מהם צבעי הגואש?
צבע גואש (Gouache color) או צבעי גואש, הם צבעים לציור, שמרביתם נמכרים כיום לצרכי חינוך ולימוד, עבור ילדים המתנסים לראשונה בציור עם מכחול.
זהו סוג של צבעי מים, שבניגוד לאקוורל, יש להם גוון אטום. בשם "גואש" בא מאיטלקית, בה "גוּאָצוֹ" (Guazzo) הוא צבע התזה או צבע מים.
בדומה לצבעי מים אחרים, צבעי גואש מכילים פיגמנט, שהוא חומר הצבע, ביחד עם חומר עיבוי, לרוב מדובר בגומי ערבי ומים כמובן. לא פעם יש בצבעי גואש גם צבען גיר, על מנת להקנות לו עובי ומרקם.
צבעי הגואש פופולריים בבתי ספר, גני ילדים ובסדנאות ציור למתחילים.
היתרונות של הגואש למתחילים קשורים בהיותם צבעים זולים וקלים לניקוי, המדוללים במים בלבד.
יש להם גם חסרונות מסוימים, בעיקר בהיותם הרבה פחות עמידים מצבעים אקריליים, כמו אקריליק, המשמש כיום את מרבית הציירים המקצועיים.
בין החסרונות הבולטים של צבעי הגואש בולטים שינוי הגוון, הברק והבהירות שלהם, לאחר הייבוש. גם העמידות שלהם גנגד רטיבות ואפילו לחות היא לקויה. תנאי לחות וכל טיפת מים על הציור יכולים להשחית ציור שכזה.
מהמאה ה-18 ועד המחצית הראשונה של המאה ה-20 היו צבעי גואש מאוד פופולריים, גם בקרב ציירים רציניים וחשובים. אך חסרונותיהם הביאו לכך שעם עליית צבע האקריליק העמיד והנוח יותר לציור, במיוחד החל במחצית השנייה של המאה ה-20, הם ירדו מגדולתם.
כיום מופצים צבעי גואש איכותיים, כמוצר מדף שאינו דורש הזמנה מיוחדת. ניתן למצוא אותם במרבית חנויות האמנות וציוד הכתיבה.
מייצרים היום, על בסיס צבעי הגואש המוכרים, גם צבעי גואש שיש להם ברק זוהר ומתכתי ואף כאלה שמכילים חלקיקים נוצצים ומורחפים בצבע.
צבע גואש (Gouache color) או צבעי גואש, הם צבעים לציור, שמרביתם נמכרים כיום לצרכי חינוך ולימוד, עבור ילדים המתנסים לראשונה בציור עם מכחול.
זהו סוג של צבעי מים, שבניגוד לאקוורל, יש להם גוון אטום. בשם "גואש" בא מאיטלקית, בה "גוּאָצוֹ" (Guazzo) הוא צבע התזה או צבע מים.
בדומה לצבעי מים אחרים, צבעי גואש מכילים פיגמנט, שהוא חומר הצבע, ביחד עם חומר עיבוי, לרוב מדובר בגומי ערבי ומים כמובן. לא פעם יש בצבעי גואש גם צבען גיר, על מנת להקנות לו עובי ומרקם.
צבעי הגואש פופולריים בבתי ספר, גני ילדים ובסדנאות ציור למתחילים.
היתרונות של הגואש למתחילים קשורים בהיותם צבעים זולים וקלים לניקוי, המדוללים במים בלבד.
יש להם גם חסרונות מסוימים, בעיקר בהיותם הרבה פחות עמידים מצבעים אקריליים, כמו אקריליק, המשמש כיום את מרבית הציירים המקצועיים.
בין החסרונות הבולטים של צבעי הגואש בולטים שינוי הגוון, הברק והבהירות שלהם, לאחר הייבוש. גם העמידות שלהם גנגד רטיבות ואפילו לחות היא לקויה. תנאי לחות וכל טיפת מים על הציור יכולים להשחית ציור שכזה.
תולדות צבעי הגואש
אף שהיו בשימוש החל מהמאה ה-12, צבעי הגואש קיבלו את שמם לראשונה במאה ה-18. בתקופה שבין המאות ה-16 וה-18, הכינוי "גואש" הוצמד לשילוב של צבעי שמן וטמפרת ביצים.
מהמאה ה-18 ועד המחצית הראשונה של המאה ה-20 היו צבעי גואש מאוד פופולריים, גם בקרב ציירים רציניים וחשובים. אך חסרונותיהם הביאו לכך שעם עליית צבע האקריליק העמיד והנוח יותר לציור, במיוחד החל במחצית השנייה של המאה ה-20, הם ירדו מגדולתם.
כיום מופצים צבעי גואש איכותיים, כמוצר מדף שאינו דורש הזמנה מיוחדת. ניתן למצוא אותם במרבית חנויות האמנות וציוד הכתיבה.
מייצרים היום, על בסיס צבעי הגואש המוכרים, גם צבעי גואש שיש להם ברק זוהר ומתכתי ואף כאלה שמכילים חלקיקים נוצצים ומורחפים בצבע.
