שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי עבדות?
העבדות (Slavery), אותו כתם מכוער ואפל בתולדות האנושות, נטועה עמוק בתרבות העולמית. מדובר בבעלות ובשליטה מוחלטת על בני אדם שנחשבים לרכושם של אחרים.
אבל מה זה להיות עבד? - דמיינו שאתם עובדים קשה מאוד בשביל אדם אחר, לא מקבלים כל שכר, כל חייכם נשלטים על ידו, ילדיכם שנולדים הופכים מיד לעבדים גם הם והוא רשאי לעשות בכם ובמשפחתכם מה שרק ירצה - זוהי העבדות.
התופעה הזו, העבדות, נולדה ככל הנראה כבר בעידן הפרהיסטורי, עוד לפני המהפכה החקלאית והמצאת הכתב והתרבות. כבר אז היו מי שלקחו עבדים, שעשו את העבודות הקשות והלא נחמדות.
כשנולדה התרבות האנושית המשיכה העבדות ומזהים אותה כבר בתרבויות מסופוטמיה הקדומות והעתיקות ביותר, כמו שומר ובבל. גם במצרים העתיקה המשיכו להעביד אנשים, אולי אף את אותם עבדים מקרב בני ישראל שעליהם מסופר בתנ"ך.
העבדות התפתחה עוד יותר, גם במספרי העבדים שלקחה האימפריה הרומית בכיבושיה בעולם העתיק וגם באכזריות ובשליטה בהם. כל מרד באימפריה החזקה דוכא אז בכוח רב והסתיים בהעברה המונית של המורדים ובני משפחותיהם למקומות בהם רצתה האימפריה להשתמש בהם כעבדים ומשרתים. כך קרה לאחר המרד הגדול, כשהוגלו היהודים לאירופה, לעבדות ולגלות שנמשכה כמעט 2,000 שנה.
אחר כך הייתה העבדות של המוני סלאבים מאירופה, לבנים דווקא, על ידי הטורקים העות'מנים. משם ומאותם סלאבים, אגב, באה המילה Slave שבה מכונים עד היום עבדים באנגלית.
במאות האחרונות התפתחה העבדות עוד יותר, כשראו האירופים בילידי השבטים של אפריקה אנשים נחותים ולקחו אותם בהמוניהם אל מדינות רבות באירופה ובמושבות באמריקה, להיות עבדים.
#אבל איך מתקיימים חיי העבדים?
העבד הוא אדם שאינו חופשי. אדוניו הוא שקובע את סדר היום שלו, את עבודתו ולמעשה הוא שקובע עבורו את מרבית הדברים הנוגעים לאורח חייו ודרכי התנהלותו בחיי היום יום.
מעבודה בשדות ובאחוזה של האדון, דרך אימהות שהן גם משרתות בביתו וילדי העבדים, אפילו הצעירים שבהם, שמטפלים בניקיון ובמלאכות שונות.
העבד אינו בן חורין ולא יכול לעזוב את אדוניו ולצאת לחופשי. ההיפך הוא הנכון - מרבית העבדים בהיסטוריה היו שייכים לאדוניהם באופן מוחלט, שירתו אותם והיו לגמרי נתונים לחסדיהם, לגחמותיהם ולהחלטותיהם.
מעבר לנטילת חירותם, מרבית העבדים סבלו מהשפלה ממשית של כבודם. הם פחדו מהאדונים שלהם ובקרב האדונים שררה לא פעם תרבות מאוד אלימה, שנועדה לשמור את העבדים צייתנים וכנועים לחלוטין. להרוג את העבד שלך הייתה זכותך המוחלטת וענישה על רצח עבדים הייתה נדירה.
בתקופת העבדות באמריקה, למשל, איבדו לא מעט בעלי-עבדים את אנושיותם. זו הייתה תוצאה ישירה של האלימות המרושעת והכוח המשחית שהתפתחו אצלם. עונשים קשים היו עניין שבשגרה וניתנו לעבדים על כל עבירה, גם הקלה ביותר. הצלפות והטלת מומים היו עניין מקובל, אבל לצידם היו גם ניצול גופני וכאמור, אפילו הוצאות להורג של עבדים "סוררים", בידי אדוניהם.
העבדים היו הרכוש של האדון. הם נישאו זה לזה רק באישור האדון. כמובן שנשותיהם וילדיהם היו שייכים לו ונוצלו גם הם כעבדים. חוץ מלנצל אותם לכל מטרה, מותר היה לבעלי העבדים גם למכור אותם לאחרים. בתקופת העבדות לא נדיר היה לראות שוקי עבדים, עם מכירות פומביות, שבהן נמכרים עבדים מבוגרים. לא פעם המכירה הייתה לצד הילדים והילדות שלהם, המוצעים למכירה גם הם ומופרדים מהוריהם כי מישהו אחר קנה אותם.
בשוק העבדים נהגו הקונים לבחון את "הסחורה" בציניות ואף באכזריות. סוחרי עבדים ובעלי אחוזות היו בוחנים את שיניהם, שריריהם, חוסנם הגופני ובריאותם הפיזית של העבדים המוצעים למכירה, כשבסופו של דבר הכל אמור לשקף את הרווח הכלכלי המובטח מהם וכמה תפוקה יספקו לאדון.
הנה תולדות העבדות:
https://youtu.be/NO_wmixXBdE
הסיפור הכאוב והמרגיז של העבדות:
http://youtu.be/znwRJ5K85XI
בורות העבדים שהשתמרו בזנזיבר, אחד ממוקדי מסחר העבדים:
http://youtu.be/iWcOrNnHBIc
תפילה עתיקה ונואשת שהשאיר עבד מצרי קדום (מתורגם):
https://youtu.be/8eotO2Orpao
העבדות התנ"כית של עם ישראל במצרים (עברית):
https://youtu.be/1YhfeZwFr84
והייתם מאמינים שגם אנחנו עבדים? - עבדים מודרניים אבל עדיין (מתורגם):
https://youtu.be/oraRnV7zGsI
איך הגיעו כהי העור מאפריקה לאמריקה?
העבדות היא ארוכת שנים ולמעשה כמעט תמיד הייתה קיימת. במהלך ההיסטוריה ניצלו האימפריות השונות עבדים ככוח עבודה זול וחלש. לרוב היו אלה שבויי מלחמה, שהוגלו והיו לעבדים במקומות אחרים באימפריה. אפילו אבותינו היהודים הוגלו על ידי הרומים, אחרי המרד הגדול, והפכו בחלקם הגדול לעבדים.
סחר העבדים האטלנטי הוא סיפורה של העבדות החדשה יותר ובעלת הממדים הגדולים ביותר. במהלכה ניצלו הכובשים האירופאים של יבשת אמריקה עבדים רבים לצרכיהם. החקלאיים. בתחילה הם ניסו להפוך את האינדיאנים לעבדים, אך בשל המחלות הרבות שפקדו אותם, מחלות שהגיעו עם הכובשים מאירופה, הסתבר שהם לא יוכלו להיות עבדים מוצלחים לכובשים. במקומם הובאו עבדים רבים מאפריקה.
סחר עבדים או ציד בני אדם באפריקה, היה השלב הראשון בהעברתם בכוח של אפריקאים תמימים למדינות אמריקה. שם הם היו לכוח-עבודה זול וחסר ערך אנושי מבחינת בעליהם. סוחרי העבדים היו חוטפים אותם או קונים אותם מבני שבטים יריבים באפריקה ומעבירים אותם לספינות עבדים, שהשיטו אותם לאמריקה ולאירופה. הסכומים ששולמו עבור העבדים היו כה גבוהים בעיני האפריקאים המקומיים, עד כדי כך שלעתים נמכרו עבדים לעבדות אפילו בידי בני משפחתם שלהם.
השבויים האפריקאים הועברו ל"עולם החדש", כינוייה של יבשת אמריקה, על ידי סוחרי עבדים ערביים או אירופאיים. בתחילה הם היו בעיקר מאנגליה ומפורטוגל ומאוחר יותר גם מהולנד וברזיל. השבויים הועברו לעולם החדש, אמריקה, בספינות העבדים ובתנאים אכזריים, כמעט לא אנושיים. היסטוריונים משערים שלמעלה מ-12.5 מיליון עבדים הובלו רק לאמריקה, וכמעט 2 מיליון מהם נספו בדרך לשם.
תקופת העבדות המודרנית נמשכה 400 שנה, מהמאה ה-16 ועד המאה ה-19.
הנה קטע מסרט שמספר על עבד אחד. הכפלה במאות אלפים תמחיש כמה סבל נגרם לעבדים שהובאו מאפריקה לאמריקה (מתורגם):
http://youtu.be/5kLLSvVKG1M?t=5s
וקטע נוסף מסרט על עבדים בשוק העבדים באימפריה הרומית, כולל עבד יהודי משעשע (כמובן שהעבדות האמיתית לא היתה משעשעת כלל):
http://youtu.be/Q6JMHruhODs
מהי ההיסטוריה האפלה של זנזיבר?
זנזיבר של היום נחשב לאחד המקומות הנעימים בעולם, מקום של חופשות קסומות לאנשים שהרוויחו כסף ובאו לבלות. אבל לא רבים יודעים שהאי הזה היה בעבר אחד המקומות האיומים בהיסטוריה, במיוחד אם היית בעל צבע עור כהה.
כל זה כי האי הקסום זנזיבר נשלט במאות הקודמות בידי סוחרי עבדים ערבים, שניהלו ממנו את המסחר בעבדים אפריקאים. העבדים הללו נתפסו ונלקחו לזנזיבר, כדי שיהיו עבדים במושבות האירופיות באמריקה. סוחרי עבדים אלו כלאו את העבדים בבורות, כמו במגורי בהמות ואיחסנו אותם שם, עד שיגיעו ספינות העבדים לאסוף אותם ולהשיטם אל אמריקה. בספינות הללו הוחזקו העבדים בתנאים קשים ובסבל בל יתואר ורבים מהם מתו בדרך.
בורות העבדים שהשתמרו בזנזיבר, שהייתה אחד ממוקדי מסחר העבדים:
http://youtu.be/iWcOrNnHBIc
והעבדות המבצבצת מההיסטוריה של אי העבדים זנזיבר:
https://youtu.be/XnQ5kGpKHu8
מה היו ספינות העבדים?
בתקופת העבדות הועברו מחופי אפריקה בספינות עבדים (Slave ships) מעל 12 מיליון אפריקאים. הם נתפסו, הושטו ונמכרו לעבדות בחופי "העולם החדש" שביבשת אמריקה. שוק העבדות הבינלאומי ראה אז בשחורים של אפריקה סחורה עוברת לסוחר והספינות הללו היו הדרך להוביל את הסחורה לשווקים.
ספינות עבדים השיטו את השבויים המיועדים לעבדות בתנאים תת-אנושיים, כמו שמובילים היום בקר ותרנגולות לשחיטה. רעב, עינויים ועונשים קשים, כבילה מתמדת של קבוצות שבויים בשרשרות ברזל לדבוקה אחת, סאדיזם, משפטים לסרבני האכילה ועוד אירועים לא נתפסים, שמתחברים אל האיומים שבמעשי המין האנושי - כל אלו התרחשו על הספינות בדרך אל העבדות. ישנן עדויות על שבויים שקפצו אל הים והעדיפו להיטרף בידי הכרישים, מאשר לסבול את ייסורי הספינות הללו.
היסטוריונים מעריכים שכמעט 2 מיליון שבויים אפריקאים שהועברו בספינות אלה, מתו במהלך המסע. כמובן שלא נשארו עדויות מוחשיות על כך, מכיוון שהגופות הושלכו אל הכרישים שהקיפו כל העת את הספינות הללו ואיש מהמתים לא נקבר בקבר.
מי שהצליחו לשרוד את המסע הקשה והאכזרי בספינות העבדים, הפכו לעבדים בארצות שונות, ממרכז אמריקה ועד לדרום ארצות הברית והאיים הקריביים. ספינות העבדים שימשו להעברת עבדים לאמריקה במשך 400 שנה, לאורך כל תקופת העבדות.
הנה המסחר בעבדים ותפקיד ספינות עבדים בהיסטוריה הזוועתית של העבדות:
http://youtu.be/znwRJ5K85XI
סיפורו של סחר העבדים האטלנטי (מתורגם):
http://youtu.be/3NXC4Q_4JVg
כך הרגישו החיים על ספינות העבדים:
https://youtu.be/PmQvofAiZGA
ותמונות מהפלגות האימים בספינות העבדים:
http://youtu.be/yUnOt7O99zc?t=6s
מה חשיבותו של הספר "אוהל הדוד תום"?
הספר "אוהל הדוד תום" מאת הארייט ביצ'ר סטואו הוא אחד הספרים החשובים בהיסטוריה, כיוון שהשפיע על הציבור האמריקאי נגד תופעת העבדות. הספר מתאר את הייסורים של עבד שחור המשרת את בעליו טוב הלב שמוקיר את נאמנותו, אך בשל הנסיבות הוא מועבר מיד ליד עד שהוא הופך לרכושו של אדון רע ואכזרי. תום העבד מקבל על עצמו את הדין וסופג את ההשפלות והמכות שהוא מקבל.
"אוהל הדוד תום" שפורסם בשנת 1852 היה לרומן הנמכר ביותר במאה ה-19 והוא היה לספר הנמכר ביותר בארה"ב, אחרי התנ"ך. הסופרת הארייט ביצ'ר סטואו אמרה עליו שלא היא כתבה את הספר אלא "אלוהים הוא שהכתיב לי את הסיפור ואני רק רשמתיו מפי האל".
יש סברה מקובלת שהאווירה שיצר הספר היא שעודדה את פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית והולידה את התנועה לשחרור העבדות ולשחרור העבדים בסופה של אותה מלחמה.
הנה סרטון על הספר "אוהל הדוד תום" מאת הארייט ביצ'ר סטואו:
https://youtu.be/AVhH4ojYqHQ
שיר על הדוד תום (עברית):
https://youtu.be/h9a7G9xTHSg
ותכנית חינוכית על הספר בצד ספרים אחרים (עברית):
https://youtu.be/vvDeqV7y9ic?long=yes
מהם שירי ספיריצ'ואלס?
הספיריצ'ואלס או ספיריטואלז (Spirituals) היו שירי המרד והמחאה הדתיים של השחורים בארה"ב, בזמן שהיו עבדים. על פי רוב, עסקו הספיריטואלס בנושאים תנכ"ים ובהליכה בדרכיו של ישו הנוצרי, אך למעשה היו אלה שירי תקווה לשחרור מעול העבדות. לאחר השחרור מהעבדות בטאו שירי הספיריצ'ואלס תקווה לשיפור בחייהם כעבדים משוחררים בארה"ב הגזענית.
סגנון הג'אז הושפע מאד משירי הספיריטואלס. רבים מהם מושרים עד היום ונחשבים מעין שירי עם אמריקניים, ביניהם "הסתובבו מרכבות מתוקות", ו-"שלח את עמי" התפרסמו בזכות הרכבים קוליים כמו פיסק ג'ובילי (1871).
גם מוסיקת הגוספל נולדה משירי הספיריטואלז. הם נתנו את הבסיס הרגשני ומלא ההתלהבות, שכל כך אופייני לקהילות העבדים מאפריקה, למזמורים הנוצריים שהם שרו בכנסיות שלהם. הספיריטואלז הדתיים, שנתנו מעט נחמה בעיתות המצוקה של העבדים שהם היו, שולבו עם המקצבים והלחנים של סגנונות המוזיקה החילוניים שלהם, כמו הבלוז והרגטיים ויצרו ביחד מצד אחד את הג'אז ומצד שני את מוסיקת "הגוספל השחור".
הנה הספיריטואל הידוע "הסתובבו מרכבות מתוקות":
http://youtu.be/ljup8cIRzIk
עוד ספיריצ'ואל "אני בא אלוהים":
http://youtu.be/OsQ6mxGIjRw
והספיריטואל "שלח נא את עמי" שחיבר בין העבדים לסיפור העבדות היהודית במצרים (עברית):
http://youtu.be/I7iYh88tb58
מי היה ספרטקוס, העבד שניצח את האימפריה הרומית?
בשנת 70 לפני הספירה עמדה האימפריה הרומית לפני אחד מהכוחות הקשים שעמד מולה אי-פעם. קראו לו ספרטקוס (Spartacus) והוא היה עבד. הרומים הפכו את העבד הזה לגלדיאטור, אך הוא העיז ומרד בהם.
ספרטקוס אסף המוני עבדים וגלדיאטורים שברחו ומרדו ברומאים ביחד אתו. הוא הפך למנהיגם והנהיג מרד של גלדיאטורים ועבדים באימפריה.
אמנם ספרטקוס לא היה הראשון במנהיגי העבדים, אבל הוא היה המוצלח שבהם והמצביא המהולל מכולם. ההיסטוריונים מעריכים כי בשיא המרד הגיע צבא המורדים של ספרטקוס ליותר מ-70,000 לוחמים.
שוב ושוב הנחילו ספרטקוס ולוחמיו תבוסות קשות לצבא הרומי. העבד שהיה לגלדיאטור, הפך לצרה צרורה עבור האימפריה החזקה בתבל. אפילו יותר מנצחונותיו, מנהיגי הרומים התחלחלו מזה שהוא נותן השראה לעמים כבושים נוספים. התזה המקובלת, שאת הצבא הרומי לא ניתן לנצח, נסדקה על ידיו לחלוטין.
אבל המערכה של ספרטקוס כנגד הרומים הסתיימה כשספרטקוס הובס ונהרג בקרב, ליד הנהר סילרוס. נקמת הרומאים והאזהרה לאחרים שחשבו למרוד בהם הייתה איומה. 6,000 מלוחמיו של ספרטקוס, העבדים הנמלטים שהיו ללוחמים מנצחים, נצלבו על ידי הרומים, לאורך הדרך לרומא.
מאז מותו ועד היום, ספרטקוס היה למיתוס. מבחר גדול של יצירות אמנות, ספרים, סרטים ומוסיקה נכתבו עליו. גדולי השחקנים השתתפו בסרטים שסיפרו את סיפורו של העבד שהיה למצביא והיה לסמל לרבים מהמדוכאים במהלך השנים שמאז.
פוליטיקאים רבים נשאו את שמו כסמל למי שאינו מוותר על חירותו. הוא היה לסמל גם בקרב שוחרי הסוציאליזם ובברית המועצות אפילו קראו לאולימפיאדה שלהם "ספרטקיאדה".
הנה סיפורו של ספרטקוס (מתורגם):
https://youtu.be/8l1NyR6UvxU
על מנהיגותו הסוציאליסטית של ספרטקוס במרד העבדים (מתורגם):
https://youtu.be/f6Eyf2fPFew
קטע מסרט על הקרב האחרון של ספרטקוס ברומאים:
http://youtu.be/HcIMY1Ah3aw
המוסיקה למחול "ספרטקוס" מאת המלחין חצ'טוריאן ששימשה בסדרת הטלוויזיה "קו אונידין":
http://youtu.be/Vx7RWW36wes
וסרט ארוך על ספארטקוס ומלחמת הגלדיאטורים שלו באימפריה הרומית:
https://youtu.be/q1-xhoJQLHU?long=yes
מהו שיר הניווט לעבד הבורח?
סיפורו של שיר העבדים באמריקה "Follow the drinking gourd" או בעברית "עקוב אחר מצקת הדלעת", הוא מרתק ומרגש במיוחד.
כי השיר הזה הוא בעצם מדריך עם הנחיות לעבד הנמלט מהעבדות. המוטיב החוזר הוא "עקוב אחרי מצקת הדלעת, האיש הזקן מחכה לשאת אותך לחופש - עקוב אחר מצקת הדלעת."
הסיפור הוא על מחתרת ה-" The Underground Railroad" שנהגה לסייע לעבדים שחורים לברוח מהעבדות במדינות הדרום אל החופש שבמדינות הצפון.
חבר מחתרת שכונה "ג'ו רגל-העץ" (Peg Leg Joe) העלה רעיון מדהים. הסתובב במטעי העבדים ונהג ללמד אותם את השיר שהוא חיבר, שיר שהוא בין מפה לצופן מוסיקלי, עם מילים שהן למעשה הוראות ניווט, שיסייעו לעבד הנמלט למצוא את הדרך אל החופש.
הרעיון כאן הוא חכם מאוד בפרספקטיבה היסטורית. כי עבור העבדים, שלא ידעו קרוא וכתוב, היה השיר דרך טובה לשנן ולזכור את ההוראות, לזהות ולמצוא את הדרך לחופש.
בניגוד להם, בעלי האחוזות הלבנים לא הכירו את הכינוי מצקת הדלעת, שהם נתנו לכלי המזיגה שלהם ועוד פחות הבינו מהי מצקת הדלעת.
ו"מצקת הדלעת" הייתה בעצם שם קוד לקבוצת הכוכבים המכונה היום "העגלה הגדולה" או "הדובה הגדולה" (the Big Dipper). אם העבד הבורח מהדרום יברח לאורך פסי הרכבת לכיוונה, הוא יגיע למדינות הצפון, מקום בו הוא יהיה לאדם חופשי.
בתי השיר מציינים סימני דרך שיסייעו לדרך בכיוון החירות. אם זה לברוח בתחילת החורף, כשהשלו הראשון מגיע בנדידה דרומה ואם זה לברוח לאורך נהר הטומביגבי (Tombigbee) שמסתיים בין שתי גבעות, לידו ימצאו העבדים עצים מתים שעליהם סימני כיוון שהשאיר להם ג'ו. בהמשך יהיה נהר גדול והוא ככל הנראה נהר טנסי ואחריו סוף סוף נהר אוהיו, הגבול הדרומי של מדינות הצפון ושאותו יש לחצות.
יתכן ש"האיש הזקן" המוזכר בשיר הוא חבר מחתרת שייקח אותם צפונה, או שמדובר בהמשך בנשיא לינקולן, הנשיא שהנהיג את הצפון, שחרר את העבדים במדינות הצפון לחופשי ונלחם כדי לעשות זאת בכל חלקי ארצות הברית.
אז מהסיפור המופלא שסייע לעבדים לצאת לחופשי קחו גם אתם את המדריך שלנו לאושר -המשיכו תמיד "לעקוב אחר מצקת הדלעת".
הנה שיר ההדרכה לעבד הבורח:
https://youtu.be/9H8NwpHEjIM
הוראות הניווט שמסבירות לעבד את נקודות הציון בדרך לחופש:
https://youtu.be/CAcZ6leUbDA
עם מילות השיר:
https://youtu.be/pw6N_eTZP2U
ובגרסה ל-4 קולות עם מודעה על עבדים בורחים:
https://youtu.be/b2vsf77OTdc
מה בין ריקוד ללחימה בקפואירה?
מכירים אמנות לחימה בת 400 שנה, העושה שימוש בצעדי ריקוד, ביחד עם בעיטות והרמת רגליים קצת משונה?
הקָפּוֹאֶרָה (Capoeira) היא אמנות תנועה מיוחדת, המשלבת מחול, לוחמה, אקרובטיקה ומוסיקה. שורשיה נעוצים בתקופת העבדות, בה נוצר החיבור המיוחד בין התרבות האפריקאית שממנה באו העבדים, לבין האווירה המיוחדת של דרום אמריקה והתרבות של השליטים הפורטוגלים.
היסטורית היא נולדה במאה ה-16 בברזיל, כשהעבדים האפריקאים פיתחו שיטת לחימה, אבל רצו להסוות את זה. הם התכוונו להתאמן בה ולהשתמש ביכולת הלחימה שירכשו לצורך בריחה, אבל כדי שלא יתפסו אותם בעלי החוות שאצלם הם היו עבדים, הם הוסיפו לתנועות הלחימה שתרגלו גם שירה ותנועות ריקוד מסוגננות.
כך התפתחה הקפואירה על ידי העבדים לצורכי הגנה עצמית, ובו בזמן שאבה מהמסורת האפריקנית והתחזתה למחול וזמרה.
כך יוצא שבשנים האחרונות הולכת הקפוארה ונפוצה בעולם כולו, לאחר שמטיילים למדו את האמנות הזו ופתחו סדנאות ובתי ספר בארצותיהם. היא אכן מזכירה מחול ומלווה במוסיקה אופיינית ועדיין, רוב אמני הקפואירה רואים בה משחק, המשלב מרכיבים של לוחמה, הגנה והתקפה.
הנה הסבר על הקפואירה:
http://youtu.be/G16xScfD5WM
אמני קפוארה בעולם:
http://youtu.be/C3R9Z2tx_5U
בארץ (עברית):
http://youtu.be/UA4joiznePs
מה תורמת הקפוארה לילדים (עברית):
http://youtu.be/_BOR8LQEYF4
והמוסיקה של הקפוארה:
http://youtu.be/742n-SFcp14
העבדות (Slavery), אותו כתם מכוער ואפל בתולדות האנושות, נטועה עמוק בתרבות העולמית. מדובר בבעלות ובשליטה מוחלטת על בני אדם שנחשבים לרכושם של אחרים.
אבל מה זה להיות עבד? - דמיינו שאתם עובדים קשה מאוד בשביל אדם אחר, לא מקבלים כל שכר, כל חייכם נשלטים על ידו, ילדיכם שנולדים הופכים מיד לעבדים גם הם והוא רשאי לעשות בכם ובמשפחתכם מה שרק ירצה - זוהי העבדות.
התופעה הזו, העבדות, נולדה ככל הנראה כבר בעידן הפרהיסטורי, עוד לפני המהפכה החקלאית והמצאת הכתב והתרבות. כבר אז היו מי שלקחו עבדים, שעשו את העבודות הקשות והלא נחמדות.
כשנולדה התרבות האנושית המשיכה העבדות ומזהים אותה כבר בתרבויות מסופוטמיה הקדומות והעתיקות ביותר, כמו שומר ובבל. גם במצרים העתיקה המשיכו להעביד אנשים, אולי אף את אותם עבדים מקרב בני ישראל שעליהם מסופר בתנ"ך.
העבדות התפתחה עוד יותר, גם במספרי העבדים שלקחה האימפריה הרומית בכיבושיה בעולם העתיק וגם באכזריות ובשליטה בהם. כל מרד באימפריה החזקה דוכא אז בכוח רב והסתיים בהעברה המונית של המורדים ובני משפחותיהם למקומות בהם רצתה האימפריה להשתמש בהם כעבדים ומשרתים. כך קרה לאחר המרד הגדול, כשהוגלו היהודים לאירופה, לעבדות ולגלות שנמשכה כמעט 2,000 שנה.
