדים הייתה נדירה.
בתקופת העבדות באמריקה, למשל, איבדו לא מעט בעלי-עבדים את אנושיותם. זו הייתה תוצאה ישירה של האלימות המרושעת והכוח המשחית שהתפתחו אצלם. עונשים קשים היו עניין שבשגרה וניתנו לעבדים על כל עבירה, גם הקלה ביותר. הצלפות והטלת מומים היו עניין מקובל, אבל לצידם היו גם ניצול גופני וכאמור, אפילו הוצאות להורג של עבדים "סוררים", בידי אדוניהם.
העבדים היו הרכוש של האדון. הם נישאו זה לזה רק באישור האדון. כמובן שנשותיהם וילדיהם היו שייכים לו ונוצלו גם הם כעבדים. חוץ מלנצל אותם לכל מטרה, מותר היה לבעלי העבדים גם למכור אותם לאחרים. בתקופת העבדות לא נדיר היה לראות שוקי עבדים, עם מכירות פומביות, שבהן נמכרים עבדים מבוגרים. לא פעם המכירה הייתה לצד הילדים והילדות שלהם, המוצעים למכירה גם הם ומופרדים מהוריהם כי מישהו אחר קנה אותם.
בשוק העבדים נהגו הקונים לבחון את "הסחורה" בציניות ואף באכזריות. סוחרי עבדים ובעלי אחוזות היו בוחנים את שיניהם, שריריהם, חוסנם הגופני ובריאותם הפיזית של העבדים המוצעים למכירה, כשבסופו של דבר הכל אמור לשקף את הרווח הכלכלי המובטח מהם וכמה תפוקה יספקו לאדון.
העבדות (Slavery), אותו כתם מכוער ואפל בתולדות האנושות, נטועה עמוק בתרבות העולמית. מדובר בבעלות ובשליטה מוחלטת על בני אדם שנחשבים לרכושם של אחרים.
אבל מה זה להיות עבד? - דמיינו שאתם עובדים קשה מאוד בשביל אדם אחר, לא מקבלים כל שכר, כל חייכם נשלטים על ידו, ילדיכם שנולדים הופכים מיד לעבדים גם הם והוא רשאי לעשות בכם ובמשפחתכם מה שרק ירצה - זוהי העבדות.
התופעה הזו, העבדות, נולדה ככל הנראה כבר בעידן הפרהיסטורי, עוד לפני המהפכה החקלאית והמצאת הכתב והתרבות. כבר אז היו מי שלקחו עבדים, שעשו את העבודות הקשות והלא נחמדות.
כשנולדה התרבות האנושית המשיכה העבדות ומזהים אותה כבר בתרבויות מסופוטמיה הקדומות והעתיקות ביותר, כמו שומר ובבל. גם במצרים העתיקה המשיכו להעביד אנשים, אולי אף את אותם עבדים מקרב בני ישראל שעליהם מסופר בתנ"ך.
העבדות התפתחה עוד יותר, גם במספרי העבדים שלקחה האימפריה הרומית בכיבושיה בעולם העתיק וגם באכזריות ובשליטה בהם. כל מרד באימפריה החזקה דוכא אז בכוח רב והסתיים בהעברה המונית של המורדים ובני משפחותיהם למקומות בהם רצתה האימפריה להשתמש בהם כעבדים ומשרתים. כך קרה לאחר המרד הגדול, כשהוגלו היהודים לאירופה, לעבדות ולגלות שנמשכה כמעט 2,000 שנה.
אחר כך הייתה העבדות של המוני סלאבים מאירופה, לבנים דווקא, על ידי הטורקים העות'מנים. משם ומאותם סלאבים, אגב, באה המילה Slave שבה מכונים עד היום עבדים באנגלית.
במאות האחרונות התפתחה העבדות עוד יותר, כשראו האירופים בילידי השבטים של אפריקה אנשים נחותים ולקחו אותם בהמוניהם אל מדינות רבות באירופה ובמושבות באמריקה, להיות עבדים.
אבל איך מתקיימים חיי העבדים?
העבד הוא אדם שאינו חופשי. אדוניו הוא שקובע את סדר היום שלו, את עבודתו ולמעשה הוא שקובע עבורו את מרבית הדברים הנוגעים לאורח חייו ודרכי התנהלותו בחיי היום יום.
מעבודה בשדות ובאחוזה של האדון, דרך אימהות שהן גם משרתות בביתו וילדי העבדים, אפילו הצעירים שבהם, שמטפלים בניקיון ובמלאכות שונות.
העבד אינו בן חורין ולא יכול לעזוב את אדוניו ולצאת לחופשי. ההיפך הוא הנכון - מרבית העבדים בהיסטוריה היו שייכים לאדוניהם באופן מוחלט, שירתו אותם והיו לגמרי נתונים לחסדיהם, לגחמותיהם ולהחלטותיהם.
מעבר לנטילת חירותם, מרבית העבדים סבלו מהשפלה ממשית של כבודם. הם פחדו מהאדונים שלהם ובקרב האדונים שררה לא פעם תרבות מאוד אלימה, שנועדה לשמור את העבדים צייתנים וכנועים לחלוטין. להרוג את העבד שלך הייתה זכותך המוחלטת וענישה על רצח עבדים הייתה נדירה.
בתקופת העבדות באמריקה, למשל, איבדו לא מעט בעלי-עבדים את אנושיותם. זו הייתה תוצאה ישירה של האלימות המרושעת והכוח המשחית שהתפתחו אצלם. עונשים קשים היו עניין שבשגרה וניתנו לעבדים על כל עבירה, גם הקלה ביותר. הצלפות והטלת מומים היו עניין מקובל, אבל לצידם היו גם ניצול גופני וכאמור, אפילו הוצאות להורג של עבדים "סוררים", בידי אדוניהם.
העבדים היו הרכוש של האדון. הם נישאו זה לזה רק באישור האדון. כמובן שנשותיהם וילדיהם היו שייכים לו ונוצלו גם הם כעבדים. חוץ מלנצל אותם לכל מטרה, מותר היה לבעלי העבדים גם למכור אותם לאחרים. בתקופת העבדות לא נדיר היה לראות שוקי עבדים, עם מכירות פומביות, שבהן נמכרים עבדים מבוגרים. לא פעם המכירה הייתה לצד הילדים והילדות שלהם, המוצעים למכירה גם הם ומופרדים מהוריהם כי מישהו אחר קנה אותם.
בשוק העבדים נהגו הקונים לבחון את "הסחורה" בציניות ואף באכזריות. סוחרי עבדים ובעלי אחוזות היו בוחנים את שיניהם, שריריהם, חוסנם הגופני ובריאותם הפיזית של העבדים המוצעים למכירה, כשבסופו של דבר הכל אמור לשקף את הרווח הכלכלי המובטח מהם וכמה תפוקה יספקו לאדון.
