שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי גזענות?
גזענות היא התייחסות או התנהגות שמפלה בין אנשים, בגלל צבעם, גזעם, הלאום או הדת שלהם. הנאצים, למשל, פיתחו תורת גזע גזענית שראתה ביהודים ובעמים אחרים, נחותים לעומת הגרמנים. הם גם הפכו את הגזענות הזו להשמדת-עם ליהודים, במהלך השואה, ולבני עמים רבים במלחמת העולם השניה.
להבדיל, גזענים בישראל עלולים לראות בבני הלאום הערבי נחותים מהיהודי, ביהודים מאפריקה נחותים לעומת יהודים שמוצאם מארצות אירופה וכדומה, או בילדים שמוצאם במדינות המזרח פחות ראויים ללמוד עם ילדים שמוצאם אשכנזי - כל אלה הן תפיסות גזעניות שראוי לגנות.
כל בני האדם שווים הם!
הנה ביטויי גזענות בישראל (עברית):
http://youtu.be/MXhWZVb-tcw
משל על גזענות ומה שהיא גורמת לנו:
http://youtu.be/htEtTra7rdw
גזענות בעיניים של ילד:
https://youtu.be/muy5zpqslRc
דוגמה לגזענות שמופנית כנגד אנשים דגולים (מתורגם):
https://youtu.be/dKku0AfTs0c
הביטוי הכי טוב לשינויים לטובה שההיסטוריה מביאה הוא בשיר הנפלא "שינוי עומד לבוא" של סם קוק:
https://youtu.be/wEBlaMOmKV4
ופרסומת של קבוצת כדורגל נגד הגזענות בכדורגל (עברית):
http://youtu.be/rcnUiMq53Fw
מה היה משטר האפרטהייד של דרום אפריקה?
יש מי שיתקשו להאמין אולי שעד לפני זמן לא רב שרר בדרום אפריקה משטר גזעני להפליא. אפרטהייד (Apartheid) היא הפרדה של אנשים, על בסיס גזעי. ההפרדה הזו הייתה מוחלטת. היא הייתה הפרדה כלכלית, תרבותית, פוליטית, חברתית וחינוכית.
הדרום אפריקאים הלבנים הקצו לשחורים אזורי מגורים נפרדים משלהם ואסרו עליהם להתגורר בשכונות של לבנים. היו אוטובוסים לשחורים וללבנים בנפרד, בתי קפה, קולנוע וספסלים נפרדים ללבנים ושחורים, מקומות עבודה נפרדים, מקומות בילוי נפרדים וכך הלאה.
השחורים במשטר האפרטהייד הופלו לרעה בכל צורה אפשרית. היו מקצועות שנאסר ללמד בבתי הספר לתלמידים שחורים. נער שחור לא הורשה ללמוד מקצועות מסוימים. השחורים יועדו להיות המשרתים והמשרתות ולעבוד בשביל הלבנים בדרום אפריקה.
האפרטהייד היה חלק משיטת שלטון שהתבססה על החוק במדינה הדרום אפריקאית. החוק כמובן נחקק על ידי המיעוט הלבן והחזק, שרק הוא הורשה לבחור ולהיבחר לשלטון. כל ממד באפליה שהייתה נהוגה בין הלבנים והשחורים במדינה היה מעוגן בחוק זה, שכפה על השחורים את שליטת האדם הלבן.
סופו הרשמי של משטר האפרטהייד הגיע כשהנשיא הלבן פרדריק דה-קלרק עשה הסכם עם נלסון מנדלה ואנשיו, על ביטול האפרטהייד ובחירות דמוקרטיות בדרום אפריקה. כשהללו התקיימו הן הביאו לתום שלטונם של הלבנים בדרום אפריקה ולעלייתם של נלסון מנדלה ומפלגתו להנהגת המדינה.
עם זאת, גם היןם נמשכת ההפרדה בין לבנים ושחורים בדרום אפריקה, על בסיס כלכלי. שכונות הלבנים הם עשירות ומוגנות היטב, בעוד מרבית השחורים חיים בעוני מכמיר לב.
פירוש המילה "אפרטהייד" הוא הפרדה והיא נולדה משפות הלבנים של דרום אפריקה, הבורית וההולנדית.
הנה סיפור האפרטהייד בדרום אפריקה, כיצד החל וכיצד הובא לסופו (מתורגם):
https://youtu.be/ke4kVFycpYY
האפרטהייד באנגלית:
http://youtu.be/S7yvnUz2PLE
סרטונים מהתקופה שמתארים איך נראתה גזענות האפרטהייד:
http://youtu.be/2f2k6iDFCL4
המדיניות הזו נולדה ממיתוס "האדמה הריקה" שלטענתם מצאו הלבנים כשהגיעו והתיישבו בדרום אפריקה (מתורגם):
https://youtu.be/3GWqM-IoAgM
דוגמה לשוויון שאנו מעודדים (עברית):
http://youtu.be/Mmwj0Exby-I
ההפרדה בסטטוס כלכלי בין שכונות הלבנים והשחורים של דרום אפריקה:
https://youtu.be/NVH7JewfgJg?long=yes
תכנית חינוכית על האפרטהייד בדרום-אפריקה (עברית):
http://youtu.be/_t-JIHWv35k?long=yes
וסרט תיעודי על הניצחון על האפרטהייד הדרום אפריקאי:
http://youtu.be/IKDrRdfvUg8?long=yes
מה זו אפליה?
אפליה (Discrimination) היא התייחסות שונה ולא הוגנת, לאדם או לקבוצה. אפליה מתבססת על מאפיינים כמו מוצא, מגדר, גיל, דת, נטייה מינית או מוגבלות כלשהי. מדובר בתופעה חברתית נוראה, הפוגעת בזכויות האדם ובשוויון הזדמנויות.
אפליה יכולה להיות גלויה או סמויה, כשאת האפלייה הסמויה קשה יותר לזהות. נסו לבדוק לעצמכם בחלוקה הבאה איזו אפלייה היא גלויה ואיזו סמויה:
בתחום הדיור האפליה תהיה בצורה של סירוב להשכיר או למכור נכס לאנשים מקבוצה מסוימת באוכלוסיה.לא פעם זה יהיה על רקע של גזע, לאום או מוצא, כשהסירוב מצד המפלה נובע מרצון נסתר למנוע התנגשות תרבותית או ירידה בערך הדירות, בשל סטריאוטיפים וגזענות. לא פעם הנימוק שיושמע למסורב יהיה בגדר תירוץ.
בשוק העבודה יכולה האפליה להתבטא בסירוב של מעסיקים לקבל אדם לעבודה או לשלם שכר נמוך יותר, בשל היותו ממוצא אתני כלשהו או מסיבות מגדריות.
במערכת החינוך האפליה תתבטא לא פעם באי-שוויון מרגיז בגישה למשאבים חינוכיים ולעתים בהפרדה של תלמידים לפי הרקע החברתי-כלכלי שלהם, או במקרים קיצוניים, לפי מוצא או צבע עור.
בשירותים הציבוריים אפליה תתבטא בשירות ירוד יותר לאנשים מרקע מסוים, או במקרים קיצוניים אף בסירוב לספק שירות לאנשים על בסיס מאפייניהם השונים.
עוד סוג של אפליה, חמורה וקיצונית יותר, היא אפלייה מוסדית, שמתבטאת במדיניות או חוקים רשמיים, המפלים באופן שיטתי קבוצות באוכלוסייה. במקרים של מדינות כמו שרום אפריקה, או גרמניה הנאצית, למשל, הפלו חוקים היסטוריים את השחורים או היהודים, בהתאמה ומנעו זכות לשבת במקומות מסוימים, לעבוד, לפתוח עסקים. בארצות רבות אין, או לא הייתה, זכות הצבעה לנשים , למיעוטים אתניים וכדומה.
המאבק באפליה הוא מרכיב חשוב בקידום של צדק חברתי ושוויון זכויות לכל אדם, באשר הוא.
הנה אפליה בקבלה לעבודה (עברית):
https://youtu.be/0PNU6GXk5WU
יש מי שחווים אפליה על רקע של גזע, צבע עור או מוצא:
https://youtu.be/NyXVdit9cDc
יש אפליה טכנולוגית על בסיס מגדרי (עברית):
https://youtu.be/O25oWJwSPg0
ונרגיע רגע באפליה שנשמעת מצחיקה, גם כשהיא ממש מרגיזה (עברית):
https://youtu.be/BlCB51GXcDM
מהם סטריאוטיפים?
בטח שמעתם שאנשים אומרים דברים כמו בלונדיניות הן טיפשות, יהודים הם חכמים או אוהבים כסף ושעל ערבים אי אפשר לסמוך - אלה סְטֵרֵאוֹטִיפּים (Stereotypes) והם גרועים, גם אם רובנו איכשהו אוחזים בהם, ברמה זו או אחרת.
סטראוטיפים הם חשיבה על אנשים לא כאינדיבידואלים, כאנשים שהם ייחודיים ושונים מאחרים, אלא כחברים בקבוצה, מה שאומר שמאפייניה של אותה קבוצה דובקים גם בהם כפרטים.
המעניין הוא שלא כל כך חשוב מה טבען של האמונות לגבי הקבוצה - חיוביות, שליליות, נכונות או שגויות. הסטריאוטיפים משמשים אותנו לא פעם כדי לקטלג אנשים אחרים במהירות ובקלות, מבלי להתחשב בהם עצמם, באופיים האמיתי, בייחוד שלהם.
לא טוב.
הרי זו הכללה הקשורה למאפייניה של קבוצה חברתית כלשהי, תוך הדבקה של המאפיינים הללו לכל חבר וחברה בקבוצה, בלי הבדל ביניהם.
אגב, בדרך כלל הסטריאוטיפ יהיה על קבוצה חברתית, שיש לה בסיס אתני, מגדרי ולעתים מאפיין חיצוני, כמו הבלונד שהודגם בהתחלה או בעלי אף סולד למשל.
מדובר בסוג של דעות קדומות או הכללות על קבוצה וחבריה, שקשה מאוד לשנות אותן. ההתייחסות לקבוצות בחברה ולתכונות שלהן או לדברים המיוחסים להן, עוברת לפרטים, כלומר לחברי הקבוצה, ללא הבחנה בין אדם לאדם.
הפירוש של המילה שמקורה ביוונית סְטֵרֵאוֹטִיפּ הוא "רושם מוצק" או בתרגום מילולי "חריתת רושם". יש לו גם מילה עברית לא רעה - "הֶטְפֵּס", מלשון טיפוס.
#מה ההבדל בין סטריאוטיפ לדעה קדומה?
מדובר במשהו שהוא שונה במעט מסתם דעה קדומה. כי בעוד שדעה קדומה היא עמדה מוקדמת, בדרך כלל שלילית כמובן, שיש כלפי אדם שעדיין לא הייתה לנו איתו כל אינטראקציה חברתית, אלא רק על סמך השתייכותו החברתית, בסטריאוטיפ מדביקים את מאפייני הקבוצה על הפרט בכל מקרה, גם אם וכשמכירים אותו.
הדעה הקדומה נוטה להביא ליחס חברתי משפיל, להתנהגות עוינת ולביטויים שליליים ואף מפלים לרעה חברים המשתייכים לקבוצה חברתית מסוימת. כי איכשהו, אצל בעלי דעות קדומות תהיה נטייה כמעט בשגרה להעריך את חבריה של הקבוצה
חברתית באופן שלילי או לפחות להעריך אותם בעיקר על סמך השתייכותם לקבוצה זו.
#האם סטראוטיפים הם שליליים?
בהחלט לא. בניגוד לדעות קדומות, הסטראוטיפ לא חייב להיות בעל אופי שלילי. במקור הוא מסייע לנו להתמודד מול כמויות מידע גדולות במהירות. כי כשאיננו יודעים על אדם יכול המידע על הקבוצות אליהן הוא משתייך לסייע לנו במהירות באבחון של דרכי התקשורת וההבנה שלו או שלה.
הבעיה היא, אפרופו ההבדל שבין סטראוטיפ לדעה קדומה, כשמערבבים ביניהם. אם הופך הסטראוטיפ לדעה קדומה, היא יכולה לפגוע באדם שמולו אנו עומדים. יש גם מי שמזכירים בעיה פחות מדוברת, לפיה דעה קדומה שהייתה לנו ולכאורה מתאמתת אצל אדם פרטי, עלולה להפוך או לחזק סטראוטיפ, שיפגע מעתה באנשים הנמנים על העדה, הדת, הלאום שלו וכדומה.
הנה הסטריאטיפים, שמרגישים לרבים כאילו כולנו ממוינים, מתויגים ומסווגים לתוך קופסאות ומגרות חברתיות מדומות (מתורגם):
https://youtu.be/6HY04AzsomY
יש סטריאוטיפים מגדריים, של בנים ובנות, שפעם היו בכלל הפוכים (מתורגם):
https://youtu.be/c36nzG5VUow
הסיבה שאנחנו לא אוהבים לשמוע שפות זרות ברחוב שלנו (עברית):
https://youtu.be/H2r3W9sOB6o
גם המבטא מציק לנו (עברית):
https://youtu.be/aIYjWWuTJAM
אנחנו כמו שרואים אותנו מבחוץ (עברית):
https://youtu.be/5nSD0yuhR3c
שיר של זמר שלא רוצה שיגדירו אותו (עברית):
https://youtu.be/80GtXgCSYJw
פואטרי סלאם מבריק של ערביה ישראלית (עברית):
https://youtu.be/6z7NL4Saasg
שיר סטריאוטיפי בוואן שוט ובחיוך (עברית):
https://youtu.be/ValQdjCfjN4
בחיוך על הסטראוטיפים שנפגשים במסדרון (עברית):
https://youtu.be/w4W0sRUa_jY
וכתבת טלוויזיה על סטראוטיפים בישראל (עברית):
https://youtu.be/Yc-pwo0wNVw?long=yes
מהן 41 היריות שהרגו את אמאדו דיאלו?
"האם זה אקדח? האם זה סכין? האם זה ארנק? אלה חייך - זה לא סוד חבר, אתה עלול למות רק מפני שאתה חי בעור האמריקני שלך" - שר הזמר האמריקאי ברוס ספרינגסטין בשיר "עור אמריקאי", או כמו שכולם מכנים "41 יריות". את השיר הוא כתב על הריגת בחור שחור בידי שוטרים, בניו יורק סיטי בשנת 1999.
41 היריות הגורליות הללו לא נורו כלפי מפיונר מסוכן, או רוצח אלים. הן נורו לעבר בחור רגיל בשם אמאדו דיאלו (Amadou Diallo). כל פשעו היה שחזותו תאמה לזו של מבוקש שהמשטרה חיפשה זמן רב והשוטרים הגיעו לביתו לאחר שאספו מידע שהחשיד אותו.
אמאדו שהיה מהגר שחור, נורה על ידי ארבעה שוטרים בכניסה לביתו. השוטרים טענו במשפט שסברו שהוא שולח את ידו לאקדח, בעוד שהוא שלח את היד אל ארנקו. אז הם ירו בו 41 יריות. לא פחות.
רבים גינו במהלך המשפט את הקלות שבה נוהגים שוטרים להפעיל אלימות כלפי חשודים שחורים באמריקה. המחמירים רואים בהריגה הזו, כמו במקרים דומים לא מעטים לאורך השנים, סוג של משפט שדה או הוצאה להורג, בחסות הלא-אדיבה של הגזענות הלבנה באמריקה.
כשהסתיים המשפט בזיכויים של השוטרים שירו באמאדו דיאלו, פרצו הפגנות ענק בניו-יורק והולידו מחאה גדולה. הרצח של דיאלו נגרם לדברי המוחים רק בשל צבע עורו.
את השיר, שאומר בסוף ש"אתה עלול למות רק משום שאתה חי בעור האמריקאי שלך", כתב ספרינגסטין, היוצר הכי חברתי באמריקה, בכדי להעלות את הבעיה החברתית שהשחורים של אמריקה צועקים כבר חצי מאה ללא הפסקה. ספרינסטין ועוד רבים כמוהו באמריקה, לאו דווקא שחורים, מסכימים שגזענות וסטריאוטיפים מובילים לכך שהאצבע של השוטרים על ההדק נוטה להיות קלה יותר, כשמדובר בגברים שחורים.
הנה סיפורו של אמאדו דיאלו:
https://youtu.be/jVDblWOBZGA
שירו המצמרר של ברוס ספרינגסטין על 41 היריות הללו:
https://youtu.be/aQMqWAiWPMs
מצגת וידאו עם תמונות של הברוטאליות והגזענות נגד שחורים באמריקה:
https://youtu.be/zKk5NpH3Hl0
וגם כאן:
https://youtu.be/nghqjBwZTiE
מיהם הקו קלוקס קלאן?
קו קלוקס קלאן (Ku Klux Klan או בקיצור KKK) הוא ארגון ידוע לשמצה ורווי שנאה וגזענות שהתפתח בארצות הברית. חברי הארגון, לבנים אמריקאיים ושמרנים, מזוהים במצעדי הלפידים המאיימים שלהם, שהם עורכים בלילות כשהם עטויים בברדסים לבנים ובמעשי אלימות ופשע כנגד שחורים ובני מיעוטים.
חברי הארגון הגזעני "קו קלוקס קלאן" דגלו תמיד בעליונות הגזע הלבן. הארגון המוכר נוסד בשנת 1915, אך השתמש בשם של ארגון קודם בעל שם זהה, שפעל במאה ה-19. בארגון הראשון פעלו לבנים מהדרום, שזה עתה הובס במלחמת האזרחים האמריקאית. אז הם התנגדו לשיקום שכפה הצפון המנצח על הדרום והתמקדו במעשי טרור ורצח של אלפים מתושבי הצפון שהגיעו לסחור ולשקם את דרום ארה"ב ושל עבדים שזה עתה שוחררו מהעבדות.
הארגון החדש, שהוקם בהשראת הסרט הגזעני והחשוב "הולדתה של אומה", היה זהיר יותר אך עדיין מזוהה באנטישמיות שלו. בשנות ה-20 של המאה הקודמת, בשיא כוחו, הגיע הארגון למיליוני חברים ול-15 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה בארה"ב ובהדרגה הוסיפו חברי ה-KKK לרשימת השנואים שלהם גם את הקתולים והמהגרים לארה"ב. אך במהלך "השפל הגדול" ומלחמת העולם השנייה הקו קלוקס קלאן הלך והדרדר, בין השאר בגלל תמיכת חלק ממנהיגיו בהיטלר ובאידיאולוגיה הנאצית.
כיום ישנן בארה"ב "קבוצות שנאה" רבות המזהות עצמן כ-KKK, אך הן פועלות עצמאית ואף מפוצלות ביניהן.
הנה הולדת הקו קלוקס קלאן:
https://youtu.be/5CTG58jIlNA
בסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?":
https://youtu.be/VoIebIKNS4s
הקו קלוקס קלאן היום:
https://youtu.be/5VzKRI7JbVk
וכתבת טלוויזיה על האפרו-אמריקאי שהצליח להידבר איתם וליצור קשר טוב (עברית):
https://youtu.be/e1DRs3G7mko?long=yes
מה היו גני החיות האנושיים?
בשנת 1889, בתערוכה העולמית של פריז שהתקיימה בפארק "שאן דה מארס" (Champ de Marsׂ) שבפריז, הוצג מיצג אמנותי בצורת גן חיות אנושי. זה היה מיצג מעניין במיוחד, אבל מעט מטריד. הסיבה - בגן החיות הזה הוצגו בני אדם.
המחזה הזה לא היה יוצא דופן באותם ימים. קשה אולי להאמין אבל במאה ה-19 פעלו באירופה גני חיות אנושיים (Human zoo). כמו בגן חיות של ימינו, הוצגו לעיני הקהל בני אדם. בתצוגה מפוארת, לחללים המזכירים כלובים ובדומה למתחמי דובים או גורילות של ימינו, הוכנסו כל מי שלא היו אירופאים או בעלי מראה לבן.
אחת האטרקציות המרכזיות בגן החיות האנושי של פריז הייתה אז מה שמנהליו כינו "הכפר הכושי". הוא מנה 400 ילידים מאפריקה, שהציגו לפני קהל המבקרים את חייהם האותנטיים. באטרקציה הזו לבדה ביקרו כ-28 מיליון איש.
לא רק ילידים אפריקאים הוצגו באותם ימים בגני החיות האנושיים. גם אם רוב הילידים היו ממוצא אפריקאי, בגן חיות אנושי הוצגו אז גם אינדיאנים מאמריקה, אבוריג'ינים מאוסטרליה, אינואיטים מהקוטב ובני תרבויות אסייתיות שונות.
לראווה הוצגו אז כל מי שניתן היה להגדיר כ"ילידים", בני קבוצות אתניות שהוגדרו כאוכלוסיות טבעיות וראשוניות במקום מסוים על פני כדור הארץ.
באותה תקופה היו גני החיות האנושיים אטרקציה לאירופים הלבנים והגזענים, שראו במי שלא בא מקרבם אדם נחות ופרימיטיבי. זה היה חלק מהקולוניאליזם שראה את עצמו כמי שמביא את התרבות לשבטים נבערים שחיים כמו חיות בג'ונגלים.
מטרת התצוגות הללו, שנמשכו עד אמצע המאה ה-20, הייתה כמובן בידורית. אבל ממש כמו מופעי ה"פריק שואו" שהקרקסים הנודדים הרבו אז להציג, גם כאן הודגש האופי "הנחות" של הילידים הללו והשוני בינם לבין בני התרבות המערבית.
גני החיות האתנוגרפיים בדרך כלל התבססו על גזענות מדעית ודארוויניזם חברתי. הילידים הללו היו הניגוד לקדמה האנושית ולכן נחשבו כסוג של, אם תרצו," בני אדם מוקדמים". הביקור בגני החיות הללו היה עבור בני התקופה מעין ביקור במוזיאון או במכון מדעי ביזארי...
הנה סיפור הקמתם של גני חיות אנושיים:
https://youtu.be/hal8sxg0fvE?t=16s
עוד על גני החיות האנושיים:
https://youtu.be/i0VOb8HNlJo
בחיוך, אולי כולנו קצת חיות, בקטע טוב כמובן:
https://youtu.be/9fSgRKujZSo
סרטון תיעודי על הצד הזה של הקולוניאליזם:
https://youtu.be/_WFTSM8JppE?long=yes
גני החיות האנושיים בבירות אירופה:
https://youtu.be/JjU3Bob8IFA?long=yes
וגם באמריקה באו לראות שחורים בכלובים:
https://youtu.be/nY6Zrol5QEk?long=yes
מהי תורת הגזע הנאצית ומה האירוניה שבה?
תורת הגזע הנאצית (Nazi Race theory) הייתה חלק משמעותי באידאולוגיה הנאצית, ששלטה בגרמניה של היטלר. בבסיס התורה הזו עמדה אנטישמיות גזענית.
תורה זו הקפידה להציג את היהודים כניגוד של הגרמני הטהור, הנורדי סקנדינבי, כחול העיניים, בהיר השיער והמושלם בתכונותיו כולן. הגרמני הוא על-אדם, שתורם לעולם. מנגד, הוצגו היהודים כגזע נחות, המזיק לעמים התרבותיים והורס את התרבות ואין להרשות לו להתערבב עם הגזע הגרמני, שכן הוא תת-אדם.
הנאצים נטו לראות את תורתם כהמשך טבעי לתיאוריית האבולוציה של דארווין. לפי תפיסתם המעוותת של הנאצים, הגזעים הנחותים כמו הפולנים והצ'כים צריכים בעתיד להיות המשרתים של הגרמנים, שהם הגזע העליון ויוצר התרבות.
כשעלה היטלר לשלטון, הוא החל כמעט מיד במימוש חלומותיו המטורפים לנקות את גרמניה ובהמשך את אירופה כולה, מהיהודים.
היטלר ראה צורך ב"מרחב מחיה" לעם הגרמני. זאת מכיוון שלפי תפיסתו המעוותת העולם שרוי זה מכבר במלחמת גזעים המחייבת הכרעה. חיסול היהודים, הצוענים והמוגבלים, הוא לדעתו חסד שעושים הנאצים עם גרמניה ועושים הגרמנים עם העולם.
בתקופת השלטון הנאצי הוכפף הכל לתורת הגזע. היהודים, עוד הרבה לפני שיתחיל חיסולם המסיבי, במה שהנאצים יכנו "הפתרון הסופי", לא הורשו היהודים לעבוד או ללמוד, נשללו מהם כל הזכויות והם הפכו למוקצים. בהמשך יועברו לגטו סגור ומשם קצרה הדרך למחנות המוות וההשמדה.
מהיהודים גם נשללה ב"חוקי נירנברג" זכות ההצבעה בבחירות פוליטיות ונאסרה זוגיות בין גרמנים יהודים ולא-יהודים, שהוגדרה כ"ביזיון הדם" (Blutschande). גרמנים שנתפסו בקשרי זוגיות עם יהודים נענשו, ונישואים חדשים כאלה נאסרו לחלוטין.
בהמשך ינוסח גם מדרג של "דם יהודי", קטגוריות כמו "יהודי מלא" (Volljude), "חצי יהודי" (Halbjude) ו"רבע יהודי" (Vierteljude). הן יגדירו על מי חלים חוקי נירנברג ויתבססו על אילנות יוחסין. הקטגוריות הללו עתידות לקבוע בשנות השלטון הנאצי מי יחיו ומי ימותו וישפיעו על חיי רבים.
אגב, אחת הסיבות העיקריות למפלת הנאצים, שהתחילו את המלחמה כצבא החזק באירופה, הייתה למרבה האירוניה תורת הגזע שלהם. בגללה הם הפסידו את גדולי המוחות, שיכולים היו לייצר להם את הנשק הסופי בהחלט - את פצצת האטום.
כי נחשו מי היו החוקרים והמהנדסים המרכזיים שתרמו לפצצת האטום האמריקאית? - יהודים. אלה אותם היהודים שהיו יכולים להיות המפתח האפשרי לניצחון הנאצים ולהשתלטות שלהם על העולם. אבל בשל גזירות הנאצים והרדיפות שלהם, הם ברחו מאירופה הנאצית ופנו לארצות הברית, שם הפכו למוחות חשובים בפרויקט פצצת האטום.
אתם יכולים לשמוע את האירוניה ההיסטורית בצחקוק המגחך שלה? - רק עצוב שהיטלר, בזמן שהוא כורה את הקבר של הרייך השלישי ושלו עצמו, לקח עימו עוד 50 מיליון מתים ובתוכם 6 מיליון יהודים שלא עשו לו דבר.
הנה תורת הגזע הנאצית (עברית):
https://youtu.be/c7BemrjLtpo
העיקור שעשו הגרמנים תחולי נפש, לנכים ולבעלי פגמים גנטיים (מתורגם):
https://youtu.be/gz9_A1hicFM
וסרטון תיעודי על תורת הגזע של הנאצים (עברית):
https://youtu.be/ad3kObAJvXo?long=yes
מי הספורטאי השחור שקלקל להיטלר את המסיבה?
זו היתה שנת 1936. מנהיג גרמניה הנאצית אדולף היטלר רצה לנצל את האולימפיאדה שנערכה בברלין כדי להראות לעולם את עליונות "הגזע הארי", הגרמני וזה שלפי תורת הגזע של היטלר הוא הגזע העליון. אותה תורת גזע הפכה עם עלייתו של היטלר לשלטון לאידאולוגיה של גרמניה הנאצית כולה וממנה נובע שהספורטאים הגרמנים ינצחו ללא הפסק.
מי שקלקל לפיהרר הנאצי את החגיגה היה ג'סי אוונס (Jesse Owens), אתלט אמריקני שצבע עורו שחור. כשהוא עומד בראש האתלטים האמריקנים השחורים הביס אוונס שוב ושוב את הגרמנים, בכל תחרות שבה השתתף באולימפיאדה.
4 מדליות זהב קטף האתלט השחור והדגים את עליונותו על כל אתלט במשחקים האולימפיים של ברלין 36.
הגרמנים הובסו שוב ושוב על ידי אוונס וחבריו השחורים והיטלר רק התעצבן יותר ויותר. לבסוף דווח כי אדולף היטלר נטש בכעס את האיצטדיון, לאור הנצחונות של האצן האמריקני שהמשיך לזכות בתחרויות. זה לא מדויק. האמת שהיטלר, שביום הראשון לחץ את ידי המנצחים הגרמנים, נדרש על ידי הוועד האולימפי, ללחוץ את ידי כל המנצחים. כדי שלא ללחוץ את ידי אוונס, הוא עזב את האצטדיון והלך הביתה.
כך או כך, אוונס, שהכינוי שלו היה כבר אז "הקליע השחום", זכה ב-4 מדליות זהב במשחקים האולימפיים של ברלין 1936. הוא היה לאתלט הראשון בהיסטוריה שזכה ב-4 מדליות זהב באולימפיאדה אחת (בריצות למרחק 100 מטר, 200 מטר ובריצת השליחים ובעוד ענף שבו הצטיין: קפיצה לרוחק) ונחשב מאז לאחד האתלטים הגדולים בכל הזמנים.
ליד הישגיו המדהימים בריצה, ראוי לציין את שיאו בקפיצה לרוחק. אוונס היה מלך האולימפיאדה של 1936 והאיש המהיר בעולם, אבל את הנצחון בקפיצה לרוחק הוא חייב למתחרה הגדול שלו, לוץ לונג הגרמני, שייעץ לו כיצד לשפר את קפיצתו. בכך, למעשה, הוא עצמו הובס על ידי אוונס. אותו לוץ רץ כדי לברך אותו מיד אחרי קפיצתו של אוונס - וכל זאת לעיני הפיהרר שלו...
כך הפך אוונס לקופץ לרוחק הראשון בהיסטוריה שקפץ למרחק מעל 8 מטר (שיאו היה 8.13 מטר) והוא החזיק בשיא העולמי למשך 25 שנים! - לוץ עצמו, אגב, נלחם ונהרג בקרב כמה שנים אחר-כך, בשירותו הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה.
אבל גם לג'סי אוונס לא חיכה עתיד מזהיר. כשהוא חזר לארצות הברית הגזענית, איש לא חיכה לו. לדאבונו, ממש כמו היטלר, הנשיא רוזוולט גם הוא לא נפגש איתו.
אוונס עבד בעבודות מזדמנות ולפרנסתו הוא נאלץ להתחרות בכלבים ובסוסים. גם אותם הוא ניצח וכשנשאל איך ספורטאי במעמדו עוסק בדברים כאלו, הוא ענה שאת המדליות שלו הוא לא יכול לאכול.
לאחר שסיים את הקריירה הספורטיבית שלו הפך אוונס למעשן כבד, ונהג לעשן המון סיגריות. זה הוביל למחלת סרטן הריאות ולמותו מהמחלה.
לקח שנים עד שאמריקה נזכרה בו שוב והחלה לכבד את הספורטאי השחור שהראה להיטלר את הדרך החוצה מהאיצטדיון ולה הביא כל כך הרבה כבוד. היום נקרא על שמו של אוונס רחוב אפילו בברלין, בבירת גרמניה.
הנה ג'סי אוונס:
http://youtu.be/quQopJmQry4
תגובתו של היטלר לתבוסה הגרמנית מול אוונס, המנצח שוב ושוב:
https://youtu.be/HCmvDwDocrw
סיפורם של אוונס ולוץ לונג הגרמני שסייע לו לעיני היטלר:
https://youtu.be/_O7qXP1ywhM
קומיקאי אמריקאי מתאר את אכזבתו של הדיקטטור:
https://youtu.be/rJW7wWqGNDI
תכנית חינוכית על סיפורו של ג'סי אוונס (עברית):
https://youtu.be/rIB4V8GZ1-Q?long=yes
וסרט תיעודי על הספורטאי הגדול והסמל של האתלטיקה האמריקאית:
https://youtu.be/gn-Xg158TcQ?long=yes
גזענות היא התייחסות או התנהגות שמפלה בין אנשים, בגלל צבעם, גזעם, הלאום או הדת שלהם. הנאצים, למשל, פיתחו תורת גזע גזענית שראתה ביהודים ובעמים אחרים, נחותים לעומת הגרמנים. הם גם הפכו את הגזענות הזו להשמדת-עם ליהודים, במהלך השואה, ולבני עמים רבים במלחמת העולם השניה.
להבדיל, גזענים בישראל עלולים לראות בבני הלאום הערבי נחותים מהיהודי, ביהודים מאפריקה נחותים לעומת יהודים שמוצאם מארצות אירופה וכדומה, או בילדים שמוצאם במדינות המזרח פחות ראויים ללמוד עם ילדים שמוצאם אשכנזי - כל אלה הן תפיסות גזעניות שראוי לגנות.
כל בני האדם שווים הם!
הנה ביטויי גזענות בישראל (עברית):
http://youtu.be/MXhWZVb-tcw
משל על גזענות ומה שהיא גורמת לנו:
http://youtu.be/htEtTra7rdw
גזענות בעיניים של ילד:
https://youtu.be/muy5zpqslRc
דוגמה לגזענות שמופנית כנגד אנשים דגולים (מתורגם):
https://youtu.be/dKku0AfTs0c
הביטוי הכי טוב לשינויים לטובה שההיסטוריה מביאה הוא בשיר הנפלא "שינוי עומד לבוא" של סם קוק:
https://youtu.be/wEBlaMOmKV4
ופרסומת של קבוצת כדורגל נגד הגזענות בכדורגל (עברית):
http://youtu.be/rcnUiMq53Fw
יש מי שיתקשו להאמין אולי שעד לפני זמן לא רב שרר בדרום אפריקה משטר גזעני להפליא. אפרטהייד (Apartheid) היא הפרדה של אנשים, על בסיס גזעי. ההפרדה הזו הייתה מוחלטת. היא הייתה הפרדה כלכלית, תרבותית, פוליטית, חברתית וחינוכית.
הדרום אפריקאים הלבנים הקצו לשחורים אזורי מגורים נפרדים משלהם ואסרו עליהם להתגורר בשכונות של לבנים. היו אוטובוסים לשחורים וללבנים בנפרד, בתי קפה, קולנוע וספסלים נפרדים ללבנים ושחורים, מקומות עבודה נפרדים, מקומות בילוי נפרדים וכך הלאה.
השחורים במשטר האפרטהייד הופלו לרעה בכל צורה אפשרית. היו מקצועות שנאסר ללמד בבתי הספר לתלמידים שחורים. נער שחור לא הורשה ללמוד מקצועות מסוימים. השחורים יועדו להיות המשרתים והמשרתות ולעבוד בשביל הלבנים בדרום אפריקה.
האפרטהייד היה חלק משיטת שלטון שהתבססה על החוק במדינה הדרום אפריקאית. החוק כמובן נחקק על ידי המיעוט הלבן והחזק, שרק הוא הורשה לבחור ולהיבחר לשלטון. כל ממד באפליה שהייתה נהוגה בין הלבנים והשחורים במדינה היה מעוגן בחוק זה, שכפה על השחורים את שליטת האדם הלבן.
סופו הרשמי של משטר האפרטהייד הגיע כשהנשיא הלבן פרדריק דה-קלרק עשה הסכם עם נלסון מנדלה ואנשיו, על ביטול האפרטהייד ובחירות דמוקרטיות בדרום אפריקה. כשהללו התקיימו הן הביאו לתום שלטונם של הלבנים בדרום אפריקה ולעלייתם של נלסון מנדלה ומפלגתו להנהגת המדינה.
עם זאת, גם היןם נמשכת ההפרדה בין לבנים ושחורים בדרום אפריקה, על בסיס כלכלי. שכונות הלבנים הם עשירות ומוגנות היטב, בעוד מרבית השחורים חיים בעוני מכמיר לב.
פירוש המילה "אפרטהייד" הוא הפרדה והיא נולדה משפות הלבנים של דרום אפריקה, הבורית וההולנדית.
הנה סיפור האפרטהייד בדרום אפריקה, כיצד החל וכיצד הובא לסופו (מתורגם):
https://youtu.be/ke4kVFycpYY
האפרטהייד באנגלית:
http://youtu.be/S7yvnUz2PLE
סרטונים מהתקופה שמתארים איך נראתה גזענות האפרטהייד:
http://youtu.be/2f2k6iDFCL4
המדיניות הזו נולדה ממיתוס "האדמה הריקה" שלטענתם מצאו הלבנים כשהגיעו והתיישבו בדרום אפריקה (מתורגם):
https://youtu.be/3GWqM-IoAgM
דוגמה לשוויון שאנו מעודדים (עברית):
http://youtu.be/Mmwj0Exby-I
ההפרדה בסטטוס כלכלי בין שכונות הלבנים והשחורים של דרום אפריקה:
https://youtu.be/NVH7JewfgJg?long=yes
תכנית חינוכית על האפרטהייד בדרום-אפריקה (עברית):
http://youtu.be/_t-JIHWv35k?long=yes
וסרט תיעודי על הניצחון על האפרטהייד הדרום אפריקאי:
http://youtu.be/IKDrRdfvUg8?long=yes
אפליה (Discrimination) היא התייחסות שונה ולא הוגנת, לאדם או לקבוצה. אפליה מתבססת על מאפיינים כמו מוצא, מגדר, גיל, דת, נטייה מינית או מוגבלות כלשהי. מדובר בתופעה חברתית נוראה, הפוגעת בזכויות האדם ובשוויון הזדמנויות.
אפליה יכולה להיות גלויה או סמויה, כשאת האפלייה הסמויה קשה יותר לזהות. נסו לבדוק לעצמכם בחלוקה הבאה איזו אפלייה היא גלויה ואיזו סמויה:
בתחום הדיור האפליה תהיה בצורה של סירוב להשכיר או למכור נכס לאנשים מקבוצה מסוימת באוכלוסיה.לא פעם זה יהיה על רקע של גזע, לאום או מוצא, כשהסירוב מצד המפלה נובע מרצון נסתר למנוע התנגשות תרבותית או ירידה בערך הדירות, בשל סטריאוטיפים וגזענות. לא פעם הנימוק שיושמע למסורב יהיה בגדר תירוץ.
בשוק העבודה יכולה האפליה להתבטא בסירוב של מעסיקים לקבל אדם לעבודה או לשלם שכר נמוך יותר, בשל היותו ממוצא אתני כלשהו או מסיבות מגדריות.
במערכת החינוך האפליה תתבטא לא פעם באי-שוויון מרגיז בגישה למשאבים חינוכיים ולעתים בהפרדה של תלמידים לפי הרקע החברתי-כלכלי שלהם, או במקרים קיצוניים, לפי מוצא או צבע עור.
בשירותים הציבוריים אפליה תתבטא בשירות ירוד יותר לאנשים מרקע מסוים, או במקרים קיצוניים אף בסירוב לספק שירות לאנשים על בסיס מאפייניהם השונים.
עוד סוג של אפליה, חמורה וקיצונית יותר, היא אפלייה מוסדית, שמתבטאת במדיניות או חוקים רשמיים, המפלים באופן שיטתי קבוצות באוכלוסייה. במקרים של מדינות כמו שרום אפריקה, או גרמניה הנאצית, למשל, הפלו חוקים היסטוריים את השחורים או היהודים, בהתאמה ומנעו זכות לשבת במקומות מסוימים, לעבוד, לפתוח עסקים. בארצות רבות אין, או לא הייתה, זכות הצבעה לנשים , למיעוטים אתניים וכדומה.
המאבק באפליה הוא מרכיב חשוב בקידום של צדק חברתי ושוויון זכויות לכל אדם, באשר הוא.
הנה אפליה בקבלה לעבודה (עברית):
https://youtu.be/0PNU6GXk5WU
יש מי שחווים אפליה על רקע של גזע, צבע עור או מוצא:
https://youtu.be/NyXVdit9cDc
יש אפליה טכנולוגית על בסיס מגדרי (עברית):
https://youtu.be/O25oWJwSPg0
ונרגיע רגע באפליה שנשמעת מצחיקה, גם כשהיא ממש מרגיזה (עברית):
https://youtu.be/BlCB51GXcDM
בטח שמעתם שאנשים אומרים דברים כמו בלונדיניות הן טיפשות, יהודים הם חכמים או אוהבים כסף ושעל ערבים אי אפשר לסמוך - אלה סְטֵרֵאוֹטִיפּים (Stereotypes) והם גרועים, גם אם רובנו איכשהו אוחזים בהם, ברמה זו או אחרת.
סטראוטיפים הם חשיבה על אנשים לא כאינדיבידואלים, כאנשים שהם ייחודיים ושונים מאחרים, אלא כחברים בקבוצה, מה שאומר שמאפייניה של אותה קבוצה דובקים גם בהם כפרטים.
המעניין הוא שלא כל כך חשוב מה טבען של האמונות לגבי הקבוצה - חיוביות, שליליות, נכונות או שגויות. הסטריאוטיפים משמשים אותנו לא פעם כדי לקטלג אנשים אחרים במהירות ובקלות, מבלי להתחשב בהם עצמם, באופיים האמיתי, בייחוד שלהם.
לא טוב.
הרי זו הכללה הקשורה למאפייניה של קבוצה חברתית כלשהי, תוך הדבקה של המאפיינים הללו לכל חבר וחברה בקבוצה, בלי הבדל ביניהם.
אגב, בדרך כלל הסטריאוטיפ יהיה על קבוצה חברתית, שיש לה בסיס אתני, מגדרי ולעתים מאפיין חיצוני, כמו הבלונד שהודגם בהתחלה או בעלי אף סולד למשל.
מדובר בסוג של דעות קדומות או הכללות על קבוצה וחבריה, שקשה מאוד לשנות אותן. ההתייחסות לקבוצות בחברה ולתכונות שלהן או לדברים המיוחסים להן, עוברת לפרטים, כלומר לחברי הקבוצה, ללא הבחנה בין אדם לאדם.
הפירוש של המילה שמקורה ביוונית סְטֵרֵאוֹטִיפּ הוא "רושם מוצק" או בתרגום מילולי "חריתת רושם". יש לו גם מילה עברית לא רעה - "הֶטְפֵּס", מלשון טיפוס.
#מה ההבדל בין סטריאוטיפ לדעה קדומה?
מדובר במשהו שהוא שונה במעט מסתם דעה קדומה. כי בעוד שדעה קדומה היא עמדה מוקדמת, בדרך כלל שלילית כמובן, שיש כלפי אדם שעדיין לא הייתה לנו איתו כל אינטראקציה חברתית, אלא רק על סמך השתייכותו החברתית, בסטריאוטיפ מדביקים את מאפייני הקבוצה על הפרט בכל מקרה, גם אם וכשמכירים אותו.
הדעה הקדומה נוטה להביא ליחס חברתי משפיל, להתנהגות עוינת ולביטויים שליליים ואף מפלים לרעה חברים המשתייכים לקבוצה חברתית מסוימת. כי איכשהו, אצל בעלי דעות קדומות תהיה נטייה כמעט בשגרה להעריך את חבריה של הקבוצה
חברתית באופן שלילי או לפחות להעריך אותם בעיקר על סמך השתייכותם לקבוצה זו.
#האם סטראוטיפים הם שליליים?
בהחלט לא. בניגוד לדעות קדומות, הסטראוטיפ לא חייב להיות בעל אופי שלילי. במקור הוא מסייע לנו להתמודד מול כמויות מידע גדולות במהירות. כי כשאיננו יודעים על אדם יכול המידע על הקבוצות אליהן הוא משתייך לסייע לנו במהירות באבחון של דרכי התקשורת וההבנה שלו או שלה.
הבעיה היא, אפרופו ההבדל שבין סטראוטיפ לדעה קדומה, כשמערבבים ביניהם. אם הופך הסטראוטיפ לדעה קדומה, היא יכולה לפגוע באדם שמולו אנו עומדים. יש גם מי שמזכירים בעיה פחות מדוברת, לפיה דעה קדומה שהייתה לנו ולכאורה מתאמתת אצל אדם פרטי, עלולה להפוך או לחזק סטראוטיפ, שיפגע מעתה באנשים הנמנים על העדה, הדת, הלאום שלו וכדומה.
הנה הסטריאטיפים, שמרגישים לרבים כאילו כולנו ממוינים, מתויגים ומסווגים לתוך קופסאות ומגרות חברתיות מדומות (מתורגם):
https://youtu.be/6HY04AzsomY
יש סטריאוטיפים מגדריים, של בנים ובנות, שפעם היו בכלל הפוכים (מתורגם):
https://youtu.be/c36nzG5VUow
הסיבה שאנחנו לא אוהבים לשמוע שפות זרות ברחוב שלנו (עברית):
https://youtu.be/H2r3W9sOB6o
גם המבטא מציק לנו (עברית):
https://youtu.be/aIYjWWuTJAM
אנחנו כמו שרואים אותנו מבחוץ (עברית):
https://youtu.be/5nSD0yuhR3c
שיר של זמר שלא רוצה שיגדירו אותו (עברית):
https://youtu.be/80GtXgCSYJw
פואטרי סלאם מבריק של ערביה ישראלית (עברית):
https://youtu.be/6z7NL4Saasg
שיר סטריאוטיפי בוואן שוט ובחיוך (עברית):
https://youtu.be/ValQdjCfjN4
בחיוך על הסטראוטיפים שנפגשים במסדרון (עברית):
https://youtu.be/w4W0sRUa_jY
וכתבת טלוויזיה על סטראוטיפים בישראל (עברית):
https://youtu.be/Yc-pwo0wNVw?long=yes
גזענות
"האם זה אקדח? האם זה סכין? האם זה ארנק? אלה חייך - זה לא סוד חבר, אתה עלול למות רק מפני שאתה חי בעור האמריקני שלך" - שר הזמר האמריקאי ברוס ספרינגסטין בשיר "עור אמריקאי", או כמו שכולם מכנים "41 יריות". את השיר הוא כתב על הריגת בחור שחור בידי שוטרים, בניו יורק סיטי בשנת 1999.
41 היריות הגורליות הללו לא נורו כלפי מפיונר מסוכן, או רוצח אלים. הן נורו לעבר בחור רגיל בשם אמאדו דיאלו (Amadou Diallo). כל פשעו היה שחזותו תאמה לזו של מבוקש שהמשטרה חיפשה זמן רב והשוטרים הגיעו לביתו לאחר שאספו מידע שהחשיד אותו.
אמאדו שהיה מהגר שחור, נורה על ידי ארבעה שוטרים בכניסה לביתו. השוטרים טענו במשפט שסברו שהוא שולח את ידו לאקדח, בעוד שהוא שלח את היד אל ארנקו. אז הם ירו בו 41 יריות. לא פחות.
רבים גינו במהלך המשפט את הקלות שבה נוהגים שוטרים להפעיל אלימות כלפי חשודים שחורים באמריקה. המחמירים רואים בהריגה הזו, כמו במקרים דומים לא מעטים לאורך השנים, סוג של משפט שדה או הוצאה להורג, בחסות הלא-אדיבה של הגזענות הלבנה באמריקה.
כשהסתיים המשפט בזיכויים של השוטרים שירו באמאדו דיאלו, פרצו הפגנות ענק בניו-יורק והולידו מחאה גדולה. הרצח של דיאלו נגרם לדברי המוחים רק בשל צבע עורו.
את השיר, שאומר בסוף ש"אתה עלול למות רק משום שאתה חי בעור האמריקאי שלך", כתב ספרינגסטין, היוצר הכי חברתי באמריקה, בכדי להעלות את הבעיה החברתית שהשחורים של אמריקה צועקים כבר חצי מאה ללא הפסקה. ספרינסטין ועוד רבים כמוהו באמריקה, לאו דווקא שחורים, מסכימים שגזענות וסטריאוטיפים מובילים לכך שהאצבע של השוטרים על ההדק נוטה להיות קלה יותר, כשמדובר בגברים שחורים.
הנה סיפורו של אמאדו דיאלו:
https://youtu.be/jVDblWOBZGA
שירו המצמרר של ברוס ספרינגסטין על 41 היריות הללו:
https://youtu.be/aQMqWAiWPMs
מצגת וידאו עם תמונות של הברוטאליות והגזענות נגד שחורים באמריקה:
https://youtu.be/zKk5NpH3Hl0
וגם כאן:
https://youtu.be/nghqjBwZTiE
קו קלוקס קלאן (Ku Klux Klan או בקיצור KKK) הוא ארגון ידוע לשמצה ורווי שנאה וגזענות שהתפתח בארצות הברית. חברי הארגון, לבנים אמריקאיים ושמרנים, מזוהים במצעדי הלפידים המאיימים שלהם, שהם עורכים בלילות כשהם עטויים בברדסים לבנים ובמעשי אלימות ופשע כנגד שחורים ובני מיעוטים.
חברי הארגון הגזעני "קו קלוקס קלאן" דגלו תמיד בעליונות הגזע הלבן. הארגון המוכר נוסד בשנת 1915, אך השתמש בשם של ארגון קודם בעל שם זהה, שפעל במאה ה-19. בארגון הראשון פעלו לבנים מהדרום, שזה עתה הובס במלחמת האזרחים האמריקאית. אז הם התנגדו לשיקום שכפה הצפון המנצח על הדרום והתמקדו במעשי טרור ורצח של אלפים מתושבי הצפון שהגיעו לסחור ולשקם את דרום ארה"ב ושל עבדים שזה עתה שוחררו מהעבדות.
הארגון החדש, שהוקם בהשראת הסרט הגזעני והחשוב "הולדתה של אומה", היה זהיר יותר אך עדיין מזוהה באנטישמיות שלו. בשנות ה-20 של המאה הקודמת, בשיא כוחו, הגיע הארגון למיליוני חברים ול-15 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה בארה"ב ובהדרגה הוסיפו חברי ה-KKK לרשימת השנואים שלהם גם את הקתולים והמהגרים לארה"ב. אך במהלך "השפל הגדול" ומלחמת העולם השנייה הקו קלוקס קלאן הלך והדרדר, בין השאר בגלל תמיכת חלק ממנהיגיו בהיטלר ובאידיאולוגיה הנאצית.
כיום ישנן בארה"ב "קבוצות שנאה" רבות המזהות עצמן כ-KKK, אך הן פועלות עצמאית ואף מפוצלות ביניהן.
הנה הולדת הקו קלוקס קלאן:
https://youtu.be/5CTG58jIlNA
בסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?":
https://youtu.be/VoIebIKNS4s
הקו קלוקס קלאן היום:
https://youtu.be/5VzKRI7JbVk
וכתבת טלוויזיה על האפרו-אמריקאי שהצליח להידבר איתם וליצור קשר טוב (עברית):
https://youtu.be/e1DRs3G7mko?long=yes
בשנת 1889, בתערוכה העולמית של פריז שהתקיימה בפארק "שאן דה מארס" (Champ de Marsׂ) שבפריז, הוצג מיצג אמנותי בצורת גן חיות אנושי. זה היה מיצג מעניין במיוחד, אבל מעט מטריד. הסיבה - בגן החיות הזה הוצגו בני אדם.
המחזה הזה לא היה יוצא דופן באותם ימים. קשה אולי להאמין אבל במאה ה-19 פעלו באירופה גני חיות אנושיים (Human zoo). כמו בגן חיות של ימינו, הוצגו לעיני הקהל בני אדם. בתצוגה מפוארת, לחללים המזכירים כלובים ובדומה למתחמי דובים או גורילות של ימינו, הוכנסו כל מי שלא היו אירופאים או בעלי מראה לבן.
אחת האטרקציות המרכזיות בגן החיות האנושי של פריז הייתה אז מה שמנהליו כינו "הכפר הכושי". הוא מנה 400 ילידים מאפריקה, שהציגו לפני קהל המבקרים את חייהם האותנטיים. באטרקציה הזו לבדה ביקרו כ-28 מיליון איש.
לא רק ילידים אפריקאים הוצגו באותם ימים בגני החיות האנושיים. גם אם רוב הילידים היו ממוצא אפריקאי, בגן חיות אנושי הוצגו אז גם אינדיאנים מאמריקה, אבוריג'ינים מאוסטרליה, אינואיטים מהקוטב ובני תרבויות אסייתיות שונות.
לראווה הוצגו אז כל מי שניתן היה להגדיר כ"ילידים", בני קבוצות אתניות שהוגדרו כאוכלוסיות טבעיות וראשוניות במקום מסוים על פני כדור הארץ.
באותה תקופה היו גני החיות האנושיים אטרקציה לאירופים הלבנים והגזענים, שראו במי שלא בא מקרבם אדם נחות ופרימיטיבי. זה היה חלק מהקולוניאליזם שראה את עצמו כמי שמביא את התרבות לשבטים נבערים שחיים כמו חיות בג'ונגלים.
מטרת התצוגות הללו, שנמשכו עד אמצע המאה ה-20, הייתה כמובן בידורית. אבל ממש כמו מופעי ה"פריק שואו" שהקרקסים הנודדים הרבו אז להציג, גם כאן הודגש האופי "הנחות" של הילידים הללו והשוני בינם לבין בני התרבות המערבית.
גני החיות האתנוגרפיים בדרך כלל התבססו על גזענות מדעית ודארוויניזם חברתי. הילידים הללו היו הניגוד לקדמה האנושית ולכן נחשבו כסוג של, אם תרצו," בני אדם מוקדמים". הביקור בגני החיות הללו היה עבור בני התקופה מעין ביקור במוזיאון או במכון מדעי ביזארי...
הנה סיפור הקמתם של גני חיות אנושיים:
https://youtu.be/hal8sxg0fvE?t=16s
עוד על גני החיות האנושיים:
https://youtu.be/i0VOb8HNlJo
בחיוך, אולי כולנו קצת חיות, בקטע טוב כמובן:
https://youtu.be/9fSgRKujZSo
סרטון תיעודי על הצד הזה של הקולוניאליזם:
https://youtu.be/_WFTSM8JppE?long=yes
גני החיות האנושיים בבירות אירופה:
https://youtu.be/JjU3Bob8IFA?long=yes
וגם באמריקה באו לראות שחורים בכלובים:
https://youtu.be/nY6Zrol5QEk?long=yes
תורת הגזע הנאצית (Nazi Race theory) הייתה חלק משמעותי באידאולוגיה הנאצית, ששלטה בגרמניה של היטלר. בבסיס התורה הזו עמדה אנטישמיות גזענית.
תורה זו הקפידה להציג את היהודים כניגוד של הגרמני הטהור, הנורדי סקנדינבי, כחול העיניים, בהיר השיער והמושלם בתכונותיו כולן. הגרמני הוא על-אדם, שתורם לעולם. מנגד, הוצגו היהודים כגזע נחות, המזיק לעמים התרבותיים והורס את התרבות ואין להרשות לו להתערבב עם הגזע הגרמני, שכן הוא תת-אדם.
הנאצים נטו לראות את תורתם כהמשך טבעי לתיאוריית האבולוציה של דארווין. לפי תפיסתם המעוותת של הנאצים, הגזעים הנחותים כמו הפולנים והצ'כים צריכים בעתיד להיות המשרתים של הגרמנים, שהם הגזע העליון ויוצר התרבות.
כשעלה היטלר לשלטון, הוא החל כמעט מיד במימוש חלומותיו המטורפים לנקות את גרמניה ובהמשך את אירופה כולה, מהיהודים.
היטלר ראה צורך ב"מרחב מחיה" לעם הגרמני. זאת מכיוון שלפי תפיסתו המעוותת העולם שרוי זה מכבר במלחמת גזעים המחייבת הכרעה. חיסול היהודים, הצוענים והמוגבלים, הוא לדעתו חסד שעושים הנאצים עם גרמניה ועושים הגרמנים עם העולם.
בתקופת השלטון הנאצי הוכפף הכל לתורת הגזע. היהודים, עוד הרבה לפני שיתחיל חיסולם המסיבי, במה שהנאצים יכנו "הפתרון הסופי", לא הורשו היהודים לעבוד או ללמוד, נשללו מהם כל הזכויות והם הפכו למוקצים. בהמשך יועברו לגטו סגור ומשם קצרה הדרך למחנות המוות וההשמדה.
מהיהודים גם נשללה ב"חוקי נירנברג" זכות ההצבעה בבחירות פוליטיות ונאסרה זוגיות בין גרמנים יהודים ולא-יהודים, שהוגדרה כ"ביזיון הדם" (Blutschande). גרמנים שנתפסו בקשרי זוגיות עם יהודים נענשו, ונישואים חדשים כאלה נאסרו לחלוטין.
בהמשך ינוסח גם מדרג של "דם יהודי", קטגוריות כמו "יהודי מלא" (Volljude), "חצי יהודי" (Halbjude) ו"רבע יהודי" (Vierteljude). הן יגדירו על מי חלים חוקי נירנברג ויתבססו על אילנות יוחסין. הקטגוריות הללו עתידות לקבוע בשנות השלטון הנאצי מי יחיו ומי ימותו וישפיעו על חיי רבים.
אגב, אחת הסיבות העיקריות למפלת הנאצים, שהתחילו את המלחמה כצבא החזק באירופה, הייתה למרבה האירוניה תורת הגזע שלהם. בגללה הם הפסידו את גדולי המוחות, שיכולים היו לייצר להם את הנשק הסופי בהחלט - את פצצת האטום.
כי נחשו מי היו החוקרים והמהנדסים המרכזיים שתרמו לפצצת האטום האמריקאית? - יהודים. אלה אותם היהודים שהיו יכולים להיות המפתח האפשרי לניצחון הנאצים ולהשתלטות שלהם על העולם. אבל בשל גזירות הנאצים והרדיפות שלהם, הם ברחו מאירופה הנאצית ופנו לארצות הברית, שם הפכו למוחות חשובים בפרויקט פצצת האטום.
אתם יכולים לשמוע את האירוניה ההיסטורית בצחקוק המגחך שלה? - רק עצוב שהיטלר, בזמן שהוא כורה את הקבר של הרייך השלישי ושלו עצמו, לקח עימו עוד 50 מיליון מתים ובתוכם 6 מיליון יהודים שלא עשו לו דבר.
הנה תורת הגזע הנאצית (עברית):
https://youtu.be/c7BemrjLtpo
העיקור שעשו הגרמנים תחולי נפש, לנכים ולבעלי פגמים גנטיים (מתורגם):
https://youtu.be/gz9_A1hicFM
וסרטון תיעודי על תורת הגזע של הנאצים (עברית):
https://youtu.be/ad3kObAJvXo?long=yes
זו היתה שנת 1936. מנהיג גרמניה הנאצית אדולף היטלר רצה לנצל את האולימפיאדה שנערכה בברלין כדי להראות לעולם את עליונות "הגזע הארי", הגרמני וזה שלפי תורת הגזע של היטלר הוא הגזע העליון. אותה תורת גזע הפכה עם עלייתו של היטלר לשלטון לאידאולוגיה של גרמניה הנאצית כולה וממנה נובע שהספורטאים הגרמנים ינצחו ללא הפסק.
מי שקלקל לפיהרר הנאצי את החגיגה היה ג'סי אוונס (Jesse Owens), אתלט אמריקני שצבע עורו שחור. כשהוא עומד בראש האתלטים האמריקנים השחורים הביס אוונס שוב ושוב את הגרמנים, בכל תחרות שבה השתתף באולימפיאדה.
4 מדליות זהב קטף האתלט השחור והדגים את עליונותו על כל אתלט במשחקים האולימפיים של ברלין 36.
הגרמנים הובסו שוב ושוב על ידי אוונס וחבריו השחורים והיטלר רק התעצבן יותר ויותר. לבסוף דווח כי אדולף היטלר נטש בכעס את האיצטדיון, לאור הנצחונות של האצן האמריקני שהמשיך לזכות בתחרויות. זה לא מדויק. האמת שהיטלר, שביום הראשון לחץ את ידי המנצחים הגרמנים, נדרש על ידי הוועד האולימפי, ללחוץ את ידי כל המנצחים. כדי שלא ללחוץ את ידי אוונס, הוא עזב את האצטדיון והלך הביתה.
כך או כך, אוונס, שהכינוי שלו היה כבר אז "הקליע השחום", זכה ב-4 מדליות זהב במשחקים האולימפיים של ברלין 1936. הוא היה לאתלט הראשון בהיסטוריה שזכה ב-4 מדליות זהב באולימפיאדה אחת (בריצות למרחק 100 מטר, 200 מטר ובריצת השליחים ובעוד ענף שבו הצטיין: קפיצה לרוחק) ונחשב מאז לאחד האתלטים הגדולים בכל הזמנים.
ליד הישגיו המדהימים בריצה, ראוי לציין את שיאו בקפיצה לרוחק. אוונס היה מלך האולימפיאדה של 1936 והאיש המהיר בעולם, אבל את הנצחון בקפיצה לרוחק הוא חייב למתחרה הגדול שלו, לוץ לונג הגרמני, שייעץ לו כיצד לשפר את קפיצתו. בכך, למעשה, הוא עצמו הובס על ידי אוונס. אותו לוץ רץ כדי לברך אותו מיד אחרי קפיצתו של אוונס - וכל זאת לעיני הפיהרר שלו...
כך הפך אוונס לקופץ לרוחק הראשון בהיסטוריה שקפץ למרחק מעל 8 מטר (שיאו היה 8.13 מטר) והוא החזיק בשיא העולמי למשך 25 שנים! - לוץ עצמו, אגב, נלחם ונהרג בקרב כמה שנים אחר-כך, בשירותו הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה.
אבל גם לג'סי אוונס לא חיכה עתיד מזהיר. כשהוא חזר לארצות הברית הגזענית, איש לא חיכה לו. לדאבונו, ממש כמו היטלר, הנשיא רוזוולט גם הוא לא נפגש איתו.
אוונס עבד בעבודות מזדמנות ולפרנסתו הוא נאלץ להתחרות בכלבים ובסוסים. גם אותם הוא ניצח וכשנשאל איך ספורטאי במעמדו עוסק בדברים כאלו, הוא ענה שאת המדליות שלו הוא לא יכול לאכול.
לאחר שסיים את הקריירה הספורטיבית שלו הפך אוונס למעשן כבד, ונהג לעשן המון סיגריות. זה הוביל למחלת סרטן הריאות ולמותו מהמחלה.
לקח שנים עד שאמריקה נזכרה בו שוב והחלה לכבד את הספורטאי השחור שהראה להיטלר את הדרך החוצה מהאיצטדיון ולה הביא כל כך הרבה כבוד. היום נקרא על שמו של אוונס רחוב אפילו בברלין, בבירת גרמניה.
הנה ג'סי אוונס:
http://youtu.be/quQopJmQry4
תגובתו של היטלר לתבוסה הגרמנית מול אוונס, המנצח שוב ושוב:
https://youtu.be/HCmvDwDocrw
סיפורם של אוונס ולוץ לונג הגרמני שסייע לו לעיני היטלר:
https://youtu.be/_O7qXP1ywhM
קומיקאי אמריקאי מתאר את אכזבתו של הדיקטטור:
https://youtu.be/rJW7wWqGNDI
תכנית חינוכית על סיפורו של ג'סי אוונס (עברית):
https://youtu.be/rIB4V8GZ1-Q?long=yes
וסרט תיעודי על הספורטאי הגדול והסמל של האתלטיקה האמריקאית:
https://youtu.be/gn-Xg158TcQ?long=yes
מי היה מלקולם אקס ששינה את דעתו ונרצח בשל כך?
הם היו שניים, שהנהיגו את מאבק השחורים בארצות הברית בשנות ה-60. התיעוב ביניהם היה גדול וכך גם הפער האידאולוגי. האחד היה איש שלום, מנהיג המחנה הפרגמטי, שדגל בהשתלבות בחלום האמריקאי ושמו מרטין לותר קינג. השני היה מנהיג רדיקלי, שניהל מלחמת צלב בלבנים של אמריקה וקרא למאבק אלים בהם.
השני הזה היה מלקולם אקס (Malcolm X). כמו קינג, גם הוא היה מנהיג ואידיאולוג שחור, בחור מבריק ונואם בחסד, אך בניגוד לקינג, מלקולם אקס קרא לשחורים להתבדל מהלבנים. הוא היה מנהיג המחנה הבלתי מתפשר של הקהילה השחורה. שוב ושוב הוא הטיף לשחורים להתחמש לקראת פעולה אלימה כנגד הלבנים ולהקמת מדינה שחורה ונפרדת בארצות הברית.
חייו של מלקולם אקס עד שם לא היו פשוטים. הבחור שלמד רק עד כיתה ח' והתגאה בכך בהמשך חייו, דיבר בשפה גבוהה ואפילו אקדמית. כששאלו אותו על כך הוא נהג לספר שמאז שהוא הצטרף ל"אחים המוסלמים השחורים", הוא הרבה לקרוא.
בצעירותו מלקולם ניהל קריירת פשע ונכלא. בכלא הוא התאסלם והפך לאחר שחרורו לחבר בכיר ודובר בארגון "אומת האסלאם". הוא גם עלה לרגל למכה ו"חש את השוויון הגדול בחייו". את שם משפחתו שינה ל-X כשאמר "אין לי שם משפחה, כי שם המשפחה הזה ניתן לאבותי על ידי סוחרי העבדים".
הוא לא היה מוכן להיות עבד ואפילו בנפשו. כלוחם למען השחורים והאיסלאם הוא הרחיב את התנועה והרבה להקים מסגדים בערים הגדולות של אמריקה. את הצעירים השחורים הוא שחרר מהחינוך שקיבלו מאמריקה הלבנה, זו שהרגילה אותם שהם נחותים. הוא דחף אותם לרכוש חינוך, כדי שיצטיידו בכלים לחופש. הוא הבטיח שהם ישתחררו, כשיהיו "לא רק נגרים, אלא גם עורכי דין ולא רק עובדי בניין, אלא גם רופאים".
אבל בשלב מאוחר יותר התמתנו הדעות של אקס הקיצוני והוא נטש את הארגון שלו. בתגובה על התמתנותו של מנהיגם ובגידתו באלימות ככלי לשחרור, פעלו נגד מלקולם אקס הקיצוניים מהתנועה. לבסוף כנראה גם רצחו אותו.
אקס נרצח ממש כמו מרטין לותר קינג, המנהיג שוחר השלום שעתיד להירצח 3 שנים אחריו. אבל בעוד קינג נרצח על ידי מתנקש לבן, הוא נרצח על ידי שחורים, כאמור אנשי תנועתו שלו. מנהיגיה הזדעזעו מהתמתנותו ודחפו אותם למעשה. יש סברה שגם הבולשת הפדרלית "הלבנה" ידעה על הרצח המתוכנן ולא מנעה אותו.
בשנות ה-90, בעקבות הקמפיין שלפני הסרט שעשה על מלקולם אקס הבמאי השחור והמצליח ספייק לי, הוא חזר והפך לאישיות נערצת. גם אמני היפהופ הרבו להשתמש בסימפולים של משפטים מתוך נאומיו, בשיריהם ובווידאו קליפים. כך נולדה תופעה של "מלקולמניה" (Malcolmania), שיגעון מלקולם איקס. לפתע נמכרו באמריקה מיליוני חולצות, פוסטרים ומוצרי אקס. השוק המסחרי של מוצרים הנושאים את האיקס שלו הוערך במאות מיליוני דולרים. אפילו נשיא ארצות הברית ביל קלינטון יצא לריצות כשהוא לובש את חולצת האיקס שלו. כך הפך הלוחם הרדיקלי, השחור והמת לאליל ההמונים של אמריקה.
אגב, שנים רבות אחרי מותם של שני "הלא חברים", הושפע גם ממלקולם אקס וגם ממרטין לותר קינג בחור צעיר ושחור, נואם בחסד גם הוא, שיגשים את החלום של השחורים משנות ה-60. הוא יהיה לנשיא ארצות הברית ויגלם את תחילתו של השוויון שחלמו השניים. לצעיר הזה קוראים ברק אובמה.
הנה מלקולם אקס (מתורגם):
https://youtu.be/rpuffmaY_MM
הוא היה נואם חד ומדויק להכאיב (מתורגם):
https://youtu.be/VDlMxE5JKjY
על הקשר שלו עם מוחמד עלי:
https://youtu.be/mQs7wTWnD24
קבלו את הסבריו וניתוחיו את החברה בה השחורים הם הנשלטים (מתורגם):
https://youtu.be/zjJ6K1zt5oQ
קטע מסרט שנעשה עליו (מתורגם):
https://youtu.be/lvR65kesZIs
פואטרי סלאם של סיגלית בנאי על האיש ש"ילבין אותנו" (עברית):
https://youtu.be/BUxJNRURTII
וסיפורו של המנהיג השחור שסרב להיות נחמד (עברית):
https://youtu.be/-DmgJqed-X0?long=yes
הם היו שניים, שהנהיגו את מאבק השחורים בארצות הברית בשנות ה-60. התיעוב ביניהם היה גדול וכך גם הפער האידאולוגי. האחד היה איש שלום, מנהיג המחנה הפרגמטי, שדגל בהשתלבות בחלום האמריקאי ושמו מרטין לותר קינג. השני היה מנהיג רדיקלי, שניהל מלחמת צלב בלבנים של אמריקה וקרא למאבק אלים בהם.
השני הזה היה מלקולם אקס (Malcolm X). כמו קינג, גם הוא היה מנהיג ואידיאולוג שחור, בחור מבריק ונואם בחסד, אך בניגוד לקינג, מלקולם אקס קרא לשחורים להתבדל מהלבנים. הוא היה מנהיג המחנה הבלתי מתפשר של הקהילה השחורה. שוב ושוב הוא הטיף לשחורים להתחמש לקראת פעולה אלימה כנגד הלבנים ולהקמת מדינה שחורה ונפרדת בארצות הברית.
חייו של מלקולם אקס עד שם לא היו פשוטים. הבחור שלמד רק עד כיתה ח' והתגאה בכך בהמשך חייו, דיבר בשפה גבוהה ואפילו אקדמית. כששאלו אותו על כך הוא נהג לספר שמאז שהוא הצטרף ל"אחים המוסלמים השחורים", הוא הרבה לקרוא.
בצעירותו מלקולם ניהל קריירת פשע ונכלא. בכלא הוא התאסלם והפך לאחר שחרורו לחבר בכיר ודובר בארגון "אומת האסלאם". הוא גם עלה לרגל למכה ו"חש את השוויון הגדול בחייו". את שם משפחתו שינה ל-X כשאמר "אין לי שם משפחה, כי שם המשפחה הזה ניתן לאבותי על ידי סוחרי העבדים".
הוא לא היה מוכן להיות עבד ואפילו בנפשו. כלוחם למען השחורים והאיסלאם הוא הרחיב את התנועה והרבה להקים מסגדים בערים הגדולות של אמריקה. את הצעירים השחורים הוא שחרר מהחינוך שקיבלו מאמריקה הלבנה, זו שהרגילה אותם שהם נחותים. הוא דחף אותם לרכוש חינוך, כדי שיצטיידו בכלים לחופש. הוא הבטיח שהם ישתחררו, כשיהיו "לא רק נגרים, אלא גם עורכי דין ולא רק עובדי בניין, אלא גם רופאים".
אבל בשלב מאוחר יותר התמתנו הדעות של אקס הקיצוני והוא נטש את הארגון שלו. בתגובה על התמתנותו של מנהיגם ובגידתו באלימות ככלי לשחרור, פעלו נגד מלקולם אקס הקיצוניים מהתנועה. לבסוף כנראה גם רצחו אותו.
אקס נרצח ממש כמו מרטין לותר קינג, המנהיג שוחר השלום שעתיד להירצח 3 שנים אחריו. אבל בעוד קינג נרצח על ידי מתנקש לבן, הוא נרצח על ידי שחורים, כאמור אנשי תנועתו שלו. מנהיגיה הזדעזעו מהתמתנותו ודחפו אותם למעשה. יש סברה שגם הבולשת הפדרלית "הלבנה" ידעה על הרצח המתוכנן ולא מנעה אותו.
בשנות ה-90, בעקבות הקמפיין שלפני הסרט שעשה על מלקולם אקס הבמאי השחור והמצליח ספייק לי, הוא חזר והפך לאישיות נערצת. גם אמני היפהופ הרבו להשתמש בסימפולים של משפטים מתוך נאומיו, בשיריהם ובווידאו קליפים. כך נולדה תופעה של "מלקולמניה" (Malcolmania), שיגעון מלקולם איקס. לפתע נמכרו באמריקה מיליוני חולצות, פוסטרים ומוצרי אקס. השוק המסחרי של מוצרים הנושאים את האיקס שלו הוערך במאות מיליוני דולרים. אפילו נשיא ארצות הברית ביל קלינטון יצא לריצות כשהוא לובש את חולצת האיקס שלו. כך הפך הלוחם הרדיקלי, השחור והמת לאליל ההמונים של אמריקה.
אגב, שנים רבות אחרי מותם של שני "הלא חברים", הושפע גם ממלקולם אקס וגם ממרטין לותר קינג בחור צעיר ושחור, נואם בחסד גם הוא, שיגשים את החלום של השחורים משנות ה-60. הוא יהיה לנשיא ארצות הברית ויגלם את תחילתו של השוויון שחלמו השניים. לצעיר הזה קוראים ברק אובמה.
הנה מלקולם אקס (מתורגם):
https://youtu.be/rpuffmaY_MM
הוא היה נואם חד ומדויק להכאיב (מתורגם):
https://youtu.be/VDlMxE5JKjY
על הקשר שלו עם מוחמד עלי:
https://youtu.be/mQs7wTWnD24
קבלו את הסבריו וניתוחיו את החברה בה השחורים הם הנשלטים (מתורגם):
https://youtu.be/zjJ6K1zt5oQ
קטע מסרט שנעשה עליו (מתורגם):
https://youtu.be/lvR65kesZIs
פואטרי סלאם של סיגלית בנאי על האיש ש"ילבין אותנו" (עברית):
https://youtu.be/BUxJNRURTII
וסיפורו של המנהיג השחור שסרב להיות נחמד (עברית):
https://youtu.be/-DmgJqed-X0?long=yes
מה היה מועדון הכותנה המיתולוגי?
מועדון הלילה המפורסם "מועדון הכותנה" (Cotton Club) היה מועדון לילה שפעל בשכונת הארלם שבניו יורק.
במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים שימש המועדון כמוקד בילוי פופולרי של חובבי ג'אז ונהגו להופיע בו מוסיקאי ג'אז וקומיקאים שחורים (אפרו-אמריקאים), בפני קהל לבן.
לילות ימי ראשון ב"מועדון הכותנה" התאפיינו בידוענים ואישים רבים מצמרת הבידור של ניו יורק שבילו בו. ביניהם היו גם כוכב הסרט המדבר הראשון אל ג'ולסון, המלחין הראשון ששילב ג'אז במוסיקה קלאסית ג'ורג' גרשווין וכותבים כמו אירווינג ברלין, אדי קנטור ואחרים.
האבסורד היה שבשל מדיניות ההפרדה הגזעית שהייתה נהוגה אז באמריקה ועל אף שהמועדון היה ממוקם בשכונה של שחורים, שכונת הארלם, נאסרה הכניסה אליו על אפרו-אמריקאים כקהל.
אחד מסממני המועדון הבולטים באותה תקופה היה שהוגש בו אלכוהול לקהל. זו עובדה משמעותית כי לאור העובדה שמרבית שנותיו המועדון פעל בתקופת היובש, בה נאסרה מכירת אלכוהול בחוק, הוא היה מגנט למי שרצו בשתיית אלכוהול. בזכות כך נחשפו רבים וטובים, לפחות בחלקם, למוסיקת הג'אז המופלאה של אותן שנים.
ואכן, בין גדולי הג'אז שהופיעו ב"קוטון קלאב" היו לואי ארמסטרונג, דיזי גילספי, קאונט בייסי, פאטס וולר, קולמן הוקינס, פלטשר הנדרסון, קאב קאלוויי ורבים אחרים.
כאן הופיעו גם הדיוות הגדולות של הג'אז, כולל הזמרות בילי הולידיי, בסי סמית, אלה פיצג'רלד ועוד.
בין השנים 1927–1931 אף שימשה תזמורתו של דיוק אלינגטון כתזמורת הבית של המועדון.
#תולדות מועדון הכותנה, ה-Cotton Club
מועדון הכותנה נפתח ב-1920 בשם אחר, "Club De Luxe", על ידי המתאגרף ג'ק ג'ונסון. שלוש שנים אחר כך השתלט על המועדון גנגסטר בשם אוני מאדן (Owney Madden), שהיה כלוא באותו זמן בכלא סינג סינג. הוא הורה לשנות את שמו ל"מועדון הכותנה", בהשראת מטעי הכותנה של דרום ארצות הברית. את בימת המועדון עיצבו הגנגסטרים של מאדן במראה של מרפסת בית אחוזה טיפוסי.
תחת ניהולם של הגנגסטרים המועדון שגשג והצליח, בעיקר משום שהמשטרה, למרות חוקי היובש של אותן שנים, לא התערבה במכירת האלכוהול במועדון. שווה להיות במאפיה.
מכל מקום, הם גייסו את פלטשר הנדרסון לנגן ב"מועדון הכותנה" את ה"מוסיקה הפראית" שלו לקהל הלבן. הופעות הלילה, שהחלו אחרי חצות ועוד אחת ב-3 לפנות בוקר, הביאו למקום שלל אמנים ובדרנים, לאחר שסיימו להופיע במקומות אחרים.
עם הזמן נפתחו שני סניפים של מועדון הכותנה, בלוס אנג'לס ובשיקגו, שם ניהל אותו המאפיונר ראלף קפונה. ב"שפל הגדול" של שנות ה-30 שניהם נסגרו.
לקראת סוף שנות ה-20 התמתן המועדון ושכר את התזמורת של דיוק אלינגטון. ה"דוכס" ביצע במקום כמה מהיצירות הארוכות והמורכבות שלו ומהמועדון שידר הרדיו את הג'אז לכל רחבי ארצות הברית. לאחר שאלינגטון ביקש, החלו להתיר גם לשחורים להיכנס למועדון, אבל רק כקהל.
ב-1935, לאחר שבהארלם פרצו מהומות גזעיות, הפכה הארלם לשכונה "לא ידידותית" ללבנים. מועדון ה"קוטון קלאב" נסגר בה. הוא עוד נפתח מחדש בשם המקורי, בפינת ברודוויי ורחוב 48, אך בשנת 1940 הוא נסגר לצמיתות.
הנה סיפורו של מועדון הכותנה:
https://youtu.be/HklT2OznbeM
עוד על המועדון המפורסם:
https://youtu.be/BbUw7Ngphl4
והריקודים בו:
https://youtu.be/RgcJyZA-rrE
מועדון הלילה המפורסם "מועדון הכותנה" (Cotton Club) היה מועדון לילה שפעל בשכונת הארלם שבניו יורק.
במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים שימש המועדון כמוקד בילוי פופולרי של חובבי ג'אז ונהגו להופיע בו מוסיקאי ג'אז וקומיקאים שחורים (אפרו-אמריקאים), בפני קהל לבן.
לילות ימי ראשון ב"מועדון הכותנה" התאפיינו בידוענים ואישים רבים מצמרת הבידור של ניו יורק שבילו בו. ביניהם היו גם כוכב הסרט המדבר הראשון אל ג'ולסון, המלחין הראשון ששילב ג'אז במוסיקה קלאסית ג'ורג' גרשווין וכותבים כמו אירווינג ברלין, אדי קנטור ואחרים.
האבסורד היה שבשל מדיניות ההפרדה הגזעית שהייתה נהוגה אז באמריקה ועל אף שהמועדון היה ממוקם בשכונה של שחורים, שכונת הארלם, נאסרה הכניסה אליו על אפרו-אמריקאים כקהל.
אחד מסממני המועדון הבולטים באותה תקופה היה שהוגש בו אלכוהול לקהל. זו עובדה משמעותית כי לאור העובדה שמרבית שנותיו המועדון פעל בתקופת היובש, בה נאסרה מכירת אלכוהול בחוק, הוא היה מגנט למי שרצו בשתיית אלכוהול. בזכות כך נחשפו רבים וטובים, לפחות בחלקם, למוסיקת הג'אז המופלאה של אותן שנים.
ואכן, בין גדולי הג'אז שהופיעו ב"קוטון קלאב" היו לואי ארמסטרונג, דיזי גילספי, קאונט בייסי, פאטס וולר, קולמן הוקינס, פלטשר הנדרסון, קאב קאלוויי ורבים אחרים.
כאן הופיעו גם הדיוות הגדולות של הג'אז, כולל הזמרות בילי הולידיי, בסי סמית, אלה פיצג'רלד ועוד.
בין השנים 1927–1931 אף שימשה תזמורתו של דיוק אלינגטון כתזמורת הבית של המועדון.
#תולדות מועדון הכותנה, ה-Cotton Club
מועדון הכותנה נפתח ב-1920 בשם אחר, "Club De Luxe", על ידי המתאגרף ג'ק ג'ונסון. שלוש שנים אחר כך השתלט על המועדון גנגסטר בשם אוני מאדן (Owney Madden), שהיה כלוא באותו זמן בכלא סינג סינג. הוא הורה לשנות את שמו ל"מועדון הכותנה", בהשראת מטעי הכותנה של דרום ארצות הברית. את בימת המועדון עיצבו הגנגסטרים של מאדן במראה של מרפסת בית אחוזה טיפוסי.
תחת ניהולם של הגנגסטרים המועדון שגשג והצליח, בעיקר משום שהמשטרה, למרות חוקי היובש של אותן שנים, לא התערבה במכירת האלכוהול במועדון. שווה להיות במאפיה.
מכל מקום, הם גייסו את פלטשר הנדרסון לנגן ב"מועדון הכותנה" את ה"מוסיקה הפראית" שלו לקהל הלבן. הופעות הלילה, שהחלו אחרי חצות ועוד אחת ב-3 לפנות בוקר, הביאו למקום שלל אמנים ובדרנים, לאחר שסיימו להופיע במקומות אחרים.
עם הזמן נפתחו שני סניפים של מועדון הכותנה, בלוס אנג'לס ובשיקגו, שם ניהל אותו המאפיונר ראלף קפונה. ב"שפל הגדול" של שנות ה-30 שניהם נסגרו.
לקראת סוף שנות ה-20 התמתן המועדון ושכר את התזמורת של דיוק אלינגטון. ה"דוכס" ביצע במקום כמה מהיצירות הארוכות והמורכבות שלו ומהמועדון שידר הרדיו את הג'אז לכל רחבי ארצות הברית. לאחר שאלינגטון ביקש, החלו להתיר גם לשחורים להיכנס למועדון, אבל רק כקהל.
ב-1935, לאחר שבהארלם פרצו מהומות גזעיות, הפכה הארלם לשכונה "לא ידידותית" ללבנים. מועדון ה"קוטון קלאב" נסגר בה. הוא עוד נפתח מחדש בשם המקורי, בפינת ברודוויי ורחוב 48, אך בשנת 1940 הוא נסגר לצמיתות.
הנה סיפורו של מועדון הכותנה:
https://youtu.be/HklT2OznbeM
עוד על המועדון המפורסם:
https://youtu.be/BbUw7Ngphl4
והריקודים בו:
https://youtu.be/RgcJyZA-rrE
מי היו הפנתרים השחורים?
התרבות המהפכנית שהשתלטה לפתע בשנות ה-60 שאפה לשנות את השיטה החברתית מהיסוד. באמריקה של אותן שנים נראה היה שהכל בער. לפתע זכתה תרבות-הנגד לפופולאריות רבה ולאנרגיות טובות. מילדי הפרחים שתיעבו את מלחמת ויאטנם, דרך ההיפים ששנאו את החומרנות של המבוגרים, המון המעריצים של "הביטלס" והנדריקס שהגיטרות הרועמות החליפו בשבילם את הג'אז של ההורים ועד לשחורים שדרשו שוויון וזכויות אזרח - כולם הרימו את ראשם וצעקו את מה שהיה להם לומר.
בארצות הברית דרשו השחורים שוויון כבר שנים רבות. תנועת הפנתרים השחורים (Black Panthers) צמחה מהתסכול של השחורים באמריקה, לאחר רצח מלקולם אקס, ממנהיגי השחורים באמריקה של הסיסקטיז. לכן היא גם נקראה "מפלגת הפנתר השחור להגנה עצמית". זה היה בשנת 1966, כשהתנועה הזו עמדה לרגע בראש מי שרצו לשנות את השיטה החברתית באמריקה.
הפנתרים דרשו תיקון של העוולות ההיסטוריות שנעשו לקהילה השחורה באמריקה. הם תמצתו את משנתם הפוליטית במניפסט שנקרא "תכנית עשר הנקודות". די מהר הם הצליחו להביא להתעוררות פוליטית ותרבותית בקרב השחורים באמריקה.
זו הייתה תנועה מהפכנית שבדיעבד שינתה את ארצות הברית לתמיד. בניגוד לאחותה יריבתה, התנועה לזכויות האזרח של מרטין לותר קינג, שקראה לפיוס וההשתלבות של השחורים בארצות הברית, היה הפנתר השחור ארגון חמוש ומהפכני. הארגון הזה רצה לשנות את המבנה החברתי ולתת את השלטון לשחורים. שתיהן יביאו למודעות הגוברת לאפליית השחורים בארץ שנבנתה על עבדות הוריהם.
בשיאה היו לתנועה סניפים ב-48 מתוך המדינות שבארצות הברית. תנועות תמיכה נפתחו במדינות רבות בעולם. אבל השלטון האמריקאי חשש ממנה והתסיס את האווירה נגדה. הבולשת האמריקאית פשטה עליה שוב ושוב, רציחות של מנהיגים מקומיים שונים, הגליה של המייסד שלה, יואי, ופרובוקציות רבות שגרמו מושתלים שהושתלו והוכנסו אליה - כל אלה גרמו לה להפסיק לפעול ב-1977.
#הפנתרים השחורים של ישראל
השפעות מפלגת "הפנתר השחור" הגיעו גם לישראל, שבה הוקמה בתחילת 1971 תנועה מקומית בשכונת מוסררה שבירושלים. כמו אחותה הגדולה שבאמריקה, גם "הפנתרים השחורים" בישראל זעקה את מחאת צעירי השכונות על התעלמות הממסד מהבעיות החברתיות הקשות שהם חוו. חבריה נלחמו כדי לשנות את עתידם.
התנועה שהקימו צעירים בראשות סעדיה מרציאנו, ראובן אברג'ל וצ'ארלי ביטון, תטלטל את החברה בישראל ותהיה לתנועת מחאה משמעותית מאד, שתביא לשינויים חברתיים לטווח ארוך בישראל. כמו הפנתרים של אמריקה, גם הם הנביטו את המהפכה החברתית שתיראה כאילו היא נכשלת, אך תביא בהמשך אותו עשור את המהפך הפוליטי ואת תחילת עליתם של כוחות פוליטיים חדשים, שיונהגו ויתרכזו בבני עדות המזרח.
הנה ההגדה והאגדה של הפנתרים השחורים בישראל (עברית):
https://youtu.be/FmcJAhQXhv4
דקה על הפגנות הפנתרים השחורים בישראל (עברית):
https://youtu.be/68B64dDCOg8
סיפורם ההיסטורי של ה-Black Panthers של אמריקה:
https://youtu.be/rNBPewOfL7o
מצגת על ה-Black Panthers של אמריקה:
https://youtu.be/W9PwhmyhYLA
על מורשת הפנתרים חינכה אימו ה"פנתרית" והמנוחה את הראפר גדול טופאק, לביטוי עצמי מגיל צעיר:
https://youtu.be/Mb1ZvUDvLDY
תמונות ממאבק הפנתרים השחורים בישראל (ללא מילים):
https://youtu.be/aVRZmtt7n1I
וסאטירה על פגישת "הפנתרים השחורים" עם ראשת הממשלה גולדה מאיר:
https://youtu.be/mQrz9xwOUeE
ומצאו את ההבדלים בין הפנתרים השחורים בישראל ובאמריקה (עברית):
https://youtu.be/hZ_eijoFiU8?long=yes
התרבות המהפכנית שהשתלטה לפתע בשנות ה-60 שאפה לשנות את השיטה החברתית מהיסוד. באמריקה של אותן שנים נראה היה שהכל בער. לפתע זכתה תרבות-הנגד לפופולאריות רבה ולאנרגיות טובות. מילדי הפרחים שתיעבו את מלחמת ויאטנם, דרך ההיפים ששנאו את החומרנות של המבוגרים, המון המעריצים של "הביטלס" והנדריקס שהגיטרות הרועמות החליפו בשבילם את הג'אז של ההורים ועד לשחורים שדרשו שוויון וזכויות אזרח - כולם הרימו את ראשם וצעקו את מה שהיה להם לומר.
בארצות הברית דרשו השחורים שוויון כבר שנים רבות. תנועת הפנתרים השחורים (Black Panthers) צמחה מהתסכול של השחורים באמריקה, לאחר רצח מלקולם אקס, ממנהיגי השחורים באמריקה של הסיסקטיז. לכן היא גם נקראה "מפלגת הפנתר השחור להגנה עצמית". זה היה בשנת 1966, כשהתנועה הזו עמדה לרגע בראש מי שרצו לשנות את השיטה החברתית באמריקה.
הפנתרים דרשו תיקון של העוולות ההיסטוריות שנעשו לקהילה השחורה באמריקה. הם תמצתו את משנתם הפוליטית במניפסט שנקרא "תכנית עשר הנקודות". די מהר הם הצליחו להביא להתעוררות פוליטית ותרבותית בקרב השחורים באמריקה.
זו הייתה תנועה מהפכנית שבדיעבד שינתה את ארצות הברית לתמיד. בניגוד לאחותה יריבתה, התנועה לזכויות האזרח של מרטין לותר קינג, שקראה לפיוס וההשתלבות של השחורים בארצות הברית, היה הפנתר השחור ארגון חמוש ומהפכני. הארגון הזה רצה לשנות את המבנה החברתי ולתת את השלטון לשחורים. שתיהן יביאו למודעות הגוברת לאפליית השחורים בארץ שנבנתה על עבדות הוריהם.
בשיאה היו לתנועה סניפים ב-48 מתוך המדינות שבארצות הברית. תנועות תמיכה נפתחו במדינות רבות בעולם. אבל השלטון האמריקאי חשש ממנה והתסיס את האווירה נגדה. הבולשת האמריקאית פשטה עליה שוב ושוב, רציחות של מנהיגים מקומיים שונים, הגליה של המייסד שלה, יואי, ופרובוקציות רבות שגרמו מושתלים שהושתלו והוכנסו אליה - כל אלה גרמו לה להפסיק לפעול ב-1977.
#הפנתרים השחורים של ישראל
השפעות מפלגת "הפנתר השחור" הגיעו גם לישראל, שבה הוקמה בתחילת 1971 תנועה מקומית בשכונת מוסררה שבירושלים. כמו אחותה הגדולה שבאמריקה, גם "הפנתרים השחורים" בישראל זעקה את מחאת צעירי השכונות על התעלמות הממסד מהבעיות החברתיות הקשות שהם חוו. חבריה נלחמו כדי לשנות את עתידם.
התנועה שהקימו צעירים בראשות סעדיה מרציאנו, ראובן אברג'ל וצ'ארלי ביטון, תטלטל את החברה בישראל ותהיה לתנועת מחאה משמעותית מאד, שתביא לשינויים חברתיים לטווח ארוך בישראל. כמו הפנתרים של אמריקה, גם הם הנביטו את המהפכה החברתית שתיראה כאילו היא נכשלת, אך תביא בהמשך אותו עשור את המהפך הפוליטי ואת תחילת עליתם של כוחות פוליטיים חדשים, שיונהגו ויתרכזו בבני עדות המזרח.
הנה ההגדה והאגדה של הפנתרים השחורים בישראל (עברית):
https://youtu.be/FmcJAhQXhv4
דקה על הפגנות הפנתרים השחורים בישראל (עברית):
https://youtu.be/68B64dDCOg8
סיפורם ההיסטורי של ה-Black Panthers של אמריקה:
https://youtu.be/rNBPewOfL7o
מצגת על ה-Black Panthers של אמריקה:
https://youtu.be/W9PwhmyhYLA
על מורשת הפנתרים חינכה אימו ה"פנתרית" והמנוחה את הראפר גדול טופאק, לביטוי עצמי מגיל צעיר:
https://youtu.be/Mb1ZvUDvLDY
תמונות ממאבק הפנתרים השחורים בישראל (ללא מילים):
https://youtu.be/aVRZmtt7n1I
וסאטירה על פגישת "הפנתרים השחורים" עם ראשת הממשלה גולדה מאיר:
https://youtu.be/mQrz9xwOUeE
ומצאו את ההבדלים בין הפנתרים השחורים בישראל ובאמריקה (עברית):
https://youtu.be/hZ_eijoFiU8?long=yes
מי היו הארים והגזע הארי לפי הנאצים?
בבסיס תורת הגזע הנאצית עמד המושג של ה"ארים", או "הגזע הארי", שהוצמד לעם הקדום שממנו נוצרו השפות והאמונות ההודו-אירופיות.
אותם ארים היו לבנים שהיגרו דרומה מהקווקז, אל מישור ההינדו-גנגס במאה ה-18 לפני הספירה. האידיאולוגיה הנאצית ראתה בהם אנשים מושלמים.
לפי תורת הגזע מי שעמדו בראש הגזעים האנושיים הם הגרמנים ומכאן שהם מי צריכים לשלוט בכל אירופה. היהודים, לפי התורה המעוותת הזו, הם הנחותים שבגזעים.
גם מבלי להיכנס לכל הפרטים של התורה המעוותת הזו, נבהיר שתורת הגזע המעוותת שפיתחו הנאצים גרסה שגם הארים עצמם מחולקים לתתי-גזעים. בראש הרשימה או החלוקה הזו ניצבו העמים הגרמאנים והנורדים של צפון אירופה. אלו הוגדרו כבני הגזע העליון והמובחר.
כבר במהלך המאה ה-19 ועוד יותר לאחר מלחמת העולם הראשונה, פותחו תיאוריות על הלשונות והגזעים באירופה. במהלך התקופה הארוכה הזו אימצו אידאולוגים אירופים תיאוריות גזעניות ששימשו את האירופים להצדקת הקולוניאליזם הפושה אז בכל והגזענות שטרפה מדינות רבות ביבשת הזו.
כשהגיע השלטון הנאצי הוא השקיע המון משאבים בחינוך הגרמני לתורה זו. חוקים ומשאבים אדירים הושקעו בהוראת "תורת הגזע", במיוחד בקרב הנוער.
היסטוריונים רבים מעריכים שהתיאוריה הארית היא שהביאה לקשריו החמים של היטלר עם השאח הפרסי רזא ח'אן. היא גם האחראית למעמד הארי שזכו לו האיראנים אצל מנהיגות המשטר הנאצי ובהמשך - לפלישה הבריטית-סובייטית ב-1941 אל איראן.
אחרי מלחמת העולם השנייה חדלו המדענים להשתמש במונח "ארים", כדי לתאר ולחקור את התאוריה על העם הקדום עברו למושג "הודו-אירופים קדומים" (Proto-Indo-Europeans). רק בהמשך המאה העשרים שבו זרמים ניאו-נאצים מודרניים להשתמש בכינוי "ארים" ובתיאוריית הגזע הארי, בייחוד ברוסיה וארצות הברית.
החינוך הגרמני בתקופת הנאצים השליט את תורת הגזע בבתי הספר ובתנועות הנוער:
https://youtu.be/xMTqSqPIs5Q
יפה, נקי, תרבותי - כך הוצג הנוער הגרמני הארי:
https://youtu.be/g7u5Knj5Uj4
בגרמניה של היטלר חינכו את הנוער הגרמני לעליונות הגזע בבית הספר.
סרטון תיעודי על תורת הגזע של הנאצים (עברית):
https://youtu.be/ad3kObAJvXo?long=yes
גם בשיטת הקסטות של הודו יש משהו מהמורשת הארית (מתורגם):
https://youtu.be/8Nn5uqE3C9w?long=yes
והרצאת וידאו על שיטות התעמולה של הנאצים:
https://youtu.be/tEVJSS_SRHA?long=yes
בבסיס תורת הגזע הנאצית עמד המושג של ה"ארים", או "הגזע הארי", שהוצמד לעם הקדום שממנו נוצרו השפות והאמונות ההודו-אירופיות.
אותם ארים היו לבנים שהיגרו דרומה מהקווקז, אל מישור ההינדו-גנגס במאה ה-18 לפני הספירה. האידיאולוגיה הנאצית ראתה בהם אנשים מושלמים.
לפי תורת הגזע מי שעמדו בראש הגזעים האנושיים הם הגרמנים ומכאן שהם מי צריכים לשלוט בכל אירופה. היהודים, לפי התורה המעוותת הזו, הם הנחותים שבגזעים.
גם מבלי להיכנס לכל הפרטים של התורה המעוותת הזו, נבהיר שתורת הגזע המעוותת שפיתחו הנאצים גרסה שגם הארים עצמם מחולקים לתתי-גזעים. בראש הרשימה או החלוקה הזו ניצבו העמים הגרמאנים והנורדים של צפון אירופה. אלו הוגדרו כבני הגזע העליון והמובחר.
כבר במהלך המאה ה-19 ועוד יותר לאחר מלחמת העולם הראשונה, פותחו תיאוריות על הלשונות והגזעים באירופה. במהלך התקופה הארוכה הזו אימצו אידאולוגים אירופים תיאוריות גזעניות ששימשו את האירופים להצדקת הקולוניאליזם הפושה אז בכל והגזענות שטרפה מדינות רבות ביבשת הזו.
כשהגיע השלטון הנאצי הוא השקיע המון משאבים בחינוך הגרמני לתורה זו. חוקים ומשאבים אדירים הושקעו בהוראת "תורת הגזע", במיוחד בקרב הנוער.
היסטוריונים רבים מעריכים שהתיאוריה הארית היא שהביאה לקשריו החמים של היטלר עם השאח הפרסי רזא ח'אן. היא גם האחראית למעמד הארי שזכו לו האיראנים אצל מנהיגות המשטר הנאצי ובהמשך - לפלישה הבריטית-סובייטית ב-1941 אל איראן.
אחרי מלחמת העולם השנייה חדלו המדענים להשתמש במונח "ארים", כדי לתאר ולחקור את התאוריה על העם הקדום עברו למושג "הודו-אירופים קדומים" (Proto-Indo-Europeans). רק בהמשך המאה העשרים שבו זרמים ניאו-נאצים מודרניים להשתמש בכינוי "ארים" ובתיאוריית הגזע הארי, בייחוד ברוסיה וארצות הברית.
החינוך הגרמני בתקופת הנאצים השליט את תורת הגזע בבתי הספר ובתנועות הנוער:
https://youtu.be/xMTqSqPIs5Q
יפה, נקי, תרבותי - כך הוצג הנוער הגרמני הארי:
https://youtu.be/g7u5Knj5Uj4
בגרמניה של היטלר חינכו את הנוער הגרמני לעליונות הגזע בבית הספר.
סרטון תיעודי על תורת הגזע של הנאצים (עברית):
https://youtu.be/ad3kObAJvXo?long=yes
גם בשיטת הקסטות של הודו יש משהו מהמורשת הארית (מתורגם):
https://youtu.be/8Nn5uqE3C9w?long=yes
והרצאת וידאו על שיטות התעמולה של הנאצים:
https://youtu.be/tEVJSS_SRHA?long=yes
למה נינה סימון לא הפכה לפסנתרנית קלאסית?
נינה סימון (Nina Simone) היא אחת המוסיקאיות המדהימות של אמריקה והיא זכתה לכינוי "הנסיכה של שירת הנשמה". מי שהייתה בתה של מטיפה שחורה החלה לנגן בגיל צעיר מאוד בעצמה בפסנתר ונהגה ללוות את השירה בכנסייה. שתי נשים לבנות ששמעו אותה מנגנת החליטו שתלמד פסנתר ואחת מהן, מורה לפסנתר קלאסי, לימדה אותה באך וברהמס. היכ התגלתה ככשרון גדול.
בבגרותה היא למדה במוסדות נחשבים, אך כשניסתה להתקבל למכון קרטיס, בית ספר גבוה למוסיקה קלאסית ונדחתה רק בשל היותה שחורה, היא נאלצה בעוניה לעבוד כנגנית פסנתר בברים.
כבר ביום השני דרש ממנה בעל הבר לשיר, אחרת יפטר אותה. בלי שום ניסיון בזמרה, היא החלה לשיר באותו ערב בבר ובעיותיה הכלכליות הפכו לא רלוונטיות. כי די מהר היא הפכה לסנסציה של ממש. האלבום הראשון שלה הזניק אותה לתודעה הלאומית, כזמרת יוצרת ומוכשרת במיוחד, בעלת קול בריטון, נגינת פסנתר מרהיבה וסגנון ייחודי שאין כמותו.
נינה הכירה ונישאה לשוטר, שהיה למנהלה האישי וקידם אותה, בצד שליטה מוחלטת בחייה ואף אלימות מצידו. היא סבלה אבל אהבה אותו ולכן לא עזבה. מהר מאוד נולדה להם גם בת נפלאה.
אך מה שגרם לה לקום על רגליה האחוריות היה דווקא הגזענות באמריקה. זה קרה לאחר רצח ארבעת הילדים בפיצוץ מכוון שעשו לבנים גזענים בעיר האמריקאית בירמינגהם. היא כתבה אז את שיר המחאה הבוטה "מיסיסיפי, לעזאזל". השיר היה נועז ומהפכני והראשון שהעיז לומר לאמריקאים הלבנים והגזענים של הדרום את דעתו של האדם השחור עליהם - בקללה של ממש. במדינות רבות הוא נאסר בשל כך לשידור, אבל על אף הקללה הזו ואולי בזכותה, השיר פרץ גבולות ויצר שינוי. השחורים של אמריקה קיבלו הימנון בוטה, מטיח ונוקשה. כולם רצו לומר או לשיר שיר מסוג זה, אבל רק נינה העיזה. המחאה השחורה קיבלה לחן והיא את ההיסטוריה.
מכאן החל מסלול חדש בקריירה שלה. בזוכרה את העוני והאפליה שראתה כבר כילדה, היא החלה להיות מעורבת במאבק על זכויות האזרח של השחורים באמריקה. מי שבילדותה הייתה חייבת לשתוק כדי שלא להיתפס, בעת שהיא חצתה את. המסילה שהפרידה בין שכונת השחורים לזו של המורה לפסנתר הלבנה שלה, זעקה עתה את מחאת האדם השחור של אמריקה ושרה את כאבו ועלבונו.
חבריה החדשים היו אגדות כמו מרטין לותר קינג וכרמייקל. היא אירחה בביתה את כל מנהיגי התנועה לזכויות האזרח. האקטיביסטית שהיא הפכה זקפה את קומתם של שחורים רבים, שהתחברו בזכותה לאפריקניות שלהם ולתרבות השחורה. כמעט במו שיריה היא הפכה את השחורים ליפים, גאים, מוצלחים ותרבותיים. לא מעט בזכותה היה עתיד העשור של שנות ה-70 להיות במידה רבה שלהם. המסר שלה, של "שחור הוא יפה", החליף או לפחות העשיר באותו עשור את רעיון "הכוח השחור" של הסיקסטיז.
ההמשך מבחינתה היה פחות מוצלח. נינה נאמה לקהל בהופעות, המשיכה להקצין את עמדותיה ומשום כך גם זכתה לפחות ופחות הופעות, עבודה וטלוויזיה. היא הפכה לטראבל מייקרית, שהמקצוענים, לבנים כמעט כולם, לא רצו לעבוד איתה. היא התגרשה מבעלה ומנהלה ובלעדיו לא הצליחה לארגן הופעות.
התוצאות הכלכליות היו קשות. הכסף הלך ואזל והיא עברה לליבריה שבאפריקה. שם חיה כמו בגן עדן, אך ללא בסיס כלכלי היא נאלצה לעבור לאירופה. בצרפת הצליחו חברים לסייע לה והיא שבה להופיע. טיפין טיפין היא התארגנה על חייה, גילתה שהיא סובלת ממחלת נפש ותרופה שקיבלה הצליחה להעמיד אותה על הרגליים.
יומיים לפני מותה העניק לה מכון המוסיקה קרטיס, זה שדחה אותה בגיל 19 והרג את חלומה להיות פסנתרנית קלאסית, פרס על מפעל חיים. כל כך מעט וכה מאוחר לאישה שחורה ומוסיקאית מהדרגה העליונה. אבל שום פרס לא לא היה נחוץ למי שהיא הייתה - גאונה, אמיצה, פורצת דרך וגאה במי שהיא - אישה עם חיים שלא היו פשוטים, אך. עם מורשת מעוררת השראה, של חופש, כישרון וגאווה.
הנה סיפורה של נינה סימון:
https://youtu.be/yqo8RVjLaLg
הלהיט הראשון "אני אוהבת אותך פורגי":
https://youtu.be/s7RoA-JI6Us
סימון ב-I put a spell on your:
https://youtu.be/W7mBQhfkqHs
שיר המחאה המהפכני "מיסיסיפי לעזאזל":
https://youtu.be/hBiAtwQZnHs
"יש לי שיער"... שיר זוקף קומה לאדם השחור:
https://youtu.be/L5jI9I03q8E
"לאהובי אכפת ממני" - בסוף חייה:
https://youtu.be/OeHTsR5Y1bc
וסרט תיעודי נפלא על נסיכת הנשמה:
https://youtu.be/sL1m7SvoICw?long=yes
נינה סימון (Nina Simone) היא אחת המוסיקאיות המדהימות של אמריקה והיא זכתה לכינוי "הנסיכה של שירת הנשמה". מי שהייתה בתה של מטיפה שחורה החלה לנגן בגיל צעיר מאוד בעצמה בפסנתר ונהגה ללוות את השירה בכנסייה. שתי נשים לבנות ששמעו אותה מנגנת החליטו שתלמד פסנתר ואחת מהן, מורה לפסנתר קלאסי, לימדה אותה באך וברהמס. היכ התגלתה ככשרון גדול.
בבגרותה היא למדה במוסדות נחשבים, אך כשניסתה להתקבל למכון קרטיס, בית ספר גבוה למוסיקה קלאסית ונדחתה רק בשל היותה שחורה, היא נאלצה בעוניה לעבוד כנגנית פסנתר בברים.
כבר ביום השני דרש ממנה בעל הבר לשיר, אחרת יפטר אותה. בלי שום ניסיון בזמרה, היא החלה לשיר באותו ערב בבר ובעיותיה הכלכליות הפכו לא רלוונטיות. כי די מהר היא הפכה לסנסציה של ממש. האלבום הראשון שלה הזניק אותה לתודעה הלאומית, כזמרת יוצרת ומוכשרת במיוחד, בעלת קול בריטון, נגינת פסנתר מרהיבה וסגנון ייחודי שאין כמותו.
נינה הכירה ונישאה לשוטר, שהיה למנהלה האישי וקידם אותה, בצד שליטה מוחלטת בחייה ואף אלימות מצידו. היא סבלה אבל אהבה אותו ולכן לא עזבה. מהר מאוד נולדה להם גם בת נפלאה.
אך מה שגרם לה לקום על רגליה האחוריות היה דווקא הגזענות באמריקה. זה קרה לאחר רצח ארבעת הילדים בפיצוץ מכוון שעשו לבנים גזענים בעיר האמריקאית בירמינגהם. היא כתבה אז את שיר המחאה הבוטה "מיסיסיפי, לעזאזל". השיר היה נועז ומהפכני והראשון שהעיז לומר לאמריקאים הלבנים והגזענים של הדרום את דעתו של האדם השחור עליהם - בקללה של ממש. במדינות רבות הוא נאסר בשל כך לשידור, אבל על אף הקללה הזו ואולי בזכותה, השיר פרץ גבולות ויצר שינוי. השחורים של אמריקה קיבלו הימנון בוטה, מטיח ונוקשה. כולם רצו לומר או לשיר שיר מסוג זה, אבל רק נינה העיזה. המחאה השחורה קיבלה לחן והיא את ההיסטוריה.
מכאן החל מסלול חדש בקריירה שלה. בזוכרה את העוני והאפליה שראתה כבר כילדה, היא החלה להיות מעורבת במאבק על זכויות האזרח של השחורים באמריקה. מי שבילדותה הייתה חייבת לשתוק כדי שלא להיתפס, בעת שהיא חצתה את. המסילה שהפרידה בין שכונת השחורים לזו של המורה לפסנתר הלבנה שלה, זעקה עתה את מחאת האדם השחור של אמריקה ושרה את כאבו ועלבונו.
