שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה בנצ'מרק?
פירושו המילולי של המונח בֶּנְצְ'מַרְק (Benchmark) באנגלית הוא "רף" או "אמת מידה". אבל בעצם המושג מדבר על השוואה משמעותית בין מרכיבים מתחרים.
כשמדובר בחברה עסקית, אז הבנצ'מרק הוא ההשוואה לשחקן חזק שבולט בשוק, או אל כמה מתחרים חזקים בתחום או בשוק שאליו סטארטאפ חדש נכנס וכדומה.
למשל, מבחינת המשקיעים שמהם רוצה מיזם לגייס כסף, מומלץ לבחון ולהציג להם את היכולות של המוצר או השירות של הסטארטאפ למול אותו בנצ'מארק.
המושג נפוץ גם בעולם המחשבים, בו משמש הבנצ'מרק כבוחן ביצועים. במבחני הבנצ'מרק בוחנים ומשווים מחשבים או פריטי מחשוב, אלה מול אלה, במטרה להגיע לדירוג הכדאיות לרכוש או להשתמש בהם.
מגזינים ועיתוני טכנולוגיה מקצועיים עורכים לא פעם בנצ'מרקים. יש מהם שממש מתמחים בבוחני ביצועים כאלו ובניתוח התוצאות שהתקבלו בהם.
גם בעולם הארגוני עושים שימוש בבנצ'מרק, כשיטה לשיפור ביצועים בארגון על ידי ניתוח והבנה של שיטות עבודה ותהליכים המתבצעים ביחידות אחרות בארגון או בארגונים אחרים, מקבילים או מתחרים. זה נעשה, במטרה להחליט על כדאיות ההטמעה של השיטות והתהליכים הללו בארגון.
הנה בנצ'מרק ומשמעותו בעולם העסקי:
https://youtu.be/jxWLrhLHo0o
עצים שמשווים אל מול בנצ'מרק אופטימלי (עברית):
https://youtu.be/EhsM9gH15bA
תוכנות שנועדו להשוות מחשבים בשלל פרמטרים מורכבים ומסובכים להשוואה רגילה:
https://youtu.be/cHtNJngtS1I
ובנצ'מרקינג כשיטה לבחון אל מול אחרים ומתחרים, במטרה להשתפר:
https://youtu.be/AkGwJSlkpfY
מיהו ממציא הסגווי דין קיימן?
ממציא הסגווי הוא דין קיימן (Dean Kamen), יזם וממציא אמריקאי שהידע הטכני הרב שלו, בצירוף היצירתיות שמזכירה את הממציאים הגדולים של העבר, איפשרו לו לחשוב על כלי רכב חדשני ושונה מכל מה שהיה לפניו.
כמו ממציאים אחרים, גם קיימן נשר לפני שסיים את לימודיו במכון הטכני של וורצ'סטר ופנה להמצאות ופיתוחים, שבנוסף לסגווי כללו גם עירוי לחולי סוכרת ומכונות נסיוניות לייצור חשמל ולטיהור מים.
פרויקט פירסט (FIRST) שמעודד ומקרב צעירים בבתי ספר תיכון וחטיבות ביניים לתחומי המדע והטכנולוגיה, גם הוא הוקם על ידי קיימן והוא מספק לאלפי בתי ספר, כולל בישראל, את הציוד והידע כדי ללמד את תחומי ההנדסה לילדים.
כיום מקדם קיימן את ה"סלינגשוט", ההמצאה החדשה והמסעירה שלו. זהו מכשיר שמייצר מים נקיים, כמעט ללא אנרגיה. המכשיר יוכל להיות אחד הפתרונות החשובים במאה ה-21, בעיקר בשל חשיבות המים לאדם והמחסור בהם בארצות רבות.
הנה החזון של דין קיימן:
http://youtu.be/hoX-AA_180U
הסגוויי המסעיר שהציג לעולם ב-2001:
https://youtu.be/rmlg5QkusFQ
ה"סלינג שוט" - מכונת המים הנקיים של קיימן:
https://youtu.be/VOQbVD7F1f4
וסיפורו המלא של קיימן:
https://youtu.be/9gYvDmea5kU?long=yes
מה סופו של גאון המטוסים הווארד יוז שכיכב גם בקולנוע?
הוא היה אחד היזמים המוזרים, העשירים, המסקרנים והגדולים של אמריקה במאה ה-20 ואחד האומללים שבהם. קראו לו הווארד יוז (Howard Hughes) ושום דבר בחייו לא היה רגיל.
הוא החל כבן עשירים, שבילדותו גילה עניין רב וכישורים גבוהים במתמטיקה ובהנדסה והבריק במיוחד בתחום התעופה. כמו אביו, מי שהמציא טכנולוגיה לקדיחה בקרקע והתעשר כקורח, גם הוא היה מוכשר באופן קיצוני.
יוז, שבגיל צעיר היה ליורש של אימפריית הנפט שבנה אביו במו מוחו, לא התכוון לרגע לנוח על זרי הממון. בשנות ה-20 עד שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות היצירה הגדולות שלו, פיתח היורש העשיר את תחביבו ואהבתו הגדולה למטוסים.
ההתעניינות שלו בתעופה, ההייטק של תקופתו, הפכה אותו לפריק של אווירונאוטיקה ולאחד החלוצים המובילים בתחום זה. הוא ניצל את עושרו ותבונתו, לשלל המצאות ופיתוחים אווירודינמיים שונים ומלהיבים. כך הקים האיש את חברת "יוז איירקראפט", פיתח מטוסים חדשניים וערך בעצמו את טיסות הניסוי למטוסיו.
במקביל גילה יוז עניין בהוליווד ודי מהר היה לבעלים של אולפני RKO. הוא זכה לפרסום רב בזכות יכולתו גם לביים ולהפיק סרטי קולנוע מלהיבים, ששילבו את היצירתיות שלו, יכולתו הטכנולוגית והתעופתית, עם דמיונו ועושרו האגדיים.
כמפיק סרטים הוליוודי הוא הפיק יצירות מופת קולנועיות, ביניהן "מלאכי הגיהנום" היקר להחריד, שהפך להצלחה מסחררת, הסרט "פני צלקת" המקורי ו"האקדוחנים" המלהיב והנועז יחסית, הסרט שבו נחשפה, תרתי משמע, הכוכבת לעתיד ג'יין ראסל, לעין הצופים.
במקביל מנהל יוז באותה תקופה מערכות יחסים מעוררות קנאה עם השחקניות היפות והנערצות ביותר בהוליווד, ביניהן ג'יין הרלו, קתרין הפבורן ואווה גרדנר.
במהלך מלחמת העולם השנייה הסתבך היזם הגאון, כשהציע לספק לצבא האמריקאי את המטוס הימי הגדול בעולם. הצבא שילם והמתין, אבל יוז האובססיבי שרצה במטוס מושלם לא סיים את הפיתוח מעולם. זה הביא להליכים משפטיים נגדו. על אף שניצח בקרב המשפטי, הנפש שלו נפגעה אנושות ומכאן החל השינוי.
כי מצבו של יוז, שנודע גם בהתנהגותיו המוזרות, הלך והתדרדר. האירועים האחרונים, כישלונו בפיתוח המטוס והחקירות נגדו, בצירוף חייו הסוערים ומלאי הגירויים וההפתעות, הביאו בהדרגה לשקיעתו ב-OCD, ההפרעה הטורדנית-כפייתית שממנה סבל מזמן ועכשיו הלכה והחמירה.
שלב אחרי שלב הלך הטייקון והתכנס בתוך עצמו. מחרדת הניקיון וההסתגרות באחוזתו חלה הדרדרות של ממש במצבו הנפשי. הוא לא המשיך עוד לייצר מטוסים והסתגר. מותו אירע, כמה סמלי, במהלך טיסה, כשהיה קשה מאד לזהות את האיש בעל השיער והזקן העבות והציפורניים המגודלות ורק טביעות אצבעותיו אפשרו זאת.
על דמותו של יוז נעשו כמה סרטים. המעניין שבהם הוא סרטו של הבמאי האמריקאי המעולה מרטין סקורסזה. הסרט מתמקד בשנותיו של יוז כבחור היפה, הצעיר והנועז, שניהל קריירה עשירה ומסוקרת, המחברת בין שני התחומים הנחשקים והלוהטים ביותר, תעופה והוליווד.
הנה סיפורו של הווארד יוז:
http://youtu.be/nQ99JP6Sw0I?t=13s
חייו של הווארד יוז:
https://youtu.be/hiWTwq3-iq8?t=20s
טיסתו היחידה של מטוס הענק יוז H-4 הרקולס:
https://youtu.be/65_FeMUuCl0
השימועים בסנאט האמריקני, שבהם ניסו להפליל אותו ונכשלו:
https://youtu.be/Q9syydKlgIs
המטוס הימי העצום במוזיאון:
http://youtu.be/ScFvMQB_-YQ
והשוואה בין טיסתו לסרט שנעשה על יוז:
http://youtu.be/_oEXWvi_tP8
מהי יזמות?
איך מגייסים כסף לסטארטאפ?
גיוס הון למיזם יתחיל לרוב מאנג'ל, אדם בעל כסף שמעוניין להשקיע ולתמוך במיזמים בתחילת הדרך. רק בסיבוב השני תגיעו לגייס בקרנות הון סיכון (Venture capital fund).
מגייסים בדרך כלל כשמספרים סיפור. למשל: אנחנו מטיילים הרבה בעולם ושמנו לב שמדריכי הטיולים, הספרים ואתרי האינטרנט מתמקדים רק במקומות מפורסמים או במעין צ'ק ליסט של מקומות ש"חייבים להיות בהם". את החוויות נותנים לך לחפש לבד. זו בעיה גדולה, כי אתה במקום זר והסיכוי שתגלה את הדברים המיוחדים וכל מה שבאמת מרגש אותך, בזמן הקצר שיש לך, הוא כמעט אפסי.
אבל אחרי שבדקנו את זה הסתבר לנו שיש המון כמונו, שמחפשים חוויות ולא לסמן V. למעשה יש דור שלם כזה. גם לנו וגם לרבים אחרים זה לא הטיול שאנחנו רוצים לעשות וגם לא החופשה שעליה אנחנו חולמים. אנחנו רוצים לאסוף חוויות, לטייל וליהנות ממה שמעניין ונעים לנו. לנפוש ולטייל בדרך שלנו, תרתי משמע.
אז בנינו צוות, עזבנו את רוב העבודות שלנו, נפטרנו מרוב המחוייבויות האחרות ובנינו את גאידול הראשוני, POC שנועד להיות מודל שיראה לנו אם הקונספט שלנו עובד.
השקנו אותו והוא התקבל נהדר. ראו את הנתונים שלנו. נראה לנו שהם נראים ממש טוב. התפוצה והשימוש עולים כל הזמן, הביקורות נהדרות, המדיה מאד אוהבת אותנו והמשתמשים, אפילו על המודל הראשוני שלנו, מדרגים נהדר וכותבים רוויוז נהדרים.
אנחנו פונים לשוק של המילניאלס. זה שוק נהדר שתופס xx (למצוא נתון) אחוזים מעולם התיירות והוא הולך וגדל משנה לשנה. עולם התיירות משתנה והוא מאפשר לאנשים צעירים לצאת לחו"ל הרבה יותר מבעבר. התיירות הזו וחלק מתיירות הלואו קוסט היא תיירות של חוויות שהן פחות פורמליות וכלליות ויותר אישיות, במובן הכי ספציפי. האנשים הצעירים האלה כבר הראו שהם אחרים. הם פחות "אנחנו" ויותר "אני". פחות "תן לי אלבום שלם" או רואים סדרה עם פרק שבועי, ויותר לכיוון של "אני מרכיב פלייליסט וצופה בבינג' מרתוני". גם הטיול שלהם הוא כזה. הוא רוצה להשתלב בחוויות של המקומיים, להכיר פינות ואנשים ייחודיים, לחוות חוויות אקזוטיות ואפילו קיצוניות שלא חווה בעבר. זו תיירות של גילוי ולא של השתתפות בלפקוד מקומות שאחרים היו בהם.
אנחנו חושבים שזה שינוי תרבותי של ממש. אולי הוא לעולם לא יהיה המיינסטרים אבל יש בו כלכלה נהדרת שמחכה לנו. הנישה הזו היא היום קטנה יחסית. אבל היא לא מטופלת ובעתיד הקרוב הנישה הזאת תגדל ותוכל להיות שוק של מיליארדים.
לנו יש חזון שמאמין ומכוון לעמוד במרכז המקום החדש הזה. אנחנו רוצים לייצר את הספוטיפיי של החוויות. כלי שיאפשר טיול אישי, חווייתי, ספונטני, תזזיתי, מתערה באוכלוסיה, טיול עם חוויות מסעירות וכל זה במחיר נגיש מאד ותוך יצירה של אקו סיסטם וכלכלה של מציעי חוויות ותיירים שנהנים מהן.
מעולם בעבר לא היה היה מפגש כל כך טוב בין הכלים הטכנולוגיים שניתן לייצר ובין הביקוש הזה, שניצניו נראים כבר אצל מתחרים שונים כמו החוויות המקומיות שמציע airbnb לשוכריו ביעד, או אפליקציות שמציעות לטייל בין מקומיים ייחודיים, או אפילו מיזמי אירוח כמו EatWith ו-Airbnb, שמאפשרים להיכנס למפגש בתשלום עם מקומי מעניין או חווייתי.
הצוות שלנו רוצה להקדים את הגורילות בתחום התיירות, שכרגע עושות כסף מהמיינסטרים ולא מתעסקות בחתך המסוים הזה. אנחנו מאמינים שהרב תחומיות שלנו, המקצועיות בניהול קהילות אונליין, ההבנה במדיה ובריגוש, היצירתיות שבאה לידי ביטוי בפתרונות טובים לארגון מידע ויצירת תוכן נגיש ומהנה, ההבנה הטכנולוגית והמידענית וכמובן ניתוח המשתמשים שלנו, בצד הבנה של מודלים עסקיים ויכולת לימוד מהירה ואיכותית של תחומים חדשים - כל אלה מקנים לנו את היכולת כצוות להוביל את התחום הזה בשנים הקרובות ובעתיד כחברה גדולה.
היום ברור לנו שהמימון העצמי שלנו, שהספיק עד היום ולא היה קטן, לא יאפשר לנו לעשות את זה מהר מספיק כדי להוביל את התחום הזה. אנחנו מחפשים שותפים שיצטרפו אלינו לעתיד של תיירות מדהימה, שבה גאידול היא הדלת לחוויות הכי מיוחדות שאני אוהב ושאינן שלך או שלך. לכם יהיו החוויות הכי מיוחדות שלכם וגאידול יידע אותן ילמד אותן ויחשוף אתכם כל הזמן לעוד ועוד כאלה בחופשות. הוא גם יידע לגלות מה מהדברים שעוד לא חוויתם תרצו ותהנו לחוות. במובן הזה אנחנו פותחים פתח לעתיד של התיירות החדשה.
#עצות לפיץ'
בפיץ', הנאום שלעם למשקיעים, חשוב לרגש - שכל הריגושים, ההצלחות, העדויות על האיכות שלכם, צריך שיבואו כבר בחלקים הראשונים של הפיץ'. את ההיסוסים תכניסו בהמשך, אחרי שהמשקיעים כבר איתכם. אחרת ההיסוסים והספקות יישבו בראש המשקיע ויאמרו לו כל הזמן לא.
להבליט את המיוחד - במקום להיות "מומחה" חשוב להיות ספציפיים במה מיוחד בנו. מה חד פעמי בדניאל (שדרך מאות סרטים מכל הסוגים גילתה מה מייצר התרגשות), באסף (שפיתח מערכת לנגישות בשביל הדור של סבתא שלו וזכה בפרס), או בנדב (שלמד בכתיבת האנציקלופדיה היחידה שעומדת היום מול ויקיפדיה בכבוד איך בנוייה הסקרנות האנושית וכיצד לעבוד איתה ביצירת חווייה).
לצמצם - בלי חשש. להשאיר רק את הדברים הכי בולטים. כל דבר נוסף, גם אם הוא חיובי, יכול להוסיף ספקות וסימני שאלה.
#לפני קביעת פגישה
ודאו מראש שהמשקיע מתאים לתחום, לשלב, או לגאוגרפיה שלכם.
נסו למצוא מישהו שימליץ למשקיעים לפגוש אתכם, יעשה אינטרודקשן,
בחרו בזמן נכון, לא בקיץ לפני החופשה, לא כשיש סערה בשוק,
לא להיות מוזרים, שונים באופן קיצוני מהמצופה וכדומה. נקו את הפייסבוק שלכם מסימנים בעייתיים של אישיותכם...
לא למכור או לייצר משהו שטוב מדי מכדי להיות אמיתי. יש לכם מתחרים, כי מי שאין לו מתחרים פשוט לא מצא אותם.
אל תבקשו השקעה שתשלם לכם משכורות ענק, תסגור חובות של המיזם וכדומה.
הדגישו מה מחבר בין המשקיע לביניכם, שאינו הכסף. כך תסבירו למה הקשר הזה יעבוד. כסף לא יכול להיות הדבר היחיד שמחבר.
שימו לב לא רק לפיץ' אלא גם לשיחה שאחרי. תנו תשובות טובות ויצרו שיחה טובה, שתשאיר רושם טוב.
תנו להם תחושה של כמה טובים אתם, כמה המומנטום נהדר והאנשים המעולים שבאדווייזורי בורד שלכם. תנו תחושה של FOMO ושכדאי להם.
הראו טרקשן ולא רק רעיון. ספרו על שותפים ראויים (רצוי כאלה שהוציאו מכיסם), לקוחות מדהימים, accolades ואנליטיקות שמחזקות את הביצועים שלכם.
אל תפנו לשוק נישתי מדי. הם רוצים שוק גדול אבל לא שוק של גדולים, שבו אין לכם סיכוי.
שליטה במספרים - חובה! לא ישקיעו בכם אם לא תשלטו בצד הפיננסי ותראו שהוא תומך בסיפור שלכם. דעו את ההכנסות (Revenues), שולי רווח גולמי (gross margins), מדדים (metrics) ורווחיות (profitability).
הנה יזם ישראלי שהקים חברת סטארטאפ ומגייס סכומי ענק לפיתוחה (עברית):
https://youtu.be/uVXsgpCGszo
כך מגייסים כסף מקרן הון סיכון, או מאנג'ל:
https://youtu.be/lzDBrMisLm0
צריך לספר נכון את הסיפור בגיוס הון:
https://www.youtube.com/watch?v=xr1PKaoflLo
כך נמנעים מסירוב להשקיע:
https://youtu.be/IK7HkSp1KBI
כך גדלים ומתפתחים להיות ענקים:
https://youtu.be/6EqCkE5Tu7I
לא לכולם היה קל לגייס כסף למיזם שלהם:
https://youtu.be/fWVQgOjDQuY
ובחיוך - יש כרישים אלופים שעושים הכל מבית הקפה:
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
מהם משקפי המציאות המדומה אוקולוס ריפט?
משקפי Oculus Rift שמספקים טכנולוגיה מהפכנית של מציאות מדומה, הם מההתפתחויות המסקרנות של השנים האחרונות. על אף שפיתוחם לא הושלם והם רק בתחילת הדרך למוצר להמונים, אלו משקפיים נוחים וקלים שמתאימים למרבית משחקי המחשב ויש להם עתיד גדול. מדובר בתצוגה שנלבשת על הראש, או HMD (ראשי תיבות של Head Mounted Display).
כמעט כל מי שהתנסה בטכנולוגיה הזו העיד שהיא האמיתית ביותר שחווה בתחום המציאות המדומה. משקפי האוקולוס ריפט הצליחו לחדש את האמון של הגיקים והגיימרים, שוחרי משחקי המחשב, במציאות המדומה, והם נחשבים כיום על ידי רבים למשקפי המציאות המדומה הטובים ביותר בעולם.
פאלמר לאקי, מייסד החברה, הקים את החברה בחנייה של ההורים שלו. היה זו בשנת 2011 ולאקי היה בן 18 בלבד. את המימון הראשוני להקמת החברה הוא השיג מתיקון סמארטפונים וממסחר בביטקוין. מהכסף הקטן הזה הוא בנה בעצמו את אב הטיפוס הראשוני של אחת ממערכות המציאות המדומה המרשימות ביותר שפותחו מעולם. בעזרת חלקים שקנה בגרושים באינטרנט, הוא עקף חברות שהשקיעו מיליארדים בפיתוח מוצרים דומים, אך פחות טובים. בהמשך הוא פתח קמפיין באתר גיוס ההמונים קיקסטארטר שגייס כ-2.5 מיליון דולר תוך חודש בלבד, פי 10 מסכום היעד הראשוני שנקבע לקמפיין. בעקבות ההצלחה יוצאת הדופן בקמפיין הגיוס זכתה החברה לחשיפה והכרה בינלאומית, שעזרו לה לפרוץ קדימה ולהגשים את חזונה לפתח טכנולוגית מציאות מדומה באיכות שעוד לא נראתה מעולם.
בשנת 2014 רכשה חברת פייסבוק את חברת Oculus VR המפתחת של משקפי האוקולוס ריפט תמורת שני מיליארד דולר. בהודעת הרכישה שפרסם מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג נאמר: "הסלולרי היא הפלטפורמה של היום, ועכשיו אנחנו גם מתחילים להתכונן לפלטפורמות של המחר. לאוקולוס יש ההזדמנות ליצור את הפלטפורמה החברתית ביותר אי פעם, ולשנות את הדרך בה אנו עובדים, משחקים ומתקשרים". התוכנית של פייסבוק היא לשלב בעזרת משקפי האוקולוס ריפט את המציאות הרבודה (augmented reality) והמציאות האפופה (immersive reality) בשירותים העתידיים של הרשת החברתית.
בשנת 2016 החלה פייסבוק לשווק את משקפי האוקולוס ריפט את ברחבי העולם. משם החברה הגדולה הזו נסחפה לפרויקט יקר להחריד של פיתוח, פרויקט שבשנת 2024 נראה שנכשל ושרף בדרך מיליארדי דולרים של השקעות.
הנה קיצור הסיפור של אוקולוס ריפט (עברית):
https://youtu.be/WmjakddGJ8E
פאלמר לאקי מספר על הריפט:
https://youtu.be/Xx6sO0Lwmr8
שילוב במשחק מחשב:
http://youtu.be/k7n5kRRHDpw
ומשחק רב משתתפים:
http://youtu.be/fbu8OUq1CUE
מה זה אקזיט?
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
מהו נאום מעלית?
נאום מעלית (Elevator pitch) הוא דרך הצגה קצרה, שמגדירה במהירות ובפשטות המרבית משהו, כמו מיזם, שירות, ארגון וכדומה.
דמיינו פגישה מקרית עם אישיות, שצריך לתמצת לה ממש בקצרה, את העניין שלכם.
יש ויכוחים אם זה חצי דקה, דקה, או שתי דקות. הרעיון הוא לומר את הדברים החשובים והמעניינים ביותר ולתאר את העניין הכי טוב, במשך הזמן שבו נמצאים במעלית, עד שמגיעים לקומה המבוקשת.
קצר, קולע ולא מכירתי - הרעיון הוא ששיחה קצרה וממוקדת במעלית, צריכה ליצור עניין בצד השני וליצור מוטיבציה להמשיך בשיחה, גם אחרי היציאה ממנה, על ידי קביעת פגישה של ממש או בדרך כלל בלקבל כרטיס ביקור, שיאפשר ליצור עימו קשר בהמשך.
#איך נאום מעלית עובד?
נאום מעלית טוב צריך להיות קצר, כמובן. אבל עליו להיות גם מדויק וכבר בשניות הראשונות, כדי לסקרן, ליצור רושם ראשוני ולמשוך את המאזין. בקיצור, ספרו משהו מעניין עליכם כדי שהוא או היא ירצו לשמוע עוד. הסיפור הראשוני הוא בדרך כלל מה שמצית עניין.
אם אין לכם אז הציגו מה אתם עושים בכמה מילים. דברו מעשים ועשייה, בלי פרטים טכניים וכל הזמן שימו לב לשפת הגוף שלה.
חייכו, גלו התלהבות, צרו קשר עם עין כל הזמן ונסו להיות הכי מעניינים.
אחר כך ספרו מה המוצר או הרעיון שלכם, מה השוק ומה ייצא לצד השני מהרעיון (רצוי כסף והרבה).
אבל אחרי הסיפור האישי והעשייה או המוצר שלכם, פשוט ספרו מה תעשו עם המימון או ההשקעה ואז בקשו את כרטיס הביקור ואמרו שתתקשרו מחר. אגב, עשו זאת!
זכרו שהכי חשוב לעורר עניין בכדי לסקרן את השומע ולגרום לו להמשיך את הקשר ואז לשדר עשייה ואסרטיביות, שתתבטא לבסוף גם בבקשת כרטיס ביקור והבטחה (שתקיימו) ליצור קשר כבר מחר.
הנה נאום המעלית (בעברית נהדרת):
https://youtu.be/80OiO2A6zsY
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/Tq0tan49rmc
נאום מעלית מהיר ומדויק:
https://youtu.be/i6O98o2FRHw
אפשר לחייך כמובן:
https://youtu.be/LDpe9StfGTA
והרצאה קצרה על נאום מעלית:
https://youtu.be/NtHweodpr4M?long=yes
פירושו המילולי של המונח בֶּנְצְ'מַרְק (Benchmark) באנגלית הוא "רף" או "אמת מידה". אבל בעצם המושג מדבר על השוואה משמעותית בין מרכיבים מתחרים.
כשמדובר בחברה עסקית, אז הבנצ'מרק הוא ההשוואה לשחקן חזק שבולט בשוק, או אל כמה מתחרים חזקים בתחום או בשוק שאליו סטארטאפ חדש נכנס וכדומה.
למשל, מבחינת המשקיעים שמהם רוצה מיזם לגייס כסף, מומלץ לבחון ולהציג להם את היכולות של המוצר או השירות של הסטארטאפ למול אותו בנצ'מארק.
המושג נפוץ גם בעולם המחשבים, בו משמש הבנצ'מרק כבוחן ביצועים. במבחני הבנצ'מרק בוחנים ומשווים מחשבים או פריטי מחשוב, אלה מול אלה, במטרה להגיע לדירוג הכדאיות לרכוש או להשתמש בהם.
מגזינים ועיתוני טכנולוגיה מקצועיים עורכים לא פעם בנצ'מרקים. יש מהם שממש מתמחים בבוחני ביצועים כאלו ובניתוח התוצאות שהתקבלו בהם.
גם בעולם הארגוני עושים שימוש בבנצ'מרק, כשיטה לשיפור ביצועים בארגון על ידי ניתוח והבנה של שיטות עבודה ותהליכים המתבצעים ביחידות אחרות בארגון או בארגונים אחרים, מקבילים או מתחרים. זה נעשה, במטרה להחליט על כדאיות ההטמעה של השיטות והתהליכים הללו בארגון.
הנה בנצ'מרק ומשמעותו בעולם העסקי:
https://youtu.be/jxWLrhLHo0o
עצים שמשווים אל מול בנצ'מרק אופטימלי (עברית):
https://youtu.be/EhsM9gH15bA
תוכנות שנועדו להשוות מחשבים בשלל פרמטרים מורכבים ומסובכים להשוואה רגילה:
https://youtu.be/cHtNJngtS1I
ובנצ'מרקינג כשיטה לבחון אל מול אחרים ומתחרים, במטרה להשתפר:
https://youtu.be/AkGwJSlkpfY
ממציא הסגווי הוא דין קיימן (Dean Kamen), יזם וממציא אמריקאי שהידע הטכני הרב שלו, בצירוף היצירתיות שמזכירה את הממציאים הגדולים של העבר, איפשרו לו לחשוב על כלי רכב חדשני ושונה מכל מה שהיה לפניו.
כמו ממציאים אחרים, גם קיימן נשר לפני שסיים את לימודיו במכון הטכני של וורצ'סטר ופנה להמצאות ופיתוחים, שבנוסף לסגווי כללו גם עירוי לחולי סוכרת ומכונות נסיוניות לייצור חשמל ולטיהור מים.
פרויקט פירסט (FIRST) שמעודד ומקרב צעירים בבתי ספר תיכון וחטיבות ביניים לתחומי המדע והטכנולוגיה, גם הוא הוקם על ידי קיימן והוא מספק לאלפי בתי ספר, כולל בישראל, את הציוד והידע כדי ללמד את תחומי ההנדסה לילדים.
כיום מקדם קיימן את ה"סלינגשוט", ההמצאה החדשה והמסעירה שלו. זהו מכשיר שמייצר מים נקיים, כמעט ללא אנרגיה. המכשיר יוכל להיות אחד הפתרונות החשובים במאה ה-21, בעיקר בשל חשיבות המים לאדם והמחסור בהם בארצות רבות.
הנה החזון של דין קיימן:
http://youtu.be/hoX-AA_180U
הסגוויי המסעיר שהציג לעולם ב-2001:
https://youtu.be/rmlg5QkusFQ
ה"סלינג שוט" - מכונת המים הנקיים של קיימן:
https://youtu.be/VOQbVD7F1f4
וסיפורו המלא של קיימן:
https://youtu.be/9gYvDmea5kU?long=yes
הוא היה אחד היזמים המוזרים, העשירים, המסקרנים והגדולים של אמריקה במאה ה-20 ואחד האומללים שבהם. קראו לו הווארד יוז (Howard Hughes) ושום דבר בחייו לא היה רגיל.
הוא החל כבן עשירים, שבילדותו גילה עניין רב וכישורים גבוהים במתמטיקה ובהנדסה והבריק במיוחד בתחום התעופה. כמו אביו, מי שהמציא טכנולוגיה לקדיחה בקרקע והתעשר כקורח, גם הוא היה מוכשר באופן קיצוני.
יוז, שבגיל צעיר היה ליורש של אימפריית הנפט שבנה אביו במו מוחו, לא התכוון לרגע לנוח על זרי הממון. בשנות ה-20 עד שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות היצירה הגדולות שלו, פיתח היורש העשיר את תחביבו ואהבתו הגדולה למטוסים.
ההתעניינות שלו בתעופה, ההייטק של תקופתו, הפכה אותו לפריק של אווירונאוטיקה ולאחד החלוצים המובילים בתחום זה. הוא ניצל את עושרו ותבונתו, לשלל המצאות ופיתוחים אווירודינמיים שונים ומלהיבים. כך הקים האיש את חברת "יוז איירקראפט", פיתח מטוסים חדשניים וערך בעצמו את טיסות הניסוי למטוסיו.
במקביל גילה יוז עניין בהוליווד ודי מהר היה לבעלים של אולפני RKO. הוא זכה לפרסום רב בזכות יכולתו גם לביים ולהפיק סרטי קולנוע מלהיבים, ששילבו את היצירתיות שלו, יכולתו הטכנולוגית והתעופתית, עם דמיונו ועושרו האגדיים.
כמפיק סרטים הוליוודי הוא הפיק יצירות מופת קולנועיות, ביניהן "מלאכי הגיהנום" היקר להחריד, שהפך להצלחה מסחררת, הסרט "פני צלקת" המקורי ו"האקדוחנים" המלהיב והנועז יחסית, הסרט שבו נחשפה, תרתי משמע, הכוכבת לעתיד ג'יין ראסל, לעין הצופים.
במקביל מנהל יוז באותה תקופה מערכות יחסים מעוררות קנאה עם השחקניות היפות והנערצות ביותר בהוליווד, ביניהן ג'יין הרלו, קתרין הפבורן ואווה גרדנר.
במהלך מלחמת העולם השנייה הסתבך היזם הגאון, כשהציע לספק לצבא האמריקאי את המטוס הימי הגדול בעולם. הצבא שילם והמתין, אבל יוז האובססיבי שרצה במטוס מושלם לא סיים את הפיתוח מעולם. זה הביא להליכים משפטיים נגדו. על אף שניצח בקרב המשפטי, הנפש שלו נפגעה אנושות ומכאן החל השינוי.
כי מצבו של יוז, שנודע גם בהתנהגותיו המוזרות, הלך והתדרדר. האירועים האחרונים, כישלונו בפיתוח המטוס והחקירות נגדו, בצירוף חייו הסוערים ומלאי הגירויים וההפתעות, הביאו בהדרגה לשקיעתו ב-OCD, ההפרעה הטורדנית-כפייתית שממנה סבל מזמן ועכשיו הלכה והחמירה.
שלב אחרי שלב הלך הטייקון והתכנס בתוך עצמו. מחרדת הניקיון וההסתגרות באחוזתו חלה הדרדרות של ממש במצבו הנפשי. הוא לא המשיך עוד לייצר מטוסים והסתגר. מותו אירע, כמה סמלי, במהלך טיסה, כשהיה קשה מאד לזהות את האיש בעל השיער והזקן העבות והציפורניים המגודלות ורק טביעות אצבעותיו אפשרו זאת.
על דמותו של יוז נעשו כמה סרטים. המעניין שבהם הוא סרטו של הבמאי האמריקאי המעולה מרטין סקורסזה. הסרט מתמקד בשנותיו של יוז כבחור היפה, הצעיר והנועז, שניהל קריירה עשירה ומסוקרת, המחברת בין שני התחומים הנחשקים והלוהטים ביותר, תעופה והוליווד.
הנה סיפורו של הווארד יוז:
http://youtu.be/nQ99JP6Sw0I?t=13s
חייו של הווארד יוז:
https://youtu.be/hiWTwq3-iq8?t=20s
טיסתו היחידה של מטוס הענק יוז H-4 הרקולס:
https://youtu.be/65_FeMUuCl0
השימועים בסנאט האמריקני, שבהם ניסו להפליל אותו ונכשלו:
https://youtu.be/Q9syydKlgIs
המטוס הימי העצום במוזיאון:
http://youtu.be/ScFvMQB_-YQ
והשוואה בין טיסתו לסרט שנעשה על יוז:
http://youtu.be/_oEXWvi_tP8
מה עושים היזמים?
מה עושה היזם?
יזמות (Entrepreneurship) היא מימוש של רעיון, המצאה או פתרון - לכדי מיזם שיפתח ממנו מוצר או עסק, שינוי חברתי וכדומה.
יזמים או יזמיות הם מי שמצליחים לזהות רעיון מוצלח שעולה בראשם (או בראשו של מישהו אחר, כמו שהדגים מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...) ואז גם לממש אותו.
אם רוצים את זה בניסוח תהליכי ומפורט יותר, יזמות היא הוצאה לפועל של מכלול הפעולות האפשרי, תוך השגת יתרון יחסי על פני המתחרים, במטרה ליצור חיבור מוצלח בין הזדמנויות למשאבים ובמטרה לשפר את המציאות.
איך זה מתרחש?
לרבים מאיתנו עולים רעיונות נפלאים, פחות או יותר. אך כדי להוציא אותם אל הפועל יש לייצר מיזם של ממש, מנגנון חי ונושם שבו פועלים אדם או צוות למימוש ההמצאה, הרעיון או הפתרון שבידם.
אבל מהי הדרך שהופכת את הממציא או ההוגה רעיון ליזם?
אז יזמות מתחילה ברעיון, המבוסס על "כאב" או "צורך" אותם מזהים היזם או היזמת. עבורם הם מוצאים פתרון שהם מאמינים שיהיה מהיר או חסכוני (או עדיף - שניהם) ובקיצור - פתרון יעיל ואפקטיבי לבעיה או הצורך הלא מסופק היטב. למשל המצאת הנורה החשמלית היא רעיון שפותר בעיה של תפקוד בשעות החשיכה.
שמתם לב, אגב, שהסמל הוויזואלי של רעיון הוא נורת חשמל?
דעו שלא פעם הרעיון הוא רעיון משבש, בקטע טוב. כלומר, כזה נותן פתרון טוב יותר מפתרון קיים ואפילו מפתרון שכיח ונפוץ, אך פחות יעיל. נורת החשמל היא שיבוש של טכנולוגיות עתיקות, כמו הנרות, הלפידים, מנורות הגז ועוד.
לא חסרים אנשים שחשבו על רעיון "מדהים" או "מבריק", כזה שהם מוצאים שעשוי לתרום לפתרון של בעיה או לקדם את האנושות באופן טכנולוגי, רפואי וכדומה. מרביתנו לא יודעים מה עושים כדי להפוך רעיון למוצר, למיזם, או פתרון חדש ואיך לקדם ולהפוך אותו למוצר, לפתרון, לעסק או הארגון שיצליח להפיצם.
למרביתנו ההגשמה של רעיונות כאלה והדרך להגשמתם נראית מסובכת מאוד, עמוסה בביורוקרטיה, בשילוב של ידע מתחומים או טכנולוגיות שונות ולא מוכרות ובעיקר - כרוכה בסיכון ומחייבת השקעה כספית לא קטנה ומאיימת.
יזמים הם בדרך כלל מי שמתקיים בהם רצון עז להגשים את הרעיון הזה, את אותו פתרון שצץ בראשם. יש אפילו יזמים סדרתיים, שעושים זאת שוב ושוב - עם פתרונות שונים שצצים להם שוב ושוב. תומאס אדיסון, ממציא נורת החשמל, היה גם מי שהמציא שורת המצאות מסעירות שפתרו בעיות רבות וקידמו את אמריקה ואת האנושות באופן בלתי נתפס.
רוצים להכיר יזמים שהצטיינו ביזמות שלהם וקידמו את העולם - הם ממתינים לכם בתגית "יזמים גדולים".
יש המון יזמים ופחות יזמיות, אז נתחיל דווקא ביזמת ועוד צעירה במיוחד ומעיירת פיתוח (עברית):
https://youtu.be/Os9A5_3hoSc
מרצה מאוניברסיטת סטנפורד מתארת ניסוי שערכה ביזמות עם הסטודנטים שלה (מתורגם):
http://youtu.be/nZPcWKG13Xc
איך להיות יזם:
http://youtu.be/0JaPaeFYE5U
היזם המפורסם בעולם, סטיב ג'ובס, מתאר איך האהבה ליזמות ולעשייה החזירה אותו להצלחה, אחרי שפוטר מהחברה שייסד (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
היום יש אפילו מי שמלמדים ילדים איך לחשוב כיזמים (עברית):
https://youtu.be/HbA8sSH1CH8
חדשנות היא תנאי הכרחי בעולם לצמיחה (מתורגם):
https://youtu.be/PYHd7rpOTe8?long=yes
ואורי לוין, ממייסדי Waze, מסביר את היזמות כפי שהוא רואה אותה (עברית):
https://youtu.be/Aw7K7gEfykI?long=yes
מה עושה היזם?
יזמות (Entrepreneurship) היא מימוש של רעיון, המצאה או פתרון - לכדי מיזם שיפתח ממנו מוצר או עסק, שינוי חברתי וכדומה.
יזמים או יזמיות הם מי שמצליחים לזהות רעיון מוצלח שעולה בראשם (או בראשו של מישהו אחר, כמו שהדגים מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...) ואז גם לממש אותו.
אם רוצים את זה בניסוח תהליכי ומפורט יותר, יזמות היא הוצאה לפועל של מכלול הפעולות האפשרי, תוך השגת יתרון יחסי על פני המתחרים, במטרה ליצור חיבור מוצלח בין הזדמנויות למשאבים ובמטרה לשפר את המציאות.
איך זה מתרחש?
לרבים מאיתנו עולים רעיונות נפלאים, פחות או יותר. אך כדי להוציא אותם אל הפועל יש לייצר מיזם של ממש, מנגנון חי ונושם שבו פועלים אדם או צוות למימוש ההמצאה, הרעיון או הפתרון שבידם.
אבל מהי הדרך שהופכת את הממציא או ההוגה רעיון ליזם?
אז יזמות מתחילה ברעיון, המבוסס על "כאב" או "צורך" אותם מזהים היזם או היזמת. עבורם הם מוצאים פתרון שהם מאמינים שיהיה מהיר או חסכוני (או עדיף - שניהם) ובקיצור - פתרון יעיל ואפקטיבי לבעיה או הצורך הלא מסופק היטב. למשל המצאת הנורה החשמלית היא רעיון שפותר בעיה של תפקוד בשעות החשיכה.
שמתם לב, אגב, שהסמל הוויזואלי של רעיון הוא נורת חשמל?
דעו שלא פעם הרעיון הוא רעיון משבש, בקטע טוב. כלומר, כזה נותן פתרון טוב יותר מפתרון קיים ואפילו מפתרון שכיח ונפוץ, אך פחות יעיל. נורת החשמל היא שיבוש של טכנולוגיות עתיקות, כמו הנרות, הלפידים, מנורות הגז ועוד.
לא חסרים אנשים שחשבו על רעיון "מדהים" או "מבריק", כזה שהם מוצאים שעשוי לתרום לפתרון של בעיה או לקדם את האנושות באופן טכנולוגי, רפואי וכדומה. מרביתנו לא יודעים מה עושים כדי להפוך רעיון למוצר, למיזם, או פתרון חדש ואיך לקדם ולהפוך אותו למוצר, לפתרון, לעסק או הארגון שיצליח להפיצם.
למרביתנו ההגשמה של רעיונות כאלה והדרך להגשמתם נראית מסובכת מאוד, עמוסה בביורוקרטיה, בשילוב של ידע מתחומים או טכנולוגיות שונות ולא מוכרות ובעיקר - כרוכה בסיכון ומחייבת השקעה כספית לא קטנה ומאיימת.
יזמים הם בדרך כלל מי שמתקיים בהם רצון עז להגשים את הרעיון הזה, את אותו פתרון שצץ בראשם. יש אפילו יזמים סדרתיים, שעושים זאת שוב ושוב - עם פתרונות שונים שצצים להם שוב ושוב. תומאס אדיסון, ממציא נורת החשמל, היה גם מי שהמציא שורת המצאות מסעירות שפתרו בעיות רבות וקידמו את אמריקה ואת האנושות באופן בלתי נתפס.
רוצים להכיר יזמים שהצטיינו ביזמות שלהם וקידמו את העולם - הם ממתינים לכם בתגית "יזמים גדולים".
יש המון יזמים ופחות יזמיות, אז נתחיל דווקא ביזמת ועוד צעירה במיוחד ומעיירת פיתוח (עברית):
https://youtu.be/Os9A5_3hoSc
מרצה מאוניברסיטת סטנפורד מתארת ניסוי שערכה ביזמות עם הסטודנטים שלה (מתורגם):
http://youtu.be/nZPcWKG13Xc
איך להיות יזם:
http://youtu.be/0JaPaeFYE5U
היזם המפורסם בעולם, סטיב ג'ובס, מתאר איך האהבה ליזמות ולעשייה החזירה אותו להצלחה, אחרי שפוטר מהחברה שייסד (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
היום יש אפילו מי שמלמדים ילדים איך לחשוב כיזמים (עברית):
https://youtu.be/HbA8sSH1CH8
חדשנות היא תנאי הכרחי בעולם לצמיחה (מתורגם):
https://youtu.be/PYHd7rpOTe8?long=yes
ואורי לוין, ממייסדי Waze, מסביר את היזמות כפי שהוא רואה אותה (עברית):
https://youtu.be/Aw7K7gEfykI?long=yes
יזמים
גיוס הון למיזם יתחיל לרוב מאנג'ל, אדם בעל כסף שמעוניין להשקיע ולתמוך במיזמים בתחילת הדרך. רק בסיבוב השני תגיעו לגייס בקרנות הון סיכון (Venture capital fund).
מגייסים בדרך כלל כשמספרים סיפור. למשל: אנחנו מטיילים הרבה בעולם ושמנו לב שמדריכי הטיולים, הספרים ואתרי האינטרנט מתמקדים רק במקומות מפורסמים או במעין צ'ק ליסט של מקומות ש"חייבים להיות בהם". את החוויות נותנים לך לחפש לבד. זו בעיה גדולה, כי אתה במקום זר והסיכוי שתגלה את הדברים המיוחדים וכל מה שבאמת מרגש אותך, בזמן הקצר שיש לך, הוא כמעט אפסי.
אבל אחרי שבדקנו את זה הסתבר לנו שיש המון כמונו, שמחפשים חוויות ולא לסמן V. למעשה יש דור שלם כזה. גם לנו וגם לרבים אחרים זה לא הטיול שאנחנו רוצים לעשות וגם לא החופשה שעליה אנחנו חולמים. אנחנו רוצים לאסוף חוויות, לטייל וליהנות ממה שמעניין ונעים לנו. לנפוש ולטייל בדרך שלנו, תרתי משמע.
אז בנינו צוות, עזבנו את רוב העבודות שלנו, נפטרנו מרוב המחוייבויות האחרות ובנינו את גאידול הראשוני, POC שנועד להיות מודל שיראה לנו אם הקונספט שלנו עובד.
השקנו אותו והוא התקבל נהדר. ראו את הנתונים שלנו. נראה לנו שהם נראים ממש טוב. התפוצה והשימוש עולים כל הזמן, הביקורות נהדרות, המדיה מאד אוהבת אותנו והמשתמשים, אפילו על המודל הראשוני שלנו, מדרגים נהדר וכותבים רוויוז נהדרים.
אנחנו פונים לשוק של המילניאלס. זה שוק נהדר שתופס xx (למצוא נתון) אחוזים מעולם התיירות והוא הולך וגדל משנה לשנה. עולם התיירות משתנה והוא מאפשר לאנשים צעירים לצאת לחו"ל הרבה יותר מבעבר. התיירות הזו וחלק מתיירות הלואו קוסט היא תיירות של חוויות שהן פחות פורמליות וכלליות ויותר אישיות, במובן הכי ספציפי. האנשים הצעירים האלה כבר הראו שהם אחרים. הם פחות "אנחנו" ויותר "אני". פחות "תן לי אלבום שלם" או רואים סדרה עם פרק שבועי, ויותר לכיוון של "אני מרכיב פלייליסט וצופה בבינג' מרתוני". גם הטיול שלהם הוא כזה. הוא רוצה להשתלב בחוויות של המקומיים, להכיר פינות ואנשים ייחודיים, לחוות חוויות אקזוטיות ואפילו קיצוניות שלא חווה בעבר. זו תיירות של גילוי ולא של השתתפות בלפקוד מקומות שאחרים היו בהם.
אנחנו חושבים שזה שינוי תרבותי של ממש. אולי הוא לעולם לא יהיה המיינסטרים אבל יש בו כלכלה נהדרת שמחכה לנו. הנישה הזו היא היום קטנה יחסית. אבל היא לא מטופלת ובעתיד הקרוב הנישה הזאת תגדל ותוכל להיות שוק של מיליארדים.
לנו יש חזון שמאמין ומכוון לעמוד במרכז המקום החדש הזה. אנחנו רוצים לייצר את הספוטיפיי של החוויות. כלי שיאפשר טיול אישי, חווייתי, ספונטני, תזזיתי, מתערה באוכלוסיה, טיול עם חוויות מסעירות וכל זה במחיר נגיש מאד ותוך יצירה של אקו סיסטם וכלכלה של מציעי חוויות ותיירים שנהנים מהן.
מעולם בעבר לא היה היה מפגש כל כך טוב בין הכלים הטכנולוגיים שניתן לייצר ובין הביקוש הזה, שניצניו נראים כבר אצל מתחרים שונים כמו החוויות המקומיות שמציע airbnb לשוכריו ביעד, או אפליקציות שמציעות לטייל בין מקומיים ייחודיים, או אפילו מיזמי אירוח כמו EatWith ו-Airbnb, שמאפשרים להיכנס למפגש בתשלום עם מקומי מעניין או חווייתי.
הצוות שלנו רוצה להקדים את הגורילות בתחום התיירות, שכרגע עושות כסף מהמיינסטרים ולא מתעסקות בחתך המסוים הזה. אנחנו מאמינים שהרב תחומיות שלנו, המקצועיות בניהול קהילות אונליין, ההבנה במדיה ובריגוש, היצירתיות שבאה לידי ביטוי בפתרונות טובים לארגון מידע ויצירת תוכן נגיש ומהנה, ההבנה הטכנולוגית והמידענית וכמובן ניתוח המשתמשים שלנו, בצד הבנה של מודלים עסקיים ויכולת לימוד מהירה ואיכותית של תחומים חדשים - כל אלה מקנים לנו את היכולת כצוות להוביל את התחום הזה בשנים הקרובות ובעתיד כחברה גדולה.
היום ברור לנו שהמימון העצמי שלנו, שהספיק עד היום ולא היה קטן, לא יאפשר לנו לעשות את זה מהר מספיק כדי להוביל את התחום הזה. אנחנו מחפשים שותפים שיצטרפו אלינו לעתיד של תיירות מדהימה, שבה גאידול היא הדלת לחוויות הכי מיוחדות שאני אוהב ושאינן שלך או שלך. לכם יהיו החוויות הכי מיוחדות שלכם וגאידול יידע אותן ילמד אותן ויחשוף אתכם כל הזמן לעוד ועוד כאלה בחופשות. הוא גם יידע לגלות מה מהדברים שעוד לא חוויתם תרצו ותהנו לחוות. במובן הזה אנחנו פותחים פתח לעתיד של התיירות החדשה.
#עצות לפיץ'
בפיץ', הנאום שלעם למשקיעים, חשוב לרגש - שכל הריגושים, ההצלחות, העדויות על האיכות שלכם, צריך שיבואו כבר בחלקים הראשונים של הפיץ'. את ההיסוסים תכניסו בהמשך, אחרי שהמשקיעים כבר איתכם. אחרת ההיסוסים והספקות יישבו בראש המשקיע ויאמרו לו כל הזמן לא.
להבליט את המיוחד - במקום להיות "מומחה" חשוב להיות ספציפיים במה מיוחד בנו. מה חד פעמי בדניאל (שדרך מאות סרטים מכל הסוגים גילתה מה מייצר התרגשות), באסף (שפיתח מערכת לנגישות בשביל הדור של סבתא שלו וזכה בפרס), או בנדב (שלמד בכתיבת האנציקלופדיה היחידה שעומדת היום מול ויקיפדיה בכבוד איך בנוייה הסקרנות האנושית וכיצד לעבוד איתה ביצירת חווייה).
לצמצם - בלי חשש. להשאיר רק את הדברים הכי בולטים. כל דבר נוסף, גם אם הוא חיובי, יכול להוסיף ספקות וסימני שאלה.
#לפני קביעת פגישה
ודאו מראש שהמשקיע מתאים לתחום, לשלב, או לגאוגרפיה שלכם.
נסו למצוא מישהו שימליץ למשקיעים לפגוש אתכם, יעשה אינטרודקשן,
בחרו בזמן נכון, לא בקיץ לפני החופשה, לא כשיש סערה בשוק,
לא להיות מוזרים, שונים באופן קיצוני מהמצופה וכדומה. נקו את הפייסבוק שלכם מסימנים בעייתיים של אישיותכם...
לא למכור או לייצר משהו שטוב מדי מכדי להיות אמיתי. יש לכם מתחרים, כי מי שאין לו מתחרים פשוט לא מצא אותם.
אל תבקשו השקעה שתשלם לכם משכורות ענק, תסגור חובות של המיזם וכדומה.
הדגישו מה מחבר בין המשקיע לביניכם, שאינו הכסף. כך תסבירו למה הקשר הזה יעבוד. כסף לא יכול להיות הדבר היחיד שמחבר.
שימו לב לא רק לפיץ' אלא גם לשיחה שאחרי. תנו תשובות טובות ויצרו שיחה טובה, שתשאיר רושם טוב.
תנו להם תחושה של כמה טובים אתם, כמה המומנטום נהדר והאנשים המעולים שבאדווייזורי בורד שלכם. תנו תחושה של FOMO ושכדאי להם.
הראו טרקשן ולא רק רעיון. ספרו על שותפים ראויים (רצוי כאלה שהוציאו מכיסם), לקוחות מדהימים, accolades ואנליטיקות שמחזקות את הביצועים שלכם.
אל תפנו לשוק נישתי מדי. הם רוצים שוק גדול אבל לא שוק של גדולים, שבו אין לכם סיכוי.
שליטה במספרים - חובה! לא ישקיעו בכם אם לא תשלטו בצד הפיננסי ותראו שהוא תומך בסיפור שלכם. דעו את ההכנסות (Revenues), שולי רווח גולמי (gross margins), מדדים (metrics) ורווחיות (profitability).
הנה יזם ישראלי שהקים חברת סטארטאפ ומגייס סכומי ענק לפיתוחה (עברית):
https://youtu.be/uVXsgpCGszo
כך מגייסים כסף מקרן הון סיכון, או מאנג'ל:
https://youtu.be/lzDBrMisLm0
צריך לספר נכון את הסיפור בגיוס הון:
https://www.youtube.com/watch?v=xr1PKaoflLo
כך נמנעים מסירוב להשקיע:
https://youtu.be/IK7HkSp1KBI
כך גדלים ומתפתחים להיות ענקים:
https://youtu.be/6EqCkE5Tu7I
לא לכולם היה קל לגייס כסף למיזם שלהם:
https://youtu.be/fWVQgOjDQuY
ובחיוך - יש כרישים אלופים שעושים הכל מבית הקפה:
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
משקפי Oculus Rift שמספקים טכנולוגיה מהפכנית של מציאות מדומה, הם מההתפתחויות המסקרנות של השנים האחרונות. על אף שפיתוחם לא הושלם והם רק בתחילת הדרך למוצר להמונים, אלו משקפיים נוחים וקלים שמתאימים למרבית משחקי המחשב ויש להם עתיד גדול. מדובר בתצוגה שנלבשת על הראש, או HMD (ראשי תיבות של Head Mounted Display).
כמעט כל מי שהתנסה בטכנולוגיה הזו העיד שהיא האמיתית ביותר שחווה בתחום המציאות המדומה. משקפי האוקולוס ריפט הצליחו לחדש את האמון של הגיקים והגיימרים, שוחרי משחקי המחשב, במציאות המדומה, והם נחשבים כיום על ידי רבים למשקפי המציאות המדומה הטובים ביותר בעולם.
פאלמר לאקי, מייסד החברה, הקים את החברה בחנייה של ההורים שלו. היה זו בשנת 2011 ולאקי היה בן 18 בלבד. את המימון הראשוני להקמת החברה הוא השיג מתיקון סמארטפונים וממסחר בביטקוין. מהכסף הקטן הזה הוא בנה בעצמו את אב הטיפוס הראשוני של אחת ממערכות המציאות המדומה המרשימות ביותר שפותחו מעולם. בעזרת חלקים שקנה בגרושים באינטרנט, הוא עקף חברות שהשקיעו מיליארדים בפיתוח מוצרים דומים, אך פחות טובים. בהמשך הוא פתח קמפיין באתר גיוס ההמונים קיקסטארטר שגייס כ-2.5 מיליון דולר תוך חודש בלבד, פי 10 מסכום היעד הראשוני שנקבע לקמפיין. בעקבות ההצלחה יוצאת הדופן בקמפיין הגיוס זכתה החברה לחשיפה והכרה בינלאומית, שעזרו לה לפרוץ קדימה ולהגשים את חזונה לפתח טכנולוגית מציאות מדומה באיכות שעוד לא נראתה מעולם.
בשנת 2014 רכשה חברת פייסבוק את חברת Oculus VR המפתחת של משקפי האוקולוס ריפט תמורת שני מיליארד דולר. בהודעת הרכישה שפרסם מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג נאמר: "הסלולרי היא הפלטפורמה של היום, ועכשיו אנחנו גם מתחילים להתכונן לפלטפורמות של המחר. לאוקולוס יש ההזדמנות ליצור את הפלטפורמה החברתית ביותר אי פעם, ולשנות את הדרך בה אנו עובדים, משחקים ומתקשרים". התוכנית של פייסבוק היא לשלב בעזרת משקפי האוקולוס ריפט את המציאות הרבודה (augmented reality) והמציאות האפופה (immersive reality) בשירותים העתידיים של הרשת החברתית.
בשנת 2016 החלה פייסבוק לשווק את משקפי האוקולוס ריפט את ברחבי העולם. משם החברה הגדולה הזו נסחפה לפרויקט יקר להחריד של פיתוח, פרויקט שבשנת 2024 נראה שנכשל ושרף בדרך מיליארדי דולרים של השקעות.
הנה קיצור הסיפור של אוקולוס ריפט (עברית):
https://youtu.be/WmjakddGJ8E
פאלמר לאקי מספר על הריפט:
https://youtu.be/Xx6sO0Lwmr8
שילוב במשחק מחשב:
http://youtu.be/k7n5kRRHDpw
ומשחק רב משתתפים:
http://youtu.be/fbu8OUq1CUE
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
נאום מעלית (Elevator pitch) הוא דרך הצגה קצרה, שמגדירה במהירות ובפשטות המרבית משהו, כמו מיזם, שירות, ארגון וכדומה.
דמיינו פגישה מקרית עם אישיות, שצריך לתמצת לה ממש בקצרה, את העניין שלכם.
יש ויכוחים אם זה חצי דקה, דקה, או שתי דקות. הרעיון הוא לומר את הדברים החשובים והמעניינים ביותר ולתאר את העניין הכי טוב, במשך הזמן שבו נמצאים במעלית, עד שמגיעים לקומה המבוקשת.
קצר, קולע ולא מכירתי - הרעיון הוא ששיחה קצרה וממוקדת במעלית, צריכה ליצור עניין בצד השני וליצור מוטיבציה להמשיך בשיחה, גם אחרי היציאה ממנה, על ידי קביעת פגישה של ממש או בדרך כלל בלקבל כרטיס ביקור, שיאפשר ליצור עימו קשר בהמשך.
#איך נאום מעלית עובד?
נאום מעלית טוב צריך להיות קצר, כמובן. אבל עליו להיות גם מדויק וכבר בשניות הראשונות, כדי לסקרן, ליצור רושם ראשוני ולמשוך את המאזין. בקיצור, ספרו משהו מעניין עליכם כדי שהוא או היא ירצו לשמוע עוד. הסיפור הראשוני הוא בדרך כלל מה שמצית עניין.
אם אין לכם אז הציגו מה אתם עושים בכמה מילים. דברו מעשים ועשייה, בלי פרטים טכניים וכל הזמן שימו לב לשפת הגוף שלה.
חייכו, גלו התלהבות, צרו קשר עם עין כל הזמן ונסו להיות הכי מעניינים.
אחר כך ספרו מה המוצר או הרעיון שלכם, מה השוק ומה ייצא לצד השני מהרעיון (רצוי כסף והרבה).
אבל אחרי הסיפור האישי והעשייה או המוצר שלכם, פשוט ספרו מה תעשו עם המימון או ההשקעה ואז בקשו את כרטיס הביקור ואמרו שתתקשרו מחר. אגב, עשו זאת!
זכרו שהכי חשוב לעורר עניין בכדי לסקרן את השומע ולגרום לו להמשיך את הקשר ואז לשדר עשייה ואסרטיביות, שתתבטא לבסוף גם בבקשת כרטיס ביקור והבטחה (שתקיימו) ליצור קשר כבר מחר.
הנה נאום המעלית (בעברית נהדרת):
https://youtu.be/80OiO2A6zsY
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/Tq0tan49rmc
נאום מעלית מהיר ומדויק:
https://youtu.be/i6O98o2FRHw
אפשר לחייך כמובן:
https://youtu.be/LDpe9StfGTA
והרצאה קצרה על נאום מעלית:
https://youtu.be/NtHweodpr4M?long=yes