אחר כך הייתה העבדות של המוני סלאבים מאירופה, לבנים דווקא, על ידי הטורקים העות'מנים. משם ומאותם סלאבים, אגב, באה המילה Slave שבה מכונים עד היום עבדים באנגלית.
במאות האחרונות התפתחה העבדות עוד יותר, כשראו האירופים בילידי השבטים של אפריקה אנשים נחותים ולקחו אותם בהמוניהם אל מדינות רבות באירופה ובמושבות באמריקה, להיות עבדים.
#אבל איך מתקיימים חיי העבדים?
העבד הוא אדם שאינו חופשי. אדוניו הוא שקובע את סדר היום שלו, את עבודתו ולמעשה הוא שקובע עבורו את מרבית הדברים הנוגעים לאורח חייו ודרכי התנהלותו בחיי היום יום.
מעבודה בשדות ובאחוזה של האדון, דרך אימהות שהן גם משרתות בביתו וילדי העבדים, אפילו הצעירים שבהם, שמטפלים בניקיון ובמלאכות שונות.
העבד אינו בן חורין ולא יכול לעזוב את אדוניו ולצאת לחופשי. ההיפך הוא הנכון - מרבית העבדים בהיסטוריה היו שייכים לאדוניהם באופן מוחלט, שירתו אותם והיו לגמרי נתונים לחסדיהם, לגחמותיהם ולהחלטותיהם.
מעבר לנטילת חירותם, מרבית העבדים סבלו מהשפלה ממשית של כבודם. הם פחדו מהאדונים שלהם ובקרב האדונים שררה לא פעם תרבות מאוד אלימה, שנועדה לשמור את העבדים צייתנים וכנועים לחלוטין. להרוג את העבד שלך הייתה זכותך המוחלטת וענישה על רצח עבדים הייתה נדירה.
בתקופת העבדות באמריקה, למשל, איבדו לא מעט בעלי-עבדים את אנושיותם. זו הייתה תוצאה ישירה של האלימות המרושעת והכוח המשחית שהתפתחו אצלם. עונשים קשים היו עניין שבשגרה וניתנו לעבדים על כל עבירה, גם הקלה ביותר. הצלפות והטלת מומים היו עניין מקובל, אבל לצידם היו גם ניצול גופני וכאמור, אפילו הוצאות להורג של עבדים "סוררים", בידי אדוניהם.
העבדים היו הרכוש של האדון. הם נישאו זה לזה רק באישור האדון. כמובן שנשותיהם וילדיהם היו שייכים לו ונוצלו גם הם כעבדים. חוץ מלנצל אותם לכל מטרה, מותר היה לבעלי העבדים גם למכור אותם לאחרים. בתקופת העבדות לא נדיר היה לראות שוקי עבדים, עם מכירות פומביות, שבהן נמכרים עבדים מבוגרים. לא פעם המכירה הייתה לצד הילדים והילדות שלהם, המוצעים למכירה גם הם ומופרדים מהוריהם כי מישהו אחר קנה אותם.
בשוק העבדים נהגו הקונים לבחון את "הסחורה" בציניות ואף באכזריות. סוחרי עבדים ובעלי אחוזות היו בוחנים את שיניהם, שריריהם, חוסנם הגופני ובריאותם הפיזית של העבדים המוצעים למכירה, כשבסופו של דבר הכל אמור לשקף את הרווח הכלכלי המובטח מהם וכמה תפוקה יספקו לאדון.
הנה תולדות העבדות:
https://youtu.be/NO_wmixXBdE
הסיפור הכאוב והמרגיז של העבדות:
http://youtu.be/znwRJ5K85XI
בורות העבדים שהשתמרו בזנזיבר, אחד ממוקדי מסחר העבדים:
http://youtu.be/iWcOrNnHBIc
תפילה עתיקה ונואשת שהשאיר עבד מצרי קדום (מתורגם):
https://youtu.be/8eotO2Orpao
העבדות התנ"כית של עם ישראל במצרים (עברית):
https://youtu.be/1YhfeZwFr84
והייתם מאמינים שגם אנחנו עבדים? - עבדים מודרניים אבל עדיין (מתורגם):
https://youtu.be/oraRnV7zGsI
העבדות היא ארוכת שנים ולמעשה כמעט תמיד הייתה קיימת. במהלך ההיסטוריה ניצלו האימפריות השונות עבדים ככוח עבודה זול וחלש. לרוב היו אלה שבויי מלחמה, שהוגלו והיו לעבדים במקומות אחרים באימפריה. אפילו אבותינו היהודים הוגלו על ידי הרומים, אחרי המרד הגדול, והפכו בחלקם הגדול לעבדים.
סחר העבדים האטלנטי הוא סיפורה של העבדות החדשה יותר ובעלת הממדים הגדולים ביותר. במהלכה ניצלו הכובשים האירופאים של יבשת אמריקה עבדים רבים לצרכיהם. החקלאיים. בתחילה הם ניסו להפוך את האינדיאנים לעבדים, אך בשל המחלות הרבות שפקדו אותם, מחלות שהגיעו עם הכובשים מאירופה, הסתבר שהם לא יוכלו להיות עבדים מוצלחים לכובשים. במקומם הובאו עבדים רבים מאפריקה.
סחר עבדים או ציד בני אדם באפריקה, היה השלב הראשון בהעברתם בכוח של אפריקאים תמימים למדינות אמריקה. שם הם היו לכוח-עבודה זול וחסר ערך אנושי מבחינת בעליהם. סוחרי העבדים היו חוטפים אותם או קונים אותם מבני שבטים יריבים באפריקה ומעבירים אותם לספינות עבדים, שהשיטו אותם לאמריקה ולאירופה. הסכומים ששולמו עבור העבדים היו כה גבוהים בעיני האפריקאים המקומיים, עד כדי כך שלעתים נמכרו עבדים לעבדות אפילו בידי בני משפחתם שלהם.
השבויים האפריקאים הועברו ל"עולם החדש", כינוייה של יבשת אמריקה, על ידי סוחרי עבדים ערביים או אירופאיים. בתחילה הם היו בעיקר מאנגליה ומפורטוגל ומאוחר יותר גם מהולנד וברזיל. השבויים הועברו לעולם החדש, אמריקה, בספינות העבדים ובתנאים אכזריים, כמעט לא אנושיים. היסטוריונים משערים שלמעלה מ-12.5 מיליון עבדים הובלו רק לאמריקה, וכמעט 2 מיליון מהם נספו בדרך לשם.
תקופת העבדות המודרנית נמשכה 400 שנה, מהמאה ה-16 ועד המאה ה-19.
הנה קטע מסרט שמספר על עבד אחד. הכפלה במאות אלפים תמחיש כמה סבל נגרם לעבדים שהובאו מאפריקה לאמריקה (מתורגם):
http://youtu.be/5kLLSvVKG1M?t=5s
וקטע נוסף מסרט על עבדים בשוק העבדים באימפריה הרומית, כולל עבד יהודי משעשע (כמובן שהעבדות האמיתית לא היתה משעשעת כלל):
http://youtu.be/Q6JMHruhODs
זנזיבר של היום נחשב לאחד המקומות הנעימים בעולם, מקום של חופשות קסומות לאנשים שהרוויחו כסף ובאו לבלות. אבל לא רבים יודעים שהאי הזה היה בעבר אחד המקומות האיומים בהיסטוריה, במיוחד אם היית בעל צבע עור כהה.
כל זה כי האי הקסום זנזיבר נשלט במאות הקודמות בידי סוחרי עבדים ערבים, שניהלו ממנו את המסחר בעבדים אפריקאים. העבדים הללו נתפסו ונלקחו לזנזיבר, כדי שיהיו עבדים במושבות האירופיות באמריקה. סוחרי עבדים אלו כלאו את העבדים בבורות, כמו במגורי בהמות ואיחסנו אותם שם, עד שיגיעו ספינות העבדים לאסוף אותם ולהשיטם אל אמריקה. בספינות הללו הוחזקו העבדים בתנאים קשים ובסבל בל יתואר ורבים מהם מתו בדרך.
בורות העבדים שהשתמרו בזנזיבר, שהייתה אחד ממוקדי מסחר העבדים:
http://youtu.be/iWcOrNnHBIc
והעבדות המבצבצת מההיסטוריה של אי העבדים זנזיבר:
https://youtu.be/XnQ5kGpKHu8
בתקופת העבדות הועברו מחופי אפריקה בספינות עבדים (Slave ships) מעל 12 מיליון אפריקאים. הם נתפסו, הושטו ונמכרו לעבדות בחופי "העולם החדש" שביבשת אמריקה. שוק העבדות הבינלאומי ראה אז בשחורים של אפריקה סחורה עוברת לסוחר והספינות הללו היו הדרך להוביל את הסחורה לשווקים.
ספינות עבדים השיטו את השבויים המיועדים לעבדות בתנאים תת-אנושיים, כמו שמובילים היום בקר ותרנגולות לשחיטה. רעב, עינויים ועונשים קשים, כבילה מתמדת של קבוצות שבויים בשרשרות ברזל לדבוקה אחת, סאדיזם, משפטים לסרבני האכילה ועוד אירועים לא נתפסים, שמתחברים אל האיומים שבמעשי המין האנושי - כל אלו התרחשו על הספינות בדרך אל העבדות. ישנן עדויות על שבויים שקפצו אל הים והעדיפו להיטרף בידי הכרישים, מאשר לסבול את ייסורי הספינות הללו.
היסטוריונים מעריכים שכמעט 2 מיליון שבויים אפריקאים שהועברו בספינות אלה, מתו במהלך המסע. כמובן שלא נשארו עדויות מוחשיות על כך, מכיוון שהגופות הושלכו אל הכרישים שהקיפו כל העת את הספינות הללו ואיש מהמתים לא נקבר בקבר.
מי שהצליחו לשרוד את המסע הקשה והאכזרי בספינות העבדים, הפכו לעבדים בארצות שונות, ממרכז אמריקה ועד לדרום ארצות הברית והאיים הקריביים. ספינות העבדים שימשו להעברת עבדים לאמריקה במשך 400 שנה, לאורך כל תקופת העבדות.
הנה המסחר בעבדים ותפקיד ספינות עבדים בהיסטוריה הזוועתית של העבדות:
http://youtu.be/znwRJ5K85XI
סיפורו של סחר העבדים האטלנטי (מתורגם):
http://youtu.be/3NXC4Q_4JVg
כך הרגישו החיים על ספינות העבדים:
https://youtu.be/PmQvofAiZGA
ותמונות מהפלגות האימים בספינות העבדים:
http://youtu.be/yUnOt7O99zc?t=6s
עבדות
הספר "אוהל הדוד תום" מאת הארייט ביצ'ר סטואו הוא אחד הספרים החשובים בהיסטוריה, כיוון שהשפיע על הציבור האמריקאי נגד תופעת העבדות. הספר מתאר את הייסורים של עבד שחור המשרת את בעליו טוב הלב שמוקיר את נאמנותו, אך בשל הנסיבות הוא מועבר מיד ליד עד שהוא הופך לרכושו של אדון רע ואכזרי. תום העבד מקבל על עצמו את הדין וסופג את ההשפלות והמכות שהוא מקבל.
"אוהל הדוד תום" שפורסם בשנת 1852 היה לרומן הנמכר ביותר במאה ה-19 והוא היה לספר הנמכר ביותר בארה"ב, אחרי התנ"ך. הסופרת הארייט ביצ'ר סטואו אמרה עליו שלא היא כתבה את הספר אלא "אלוהים הוא שהכתיב לי את הסיפור ואני רק רשמתיו מפי האל".
יש סברה מקובלת שהאווירה שיצר הספר היא שעודדה את פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית והולידה את התנועה לשחרור העבדות ולשחרור העבדים בסופה של אותה מלחמה.
הנה סרטון על הספר "אוהל הדוד תום" מאת הארייט ביצ'ר סטואו:
https://youtu.be/AVhH4ojYqHQ
שיר על הדוד תום (עברית):
https://youtu.be/h9a7G9xTHSg
ותכנית חינוכית על הספר בצד ספרים אחרים (עברית):
https://youtu.be/vvDeqV7y9ic?long=yes
הספיריצ'ואלס או ספיריטואלז (Spirituals) היו שירי המרד והמחאה הדתיים של השחורים בארה"ב, בזמן שהיו עבדים. על פי רוב, עסקו הספיריטואלס בנושאים תנכ"ים ובהליכה בדרכיו של ישו הנוצרי, אך למעשה היו אלה שירי תקווה לשחרור מעול העבדות. לאחר השחרור מהעבדות בטאו שירי הספיריצ'ואלס תקווה לשיפור בחייהם כעבדים משוחררים בארה"ב הגזענית.
סגנון הג'אז הושפע מאד משירי הספיריטואלס. רבים מהם מושרים עד היום ונחשבים מעין שירי עם אמריקניים, ביניהם "הסתובבו מרכבות מתוקות", ו-"שלח את עמי" התפרסמו בזכות הרכבים קוליים כמו פיסק ג'ובילי (1871).
גם מוסיקת הגוספל נולדה משירי הספיריטואלז. הם נתנו את הבסיס הרגשני ומלא ההתלהבות, שכל כך אופייני לקהילות העבדים מאפריקה, למזמורים הנוצריים שהם שרו בכנסיות שלהם. הספיריטואלז הדתיים, שנתנו מעט נחמה בעיתות המצוקה של העבדים שהם היו, שולבו עם המקצבים והלחנים של סגנונות המוזיקה החילוניים שלהם, כמו הבלוז והרגטיים ויצרו ביחד מצד אחד את הג'אז ומצד שני את מוסיקת "הגוספל השחור".
הנה הספיריטואל הידוע "הסתובבו מרכבות מתוקות":
http://youtu.be/ljup8cIRzIk
עוד ספיריצ'ואל "אני בא אלוהים":
http://youtu.be/OsQ6mxGIjRw
והספיריטואל "שלח נא את עמי" שחיבר בין העבדים לסיפור העבדות היהודית במצרים (עברית):
http://youtu.be/I7iYh88tb58
בשנת 70 לפני הספירה עמדה האימפריה הרומית לפני אחד מהכוחות הקשים שעמד מולה אי-פעם. קראו לו ספרטקוס (Spartacus) והוא היה עבד. הרומים הפכו את העבד הזה לגלדיאטור, אך הוא העיז ומרד בהם.
ספרטקוס אסף המוני עבדים וגלדיאטורים שברחו ומרדו ברומאים ביחד אתו. הוא הפך למנהיגם והנהיג מרד של גלדיאטורים ועבדים באימפריה.
אמנם ספרטקוס לא היה הראשון במנהיגי העבדים, אבל הוא היה המוצלח שבהם והמצביא המהולל מכולם. ההיסטוריונים מעריכים כי בשיא המרד הגיע צבא המורדים של ספרטקוס ליותר מ-70,000 לוחמים.
שוב ושוב הנחילו ספרטקוס ולוחמיו תבוסות קשות לצבא הרומי. העבד שהיה לגלדיאטור, הפך לצרה צרורה עבור האימפריה החזקה בתבל. אפילו יותר מנצחונותיו, מנהיגי הרומים התחלחלו מזה שהוא נותן השראה לעמים כבושים נוספים. התזה המקובלת, שאת הצבא הרומי לא ניתן לנצח, נסדקה על ידיו לחלוטין.
אבל המערכה של ספרטקוס כנגד הרומים הסתיימה כשספרטקוס הובס ונהרג בקרב, ליד הנהר סילרוס. נקמת הרומאים והאזהרה לאחרים שחשבו למרוד בהם הייתה איומה. 6,000 מלוחמיו של ספרטקוס, העבדים הנמלטים שהיו ללוחמים מנצחים, נצלבו על ידי הרומים, לאורך הדרך לרומא.
מאז מותו ועד היום, ספרטקוס היה למיתוס. מבחר גדול של יצירות אמנות, ספרים, סרטים ומוסיקה נכתבו עליו. גדולי השחקנים השתתפו בסרטים שסיפרו את סיפורו של העבד שהיה למצביא והיה לסמל לרבים מהמדוכאים במהלך השנים שמאז.
פוליטיקאים רבים נשאו את שמו כסמל למי שאינו מוותר על חירותו. הוא היה לסמל גם בקרב שוחרי הסוציאליזם ובברית המועצות אפילו קראו לאולימפיאדה שלהם "ספרטקיאדה".
הנה סיפורו של ספרטקוס (מתורגם):
https://youtu.be/8l1NyR6UvxU
על מנהיגותו הסוציאליסטית של ספרטקוס במרד העבדים (מתורגם):
https://youtu.be/f6Eyf2fPFew
קטע מסרט על הקרב האחרון של ספרטקוס ברומאים:
http://youtu.be/HcIMY1Ah3aw
המוסיקה למחול "ספרטקוס" מאת המלחין חצ'טוריאן ששימשה בסדרת הטלוויזיה "קו אונידין":
http://youtu.be/Vx7RWW36wes
וסרט ארוך על ספארטקוס ומלחמת הגלדיאטורים שלו באימפריה הרומית:
https://youtu.be/q1-xhoJQLHU?long=yes
סיפורו של שיר העבדים באמריקה "Follow the drinking gourd" או בעברית "עקוב אחר מצקת הדלעת", הוא מרתק ומרגש במיוחד.
כי השיר הזה הוא בעצם מדריך עם הנחיות לעבד הנמלט מהעבדות. המוטיב החוזר הוא "עקוב אחרי מצקת הדלעת, האיש הזקן מחכה לשאת אותך לחופש - עקוב אחר מצקת הדלעת."
הסיפור הוא על מחתרת ה-" The Underground Railroad" שנהגה לסייע לעבדים שחורים לברוח מהעבדות במדינות הדרום אל החופש שבמדינות הצפון.
חבר מחתרת שכונה "ג'ו רגל-העץ" (Peg Leg Joe) העלה רעיון מדהים. הסתובב במטעי העבדים ונהג ללמד אותם את השיר שהוא חיבר, שיר שהוא בין מפה לצופן מוסיקלי, עם מילים שהן למעשה הוראות ניווט, שיסייעו לעבד הנמלט למצוא את הדרך אל החופש.
הרעיון כאן הוא חכם מאוד בפרספקטיבה היסטורית. כי עבור העבדים, שלא ידעו קרוא וכתוב, היה השיר דרך טובה לשנן ולזכור את ההוראות, לזהות ולמצוא את הדרך לחופש.
בניגוד להם, בעלי האחוזות הלבנים לא הכירו את הכינוי מצקת הדלעת, שהם נתנו לכלי המזיגה שלהם ועוד פחות הבינו מהי מצקת הדלעת.
ו"מצקת הדלעת" הייתה בעצם שם קוד לקבוצת הכוכבים המכונה היום "העגלה הגדולה" או "הדובה הגדולה" (the Big Dipper). אם העבד הבורח מהדרום יברח לאורך פסי הרכבת לכיוונה, הוא יגיע למדינות הצפון, מקום בו הוא יהיה לאדם חופשי.
בתי השיר מציינים סימני דרך שיסייעו לדרך בכיוון החירות. אם זה לברוח בתחילת החורף, כשהשלו הראשון מגיע בנדידה דרומה ואם זה לברוח לאורך נהר הטומביגבי (Tombigbee) שמסתיים בין שתי גבעות, לידו ימצאו העבדים עצים מתים שעליהם סימני כיוון שהשאיר להם ג'ו. בהמשך יהיה נהר גדול והוא ככל הנראה נהר טנסי ואחריו סוף סוף נהר אוהיו, הגבול הדרומי של מדינות הצפון ושאותו יש לחצות.
יתכן ש"האיש הזקן" המוזכר בשיר הוא חבר מחתרת שייקח אותם צפונה, או שמדובר בהמשך בנשיא לינקולן, הנשיא שהנהיג את הצפון, שחרר את העבדים במדינות הצפון לחופשי ונלחם כדי לעשות זאת בכל חלקי ארצות הברית.
אז מהסיפור המופלא שסייע לעבדים לצאת לחופשי קחו גם אתם את המדריך שלנו לאושר -המשיכו תמיד "לעקוב אחר מצקת הדלעת".
הנה שיר ההדרכה לעבד הבורח:
https://youtu.be/9H8NwpHEjIM
הוראות הניווט שמסבירות לעבד את נקודות הציון בדרך לחופש:
https://youtu.be/CAcZ6leUbDA
עם מילות השיר:
https://youtu.be/pw6N_eTZP2U
ובגרסה ל-4 קולות עם מודעה על עבדים בורחים:
https://youtu.be/b2vsf77OTdc
מכירים אמנות לחימה בת 400 שנה, העושה שימוש בצעדי ריקוד, ביחד עם בעיטות והרמת רגליים קצת משונה?
הקָפּוֹאֶרָה (Capoeira) היא אמנות תנועה מיוחדת, המשלבת מחול, לוחמה, אקרובטיקה ומוסיקה. שורשיה נעוצים בתקופת העבדות, בה נוצר החיבור המיוחד בין התרבות האפריקאית שממנה באו העבדים, לבין האווירה המיוחדת של דרום אמריקה והתרבות של השליטים הפורטוגלים.
היסטורית היא נולדה במאה ה-16 בברזיל, כשהעבדים האפריקאים פיתחו שיטת לחימה, אבל רצו להסוות את זה. הם התכוונו להתאמן בה ולהשתמש ביכולת הלחימה שירכשו לצורך בריחה, אבל כדי שלא יתפסו אותם בעלי החוות שאצלם הם היו עבדים, הם הוסיפו לתנועות הלחימה שתרגלו גם שירה ותנועות ריקוד מסוגננות.
כך התפתחה הקפואירה על ידי העבדים לצורכי הגנה עצמית, ובו בזמן שאבה מהמסורת האפריקנית והתחזתה למחול וזמרה.
כך יוצא שבשנים האחרונות הולכת הקפוארה ונפוצה בעולם כולו, לאחר שמטיילים למדו את האמנות הזו ופתחו סדנאות ובתי ספר בארצותיהם. היא אכן מזכירה מחול ומלווה במוסיקה אופיינית ועדיין, רוב אמני הקפואירה רואים בה משחק, המשלב מרכיבים של לוחמה, הגנה והתקפה.
הנה הסבר על הקפואירה:
http://youtu.be/G16xScfD5WM
אמני קפוארה בעולם:
http://youtu.be/C3R9Z2tx_5U
בארץ (עברית):
http://youtu.be/UA4joiznePs
מה תורמת הקפוארה לילדים (עברית):
http://youtu.be/_BOR8LQEYF4
והמוסיקה של הקפוארה:
http://youtu.be/742n-SFcp14
איך יצרה העבדות את הספורטאים החסונים בעולם?
האם שאלתם את עצמכם פעם איך זה שרבים מהכוכבים הגדולים של הכדורסל, הבייסבול והספורט באמריקה הם שחורים? איך זה שכמעט כל פעם שאנו שומעים על ספורטאי בעל יכולות כמעט על-אנושיות מתברר לנו שהוא כהה עור?
נתחיל בסיבה הסוציולוגית לכך שבחברות מערביות יש הרבה יותר שחקנים שחורים מאשר לבנים או גזעים אחרים. למרבה הצער, הקהילות השחורות הן בעלות מעמד חברתי ויכולת כלכלית נמוכה משל מהלבנים. בדרך כלל הם מתקשים להפוך למדענים, חוקרים, גאוני מחשבים, עורכי דין או אילי-הון. לכן צעיר שחור שרוצה להתקדם ולהצליח בחברה המערבית יחפש ערוצים שיאפשרו זאת. תחומים כמו שירה וספורט היו תמיד פתוחים יותר ומאפשרים לבני הקהילה השחורה לצמוח.
זה בלט במיוחד מרגע שהפכו הג'אז, הבלוז ומוסיקת הנשמה לסגנונות פופולאריים ומרגע שעולם הכדורסל גילה את היכולות האגדיות של שחקנים שחורים. אבל גם בענפי ספורט רבים אחרים התגלו האפרו-אמריקאים ואחיהם במדינות אחרות כמצליחים מאד!
אבל יש עוד משהו והוא אבולוציוני. מסתבר שאם הספורטאים השחורים החזקים חייבים תודה על הכוח והחוזק שהם מביאים עימם למגרשים למישהו, הרי שבאופן אירוני הם חייבים את התודה לסוחרי העבדים ובעלי העבדים שהעבידו את אבותיהם בפרך. "בזכותם" נעשתה במהלך הדורות ברירה מלאכותית, אכזרית אבל יעילה..
איך זה קורה? - התשובה היא ברירה מלאכותית.
העבדות המפרכת, אותו עוול היסטורי שבו עבדו בפרך אפריקנים שהובאו למערב לשירות בעלי האדמות הלבנים, הרגה בהדרגה את החלשים שבעבדים. במשך הזמן הלכה העבדות וצמצמה את אוכלוסיית העבדים, כאשר מי ששרדו את התנאים הקשים והעבודה המפרכת הם החזקים והעמידים שביניהם. כך, טוענים החוקרים, הלך הגזע השחור והשתבח גנטית. הגזע של העבדים הלך והתחזק, כיוון שגברים חסונים במיוחד התחתנו עם נשים חזקות ועמידות במיוחד ובזכות הגנטיקה נולדו להם ילדים חזקים, חסונים ועמידים הרבה יותר. אלו וצאצאיהם הפכו עם הזמן לענקי הספורט שאנו מכירים בליגות המובילות של הספורט העולמי.
הנה הברירה מלאכותית שמסבירה כיצד העבדות חישלה את האפרו-אמריקאים לחסונים וחזקים יותר:
http://youtu.be/R6hF3-obvnA
האם שאלתם את עצמכם פעם איך זה שרבים מהכוכבים הגדולים של הכדורסל, הבייסבול והספורט באמריקה הם שחורים? איך זה שכמעט כל פעם שאנו שומעים על ספורטאי בעל יכולות כמעט על-אנושיות מתברר לנו שהוא כהה עור?
נתחיל בסיבה הסוציולוגית לכך שבחברות מערביות יש הרבה יותר שחקנים שחורים מאשר לבנים או גזעים אחרים. למרבה הצער, הקהילות השחורות הן בעלות מעמד חברתי ויכולת כלכלית נמוכה משל מהלבנים. בדרך כלל הם מתקשים להפוך למדענים, חוקרים, גאוני מחשבים, עורכי דין או אילי-הון. לכן צעיר שחור שרוצה להתקדם ולהצליח בחברה המערבית יחפש ערוצים שיאפשרו זאת. תחומים כמו שירה וספורט היו תמיד פתוחים יותר ומאפשרים לבני הקהילה השחורה לצמוח.
זה בלט במיוחד מרגע שהפכו הג'אז, הבלוז ומוסיקת הנשמה לסגנונות פופולאריים ומרגע שעולם הכדורסל גילה את היכולות האגדיות של שחקנים שחורים. אבל גם בענפי ספורט רבים אחרים התגלו האפרו-אמריקאים ואחיהם במדינות אחרות כמצליחים מאד!
אבל יש עוד משהו והוא אבולוציוני. מסתבר שאם הספורטאים השחורים החזקים חייבים תודה על הכוח והחוזק שהם מביאים עימם למגרשים למישהו, הרי שבאופן אירוני הם חייבים את התודה לסוחרי העבדים ובעלי העבדים שהעבידו את אבותיהם בפרך. "בזכותם" נעשתה במהלך הדורות ברירה מלאכותית, אכזרית אבל יעילה..
איך זה קורה? - התשובה היא ברירה מלאכותית.
העבדות המפרכת, אותו עוול היסטורי שבו עבדו בפרך אפריקנים שהובאו למערב לשירות בעלי האדמות הלבנים, הרגה בהדרגה את החלשים שבעבדים. במשך הזמן הלכה העבדות וצמצמה את אוכלוסיית העבדים, כאשר מי ששרדו את התנאים הקשים והעבודה המפרכת הם החזקים והעמידים שביניהם. כך, טוענים החוקרים, הלך הגזע השחור והשתבח גנטית. הגזע של העבדים הלך והתחזק, כיוון שגברים חסונים במיוחד התחתנו עם נשים חזקות ועמידות במיוחד ובזכות הגנטיקה נולדו להם ילדים חזקים, חסונים ועמידים הרבה יותר. אלו וצאצאיהם הפכו עם הזמן לענקי הספורט שאנו מכירים בליגות המובילות של הספורט העולמי.
הנה הברירה מלאכותית שמסבירה כיצד העבדות חישלה את האפרו-אמריקאים לחסונים וחזקים יותר:
http://youtu.be/R6hF3-obvnA
מי היו הצמיתים בימי הביניים ומה ביניהם לווסאלים?
בנחלות האבירים בימי הביניים עבדו איכרים שנקראו וסאלים (Vasalls). מעמדם בחברה היה נמוך, שכן הם עשו עסקה של מחויבות ושבועת אמונים לאדון הפיאודלי ובתמורה קיבלו אדמה שיוכלו לעבד.
אבל נמוך עוד יותר היה מעמדם של ה"צמיתים", שחויבו לפרנס מתנובת האדמה את הפיאודל, כלומר את האביר שאת אדמתו הם עיבדו, בלי יותר מדי הסכמים.
אנשי שני המעמדות לא היו בעלי רכוש כלשהו ולכן הסתפקו במה שנשאר לאחר שהפיאודל, האביר השולט, קיבל את חלקו הגדול מהתנובה, לצרכיו וצרכי משפחתו.
אך בעוד הווסאל התחבר ולמעשה נשבע אמונים לאדון הפיאודלי בעיסקה לטווח ארוך, הצמית שכר את אדמתו והיה שייך לאדון. הוא נשא אישה רק ברשות האדון ובאישורו גם השיא את ילדיו, כשהזכות על הלילה הראשון של בנותיו שמורה, אם ירצה, לאדון.
לצמית לא הייתה זכות לוותר על האדמה ולעבור למקום אחר או למלאכה אחרת ומצבו היה די דומה לזה של עבד.
לווסאל, לעומת זאת, העניק האדון כסף, קרקע כדי שיוכל לעבד ולגדל בה ירקות ופירות, או דברים אחרים שלהם הוא נזקק. בתמורה, התחייב הווסאל להעניק לאדון שירותים שונים שדרש האדון וחלק נכבד מתנובת האדמה שקיבל ממנו.
לעומת הצמיתים שמעמדם היה נשאר כשל עבדים, הזמנים והזכויות של הווסאלים השתנו לאורך ימי הביניים. אז גם אם בעבר היו תקופות בהן גם החוק וגם משמעות המילה וסאל הייתה כשל עבד וזה גם היחס שקיבלו אנשים אלה מהחוק, במאה ה-8 המונח הוחל גם על אנשים חופשיים שהיו תלויים באדון לפרנסתם בהסכם.
הנה הצמית הימי בייניימי שמעמדו נחות והוא תלוי בפיאודל (מתורגם):
https://youtu.be/p-h_VU6wzp4
כך הייתה המערכת הפאודלית בנויה (מתורגם):
https://youtu.be/dI9a_HI3-ZU
חיי אותם איכרים פשוטים בכפרים של ימי הביניים:
https://youtu.be/yq3q7KMlvw0
והאוכל שהם אכלו:
https://youtu.be/WeVcey0Ng-w
בנחלות האבירים בימי הביניים עבדו איכרים שנקראו וסאלים (Vasalls). מעמדם בחברה היה נמוך, שכן הם עשו עסקה של מחויבות ושבועת אמונים לאדון הפיאודלי ובתמורה קיבלו אדמה שיוכלו לעבד.
אבל נמוך עוד יותר היה מעמדם של ה"צמיתים", שחויבו לפרנס מתנובת האדמה את הפיאודל, כלומר את האביר שאת אדמתו הם עיבדו, בלי יותר מדי הסכמים.
אנשי שני המעמדות לא היו בעלי רכוש כלשהו ולכן הסתפקו במה שנשאר לאחר שהפיאודל, האביר השולט, קיבל את חלקו הגדול מהתנובה, לצרכיו וצרכי משפחתו.
אך בעוד הווסאל התחבר ולמעשה נשבע אמונים לאדון הפיאודלי בעיסקה לטווח ארוך, הצמית שכר את אדמתו והיה שייך לאדון. הוא נשא אישה רק ברשות האדון ובאישורו גם השיא את ילדיו, כשהזכות על הלילה הראשון של בנותיו שמורה, אם ירצה, לאדון.
לצמית לא הייתה זכות לוותר על האדמה ולעבור למקום אחר או למלאכה אחרת ומצבו היה די דומה לזה של עבד.
לווסאל, לעומת זאת, העניק האדון כסף, קרקע כדי שיוכל לעבד ולגדל בה ירקות ופירות, או דברים אחרים שלהם הוא נזקק. בתמורה, התחייב הווסאל להעניק לאדון שירותים שונים שדרש האדון וחלק נכבד מתנובת האדמה שקיבל ממנו.
לעומת הצמיתים שמעמדם היה נשאר כשל עבדים, הזמנים והזכויות של הווסאלים השתנו לאורך ימי הביניים. אז גם אם בעבר היו תקופות בהן גם החוק וגם משמעות המילה וסאל הייתה כשל עבד וזה גם היחס שקיבלו אנשים אלה מהחוק, במאה ה-8 המונח הוחל גם על אנשים חופשיים שהיו תלויים באדון לפרנסתם בהסכם.
הנה הצמית הימי בייניימי שמעמדו נחות והוא תלוי בפיאודל (מתורגם):
https://youtu.be/p-h_VU6wzp4
כך הייתה המערכת הפאודלית בנויה (מתורגם):
https://youtu.be/dI9a_HI3-ZU
חיי אותם איכרים פשוטים בכפרים של ימי הביניים:
https://youtu.be/yq3q7KMlvw0
והאוכל שהם אכלו:
https://youtu.be/WeVcey0Ng-w
מה היו גני החיות האנושיים?
בשנת 1889, בתערוכה העולמית של פריז שהתקיימה בפארק "שאן דה מארס" (Champ de Marsׂ) שבפריז, הוצג מיצג אמנותי בצורת גן חיות אנושי. זה היה מיצג מעניין במיוחד, אבל מעט מטריד. הסיבה - בגן החיות הזה הוצגו בני אדם.
המחזה הזה לא היה יוצא דופן באותם ימים. קשה אולי להאמין אבל במאה ה-19 פעלו באירופה גני חיות אנושיים (Human zoo). כמו בגן חיות של ימינו, הוצגו לעיני הקהל בני אדם. בתצוגה מפוארת, לחללים המזכירים כלובים ובדומה למתחמי דובים או גורילות של ימינו, הוכנסו כל מי שלא היו אירופאים או בעלי מראה לבן.
אחת האטרקציות המרכזיות בגן החיות האנושי של פריז הייתה אז מה שמנהליו כינו "הכפר הכושי". הוא מנה 400 ילידים מאפריקה, שהציגו לפני קהל המבקרים את חייהם האותנטיים. באטרקציה הזו לבדה ביקרו כ-28 מיליון איש.
לא רק ילידים אפריקאים הוצגו באותם ימים בגני החיות האנושיים. גם אם רוב הילידים היו ממוצא אפריקאי, בגן חיות אנושי הוצגו אז גם אינדיאנים מאמריקה, אבוריג'ינים מאוסטרליה, אינואיטים מהקוטב ובני תרבויות אסייתיות שונות.
לראווה הוצגו אז כל מי שניתן היה להגדיר כ"ילידים", בני קבוצות אתניות שהוגדרו כאוכלוסיות טבעיות וראשוניות במקום מסוים על פני כדור הארץ.
באותה תקופה היו גני החיות האנושיים אטרקציה לאירופים הלבנים והגזענים, שראו במי שלא בא מקרבם אדם נחות ופרימיטיבי. זה היה חלק מהקולוניאליזם שראה את עצמו כמי שמביא את התרבות לשבטים נבערים שחיים כמו חיות בג'ונגלים.
מטרת התצוגות הללו, שנמשכו עד אמצע המאה ה-20, הייתה כמובן בידורית. אבל ממש כמו מופעי ה"פריק שואו" שהקרקסים הנודדים הרבו אז להציג, גם כאן הודגש האופי "הנחות" של הילידים הללו והשוני בינם לבין בני התרבות המערבית.
גני החיות האתנוגרפיים בדרך כלל התבססו על גזענות מדעית ודארוויניזם חברתי. הילידים הללו היו הניגוד לקדמה האנושית ולכן נחשבו כסוג של, אם תרצו," בני אדם מוקדמים". הביקור בגני החיות הללו היה עבור בני התקופה מעין ביקור במוזיאון או במכון מדעי ביזארי...
הנה סיפור הקמתם של גני חיות אנושיים:
https://youtu.be/hal8sxg0fvE?t=16s
עוד על גני החיות האנושיים:
https://youtu.be/i0VOb8HNlJo
בחיוך, אולי כולנו קצת חיות, בקטע טוב כמובן:
https://youtu.be/9fSgRKujZSo
סרטון תיעודי על הצד הזה של הקולוניאליזם:
https://youtu.be/_WFTSM8JppE?long=yes
גני החיות האנושיים בבירות אירופה:
https://youtu.be/JjU3Bob8IFA?long=yes
וגם באמריקה באו לראות שחורים בכלובים:
https://youtu.be/nY6Zrol5QEk?long=yes
בשנת 1889, בתערוכה העולמית של פריז שהתקיימה בפארק "שאן דה מארס" (Champ de Marsׂ) שבפריז, הוצג מיצג אמנותי בצורת גן חיות אנושי. זה היה מיצג מעניין במיוחד, אבל מעט מטריד. הסיבה - בגן החיות הזה הוצגו בני אדם.
המחזה הזה לא היה יוצא דופן באותם ימים. קשה אולי להאמין אבל במאה ה-19 פעלו באירופה גני חיות אנושיים (Human zoo). כמו בגן חיות של ימינו, הוצגו לעיני הקהל בני אדם. בתצוגה מפוארת, לחללים המזכירים כלובים ובדומה למתחמי דובים או גורילות של ימינו, הוכנסו כל מי שלא היו אירופאים או בעלי מראה לבן.
אחת האטרקציות המרכזיות בגן החיות האנושי של פריז הייתה אז מה שמנהליו כינו "הכפר הכושי". הוא מנה 400 ילידים מאפריקה, שהציגו לפני קהל המבקרים את חייהם האותנטיים. באטרקציה הזו לבדה ביקרו כ-28 מיליון איש.
לא רק ילידים אפריקאים הוצגו באותם ימים בגני החיות האנושיים. גם אם רוב הילידים היו ממוצא אפריקאי, בגן חיות אנושי הוצגו אז גם אינדיאנים מאמריקה, אבוריג'ינים מאוסטרליה, אינואיטים מהקוטב ובני תרבויות אסייתיות שונות.
לראווה הוצגו אז כל מי שניתן היה להגדיר כ"ילידים", בני קבוצות אתניות שהוגדרו כאוכלוסיות טבעיות וראשוניות במקום מסוים על פני כדור הארץ.
באותה תקופה היו גני החיות האנושיים אטרקציה לאירופים הלבנים והגזענים, שראו במי שלא בא מקרבם אדם נחות ופרימיטיבי. זה היה חלק מהקולוניאליזם שראה את עצמו כמי שמביא את התרבות לשבטים נבערים שחיים כמו חיות בג'ונגלים.
מטרת התצוגות הללו, שנמשכו עד אמצע המאה ה-20, הייתה כמובן בידורית. אבל ממש כמו מופעי ה"פריק שואו" שהקרקסים הנודדים הרבו אז להציג, גם כאן הודגש האופי "הנחות" של הילידים הללו והשוני בינם לבין בני התרבות המערבית.
גני החיות האתנוגרפיים בדרך כלל התבססו על גזענות מדעית ודארוויניזם חברתי. הילידים הללו היו הניגוד לקדמה האנושית ולכן נחשבו כסוג של, אם תרצו," בני אדם מוקדמים". הביקור בגני החיות הללו היה עבור בני התקופה מעין ביקור במוזיאון או במכון מדעי ביזארי...
הנה סיפור הקמתם של גני חיות אנושיים:
https://youtu.be/hal8sxg0fvE?t=16s
עוד על גני החיות האנושיים:
https://youtu.be/i0VOb8HNlJo
בחיוך, אולי כולנו קצת חיות, בקטע טוב כמובן:
https://youtu.be/9fSgRKujZSo
סרטון תיעודי על הצד הזה של הקולוניאליזם:
https://youtu.be/_WFTSM8JppE?long=yes
גני החיות האנושיים בבירות אירופה:
https://youtu.be/JjU3Bob8IFA?long=yes
וגם באמריקה באו לראות שחורים בכלובים:
https://youtu.be/nY6Zrol5QEk?long=yes
מי התנקש בלינקולן?
ההתנקשות בחייו של נשיא אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארה"ב, היא אחד האירועים הטראומטיים בתולדות ארצות הברית. הרצח התרחש כשירה בו מתנקש, ב-14 באפריל 1865, בעת שהנשיא צפה בהצגת תיאטרון בוושינגטון.
הרצח הוא תולדה של שרשרת נסיבות פוליטיות הקשורות בפעילותו ומנהיגותו של לינקולן לביטול העבדות בארה"ב, שחרור העבדים ומלחמת האזרחים האמריקאית. למעשה, היום יודעים שהרצח שבוצע בידי שחקן התיאטרון ג'ון וילקס בות', היה חלק מתוכנית גדולה יותר שנועדה לחסל את שלושת המתנגדים העיקריים למטרות של הקונפדרציה של מדינות הדרום, בתום מלחמת האזרחים.
הכל מתחיל בשנת 1860, משנבחר אברהם לינקולן לנשיאות. תוצאות הבחירות הפתיעו את אמריקה, משום שלינקולן היה הנשיא הראשון שבא מהמפלגה הרפובליקנית, מפלגה צעירה בת 6 שנים בלבד.
אבל בחירת לינקולן, מתנגד חריף לעבדות ומי שעוד לפני בחירתו ניסה, שלא בהצלחה, להעביר חוקים נגד עבדות במדינות שונות בארה"ב, הבהילה במיוחד רבים מאזרחי מדינות הדרום של ארה"ב. במדינות אלה, יש לציין, העבדות הייתה נפוצה מאד ומרבית הכלכלה בהן התבססה על עבדים. אחדות מהן אף הצהירו לפני הבחירות שאם לינקולן ינצח במירוץ הן יפרשו מהאיחוד ולא יהיו חלק מארצות הברית של אמריקה.
הדבר הוביל לכך שעם בחירתו של לינקולן ועוד לפני שנכנס לתפקידו כנשיא, פרשו מהאיחוד האמריקאי 8 ממדינות הדרום. לינקולן הצהיר, מיד עם כניסתו לתפקיד, שפרישתן מנוגדת לחוק ומשום כך היא חסרת משמעות ומבוטלת. הוא ניסה להרגיע והבטיח שלא יתעמת איתן בנושא העבדות. משהללו לא השתכנעו והמשיכו לדבוק בפרישה, החלה מלחמת האזרחים האמריקנית. זו נמשכה 4 שנים ובסופה ניצחו מדינות הצפון בראשותו. בבחירות 1864, שנערכו בתום המלחמה, זכה לינקולן שוב בנשיאות.
משנוכחו הדרומיים, שהפסידו במלחמה ושגם הסיכויים להחליף את הנשיא בבחירות נכשלו, החליטו כמה מהם לנקום בנשיא ובחברי ממשלו. כמה ימים לאחר כניעת מדינות הדרום, נודע להם שהנשיא מתכוון לצפות בהצגת תיאטרון. בערב ההצגה התגנב אחד מחבורת הקושרים, שחקן מפורסם ונערץ בכל רחבי ארצות הברית בשם ג'ון ווילקס בות', אל תיאטרון פורד בוושינגטון. כשחקן בתיאטרון הוא הכיר את המקום היטב ושיחק בו לא פעם בהצגות.
איש לא חשד בו כשהוא פסע במסדרונות. האיש מיהר להתגנב לתאם של לינקולן ואשתו. השניים צפו בהצגה "בן דודנו האמריקאי". בות' ירה בנשיא בראשו, נאבק ופצע בסכין את שומר ראשו ואז קפץ לבמה. הוא הספיק לצעוק משהו שנשמע כמו "כך יעשה לרודנים", או אולי "זו נקמת הדרום" ובחסות המהומה שהשתררה באולם הוא הצליח להימלט מהמקום.
למחרת בבוקר, ב-15 באפריל 1865, מת הנשיא הגדול של אמריקה, מי שעוד בזמן המלחמה לא המתין והכריז על ביטול העבדות. במהלך מלחמת האזרחים הוא שחרר את העבדים בכל ארצות הברית, גייס אותם לצבא הצפון ובכך גם ניצח את הדרום החזק, תוך שהוא משאיר מורשת שעתידה להתפשט לכל העולם המערבי ואחר כך לעולם כולו, מורשת של ביטול העבדות והוצאתה אל מחוץ לחוק בכל מקום.
הרוצח התגלה לאחר 12 יום באסם בוירג'יניה, הוא הסתתר באסם, שהועלה באש כדי שייצא. משיצא ממנו, הוא נורה ומת.
הנה סקירה מושקעת של תלמיד על רצח לינקולן (עברית):
https://youtu.be/8gFItw0SjWk
הסיפור של רצח הנשיא:
https://youtu.be/hVLM0BSqx5o
על המנהיג הדגול והמבריק שנרצח:
https://youtu.be/Bjxbb-tjSAA
האקדח שרצח את לינקולן - האם היה גנוב?
https://youtu.be/a32YTqz4tdo
קטע מסרט ישן על הרצח:
https://youtu.be/1UqcitsiY4o
ומצגת וידאו של הרצח:
https://youtu.be/EZCE2ZvwLT4
ההתנקשות בחייו של נשיא אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארה"ב, היא אחד האירועים הטראומטיים בתולדות ארצות הברית. הרצח התרחש כשירה בו מתנקש, ב-14 באפריל 1865, בעת שהנשיא צפה בהצגת תיאטרון בוושינגטון.
הרצח הוא תולדה של שרשרת נסיבות פוליטיות הקשורות בפעילותו ומנהיגותו של לינקולן לביטול העבדות בארה"ב, שחרור העבדים ומלחמת האזרחים האמריקאית. למעשה, היום יודעים שהרצח שבוצע בידי שחקן התיאטרון ג'ון וילקס בות', היה חלק מתוכנית גדולה יותר שנועדה לחסל את שלושת המתנגדים העיקריים למטרות של הקונפדרציה של מדינות הדרום, בתום מלחמת האזרחים.
הכל מתחיל בשנת 1860, משנבחר אברהם לינקולן לנשיאות. תוצאות הבחירות הפתיעו את אמריקה, משום שלינקולן היה הנשיא הראשון שבא מהמפלגה הרפובליקנית, מפלגה צעירה בת 6 שנים בלבד.
אבל בחירת לינקולן, מתנגד חריף לעבדות ומי שעוד לפני בחירתו ניסה, שלא בהצלחה, להעביר חוקים נגד עבדות במדינות שונות בארה"ב, הבהילה במיוחד רבים מאזרחי מדינות הדרום של ארה"ב. במדינות אלה, יש לציין, העבדות הייתה נפוצה מאד ומרבית הכלכלה בהן התבססה על עבדים. אחדות מהן אף הצהירו לפני הבחירות שאם לינקולן ינצח במירוץ הן יפרשו מהאיחוד ולא יהיו חלק מארצות הברית של אמריקה.
הדבר הוביל לכך שעם בחירתו של לינקולן ועוד לפני שנכנס לתפקידו כנשיא, פרשו מהאיחוד האמריקאי 8 ממדינות הדרום. לינקולן הצהיר, מיד עם כניסתו לתפקיד, שפרישתן מנוגדת לחוק ומשום כך היא חסרת משמעות ומבוטלת. הוא ניסה להרגיע והבטיח שלא יתעמת איתן בנושא העבדות. משהללו לא השתכנעו והמשיכו לדבוק בפרישה, החלה מלחמת האזרחים האמריקנית. זו נמשכה 4 שנים ובסופה ניצחו מדינות הצפון בראשותו. בבחירות 1864, שנערכו בתום המלחמה, זכה לינקולן שוב בנשיאות.
משנוכחו הדרומיים, שהפסידו במלחמה ושגם הסיכויים להחליף את הנשיא בבחירות נכשלו, החליטו כמה מהם לנקום בנשיא ובחברי ממשלו. כמה ימים לאחר כניעת מדינות הדרום, נודע להם שהנשיא מתכוון לצפות בהצגת תיאטרון. בערב ההצגה התגנב אחד מחבורת הקושרים, שחקן מפורסם ונערץ בכל רחבי ארצות הברית בשם ג'ון ווילקס בות', אל תיאטרון פורד בוושינגטון. כשחקן בתיאטרון הוא הכיר את המקום היטב ושיחק בו לא פעם בהצגות.
איש לא חשד בו כשהוא פסע במסדרונות. האיש מיהר להתגנב לתאם של לינקולן ואשתו. השניים צפו בהצגה "בן דודנו האמריקאי". בות' ירה בנשיא בראשו, נאבק ופצע בסכין את שומר ראשו ואז קפץ לבמה. הוא הספיק לצעוק משהו שנשמע כמו "כך יעשה לרודנים", או אולי "זו נקמת הדרום" ובחסות המהומה שהשתררה באולם הוא הצליח להימלט מהמקום.
למחרת בבוקר, ב-15 באפריל 1865, מת הנשיא הגדול של אמריקה, מי שעוד בזמן המלחמה לא המתין והכריז על ביטול העבדות. במהלך מלחמת האזרחים הוא שחרר את העבדים בכל ארצות הברית, גייס אותם לצבא הצפון ובכך גם ניצח את הדרום החזק, תוך שהוא משאיר מורשת שעתידה להתפשט לכל העולם המערבי ואחר כך לעולם כולו, מורשת של ביטול העבדות והוצאתה אל מחוץ לחוק בכל מקום.
הרוצח התגלה לאחר 12 יום באסם בוירג'יניה, הוא הסתתר באסם, שהועלה באש כדי שייצא. משיצא ממנו, הוא נורה ומת.
הנה סקירה מושקעת של תלמיד על רצח לינקולן (עברית):
https://youtu.be/8gFItw0SjWk
הסיפור של רצח הנשיא:
https://youtu.be/hVLM0BSqx5o
על המנהיג הדגול והמבריק שנרצח:
https://youtu.be/Bjxbb-tjSAA
האקדח שרצח את לינקולן - האם היה גנוב?
https://youtu.be/a32YTqz4tdo
קטע מסרט ישן על הרצח:
https://youtu.be/1UqcitsiY4o
ומצגת וידאו של הרצח:
https://youtu.be/EZCE2ZvwLT4
למה פרצה מלחמת האזרחים באמריקה?
מלחמת האזרחים האמריקנית הייתה מלחמה קשה שהחלה בשנות השישים של המאה ה-19. היא פרצה בעיקר בשל פערים כלכליים, בין 25 מדינות "האיחוד" האמריקניות, מדינות עשירות, בעלות אוכלוסייה רבה ותעשייה מפותחת ל-11 מדינות "הקונפדרציה", מדינות הדרום החקלאיות בעיקרן, שהתבססו בכלכלה שלהם על גידול כותנה לייצוא והתבססו על עבדים.
כמובן שהיה שם גם עניין אידאולוגי. זה מקרוב נבחר לינקולן לנשיאות. האיש הצהיר שברצונו לבטל את העבדות באמריקה. בחירתו הייתה מה שמכונה "סמרטוט אדום" למדינות הדרום. בשבילן העבדות הייתה עניין בסיסי והכרחי. זה ממש לא היה רק עניין של כלכלה. הגזענות בדרום ארצות הברית הייתה מושרשת.
המלחמה התקיימה בשנים 1861-1865, לאחר ש-11 המדינות בדרום ארצות הברית שתמכו בעבדות, הכריזו על פרישה מארצות הברית. מדינות אלה הקימו את "הקונפדרציה", שהונהגה על ידי ג'פרסון דיוויס. הקונפדרציה דרשה עצמאות מארצות הברית ונלחמה על רצונה לפרוש ממנה.
נגד כוחות הקונפדרציה הגן על האחדות הממשל הפדרלי, כלומר הממשל המרכזי של כל מדינות הברית. הממשל נתמך בידי 25 מדינות, שנקראו "האיחוד". מדינות אלה היו בשלבים של ביטול העבדות. 25 מדינות האיחוד נאבקו למעשה על הדמוקרטיה האמריקאית ונלחמו בדרום כדי למנוע פילוג בין חברות הקונפדרציה (איחוד המדינות שבברית האמריקאית).
לאחר ארבע שנים של לחימה קשה ועקובה מדם, נכנעה הקונפדרציה לכוחות האיחוד, העבדות בוטלה בכל רחבי ארצות הברית ומלחמת האזרחים היחידה בתולדות הדמוקרטיה האמריקאית הביאה לאחדות שנשמרת עד היום. לקח לגזענות עוד המון שנים עד שבוטלה חוקית, אבל העבדות תמה.
הנה סרטון על מלחמת האזרחים באמריקה (מתורגם):
http://youtu.be/3G6WjBIv_34?t=24s
הסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית (מתורגם):
https://youtu.be/XP0_wnaW-a0
סיפורו של השינוי הקטן בחוק שהביא למלחמת אזרחים עצומה (מתורגם):
http://youtu.be/oWww0YIf-JE
וסרט תיעודי מקיף על המלחמה שקרעה את אמריקה:
https://youtu.be/Pu-Fcc5vFlE?long=yes
מלחמת האזרחים האמריקנית הייתה מלחמה קשה שהחלה בשנות השישים של המאה ה-19. היא פרצה בעיקר בשל פערים כלכליים, בין 25 מדינות "האיחוד" האמריקניות, מדינות עשירות, בעלות אוכלוסייה רבה ותעשייה מפותחת ל-11 מדינות "הקונפדרציה", מדינות הדרום החקלאיות בעיקרן, שהתבססו בכלכלה שלהם על גידול כותנה לייצוא והתבססו על עבדים.
כמובן שהיה שם גם עניין אידאולוגי. זה מקרוב נבחר לינקולן לנשיאות. האיש הצהיר שברצונו לבטל את העבדות באמריקה. בחירתו הייתה מה שמכונה "סמרטוט אדום" למדינות הדרום. בשבילן העבדות הייתה עניין בסיסי והכרחי. זה ממש לא היה רק עניין של כלכלה. הגזענות בדרום ארצות הברית הייתה מושרשת.
המלחמה התקיימה בשנים 1861-1865, לאחר ש-11 המדינות בדרום ארצות הברית שתמכו בעבדות, הכריזו על פרישה מארצות הברית. מדינות אלה הקימו את "הקונפדרציה", שהונהגה על ידי ג'פרסון דיוויס. הקונפדרציה דרשה עצמאות מארצות הברית ונלחמה על רצונה לפרוש ממנה.
נגד כוחות הקונפדרציה הגן על האחדות הממשל הפדרלי, כלומר הממשל המרכזי של כל מדינות הברית. הממשל נתמך בידי 25 מדינות, שנקראו "האיחוד". מדינות אלה היו בשלבים של ביטול העבדות. 25 מדינות האיחוד נאבקו למעשה על הדמוקרטיה האמריקאית ונלחמו בדרום כדי למנוע פילוג בין חברות הקונפדרציה (איחוד המדינות שבברית האמריקאית).
לאחר ארבע שנים של לחימה קשה ועקובה מדם, נכנעה הקונפדרציה לכוחות האיחוד, העבדות בוטלה בכל רחבי ארצות הברית ומלחמת האזרחים היחידה בתולדות הדמוקרטיה האמריקאית הביאה לאחדות שנשמרת עד היום. לקח לגזענות עוד המון שנים עד שבוטלה חוקית, אבל העבדות תמה.
הנה סרטון על מלחמת האזרחים באמריקה (מתורגם):
http://youtu.be/3G6WjBIv_34?t=24s
הסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית (מתורגם):
https://youtu.be/XP0_wnaW-a0
סיפורו של השינוי הקטן בחוק שהביא למלחמת אזרחים עצומה (מתורגם):
http://youtu.be/oWww0YIf-JE
וסרט תיעודי מקיף על המלחמה שקרעה את אמריקה:
https://youtu.be/Pu-Fcc5vFlE?long=yes
מה זה ג'אז ומאיפה הוא הגיע?
מוסיקת הג'אז (Jazz music) היא סגנון מוסיקלי שעיקרו במאה ה-20, המתמקד בביצועים חיים, באילתורים ספונטניים ויצירתיים שנוצרים "על המקום" ובדיאלוג בין מבצעיו. הג'אז מתבסס על קצב בהדגשות מרתקות הנקראות סינקופות ועל הרמוניה חכמה ומורכבת יותר ויש בו שלל ז'אנרים והתפתחות מרתקת ביניהם.
הג'אז מתאפיין בקצב שבמידה רבה מבוסס על הפעימות השנייה והרביעית (2 ו-4), על מלודיות עם מקצבים קופצניים ובלתי-יציבים במכוון, הרמוניה עשירה ונגינה רבה של כלים בנגינת אילתורי סולו, כשהנגן ממציא במקום את המוסיקה שהוא מנגן.
מוסיקת הג'אז היא מסורתית, אבל כל הזמן מתפתחת. מתחדשת ומשתנה, אבל מחוברת בשורשים חזקים לבלוז. היא מנגנת את הסטנדרטים הידועים שוב ושוב, אבל מתחדשת בכל סולו, בכל אילתור וריף שמנגנים במאות אלפי מקומות בעולם, כל יום.
הג'אז הוא נדבך במהפכה החברתית של המאבק בגזענות בארה"ב, כשחלק מהמהפכה היא תולדה של הכישרון והיכולת שהפגינו מוסיקאים, ספורטאים ואמנים שחורים לאורך ההיסטוריה של המאה ה-20 בארה"ב וחלק אחר נולד בחוקים שהלכו והוציאו את הגזענות אל מחוץ לחוק, כשהדרך כמובן עוד ארוכה.
המדהים הוא שהג'אז היא מוסיקה שחורה, שהפכה למוסיקה אמריקאית, שהפכה לתופעה מוסיקלית עולמית, של יצירה מורכבת, מרתקת ומשתנה כל הזמן.
#מקורות הג'אז
מקורותיה של מוסיקת הג'אז הם מהמוסיקה האפריקנית, שהביאו עימם העבדים שהובאו מאפריקה לאמריקה.
ראשיתה במוסיקה ובמקצבים אפריקניים, שביחד עם כלי נגינה אירופאים, שירי דת שנקראים "ספיריצ'ואלס" ומוסיקת תזמורות צבאיות, נעימות הרגטיים לפסנתר ושירי הבלוז העצובים של השחורים בארה"ב - נוצר הג'אז.
בתחילת הג'אז הנגנים השחורים לא יכולים היו לחלום על הופעה על במה. בגרושים שחסכו הם קנו כלי נגינה, רק כי ידעו שאולי המוסיקה תפרנס אותם טוב יותר מהעבודות הקשות שעשו, גם בתור אנשים חופשיים.
התשוקה שלהם הייתה כל כך גדולה שהם היו מארגנים הופעות רחוב לקהילה שלהם. החצוצרן היה יוצא, דופק תרועה חזקה והשכנים היו יודעים ש אוטוטו מתחילה הופעה. באים ושומעים, רוקדים ומריעים.
אחרי זה הם יצרו את המועדונים שלהם, אבל לא הורשו לנגן אצל הלבנים. ואז בא לואי ארמסטרונג והפך את הג'אז למוסיקה כל אמריקאית. הם הפכו למלכים לכמה שנים וכשהגיע אלביס פרסלי הרוקנרול השתלט והותיר להם רק את המתוחכמים. זה לא הפריע לג'אז להמשיך ולהתפתח וליצור סוגות מסעירות ומפותחות, בהן כיכבו חלק מהכשרונות המוסיקליים הגדולים של המאה ה-20.
הג'אז התחיל ברחוב - טריו במחווה להתחלות - "צ'יז קייק" של דקסטר גורדון:
https://youtu.be/rPgj3xU0L0Y
המורכבות של הג'אז - התתמודדו איתה? (מתורגם):
https://youtu.be/Os9XkxybCrs
הג'אז:
http://youtu.be/BMgKXbtQwoo
מל קלר נותן הסבר חינוכי מאד מהטלוויזיה הלימודית של פעם, על מוסיקת הג'אז:
http://youtu.be/-_HwIpDhx9I?t=3m09s&end=11m16s
מוסיקאי הג'אז הנודע לואי ארמסטרונג מציג את חבריו ללהקה:
https://youtu.be/rlyrBPkkXvY
אספרנסה ספולדינג המדהימה שרה שג'אז הוא רק נשמה:
https://youtu.be/03MXhKZqG9Y
ביג בנד - תזמורת ג'אז בניצוחו של דיוק אלינגטון:
http://youtu.be/qDQpZT3GhDg
יש גם ג'אז ישראלי ואפילו כזה שמשלב מוסיקה יהודית:
https://youtu.be/fYm3iH1YXlg
מוסיקאים אומרים מה זה ג'אז בשבילם:
http://youtu.be/agRHds-35eY
וכתבת טלוויזיה על אמן ג'אז שעובד כמאבטח (עברית):
https://youtu.be/O6sHlG260pU?long=yes
מוסיקת הג'אז (Jazz music) היא סגנון מוסיקלי שעיקרו במאה ה-20, המתמקד בביצועים חיים, באילתורים ספונטניים ויצירתיים שנוצרים "על המקום" ובדיאלוג בין מבצעיו. הג'אז מתבסס על קצב בהדגשות מרתקות הנקראות סינקופות ועל הרמוניה חכמה ומורכבת יותר ויש בו שלל ז'אנרים והתפתחות מרתקת ביניהם.
הג'אז מתאפיין בקצב שבמידה רבה מבוסס על הפעימות השנייה והרביעית (2 ו-4), על מלודיות עם מקצבים קופצניים ובלתי-יציבים במכוון, הרמוניה עשירה ונגינה רבה של כלים בנגינת אילתורי סולו, כשהנגן ממציא במקום את המוסיקה שהוא מנגן.
מוסיקת הג'אז היא מסורתית, אבל כל הזמן מתפתחת. מתחדשת ומשתנה, אבל מחוברת בשורשים חזקים לבלוז. היא מנגנת את הסטנדרטים הידועים שוב ושוב, אבל מתחדשת בכל סולו, בכל אילתור וריף שמנגנים במאות אלפי מקומות בעולם, כל יום.
הג'אז הוא נדבך במהפכה החברתית של המאבק בגזענות בארה"ב, כשחלק מהמהפכה היא תולדה של הכישרון והיכולת שהפגינו מוסיקאים, ספורטאים ואמנים שחורים לאורך ההיסטוריה של המאה ה-20 בארה"ב וחלק אחר נולד בחוקים שהלכו והוציאו את הגזענות אל מחוץ לחוק, כשהדרך כמובן עוד ארוכה.
המדהים הוא שהג'אז היא מוסיקה שחורה, שהפכה למוסיקה אמריקאית, שהפכה לתופעה מוסיקלית עולמית, של יצירה מורכבת, מרתקת ומשתנה כל הזמן.
#מקורות הג'אז
מקורותיה של מוסיקת הג'אז הם מהמוסיקה האפריקנית, שהביאו עימם העבדים שהובאו מאפריקה לאמריקה.
ראשיתה במוסיקה ובמקצבים אפריקניים, שביחד עם כלי נגינה אירופאים, שירי דת שנקראים "ספיריצ'ואלס" ומוסיקת תזמורות צבאיות, נעימות הרגטיים לפסנתר ושירי הבלוז העצובים של השחורים בארה"ב - נוצר הג'אז.
בתחילת הג'אז הנגנים השחורים לא יכולים היו לחלום על הופעה על במה. בגרושים שחסכו הם קנו כלי נגינה, רק כי ידעו שאולי המוסיקה תפרנס אותם טוב יותר מהעבודות הקשות שעשו, גם בתור אנשים חופשיים.
התשוקה שלהם הייתה כל כך גדולה שהם היו מארגנים הופעות רחוב לקהילה שלהם. החצוצרן היה יוצא, דופק תרועה חזקה והשכנים היו יודעים ש אוטוטו מתחילה הופעה. באים ושומעים, רוקדים ומריעים.
אחרי זה הם יצרו את המועדונים שלהם, אבל לא הורשו לנגן אצל הלבנים. ואז בא לואי ארמסטרונג והפך את הג'אז למוסיקה כל אמריקאית. הם הפכו למלכים לכמה שנים וכשהגיע אלביס פרסלי הרוקנרול השתלט והותיר להם רק את המתוחכמים. זה לא הפריע לג'אז להמשיך ולהתפתח וליצור סוגות מסעירות ומפותחות, בהן כיכבו חלק מהכשרונות המוסיקליים הגדולים של המאה ה-20.
הג'אז התחיל ברחוב - טריו במחווה להתחלות - "צ'יז קייק" של דקסטר גורדון:
https://youtu.be/rPgj3xU0L0Y
המורכבות של הג'אז - התתמודדו איתה? (מתורגם):
https://youtu.be/Os9XkxybCrs
הג'אז:
http://youtu.be/BMgKXbtQwoo
מל קלר נותן הסבר חינוכי מאד מהטלוויזיה הלימודית של פעם, על מוסיקת הג'אז:
http://youtu.be/-_HwIpDhx9I?t=3m09s&end=11m16s
מוסיקאי הג'אז הנודע לואי ארמסטרונג מציג את חבריו ללהקה:
https://youtu.be/rlyrBPkkXvY
אספרנסה ספולדינג המדהימה שרה שג'אז הוא רק נשמה:
https://youtu.be/03MXhKZqG9Y
ביג בנד - תזמורת ג'אז בניצוחו של דיוק אלינגטון:
http://youtu.be/qDQpZT3GhDg
יש גם ג'אז ישראלי ואפילו כזה שמשלב מוסיקה יהודית:
https://youtu.be/fYm3iH1YXlg
מוסיקאים אומרים מה זה ג'אז בשבילם:
http://youtu.be/agRHds-35eY
וכתבת טלוויזיה על אמן ג'אז שעובד כמאבטח (עברית):
https://youtu.be/O6sHlG260pU?long=yes
מי הפסיק את העבדות באמריקה ונרצח?
אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארצות הברית הוא מי שביטל את העבדות בה. לינקולן ראה הכרח לרפא את הפגם המוסרי של העבדות שרווחה עד אז בארצו.
את העבדות באמריקה לינקולן ביטל. זה היה מיד עם ניצחונו במלחמת האזרחים האמריקנית, ניצחון שהושג לא מעט בזכות לחימתם של העבדים השחורים ששילב בכוחות הצפון שהוא הנהיג במלחמת האזרחים.
לינקולן שילם בחייו על המעשה החשוב, האצילי והחכם של ביטול העבדות. שנאתם של המובסים במלחמת האזרחים, בשל התבוסה שנחלו ועוד יותר על שום ביטול העבדות שעליו הורה הנשיא, הובילה לרצח.
הרצח התרחש ב-14 באפריל 1865, בעת שהנשיא צפה בהצגת תיאטרון בוושינגטון. קראו על כך בתגית "לינקולן".
הנה הנשיא הדגול אברהם לינקולן (עברית):
http://youtu.be/srE95EZF9uY
התהליכים ההיסטוריים של שחרור העבדים באמריקה:
https://youtu.be/rvGCcfvdhdE
סרטון נדיר מהמאה ה-19 בו נואם לינקולן:
https://youtu.be/46pMyzUFTJ8
שיר תודה על הברית של לינקולן עם החופש:
https://youtu.be/OIbMbLvbXNY
ציטטות חכמות משלו:
https://youtu.be/r3nwBmWVIw8
הקדימון לסרט "לינקולן" שעוסק בחודשים האחרונים של המנהיג שבחר בביטול העבדות בכל מחיר (מתורגם):
http://youtu.be/Jm3JCrfrMts
והתודה שרוחשים לו אזרחי ארצות הברית:
https://youtu.be/jiOwc419Vl8
אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארצות הברית הוא מי שביטל את העבדות בה. לינקולן ראה הכרח לרפא את הפגם המוסרי של העבדות שרווחה עד אז בארצו.
את העבדות באמריקה לינקולן ביטל. זה היה מיד עם ניצחונו במלחמת האזרחים האמריקנית, ניצחון שהושג לא מעט בזכות לחימתם של העבדים השחורים ששילב בכוחות הצפון שהוא הנהיג במלחמת האזרחים.
לינקולן שילם בחייו על המעשה החשוב, האצילי והחכם של ביטול העבדות. שנאתם של המובסים במלחמת האזרחים, בשל התבוסה שנחלו ועוד יותר על שום ביטול העבדות שעליו הורה הנשיא, הובילה לרצח.
הרצח התרחש ב-14 באפריל 1865, בעת שהנשיא צפה בהצגת תיאטרון בוושינגטון. קראו על כך בתגית "לינקולן".
הנה הנשיא הדגול אברהם לינקולן (עברית):
http://youtu.be/srE95EZF9uY
התהליכים ההיסטוריים של שחרור העבדים באמריקה:
https://youtu.be/rvGCcfvdhdE
סרטון נדיר מהמאה ה-19 בו נואם לינקולן:
https://youtu.be/46pMyzUFTJ8
שיר תודה על הברית של לינקולן עם החופש:
https://youtu.be/OIbMbLvbXNY
ציטטות חכמות משלו:
https://youtu.be/r3nwBmWVIw8
הקדימון לסרט "לינקולן" שעוסק בחודשים האחרונים של המנהיג שבחר בביטול העבדות בכל מחיר (מתורגם):
http://youtu.be/Jm3JCrfrMts
והתודה שרוחשים לו אזרחי ארצות הברית:
https://youtu.be/jiOwc419Vl8
מה מיוחד בנאום "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג?
ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור (Martin Luther King Jr) היה לוחם לשוויון בין-גזעי ולקץ האפליה של השחורים בארצות הברית. הוא היה דוקטור צעיר ובן לכומר ונגנית אורגן בכנסייה.
בגיל צעיר שינה אביו את שמו ושם בנו ל"מרטין לותר". האב היה מרטין לותר האב והבן - מרטין לותר קינג. ושניהם נקראים על שם המורד המפורסם בקתוליות ומייסד הנצרות הפרוטסטנטית, הכומר מרטין לותר.
גם אם הוא היה בעל נפש עצמאית ובחור מבריק, החליט מי שבנעוריו לא התלהב מהדת ללמוד תיאולוגיה ובגיל צעיר מאוד הוא היה לדוקטור לתיאולוגיה. בתנ"ך הוא מצא הרבה אמיתות וחוכמה שיסייעו לו בהמשך דרכו.
אבל הבחור הצעיר והחכם לא אהב את הגזענות של אמריקה. הוא החל להילחם נגד החוקים והאיסורים שהוטלו על שחורים במדינה. קינג החל להילחם כנגדם ומכאן הוא נלחם כל חייו בממסד הלבן ולמען שוויון וזכויות האזרח באמריקה.
כך החל מי שהתגלה במהירות כנואם מחונן, להילחם על זכויות השחורים. לאחר שהנהיג חרם על האוטובוסים שאסרו על שחורים בדרום לנסוע במושבים הקדמיים של האוטובוס, נעצר וזכה לפרסום אדיר כשניצח את האיסור והביא לביטולו, הוא הוכתר למנהיגם.
עתה הוא הפך ל"קול של הקהילה השחורה בארצות הברית". הוא המשיך לנאום ולהביא המונים להצטרף לחזון שלו, של שוויון וחיים טובים באמריקה, לבנים ושחורים, אלו לצד אלו.
הוא גייס את הכוח של כנסיות השחורים למאבק השחור והלא-אלים בגזענות ולמען זכויות אדם. בתוך כדי כך הוא המשיך גם לסכן את חייו, לשמוע אינספור איומים ולהעצר על ידי המשטרה פעמים רבות. אבל אי אפשר היה לעצור אותו.
הנשיא הלבן והצעיר של אמריקה אף הגיש הצעת חוק לשוויון זכויות לשחורים. בעקבות הנאום שמיד נתאר אף נחקק חוק זכויות האדם ב-1964.
כשקינג זכה בפרס נובל לשלום על הנהגה של מאבק לא אלים נראה היה שיהיה קשה לעצור אותו. הוא היה האדם הצעיר ביותר שזכה בנובל אי-פעם.
את הנאום "יש לי חלום" (באנגלית: "I Have a Dream") הוא נאם בשנת 1963, על מדרגות אנדרטת לינקולן בוושינגטון הבירה ואל מול 250,000 מפגינים. זה היה בזמן "המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות".
הנאום הזה, אחד מני רבים ומעולים של אחד מגדולי לוחמי החופש וזכויות האדם בהיסטוריה, היה לאחד החשובים בהיסטוריה ואחד הנאומים הטובים והידועים בכל הזמנים. אמנם הוא ניתן בהקשר למאבק של התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, לזכויות השחורים של אמריקה, אך הוא הפך לסמל בכל העולם ומשמש ומצוטט למאבקם של רבים בעולם.
אחד המנהיגים בתנועה לזכויות האזרח אמר על הנאום הזה ש:
#"לא רק האנשים שנכחו במקום הקשיבו, אלא גם אנשים בכל ארצות הברית, וגם דורות שעדיין לא נולדו."
#"יש לי חלום שיום אחד האומה הזו תקום ותחיה את המשמעות האמיתית של האמונה שלה - שאנחנו מאמינים שהאמיתות האלה מובנות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים."
("I have a dream that one day this nation will rise up and live out the true meaning of its creed: 'We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal.").
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה סיפורו של הנאום הגדול בתולדות אמריקה:
https://youtu.be/_IB0i6bJIjw
קטע מהנאום המפורסם של מרטין לותר קינג "יש לי חלום" (מתורגם):
https://youtu.be/4D3OfVckKtY
ההקשר החברתי בו הגיע הנאום ההיסטורי:
https://youtu.be/i1ulUR10zVM
חברים מספרים על הנאום המפורסם של החלום של מרטין לותר קינג:
https://youtu.be/EgyMRekqeKk
הנאום המלא של ד"ר מרטין לותר קינג (מתורגם):
https://youtu.be/Zyq0IiqoSIQ?long=yes
וסיפורו של המנהיג שרצה שוויון אבל בדרכי שלום (עברית):
https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes
ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור (Martin Luther King Jr) היה לוחם לשוויון בין-גזעי ולקץ האפליה של השחורים בארצות הברית. הוא היה דוקטור צעיר ובן לכומר ונגנית אורגן בכנסייה.
בגיל צעיר שינה אביו את שמו ושם בנו ל"מרטין לותר". האב היה מרטין לותר האב והבן - מרטין לותר קינג. ושניהם נקראים על שם המורד המפורסם בקתוליות ומייסד הנצרות הפרוטסטנטית, הכומר מרטין לותר.
גם אם הוא היה בעל נפש עצמאית ובחור מבריק, החליט מי שבנעוריו לא התלהב מהדת ללמוד תיאולוגיה ובגיל צעיר מאוד הוא היה לדוקטור לתיאולוגיה. בתנ"ך הוא מצא הרבה אמיתות וחוכמה שיסייעו לו בהמשך דרכו.
אבל הבחור הצעיר והחכם לא אהב את הגזענות של אמריקה. הוא החל להילחם נגד החוקים והאיסורים שהוטלו על שחורים במדינה. קינג החל להילחם כנגדם ומכאן הוא נלחם כל חייו בממסד הלבן ולמען שוויון וזכויות האזרח באמריקה.
כך החל מי שהתגלה במהירות כנואם מחונן, להילחם על זכויות השחורים. לאחר שהנהיג חרם על האוטובוסים שאסרו על שחורים בדרום לנסוע במושבים הקדמיים של האוטובוס, נעצר וזכה לפרסום אדיר כשניצח את האיסור והביא לביטולו, הוא הוכתר למנהיגם.
עתה הוא הפך ל"קול של הקהילה השחורה בארצות הברית". הוא המשיך לנאום ולהביא המונים להצטרף לחזון שלו, של שוויון וחיים טובים באמריקה, לבנים ושחורים, אלו לצד אלו.
הוא גייס את הכוח של כנסיות השחורים למאבק השחור והלא-אלים בגזענות ולמען זכויות אדם. בתוך כדי כך הוא המשיך גם לסכן את חייו, לשמוע אינספור איומים ולהעצר על ידי המשטרה פעמים רבות. אבל אי אפשר היה לעצור אותו.
הנשיא הלבן והצעיר של אמריקה אף הגיש הצעת חוק לשוויון זכויות לשחורים. בעקבות הנאום שמיד נתאר אף נחקק חוק זכויות האדם ב-1964.
כשקינג זכה בפרס נובל לשלום על הנהגה של מאבק לא אלים נראה היה שיהיה קשה לעצור אותו. הוא היה האדם הצעיר ביותר שזכה בנובל אי-פעם.
את הנאום "יש לי חלום" (באנגלית: "I Have a Dream") הוא נאם בשנת 1963, על מדרגות אנדרטת לינקולן בוושינגטון הבירה ואל מול 250,000 מפגינים. זה היה בזמן "המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות".
הנאום הזה, אחד מני רבים ומעולים של אחד מגדולי לוחמי החופש וזכויות האדם בהיסטוריה, היה לאחד החשובים בהיסטוריה ואחד הנאומים הטובים והידועים בכל הזמנים. אמנם הוא ניתן בהקשר למאבק של התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, לזכויות השחורים של אמריקה, אך הוא הפך לסמל בכל העולם ומשמש ומצוטט למאבקם של רבים בעולם.
אחד המנהיגים בתנועה לזכויות האזרח אמר על הנאום הזה ש:
#"לא רק האנשים שנכחו במקום הקשיבו, אלא גם אנשים בכל ארצות הברית, וגם דורות שעדיין לא נולדו."
#"יש לי חלום שיום אחד האומה הזו תקום ותחיה את המשמעות האמיתית של האמונה שלה - שאנחנו מאמינים שהאמיתות האלה מובנות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים."
("I have a dream that one day this nation will rise up and live out the true meaning of its creed: 'We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal.").
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה סיפורו של הנאום הגדול בתולדות אמריקה:
https://youtu.be/_IB0i6bJIjw
קטע מהנאום המפורסם של מרטין לותר קינג "יש לי חלום" (מתורגם):
https://youtu.be/4D3OfVckKtY
ההקשר החברתי בו הגיע הנאום ההיסטורי:
https://youtu.be/i1ulUR10zVM
חברים מספרים על הנאום המפורסם של החלום של מרטין לותר קינג:
https://youtu.be/EgyMRekqeKk
הנאום המלא של ד"ר מרטין לותר קינג (מתורגם):
https://youtu.be/Zyq0IiqoSIQ?long=yes
וסיפורו של המנהיג שרצה שוויון אבל בדרכי שלום (עברית):
https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes
