שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה אמריגו וספוצ'י ולמה אמריקה נקראת על שמו?
מגלה הארצות והנווט האיטלקי אמריגו וספוצ'י (Amerigo Vespucci) היה גם סוחר שהפליג למרחקים. במסעו בשנת 1501 אל החוף המזרחי של דרום אמריקה הוא הגיע למסקנה שמדובר ביבשת נפרדת שקיומה לא היה ידוע ל"עולם הישן" ולא במזרח אסיה או הודו, כמו שחשב קודמו כריסטופר קולומבוס.
בהערכה לחדשנות תפיסתו שהעולם מורכב מארבע יבשות ולא שלוש, כמו שחשבו בני דורו (אפילו אוסטרליה לא היתה ידועה עדיין לבני אירופה), הציעו גאוגרפים בני דורו לקרוא את היבשת החדשה על שמו והיא אכן קיבלה את השם "אמריקה".
הנה סרטון קצר על אמריגו וספוצ'י ואמריקה שלו:
http://youtu.be/XBdl3lFMm5U
וספינה שנקראת על שמו נכנסת לנמל:
https://youtu.be/8MuYrLE5z_w
מי מצא את הנתיב הימי להודו?
מגלה הארצות הפורטוגלי ואסקו דה גמה (Vasco da Gama), או ושקו דה גאמה, היה בר מזל. לאחר שמגלה "כף התקווה הטובה" ברתולומיאו דיאש, לא המשיך במסעו הימי עד הודו בשל התנגדות המלחים והקצינים שלו, הטיל מלך פורטוגל מנואל הראשון את המשימה עליו. דה גמה היה בן אצולה, ספן מצטיין, מפקד אגדי ונווט ללא מתחרים.
משימתו הייתה להגיע להודו דרך הים ולמצוא לפורטוגל נתיב סחר ימי לשם. נתיב סחר למזרח היה נחוץ כדי לעקוף חלקים בנתיבי המסחר שנשלטו בידי אימפריות יריבות, כמו האימפריה העות'מאנית והאימפריה הוונציאנית. המזרח היה מקור התבלינים שהיו שווים הון במטבחי אירופה. חלק מהתבלינים הללו, כמו הציפורן, אגוז המוסקט והקינמון, פשוט לא גדל באירופה.
נתיבים כאלה יכולים היו להפוך כל ממלכה לאימפריה. המלך הפורטוגלי רצה שימצא לו נתיב ימי, שהוא מהיר וחסכוני הרבה יותר מהסחר היבשתי בשיירות גמלים והכי חשוב - שהוא רק שלו!
ואסקו דה גמה יצא למסעו ב-8 ביולי 1497, עם משלחת של 4 ספינות שעליהם 170 איש. הוא הפליג דרומה, לא בצמוד לחוף כמו שעשו קודמיו, בים הפתוח והאכזרי, אל מול רוחות וזרמים איומים. לאחר שהקיפה המשלחת את "את כך התקווה הטובה" היא עצרה במוזמביק, מומבסה ומלינדי - ערי מסחר מרכזיות לאורך חופי אפריקה. משם המשיכה את מסעה עד שהגיעה ב-20 במאי 1498 לחופי הודו ועגנה בעיר הנמל קליקוט. בקליקוט נפגש דה גמה עם השליט המקומי והציע לו מתנות מאת מלך פורטוגל: כובעים, שרשראות, קערות, סוכר, שמן ודבש. אך מתנות אלו לא הרשימו כלל את המלך ההודי. זאת משום שמוצרים אלו היו נחשבים לסחורה פשוטה בשוק ההודי העשיר והססגוני. הוא דחה את מתנות בבוז ושאל אותו מדוע מלך פורטוגל העשירה לא הביא לו במתנה אבני חן או זהב? לאחר מכן אולץ דה גמה לעזוב והמלך אף אילץ אותו לשלם מס שהיה מעין קנס על מתנותיו הדלות.
לאחר תלאות רבות בדרכו הגיע דה גמה בחזרה לפורטוגל, ב-29 באוגוסט 1499, כשהוא עמוס בתבלינים, עם שתיים מהספינות בלבד ושליש מהמלחים שיצאו איתו. הוא מילא את השליחות הזו בהצטיינות, היה לראשון שמצא את הנתיב והגיע ישירות בדרך הים מאירופה להודו ובחזרה. פורטוגל זכתה בנתיב סחר ימי אל המזרח הרחוק, חיזקה את מעמדה כאימפריה ימית מובילה והקפטן דה גאמה היה לאגדה.
הנה סיפורו של ואסקו דה גמה:
https://youtu.be/rxHf_2zTcQo
תולדות חייו:
https://youtu.be/oFIyuYPP6PE
עוד על חייו של המגלה הגדול:
http://youtu.be/MWrY7thtIAY
מה היה עידן התגליות?
עידן התגליות (Age of Discoveries) היה פרק זמן, לאורך כל המאות ה-15 ו-16, שבו יצאו מגלי ארצות לכיוונים שונים ברחבי העולם, כדי לאתר נתיבי מסחר ושותפים חדשים למסחר. כחלק מתקופת הרנסאסנס, של יציאה מחשכת ימי הביניים, אל עולמות, נתיבים ורעיונות חדשים, היה עידן התגליות כלי להרחבה גאוגרפית של העולם האירופי.
בעידן התגליות גילו מגלי העולם האירופאים עמים וארצות חדשים, שלא הכיר בעבר. ביניהם בולטת כמובן יבשת אמריקה, שבתחילה סברו שהיא בכלל הודו. הם מצאו נתיבים ימיים ישירים לארצות רחוקות כמו הודו וסין ופגשו בעמים שלא היו ידועים להם לפני כן, כמו התרבות האצטקית ותרבות האינקה של אמריקה הדרומית.
בין מגלי הארצות המפורסמים ביותר של עידן התגליות ניתן למצוא את מגלה אמריקה כריסטופר קולומבוס, את וסקו דה גמה, שפילס דרך ימית עד להודו, ואת מקיף העולם הראשון פרדיננד מגלן.
מה שאיפשר והפרה את עידן התגליות הייתה הרוח הפתוחה והטכנולוגיה החדשה של תקופת הרנסאנס. הפריצה אל העולם שמסביב התרחשה תודות למגוון חידושים ופיתוחים, בתחומים כמו מיפוי (קרטוגרפיה), ניווט ימי, פיתוח כלי נשק ובניית ספינות חדשניות ובעלות יכולות שלא היו קיימות לפני כן.
בלטו במסעות הגדולים של התקופה דגמי ספינות חדשניים שפותחו בפורטוגל, מעצמה ימית באותן שנים ומי שעתידה להתפתח תודות לעידן התגליות לדרגת אימפריה. ספינות הקאראק והקרוולה הפורטוגליות, היו הראשונות שאפשרו הפלגה בטוחה לטווחים ארוכים ובים סוער. בעזרתן החלה יציאה מהים התיכון, השליו יחסית, אל האוקיינוסים הסוערים והגדולים, מהאוקיינוס האטלנטי ועד לאוקיינוס ההודי.
הנה עידן התגליות:
https://youtu.be/uvo2Dvjujxg
פרסטר ג'ון, המלך המיתולוגי שהשפיע מאות שנים וחולל את עידן התגליות, אך כלל לא היה קיים (מתורגם):
https://youtu.be/aJKqtoAcutA
תקופת הרנסאנס היא שהביאה את עידן התגליות:
https://youtu.be/0Gru9ucHD3k
מפה מעידן התגליות:
https://youtu.be/VZ_zdnUCSGQ
ואחרי פורטוגל וספרד, גם האנגלים, הצרפתים וההולנדים יצאו לגלות. כך למשל יסדו ההולנדים את ניו אמסטרדם:
https://youtu.be/usUM2mqNZ0Y
איך יודעים בן כמה ממצא ארכיאולוגי?
השיטה לתארוך, כלומר קביעת הגיל של ממצאים ארכיאולוגיים היא בעזרת פחמן 14. מדובר בשיטת תיארוך רדיומטרי - שיטה שמתבססת על ידיעה של קצב הדעיכה הרדיואקטיבית של איזוטופים בטבע. על ידי שיעור קצב הדעיכה הזה ניתן לחשב בעת המדידה את גילו של כל מרכיב דומם בכדור הארץ. בכך ניתנת האפשרות הטובה ביותר כיום לקבוע את התיארוך המדויק ביותר לממצאים ארכאולוגים.
שיטת התארוך באמצעות פחמן 14 הומצאה בשנת 1949 על ידי הכימאי האמריקאי וילארד ליבי. היא נחשבת מהשיטות המדויקות ביותר לקביעת גילם של חפצים. המגלה וילארד ליבי זכה בפרס נובל על שיטת קביעת הגיל בעזרת פחמן 14 והיה לאחד מגדולי התורמים למחקר בתחומים אלה בעולם.
הנה התארוך בעזרת פחמן 14:
https://youtu.be/phZeE7Att_s
על הכימיה של תיארוך ממצאים באמצעות פחמן 14 (מתורגם):
https://youtu.be/w0v8qcaf-GM
ודוגמה לתיארוך של שלד בעזרת פחמן 14 (מתורגם):
http://youtu.be/z28FnWyMuGo
מיהם מגלי העולם?
המלכים של פעם רצו לכבוש את העולם ולגלות מקומות חדשים לשלוט בהם ומקורות הכנסה חדשים. הם חיפשו ארצות רחוקות ודרכים בים וביבשה להגיע אליהן. לצורך כך הם ממנו משלחות שיצאו למשימות הללו. מפקדים הנהיגו ספינות ויצאו כמגלי עולם (Explorers) לדרך הארוכה והמסוכנת, במסעות של כמה ספינות ביחד או במשלחות רגליות ואחרות. ממלכות אירופיות כמו ספרד, פורטוגל ואנגליה שלחו קבוצות ספינות בראשות רבי חובלים נווטים מצטיינים, בספינות שעליהן קצינים ומלחים מנוסים ואמיצים, כדי לפלס דרכים לארצות רחוקות.
חלק מהם ניסה לשוט ולהקיף את העולם. היו מי שניסו למצוא נתיב לארץ רחוקה ועשירה בתבלינים וסחורות, כמו הודו וסין. אחרים ניסו להגיע ליעד שיוסיף יוקרה לממלכה ויציב אותה במקום מכובד וראוי בין האומות. היו מהם שסקרנותם המדעית הובילה אותם לחקור נהרות ארוכים ולא נודעים, או להכיר שבטים ותרבויות נסתרות. הם היו אמיצים וחדורי רוח המשימה. לא ברצונם הם הקריבו, בדרך אל הגשמת המטרה, את חייהם שלהם, או של אנשי צוות וספנים רבים. רבים ממגלי העולם האמיצים יצאו בדרכים מסוכנות וקטלניות, אל הקוטב או ליבשות ונתיבים מסוכנים ולא מוכרים.
היו מהם שהפכו לשמות ידועים כמו קולומבוס, מגלאן, ג'יימס קוק, פרנסיס דרייק, ואסקו דה גמה וברתולומיאו דיאש. היו גם פחות ידועים כמו תומס קוונדיש, פרנסיס צ'יצ'סטר ונלי בליי. היו שעשו מעשי גבורה של ממש כמו שקלטון וסקוט, בעוד אחרים התפרסמו בסיפוריהם, כמו מרקו פולו ודוקטור ליוינגסטון.
ראו את מגלי הארצות והעולם השונים באאוריקה, בתגית "מגלי עולם".
הנה עידן הגילויים שבו התחרו ספרד ופורטוגל על גילוי העולם:
http://youtu.be/uvo2Dvjujxg
ומגלי עולם מהגדולים בהיסטוריה:
http://youtu.be/kgPCBAUtp5o
מי גילה את נדידת היבשות?
מגלה נדידת היבשות היה הגיאולוג הגרמני אלפרד וגנר. בשנת 1915 הוא הוציא את הספר "מוצא היבשות והאוקיינוסים", שבו הצביע על הדמיון המדהים שבין חופיה המערביים של אפריקה לחופי אמריקה הדרומית. בשרשת מחקרים שערך וגנר, הוא הראה דמיון בין מקום החיבור של היבשות גם מבחינת הצמחיה, בעלי החיים שבהם והמחצבים הזהים שבשני צידי האוקיינוס האטלנטי.
זה לא עזר לחוקר החלוץ הזה. בתחילה התעלמו מרבית החוקרים והמדענים מהתיאוריה שלו ואף לעגו לו. בעיקר נבע הדבר מכך שלא הצליח להסביר בצורה מדעית כיצד נודדות היבשות הכבדות על פני כדור הארץ. רק בהמשך המאה ה-20 יגיעו הגיאולוגים וחוקרי כדור הארץ למסקנותיו של וגנר ויאמצו את תפיסתו שבעבר הייתה קיימת יבשת אחת ושמה "פנגיאה" והיא הלכה והתפצלה לכל היבשות שאנו מכירים כיום.
וגנר המתוסכל מת כשאבד בשלג בגיל 50. בחייו הוא לא הצליח להוכיח שבעבר הייתה יבשת-על אחת בשם פנגיאה ושהיבשות נדדו והתרחקו ממנה. רק שנים אחר-כך יגלה עולם הגאולוגיה שהסבריו היו מדויקים ושצדק לחלוטין (ראו באאוריקה בתגית "אטלס").
הנה תיאוריית נדידת היבשות ותגליתו של אלפרד וגנר:
http://youtu.be/rDKiNwTwaNw
על פיתוח תיאוריית נדידת היבשות:
http://youtu.be/MEh4B1Pv8YE
ומצגת שערכו ילדים על חייו של וגנר:
http://youtu.be/Q2dP5ySk-MI
מי היה ארכימדס ומה תרומתו למדע?
ארכימדס היה מדען - מתמטיקאי, פיזיקאי, ממציא, מהנדס ואסטרונום יווני, שנחשב מהמדענים המובילים של העת העתיקה. הוא גילה תגליות שונות בתחומי המתמטיקה והגאומטריה כשבמיוחד הוא זכור בזכות "חוק ארכימדס" שגילה בעודו רוחץ בבית המרחץ (ראו בתגית "חוק ארכימדס").
ארכימדס היה לדעת רבים אחד המתמטיקאים הגדולים בכל הזמנים. הוא גם תכנן מכונות רבות וחדשניות מאוד לזמנו, ביניהן מד-מרחק קדום, שלוש מהמכונות הפשוטות של הזמן העתיק ותכנון של מצפה כוכבים. הוא אחראי גם על הגרסה התאורטית המוקדמת של המנוף, באמצעות עיסוק במרכז הכובד (על זה הוא אמר את המשפט הידוע שלו: "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!").
מעניין במיוחד לדור האינטרנט הוא שיש חוקרים שטוענים שארכימדס שתכנן ואולי אף בנה את המחשב המכני המוקדם ביותר בהיסטוריה (שכפי הנראה הקדים את זמנו בכ-1,500 שנה). היה זה מתקן מתוחכם מאד לתקופתו, שהציג את תנועת השמש, הירח וחמישה כוכבי הלכת הידועים לו. הוא היה הבסיס ל"מנגנון אנטיקיתרה" שנמצא על אניית משא עתיקה שטבעה סמוך לאי אנטיקיתרה ושנבנה כ-150 אחרי זמנו של ארכימדס. (ראו בתגית "מנגנון אנטיקיתרה").
ארכימדס נהרג בשנת 212 לפני הספירה, כשישב על החול ושרטט מעגלים. כנראה שאלימות מיותרת ופרועה הייתה כבר אז, כי מספרים שחייל רומי הרג אותו, במהלך המצור על עירו סירקוסאי. זאת לאחר שהמדען הדגול ארכימדס הזהיר אותו "אל תמחק את המעגלים שלי!"
הנה סרטון המספר על ארכימדס ועל האופן בו הוא גילה את "חוק ארכימדס" (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=0v86Yk14rf8
סיפורו במהירות:
https://youtu.be/9sdxiHyRrCs
כך מספר תלמיד אמריקאי על ארכימדס ותגליותיו הגדולות:
http://youtu.be/GkxIbmDpWmQ
מי גילה את כף התקווה הטובה?
הוא לא האמין שזה קורה לו. זה עתה גילה רב החובל והנווט המצטיין את המעבר הנחשק מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי ובכך הגשים את חלומו של כל ספן אירופי, כשהצליח לפצח את סוד המעבר מהמערב למזרח דרך צידה הדרומי של יבשת אפריקה. אך דווקא עכשיו מסרבים הקצינים שלו להמשיך בהפלגה אל עבר הודו ומאלצים אותו לשוב הביתה...
זה היה הרגע הקשה בקריירה של מגלה הארצות הפורטוגלי ברתולומיאו דיאש (Bartolomeu Dias). הוא ירדוף אותו שנים רבות ודיאש ירגיש שהשיבה הביתה לפורטוגל גזלה ממנו את התהילה שכה הגיעה לו. כשהגיע ל"כף התקווה הטובה" הוא היה זה שפתח את השער הימי אל המזרח, אך לא זכה להיות זה שימצא בהמשכו את המסלול הימי הישיר אל הודו.
ואכן, דיאש היה הספן האירופי הראשון שהקיף את "כף התקווה הטובה" שבדרום אפריקה. זה קרה בשנת 1488 והוא כמעט וקיפד את חייו וחיי הצוות במבצע הזה, כשסערה קשה כמעט והטביעה את ספינות הקראוול שהנהיג במסע. מששככה הסערה הוא שט צפונה ולהפתעתו גילה מצפון לו את חופי אפריקה. כך הבין שהגיע לקצה הדרומי של היבשת, מטרת המסע.
אם ימשיך בהפלגה מזרחה, הוא ידע, ממתינה לו אסיה כולה והודו, ארץ התבלינים הכל כך מבוקשים באירופה. אבל אז בא המרד שבו אילץ אותו הצוות העייף והמפוחד, שחשש שזה עתה הגיע אל מעבר לסוף העולם, לשוב הביתה לפורטוגל.
דיאש חזר וזכה אמנם לכבוד, אך לא לתהילה. כשנכנסו ספינותיו של דיאש לנמל ליסבון עמד על הרציף כריסטופר קולומבוס. האחרון בדיוק הגיע לפורטוגל כדי לשכנע את המלך לממן מסע מערבה אל הודו. אך המלך הפורטוגלי סרב, לאחר שמצא דיאש את המעבר המזרחי אל הודו. בכך אילץ את קולומבוס לפנות אל מלך ספרד.
דיאש ניסה לתכנן את המסע הבא אל הודו. אך המלך הפוטוגלי שהתחלף, העדיף לשלוח למסע הזה את וסקו דה גמה, מי שאכן ימצא את הדרך הימית להודו ויזכה בתהילה. דיאש המשיך לשוט בימים, אך יוקרתו נפגעה ו-12 שנים לאחר הגילוי ההיסטורי שלו, הוא טבע ליד ברזיל, בספינה שבה היה קפטן מישנה.
כיום מוצב בכף התקווה הטובה מגדלור הנושא את שמו.
הנה סיפור תגליתו הגדולה של דיאש:
http://youtu.be/2t81wR8vOi4
סיפורו חייו של ברתולומיאו דיאש בקצרה:
http://youtu.be/--lNkdr0s2M
סיפור מסעו לגילוי כף התקווה הטובה:
http://youtu.be/RDUY561LUH4
ומסלול מסעו המפורסם לכף התקווה הטובה:
http://youtu.be/bbtlIIlBbTw
כיצד היה מגלן לראשון שהקיף את העולם?
פרדיננד מגלן (Magellan) היה ספן ומגלה ארצות חשוב מהמאה ה-16, הראשון שהגיע ישירות להודו דרך הים. מגלן היה הראשון שיצא למסע על מנת להקיף את העולם בספינה. מסע זה רק חלק קטן מאנשיו הצליחו להשלים, לאחר שמגלן עצמו ורבים מאנשיו נהרג בתקיפת אי בפיליפינים ואחרים במהלך המסע הקשה.
מגלן היה הספן האירופאי הראשון שהפליג באוקיינוס השקט, והוא זה שנתן לו את שמו, בשל השקט ששרר בו כשהגיעו אליו לראשונה. הוא הגיע לשם כשגילה את "מצר מגלן" - מעבר בן 600 קילומטרים ברוחב של 24 ק"מ, בין דרום אמריקה ל"ארץ האש" שמדרום לה ואיפשר מעבר מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט.
במסעותיו גילה מגלן את הפינגווין (הוא קרא לו "אווז שחור שנאלצנו להפשיט את עורו במקום למרוט את נוצותיו"), את האלפקה או הלמה ושתי גלקסיות ביקום, שניתן לראות רק מחצי כדור הארץ הדרומי.
הנה סיפורו של פרדיננד מגלן (מתורגם):
https://youtu.be/pFdiX8mj0Es
סרטון קצר עליו:
http://youtu.be/0SVJKXCLooE
חייו של פרדיננד מגלן:
https://youtu.be/YQE0NT233UE
סרט על מסעו של מגלן:
http://youtu.be/_XpxHsYaohg
ומסלול מסעו של מגלן מסביב העולם:
http://youtu.be/OD7Flg4q9kk
מגלה הארצות והנווט האיטלקי אמריגו וספוצ'י (Amerigo Vespucci) היה גם סוחר שהפליג למרחקים. במסעו בשנת 1501 אל החוף המזרחי של דרום אמריקה הוא הגיע למסקנה שמדובר ביבשת נפרדת שקיומה לא היה ידוע ל"עולם הישן" ולא במזרח אסיה או הודו, כמו שחשב קודמו כריסטופר קולומבוס.
בהערכה לחדשנות תפיסתו שהעולם מורכב מארבע יבשות ולא שלוש, כמו שחשבו בני דורו (אפילו אוסטרליה לא היתה ידועה עדיין לבני אירופה), הציעו גאוגרפים בני דורו לקרוא את היבשת החדשה על שמו והיא אכן קיבלה את השם "אמריקה".
הנה סרטון קצר על אמריגו וספוצ'י ואמריקה שלו:
http://youtu.be/XBdl3lFMm5U
וספינה שנקראת על שמו נכנסת לנמל:
https://youtu.be/8MuYrLE5z_w
מגלה הארצות הפורטוגלי ואסקו דה גמה (Vasco da Gama), או ושקו דה גאמה, היה בר מזל. לאחר שמגלה "כף התקווה הטובה" ברתולומיאו דיאש, לא המשיך במסעו הימי עד הודו בשל התנגדות המלחים והקצינים שלו, הטיל מלך פורטוגל מנואל הראשון את המשימה עליו. דה גמה היה בן אצולה, ספן מצטיין, מפקד אגדי ונווט ללא מתחרים.
משימתו הייתה להגיע להודו דרך הים ולמצוא לפורטוגל נתיב סחר ימי לשם. נתיב סחר למזרח היה נחוץ כדי לעקוף חלקים בנתיבי המסחר שנשלטו בידי אימפריות יריבות, כמו האימפריה העות'מאנית והאימפריה הוונציאנית. המזרח היה מקור התבלינים שהיו שווים הון במטבחי אירופה. חלק מהתבלינים הללו, כמו הציפורן, אגוז המוסקט והקינמון, פשוט לא גדל באירופה.
נתיבים כאלה יכולים היו להפוך כל ממלכה לאימפריה. המלך הפורטוגלי רצה שימצא לו נתיב ימי, שהוא מהיר וחסכוני הרבה יותר מהסחר היבשתי בשיירות גמלים והכי חשוב - שהוא רק שלו!
ואסקו דה גמה יצא למסעו ב-8 ביולי 1497, עם משלחת של 4 ספינות שעליהם 170 איש. הוא הפליג דרומה, לא בצמוד לחוף כמו שעשו קודמיו, בים הפתוח והאכזרי, אל מול רוחות וזרמים איומים. לאחר שהקיפה המשלחת את "את כך התקווה הטובה" היא עצרה במוזמביק, מומבסה ומלינדי - ערי מסחר מרכזיות לאורך חופי אפריקה. משם המשיכה את מסעה עד שהגיעה ב-20 במאי 1498 לחופי הודו ועגנה בעיר הנמל קליקוט. בקליקוט נפגש דה גמה עם השליט המקומי והציע לו מתנות מאת מלך פורטוגל: כובעים, שרשראות, קערות, סוכר, שמן ודבש. אך מתנות אלו לא הרשימו כלל את המלך ההודי. זאת משום שמוצרים אלו היו נחשבים לסחורה פשוטה בשוק ההודי העשיר והססגוני. הוא דחה את מתנות בבוז ושאל אותו מדוע מלך פורטוגל העשירה לא הביא לו במתנה אבני חן או זהב? לאחר מכן אולץ דה גמה לעזוב והמלך אף אילץ אותו לשלם מס שהיה מעין קנס על מתנותיו הדלות.
לאחר תלאות רבות בדרכו הגיע דה גמה בחזרה לפורטוגל, ב-29 באוגוסט 1499, כשהוא עמוס בתבלינים, עם שתיים מהספינות בלבד ושליש מהמלחים שיצאו איתו. הוא מילא את השליחות הזו בהצטיינות, היה לראשון שמצא את הנתיב והגיע ישירות בדרך הים מאירופה להודו ובחזרה. פורטוגל זכתה בנתיב סחר ימי אל המזרח הרחוק, חיזקה את מעמדה כאימפריה ימית מובילה והקפטן דה גאמה היה לאגדה.
הנה סיפורו של ואסקו דה גמה:
https://youtu.be/rxHf_2zTcQo
תולדות חייו:
https://youtu.be/oFIyuYPP6PE
עוד על חייו של המגלה הגדול:
http://youtu.be/MWrY7thtIAY
עידן התגליות (Age of Discoveries) היה פרק זמן, לאורך כל המאות ה-15 ו-16, שבו יצאו מגלי ארצות לכיוונים שונים ברחבי העולם, כדי לאתר נתיבי מסחר ושותפים חדשים למסחר. כחלק מתקופת הרנסאסנס, של יציאה מחשכת ימי הביניים, אל עולמות, נתיבים ורעיונות חדשים, היה עידן התגליות כלי להרחבה גאוגרפית של העולם האירופי.
בעידן התגליות גילו מגלי העולם האירופאים עמים וארצות חדשים, שלא הכיר בעבר. ביניהם בולטת כמובן יבשת אמריקה, שבתחילה סברו שהיא בכלל הודו. הם מצאו נתיבים ימיים ישירים לארצות רחוקות כמו הודו וסין ופגשו בעמים שלא היו ידועים להם לפני כן, כמו התרבות האצטקית ותרבות האינקה של אמריקה הדרומית.
בין מגלי הארצות המפורסמים ביותר של עידן התגליות ניתן למצוא את מגלה אמריקה כריסטופר קולומבוס, את וסקו דה גמה, שפילס דרך ימית עד להודו, ואת מקיף העולם הראשון פרדיננד מגלן.
מה שאיפשר והפרה את עידן התגליות הייתה הרוח הפתוחה והטכנולוגיה החדשה של תקופת הרנסאנס. הפריצה אל העולם שמסביב התרחשה תודות למגוון חידושים ופיתוחים, בתחומים כמו מיפוי (קרטוגרפיה), ניווט ימי, פיתוח כלי נשק ובניית ספינות חדשניות ובעלות יכולות שלא היו קיימות לפני כן.
בלטו במסעות הגדולים של התקופה דגמי ספינות חדשניים שפותחו בפורטוגל, מעצמה ימית באותן שנים ומי שעתידה להתפתח תודות לעידן התגליות לדרגת אימפריה. ספינות הקאראק והקרוולה הפורטוגליות, היו הראשונות שאפשרו הפלגה בטוחה לטווחים ארוכים ובים סוער. בעזרתן החלה יציאה מהים התיכון, השליו יחסית, אל האוקיינוסים הסוערים והגדולים, מהאוקיינוס האטלנטי ועד לאוקיינוס ההודי.
הנה עידן התגליות:
https://youtu.be/uvo2Dvjujxg
פרסטר ג'ון, המלך המיתולוגי שהשפיע מאות שנים וחולל את עידן התגליות, אך כלל לא היה קיים (מתורגם):
https://youtu.be/aJKqtoAcutA
תקופת הרנסאנס היא שהביאה את עידן התגליות:
https://youtu.be/0Gru9ucHD3k
מפה מעידן התגליות:
https://youtu.be/VZ_zdnUCSGQ
ואחרי פורטוגל וספרד, גם האנגלים, הצרפתים וההולנדים יצאו לגלות. כך למשל יסדו ההולנדים את ניו אמסטרדם:
https://youtu.be/usUM2mqNZ0Y
השיטה לתארוך, כלומר קביעת הגיל של ממצאים ארכיאולוגיים היא בעזרת פחמן 14. מדובר בשיטת תיארוך רדיומטרי - שיטה שמתבססת על ידיעה של קצב הדעיכה הרדיואקטיבית של איזוטופים בטבע. על ידי שיעור קצב הדעיכה הזה ניתן לחשב בעת המדידה את גילו של כל מרכיב דומם בכדור הארץ. בכך ניתנת האפשרות הטובה ביותר כיום לקבוע את התיארוך המדויק ביותר לממצאים ארכאולוגים.
שיטת התארוך באמצעות פחמן 14 הומצאה בשנת 1949 על ידי הכימאי האמריקאי וילארד ליבי. היא נחשבת מהשיטות המדויקות ביותר לקביעת גילם של חפצים. המגלה וילארד ליבי זכה בפרס נובל על שיטת קביעת הגיל בעזרת פחמן 14 והיה לאחד מגדולי התורמים למחקר בתחומים אלה בעולם.
הנה התארוך בעזרת פחמן 14:
https://youtu.be/phZeE7Att_s
על הכימיה של תיארוך ממצאים באמצעות פחמן 14 (מתורגם):
https://youtu.be/w0v8qcaf-GM
ודוגמה לתיארוך של שלד בעזרת פחמן 14 (מתורגם):
http://youtu.be/z28FnWyMuGo
מגלים גדולים
המלכים של פעם רצו לכבוש את העולם ולגלות מקומות חדשים לשלוט בהם ומקורות הכנסה חדשים. הם חיפשו ארצות רחוקות ודרכים בים וביבשה להגיע אליהן. לצורך כך הם ממנו משלחות שיצאו למשימות הללו. מפקדים הנהיגו ספינות ויצאו כמגלי עולם (Explorers) לדרך הארוכה והמסוכנת, במסעות של כמה ספינות ביחד או במשלחות רגליות ואחרות. ממלכות אירופיות כמו ספרד, פורטוגל ואנגליה שלחו קבוצות ספינות בראשות רבי חובלים נווטים מצטיינים, בספינות שעליהן קצינים ומלחים מנוסים ואמיצים, כדי לפלס דרכים לארצות רחוקות.
חלק מהם ניסה לשוט ולהקיף את העולם. היו מי שניסו למצוא נתיב לארץ רחוקה ועשירה בתבלינים וסחורות, כמו הודו וסין. אחרים ניסו להגיע ליעד שיוסיף יוקרה לממלכה ויציב אותה במקום מכובד וראוי בין האומות. היו מהם שסקרנותם המדעית הובילה אותם לחקור נהרות ארוכים ולא נודעים, או להכיר שבטים ותרבויות נסתרות. הם היו אמיצים וחדורי רוח המשימה. לא ברצונם הם הקריבו, בדרך אל הגשמת המטרה, את חייהם שלהם, או של אנשי צוות וספנים רבים. רבים ממגלי העולם האמיצים יצאו בדרכים מסוכנות וקטלניות, אל הקוטב או ליבשות ונתיבים מסוכנים ולא מוכרים.
היו מהם שהפכו לשמות ידועים כמו קולומבוס, מגלאן, ג'יימס קוק, פרנסיס דרייק, ואסקו דה גמה וברתולומיאו דיאש. היו גם פחות ידועים כמו תומס קוונדיש, פרנסיס צ'יצ'סטר ונלי בליי. היו שעשו מעשי גבורה של ממש כמו שקלטון וסקוט, בעוד אחרים התפרסמו בסיפוריהם, כמו מרקו פולו ודוקטור ליוינגסטון.
ראו את מגלי הארצות והעולם השונים באאוריקה, בתגית "מגלי עולם".
הנה עידן הגילויים שבו התחרו ספרד ופורטוגל על גילוי העולם:
http://youtu.be/uvo2Dvjujxg
ומגלי עולם מהגדולים בהיסטוריה:
http://youtu.be/kgPCBAUtp5o
מגלה נדידת היבשות היה הגיאולוג הגרמני אלפרד וגנר. בשנת 1915 הוא הוציא את הספר "מוצא היבשות והאוקיינוסים", שבו הצביע על הדמיון המדהים שבין חופיה המערביים של אפריקה לחופי אמריקה הדרומית. בשרשת מחקרים שערך וגנר, הוא הראה דמיון בין מקום החיבור של היבשות גם מבחינת הצמחיה, בעלי החיים שבהם והמחצבים הזהים שבשני צידי האוקיינוס האטלנטי.
זה לא עזר לחוקר החלוץ הזה. בתחילה התעלמו מרבית החוקרים והמדענים מהתיאוריה שלו ואף לעגו לו. בעיקר נבע הדבר מכך שלא הצליח להסביר בצורה מדעית כיצד נודדות היבשות הכבדות על פני כדור הארץ. רק בהמשך המאה ה-20 יגיעו הגיאולוגים וחוקרי כדור הארץ למסקנותיו של וגנר ויאמצו את תפיסתו שבעבר הייתה קיימת יבשת אחת ושמה "פנגיאה" והיא הלכה והתפצלה לכל היבשות שאנו מכירים כיום.
וגנר המתוסכל מת כשאבד בשלג בגיל 50. בחייו הוא לא הצליח להוכיח שבעבר הייתה יבשת-על אחת בשם פנגיאה ושהיבשות נדדו והתרחקו ממנה. רק שנים אחר-כך יגלה עולם הגאולוגיה שהסבריו היו מדויקים ושצדק לחלוטין (ראו באאוריקה בתגית "אטלס").
הנה תיאוריית נדידת היבשות ותגליתו של אלפרד וגנר:
http://youtu.be/rDKiNwTwaNw
על פיתוח תיאוריית נדידת היבשות:
http://youtu.be/MEh4B1Pv8YE
ומצגת שערכו ילדים על חייו של וגנר:
http://youtu.be/Q2dP5ySk-MI
ארכימדס היה מדען - מתמטיקאי, פיזיקאי, ממציא, מהנדס ואסטרונום יווני, שנחשב מהמדענים המובילים של העת העתיקה. הוא גילה תגליות שונות בתחומי המתמטיקה והגאומטריה כשבמיוחד הוא זכור בזכות "חוק ארכימדס" שגילה בעודו רוחץ בבית המרחץ (ראו בתגית "חוק ארכימדס").
ארכימדס היה לדעת רבים אחד המתמטיקאים הגדולים בכל הזמנים. הוא גם תכנן מכונות רבות וחדשניות מאוד לזמנו, ביניהן מד-מרחק קדום, שלוש מהמכונות הפשוטות של הזמן העתיק ותכנון של מצפה כוכבים. הוא אחראי גם על הגרסה התאורטית המוקדמת של המנוף, באמצעות עיסוק במרכז הכובד (על זה הוא אמר את המשפט הידוע שלו: "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!").
מעניין במיוחד לדור האינטרנט הוא שיש חוקרים שטוענים שארכימדס שתכנן ואולי אף בנה את המחשב המכני המוקדם ביותר בהיסטוריה (שכפי הנראה הקדים את זמנו בכ-1,500 שנה). היה זה מתקן מתוחכם מאד לתקופתו, שהציג את תנועת השמש, הירח וחמישה כוכבי הלכת הידועים לו. הוא היה הבסיס ל"מנגנון אנטיקיתרה" שנמצא על אניית משא עתיקה שטבעה סמוך לאי אנטיקיתרה ושנבנה כ-150 אחרי זמנו של ארכימדס. (ראו בתגית "מנגנון אנטיקיתרה").
ארכימדס נהרג בשנת 212 לפני הספירה, כשישב על החול ושרטט מעגלים. כנראה שאלימות מיותרת ופרועה הייתה כבר אז, כי מספרים שחייל רומי הרג אותו, במהלך המצור על עירו סירקוסאי. זאת לאחר שהמדען הדגול ארכימדס הזהיר אותו "אל תמחק את המעגלים שלי!"
הנה סרטון המספר על ארכימדס ועל האופן בו הוא גילה את "חוק ארכימדס" (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=0v86Yk14rf8
סיפורו במהירות:
https://youtu.be/9sdxiHyRrCs
כך מספר תלמיד אמריקאי על ארכימדס ותגליותיו הגדולות:
http://youtu.be/GkxIbmDpWmQ
הוא לא האמין שזה קורה לו. זה עתה גילה רב החובל והנווט המצטיין את המעבר הנחשק מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי ובכך הגשים את חלומו של כל ספן אירופי, כשהצליח לפצח את סוד המעבר מהמערב למזרח דרך צידה הדרומי של יבשת אפריקה. אך דווקא עכשיו מסרבים הקצינים שלו להמשיך בהפלגה אל עבר הודו ומאלצים אותו לשוב הביתה...
זה היה הרגע הקשה בקריירה של מגלה הארצות הפורטוגלי ברתולומיאו דיאש (Bartolomeu Dias). הוא ירדוף אותו שנים רבות ודיאש ירגיש שהשיבה הביתה לפורטוגל גזלה ממנו את התהילה שכה הגיעה לו. כשהגיע ל"כף התקווה הטובה" הוא היה זה שפתח את השער הימי אל המזרח, אך לא זכה להיות זה שימצא בהמשכו את המסלול הימי הישיר אל הודו.
ואכן, דיאש היה הספן האירופי הראשון שהקיף את "כף התקווה הטובה" שבדרום אפריקה. זה קרה בשנת 1488 והוא כמעט וקיפד את חייו וחיי הצוות במבצע הזה, כשסערה קשה כמעט והטביעה את ספינות הקראוול שהנהיג במסע. מששככה הסערה הוא שט צפונה ולהפתעתו גילה מצפון לו את חופי אפריקה. כך הבין שהגיע לקצה הדרומי של היבשת, מטרת המסע.
אם ימשיך בהפלגה מזרחה, הוא ידע, ממתינה לו אסיה כולה והודו, ארץ התבלינים הכל כך מבוקשים באירופה. אבל אז בא המרד שבו אילץ אותו הצוות העייף והמפוחד, שחשש שזה עתה הגיע אל מעבר לסוף העולם, לשוב הביתה לפורטוגל.
דיאש חזר וזכה אמנם לכבוד, אך לא לתהילה. כשנכנסו ספינותיו של דיאש לנמל ליסבון עמד על הרציף כריסטופר קולומבוס. האחרון בדיוק הגיע לפורטוגל כדי לשכנע את המלך לממן מסע מערבה אל הודו. אך המלך הפורטוגלי סרב, לאחר שמצא דיאש את המעבר המזרחי אל הודו. בכך אילץ את קולומבוס לפנות אל מלך ספרד.
דיאש ניסה לתכנן את המסע הבא אל הודו. אך המלך הפוטוגלי שהתחלף, העדיף לשלוח למסע הזה את וסקו דה גמה, מי שאכן ימצא את הדרך הימית להודו ויזכה בתהילה. דיאש המשיך לשוט בימים, אך יוקרתו נפגעה ו-12 שנים לאחר הגילוי ההיסטורי שלו, הוא טבע ליד ברזיל, בספינה שבה היה קפטן מישנה.
כיום מוצב בכף התקווה הטובה מגדלור הנושא את שמו.
הנה סיפור תגליתו הגדולה של דיאש:
http://youtu.be/2t81wR8vOi4
סיפורו חייו של ברתולומיאו דיאש בקצרה:
http://youtu.be/--lNkdr0s2M
סיפור מסעו לגילוי כף התקווה הטובה:
http://youtu.be/RDUY561LUH4
ומסלול מסעו המפורסם לכף התקווה הטובה:
http://youtu.be/bbtlIIlBbTw
פרדיננד מגלן (Magellan) היה ספן ומגלה ארצות חשוב מהמאה ה-16, הראשון שהגיע ישירות להודו דרך הים. מגלן היה הראשון שיצא למסע על מנת להקיף את העולם בספינה. מסע זה רק חלק קטן מאנשיו הצליחו להשלים, לאחר שמגלן עצמו ורבים מאנשיו נהרג בתקיפת אי בפיליפינים ואחרים במהלך המסע הקשה.
מגלן היה הספן האירופאי הראשון שהפליג באוקיינוס השקט, והוא זה שנתן לו את שמו, בשל השקט ששרר בו כשהגיעו אליו לראשונה. הוא הגיע לשם כשגילה את "מצר מגלן" - מעבר בן 600 קילומטרים ברוחב של 24 ק"מ, בין דרום אמריקה ל"ארץ האש" שמדרום לה ואיפשר מעבר מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט.
במסעותיו גילה מגלן את הפינגווין (הוא קרא לו "אווז שחור שנאלצנו להפשיט את עורו במקום למרוט את נוצותיו"), את האלפקה או הלמה ושתי גלקסיות ביקום, שניתן לראות רק מחצי כדור הארץ הדרומי.
הנה סיפורו של פרדיננד מגלן (מתורגם):
https://youtu.be/pFdiX8mj0Es
סרטון קצר עליו:
http://youtu.be/0SVJKXCLooE
חייו של פרדיננד מגלן:
https://youtu.be/YQE0NT233UE
סרט על מסעו של מגלן:
http://youtu.be/_XpxHsYaohg
ומסלול מסעו של מגלן מסביב העולם:
http://youtu.be/OD7Flg4q9kk
מיהו רוברט פירי הכובש הראשון של הקוטב הצפוני?
מגלה הארצות האמריקאי רוברט פירי היה הראשון שהגיע לקוטב הצפוני. זה קרה רק בשנת 1909, אחרי שנכשל פעמיים במסעות כאלו. עוד קודם לכן, במסעו ב-1891, הוכיח פירי לראשונה כי גרינלנד היא אי.
פירי נחשב גיבור ומגלה אמיץ ורב תושיה. אך הקטנוניים שבינינו ישמחו לגלות שאם בעבר הוא הוכר כאדם הראשון שהגיע לקוטב הצפוני, ב-6 באפריל 1909 המצב היה שונה במקצת. בדיקות מדויקות שנערכו בשנת 1996 הראו כי פירי החמיץ את הקוטב הצפוני המדויק כפי שאנו יודעים אותו היום, בכ-40 קילומטרים.
באותה תקופה נעשה ניסיון ליטול ממנו את הבכורה ההיסטורית שבה החזיק כמעט מאה שנים. הוא לא ממש צלח, כי אלה פרטים קטנים ומעצבנים על כיבוש הנקודה הצפונית העולם בידי פורץ דרך, שניסה שוב ושוב עד שהצליח.
שום מדידה מדויקת בת זמננו לא תצליח ליטול ממנו את גדולת כיבוש הקוטב בדיעבד.
ויכוח אחר שמתנהל מאז הוא לגבי שותפו למסע של פירי, מת'יו הנסון. הוא העיד שהגיע לנקודה עצמה יותר מחצי שעה לפני פירי עצמו ולפיכך הוא בעצם כובש הקוטב. פירי היה חוקר נודע ולפיכך זכה בתהילה, לעומת הנסון שחור העור, בתקופה בה הגזענות חגגה.
על הגעתו של פירי לקוטב הצפוני:
https://youtu.be/fniVum_Szd8
העניין עם מתיו הנסון:
https://youtu.be/DeKAhA0kixc?t=17s
סרטון אותנטי מתחילת המאה שבו רואים את רוברט פירי מפקד על ספינתו:
http://youtu.be/A4w4MuAHv4c
והצצה ב-360 מעלות על הים הצפוני:
http://youtu.be/7fs1UzhLcbE?qr=yes
מגלה הארצות האמריקאי רוברט פירי היה הראשון שהגיע לקוטב הצפוני. זה קרה רק בשנת 1909, אחרי שנכשל פעמיים במסעות כאלו. עוד קודם לכן, במסעו ב-1891, הוכיח פירי לראשונה כי גרינלנד היא אי.
פירי נחשב גיבור ומגלה אמיץ ורב תושיה. אך הקטנוניים שבינינו ישמחו לגלות שאם בעבר הוא הוכר כאדם הראשון שהגיע לקוטב הצפוני, ב-6 באפריל 1909 המצב היה שונה במקצת. בדיקות מדויקות שנערכו בשנת 1996 הראו כי פירי החמיץ את הקוטב הצפוני המדויק כפי שאנו יודעים אותו היום, בכ-40 קילומטרים.
באותה תקופה נעשה ניסיון ליטול ממנו את הבכורה ההיסטורית שבה החזיק כמעט מאה שנים. הוא לא ממש צלח, כי אלה פרטים קטנים ומעצבנים על כיבוש הנקודה הצפונית העולם בידי פורץ דרך, שניסה שוב ושוב עד שהצליח.
שום מדידה מדויקת בת זמננו לא תצליח ליטול ממנו את גדולת כיבוש הקוטב בדיעבד.
ויכוח אחר שמתנהל מאז הוא לגבי שותפו למסע של פירי, מת'יו הנסון. הוא העיד שהגיע לנקודה עצמה יותר מחצי שעה לפני פירי עצמו ולפיכך הוא בעצם כובש הקוטב. פירי היה חוקר נודע ולפיכך זכה בתהילה, לעומת הנסון שחור העור, בתקופה בה הגזענות חגגה.
על הגעתו של פירי לקוטב הצפוני:
https://youtu.be/fniVum_Szd8
העניין עם מתיו הנסון:
https://youtu.be/DeKAhA0kixc?t=17s
סרטון אותנטי מתחילת המאה שבו רואים את רוברט פירי מפקד על ספינתו:
http://youtu.be/A4w4MuAHv4c
והצצה ב-360 מעלות על הים הצפוני:
http://youtu.be/7fs1UzhLcbE?qr=yes
מי היה מרקו פולו ולמה הוא נסע עד סין?
הוא היה התרמילאי הראשון שמכירים אותו בשמו. במאה ה-13 הוא נולד בעיירה הקרואטית קורצ'ולה, עיירה שמכונה בימינו "דוברובניק הקטנה" ושמרה על המראה שלה מאז ימי הביניים. קראו לו מרקו פולו (Marco Polo).
די מהר נדד מרקו פולו ועבר לחיות בעיר האיטלקית ונציה. הוא היה סוחר וחוקר ארצות, אחד האירופאים הראשונים שנסעו לאורך דרך המשי, עד לסין. מרקו פולו התארח אצל קיסר מונגוליה והביא לאירופה מידע רב על המזרח הרחוק. ביחד עם אביו ודודו, הוא גם ערך סיורים במונגוליה, הודו וטיבט. מספרים שהוא הביא לאירופה מהמזרח את הפיצה, הפסטה, הגלידה והמשי.