חבריה החדשים היו אגדות כמו מרטין לותר קינג וכרמייקל. היא אירחה בביתה את כל מנהיגי התנועה לזכויות האזרח. האקטיביסטית שהיא הפכה זקפה את קומתם של שחורים רבים, שהתחברו בזכותה לאפריקניות שלהם ולתרבות השחורה. כמעט במו שיריה היא הפכה את השחורים ליפים, גאים, מוצלחים ותרבותיים. לא מעט בזכותה היה עתיד העשור של שנות ה-70 להיות במידה רבה שלהם. המסר שלה, של "שחור הוא יפה", החליף או לפחות העשיר באותו עשור את רעיון "הכוח השחור" של הסיקסטיז.
ההמשך מבחינתה היה פחות מוצלח. נינה נאמה לקהל בהופעות, המשיכה להקצין את עמדותיה ומשום כך גם זכתה לפחות ופחות הופעות, עבודה וטלוויזיה. היא הפכה לטראבל מייקרית, שהמקצוענים, לבנים כמעט כולם, לא רצו לעבוד איתה. היא התגרשה מבעלה ומנהלה ובלעדיו לא הצליחה לארגן הופעות.
התוצאות הכלכליות היו קשות. הכסף הלך ואזל והיא עברה לליבריה שבאפריקה. שם חיה כמו בגן עדן, אך ללא בסיס כלכלי היא נאלצה לעבור לאירופה. בצרפת הצליחו חברים לסייע לה והיא שבה להופיע. טיפין טיפין היא התארגנה על חייה, גילתה שהיא סובלת ממחלת נפש ותרופה שקיבלה הצליחה להעמיד אותה על הרגליים.
יומיים לפני מותה העניק לה מכון המוסיקה קרטיס, זה שדחה אותה בגיל 19 והרג את חלומה להיות פסנתרנית קלאסית, פרס על מפעל חיים. כל כך מעט וכה מאוחר לאישה שחורה ומוסיקאית מהדרגה העליונה. אבל שום פרס לא לא היה נחוץ למי שהיא הייתה - גאונה, אמיצה, פורצת דרך וגאה במי שהיא - אישה עם חיים שלא היו פשוטים, אך. עם מורשת מעוררת השראה, של חופש, כישרון וגאווה.
הנה סיפורה של נינה סימון:
https://youtu.be/yqo8RVjLaLg
הלהיט הראשון "אני אוהבת אותך פורגי":
https://youtu.be/s7RoA-JI6Us
סימון ב-I put a spell on your:
https://youtu.be/W7mBQhfkqHs
שיר המחאה המהפכני "מיסיסיפי לעזאזל":
https://youtu.be/hBiAtwQZnHs
"יש לי שיער"... שיר זוקף קומה לאדם השחור:
https://youtu.be/L5jI9I03q8E
"לאהובי אכפת ממני" - בסוף חייה:
https://youtu.be/OeHTsR5Y1bc
וסרט תיעודי נפלא על נסיכת הנשמה:
https://youtu.be/sL1m7SvoICw?long=yes
מהי עבדות?
העבדות (Slavery), אותו כתם מכוער ואפל בתולדות האנושות, נטועה עמוק בתרבות העולמית. מדובר בבעלות ובשליטה מוחלטת על בני אדם שנחשבים לרכושם של אחרים.
אבל מה זה להיות עבד? - דמיינו שאתם עובדים קשה מאוד בשביל אדם אחר, לא מקבלים כל שכר, כל חייכם נשלטים על ידו, ילדיכם שנולדים הופכים מיד לעבדים גם הם והוא רשאי לעשות בכם ובמשפחתכם מה שרק ירצה - זוהי העבדות.
התופעה הזו, העבדות, נולדה ככל הנראה כבר בעידן הפרהיסטורי, עוד לפני המהפכה החקלאית והמצאת הכתב והתרבות. כבר אז היו מי שלקחו עבדים, שעשו את העבודות הקשות והלא נחמדות.
כשנולדה התרבות האנושית המשיכה העבדות ומזהים אותה כבר בתרבויות מסופוטמיה הקדומות והעתיקות ביותר, כמו שומר ובבל. גם במצרים העתיקה המשיכו להעביד אנשים, אולי אף את אותם עבדים מקרב בני ישראל שעליהם מסופר בתנ"ך.
העבדות התפתחה עוד יותר, גם במספרי העבדים שלקחה האימפריה הרומית בכיבושיה בעולם העתיק וגם באכזריות ובשליטה בהם. כל מרד באימפריה החזקה דוכא אז בכוח רב והסתיים בהעברה המונית של המורדים ובני משפחותיהם למקומות בהם רצתה האימפריה להשתמש בהם כעבדים ומשרתים. כך קרה לאחר המרד הגדול, כשהוגלו היהודים לאירופה, לעבדות ולגלות שנמשכה כמעט 2,000 שנה.
אחר כך הייתה העבדות של המוני סלאבים מאירופה, לבנים דווקא, על ידי הטורקים העות'מנים. משם ומאותם סלאבים, אגב, באה המילה Slave שבה מכונים עד היום עבדים באנגלית.
במאות האחרונות התפתחה העבדות עוד יותר, כשראו האירופים בילידי השבטים של אפריקה אנשים נחותים ולקחו אותם בהמוניהם אל מדינות רבות באירופה ובמושבות באמריקה, להיות עבדים.
#אבל איך מתקיימים חיי העבדים?
העבד הוא אדם שאינו חופשי. אדוניו הוא שקובע את סדר היום שלו, את עבודתו ולמעשה הוא שקובע עבורו את מרבית הדברים הנוגעים לאורח חייו ודרכי התנהלותו בחיי היום יום.
מעבודה בשדות ובאחוזה של האדון, דרך אימהות שהן גם משרתות בביתו וילדי העבדים, אפילו הצעירים שבהם, שמטפלים בניקיון ובמלאכות שונות.
העבד אינו בן חורין ולא יכול לעזוב את אדוניו ולצאת לחופשי. ההיפך הוא הנכון - מרבית העבדים בהיסטוריה היו שייכים לאדוניהם באופן מוחלט, שירתו אותם והיו לגמרי נתונים לחסדיהם, לגחמותיהם ולהחלטותיהם.
מעבר לנטילת חירותם, מרבית העבדים סבלו מהשפלה ממשית של כבודם. הם פחדו מהאדונים שלהם ובקרב האדונים שררה לא פעם תרבות מאוד אלימה, שנועדה לשמור את העבדים צייתנים וכנועים לחלוטין. להרוג את העבד שלך הייתה זכותך המוחלטת וענישה על רצח עבדים הייתה נדירה.
בתקופת העבדות באמריקה, למשל, איבדו לא מעט בעלי-עבדים את אנושיותם. זו הייתה תוצאה ישירה של האלימות המרושעת והכוח המשחית שהתפתחו אצלם. עונשים קשים היו עניין שבשגרה וניתנו לעבדים על כל עבירה, גם הקלה ביותר. הצלפות והטלת מומים היו עניין מקובל, אבל לצידם היו גם ניצול גופני וכאמור, אפילו הוצאות להורג של עבדים "סוררים", בידי אדוניהם.
העבדים היו הרכוש של האדון. הם נישאו זה לזה רק באישור האדון. כמובן שנשותיהם וילדיהם היו שייכים לו ונוצלו גם הם כעבדים. חוץ מלנצל אותם לכל מטרה, מותר היה לבעלי העבדים גם למכור אותם לאחרים. בתקופת העבדות לא נדיר היה לראות שוקי עבדים, עם מכירות פומביות, שבהן נמכרים עבדים מבוגרים. לא פעם המכירה הייתה לצד הילדים והילדות שלהם, המוצעים למכירה גם הם ומופרדים מהוריהם כי מישהו אחר קנה אותם.
בשוק העבדים נהגו הקונים לבחון את "הסחורה" בציניות ואף באכזריות. סוחרי עבדים ובעלי אחוזות היו בוחנים את שיניהם, שריריהם, חוסנם הגופני ובריאותם הפיזית של העבדים המוצעים למכירה, כשבסופו של דבר הכל אמור לשקף את הרווח הכלכלי המובטח מהם וכמה תפוקה יספקו לאדון.
הנה תולדות העבדות:
https://youtu.be/NO_wmixXBdE
הסיפור הכאוב והמרגיז של העבדות:
http://youtu.be/znwRJ5K85XI
בורות העבדים שהשתמרו בזנזיבר, אחד ממוקדי מסחר העבדים:
http://youtu.be/iWcOrNnHBIc
תפילה עתיקה ונואשת שהשאיר עבד מצרי קדום (מתורגם):
https://youtu.be/8eotO2Orpao
העבדות התנ"כית של עם ישראל במצרים (עברית):
https://youtu.be/1YhfeZwFr84
והייתם מאמינים שגם אנחנו עבדים? - עבדים מודרניים אבל עדיין (מתורגם):
https://youtu.be/oraRnV7zGsI
העבדות (Slavery), אותו כתם מכוער ואפל בתולדות האנושות, נטועה עמוק בתרבות העולמית. מדובר בבעלות ובשליטה מוחלטת על בני אדם שנחשבים לרכושם של אחרים.
אבל מה זה להיות עבד? - דמיינו שאתם עובדים קשה מאוד בשביל אדם אחר, לא מקבלים כל שכר, כל חייכם נשלטים על ידו, ילדיכם שנולדים הופכים מיד לעבדים גם הם והוא רשאי לעשות בכם ובמשפחתכם מה שרק ירצה - זוהי העבדות.
התופעה הזו, העבדות, נולדה ככל הנראה כבר בעידן הפרהיסטורי, עוד לפני המהפכה החקלאית והמצאת הכתב והתרבות. כבר אז היו מי שלקחו עבדים, שעשו את העבודות הקשות והלא נחמדות.
כשנולדה התרבות האנושית המשיכה העבדות ומזהים אותה כבר בתרבויות מסופוטמיה הקדומות והעתיקות ביותר, כמו שומר ובבל. גם במצרים העתיקה המשיכו להעביד אנשים, אולי אף את אותם עבדים מקרב בני ישראל שעליהם מסופר בתנ"ך.
העבדות התפתחה עוד יותר, גם במספרי העבדים שלקחה האימפריה הרומית בכיבושיה בעולם העתיק וגם באכזריות ובשליטה בהם. כל מרד באימפריה החזקה דוכא אז בכוח רב והסתיים בהעברה המונית של המורדים ובני משפחותיהם למקומות בהם רצתה האימפריה להשתמש בהם כעבדים ומשרתים. כך קרה לאחר המרד הגדול, כשהוגלו היהודים לאירופה, לעבדות ולגלות שנמשכה כמעט 2,000 שנה.
אחר כך הייתה העבדות של המוני סלאבים מאירופה, לבנים דווקא, על ידי הטורקים העות'מנים. משם ומאותם סלאבים, אגב, באה המילה Slave שבה מכונים עד היום עבדים באנגלית.
במאות האחרונות התפתחה העבדות עוד יותר, כשראו האירופים בילידי השבטים של אפריקה אנשים נחותים ולקחו אותם בהמוניהם אל מדינות רבות באירופה ובמושבות באמריקה, להיות עבדים.
#אבל איך מתקיימים חיי העבדים?
העבד הוא אדם שאינו חופשי. אדוניו הוא שקובע את סדר היום שלו, את עבודתו ולמעשה הוא שקובע עבורו את מרבית הדברים הנוגעים לאורח חייו ודרכי התנהלותו בחיי היום יום.
מעבודה בשדות ובאחוזה של האדון, דרך אימהות שהן גם משרתות בביתו וילדי העבדים, אפילו הצעירים שבהם, שמטפלים בניקיון ובמלאכות שונות.
העבד אינו בן חורין ולא יכול לעזוב את אדוניו ולצאת לחופשי. ההיפך הוא הנכון - מרבית העבדים בהיסטוריה היו שייכים לאדוניהם באופן מוחלט, שירתו אותם והיו לגמרי נתונים לחסדיהם, לגחמותיהם ולהחלטותיהם.
מעבר לנטילת חירותם, מרבית העבדים סבלו מהשפלה ממשית של כבודם. הם פחדו מהאדונים שלהם ובקרב האדונים שררה לא פעם תרבות מאוד אלימה, שנועדה לשמור את העבדים צייתנים וכנועים לחלוטין. להרוג את העבד שלך הייתה זכותך המוחלטת וענישה על רצח עבדים הייתה נדירה.
בתקופת העבדות באמריקה, למשל, איבדו לא מעט בעלי-עבדים את אנושיותם. זו הייתה תוצאה ישירה של האלימות המרושעת והכוח המשחית שהתפתחו אצלם. עונשים קשים היו עניין שבשגרה וניתנו לעבדים על כל עבירה, גם הקלה ביותר. הצלפות והטלת מומים היו עניין מקובל, אבל לצידם היו גם ניצול גופני וכאמור, אפילו הוצאות להורג של עבדים "סוררים", בידי אדוניהם.
העבדים היו הרכוש של האדון. הם נישאו זה לזה רק באישור האדון. כמובן שנשותיהם וילדיהם היו שייכים לו ונוצלו גם הם כעבדים. חוץ מלנצל אותם לכל מטרה, מותר היה לבעלי העבדים גם למכור אותם לאחרים. בתקופת העבדות לא נדיר היה לראות שוקי עבדים, עם מכירות פומביות, שבהן נמכרים עבדים מבוגרים. לא פעם המכירה הייתה לצד הילדים והילדות שלהם, המוצעים למכירה גם הם ומופרדים מהוריהם כי מישהו אחר קנה אותם.
בשוק העבדים נהגו הקונים לבחון את "הסחורה" בציניות ואף באכזריות. סוחרי עבדים ובעלי אחוזות היו בוחנים את שיניהם, שריריהם, חוסנם הגופני ובריאותם הפיזית של העבדים המוצעים למכירה, כשבסופו של דבר הכל אמור לשקף את הרווח הכלכלי המובטח מהם וכמה תפוקה יספקו לאדון.
הנה תולדות העבדות:
https://youtu.be/NO_wmixXBdE
הסיפור הכאוב והמרגיז של העבדות:
http://youtu.be/znwRJ5K85XI
בורות העבדים שהשתמרו בזנזיבר, אחד ממוקדי מסחר העבדים:
http://youtu.be/iWcOrNnHBIc
תפילה עתיקה ונואשת שהשאיר עבד מצרי קדום (מתורגם):
https://youtu.be/8eotO2Orpao
העבדות התנ"כית של עם ישראל במצרים (עברית):
https://youtu.be/1YhfeZwFr84
והייתם מאמינים שגם אנחנו עבדים? - עבדים מודרניים אבל עדיין (מתורגם):
https://youtu.be/oraRnV7zGsI
מה הוחלט בועידת ואנזה?
ועידת וָאנְזֶה (Wannsee Conference) הייתה הרגע ההיסטורי, שבו עברה המפלגה הנאצית מרצח המוני של יהודים על ידי אנטישמים במדים, לרצח-עם שיטתי, אכזרי ובהיקפים בלתי נתפסים, שיקבל את השם חסר התקדים "שואה".
הוועידה התקיימה בווילה ואנזה שליד ברלין, על שפת אגם קסום, אל מול נוף פסטורלי ושליו. זה היה ב-20 בינואר 1942, יום בו התכנסו נציגים בכירים מה-אס אס, מהמפלגה הנאצית, וממשרדי הממשלה הרלוונטיים, כדי לדון בייעול של התכנית המפלצתית שזכתה לכותרת "הפתרון הסופי של הבעיה היהודית". ההחלטה על ביצוע הפתרון הסופי התקבלה כבר ב-1941 והדיון בווילה ואנזה נועד לתאם את הביצוע. המשתתפים היו בכירים בדרג הביצועי והמנהלי.
שתי מטרותיו של הבכיר הנאצי היידריך בוועידה היו גם לקבל הכרה רשמית במעמדו כאחראי הראשי לגירוש יהודי אירופה, שלמעשה ברור שמדובר בהשמדתם, וגם לתאם ולערב את הגופים השונים במשרדי הממשלה, המפלגה וב-SS, בביצוע רצח העם המתוכנן. כל מטרותיו הושגו וכל המשתתפים הבטיחו שיתוף פעולה מלא של הגופים שאותם ייצגו ושבראשם עמדו.
כך, הפכה כל הנהגת המשטר הנאצי לשותפה לפשע המלחמה החמור בהיסטוריה האנושית. אגב, מי שכתב את פרוטוקול הוועידה כאן היה אדולף אייכמן.
הדיון כאן היה על נושאים מיוחדים, שבראשם נושא הגירוש ולמעשה החיסול של "בני התערובת", מי שהיו יהודים בחציים, או בני זוג שאחד מהם הוא יהודי. החלטה בנושא לא התקבלה כאן והיא נדחתה לישיבה אחרת.
בהכנה לוועידה הכין אייכמן רשימה של מספר היהודים בכל מדינות אירופה שכבשו או תכננו הנאצים לכבוש. היו בה מעל ל-2 מיליון יהודים בפולין ו-5 מיליון יהודים בברית המועצות והיו בה 11 מיליון יהודים שהנאצים תכננו להשמיד.
הנוכחים דנו בביצוע ההנחייה של היטלר לגרש את כל יהודי אירופה למזרח אירופה. אין בפרוטוקול דיבור גלוי על השמדה אלא על מה שהוגדר על ידי הנאצים כעבודת כפייה שבה, הם קיוו, ימותו מרבית היהודים. בישיבה נרמז שאין להשאיר בחיים איש מהיהודים הנותרים, כדי שלא יוותר גרעין להתחדשות של העם היהודי.
פרוטוקול הוועידה שוכפל ונשלח לכל המשתתפים. לקראת סוף המלחמה, השמידו כולם את העותקים שבידיהם. בארכיון משרד החוץ הגרמני נמצא בשנת 1947, עותק שנותר ולא הושמד, מכיוון שבעליו היה בכלא בסוף המלחמה ולא יכול היה להשמידו.
כך התגלו עובדת קיומה ותוכנה של הוועידה עם התוצאות הנוראות והאכזריות ביותר במאה ה-20 ובהיסטוריה האנושית כולה - הוועידה שיצרה שואה.
סיפורה של ועידת ואנזה (מתורגם):
https://youtu.be/7E_P1OBEDAw
הסבר על תוכן הישיבה (עברית):
https://youtu.be/yBTbIbjpy48
השיחה הקובעת בוועידה (מתורגם):
https://youtu.be/G0J8hsvc5Fs
ונקודת המפנה האיומה:
https://youtu.be/Nx5iWBC-bzg
ועידת וָאנְזֶה (Wannsee Conference) הייתה הרגע ההיסטורי, שבו עברה המפלגה הנאצית מרצח המוני של יהודים על ידי אנטישמים במדים, לרצח-עם שיטתי, אכזרי ובהיקפים בלתי נתפסים, שיקבל את השם חסר התקדים "שואה".
הוועידה התקיימה בווילה ואנזה שליד ברלין, על שפת אגם קסום, אל מול נוף פסטורלי ושליו. זה היה ב-20 בינואר 1942, יום בו התכנסו נציגים בכירים מה-אס אס, מהמפלגה הנאצית, וממשרדי הממשלה הרלוונטיים, כדי לדון בייעול של התכנית המפלצתית שזכתה לכותרת "הפתרון הסופי של הבעיה היהודית". ההחלטה על ביצוע הפתרון הסופי התקבלה כבר ב-1941 והדיון בווילה ואנזה נועד לתאם את הביצוע. המשתתפים היו בכירים בדרג הביצועי והמנהלי.
שתי מטרותיו של הבכיר הנאצי היידריך בוועידה היו גם לקבל הכרה רשמית במעמדו כאחראי הראשי לגירוש יהודי אירופה, שלמעשה ברור שמדובר בהשמדתם, וגם לתאם ולערב את הגופים השונים במשרדי הממשלה, המפלגה וב-SS, בביצוע רצח העם המתוכנן. כל מטרותיו הושגו וכל המשתתפים הבטיחו שיתוף פעולה מלא של הגופים שאותם ייצגו ושבראשם עמדו.
כך, הפכה כל הנהגת המשטר הנאצי לשותפה לפשע המלחמה החמור בהיסטוריה האנושית. אגב, מי שכתב את פרוטוקול הוועידה כאן היה אדולף אייכמן.
הדיון כאן היה על נושאים מיוחדים, שבראשם נושא הגירוש ולמעשה החיסול של "בני התערובת", מי שהיו יהודים בחציים, או בני זוג שאחד מהם הוא יהודי. החלטה בנושא לא התקבלה כאן והיא נדחתה לישיבה אחרת.
בהכנה לוועידה הכין אייכמן רשימה של מספר היהודים בכל מדינות אירופה שכבשו או תכננו הנאצים לכבוש. היו בה מעל ל-2 מיליון יהודים בפולין ו-5 מיליון יהודים בברית המועצות והיו בה 11 מיליון יהודים שהנאצים תכננו להשמיד.
הנוכחים דנו בביצוע ההנחייה של היטלר לגרש את כל יהודי אירופה למזרח אירופה. אין בפרוטוקול דיבור גלוי על השמדה אלא על מה שהוגדר על ידי הנאצים כעבודת כפייה שבה, הם קיוו, ימותו מרבית היהודים. בישיבה נרמז שאין להשאיר בחיים איש מהיהודים הנותרים, כדי שלא יוותר גרעין להתחדשות של העם היהודי.
פרוטוקול הוועידה שוכפל ונשלח לכל המשתתפים. לקראת סוף המלחמה, השמידו כולם את העותקים שבידיהם. בארכיון משרד החוץ הגרמני נמצא בשנת 1947, עותק שנותר ולא הושמד, מכיוון שבעליו היה בכלא בסוף המלחמה ולא יכול היה להשמידו.
כך התגלו עובדת קיומה ותוכנה של הוועידה עם התוצאות הנוראות והאכזריות ביותר במאה ה-20 ובהיסטוריה האנושית כולה - הוועידה שיצרה שואה.
סיפורה של ועידת ואנזה (מתורגם):
https://youtu.be/7E_P1OBEDAw
הסבר על תוכן הישיבה (עברית):
https://youtu.be/yBTbIbjpy48
השיחה הקובעת בוועידה (מתורגם):
https://youtu.be/G0J8hsvc5Fs
ונקודת המפנה האיומה:
https://youtu.be/Nx5iWBC-bzg
איפה ואיך נרצח מרטין לותר קינג?
אנחנו במלון לוריין, מלון דרכים, מוטל אמריקאי בממפיס טנסי. זה ה-4 באפריל 1968 ועל המרפסת עומד MLK Jr, קיצור חביב של האמריקאים לשמו של מרטין לותר קינג הבן.
האיש מכונה אז על ידי כולם "גנדי האמריקאי", על שום המאבק בדרכי שלום שהנהיג. הוא לוחם זכויות האדם השחור בארצות הברית, אך מתנגד לאלימות. כבר בגילו הצעיר קינג הוא מנהיג השחורים הגדול ביותר שקם באמריקה ואחד הנואמים הדגולים בהיסטוריה. הוא גם זוכה פרס נובל לשלום, בגיל 39 בלבד.
אבל נחזור לממפיס. קינג הגיע לעיר כדי להצטרף למחאת פועלי תברואה שחורים (היום הם נקראים אפרו-אמריקאים). הפועלים הללו שבתו בעיר כבר מספר שבועות, בדרישה לשיפור תנאי העסקתם ולהשוואת השכר והתנאים שלהם לאלו של פועלי התברואה הלבנים בעיר.
בביקור כאן הוא התאכסן במוטל לוריין. קינג לן בחדר 306 ולידו הוא עומד עכשיו. יריה בודדת נשמעת לפתע. המנהיג החברתי הדגול בתולדות אמריקה צונח אל הרצפה. היא גוסס ודי מהר מסתבר שהירייה הרגה אותו.
אסיר נמלט בשם ג'יימס ארל ריי הוא הרוצח.
#הנאום הנבואי
לא מזמן נשא MLK את נאום "הייתי על פסגת ההר" שלו, נאום בו כאילו ניבא וחזה את מותו המתקרב. בנאום הכמו-נבואי הזה הוא אומר את המילים המצמררות:
"איני יודע מה עתיד לקרות. ימים קשים יבואו. אבל זה לא משנה לי, כי הייתי על פסגת ההר... כמו כולם אני רוצה לחיות חיים ארוכים ואריכות ימים, הרי היא חשובה... אני רק רוצה לעשות את דבר האלוהים והוא הרי הרשה לי לעלות לפסגת ההר. משם ראיתי את הארץ המובטחת. אולי לא אגיע אליה אתכם אבל רציתי שתדעו שאנחנו כקהילה, כעם, נגיע לארץ המובטחת. אני כה מאושר... דבר לא מדאיג אותי... איש לא מפחיד אותי... עיניי חזו בתפארת בואו של האל."
#הרצח
זה היה ב-4 באפריל בשעה 18:01. מרטין לותר קינג עמד על מרפסת הקומה השנייה של מוטל לוריין, ליד חדרו, חדר 306. בחדר עצמו שהה אברנטי, חברו של קינג למאבק התנועה לזכויות האזרח.
הרצח שלו היה קצר וקטלני. ירייה פילחה את השקט ודממה. אברנטי ממהר לצאת מהחדר ומוצא את קינג השוכב על הרצפה. מרטין לותר קינג הבן מתבוסס בדמו. הכדור פגע בלחיו הימנית, שבר לו את הלסת ונעצר בכתפו.
אנשים מתחילים להגיע. הרוצח ירה מבית הארחה שניצב מול מוטל לוריין, ממש מעבר לכביש. בסמוך לו ניצבה תחנת כיבוי אש ובה שהו שוטרים. לפני כן הם עקבו אחרי מרטין לותר קינג. מששמעו את הירייה, הם הגיעו במהירות אל קינג הגוסס והיו הראשונים להעניק לו עזרה ראשונה.
ההתנקשות במנהיג השחורים של אמריקה הביאה למהומה בכל המלון. כשיצאה רעיית בעל המלון, לוריין ביילי, אל החצר, היא ראתה את קינג הגוסס. למראה הרצח של האיש הדגול, ששכב אל מול עיניה, לא עמד לה ליבה. היא התמוטטה במקומה ומתה גם היא, מהתקף לב.
שעה אחרי הרצח, בשעה 19:05, נלקחה גופתו של מרטין לותר קינג הבן לבית החולים סנט ג'וזף בעיר. כאן נקבע מותו.
#קברו של מרטין לותר קינג
עגלה פשוטה ורתומה לפרדות היא שנשאה את ארונו של קינג. היא עברה בפני עשרות אלפים של מעריצים אוהבים והמומים שבאו להיפרד ממנו. התהלוכה שליוותה אותו הייתה באורך של יותר מ-5 קילומטרים.
כשהגיע הארון לקולג' מורהאוס, הוא נלקח לקבורה בבית הקברות המקומי, בו נקבר קינג בסמוך לקברים שרובם היו של שחורים, או כמו שהיום מכנים אותם "אפרו-אמריקאים".
בשנת 1977, כ-8 שנים לאחר מותו של קינג, הוצא ארונו מקברו והועבר לקבר מפואר ברחבה של מרכז קינג.
#הרוצח
אסיר נמלט בשם ג'יימס ארל ריי הוא מי שרצח את מרטין לותר קינג. לאחר הרצח הוא נעלם והחל במנוסה בינלאומית. ב-8 ביוני 1968, הוא נעצר בנמל התעופה הית'רו שבלונדון, עת ניסה לעזוב את הממלכה המאוחדת עם דרכון מזויף של קנדה.
בתוך זמן קצר הוסגר ריי למדינת טנסי והואשם ברצח. ב-10 במרץ 1969 הוא הודה ואף שניסה לחזור בו מההודאה כמה ימים לאחר מכן, נגזרו על רוצחו של מרטין לותר קינג 100 שנות מאסר.
#המקום היום
מוטל לוריין נשאר ממש כמו שהיה באותו יום ב-1968, אבל עם השנים הוסב חלק ממנו למוזיאון זכויות האזרח.
המקום שוחזר עם הזמן וזר פרחים עגול מסמן בו את מקום עמידתו של מרטין לותר קינג ברגע הרצח.
כך נרצח קינג באפריל 1968:
https://youtu.be/-rUVm2lRrxA
דיווחים, תמונות והקלטות אותנטיות משעת הרצח:
https://youtu.be/NbOV1xKFOmw
עוזריו של מרטין לותר קינג מספרים על הרצח, כשהם עומדים על מרפסת המוטל, בדיוק במקום בו נרצח מנהיגם:
https://youtu.be/6jKtQAH7eLU
המלון בו נרצח MLK Jr באותו בוקר הנציח אותו היטב:
https://youtu.be/eKiiePJeUU0
מוזיאון זכויות האזרח שנמצא היום במוטל לוריין בו נרצח MLK:
https://youtu.be/xVXufyYxOaw
נאומו האחרון של מרטין לותר קינג, לפני שנרצח:
http://youtu.be/pD_aDoD7b6M
על התהליך שהוא החל אבל עדיין רחוק מלהסתיים - שוויון באמריקה (עברית):
https://youtu.be/RvnNWifTmtk
כיום מוקדש לו יום זיכרון רשמי "יום מרטין לותר קינג" (מתורגם):
https://youtu.be/Gv7OfY3Exjo
וסיפורו של האיש שנרצח באלימות שנגדה הטיף (עברית):
https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes
אנחנו במלון לוריין, מלון דרכים, מוטל אמריקאי בממפיס טנסי. זה ה-4 באפריל 1968 ועל המרפסת עומד MLK Jr, קיצור חביב של האמריקאים לשמו של מרטין לותר קינג הבן.
האיש מכונה אז על ידי כולם "גנדי האמריקאי", על שום המאבק בדרכי שלום שהנהיג. הוא לוחם זכויות האדם השחור בארצות הברית, אך מתנגד לאלימות. כבר בגילו הצעיר קינג הוא מנהיג השחורים הגדול ביותר שקם באמריקה ואחד הנואמים הדגולים בהיסטוריה. הוא גם זוכה פרס נובל לשלום, בגיל 39 בלבד.
אבל נחזור לממפיס. קינג הגיע לעיר כדי להצטרף למחאת פועלי תברואה שחורים (היום הם נקראים אפרו-אמריקאים). הפועלים הללו שבתו בעיר כבר מספר שבועות, בדרישה לשיפור תנאי העסקתם ולהשוואת השכר והתנאים שלהם לאלו של פועלי התברואה הלבנים בעיר.
בביקור כאן הוא התאכסן במוטל לוריין. קינג לן בחדר 306 ולידו הוא עומד עכשיו. יריה בודדת נשמעת לפתע. המנהיג החברתי הדגול בתולדות אמריקה צונח אל הרצפה. היא גוסס ודי מהר מסתבר שהירייה הרגה אותו.
אסיר נמלט בשם ג'יימס ארל ריי הוא הרוצח.
#הנאום הנבואי
לא מזמן נשא MLK את נאום "הייתי על פסגת ההר" שלו, נאום בו כאילו ניבא וחזה את מותו המתקרב. בנאום הכמו-נבואי הזה הוא אומר את המילים המצמררות:
"איני יודע מה עתיד לקרות. ימים קשים יבואו. אבל זה לא משנה לי, כי הייתי על פסגת ההר... כמו כולם אני רוצה לחיות חיים ארוכים ואריכות ימים, הרי היא חשובה... אני רק רוצה לעשות את דבר האלוהים והוא הרי הרשה לי לעלות לפסגת ההר. משם ראיתי את הארץ המובטחת. אולי לא אגיע אליה אתכם אבל רציתי שתדעו שאנחנו כקהילה, כעם, נגיע לארץ המובטחת. אני כה מאושר... דבר לא מדאיג אותי... איש לא מפחיד אותי... עיניי חזו בתפארת בואו של האל."
#הרצח
זה היה ב-4 באפריל בשעה 18:01. מרטין לותר קינג עמד על מרפסת הקומה השנייה של מוטל לוריין, ליד חדרו, חדר 306. בחדר עצמו שהה אברנטי, חברו של קינג למאבק התנועה לזכויות האזרח.
הרצח שלו היה קצר וקטלני. ירייה פילחה את השקט ודממה. אברנטי ממהר לצאת מהחדר ומוצא את קינג השוכב על הרצפה. מרטין לותר קינג הבן מתבוסס בדמו. הכדור פגע בלחיו הימנית, שבר לו את הלסת ונעצר בכתפו.
אנשים מתחילים להגיע. הרוצח ירה מבית הארחה שניצב מול מוטל לוריין, ממש מעבר לכביש. בסמוך לו ניצבה תחנת כיבוי אש ובה שהו שוטרים. לפני כן הם עקבו אחרי מרטין לותר קינג. מששמעו את הירייה, הם הגיעו במהירות אל קינג הגוסס והיו הראשונים להעניק לו עזרה ראשונה.
ההתנקשות במנהיג השחורים של אמריקה הביאה למהומה בכל המלון. כשיצאה רעיית בעל המלון, לוריין ביילי, אל החצר, היא ראתה את קינג הגוסס. למראה הרצח של האיש הדגול, ששכב אל מול עיניה, לא עמד לה ליבה. היא התמוטטה במקומה ומתה גם היא, מהתקף לב.
שעה אחרי הרצח, בשעה 19:05, נלקחה גופתו של מרטין לותר קינג הבן לבית החולים סנט ג'וזף בעיר. כאן נקבע מותו.
#קברו של מרטין לותר קינג
עגלה פשוטה ורתומה לפרדות היא שנשאה את ארונו של קינג. היא עברה בפני עשרות אלפים של מעריצים אוהבים והמומים שבאו להיפרד ממנו. התהלוכה שליוותה אותו הייתה באורך של יותר מ-5 קילומטרים.
כשהגיע הארון לקולג' מורהאוס, הוא נלקח לקבורה בבית הקברות המקומי, בו נקבר קינג בסמוך לקברים שרובם היו של שחורים, או כמו שהיום מכנים אותם "אפרו-אמריקאים".
בשנת 1977, כ-8 שנים לאחר מותו של קינג, הוצא ארונו מקברו והועבר לקבר מפואר ברחבה של מרכז קינג.
#הרוצח
אסיר נמלט בשם ג'יימס ארל ריי הוא מי שרצח את מרטין לותר קינג. לאחר הרצח הוא נעלם והחל במנוסה בינלאומית. ב-8 ביוני 1968, הוא נעצר בנמל התעופה הית'רו שבלונדון, עת ניסה לעזוב את הממלכה המאוחדת עם דרכון מזויף של קנדה.
בתוך זמן קצר הוסגר ריי למדינת טנסי והואשם ברצח. ב-10 במרץ 1969 הוא הודה ואף שניסה לחזור בו מההודאה כמה ימים לאחר מכן, נגזרו על רוצחו של מרטין לותר קינג 100 שנות מאסר.
#המקום היום
מוטל לוריין נשאר ממש כמו שהיה באותו יום ב-1968, אבל עם השנים הוסב חלק ממנו למוזיאון זכויות האזרח.
המקום שוחזר עם הזמן וזר פרחים עגול מסמן בו את מקום עמידתו של מרטין לותר קינג ברגע הרצח.
כך נרצח קינג באפריל 1968:
https://youtu.be/-rUVm2lRrxA
דיווחים, תמונות והקלטות אותנטיות משעת הרצח:
https://youtu.be/NbOV1xKFOmw
עוזריו של מרטין לותר קינג מספרים על הרצח, כשהם עומדים על מרפסת המוטל, בדיוק במקום בו נרצח מנהיגם:
https://youtu.be/6jKtQAH7eLU
המלון בו נרצח MLK Jr באותו בוקר הנציח אותו היטב:
https://youtu.be/eKiiePJeUU0
מוזיאון זכויות האזרח שנמצא היום במוטל לוריין בו נרצח MLK:
https://youtu.be/xVXufyYxOaw
נאומו האחרון של מרטין לותר קינג, לפני שנרצח:
http://youtu.be/pD_aDoD7b6M
על התהליך שהוא החל אבל עדיין רחוק מלהסתיים - שוויון באמריקה (עברית):
https://youtu.be/RvnNWifTmtk
כיום מוקדש לו יום זיכרון רשמי "יום מרטין לותר קינג" (מתורגם):
https://youtu.be/Gv7OfY3Exjo
וסיפורו של האיש שנרצח באלימות שנגדה הטיף (עברית):
https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes
