לוחמת השוורים (Bullfighting) בספרד היא מנהג טקסי עתיק של לוחמה בפר, לעתים קרובות עד להריגתו של הפר. לוחמת השוורים מבוססת על לוחם השוורים הנקרא "מטדור" שמשתמש בבד אדום כדי להרגיז את השור ואז נלחם בו בחרב, עד שהלוחם עצמו או השור נפגעים ונכנעים.

שורשי מנהגי ההתגרות בשוורים הם עתיקים מאד ונמצאו להם סימנים כבר בתקופת הברונזה. לוחמת השוורים, עם הבד האדום, היא מאוחרת יותר. המדהים הוא שבניגוד לאמונה הרווחת, זה לא הצבע האדום שגורם לשור להתעצבן ולהסתער על המטדור, אלא הנפנוף של הבד והתנועה שלו. קצת משעשע שהביטוי "סמרטוט אדום" נפוץ בעולם כדי לתאר משהו מרגיז...

הפעילות הזו אהודה במדינות שיש בהן תרבות ספרדית, כמו ספרד, מקסיקו, פורטוגל ואף בדרום צרפת. למלחמות השוורים מגדלים את השוורים האלימים והעצבניים ביותר.

בשנים האחרונות הולכת מלחמת השוורים ויוצאת אל מחוץ לחוק, במדינות רבות וגם בספרד, בעיקר בשל ההתעללות בפרים. מסתבר שמעבר להתעללות בזירת עצמה, כבר בשבועות שלפני שהוא נלחם במטדור, עובר הפר המיועד לזירה תהליך שבו מעייפים ומתישים אותו, באמצעים שונים ואכזריים ביותר. משום כך מלחמות השוורים זוכות להתנגדות רבה, גם אצל חלק ניכר מהציבור הספרדי. התנגדות זו מחוזקת על ידי ארגונים לזכויות בעלי חיים שמתנגדים בחריפות להריגתן של חיות לצורכי בידור.


על לוחמת השוורים:

http://youtu.be/cXh_adjJ_cU?t=5s


חייו של לוחם שוורים:

https://youtu.be/HyZTA3RX5Y8


וזו נקמתו הכוללת של השור, כשהוא מחליט להחזיר לקהל כולו:

https://youtu.be/3YvCdK0hOdM

שמעתם על הקאובוי'ס של ארצות הברית, אותם בוקרים שליוו את עדרי הבקר למרעה והפכו לחלק מהתרבות האמריקאית? - הגאוצ'ו (Gaucho) הוא האח הדרום אמריקני של הקאובוי - איש הסְפר, רכוב על סוסו כשהוא עוטה פונצ'ו וחמוש בסכין ארוכה. מרבית הגאוצ'וס חיים בערבות הפמפאס, האזור החקלאי המצוי במרכז ארגנטינה ונחשב החבל הגיאוגרפי המשמעותי ביותר בה. הם נוהגים את הבקר בשטחי המרעה העצומים והמרכזיים בגידול עדרי הבקר.

הגאוצ'וס היו בוקרים קשוחים וחרוצים שנהגו את עדרי הענק למרעה ופיתחו יכולת ותכונות שאפשרו להם להפוך לגיבורים של אמריקה הדרומית. היכולת הגבוהה שאפשרה להם לנהוג את העדרים הענפים במרחבי הערבות העצומות של הפמפאס, היא שהקנתה להם עם השנים יוקרה עצומה, אך לא תמיד הם היו מכובדים.

במקור נחשב לגאוצ'ו אדם מעניי ארגנטינה. בהדרגה הפך "גאוצ'ו" מילה נרדפת ליתום, נווד וערירי. תדמיתם של הגאוצ'וס השתפרה רק במלחמת העצמאות של ארגנטינה, כשהתפרסמו באומץ ליבם בקרב. מעתה החלו לראות בהם אנשי אדמה חופשיים ואפילו נערצים. הם זכו להילה רומנטית של בוקרים קשוחים, שורדי טבע חסרי-מעצורים ואמיצים. תכונות אלה הפכו את דמות הגאוצ'ו לחלק מסמליהן הלאומיים של ארגנטינה ואורוגוואי.

בניגוד לקאובוי'ס שנעלמו כבר מזמן, הגאוצ'וס של ארגנטינה קיימים עד היום והם אולי השריד האחרון לבוקרים של פעם. עדיין חיים בארגנטינה כ-150 אלף גאוצ'וס. בעבר הם התפרנסו מציד בקר וסחר בעורות. היום רבים מהם חיים בטבע ולא מעט מהם אומרים שלא היו חיים בשום מקום אחר או מסכימים להחליף את עבודתם בעבודה אחרת. הם עדיין מתעקשים לישון על האדמה ולצלות את מזונם בשיפוד על אש המדורה.


הנה הגאוצ'וס - הקאובוי'ס של ארגנטינה:

https://youtu.be/l7KovwMiHJ4


העבודה שלו:

https://youtu.be/9TWoHUO6Ek0


והגאוצ'וס הישראלים:

https://youtu.be/ID36e7E_W58

החקלאות העתיקה התמודדה עם אתגרים לא קלים. אחת המשימות הקשות שעמדה בפני החקלאי בימי קדם הייתה חריש האדמה. פעולת החרישה הייתה קשה ומפרכת. באדמה היה קשה מאד לחרוץ חריצים שבהם ייטמנו הזרעים. לכן כה חשובה הייתה פעולת הביות של הבהמות. בעזרתן היה חריש האדמה לתהליך פשוט יותר.

וכך החלו החקלאים בעת העתיקה להשתמש בבהמות, כדי לגרור את המחרשה וליצור תלמים באדמה. לא פעם האדמה הייתה כה קשה לעיבוד שלא הספיק שור אחד לחריש והחקלאים נאלצו לחבר שתי בהמות שהיו גוררות את כלי החרישה.


הנה החריש בעזרת שוורים:

https://youtu.be/PH9voIahbX0?t=6s


כך חורשים חלק מהחקלאים בהודו עד היום עם שני שוורים:

https://youtu.be/I8WwtjVADqU


חשיבותם של השוורים בגידול האורז:

https://youtu.be/AXL1oMdCFUM


והנה סרט תיעודי על הכנת הקרקע לנטיעה:

https://youtu.be/7FCLbDgLDqE?long=yes

הורינו הכירו אותם בארץ בתור ג'אמוסים, אבל התאו, באנגלית בופלו או באפלו (Buffalo), היא בהמת בקר חזקה וגדולה, שהייתה נפוצה בעבר בצפון ארץ-ישראל ובסוריה. התאו נכחד מזמן בארץ ישראל וכיום הוא הולך ונכחד גם ביבשת אמריקה.

לבופלו קרניים חזקות ופרווה דקה בגווני חום-שחור. עדרי הג'אמוסים, שעד ראשית ימי ההתיישבות הציונית היו חלק בלתי נפרד מנוף הביצות של ארץ-ישראל הלכו ונעלמו בהדרגה. זה קרה במקביל לייבוש הביצות בארץ. בהודו התאו נפוץ מאד והודים רבים שותים את חלב הבופלו במקום חלב פרה.

הג'מוס, שמו הערבי של התאו ההודי, אסייתי, הוא אמנם סוג של בופלו, אך הוא איננו בעל החיים שהוזכר במקרא בתור "תאו". התאו המקראי היה ככל הנראה שור בר. למעשה הג'אמוס של אזורנו היה מין של בקר ששימש את ערביי האזור בעיקר כבהמת עבודה מבוייתת. בדרך כלל השתמשו בג'מוסים כבהמה משא ששימשו לנשיאת משאות ולחרישה בשדות.

מקור השם "תאו" הוא מהתנ"ך בעוד "ג'אמוס" בא מערבית.


הנה עדר קטנטן של בופלו בהודו:

https://youtu.be/AbVbVKA-KXE


שני זכרים של תאו אסייתי נאבקים על ההנהגה:

https://youtu.be/MAjF5FWPidY


בופאלו בוגר בתאילנד:

https://youtu.be/xUpBqK6GYk8


הבופלו וצאצאיהם:

https://youtu.be/i5IyS-MBzpk


גם למלך החיות האריה, לא כדאי לתקוף אותם:

https://youtu.be/LU8DDYz68kM

מראה נפוץ בהודו הן הפרות שמשוטטות באופן חופשי ועומדות באין מפריע באמצע הרחוב. לפי ההינדואיזם, הדת ההודית הגדולה ביותר, הפרה היא חיה קדושה שאין לאכול מבשרה.

ההינדים לעולם לא יהרגו פרה כדי לאכול אותה. הם רואים בפרות כמי שמעניקות להם את רוב צרכיהם. חלב, גבינה, חמאה ועוד. כל המוצרים שההודים מקבלים מהפרה נחשבים בעיניהם סיבה טובה להפוך אותה לקדושה. מסיבה זו החליטו ההינדים שיש לקדש את הפרה, כדי שלא תישחט לאכילה של בשר.

מכאן בא הביטוי "פרה קדושה", שמדבר על דברים שאין לפגוע בהם או לערער על הצדקת קיומם. כך, "לשחוט פרות קדושות" משמעו לעשות דבר שאינו מקובל, משהו שהוא ממש כמו חילול הקודש.

עם זאת, בצד כל הנחמדות אל הפרות שלהם, קדושת הפרות בהודו היא גם בעיה לא קטנה בשביל ההודים. כיוון שאינם רוצים שהפרה תמות בחצר ביתם ותפיל קללה על יושבי הבית, הם משחררים את הפרות הזקנות שאינן נותנות חלב לחופשי.

הפרות הללו משוטטות ברחובות הערים, מלכלכות ולא פעם גורמות לתאונות ונזקים. משום כך נבנים בשנים האחרונות בהודו "בתי אבות" לפרות קדושות וזקנות והן מטופלות יפה, עד יום מותן..


הנה הפרות הקדושות המשוטטות בערי הודו:

http://youtu.be/ziyivXgk7YU


על הפרה הקדושה בהודו (עברית):

http://youtu.be/I_SAOZ7xFxw


סרטון תיעודי על הפרות הקדושות של ההינדים:

https://youtu.be/uJ0ZVXMReBg?long=yes


והנה פרות לידכם:

https://youtu.be/Q_BavaspcFc?qr=yes

פמפה, פמפס או פמפאס (Pampas) הוא מישור רחב ידיים בארגנטינה המהווה את מקום המרעה העיקרי עבור העדרים העצומים של הבקר, הצאן והסוסים בה, המסתובבים באופן חופשי במרחבים האדירים המשמשים להם מרעה.

מדובר באזור החקלאי המצוי בעיקר במרכז ארגנטינה וחלקים באורוגוואי ובדרום ברזיל. אלו מישורי ערבה עצומי ממדים, שמשתרעים על פני כ-777 אלף קילומטרים רבועים. הם ירוקי עשב ועתירי אדמה, המניבה יבולים חקלאיים עשירים ומגוונים. חלקים גדולים בפמפאס הם ביצות ואדמות חוליות.

הפמפאס נחשב החבל הגיאוגרפי המשמעותי ביותר בארגנטינה. חיות בו חיות-בר רבות, ביניהם אייל הפאמפאס הנפוץ, כמו גם שועל הפמפס, הננדו וכמה מיני ארמדיל.

בערבות הפמפאס חיים מרבית הגאוצ'וס, הנוהגים את הבקר ומפקחים עליו בשטחי המרעה העצומים והמרכזיים בגידול עדרי הבקר .

הבשר של ארגנטינה נודע בכל העולם באיכותו וארגנטינה מייצאת אותו לכל פינות כדור הארץ.

בתצורות של אזור הפמפס גילה צ'ארלס דארווין את התגליות החשובות שהביאו אותו להציע את עקרון "הברירה הטבעית", החשוב כל כך בתורת האבולוציה.

דארווין מצא כאן מאובנים של בעלי חיים גדולים ומכוסים בשריון. הוא זיהה את דמיונם תארמדילים שחיים באזור גם בימיו. במיוחד הרשים אותו הדמיון של מאובן של גליפטודון (Glyptodon), יונק קדמון וענקי ששמו בעברית מתורגם ל"שן חקוקה".

הוא הבין שהגליפטודון דומה מאוד לארמדילים המודרניים אבל אינו זהה להם. כאן האסימון שלו נפל. החוקר הגאוני הבין שלאורך תקופות ארוכות בנות מיליוני שנים, משתנים מיני בעלי החיים, בתהליך כלשהו שלו הוא יקרא "הברירה הטבעית".


הנה ערבות הפמפאס:

https://youtu.be/PI1FnnQ4_T4


והגאוצ'וס שחיים בפמפס ונוהגים את הבקר:

https://youtu.be/9TWoHUO6Ek0

כשההורים היו קטנים, הם קראו להם 'קאובוים' ונהגו להתחפש להם בפורים.. עם מכנסי ג'ינס וחולצות משובצות, מגבעות אופייניות, שוט לעדרי הבקר ואקדח תקוע בנדן שבחגורה - המראה היה מושלם ודי דומה לקאובוי האמיתי של אמריקה. אבל מי היו הקאובוי'ס באמת?

הקאובוי'ס באמריקה היו בוקרים שליוו את עדרי הבקר אל שטחי המרעה הגדולים שבמרחבי הערבות העצומים. הם פיתחו יכולות מרשימות ברכיבה על סוסים ובטיפול בעדרי הבקר הגדולים. הקאובוי היה אחראי על הבקר והסוסים בחוות הבקר הגדולות של טקסס ומונטנה ובמסעות בשטחי המרעה הנרחבים של צפון אמריקה.

חיי הבוקרים בטקסס שלהבו את הדימיון. הם היו קשוחים, מנוסים וגברים שלא חיפשו תנאים מפנקים. מהם נבראו אגדות ומיתוסים רבים של המערב הפרוע. חלק מהם הפכו לאגדה.

למעשה, הקאובוי'ס קיימים עד היום באמריקה, אם כי נראה שבעידן האינטרנט והחלל, כשהמערבונים כבר מזמן אינם פופולאריים, הם קצת נעלמו בערבות המדבר.


כך מובילים הקאובוי'ס את העדרים:

https://youtu.be/UW2HMRaDlrc


הנה הקאובוי'ס של פעם:

https://youtu.be/btS1FZAFfwY


ושל היום:

https://youtu.be/nT-xVkRTXKY

רודיאו (Rodeo) הוא ספורט תחרותי שבו בוקרים ורפתנים מתחרים בהפגנה של כישוריהם בטיפול ושליטה בבעלי חיים, כמו גם בהיאבקות, היגוי ומרוצי חביות.

שליטה בשוק למשל, כרוכה ברכיבה והישארות, זמן רב ככל האפשר, על גבו של השור המתפרץ. חוץ מהחזקת מעמד על שוורים, יש ברודיאו גם תחרויות של חבלים על עגלים, בהן צריך לקשור עגל בחבל במהירות, יש מרוצי חביות בהם רוכבים על סוס סביב שלוש חביות במהירות האפשרית ויש שליטה בסוסים פראיים, כשיד אחת של הרוכב באוויר.

הרודיאו הוא אחד מסוגי הספורט הפופולריים בצפון אמריקה ומנגד מעורר ביקורת מצדם של ארגונים לזכויות בעלי החיים.

זה ספורט תחרותי מסורתי שמקורו בכלל בספרד ובמקסיקו ומהן הוא התפשט והתפתח אל ארצות הברית, קנדה, דרום אמריקה ואוסטרליה. במדינות כמו טקסס בארצות הברית הוא נחשב לאחד מסמליה של המדינה. כך. גם בדרום אמריקה.

אך זהו גם ספורט תובעני ומסוכן, המצריך אתלטיות ומיומנות רבה. וזהו גם ספורט שמושך ביקורת רבה מארגונים שונים לזכויות בעלי החיים.

בדרך כלל המשתתפים הם קאובויים שטיפלו במשך שנים רבות בבעלי חיים ובמשך שנים שכללו את כישוריהם, בתרגול ותחרויות.

אירועי רודיאו מתקיימים ברמות שונות, החל מתחרויות חובבים מקומיות ועד לאירועים מקצועיים גדולים, כמו רודיאו הלאומי של הגמר (NFR), שנערך מדי שנה בלאס וגאס, נבאדה.

וחלק משמעותי במשיכה לאירוע הזה הוא ודאי האווירה ברודיאו, שהיא בדרך כלל חגיגית וכוללת אוכל, מוסיקה חיה ובידור מסוגים שונים.


#אירועי רודיאו
הבולטים באירועי הרודיאו הם אלו שבהם הקאובוי רוכב על גבי שור או סוס פראיים, כשמטרתו הברורה היא הצליח ולהחזיק מעמד כ-8 שניות על גב הבהמה המשתוללת, כשידו האחת אוחזת בחבל הקשור סביב צווארה ויד נוספת באוויר.

אגב, מיד לאחר שהמתחרה נופל מגב השור או הסוס ימהר להכנס לרחבה ברנש לבוש בבגדים צבעוניים, שישנה את נתיב הבהמה המשתוללת, כדי שותאפשר לרוכב לצאת מהרחבה ללא פגע, מה שמחייב גם כן מיומנות.


הנה רגעי רודיאו גדולים:

https://youtu.be/gbF0gfuf8rQ


רודיאו הוא ספורט מסוכן:

https://youtu.be/yILVRmFzYkw


רודיאו על שוורים:

https://youtu.be/8Vp9N8LhMGs


רק להחזיק מעמד - זה האתגר:

https://youtu.be/5UNYXXfuOO8


תולדות הרודיאו האמריקאי:

https://youtu.be/G0_C1gXD_JY


הרודיאו המקסיקני שהוא שונה מעט:

https://youtu.be/tUnbPJrbTDI


וקדימון הסרט "הרוכב" מ-2017 על כוכב רודיאו משותק מתאונת רכיבה שחולם לחזור:

https://youtu.be/AlrWRttLTkg

יער ביאלובייזה (Białowieska) היה יער קדום ועצום שהיה המקום האחרון שבו נמצאו אחדות מהחיות שנכחדו באירופה.

האמונה הנאצית הייתה שהוא היה מהיערות הגדולים של גרמאניה העתיקה ושהשבטים הגרמאנים העתיקים, שהיו בעבר אנשי יער, צדו בו חיות קדומות.

הנאצים האמינו שכחלק מתהילת הרייך השלישי עליהם להחזיר אל העולם מינים שנכחדו לפני מאות שנים מן העולם. זה היה עוד אחד מהרעיונות של עיצוב העולם שיישלט בתום המלחמה, כך האמינו, בידי הנאצים.

הרמן גרינג, האיש השני בחשיבותו בממשל הגרמני, היה אחראי בין השאר על קידום הציד במדינה. הוא נעזר בזואולוג לוץ הק ובאחיו, משושלת של מנהלי גני חיות גרמניים. חלומם היה להחזיר לחיים חיות מיתולוגיות שהכירו וצדו אבות הרייך, בני השבטים הגרמאניים.

באמצעות הרבעה הם ניסו לשחזר את שור הבר הקדום שנכחד, האאורוקס, ואת סוס הטרפן, הגרסה הקדומה והפראית של הסוס המודרני.

באלימות אופיינית ואכזרית, גירשו הנאצים את כל בני הכפרים שישבו ביער העצום וניקו אותו מבני אדם, תוך שהם הורגים את כל מי שהתנגד. לאחר מכן הם שחררו בו את חיות הפרא שיצרו.

עד היום היער הענקי הוא שמורת טבע ענקית וחי בו "הבקר של הק", אותו גזע של שוורים מזויפים שפיתח הזואולוג הנאצי ויש המכנים אותו היום "הפרות של היטלר".


הנה הביזונים של יער ביאלובייזה, שזכו לכינוי "הפרות של היטלר":

https://youtu.be/BLbqEzx0p9E


ניסיונות דומים לשחזור בעלי חיים קדומים שנכחדו, נעשים כיום בעזרת טכנולוגיות חדשניות:

http://youtu.be/iB9cxjNsXvA?t=11s


וסיפור החזרתם של מינים שנכחדו לחיים בידי הנאצים:

https://youtu.be/6A3tdPSarFk

דמיינו מאות או אלפי אנשים הגיוניים, שבאים במיוחד לעיירה ספרדית, רובם מתלבשים בצבעי אדום-לבן וממתינים לחבורת שוורים שתרדוף אחריהם. כשהשוורים מגיעים הם נסים מהם ובורחים בבהלה, כשאלפי אנשים צופים בהם מחלונות ומרפסות הרחוב.

ואכן, מרוץ השוורים (Running of the Bulls) המסורתי של העיירה פמפלונה (Pamplona) שבצפון ספרד, הוא שיאו של פסטיבל סן פרמין. במסגרת הפסטיבל משוחררת חבורת שוורים מאיימים לרחובות העיר והמשתתפים בורחים מפניהם, לאורך מסלול של 800 מטר.

מטרת המשתתפים היא לחמוק מקרני השוורים הרצים, אבל לא לכולם זה מצליח - מאז 1910, השנה שבה החלה מסורת המירוץ המשונה הזה, איבדו את חייהם, נכון ליום הכתיבה כאן, במירוץ המסורתי הזה מעל 15 בני אדם. לפחות עוד 300 נפצעו.

הסופר הנודע והעיתונאי ארנסט המינגוויי כתב על פסטיבל סן פרמין בספרו, רומן הביכורים שפרסם אותו בכל העולם "וזרח השמש", לאחר ביקור עם חבריו במרוץ ובזירת מלחמת השוורים שבעיר. מאז, הפך מרוץ השוורים המקומי לתופעה שרבים, מכל העולם, נוהרים להשתתף בה או לפחות לחזות בה במו-עיניהם.

יש במנהג הריצה הזה, כמו גם במלחמת השוורים, לא מעט אכזריות כלפי בעלי חיים ובידור מסוכן. פסטיבל סן פרמין הוא על שם הקדוש והפטרון המקומי והוא אירוע שלא אמור לקדש אכזריות כלפי חיות, או פגיעה בחיי אדם, אך עושה זאת. לכן רבים בעולם רואים בשני הדברים הללו, די בצדק, מנהגים שצריכים סופית לעבור מהעולם.


הנה ההכנות למרוץ הפרים המסורתי, הטקסים שלפני והריצה המפחידה מפני השוורים השועטים ודוהרים:

https://youtu.be/wHR7swmqcLQ


יצאו בזול מצפייה בריצת מרוץ הפרים בפסטיבל סן פרמין (עברית):

https://youtu.be/GGGm4-WaUa8


סיפורה של ריצת השוורים בפמפלונה:

https://youtu.be/Q1RjsWcf-0s


ומצגת נפגעי ריצת השוורים המפחידה של פמפלונה:

https://youtu.be/AGgkG08Qbis

ישנם כמה גזי חממה שמחממים בהדרגה את כדור הארץ וגז המתאן הוא רק אחד מהגורמים להתחממות של כדור הארץ ולמשבר האקלים.

גז זה נוצר ברובו מריכוזי חיידקים בשדות אורז וביצות. מסתבר שפעילות חיידקים במעיים של עדרי הכבשים העצומים של ניו-זילנד ולמעשה בעולם כולו, מחמירים גם הם ובאופן דרמטי את הבעיה האקולוגית של הפגיעה באוזון.

הגזים שפולטים בעלי חיים מעלי גירה כאלה, כמו כבשים ופרות, בעיקר בנפיחות וגיהוקים, מכילים גם הם גז מתאן שפוגעים גם הוא בשכבת האוזון.

המתאן יוצר הרבה יותר נזק מהפחמן הדו חמצני. מדובר באחד הגורמים הקשים להתחממות כדור הארץ ואת הנזק של נפיחות העדרים בניו זילנד ואוסטרליה גילו רק אחרי שהמדענים מצאו שדווקא מעל ארצות אלה ייצר מעין חור באוזון.


הנה סרטון על גז המתאן שנוצר בחוות הבקר והנסיון לעצור את תרומתו להתחממות כדור הארץ:

http://youtu.be/V8QCDHAG9tk


וגורמים נוספים להתחממות הגלובלית (עברית):

http://youtu.be/DDJUYXN34gM