מיהם הגאוצ'וס?
שמעתם על הקאובוי'ס של ארצות הברית, אותם בוקרים שליוו את עדרי הבקר למרעה והפכו לחלק מהתרבות האמריקאית? - הגאוצ'ו (Gaucho) הוא האח הדרום אמריקני של הקאובוי - איש הסְפר, רכוב על סוסו כשהוא עוטה פונצ'ו וחמוש בסכין ארוכה. מרבית הגאוצ'וס חיים בערבות הפמפאס, האזור החקלאי המצוי במרכז ארגנטינה ונחשב החבל הגיאוגרפי המשמעותי ביותר בה. הם נוהגים את הבקר בשטחי המרעה העצומים והמרכזיים בגידול עדרי הבקר.
הגאוצ'וס היו בוקרים קשוחים וחרוצים שנהגו את עדרי הענק למרעה ופיתחו יכולת ותכונות שאפשרו להם להפוך לגיבורים של אמריקה הדרומית. היכולת הגבוהה שאפשרה להם לנהוג את העדרים הענפים במרחבי הערבות העצומות של הפמפאס, היא שהקנתה להם עם השנים יוקרה עצומה, אך לא תמיד הם היו מכובדים.
במקור נחשב לגאוצ'ו אדם מעניי ארגנטינה. בהדרגה הפך "גאוצ'ו" מילה נרדפת ליתום, נווד וערירי. תדמיתם של הגאוצ'וס השתפרה רק במלחמת העצמאות של ארגנטינה, כשהתפרסמו באומץ ליבם בקרב. מעתה החלו לראות בהם אנשי אדמה חופשיים ואפילו נערצים. הם זכו להילה רומנטית של בוקרים קשוחים, שורדי טבע חסרי-מעצורים ואמיצים. תכונות אלה הפכו את דמות הגאוצ'ו לחלק מסמליהן הלאומיים של ארגנטינה ואורוגוואי.
בניגוד לקאובוי'ס שנעלמו כבר מזמן, הגאוצ'וס של ארגנטינה קיימים עד היום והם אולי השריד האחרון לבוקרים של פעם. עדיין חיים בארגנטינה כ-150 אלף גאוצ'וס. בעבר הם התפרנסו מציד בקר וסחר בעורות. היום רבים מהם חיים בטבע ולא מעט מהם אומרים שלא היו חיים בשום מקום אחר או מסכימים להחליף את עבודתם בעבודה אחרת. הם עדיין מתעקשים לישון על האדמה ולצלות את מזונם בשיפוד על אש המדורה.
שמעתם על הקאובוי'ס של ארצות הברית, אותם בוקרים שליוו את עדרי הבקר למרעה והפכו לחלק מהתרבות האמריקאית? - הגאוצ'ו (Gaucho) הוא האח הדרום אמריקני של הקאובוי - איש הסְפר, רכוב על סוסו כשהוא עוטה פונצ'ו וחמוש בסכין ארוכה. מרבית הגאוצ'וס חיים בערבות הפמפאס, האזור החקלאי המצוי במרכז ארגנטינה ונחשב החבל הגיאוגרפי המשמעותי ביותר בה. הם נוהגים את הבקר בשטחי המרעה העצומים והמרכזיים בגידול עדרי הבקר.
הגאוצ'וס היו בוקרים קשוחים וחרוצים שנהגו את עדרי הענק למרעה ופיתחו יכולת ותכונות שאפשרו להם להפוך לגיבורים של אמריקה הדרומית. היכולת הגבוהה שאפשרה להם לנהוג את העדרים הענפים במרחבי הערבות העצומות של הפמפאס, היא שהקנתה להם עם השנים יוקרה עצומה, אך לא תמיד הם היו מכובדים.
במקור נחשב לגאוצ'ו אדם מעניי ארגנטינה. בהדרגה הפך "גאוצ'ו" מילה נרדפת ליתום, נווד וערירי. תדמיתם של הגאוצ'וס השתפרה רק במלחמת העצמאות של ארגנטינה, כשהתפרסמו באומץ ליבם בקרב. מעתה החלו לראות בהם אנשי אדמה חופשיים ואפילו נערצים. הם זכו להילה רומנטית של בוקרים קשוחים, שורדי טבע חסרי-מעצורים ואמיצים. תכונות אלה הפכו את דמות הגאוצ'ו לחלק מסמליהן הלאומיים של ארגנטינה ואורוגוואי.
בניגוד לקאובוי'ס שנעלמו כבר מזמן, הגאוצ'וס של ארגנטינה קיימים עד היום והם אולי השריד האחרון לבוקרים של פעם. עדיין חיים בארגנטינה כ-150 אלף גאוצ'וס. בעבר הם התפרנסו מציד בקר וסחר בעורות. היום רבים מהם חיים בטבע ולא מעט מהם אומרים שלא היו חיים בשום מקום אחר או מסכימים להחליף את עבודתם בעבודה אחרת. הם עדיין מתעקשים לישון על האדמה ולצלות את מזונם בשיפוד על אש המדורה.
