שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי הטירה של המלט?
טירת קרונבורג שבדנמרק נבנתה בשנת 1420. למרות שנעשו בה הרבה שינויים במהלך השנים, היא נחשבת אחת הטירות השמורות ביותר שנותרו בעולם מתקופת הרנסאנס. מיקומה בסמוך לגבול הימי עם שבדיה נחשב חשוב מאד מבחינת ההגנה מהצבא השוודי, מה שלא הצליח למנוע את כיבושה של דנמרק בשנת 1658.
אבל את מירב פרסומה של טירת קרונבורג היא קיבלה תודות להשראה שנתנה למחזאי שייקספיר שכתב על טירת אלסינור - הטירה שבה מתרחש סיפור העלילה של המחזה המפורסם שלו "המלט", זה שבו נאמר המשפט הידוע "משהו רקוב בממלכת דנמרק..."
הנה טירת קרונבורג:
https://youtu.be/Wvn23YZVcfE
ומבט מרהיב מהאוויר:
https://youtu.be/Z9KBgPivvuU
מיהו ג'ון דאולנד, מלחין הרנסנס שמצליח עד ימינו?
משורר, מלחין, זמר ונגן לאוטה אנגלי, המיוחד בג'ון דאולנד (John Dowland), המלחין בן המאה ה-16 ומי שכונה "אורפיאוס האנגלי", הוא היותו פופולרי עד ימינו. לא רבים ממלחיני הרנסנס הצליחו לשמור במשך 400 שנה כל כך יפה על הפופולריות של המוסיקה שלהם.
דאולנד היה מלחין דגול. באנגליה של המלכה אליזבת הראשונה, שיקפו שיריו את מה שנחשב עד היום כ"תור הזהב" במוסיקה ובשירה. עד היום הוא נחשב ככל הנראה כמפורסם ביותר מבין מלחיני התקופה הבולטים, ביניהם ענקי קומפוזיציה כמו ז'וסקן דה פרה, פלסטרינה, גיום דופאי, פרסקובלדי, אורלנדו לסוס וג'זואלדו.
ההישג הזה הוא עוד יותר מדהים, כי זה בסדר והגיוני שברפרטואר של המאה ה-20 תצליח המוסיקה הכלית הנהדרת שהוא חיבר ללאוטה (הגיטרה העתיקה, שהתפתחה באירופה מהעוד הערבי). הרי הגיטרה היא כלי אהוב תמיד.
אבל נהדר ומקסים הוא שזכתה לתחייה ומקום ברור ברפרטואר המודרני גם המוסיקה הקולית של המלחין מהאי הבריטי. כך הצליחו גם שיריו האנגליים העגמומיים משהו, שביניהם "Come again", "Flow my tears", "I saw my Lady weepe", "In darkness let me dwell" וכמובן השיר "Come, heavy sleep" שעתיד להיות במאה ה-20 הבסיס ליצירה "Nocturnal" של המלחין הבריטי הדגול בנג'מין בריטן.
אבל אחרי בריטן הוקלטו שיריו של דאולנד לא רק על ידי מבצעים "רגילים" ונהדרים של מוסיקה עתיקה. גם כוכבי פופ וג'אז ענקיים מצאו עניין בשירים הללו והקליטו שירים בודדים ועד אלבומים שלמים של שיריו.
אם זה אלביס קוסטלו שהקליט את השיר או היצירה "Can she excuse my wrongs" של דאולנד לאלבומו The Juliet Letters. אם זה סטינג, אחד האמנים המצליחים בעולם הרוק ונגן ג'אז מעולה בעברו, שהקליט אלבום משיריו וקרא לו Songs from the Labyrinth. ואם אלו נגני הג'אז האנגליים ג'ון סורמן וברי גאי, ששיתפו פעולה עם חבורה קלאסית של נגנים באלבום נוסף משיריו - העובדות מראות כולן שג'ון דאולנד כאן כדי להישאר.
הנה מצגת וידאו על חייו של ג'ון דאולנד:
https://youtu.be/CuDFOnZKM_U
נגינה בלאוטה של יצירתו "לקרימה" (Lachrimae):
https://youtu.be/rMwZ6ZkzjgU
אותו השיר של דאולנד, הלקרימה, בזמרה קסומה:
https://youtu.be/u3clX2CJqzs
"האם היא תוכל לסלוח לי על טעויותי" (Can She Excuse My Wrongs):
https://youtu.be/IEt6Bp3xcf4
השיר הקסום Flow my tears:
https://youtu.be/jkRrzAo9Wl4
השיר "בוא שוב" (Come again) של דאולנד:
https://youtu.be/LpvAtdzPV78
כוכב הרוק סטינג בביצוע אותו שיר, בליווי לאוטה:
https://youtu.be/d4EmIPY8yqY
"הזמן עומד מלכת" - הזמרת אמה קירקבי ונגן הלאוטה אנתוני רולי הם מהידועים במבצעי שיריו:
https://youtu.be/1CVyC5hxPSY
מהי המנגינה ששיגעה דורות?
קוראים לה "לה פוליה" (La Follia), או בעברית "השגעון".
לא ברור איפה נולדה המנגינה הספרדית-פורטוגזית הזו מימי הביניים. ההשערה היא שהיא פרצה לפני כ-700 שנה. נראה שהיא הייתה מנגינה שליוותה מחול, שהרוקדים אותו נראו כמוכי שיגעון ומכאן שמה. מאז היא צצה שוב ושוב ביצירותיהם של גדולי המלחינים בתקופת הרנסאנס, בעידן הבארוק, בתקופה הרומנטית ואפילו במאה ה-20.
זה התחיל עם ריקוד העם הפורטוגזי היפה של ימי הביניים. עם הזמן הפך הניגון של La Folia למנגינה לחליל. בהדרגה היא נפוצה אל כל אירופה. כך החלה המנגינה המהפנטת, עם ההרמוניה הכובשת, לצוץ במוסיקה האמנותית שוב ושוב. ראשית בסונטה מספר 12 של ארקנג'לו קורלי משנת 1700, שהתבססה על הפולייה. היא הייתה כה יפה עד שה"לה פולייה" הפכה מזוהה עם קורלי ורבים זיהו מאז את הפוליה בטעות כיצירה שנכתבה על ידו.
אחרי קוראלי כתבו שוב ושוב מלחיני תקופות הרנסאנס והבארוק וריאציות על ה"פולייה". גדולי המוסיקה כסקרלטי, ויואלדי, לולי, באך ורבים אחרים שילבו את המנגינה הכובשת ביצירותיהם. רבים שינו את המקצב שלה למקצב הסרבנד האופנתי. אחר כך בתקופה הרומנטית השתמשו בה מלחינים כמו ליסט ליצירת וריאציות וגם כנרים מפורסמים נהגו לנגן אותה בתור הדרן.
ובמאה ה-20, כמו אחרים לפניו, המלחין רחמנינוב היה כל כך משוכנע שקורלי הוא שחיבר אותה, שכתב את הווריאציות שלו על לה פוליה בשנת 1931 וקרא ליצירה "וריאציות על נושא של קורלי".
הנה ריקוד ספרדי על הפוליה, ברוח ריקוד המקורי:
https://youtu.be/vFxLNa5vgxM
ה"פוליה" בסונטה לכינור ולקונטיניואו מספר 12 אופוס 5 של קורלי:
https://youtu.be/4YMq9NEMhMA
ריקוד על המוסיקה של קורלי:
https://youtu.be/lzltjVJl_xU
כאן בפסנתר "לה פולייה" של סקרלטי שנכתב לצ'מבלו:
http://youtu.be/zmytKKO9f9g
הקנון ברה מז'ור של פחלבל הוא בעצם שאקון שהבאס בו מתבסס על ההרמוניה של הפוליה:
http://youtu.be/OFfYGoVstgc
באך שילב את הפולייה ב"קנטטת האיכרים" שלו, הקנטטה מספר 212 - כאן באווירה ספרדית:
http://youtu.be/sHK1Xhrh_sY
והנה 15 וריאציות על 'לה פולייה' מאת ויואלדי (שלמד אצל קורלי):
http://youtu.be/iGQWHafmIFo
גאון הפסנתר פרנץ ליסט כלל את ה"פוליה" שלו ביצירה ארוכה בשם "רפסודיה ספרדית":
http://youtu.be/MqlLSHPGeWw
ריקוד רוסי על היצירה:
https://youtu.be/Uiv-vQvxPbY
וריאציות על "לה פוליה" מאת סרגיי רחמנינוב שקרא ליצירתו "וריאציות על נושא של קורלי":
http://youtu.be/sX0Gg3lmh5E
ומוסיקאי הפופ-רוק ונגליס שילב את הרמוניית הפוליה בקטע מרהיב שכתב למקהלה ותזמורת:
http://youtu.be/RvvhRwnYfBM
מה הקסם של גני טירת וילאנדרי?
טירת וילאנדרי, טירה שנבנתה בתקופת הרנסאנס, מההטירות הגדולות האחרונות שנבנו בעמק הלואר בתקופה זו, ידועה בעיקר בזכות הגנים המרהיבים שלה. במיוחד הם ידועים בשילוב המרהיב שבין פרחים לגינת הירק ובטירה אף מוכרים, עד היום, מהתוצרת של גן הירק המפואר שלה, כולל ריבות שעושים שם מפרחים כמו פרג וסיגליות.
הנה טירת וילאנדרי והגנים המקסימים שלה:
http://youtu.be/6I_0aBhXKuE
מי הייתה משפחת מדיצ'י פטרוני האמנות של הרנסאנס?
החל מהמאה ה-13 הייתה משפחת דה מדיצ'י (Medici) מהעיר פירנצה אחת המשפחות המשפיעות והחזקות ביותר באיטליה. משפחת האצולה, שהלכה וצברה כוח, בתחילה כמשפחת בנקאים עשירה ובהמשך גם כשליטי העיר הפוליטיים.
במשך מאות שנים, שלטה המשפחה החזקה בפירנצה ושיחקה תפקיד מרכזי בעליית העיר לגדולות. לא מעט בזכות מנהיגותה וכוחה של המשפחה הפכה פירנצה למרכז תרבותי וכלכלי.
אבל במאה ה-14, כשהייתה פירנצה לחלוטין בשליטת משפחת מדיצ'י, היו בניה של המשפחה העשירה כקורח לא רק למנהיגי העיר, אלא גם לפטרוני האמנות הידועים שלה. תחת שלטונם והיותם הפטרונים הגדולים של תקופת הרנסנס, הפכה פירנצה למקום המפגש של ציירים, פסלים, משוררים, פילוסופים ואמנים בכלל.
בכירי המשפחה תמכו בגדולי האמנים של תקופת הרנסאנס, הן אמנים מקרב ילידי העיר והן אמנים מוכשרים שקיבלו מהם עידוד ותמיכה, כדי לבוא לפירנצה וליצור בתחומה.
מהעיר יצאו אז ובהמשך שמות שיהפכו לגדולי האמנות ההיסטוריים - ביניהם ליאונרדו דה וינצ'י, מיכלאנג'לו, בוטיצ'לי ודונטלו שיגיעו לפירנצה בחסות המדיצ'ים והיו לדמויות מרכזיות ברוח היצירה שהסעירה את פירנצה.
כך יצא שתחת שלטונם של המדיצ'ים בפירנצה, היא הפכה למרכז מטורף של אמנות ואדריכלות מעולים. כך גם נולדו יצירותיהם של האמנים המבריקים הללו ואחרים, כמו דנטה אליגיירי מחבר "הקומדיה האלוהית" והאופרה "דפנה", של המלחין ג'קופו פרי, ככל הידוע האופרה הראשונה בהיסטוריה והועלתה לראשונה בעיר פירנצה, בשנת 1598.
כל היצירות הללו ועוד המון אחרות נולדו בהזמנת או בתמיכת המדיצ'ים והאליטה של פירנצה, אך גם של הכנסייה ושל המדינה. הן הפכו את פירנצה לבירת האמנות העולמית של תקופת הרנסאנס.
גם ברתולומיאו כריסטופורי, ממציא הפסנתר ומי שגם נתן לו את השם "פורטה-פיאנו", היה בעצם האחראי על כלי הנגינה של משפחת מדיצ'י.
בזכות תהליך זה הפכה העיר לשם דבר, לא רק באיטליה - אלא באירופה כולה. במשך כחצי מילניום הטביעה משפחת מדיצ'י את חותמה על פירנצה, עד שפירנצה ירדה מגדולתה ואיבדה את עצמאותה.
הנה האמנות של פירנצה ואיך היא הושפעה מנפילת משפחת מדיצ'י (מתורגם):
https://youtu.be/o9Kum_Jijdk
תולדות משפחת מדיצ'י:
https://youtu.be/JddmL0l5ggE
מדיצ'י היא המשפחה שעיצבה את תקופת הרנסאנס:
https://youtu.be/IK_Hxj8YmAw
פתיח להרצאה על המדיצ'ים (עברית):
https://youtu.be/fi8XYvOuijY
העיר פירנצה - בה הם שלטו מאות שנים:
https://youtu.be/Pbg8MYqoMu4
פירנצה של היום:
https://youtu.be/BXNCmbfFm1w
פודקסט של הפרופסור הר סגור על לורנצ'ו מדיצ'י הוא לורנצ'ו המפואר (עברית):
https://youtu.be/DpoXmxo4dT4?long=yes
סרט תיעודי על המשפחה העשירה ותומכת האמנות:
https://youtu.be/4ZA0owuNM8I?long=yes
ועוד מהפודקסט של הפרופסור הר סגור על יריבויות בתוך משפחת מדיצ'י (עברית):
https://youtu.be/OIZ7qqZZVhg?long=yes
מהי הלאוטה שממנה התפתחה הגיטרה?
לאוּטַה (Lute) היא כלי נגינה שקדם לגיטרה הקלאסית (Classical Guitar). זהו כלי פריטה, שהגיע בימי הביניים אל אירופה והפך בתקופת הרנסאנס פופולארי מאד, הן ככלי סולו והן ככלי ליווי לזמרים ולהרכבים קוליים.
הלאוטה מנוגנת בדרך כלל בעזרת האצבעות. היא הובאה לספרד בעת הכיבוש המוּרי ומשם היא התפזרה לכל רחבי אירופה. ביבשת הזו הפכה הלאוטה בסוף ימי הביניים ועד למאה ה-18, לכלי מרכזי שממנו אף התפתחה במאות שאחרי גם הגיטרה.
הלאוטה התפתחה מהעוּד הערבי. למעשה, השם 'לאוטה' הוא שיבוש של המילים בערבית 'אל-עוּד'. אבל מנגנים בה באצבעות, מה שמאפשר נגינה בקולות ובהרמוניה, כלומר בנגינה של אקורדים. בעוד ונגינה בעוד היא הרי באמצעות מפרט ובנגינה חד-קולית בלבד. הלאוטה גם בנויה מעץ שונה מזה של העוד ומנוגנת בסגנון שונה ממנו, מה שהופך את צליליה לשונים משלו.
במהלך תקופת הבארוק התפתחה "לאוטת בארוק", שנקראת גם ארכילאוטה. היא התווספה לתֵיאוֹרבּוֹ, כלי מרובה מיתרים, שהתפתח בתקופת הרנסאנס. הוא הכיל יותר ויותר מיתרים, הלך וגדל עם השנים והציע מנעד שהלך והתרחב, מה שאפשר לו להשתלב בהרכבים מוסיקליים גדולים ומשמעותיים יותר. הגדול שבהם היה התֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה שבו הוארך חלק מצוואר הכלי ונוספו לו מיתרים לצורך ליווי הבאס בו.
הנה "לקרימה" של ג'ון דאולנד בן המאה ה-16:
https://youtu.be/fZYzuIGDYGs
הלאוטה האירופית:
https://youtu.be/7goe9JYZJS8
קטע של באך בתֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה:
https://youtu.be/FnpaMm_2QYc
ולאוטה מהרנסאנס:
https://youtu.be/L-YjXBylIUI
טירת קרונבורג שבדנמרק נבנתה בשנת 1420. למרות שנעשו בה הרבה שינויים במהלך השנים, היא נחשבת אחת הטירות השמורות ביותר שנותרו בעולם מתקופת הרנסאנס. מיקומה בסמוך לגבול הימי עם שבדיה נחשב חשוב מאד מבחינת ההגנה מהצבא השוודי, מה שלא הצליח למנוע את כיבושה של דנמרק בשנת 1658.
אבל את מירב פרסומה של טירת קרונבורג היא קיבלה תודות להשראה שנתנה למחזאי שייקספיר שכתב על טירת אלסינור - הטירה שבה מתרחש סיפור העלילה של המחזה המפורסם שלו "המלט", זה שבו נאמר המשפט הידוע "משהו רקוב בממלכת דנמרק..."
הנה טירת קרונבורג:
https://youtu.be/Wvn23YZVcfE
ומבט מרהיב מהאוויר:
https://youtu.be/Z9KBgPivvuU
משורר, מלחין, זמר ונגן לאוטה אנגלי, המיוחד בג'ון דאולנד (John Dowland), המלחין בן המאה ה-16 ומי שכונה "אורפיאוס האנגלי", הוא היותו פופולרי עד ימינו. לא רבים ממלחיני הרנסנס הצליחו לשמור במשך 400 שנה כל כך יפה על הפופולריות של המוסיקה שלהם.
דאולנד היה מלחין דגול. באנגליה של המלכה אליזבת הראשונה, שיקפו שיריו את מה שנחשב עד היום כ"תור הזהב" במוסיקה ובשירה. עד היום הוא נחשב ככל הנראה כמפורסם ביותר מבין מלחיני התקופה הבולטים, ביניהם ענקי קומפוזיציה כמו ז'וסקן דה פרה, פלסטרינה, גיום דופאי, פרסקובלדי, אורלנדו לסוס וג'זואלדו.
ההישג הזה הוא עוד יותר מדהים, כי זה בסדר והגיוני שברפרטואר של המאה ה-20 תצליח המוסיקה הכלית הנהדרת שהוא חיבר ללאוטה (הגיטרה העתיקה, שהתפתחה באירופה מהעוד הערבי). הרי הגיטרה היא כלי אהוב תמיד.
אבל נהדר ומקסים הוא שזכתה לתחייה ומקום ברור ברפרטואר המודרני גם המוסיקה הקולית של המלחין מהאי הבריטי. כך הצליחו גם שיריו האנגליים העגמומיים משהו, שביניהם "Come again", "Flow my tears", "I saw my Lady weepe", "In darkness let me dwell" וכמובן השיר "Come, heavy sleep" שעתיד להיות במאה ה-20 הבסיס ליצירה "Nocturnal" של המלחין הבריטי הדגול בנג'מין בריטן.
אבל אחרי בריטן הוקלטו שיריו של דאולנד לא רק על ידי מבצעים "רגילים" ונהדרים של מוסיקה עתיקה. גם כוכבי פופ וג'אז ענקיים מצאו עניין בשירים הללו והקליטו שירים בודדים ועד אלבומים שלמים של שיריו.
אם זה אלביס קוסטלו שהקליט את השיר או היצירה "Can she excuse my wrongs" של דאולנד לאלבומו The Juliet Letters. אם זה סטינג, אחד האמנים המצליחים בעולם הרוק ונגן ג'אז מעולה בעברו, שהקליט אלבום משיריו וקרא לו Songs from the Labyrinth. ואם אלו נגני הג'אז האנגליים ג'ון סורמן וברי גאי, ששיתפו פעולה עם חבורה קלאסית של נגנים באלבום נוסף משיריו - העובדות מראות כולן שג'ון דאולנד כאן כדי להישאר.
הנה מצגת וידאו על חייו של ג'ון דאולנד:
https://youtu.be/CuDFOnZKM_U
נגינה בלאוטה של יצירתו "לקרימה" (Lachrimae):
https://youtu.be/rMwZ6ZkzjgU
אותו השיר של דאולנד, הלקרימה, בזמרה קסומה:
https://youtu.be/u3clX2CJqzs
"האם היא תוכל לסלוח לי על טעויותי" (Can She Excuse My Wrongs):
https://youtu.be/IEt6Bp3xcf4
השיר הקסום Flow my tears:
https://youtu.be/jkRrzAo9Wl4
השיר "בוא שוב" (Come again) של דאולנד:
https://youtu.be/LpvAtdzPV78
כוכב הרוק סטינג בביצוע אותו שיר, בליווי לאוטה:
https://youtu.be/d4EmIPY8yqY
"הזמן עומד מלכת" - הזמרת אמה קירקבי ונגן הלאוטה אנתוני רולי הם מהידועים במבצעי שיריו:
https://youtu.be/1CVyC5hxPSY
קוראים לה "לה פוליה" (La Follia), או בעברית "השגעון".
לא ברור איפה נולדה המנגינה הספרדית-פורטוגזית הזו מימי הביניים. ההשערה היא שהיא פרצה לפני כ-700 שנה. נראה שהיא הייתה מנגינה שליוותה מחול, שהרוקדים אותו נראו כמוכי שיגעון ומכאן שמה. מאז היא צצה שוב ושוב ביצירותיהם של גדולי המלחינים בתקופת הרנסאנס, בעידן הבארוק, בתקופה הרומנטית ואפילו במאה ה-20.
זה התחיל עם ריקוד העם הפורטוגזי היפה של ימי הביניים. עם הזמן הפך הניגון של La Folia למנגינה לחליל. בהדרגה היא נפוצה אל כל אירופה. כך החלה המנגינה המהפנטת, עם ההרמוניה הכובשת, לצוץ במוסיקה האמנותית שוב ושוב. ראשית בסונטה מספר 12 של ארקנג'לו קורלי משנת 1700, שהתבססה על הפולייה. היא הייתה כה יפה עד שה"לה פולייה" הפכה מזוהה עם קורלי ורבים זיהו מאז את הפוליה בטעות כיצירה שנכתבה על ידו.
אחרי קוראלי כתבו שוב ושוב מלחיני תקופות הרנסאנס והבארוק וריאציות על ה"פולייה". גדולי המוסיקה כסקרלטי, ויואלדי, לולי, באך ורבים אחרים שילבו את המנגינה הכובשת ביצירותיהם. רבים שינו את המקצב שלה למקצב הסרבנד האופנתי. אחר כך בתקופה הרומנטית השתמשו בה מלחינים כמו ליסט ליצירת וריאציות וגם כנרים מפורסמים נהגו לנגן אותה בתור הדרן.
ובמאה ה-20, כמו אחרים לפניו, המלחין רחמנינוב היה כל כך משוכנע שקורלי הוא שחיבר אותה, שכתב את הווריאציות שלו על לה פוליה בשנת 1931 וקרא ליצירה "וריאציות על נושא של קורלי".
הנה ריקוד ספרדי על הפוליה, ברוח ריקוד המקורי:
https://youtu.be/vFxLNa5vgxM
ה"פוליה" בסונטה לכינור ולקונטיניואו מספר 12 אופוס 5 של קורלי:
https://youtu.be/4YMq9NEMhMA
ריקוד על המוסיקה של קורלי:
https://youtu.be/lzltjVJl_xU
כאן בפסנתר "לה פולייה" של סקרלטי שנכתב לצ'מבלו:
http://youtu.be/zmytKKO9f9g
הקנון ברה מז'ור של פחלבל הוא בעצם שאקון שהבאס בו מתבסס על ההרמוניה של הפוליה:
http://youtu.be/OFfYGoVstgc
באך שילב את הפולייה ב"קנטטת האיכרים" שלו, הקנטטה מספר 212 - כאן באווירה ספרדית:
http://youtu.be/sHK1Xhrh_sY
והנה 15 וריאציות על 'לה פולייה' מאת ויואלדי (שלמד אצל קורלי):
http://youtu.be/iGQWHafmIFo
גאון הפסנתר פרנץ ליסט כלל את ה"פוליה" שלו ביצירה ארוכה בשם "רפסודיה ספרדית":
http://youtu.be/MqlLSHPGeWw
ריקוד רוסי על היצירה:
https://youtu.be/Uiv-vQvxPbY
וריאציות על "לה פוליה" מאת סרגיי רחמנינוב שקרא ליצירתו "וריאציות על נושא של קורלי":
http://youtu.be/sX0Gg3lmh5E
ומוסיקאי הפופ-רוק ונגליס שילב את הרמוניית הפוליה בקטע מרהיב שכתב למקהלה ותזמורת:
http://youtu.be/RvvhRwnYfBM
טירת וילאנדרי, טירה שנבנתה בתקופת הרנסאנס, מההטירות הגדולות האחרונות שנבנו בעמק הלואר בתקופה זו, ידועה בעיקר בזכות הגנים המרהיבים שלה. במיוחד הם ידועים בשילוב המרהיב שבין פרחים לגינת הירק ובטירה אף מוכרים, עד היום, מהתוצרת של גן הירק המפואר שלה, כולל ריבות שעושים שם מפרחים כמו פרג וסיגליות.
הנה טירת וילאנדרי והגנים המקסימים שלה:
http://youtu.be/6I_0aBhXKuE
תקופת הרנסאנס
החל מהמאה ה-13 הייתה משפחת דה מדיצ'י (Medici) מהעיר פירנצה אחת המשפחות המשפיעות והחזקות ביותר באיטליה. משפחת האצולה, שהלכה וצברה כוח, בתחילה כמשפחת בנקאים עשירה ובהמשך גם כשליטי העיר הפוליטיים.
במשך מאות שנים, שלטה המשפחה החזקה בפירנצה ושיחקה תפקיד מרכזי בעליית העיר לגדולות. לא מעט בזכות מנהיגותה וכוחה של המשפחה הפכה פירנצה למרכז תרבותי וכלכלי.
אבל במאה ה-14, כשהייתה פירנצה לחלוטין בשליטת משפחת מדיצ'י, היו בניה של המשפחה העשירה כקורח לא רק למנהיגי העיר, אלא גם לפטרוני האמנות הידועים שלה. תחת שלטונם והיותם הפטרונים הגדולים של תקופת הרנסנס, הפכה פירנצה למקום המפגש של ציירים, פסלים, משוררים, פילוסופים ואמנים בכלל.
בכירי המשפחה תמכו בגדולי האמנים של תקופת הרנסאנס, הן אמנים מקרב ילידי העיר והן אמנים מוכשרים שקיבלו מהם עידוד ותמיכה, כדי לבוא לפירנצה וליצור בתחומה.
מהעיר יצאו אז ובהמשך שמות שיהפכו לגדולי האמנות ההיסטוריים - ביניהם ליאונרדו דה וינצ'י, מיכלאנג'לו, בוטיצ'לי ודונטלו שיגיעו לפירנצה בחסות המדיצ'ים והיו לדמויות מרכזיות ברוח היצירה שהסעירה את פירנצה.
כך יצא שתחת שלטונם של המדיצ'ים בפירנצה, היא הפכה למרכז מטורף של אמנות ואדריכלות מעולים. כך גם נולדו יצירותיהם של האמנים המבריקים הללו ואחרים, כמו דנטה אליגיירי מחבר "הקומדיה האלוהית" והאופרה "דפנה", של המלחין ג'קופו פרי, ככל הידוע האופרה הראשונה בהיסטוריה והועלתה לראשונה בעיר פירנצה, בשנת 1598.
כל היצירות הללו ועוד המון אחרות נולדו בהזמנת או בתמיכת המדיצ'ים והאליטה של פירנצה, אך גם של הכנסייה ושל המדינה. הן הפכו את פירנצה לבירת האמנות העולמית של תקופת הרנסאנס.
גם ברתולומיאו כריסטופורי, ממציא הפסנתר ומי שגם נתן לו את השם "פורטה-פיאנו", היה בעצם האחראי על כלי הנגינה של משפחת מדיצ'י.
בזכות תהליך זה הפכה העיר לשם דבר, לא רק באיטליה - אלא באירופה כולה. במשך כחצי מילניום הטביעה משפחת מדיצ'י את חותמה על פירנצה, עד שפירנצה ירדה מגדולתה ואיבדה את עצמאותה.
הנה האמנות של פירנצה ואיך היא הושפעה מנפילת משפחת מדיצ'י (מתורגם):
https://youtu.be/o9Kum_Jijdk
תולדות משפחת מדיצ'י:
https://youtu.be/JddmL0l5ggE
מדיצ'י היא המשפחה שעיצבה את תקופת הרנסאנס:
https://youtu.be/IK_Hxj8YmAw
פתיח להרצאה על המדיצ'ים (עברית):
https://youtu.be/fi8XYvOuijY
העיר פירנצה - בה הם שלטו מאות שנים:
https://youtu.be/Pbg8MYqoMu4
פירנצה של היום:
https://youtu.be/BXNCmbfFm1w
פודקסט של הפרופסור הר סגור על לורנצ'ו מדיצ'י הוא לורנצ'ו המפואר (עברית):
https://youtu.be/DpoXmxo4dT4?long=yes
סרט תיעודי על המשפחה העשירה ותומכת האמנות:
https://youtu.be/4ZA0owuNM8I?long=yes
ועוד מהפודקסט של הפרופסור הר סגור על יריבויות בתוך משפחת מדיצ'י (עברית):
https://youtu.be/OIZ7qqZZVhg?long=yes
לאוּטַה (Lute) היא כלי נגינה שקדם לגיטרה הקלאסית (Classical Guitar). זהו כלי פריטה, שהגיע בימי הביניים אל אירופה והפך בתקופת הרנסאנס פופולארי מאד, הן ככלי סולו והן ככלי ליווי לזמרים ולהרכבים קוליים.
הלאוטה מנוגנת בדרך כלל בעזרת האצבעות. היא הובאה לספרד בעת הכיבוש המוּרי ומשם היא התפזרה לכל רחבי אירופה. ביבשת הזו הפכה הלאוטה בסוף ימי הביניים ועד למאה ה-18, לכלי מרכזי שממנו אף התפתחה במאות שאחרי גם הגיטרה.
הלאוטה התפתחה מהעוּד הערבי. למעשה, השם 'לאוטה' הוא שיבוש של המילים בערבית 'אל-עוּד'. אבל מנגנים בה באצבעות, מה שמאפשר נגינה בקולות ובהרמוניה, כלומר בנגינה של אקורדים. בעוד ונגינה בעוד היא הרי באמצעות מפרט ובנגינה חד-קולית בלבד. הלאוטה גם בנויה מעץ שונה מזה של העוד ומנוגנת בסגנון שונה ממנו, מה שהופך את צליליה לשונים משלו.
במהלך תקופת הבארוק התפתחה "לאוטת בארוק", שנקראת גם ארכילאוטה. היא התווספה לתֵיאוֹרבּוֹ, כלי מרובה מיתרים, שהתפתח בתקופת הרנסאנס. הוא הכיל יותר ויותר מיתרים, הלך וגדל עם השנים והציע מנעד שהלך והתרחב, מה שאפשר לו להשתלב בהרכבים מוסיקליים גדולים ומשמעותיים יותר. הגדול שבהם היה התֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה שבו הוארך חלק מצוואר הכלי ונוספו לו מיתרים לצורך ליווי הבאס בו.
הנה "לקרימה" של ג'ון דאולנד בן המאה ה-16:
https://youtu.be/fZYzuIGDYGs
הלאוטה האירופית:
https://youtu.be/7goe9JYZJS8
קטע של באך בתֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה:
https://youtu.be/FnpaMm_2QYc
ולאוטה מהרנסאנס:
https://youtu.be/L-YjXBylIUI