הוא נשאר בסין למעלה מ-20 שנה אך חזר לוונציה. לאחר החזרה, בקרב ימי בין ונציה לג'נובה, הוא נתפס ונאסר, ובמהלך מאסרו הכתיב את קורותיו ופרסם את הספר "מסעותיו של מרקו פולו". הספר הפך למצליח ומשפיע מאד ורבים בימי הביניים למדו ממנו רבות על ארצות אסיה ובמיוחד על סין. למעשה, ספרו של מרקו פולו היה לספר המסעות החשוב ביותר בהיסטוריה והוא גרם למגלי עולם רבים, כמו קולומבוס, דיאש ווסקו דה גמה, לחפש דרכים לסין והודו.
על אף הגישה המקובלת שמרקו פולו הוא מגדולי המגלים, רבים טענו בחייו שסיפוריו לא היו ולא נבראו והם בדיה גמורה. הוא עצמו הכחיש זאת בתוקף, גם על ערש דווי מול הכומר המוודה שלו. לפני מותו הוא אמר "לא סיפרתי אפילו חצי ממה שראיתי".
הנה סיפורו של מרקו פולו בסרטון אנימציה:
https://youtu.be/YzxT57DHMXU
פרק מהסדרה "היה היה" על מרקו פולו (עברית):
http://youtu.be/Iol3fk4h8rk?t=1m30s
קדימון לסדרה שנעשתה על מסעותיו של מרקו פולו:
https://youtu.be/B4d6zUIxfes
סרטון קצר על הספקות לגבי אמינות סיפוריו של מרקו פולו:
https://youtu.be/wTsp03h7bMg
ומצגת וידאו על תולדות חייו של מרקו פולו:
https://youtu.be/htUiZ4b5Qq8
הוא היה התרמילאי הראשון שמכירים אותו בשמו. במאה ה-13 הוא נולד בעיירה הקרואטית קורצ'ולה, עיירה שמכונה בימינו "דוברובניק הקטנה" ושמרה על המראה שלה מאז ימי הביניים. קראו לו מרקו פולו (Marco Polo).
די מהר נדד מרקו פולו ועבר לחיות בעיר האיטלקית ונציה. הוא היה סוחר וחוקר ארצות, אחד האירופאים הראשונים שנסעו לאורך דרך המשי, עד לסין. מרקו פולו התארח אצל קיסר מונגוליה והביא לאירופה מידע רב על המזרח הרחוק. ביחד עם אביו ודודו, הוא גם ערך סיורים במונגוליה, הודו וטיבט. מספרים שהוא הביא לאירופה מהמזרח את הפיצה, הפסטה, הגלידה והמשי.
הוא נשאר בסין למעלה מ-20 שנה אך חזר לוונציה. לאחר החזרה, בקרב ימי בין ונציה לג'נובה, הוא נתפס ונאסר, ובמהלך מאסרו הכתיב את קורותיו ופרסם את הספר "מסעותיו של מרקו פולו". הספר הפך למצליח ומשפיע מאד ורבים בימי הביניים למדו ממנו רבות על ארצות אסיה ובמיוחד על סין. למעשה, ספרו של מרקו פולו היה לספר המסעות החשוב ביותר בהיסטוריה והוא גרם למגלי עולם רבים, כמו קולומבוס, דיאש ווסקו דה גמה, לחפש דרכים לסין והודו.
על אף הגישה המקובלת שמרקו פולו הוא מגדולי המגלים, רבים טענו בחייו שסיפוריו לא היו ולא נבראו והם בדיה גמורה. הוא עצמו הכחיש זאת בתוקף, גם על ערש דווי מול הכומר המוודה שלו. לפני מותו הוא אמר "לא סיפרתי אפילו חצי ממה שראיתי".
הנה סיפורו של מרקו פולו בסרטון אנימציה:
https://youtu.be/YzxT57DHMXU
פרק מהסדרה "היה היה" על מרקו פולו (עברית):
http://youtu.be/Iol3fk4h8rk?t=1m30s
קדימון לסדרה שנעשתה על מסעותיו של מרקו פולו:
https://youtu.be/B4d6zUIxfes
סרטון קצר על הספקות לגבי אמינות סיפוריו של מרקו פולו:
https://youtu.be/wTsp03h7bMg
ומצגת וידאו על תולדות חייו של מרקו פולו:
https://youtu.be/htUiZ4b5Qq8
מה חידשה ספינת הקרוולה?
עידן התגליות של תקופת הרנסאנס והפריצה אל העולם שמחוץ לאירופה חבים את קיומם לרוח הרנסאנס והשאיפה של בני התקופה לידע והרחבת אופקים, תרתי-משמע. אבל מרכיב חשוב בהצלחת מגלי העולם של התקופה היה מגוון החידושים והפיתוחים הטכנולוגיים שפותחו אז.
אחד הבולטים שבחידושים הטכנולוגיים הללו היה פיתוחן של ספינות חדישות ופורצות דרך ביכולותיהן הימיות. אלה בלטו במסעות הגדולים של התקופה והביאו ביעילות ובבטחה יחסית את מגלי הים של המאות 15-16, רחוק מכל מי שקדמו להם.
מבין דגמי הספינות החדשניים של התקופה בלטה אז במיוחד ספינת הקרוולה (Caravel), או בשמה הפורטוגזי קָרַוֶּלָה. זה היה סוג של אניית מפרש חזקה ובעלת כושר תמרון מצוין, בעלת 2-4 תרנים, שעל אף שפותחה במקור כספינת חופים ודיג, הפכו אותה כישורי השיט המצוינים שלה לחביבתם של מגלי הים הפורטוגלים ואחר-כך גם הספרדים.
קלה, חזקה ומהירה מכל סוגי הספינות של תקופתה, באופן מסוים הפכה הקרוולה הפורטוגלית לסמל של הפלגות החקר בתקופת התגליות הגאוגרפיות הגדולות. יותר מזה, הקרוולה הייתה אחת הסיבות שהפכו את פורטוגל באותה תקופה למעצמה ימית ואף לאימפריה. כמו ספינת הקאראק, עוד דגם מוצלח של ספינה שפותח ואומץ בהתלהבות בעידן התגליות, אפשרה הקרוולה הפורטוגלית הפלגה בטוחה בימים רחוקים, סוערים והרי-אסון, אל עבר יעדים רחוקים במיוחד ולגילויים לא ידועים מראש.
יכולות התמרון האגדיות שלה, אפשרו לקרוולה להפליג בזווית שהיא כמעט נגד הרוח. את הביצועים האלה השיגו בוני הספינה בזכות שיטה ש"גנבו" ממתכנני אניות מוסלמים - הם הוסיפו למפרשים המרובעים הרגילים שלה, מפרש משולש. המפרש הזה הגדיל מאד את יכולת התמרון שלה והגדיל את יכולת השרידות בים סוער.
נתן אלתרמן, בשירו "מסעות בנימין מטודלה", כתב עליה "הוּא סָבַב עֲרָבוֹת וִיְעָרִים / וְלֹא נָח בְּכָל אֵלֶּה הוּא, אֶלָּא / גַּם חָצַה גַּלֵּי יָם סוֹעֲרִים / בִּסְפִינָה שֶׁנִּקְרֵאת קָרַוֶּלָה...".
הנה סיפורה של ספינת הקרוולה:
https://youtu.be/1G7gVC7SUNs
ספינתו של ברתולומיאו דיאש:
https://youtu.be/RDUY561LUH4
וסרט תיעודי על מוזיאון דיאש עם ספינת הקרוול המשוחזרת שלו:
https://youtu.be/GJ_J3YsNyzw?long=yes
עידן התגליות של תקופת הרנסאנס והפריצה אל העולם שמחוץ לאירופה חבים את קיומם לרוח הרנסאנס והשאיפה של בני התקופה לידע והרחבת אופקים, תרתי-משמע. אבל מרכיב חשוב בהצלחת מגלי העולם של התקופה היה מגוון החידושים והפיתוחים הטכנולוגיים שפותחו אז.
אחד הבולטים שבחידושים הטכנולוגיים הללו היה פיתוחן של ספינות חדישות ופורצות דרך ביכולותיהן הימיות. אלה בלטו במסעות הגדולים של התקופה והביאו ביעילות ובבטחה יחסית את מגלי הים של המאות 15-16, רחוק מכל מי שקדמו להם.
מבין דגמי הספינות החדשניים של התקופה בלטה אז במיוחד ספינת הקרוולה (Caravel), או בשמה הפורטוגזי קָרַוֶּלָה. זה היה סוג של אניית מפרש חזקה ובעלת כושר תמרון מצוין, בעלת 2-4 תרנים, שעל אף שפותחה במקור כספינת חופים ודיג, הפכו אותה כישורי השיט המצוינים שלה לחביבתם של מגלי הים הפורטוגלים ואחר-כך גם הספרדים.
קלה, חזקה ומהירה מכל סוגי הספינות של תקופתה, באופן מסוים הפכה הקרוולה הפורטוגלית לסמל של הפלגות החקר בתקופת התגליות הגאוגרפיות הגדולות. יותר מזה, הקרוולה הייתה אחת הסיבות שהפכו את פורטוגל באותה תקופה למעצמה ימית ואף לאימפריה. כמו ספינת הקאראק, עוד דגם מוצלח של ספינה שפותח ואומץ בהתלהבות בעידן התגליות, אפשרה הקרוולה הפורטוגלית הפלגה בטוחה בימים רחוקים, סוערים והרי-אסון, אל עבר יעדים רחוקים במיוחד ולגילויים לא ידועים מראש.
יכולות התמרון האגדיות שלה, אפשרו לקרוולה להפליג בזווית שהיא כמעט נגד הרוח. את הביצועים האלה השיגו בוני הספינה בזכות שיטה ש"גנבו" ממתכנני אניות מוסלמים - הם הוסיפו למפרשים המרובעים הרגילים שלה, מפרש משולש. המפרש הזה הגדיל מאד את יכולת התמרון שלה והגדיל את יכולת השרידות בים סוער.
נתן אלתרמן, בשירו "מסעות בנימין מטודלה", כתב עליה "הוּא סָבַב עֲרָבוֹת וִיְעָרִים / וְלֹא נָח בְּכָל אֵלֶּה הוּא, אֶלָּא / גַּם חָצַה גַּלֵּי יָם סוֹעֲרִים / בִּסְפִינָה שֶׁנִּקְרֵאת קָרַוֶּלָה...".
הנה סיפורה של ספינת הקרוולה:
https://youtu.be/1G7gVC7SUNs
ספינתו של ברתולומיאו דיאש:
https://youtu.be/RDUY561LUH4
וסרט תיעודי על מוזיאון דיאש עם ספינת הקרוול המשוחזרת שלו:
https://youtu.be/GJ_J3YsNyzw?long=yes
מיהו כובש הקוטב הדרומי?
האיש שכבש ראשון את אנטארקטיקה היה החוקר הנורבגי רואלד אמונדסן. בשנת 1911 הוא ניצח בתחרות על כיבוש הקוטב הדרומי, כשהגיע עם עוזריו לנקודה הדרומית בכדור הארץ, הקודקוד של אנטארקטיקה.
משהגיעו ראשונים אל הקוטב באנטארקטיקה והבינו שהצליחו לכבוש את הקוטב הדרומי, השאירו שם אמונדסן ואנשיו דגל, ברכה ומזון למתחרה שלהם על הבכורה.
המתחרה המובס רוברט סקוט, שעמד בראש שרידי צוות בריטי שהתחרה על כיבוש אנטארקטיקה, הגיע לשם 35 יום אחר-כך וגילה שאמונדסן הקדים אותו.
הטרגדיה של סקוט לא הייתה רק זו. בדרכם בחזרה, בעוד רואלד אמונדסן הפך לאגדה, מתו סקוט וכל חבריו לצוות מקור ומרעב. הם לא זכו לשוב הביתה.
הנה המירוץ אל הקוטב הדרומי (מתורגם):
https://youtu.be/Ts3LIirgDbU
סיפורו של רואלד אמונדסן וכיבוש יבשת אנטארקטיקה:
http://youtu.be/kW5p7ANwAU4
תמונות מהמסע של אמונדסן לקוטב:
http://youtu.be/LHjBljEOEmY
ותכנית חינוכית על כיבוש הקוטב הדרומי על ידי אמונדסן (עברית):
https://youtu.be/gyBd60mh5EI?long=yes
האיש שכבש ראשון את אנטארקטיקה היה החוקר הנורבגי רואלד אמונדסן. בשנת 1911 הוא ניצח בתחרות על כיבוש הקוטב הדרומי, כשהגיע עם עוזריו לנקודה הדרומית בכדור הארץ, הקודקוד של אנטארקטיקה.
משהגיעו ראשונים אל הקוטב באנטארקטיקה והבינו שהצליחו לכבוש את הקוטב הדרומי, השאירו שם אמונדסן ואנשיו דגל, ברכה ומזון למתחרה שלהם על הבכורה.
המתחרה המובס רוברט סקוט, שעמד בראש שרידי צוות בריטי שהתחרה על כיבוש אנטארקטיקה, הגיע לשם 35 יום אחר-כך וגילה שאמונדסן הקדים אותו.
הטרגדיה של סקוט לא הייתה רק זו. בדרכם בחזרה, בעוד רואלד אמונדסן הפך לאגדה, מתו סקוט וכל חבריו לצוות מקור ומרעב. הם לא זכו לשוב הביתה.
הנה המירוץ אל הקוטב הדרומי (מתורגם):
https://youtu.be/Ts3LIirgDbU
סיפורו של רואלד אמונדסן וכיבוש יבשת אנטארקטיקה:
http://youtu.be/kW5p7ANwAU4
תמונות מהמסע של אמונדסן לקוטב:
http://youtu.be/LHjBljEOEmY
ותכנית חינוכית על כיבוש הקוטב הדרומי על ידי אמונדסן (עברית):
https://youtu.be/gyBd60mh5EI?long=yes
מתי היה תור הזהב של האיסלאם?
תור הזהב של האסלאם הוא הכינוי שניתן לתקופת השגשוג התרבותי, המדעי והכלכלי של העולם המוסלמי בימי הביניים. התקופה הזו נמשכה החל משלהי המאה ה-8 ועד המאה ה-14 לספירה, מימי שלטון שושלת בית עבאס במאה ה-8 ועד נפילת בגדאד בידי המונגולים ב-1258.
האיסלאם במאה ה-8 לספירה הוא לאחר כמאה שנה מאז מות מוחמד. אלו היו שנים של מלחמות ירושה של כמה פלגים, שנאבקו על הובלת הדת שהותיר מוחמד במותו. בשנים אלו עברה השליטה במיליוני המוסלמים מיד ליד ובסופה היא עברה לבית עבאס החזק ולח'ליף המנצח אבאסיד.
השנה היא שנת 777 לספירה ואנחנו בבגדד, בירת החליפות האסלאמית החדשה והחזקה. כאן מחליט הח'ליף להשקיע במדעים, פילוסופיה, מתמטיקה, כימיה, רפואה, למידה, הנדסה ואמנות. זו ההחלטה שתוליד את תור הזהב של האיסלאם (Islamic Golden Age).
כי באותם ימים בגדד הופכת למקום של פריחה תרבותית מדהימה. אלה ימי התהילה של תקופת הח'ילאפה של מדינת בני עבאס, הידועים בתור העבאסים.
המרכזים התרבותיים החשובים של התקופה הם בעיר בגדד ולצידה הערים קהיר שבמצרים, קורדובה שבספרד ובערים נוספות שבהן נוצרו עם הזמן מרכזי למידה ותרבות.
בגדד, בתקופתו זו, של הח'ליף הארון אל-רשיד, היא בירת העולם. מתקיימת בה סצנה מדעית וטכנולוגית יוצאת דופן. מדענים רבים מהמון מקומות וארצות מתכנסים בה, כדי ללמוד, ליצור ולחקור במקום בו דומה שמתרכזים המוחות המעולים ביותר.
כל מי שחשק בקריירה מדעית, או רצה ללמוד ולחקור באחד המדעים, רצה להגיע לעיר שהיא באותם ימים המקום הנכון לאנשים עם יכולות שכליות, סקרנות וציפיות מעצמם.
אבל השליט בעיר, הארון אל-ראשיד, לא עודד רק את הידע. הוא אהב גם אמנויות, קירב אליו יוצרים ותמך באמנים. בבגדד עוסקים אז משוררים, סופרים ומוסיקאים בשירה, פיוט ומוסיקה ערבית, שהיום היא קלאסית. מוסיקאים כמו יצחק אל מוסלי, שהקים בעיר בית ספר למוסיקה ותלמידו זריאב. אותו זריאב, עילוי מוסיקלי, לפי האגדה לא רצה להסתכסך עם מורהו בשל קנאת המורה. הוא היגר לאנדלוסיה ושם הקסים את הח'ליף המקומי ופתח בית ספר משלו, שהפך אבן שואבת וחממה למצוינות מוסיקלית מוסלמית באירופה.
באותה תקופה נוצר גם עושר רב, על ידי יצירת רשתות מסחר נרחבות, שהובילו לעושר כלכלי שאפשר הרחבה תרבותית והצלחה רבה.
#הישגי תור הזהב המוסלמי
תור הזהב של האסלאם נחשב לתקופה משמעותית ומכרעת בהיסטוריה העולמית. במהלכו חלה התפתחות אדירה במדע, בפילוסופיה ובתרבות האנושית כולה.
במתמטיקה המלומדים הובילו אז התקדמות משמעותית, כששיפרו את מערכת הספרות העשרונית, פיתחו את האלגברה והעמיקו את הבנת הטריגונומטריה.
בכימיה, פותחו על ידי החוקרים בתחום שיטות זיקוק ומיצוי והונחו היסודות לכימיה המודרנית.
באסטרונומיה שיפרו החוקרים המוסלמים את המכשירים והתצפיות. הם פיתחו תיאוריות מתקדמות על תנועת גרמי השמיים ויצרו מפות כוכבים משופרות ומדויקות מאי-פעם.
במדע הסוציולוגיה הופך אבן ח'לדון לאחד ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית.
ברפואה, נערכו מחקרים פורצי דרך ופותחו טכניקות ניתוח חדשות, התגלה מחזור הדם הריאתי והרופא המנתח הדגול א-זהראווי כותב אנציקלופדיה רפואית מקיפה במיוחד, שעתידה לשמש את המזרח ואת אירופה במשך מאות שנים.
גם בתחום הפילוסופיה והמדעים החברתיים, תרמו ההוגים המוסלמים רעיונות חדשים. פילוסופים מוסלמים מרכזיים אז הם אבן סינא ואבן רושד.
הלמדנים תרגמו בהתלהבות טקסטים יווניים, פרסיים והודיים עתיקים ושימרו את הידע העתיק לטובת הדורות הבאים, תוך הוספה של פרשנויות ורעיונות משלהם.
בטכנולוגיה פיתחו מדעני האיסלאם שיטות השקייה מתקדמות, המציאו מכשירים כמו המצפן הימי המשופר ושיפרו את טכניקות ייצור הנייר.
גם האמנות פרחה אז, עם אדריכלים מופלאים כמו סינאן, כשבאדריכלות המוסלמית נבנים מבנים מפוארים ומורכבים, עם פתרונות מבריקים וחדשניים, דוגמת מסגד סולטן אחמד באיסטנבול וארמון אלהמברה המורי בספרד.
האמנות האסלאמית בתקופה זו מפתחת שפה ויזואלית ייחודית וושמה דגש על הקליגרפיה, על עיטורים גיאומטריים במקום תמונות שאסורות לפי הדת ועל ערבסקות מרהיבות. הספרות הערבית מנביטה יצירות סיפורת כמו "אלף לילה ולילה".
תור הזהב האיסלאמי אופיין גם ביותר סובלנות דתית כלפי דתות אחרות, במיוחד יהדות ונצרות. זו עת של חילופי ידע בין תרבויות ואל מרכזי הלמידה השונים, כמו "בית החוכמה" המפורסם בבגדד מגיעים מלומדים רבים, הן מרחבי העולם המוסלמי והן בני דתות אחרות.
במדע, בפילוסופיה, באמנות ובתרבות העולמית - את השפעתם של הישגי תור הזהב המוסלמי ניתן לראות עד ימינו. תקופה זו נולדה והדגישה את חשיבות הפתיחות התרבותית וחילופי הידע לטובת הקדמה האנושית והתוצאות ניכרות וחוצות דורות רבים.
הנה תור הזהב של האיסלאם:
https://youtu.be/mkDat9VMFpY
השחקן הנודע עומר שריף מספר על בית החוכמה שהייתה בגדד:
https://youtu.be/SHSG3-M8vSQ
עלייתה ונפילתה של האימפריה האיסלאמית (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
על העיר בגדד בתור הזהב האסלאמי:
https://youtu.be/8EVwWH7hOoY?long=yes
סרט תיעודי על ימי תור הזהב באיסלאם ודברים שנולדו בהם:
https://youtu.be/Hm4Sg086uLg?long=yes
על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
ותכנית טלוויזיה קצרה על תקופת תור הזהב המוסלמי:
https://youtu.be/KoAND1K2BkE?long=yes
תור הזהב של האסלאם הוא הכינוי שניתן לתקופת השגשוג התרבותי, המדעי והכלכלי של העולם המוסלמי בימי הביניים. התקופה הזו נמשכה החל משלהי המאה ה-8 ועד המאה ה-14 לספירה, מימי שלטון שושלת בית עבאס במאה ה-8 ועד נפילת בגדאד בידי המונגולים ב-1258.
האיסלאם במאה ה-8 לספירה הוא לאחר כמאה שנה מאז מות מוחמד. אלו היו שנים של מלחמות ירושה של כמה פלגים, שנאבקו על הובלת הדת שהותיר מוחמד במותו. בשנים אלו עברה השליטה במיליוני המוסלמים מיד ליד ובסופה היא עברה לבית עבאס החזק ולח'ליף המנצח אבאסיד.
השנה היא שנת 777 לספירה ואנחנו בבגדד, בירת החליפות האסלאמית החדשה והחזקה. כאן מחליט הח'ליף להשקיע במדעים, פילוסופיה, מתמטיקה, כימיה, רפואה, למידה, הנדסה ואמנות. זו ההחלטה שתוליד את תור הזהב של האיסלאם (Islamic Golden Age).
כי באותם ימים בגדד הופכת למקום של פריחה תרבותית מדהימה. אלה ימי התהילה של תקופת הח'ילאפה של מדינת בני עבאס, הידועים בתור העבאסים.
המרכזים התרבותיים החשובים של התקופה הם בעיר בגדד ולצידה הערים קהיר שבמצרים, קורדובה שבספרד ובערים נוספות שבהן נוצרו עם הזמן מרכזי למידה ותרבות.
בגדד, בתקופתו זו, של הח'ליף הארון אל-רשיד, היא בירת העולם. מתקיימת בה סצנה מדעית וטכנולוגית יוצאת דופן. מדענים רבים מהמון מקומות וארצות מתכנסים בה, כדי ללמוד, ליצור ולחקור במקום בו דומה שמתרכזים המוחות המעולים ביותר.
כל מי שחשק בקריירה מדעית, או רצה ללמוד ולחקור באחד המדעים, רצה להגיע לעיר שהיא באותם ימים המקום הנכון לאנשים עם יכולות שכליות, סקרנות וציפיות מעצמם.
אבל השליט בעיר, הארון אל-ראשיד, לא עודד רק את הידע. הוא אהב גם אמנויות, קירב אליו יוצרים ותמך באמנים. בבגדד עוסקים אז משוררים, סופרים ומוסיקאים בשירה, פיוט ומוסיקה ערבית, שהיום היא קלאסית. מוסיקאים כמו יצחק אל מוסלי, שהקים בעיר בית ספר למוסיקה ותלמידו זריאב. אותו זריאב, עילוי מוסיקלי, לפי האגדה לא רצה להסתכסך עם מורהו בשל קנאת המורה. הוא היגר לאנדלוסיה ושם הקסים את הח'ליף המקומי ופתח בית ספר משלו, שהפך אבן שואבת וחממה למצוינות מוסיקלית מוסלמית באירופה.
באותה תקופה נוצר גם עושר רב, על ידי יצירת רשתות מסחר נרחבות, שהובילו לעושר כלכלי שאפשר הרחבה תרבותית והצלחה רבה.
#הישגי תור הזהב המוסלמי
תור הזהב של האסלאם נחשב לתקופה משמעותית ומכרעת בהיסטוריה העולמית. במהלכו חלה התפתחות אדירה במדע, בפילוסופיה ובתרבות האנושית כולה.
במתמטיקה המלומדים הובילו אז התקדמות משמעותית, כששיפרו את מערכת הספרות העשרונית, פיתחו את האלגברה והעמיקו את הבנת הטריגונומטריה.
בכימיה, פותחו על ידי החוקרים בתחום שיטות זיקוק ומיצוי והונחו היסודות לכימיה המודרנית.
באסטרונומיה שיפרו החוקרים המוסלמים את המכשירים והתצפיות. הם פיתחו תיאוריות מתקדמות על תנועת גרמי השמיים ויצרו מפות כוכבים משופרות ומדויקות מאי-פעם.
במדע הסוציולוגיה הופך אבן ח'לדון לאחד ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית.
ברפואה, נערכו מחקרים פורצי דרך ופותחו טכניקות ניתוח חדשות, התגלה מחזור הדם הריאתי והרופא המנתח הדגול א-זהראווי כותב אנציקלופדיה רפואית מקיפה במיוחד, שעתידה לשמש את המזרח ואת אירופה במשך מאות שנים.
גם בתחום הפילוסופיה והמדעים החברתיים, תרמו ההוגים המוסלמים רעיונות חדשים. פילוסופים מוסלמים מרכזיים אז הם אבן סינא ואבן רושד.
הלמדנים תרגמו בהתלהבות טקסטים יווניים, פרסיים והודיים עתיקים ושימרו את הידע העתיק לטובת הדורות הבאים, תוך הוספה של פרשנויות ורעיונות משלהם.
בטכנולוגיה פיתחו מדעני האיסלאם שיטות השקייה מתקדמות, המציאו מכשירים כמו המצפן הימי המשופר ושיפרו את טכניקות ייצור הנייר.
גם האמנות פרחה אז, עם אדריכלים מופלאים כמו סינאן, כשבאדריכלות המוסלמית נבנים מבנים מפוארים ומורכבים, עם פתרונות מבריקים וחדשניים, דוגמת מסגד סולטן אחמד באיסטנבול וארמון אלהמברה המורי בספרד.
האמנות האסלאמית בתקופה זו מפתחת שפה ויזואלית ייחודית וושמה דגש על הקליגרפיה, על עיטורים גיאומטריים במקום תמונות שאסורות לפי הדת ועל ערבסקות מרהיבות. הספרות הערבית מנביטה יצירות סיפורת כמו "אלף לילה ולילה".
תור הזהב האיסלאמי אופיין גם ביותר סובלנות דתית כלפי דתות אחרות, במיוחד יהדות ונצרות. זו עת של חילופי ידע בין תרבויות ואל מרכזי הלמידה השונים, כמו "בית החוכמה" המפורסם בבגדד מגיעים מלומדים רבים, הן מרחבי העולם המוסלמי והן בני דתות אחרות.
במדע, בפילוסופיה, באמנות ובתרבות העולמית - את השפעתם של הישגי תור הזהב המוסלמי ניתן לראות עד ימינו. תקופה זו נולדה והדגישה את חשיבות הפתיחות התרבותית וחילופי הידע לטובת הקדמה האנושית והתוצאות ניכרות וחוצות דורות רבים.
הנה תור הזהב של האיסלאם:
https://youtu.be/mkDat9VMFpY
השחקן הנודע עומר שריף מספר על בית החוכמה שהייתה בגדד:
https://youtu.be/SHSG3-M8vSQ
עלייתה ונפילתה של האימפריה האיסלאמית (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
על העיר בגדד בתור הזהב האסלאמי:
https://youtu.be/8EVwWH7hOoY?long=yes
סרט תיעודי על ימי תור הזהב באיסלאם ודברים שנולדו בהם:
https://youtu.be/Hm4Sg086uLg?long=yes
על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
ותכנית טלוויזיה קצרה על תקופת תור הזהב המוסלמי:
https://youtu.be/KoAND1K2BkE?long=yes
כיצד הוכיח וגנר את נדידת היבשות?
בשנת 1570 יצר אברהם אורטליוס את האטלס הראשון. אורטליוס היה האדם הראשון שהבחין בדמיון שבין קווי החוף של הצד המערבי של יבשת אפריקה והחוף המזרחי של אמריקה. הוא טען שאמריקה הייתה מחוברת בעבר הרחוק לאפריקה, אך לא היה בידו הידע שנדרש כדי להוכיח את הטענה הנועזת שלו.
הרעיון המשונה נשכח למשך זמן רב, אבל 200 שנה אחר כך, היה זה המדען הגרמני הרב-תחומי אלפרד וגנר (Alfred Wegener) שמצא לכך הוכחה מדעית. זה קרה כשהוא שם לב שמאובנים זהים נמצאו בשני צידי האוקיינוס האטלנטי.
וגנר הבין ותיאר מצב שבו בעבר הרחוק הייתה בעבר יבשת-על אחת בשם פנגיאה ושהיבשות המוכרות לנו כיום הן בעצם שברים שלה, שהתפצלו והלכו והתרחקו זו מזו, עד למצב הנוכחי של כדור הארץ.
כל הגאולוגים לעגו לאלפרד וגנר ולתיאוריה המוזרה שלו. הם טענו שבעלי החיים, שאת מאובניהם מצא וגנר, עברו מחוף אל חוף דרך הים. וגנר עצמו לא הצליח להסביר מדעית כיצד יכולות יבשות שלמות לנוע למרחקים של אלפי קילומטרים.
החוסר בהסבר מדעי לסוגיה הגאולוגית עשה את שלו והלעג, שהתבסס על זה שווגנר היה אסטרונום ומטאורולוג ולא מדען בעל הכשרה גאולוגית מספקת, המשיך. וגנר מת בגיל 50, כשאבד בשלג. גופתו לא נמצאה והוא נותר בזיכרון כספק-מדען כושל שפעם הגה רעיון משונה.
רק אחרי 30 שנה יגלה עולם הגאולוגיה שאכן וגנר דייק וצדק לחלוטין. זה קרה כשמארי תארפ וברוס היזן מיפו את קרקעית האוקיינוס וזיהו רכס הרים ארוך, שהיה בעל צורה מקבילה לחלוטין לזו של החופים הדומים של מערב אפריקה ומערב אמריקה.
הוכחה נוספת ניתנה כשהמדענים ראו שסלעי בלייה וולקנית עתיקים מאד, בני מיליוני שנים, שמקורם מלבה געשית, לא נמשכו לכיוון צפון כדור הארץ, כמו שצפוי היה שיקרה. הרי מחקרים רבים הראו בעבר שהמחצבים המגנטיים שבסלעים כאלה נוטים להסתדר בכיוון של הצפון המגנטי. כשחישבו המדענים את נטיית היבשות לפי תיאוריית הנדידה של היבשות, הם ראו לתדהמתם שממש כמו הסלעים הצעירים יותר, אחרי הסיבוב הכיווני של הנדידה, הסלעים העתיקים פונים בדיוק לצפון!
כך ניתנה ההוכחה הסופית שנדרשה כדי להראות שנדידת היבשות אכן התקיימה, בדיוק כמו שראו אותה אורטליוס ווגנר בעבר. בדיעבד, שנים אחרי שהושפל, זכה אלפרד וגנר לכבוד של לא-מדען שהיה בעצם מדען ושדווקא עושר התחומים שבהם עסק, הוא שתרם למדע המון. כך הוכר וגנר כמי שגילה את אחת התגליות המדעיות החשובות במאה ה-20, כנגד ועל אף הזלזול והלעג של מדענים אחרים.
הנה סיפורו של אלפרד וגנר ותגליתו הגדולה:
https://youtu.be/rDKiNwTwaNw
תולדות גילוי והוכחת תיאוריית נדידת היבשות:
https://youtu.be/mRqjo-N_TDU?t=14s
הרצאת וידאו קצרה על תגליתו וחייו העצובים:
https://youtu.be/nbU809Cyrao
ריקוד נדידת היבשות שכל העולם רוקד מהסרט "עידן הקרח":
https://youtu.be/uMuJxd2Gpxo
וסרט ארוך על נדידת יבשות העולם:
https://youtu.be/HrKTuCDierM?long=yes
בשנת 1570 יצר אברהם אורטליוס את האטלס הראשון. אורטליוס היה האדם הראשון שהבחין בדמיון שבין קווי החוף של הצד המערבי של יבשת אפריקה והחוף המזרחי של אמריקה. הוא טען שאמריקה הייתה מחוברת בעבר הרחוק לאפריקה, אך לא היה בידו הידע שנדרש כדי להוכיח את הטענה הנועזת שלו.
הרעיון המשונה נשכח למשך זמן רב, אבל 200 שנה אחר כך, היה זה המדען הגרמני הרב-תחומי אלפרד וגנר (Alfred Wegener) שמצא לכך הוכחה מדעית. זה קרה כשהוא שם לב שמאובנים זהים נמצאו בשני צידי האוקיינוס האטלנטי.
וגנר הבין ותיאר מצב שבו בעבר הרחוק הייתה בעבר יבשת-על אחת בשם פנגיאה ושהיבשות המוכרות לנו כיום הן בעצם שברים שלה, שהתפצלו והלכו והתרחקו זו מזו, עד למצב הנוכחי של כדור הארץ.
כל הגאולוגים לעגו לאלפרד וגנר ולתיאוריה המוזרה שלו. הם טענו שבעלי החיים, שאת מאובניהם מצא וגנר, עברו מחוף אל חוף דרך הים. וגנר עצמו לא הצליח להסביר מדעית כיצד יכולות יבשות שלמות לנוע למרחקים של אלפי קילומטרים.
החוסר בהסבר מדעי לסוגיה הגאולוגית עשה את שלו והלעג, שהתבסס על זה שווגנר היה אסטרונום ומטאורולוג ולא מדען בעל הכשרה גאולוגית מספקת, המשיך. וגנר מת בגיל 50, כשאבד בשלג. גופתו לא נמצאה והוא נותר בזיכרון כספק-מדען כושל שפעם הגה רעיון משונה.
רק אחרי 30 שנה יגלה עולם הגאולוגיה שאכן וגנר דייק וצדק לחלוטין. זה קרה כשמארי תארפ וברוס היזן מיפו את קרקעית האוקיינוס וזיהו רכס הרים ארוך, שהיה בעל צורה מקבילה לחלוטין לזו של החופים הדומים של מערב אפריקה ומערב אמריקה.
הוכחה נוספת ניתנה כשהמדענים ראו שסלעי בלייה וולקנית עתיקים מאד, בני מיליוני שנים, שמקורם מלבה געשית, לא נמשכו לכיוון צפון כדור הארץ, כמו שצפוי היה שיקרה. הרי מחקרים רבים הראו בעבר שהמחצבים המגנטיים שבסלעים כאלה נוטים להסתדר בכיוון של הצפון המגנטי. כשחישבו המדענים את נטיית היבשות לפי תיאוריית הנדידה של היבשות, הם ראו לתדהמתם שממש כמו הסלעים הצעירים יותר, אחרי הסיבוב הכיווני של הנדידה, הסלעים העתיקים פונים בדיוק לצפון!
כך ניתנה ההוכחה הסופית שנדרשה כדי להראות שנדידת היבשות אכן התקיימה, בדיוק כמו שראו אותה אורטליוס ווגנר בעבר. בדיעבד, שנים אחרי שהושפל, זכה אלפרד וגנר לכבוד של לא-מדען שהיה בעצם מדען ושדווקא עושר התחומים שבהם עסק, הוא שתרם למדע המון. כך הוכר וגנר כמי שגילה את אחת התגליות המדעיות החשובות במאה ה-20, כנגד ועל אף הזלזול והלעג של מדענים אחרים.
הנה סיפורו של אלפרד וגנר ותגליתו הגדולה:
https://youtu.be/rDKiNwTwaNw
תולדות גילוי והוכחת תיאוריית נדידת היבשות:
https://youtu.be/mRqjo-N_TDU?t=14s
הרצאת וידאו קצרה על תגליתו וחייו העצובים:
https://youtu.be/nbU809Cyrao
ריקוד נדידת היבשות שכל העולם רוקד מהסרט "עידן הקרח":
https://youtu.be/uMuJxd2Gpxo
וסרט ארוך על נדידת יבשות העולם:
https://youtu.be/HrKTuCDierM?long=yes
מה גילה דייוויד ליווינגסטון באפריקה?
זה היה באמצע שומקום, ביבשת אפריקה של המאה ה-19, כשחוקר הארצות המפורסם הנרי מורטון סטנלי, פגש את דייוויד ליווינגסטון (David Livingstone) שנעלם והיה חשש לגורלו. סטנלי אמר לאיש שאותו חיפש זמן רב את המשפט המפורסם: "דוקטור ליווינגסטון, אני מניח..."
כך נפגשו שניים מהבולטים במגלי הארצות הבריטים של העת ההיא. אבל מי היה ליווינגסטון?
דייוויד ליווינגסטון היה מגלה ארצות ומיסיונר מסקוטלנד, שחקר במאה ה-19 את אפריקה, כדי לייצר בה דרכי מסחר ולהפיץ בה את הנצרות. בהיסטוריה של גילוי הארצות הוא זכור בתור האירופאי הראשון שגילה את מפלי ויקטוריה, אולי תגליתו המפורסמת ביותר.
אבל הייתה לו גם תרומה חשובה ביותר לחופש ולכבוד האדם. הוא היה האיש שהכריז מלחמת חורמה על העבדות, שהפכה את בני השבטים שנתפסו באפריקה לעבדים חסרי אונים של האדונים הלבנים באירופה ובאמריקה בעיקר. ליווינגסטון השתמש בכל יוקרתו והשפעתו בכדי להילחם בעבדות ובשנת 1875 הוא הצליח לעורר את דעת הקהל האנגלית ולגרום לממשלת בריטניה לעשות את הלא-יאומן - האימפריה הבריטית לחצה על חמוד בן מוחמד, השולטן של זנזיבר ומי שבאי המרכזי שלו התרכז ונוהל סחר העבדים ובכך הופסק באי סחר העבדים.
ליווינגסטון נפטר בזמביה בשנת 1873, בעודו באחד ממסעותיו המפרכים לחיפוש מקורותיו של נהר הנילוס. במסע של חודשים רבים נשלחה גופתו לקבורה בבריטניה, שם קברו אותו בטקס מרשים וגדול, בכנסיית ווסטמינסטר, שבה קוברים הבריטים את גדולי האומה הבריטית.
לזכרו של ליווינגסטון הוקמה בזמביה עיר בשם ליווינגסטון, שיש בה גם מוזיאון על שמו.
על אף שהוא נקבר בכנסיית וסטמינסטר, שבה קבורים גדולי הממלכה, יש שטוענים שלבו של ליווינגסטון טמון בקופסת מתכת בזמביה. לעומתם, מתגאים בקתדרלה האנגליקנית שבזנזיבר, בכך שליבו של ליווינגסטון טמון בקתדרלה שלהם.
הנה סיפור המפגש של ד"ר ליווינגסטון עם סטנלי:
https://youtu.be/6UOkApfRs9A
על המפגש בין ליווינגסטון וסטנלי שמצא אותו סוף סוף:
https://youtu.be/gV5oexwbn2c
תיעוד האיש ותגליותיו:
https://youtu.be/QKshjYa92hA
מצגת וידאו על האיש והחוקר ליווינגסטון:
https://youtu.be/b0xxCpPC44Q
וסרטון קצר על האיש ואפריקה שלו:
http://youtu.be/noIZrttW7E0
זה היה באמצע שומקום, ביבשת אפריקה של המאה ה-19, כשחוקר הארצות המפורסם הנרי מורטון סטנלי, פגש את דייוויד ליווינגסטון (David Livingstone) שנעלם והיה חשש לגורלו. סטנלי אמר לאיש שאותו חיפש זמן רב את המשפט המפורסם: "דוקטור ליווינגסטון, אני מניח..."
כך נפגשו שניים מהבולטים במגלי הארצות הבריטים של העת ההיא. אבל מי היה ליווינגסטון?
דייוויד ליווינגסטון היה מגלה ארצות ומיסיונר מסקוטלנד, שחקר במאה ה-19 את אפריקה, כדי לייצר בה דרכי מסחר ולהפיץ בה את הנצרות. בהיסטוריה של גילוי הארצות הוא זכור בתור האירופאי הראשון שגילה את מפלי ויקטוריה, אולי תגליתו המפורסמת ביותר.
אבל הייתה לו גם תרומה חשובה ביותר לחופש ולכבוד האדם. הוא היה האיש שהכריז מלחמת חורמה על העבדות, שהפכה את בני השבטים שנתפסו באפריקה לעבדים חסרי אונים של האדונים הלבנים באירופה ובאמריקה בעיקר. ליווינגסטון השתמש בכל יוקרתו והשפעתו בכדי להילחם בעבדות ובשנת 1875 הוא הצליח לעורר את דעת הקהל האנגלית ולגרום לממשלת בריטניה לעשות את הלא-יאומן - האימפריה הבריטית לחצה על חמוד בן מוחמד, השולטן של זנזיבר ומי שבאי המרכזי שלו התרכז ונוהל סחר העבדים ובכך הופסק באי סחר העבדים.
ליווינגסטון נפטר בזמביה בשנת 1873, בעודו באחד ממסעותיו המפרכים לחיפוש מקורותיו של נהר הנילוס. במסע של חודשים רבים נשלחה גופתו לקבורה בבריטניה, שם קברו אותו בטקס מרשים וגדול, בכנסיית ווסטמינסטר, שבה קוברים הבריטים את גדולי האומה הבריטית.
לזכרו של ליווינגסטון הוקמה בזמביה עיר בשם ליווינגסטון, שיש בה גם מוזיאון על שמו.
על אף שהוא נקבר בכנסיית וסטמינסטר, שבה קבורים גדולי הממלכה, יש שטוענים שלבו של ליווינגסטון טמון בקופסת מתכת בזמביה. לעומתם, מתגאים בקתדרלה האנגליקנית שבזנזיבר, בכך שליבו של ליווינגסטון טמון בקתדרלה שלהם.
הנה סיפור המפגש של ד"ר ליווינגסטון עם סטנלי:
https://youtu.be/6UOkApfRs9A
על המפגש בין ליווינגסטון וסטנלי שמצא אותו סוף סוף:
https://youtu.be/gV5oexwbn2c
תיעוד האיש ותגליותיו:
https://youtu.be/QKshjYa92hA
מצגת וידאו על האיש והחוקר ליווינגסטון:
https://youtu.be/b0xxCpPC44Q
וסרטון קצר על האיש ואפריקה שלו:
http://youtu.be/noIZrttW7E0
מיהו קפטן קוק שגילה את אוסטרליה ואנטארקטיקה?
ג'יימס קוק (James Cook) האנגלי היה מגדולי מגלי הארצות והחוקרים בעולם. הוא חי במאה ה-18.
הוא גילה את חופי ניופאונדלנד שבאמריקה, בגיל 27. אחר כך יצא למזרח עם משלחת אסטרונומים שעסקו במיפוי מסלולו של כוכב נוגה ובעקבות הוראות סודיות שקיבל ביקר בניו זילנד והיה הראשון שמיפה את קו החוף של ארץ זו.
בהמשך השתלט הקפטן קוק על רצועת החוף המזרחי של אוסטרליה הקרוי ניו גיניאה והפך את המקום לחלק של אנגליה. אז יצא קוק לחיפושים אחרי "היבשת הדרומית" ששמועות עליה היו מכל כיוון. כך הוא גילה את אנטארקטיקה ומיפה לראשונה את קו החוף שלה.
במהלך המסע לאנטארקטיקה עבר קוק מרחק של 112,000 קילומטרים והיה לאדם הראשון שהפליג סביב כדור הארץ - מן המזרח אל המערב.
במסעו השלישי והאחרון גילה ג'יימס קוק את איי הוואי ונתן להם את השם "איי סנדוויץ". זה היה ב-1776 אך שלוש שנים אחר כך, בגיל 51, הוא נדקר על ידי מקומי בהוואי, בעת שניסה להשיב סירה שנגנבה.
מורשתו של ג'יימס קוק עצומה והוא האחראי הישיר ליישובן של אוסטרליה וניו זילנד, על ידי האנגלים.
הנה סיפורו של ג'יימס קוק:
https://youtu.be/imBSlINoVmQ
מצגת וידאו על תגליותיו:
https://youtu.be/UqSREQY-7sE
עוד מצגת של תלמידים (עברית):
http://youtu.be/9jDWhqsy0OE
וסרטון קצר על אחד ממסעותיו של ג'יימס קוק:
http://youtu.be/5uzJv9xh2uE
ג'יימס קוק (James Cook) האנגלי היה מגדולי מגלי הארצות והחוקרים בעולם. הוא חי במאה ה-18.
הוא גילה את חופי ניופאונדלנד שבאמריקה, בגיל 27. אחר כך יצא למזרח עם משלחת אסטרונומים שעסקו במיפוי מסלולו של כוכב נוגה ובעקבות הוראות סודיות שקיבל ביקר בניו זילנד והיה הראשון שמיפה את קו החוף של ארץ זו.
בהמשך השתלט הקפטן קוק על רצועת החוף המזרחי של אוסטרליה הקרוי ניו גיניאה והפך את המקום לחלק של אנגליה. אז יצא קוק לחיפושים אחרי "היבשת הדרומית" ששמועות עליה היו מכל כיוון. כך הוא גילה את אנטארקטיקה ומיפה לראשונה את קו החוף שלה.
במהלך המסע לאנטארקטיקה עבר קוק מרחק של 112,000 קילומטרים והיה לאדם הראשון שהפליג סביב כדור הארץ - מן המזרח אל המערב.
במסעו השלישי והאחרון גילה ג'יימס קוק את איי הוואי ונתן להם את השם "איי סנדוויץ". זה היה ב-1776 אך שלוש שנים אחר כך, בגיל 51, הוא נדקר על ידי מקומי בהוואי, בעת שניסה להשיב סירה שנגנבה.
מורשתו של ג'יימס קוק עצומה והוא האחראי הישיר ליישובן של אוסטרליה וניו זילנד, על ידי האנגלים.
הנה סיפורו של ג'יימס קוק:
https://youtu.be/imBSlINoVmQ
מצגת וידאו על תגליותיו:
https://youtu.be/UqSREQY-7sE
עוד מצגת של תלמידים (עברית):
http://youtu.be/9jDWhqsy0OE
וסרטון קצר על אחד ממסעותיו של ג'יימס קוק:
http://youtu.be/5uzJv9xh2uE
