איך התגלה הפניצילין על ידי פלמינג?
הפניצילין (Penicillin) היא תרופה אנטיביוטית ובעצם האנטיביוטיקה הראשונה שפותחה בעולם. התגלית הזו היא התגלית הרפואית החשובה ביותר בתולדות המדע ומאות מיליוני בני אדם חייבים את חייהם לאדם אחד.
גילוי הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגור מחלות שבעבר גרמו למותם של מיליונים רבים של בני-אדם בעולם.
אנטיביוטיקות רבות מבוססות על פניצילין ועד היום מפותחות תרופות חדשות שמבוססות עליה.
מי שפיתח את הפניצילין היה הרופא והביוכימאי אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming), יליד סקוטלנד.
אבל הסיפור של גילוי הבעיה, שהובילה לפיתוח הפניצילין הוא אגדת מדע של ממש. המעניין בהמצאה זו הוא שמדובר בתגלית אקראית לחלוטין, שראוי להכירה.
כמו כל חוקר חיידקים, פלמינג גידל חיידקים בצלחות מיוחדות. באחד הימים יצא פלמינגו לחופשה ולא ביקר במעבדה מספר ימים.
לאחר סופשבוע שבו לא ביקר במעבדה, הוא שם לב ששכח את החלון של המעבדה שלו פתוח. הוא ראה שאחת מצלחות המחקר שלו נשארה פתוחה ליד החלון ושהתפתח בה עובש. רגע לפני שזרק את הצלחת לפח, הוא הביט בה היטב ושם לב לדבר מופלא, דבר על כך מוזר שהוא עומד להיות תגלית אדירה: אמנם התפתחו המוני חיידקים בצלחת הפתוחה, אך בסביבתו של כתם העובש לא התפתחו החיידקים כלל.
פלמינג הבין שכנראה שהעובש גרם למותם של החיידקים. זה היה מאד מעניין. זו היתה ההיכרות הראשונה של מדען עם מה שיהפוך לאחד הגילויים החשובים ברפואה - האנטיביוטיקה.
הוא פיתח מהתגלית הזו את תרופת הפניצילין.
כי פלמינג מצא בהמשך שהפניצילין חזק כנגד חיידקים, יותר מכל תרופה אחרת. הוא גם הראה שהפניצילין הוא בלתי מזיק לאדם ולפיכך הוא יעיל מאד בתור תרופה כנגד מחלות - כמעט התרופה המושלמת.
אגב, 10 שנים לאחר שנתגלה, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות עם הפניצילין. אבל בשנת 1942, תוך כדי המאמץ המלחמתי והרפואי לטפל בפצועי מלחמת העולם השנייה באירופה, נכנס הפניצלין לשימוש אינטנסיבי והפך למוצר יקר ערך עד מאוד. עד כדי כך הוא היה משמעותי ויקר ערך, שנהגו אז לומר שהפניצילין שווה פי כמה מהמשקל שלו בזהב.
ובשולי ההמצאה המדהימה שלו, חשוב לומר שכבר במחקריו המוקדמים של פלמינג, למד מי שלימים עתיד לפתח את הפניצילין שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר. בעצם, הוא זה שהבין לפני כולם את התפתחות העמידות הבקטריאלית לתרופות אנטיביוטיות, בעיה שכיום מתגלה כאיום גדול על האנושות, כשחיידקים הולכים ומפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ויותר ויותר מהם כבר עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים.
הפניצילין (Penicillin) היא תרופה אנטיביוטית ובעצם האנטיביוטיקה הראשונה שפותחה בעולם. התגלית הזו היא התגלית הרפואית החשובה ביותר בתולדות המדע ומאות מיליוני בני אדם חייבים את חייהם לאדם אחד.
גילוי הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגור מחלות שבעבר גרמו למותם של מיליונים רבים של בני-אדם בעולם.
אנטיביוטיקות רבות מבוססות על פניצילין ועד היום מפותחות תרופות חדשות שמבוססות עליה.
מי שפיתח את הפניצילין היה הרופא והביוכימאי אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming), יליד סקוטלנד.
אבל הסיפור של גילוי הבעיה, שהובילה לפיתוח הפניצילין הוא אגדת מדע של ממש. המעניין בהמצאה זו הוא שמדובר בתגלית אקראית לחלוטין, שראוי להכירה.
כמו כל חוקר חיידקים, פלמינג גידל חיידקים בצלחות מיוחדות. באחד הימים יצא פלמינגו לחופשה ולא ביקר במעבדה מספר ימים.
לאחר סופשבוע שבו לא ביקר במעבדה, הוא שם לב ששכח את החלון של המעבדה שלו פתוח. הוא ראה שאחת מצלחות המחקר שלו נשארה פתוחה ליד החלון ושהתפתח בה עובש. רגע לפני שזרק את הצלחת לפח, הוא הביט בה היטב ושם לב לדבר מופלא, דבר על כך מוזר שהוא עומד להיות תגלית אדירה: אמנם התפתחו המוני חיידקים בצלחת הפתוחה, אך בסביבתו של כתם העובש לא התפתחו החיידקים כלל.
פלמינג הבין שכנראה שהעובש גרם למותם של החיידקים. זה היה מאד מעניין. זו היתה ההיכרות הראשונה של מדען עם מה שיהפוך לאחד הגילויים החשובים ברפואה - האנטיביוטיקה.
הוא פיתח מהתגלית הזו את תרופת הפניצילין.
כי פלמינג מצא בהמשך שהפניצילין חזק כנגד חיידקים, יותר מכל תרופה אחרת. הוא גם הראה שהפניצילין הוא בלתי מזיק לאדם ולפיכך הוא יעיל מאד בתור תרופה כנגד מחלות - כמעט התרופה המושלמת.
אגב, 10 שנים לאחר שנתגלה, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות עם הפניצילין. אבל בשנת 1942, תוך כדי המאמץ המלחמתי והרפואי לטפל בפצועי מלחמת העולם השנייה באירופה, נכנס הפניצלין לשימוש אינטנסיבי והפך למוצר יקר ערך עד מאוד. עד כדי כך הוא היה משמעותי ויקר ערך, שנהגו אז לומר שהפניצילין שווה פי כמה מהמשקל שלו בזהב.
ובשולי ההמצאה המדהימה שלו, חשוב לומר שכבר במחקריו המוקדמים של פלמינג, למד מי שלימים עתיד לפתח את הפניצילין שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר. בעצם, הוא זה שהבין לפני כולם את התפתחות העמידות הבקטריאלית לתרופות אנטיביוטיות, בעיה שכיום מתגלה כאיום גדול על האנושות, כשחיידקים הולכים ומפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ויותר ויותר מהם כבר עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים.