כשפרסי ספנסר, חוקר בחברה שבנתה מכשירי מכ"ם, הבחין שהשוקולד שבכיסו נמס בעת שעבד ליד המגנטרון, הוא לא נבהל. ספנסר החליט לבדוק את פשר הדבר והחל להניח עוד חומרים ליד המכשיר. הוא שם לב שתירס הופך לפופקורן, שביצה מתפוצצת ושבשר קפוא נמס במהירות..

לא היה דרוש לו זמן רב כדי להבין את האפשרויות הגלומות בתגלית המקרית שלו. הוא חשב על קופסת מתכת סגורה, שגלי המיקרו לא ייצאו ממנה ושתבשל ותחמם מזון במהירות. בשנת 1945 הוא רשם פטנט על השימוש בקרני מיקרו-גלים לבישול, מה שיוליד את המכשיר שאנו מכירים בשם "מיקרוגל".


כך נולד המיקרוגל במקרה:

https://youtu.be/ZExGV6jSuBw


ועוד על ההמצאה המקרית של המיקרוגל:

http://youtu.be/mwNz_55zQmI?t=17s

אתיופיה היא מולדת הקפה. ככל הידוע, במאה ה-9 החלו האתיופים לשתות קפה. על פי האגדה, הכל החל כשרועה עזים ערבי בשם קלדי (או חאליד, לפי גרסה אחרת) הבחין שהתנהגות העזים שלו השתנתה לפתע. הוא שם לב שהן התמלאו באנרגיה ובמרץ.

בבדיקה מהירה בסביבה הוא גילה שהעזים שבעדר אכלו פירות אדומים מאחד השיחים. כשטעם בעצמו את הפירות הללו, הוא החל להרגיש חיוני ובעל אנרגיה.

הנער הביא את הפירות האדומים אל הכפר שלו, כדי לבדוק אותם. כך התגלה הטעם המיוחד של פולי הקפה הקטנים והשפעתם המעוררת על השותים אותם. די מהר גילו אנשי השבט שניתן להכין מהפולים האלה את משקה הקפה, הממריץ כל כך.

סוחרים קנו מאתיופיה שקים של פולי קפה והחלו להפיצם בעולם העתיק. מכאן יהפוך הקפה בתוך שנים אחדות למשקה פופולארי בכל העולם. במיוחד הוא התקבל בהתלהבות באירופה.

אפילו בארצות ערב, שבהן חכמי הדת ניסו למנוע מהמאמינים מלשתות את הקפה, הוא הפך למשקה אהוב ונחשק. כך הפך גידול הקפה לנפוץ במקומות רבים בעולם. במיוחד זה בלט בזרעים שהובאו לדרום אמריקה והפכו את ברזיל וקולומביה למעצמות הקפה העולמיות של ימינו.

התכונות המיוחדות של הקפה המסוגל לעורר ולהמריץ, וטעמו המיוחד, הפכו אותו למשקה אהוב במיוחד, כיום יותר משליש מאוכלוסיית העולם שותה קפה והוא ככל הנראה המשקה הנפוץ והפופולרי ביותר בעולם.


איך התגלה הקפה ונעשה אהוב כל כך (מתורגם):

https://youtu.be/xQ156y4TtJs


כך התגלה הקפה הממריץ באתיופיה:

https://youtu.be/vT-lY1NZ2Fs


הסיפור הארוך של הקפה האתיופי והטקס של הכנתו:

https://youtu.be/mz2k4Inkbqs


סיפורו של הקפה באתיופיה:

https://youtu.be/eRggoooiZWI


תולדות הקפה:

https://youtu.be/g4abDxi5s3g?t=17s


סרטון על גידול הקפה בג'ונגלים ועד שהוא מגיע לבית הקפה:

http://youtu.be/xxVVSAoVFdw


וסרט תיעודי קצרצר על ההיסטוריה של הקפה ובמיוחד קפה אספרסו:

https://youtu.be/UKkjBG7bJPM?long=yes

חיילי הטֶרַקוֹטַה של צבא הטרקוטה הם אוסף ענק של פסלי טרקוטה שנתגלו בסין בשנת 1974.

ממצא החיילים המדהים התגלה במאוזוליאום של צ'ין שה-חואנג, מקום קבורתו של קיסרה הראשון של סין צ'ין שה-חואנג, שנבנה על ידי 700 אלף איש במשך כ-38 שנים, לפני יותר מ-2200 שנה.

קבורת הצבא יחד עם הקיסר המצביא הייתה הבטחה סמלית בעולם העתיק, הבטחה מלאת אמונה - שחייליו עומדים לרשותו גם בעולם הבא.

פסלי צבא הטרקוטה התגלו כשיאנג ג'ה-פה, חקלאי סיני, חפר באר חקלאית חדשה ונתקל בשרידים. המקום הוא ליד העיר שי-אן במחוז שאאנשי בסין.

בצבא הטרקוטה יש יותר מ-7,000 דמויות חיילים בגודל טבעי, לכל לוחם פנים יחודיות, עשויים טרקוטה, עם שריוניהם, סוסיהם וכלי הנשק שלהם - הכל עשוי טרקוטה, שהיא סוג של קרמיקה.


הנה סיפורם של חיילי הטרה קוטה:

http://youtu.be/mP5p4QbvPtc


כך התגלה צבא חיילי הטרקוטה שבקברו של הקיסר הסיני הראשון צ'ין:

https://youtu.be/aePjTYVKHuA


סיפורו של צבא החימר של קיסר סין הראשון:

http://youtu.be/9iKdLRJWtPg


תגליות חדשות בחפירות צבא הטרקוטה:

http://youtu.be/B2y2rPF-i44


וסרטון על העיר שיאן שמכילה את צבא חיילי הטרקוטה:

http://youtu.be/ESGowFPTGwQ?t=1m17s

הפניצילין (Penicillin) היא תרופה אנטיביוטית ובעצם האנטיביוטיקה הראשונה שפותחה בעולם. התגלית הזו היא התגלית הרפואית החשובה ביותר בתולדות המדע ומאות מיליוני בני אדם חייבים את חייהם לאדם אחד.

גילוי הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגור מחלות שבעבר גרמו למותם של מיליונים רבים של בני-אדם בעולם.

אנטיביוטיקות רבות מבוססות על פניצילין ועד היום מפותחות תרופות חדשות שמבוססות עליה.

מי שפיתח את הפניצילין היה הרופא והביוכימאי אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming), יליד סקוטלנד.

אבל הסיפור של גילוי הבעיה, שהובילה לפיתוח הפניצילין הוא אגדת מדע של ממש. המעניין בהמצאה זו הוא שמדובר בתגלית אקראית לחלוטין, שראוי להכירה.

כמו כל חוקר חיידקים, פלמינג גידל חיידקים בצלחות מיוחדות. באחד הימים יצא פלמינגו לחופשה ולא ביקר במעבדה מספר ימים.

לאחר סופשבוע שבו לא ביקר במעבדה, הוא שם לב ששכח את החלון של המעבדה שלו פתוח. הוא ראה שאחת מצלחות המחקר שלו נשארה פתוחה ליד החלון ושהתפתח בה עובש. רגע לפני שזרק את הצלחת לפח, הוא הביט בה היטב ושם לב לדבר מופלא, דבר על כך מוזר שהוא עומד להיות תגלית אדירה: אמנם התפתחו המוני חיידקים בצלחת הפתוחה, אך בסביבתו של כתם העובש לא התפתחו החיידקים כלל.

פלמינג הבין שכנראה שהעובש גרם למותם של החיידקים. זה היה מאד מעניין. זו היתה ההיכרות הראשונה של מדען עם מה שיהפוך לאחד הגילויים החשובים ברפואה - האנטיביוטיקה.

הוא פיתח מהתגלית הזו את תרופת הפניצילין.

כי פלמינג מצא בהמשך שהפניצילין חזק כנגד חיידקים, יותר מכל תרופה אחרת. הוא גם הראה שהפניצילין הוא בלתי מזיק לאדם ולפיכך הוא יעיל מאד בתור תרופה כנגד מחלות - כמעט התרופה המושלמת.

אגב, 10 שנים לאחר שנתגלה, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות עם הפניצילין. אבל בשנת 1942, תוך כדי המאמץ המלחמתי והרפואי לטפל בפצועי מלחמת העולם השנייה באירופה, נכנס הפניצלין לשימוש אינטנסיבי והפך למוצר יקר ערך עד מאוד. עד כדי כך הוא היה משמעותי ויקר ערך, שנהגו אז לומר שהפניצילין שווה פי כמה מהמשקל שלו בזהב.

ובשולי ההמצאה המדהימה שלו, חשוב לומר שכבר במחקריו המוקדמים של פלמינג, למד מי שלימים עתיד לפתח את הפניצילין שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר. בעצם, הוא זה שהבין לפני כולם את התפתחות העמידות הבקטריאלית לתרופות אנטיביוטיות, בעיה שכיום מתגלה כאיום גדול על האנושות, כשחיידקים הולכים ומפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ויותר ויותר מהם כבר עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים.


הנה סיפור גילויו המקרי של הפניצילין ששינה את העולם (מתורגם):

https://youtu.be/CNbnLgetqHs


התגלית המדהימה בשיר (עברית):

https://youtu.be/sjlaRkPNh5s


על גילוי הפניצילין בסרטון מצויר:

https://youtu.be/0ZWjzcsTd5M


מצגת וידאו קצרה על התגלית (עברית):

https://youtu.be/a-j6Ry6eqGc


כך גילה פלמינג את הפניצילין:

https://youtu.be/PdWhVwiJWaU


סיפור חייו של אלכסנדר פלמינג:

http://youtu.be/48BmoGmWAiU


הנה קעריות העובש של פלמינג בסרטון קצר מאד עליו:

http://youtu.be/ZxMq1YAa4qE


סרט תיעודי על הפנצילין - התגלית ששינתה את עולם הרפואה:

https://youtu.be/7qeZLLhx5kU?long=yes


וכך שינה פלמינגו בתגליתו את העולם (עברית):

https://youtu.be/y6084NqO_Sw?long=yes

זה קרה בצפון הים התיכון, לא רחוק מחופי העיר קש שבתורכיה. נער בן 13 צלל כדי לשלות ספוגי ים שיימכרו בשוק ויסייעו לפרנסת המשפחה. אבל בצלילה הזו משכו את תשומת לבו כמה מטילי נחושת שהתגלו לו במעמקים. משיצא מהמים הוא סיפר על כך במוזיאון הארכאולוגי שבעיר ועשה היסטוריה.

מסתבר שהוא גילה את הספינה מאולובורון (Uluburun shipwreck), אוניה משנת 1,300 לפני הספירה, שטבעה בתקופת הברונזה המאוחרת. זו ככל הנראה הספינה העתיקה ביותר שנמצאה אי-פעם.

לא סתם טבעו באותם ימים ספינות בקרבת החוף. מכשירי ניווט לא היו אז לספנים והם נווטו בעזרת מפת הכוכבים ועל פי נקודות ציון על החוף. לכן לא התרחקו מקו החוף והיו חשופים לסלעים ומפרצים שאליהם הטיחו הרוחות לא פעם את הספינות והטביעו אותן.

יעדה של ספינת אולובורון עמוסת האוצרות עדיין לא נמצא. לפי ממצאים שונים משערים שהספינה הובילה מטען משליט מצרים אל מישהו חשוב ביוון העתיקה או באחד מהאיים שלה. תרבויות מצרים ויוון היו מהתרבויות המתקדמות של אותה תקופה והמסחר הימי ביניהן היה מפותח מאד.

המטען שהיה על הספינה הגדולה כלל בין השאר כמויות נחושת ובדיל ששימשו אז להכנה של ברונזה, זכוכית, זהב וכסף. כמו כן נמצאו עליה כדים, קנקנים, זהב, תכשיטים, לוחות כתיבה (טאבלטים) ועוד.

במשך 10 שנים שלו הארכיאולוגים מעל 10,000 ממצאים מהספינה העתיקה, שסיפקו לחוקרים מידע בהיקף עצום על התקופה. מאות ספרים ומחקרים נכתבו מאז על ממצאים ועל הספינה מאולו-בורון והיא הייתה לאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות של המאה ה-20.


הנה הספינה מאולובורון ששטה בים התיכון לפני כ-3,300 שנה:

https://youtu.be/7IZWOdY7fEk


סרטון ארכיאולוגיה ימית שמזכיר את הספינה מאולובורון ומטען הזכוכית והטאבלטים שנמצא עליה:

https://youtu.be/qgCvnogeN2s?t=4s


וספינה מודרנית ששחזרה את הספינה מאולובורון, אך טבעה גם היא...

https://youtu.be/RhXHUKg3QTY

בשנת 1953 גילה קארל ציגלר (Karl Ziegler) במקרה את השיטה לייצור פוליאתילן. הפוליאתילן הוא אחד מסוגי הפלסטיק החשובים והתעשייה עושה בהם שימוש רב בעידן המודרני. מיריעות ניילון לאיטום ועד בקבוקי פלסטיק, צינורות השקיה, שקיות ועוד - הכל היום מיוצר מחומר הפלא פוליאתילן.

בשנת 1963 זכה ציגלר בפרס נובל על גילוייו בתחום של הפולימרים הכבדים. תרומת ההמצאה המקרית שלו תרמה מאד לתעשייה המודרנית והיא הובילה לפריצות דרך רבות ונוספות.


הנה סרטון על המצאת הפוליאתילן:

https://youtu.be/e0-swFI9-SQ


וכך יוצרים את הפוליאתילן:

https://youtu.be/4V1GYCqkJg0

אחת ההמצאות הישראליות המצליחות בעולם היא תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. זוהי תרופה שפותחה בישראל ונחשבת התרופה הישראלית המצליחה בכל הזמנים. היא מגלגלת בכל שנה כמה מיליארדי דולרים לחברת "טבע", מפתחת הקופקסון. התרופה אמנם אינה מרפאת את המחלה, אלא רק מעכבת אותה, אך היא משפרת את חייהם של חולים בכל רחבי העולם.

המדהים ביותר שהקופקסון פותחה על סמך מחקר שנערך במכון ויצמן בשנות ה-60, מחקר שבו חיפשו משהו הפוך. מה שהמדענים ביקשו למצוא במחקר ההוא היה דווקא חומר שיגרום לטרשת נפוצה. המחקר הזה, בתחום מדעי-רפואי שנקרא אימונולוגיה, ניסה לבדוק איך עובדת מערכת החיסון ולשם כך ניסו החוקרים, הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון, לפתח את המחלה.

זה מה שנקרא "מחקר בסיסי" - מחקר מדעי שאינו למטרות מעשיות או לצורכי יישום, אלא לשם צבירת ידע מדעי והבנה של הדרך שבה פועל העולם. מה שיצא מהמחקר הבסיסי הזה, שלרוב אין בו תועלת מיידית או הכנסה כספית כלשהי, הוא אחד החיסונים הטובים והרווחיים בהיסטוריה של הרפואה.


הנה סיפורה של תרופת הקופקסון:

https://youtu.be/VIigdq4q88M?t=8s


סרטון לילדים על מחלת הטרשת הנפוצה:

https://youtu.be/PkVzXxp943c


הנה סיפורה של חולה בטרשת הנפוצה:

https://youtu.be/1kWbeDgR904?t=10s


הסבר מדעי באנגלית על מה היא טרשת נפוצה:

https://youtu.be/vd8fznJjpZk


והחולה המפורסמת ביותר, שגם מתה מהמחלה, הצ'לנית האגדית ז'קלין דה פרה:

https://youtu.be/ptsZHqB22sg

כשהתפרץ נגיף הקורונה התפתחו מיתוסים שונים לגבי תרופות עממיות שיכולות להבריא או לחסן כנגדו. אף אחת לא עבדה. אחת מהן הייתה תרופת הכינין (Quinine), המוכרת מהמאות הקודמות בתור תרופה מעולה למלריה.

על פי האגדה, התגלה הכינין בזכות האינדיאנים מהרי האנדים שבפרו. קרה המקרה ובצמאונו ומחוסר ברירה, שתה אינדיאני חולה במלריה מים מרים משלולית והחלים. הוא סיפר לחולים אחרים במלריה שטעם המים היה של קליפת עץ הצינכונה. כשחולים נוספים החלימו כך, התברר להם שממש במקרה נמצאה התרופה למחלה הקשה שבה לקו.

ספרדים מיסיונרים שמעו מהמקומיים על התרופה המסתורית. מלריה הייתה אחת המחלות הקשות בעולם של אותם ימים. המיסיונרים שלחו מקליפת עץ הצינכונה לחבריהם באירופה וחוקרים זיהו את החומר הפעיל בקליפה וכינו אותו כינין. כך הוא הפך לתרופה מעולה.

כדי לרכך את טעמו המר של הכינים, הבריטים פיתחו קוקטייל מיוחד שנקרא ג'ין וטוניק. קוקטייל הג'ין אנד טוניק עשה את העבודה כל כך טוב, עד שווינסטון צ'רצ' יל אמר עליו פעם שהוא הציל חיים של חיילים בריטים יותר מעל תרופה אחרת. כך יצא שמשקה שהומצא כדי להמתיק את המרירות של הכינין הפך למשקה בריטי סופר פופולרי בכל מקרה.

הפרואנים כל כך גאים בכינין, התרופה הטבעית שמצאו, עד ששילבו את עץ הצינכונה בדגל פרו. באימפריה הבריטית נתנו אותו כצרופה לחיילים הבריטים בארצות כמו הודו והם לגמו קוקטייל נהדר, שהוא גם תרופה.

וכך, במשך תקופה ארוכה שימש הכינין כתרופה היעילה ביותר כנגד מחלת המלריה. בהמשך, כשהטפיל פיתח עמידות לכינין, פותחה כנגדו תרכובת בשם "ארטמיסינין" מצמח הלענה. כיום, הטפיל מגלה סימני עמידות גם בפניה.


הנה המלריה והתולעת שגורמת אותה:

http://youtu.be/IrNL27eWKOI


סיפורו של קוקטייל הג'ין אנד טוניק, שהומצא כדי להמתיק את המרירות של הכינין:

https://youtu.be/P6_MHuHUMGE

הצמדן או הסקוץ' לא הומצא בסוכנות החלל, אלא מתוך התבוננות בצמח טבעי על כדור הארץ. זה קרה בשנת 1948, כשהמדען השווייצרי ג'ורג' דה מסטרל טייל עם כלבו. דה מסטרל הבחין שזרעים קוצניים של צמח בשם "לפה קוצנית" (Burdock plant), דבקו בפרוותו של הכלב ובמכנסיו שלו. מדובר במנגנון הפצה של הצמח, כלומר כך הוא מפיץ את זרעיו לכל עבר.

היכולת של הזרע להיצמד חזק כל כך לפרווה ולבד סיקרנה את ג'ורג' דה-מסטרל. הוא בחן אותו במיקרוסקופ וראה ווים זעירים שמאפשרים לו להיצמד למשטחים כאלה. ואכן, הפרח של הלפה הקוצנית מוקף בעלעלים מעוקלים שמצמידים אותו לפרווה של בעלי חיים שעוברים לידו.

ההמשך הוא מרתק. דה מסטרל הבין שכך ניתן ליצור שיטת חיבור בין מרכיבים גמישים, כמו בדים ורצועות. בתהליך של מימיקרי, למידה מהטבע, הוא פיתח על פי העקרון של הצמדות זרעי הלפה הקוצנית את הסקוטש, באנגלית ה-Velcro, ששמו העברי "צמדן".

אמנם נעשה בצמדן שימוש רב בחלליות, אך כיום הוא נמצא גם בשימוש צבאי, תעשייתי וביתי נרחב.


כך נצמד הסקוץ':

https://youtu.be/eToAEyTdmrE


הנה שיטת ההפצה הטבעית שהפכה לאחד המוצרים השימושיים של נאסא:

https://youtu.be/hitt-tCguLw


כך למד דה מסטרל מהטבע ופיתח את הצמדן, או הסקוץ':

http://youtu.be/oqdsApay87k


שימו לב כמה קשה לנתק את הזרעים הללו:

https://youtu.be/ini4BaQcBRE


כך עובד הוולקרו:

https://youtu.be/mgcIivxODH0


והנה סרטון תיעודי שמראה את הצמדן, ייצורו ושימושיו:

https://youtu.be/LdJw3zhk__g?long=yes

יתכן ושמעתם פעם את המושגים "התניה פבלובית" או "התניה קלאסית"? - מדובר במושגים פופולאריים שנוצרו כתוצאה מסדרת ניסויים מדעיים מפורסמים, שביצע לפני יותר מ-100 שנה המדען הרוסי איוון פבלוב.

את ניסוייו ערך פבלוב בכלבים ומכאן נולד מושג נוסף שנקשר בהם והוא "הכלב של פבלוב". מיהו אותו כלב ומיהם הכלבים שגילו אותו?

המעניין הוא שהמחקר המקורי של פבלוב עסק בכלל במערכת העיכול של הכלבים. הוא רצה לבחון כיצד מתפקדת מערכת העיכול של הכלבים אחרי שהם זוכים באוכל. במהלך הניסוי, בכל פעם שרצה להאכילם, קרא פבלוב לכלבים באמצעות צלצול של פעמון קטן. נדגיש שוב שהצלצול לא היה חלק מהניסוי אלא נועד למשוך את תשומת ליבם לאוכל המוגש להם.

אבל אז, כמעט במקרה, הבחין פבלוב שכל אימת שצלצל כדי "לבשר" לכלבים שהם עומדים לקבל אוכל, מריירים הכלבים (מזילים ריר). כך מהווה הריור שמקדים את הגשת האוכל, תגובה לפעולה שאינה חלק מהאכלה עצמה

פבלוב הבין שהוא עלה על תופעה מעניינת מאד שיכולה להיות לה משמעות מדעית נרחבת. בדרך כלשהי הכלבים "לומדים" לקשר בין פעולות שונות לבין האוכל. הם מגיבים לאוכל, הרבה לפני שהם מקבלים אותו. הוא קרא לזה "רפלקס מותנה", אך בהמשך זכתה התופעה לשם "התניה קלאסית".

המחקרים הללו של פבלוב הולידו את מחקרי הרפלקס המותנה. השפעתם והשפעת המחקרים שנולדו בעקבותיהם על המחקר המדעי היו עצומות. הם השפיעו על מחקרים בתחומי הפסיכולוגיה, הנוירוביולוגיה, החינוך ועוד.

בעתיד ידברו החוקרים על פבלוב בהקשר ל"גירוי ותגובה". גלי ההדף של התגלית שלו יגיעו לתחומים מעניינים, כמו המחקר החינוכי והאופן שבו יוצרים לומדות, תוכנות למידה לתלמידי בית הספר וכדומה. גם בעולם הרפואה משתמשים בידע הזה, כמו בהקשר של טיפולים בשיטת הביופידבק, שבה לומד המטופל לשלוט במדד רפואי בעייתי, על ידי המשוב המתקבל, או התגובה של המערכת.

כך הפכו אותו "ניסוייו של פבלוב" למדען מוכר ומצליח בעולם כולו. למעשה הוא היה לאחד מאנשי המדע המוכרים בעולם המדעי. הוא אף זכה בפרס נובל לרפואה, אם כי על מחקרים אחרים ולא על הניסויים המפורסמים של ההתניה הקלאסית.


הסבר על ההתנייה הפבלובית (עברית):

https://youtu.be/0og_dYoQVmI


סיפור הניסויים של פבלוב וההתנייה הקלאסית (מתורגם):

https://youtu.be/H6LEcM0E0io


הסבר באנגלית על ניסויי פאבלוב ותגובה פבלובית:

https://youtu.be/hhqumfpxuzI


איך ההתנייה הקלאסית נוגעת לבני אדם (מתורגם):

https://youtu.be/dgCvNSQ82Iw


עוד על הניסויים הללו:

https://youtu.be/qG2SwE_6uVM


ומצגת וידאו על ההתנייה הקלסית (עברית):

https://youtu.be/aMa2JPNopek

זה קרה כשהחלו להשתמש במיקרוסקופ במאה ה-17. החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק (Antonie van Leeuwenhoek), מי שלימים ייחשב לחלוץ המיקרוסקופיה, החל לחקור במרץ את פלאי הטבע במיקרוסקופ. הוא גילה בעזרת המכשיר החדש, שהגדיל פי 3 בלבד, עולם ומלואו. משהבין שהסוד הוא בליטוש זכוכית לעדשות מגדילות, הוא התמסר לליטוש עדשות ורכש מיומנות רבה בכך. כך הוא שיפר את המיקרוסקופ עד לרמת הגדלה של פי 250 ויותר!

השיפורים שהכניס בעולם המיקרוסקופים היו עצומים. השינוי בסדרי הגודל שניתן לצפות בהם התגלה כדרמטי ואיפשר לו לראות התרחשויות שאיש לא שיער שמתקיימות בטבע. עולמות מופלאים של יצורים זעירים, שאיש לא חלם על קיומם, נגלו לעיניו במלוא קסמם.

חוקר שנשלח מהאגודה המלכותית של אנגליה, המוסד המדעי הנחשב בעולם באותה תקופה, לגלג בהתחלה על "הילד החוקר" מהעיר דלפט. אבל משראה את ממצאיו של הנער ביקש שישלח אליהם דו"חות. הדיווחים שלו היו ילדותיים אבל מרשימים והגאון הצעיר הפך בתוך שנים אחדות לחבר באגודה היוקרתית הזו למחקר.

למי שמעוניין להבין את גודל תגליתו של ואן לוונהוק נסביר שהוא היה הראשון בהיסטוריה שראה מיקרואורגניזמים. מעל 99 אחוז מהיצורים החיים על פני כדור הארץ הם מיקרו-אורגניזמים!

הוא החל פרסם את תוצאות התצפיות שערך, על דבר קיומם של יצורים חד-תאיים, בעלי תא אחד בודד. מתאי זרע ועד תאי דם, לוונהוק תיאר ורשם רבים מהם וניסה להבין אותם.

ואן לוונהוק אמנם לא הבין את חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ועד כמה גדולה עשויה להיות השפעתם על בעלי חיים גדולים כמו בני האדם, אבל תודות למחקריו תיכתב בהמשך התיאוריה של התא.

לחוקר פורץ הדרך הזה גם חייב העולם את התיעוד הראשון של החיידקים, שגילה לראשונה כשצפה בטיפת גשם. הוא התלהב מהיצורים הארוכים שראה וחיפש היכן הם מופיעים בנוסף. בטיפת רוק שהוציא משיניו הוא מצא הרבה יותר מהם וברוק של קבצנים שלא צחצחו שיניים כלל, הוא איתר המונים מהם.

כך תעד לוונהוק והביא את הבקטריות, אותם חיידקים זעירים, למוקד העניין של הביולוגים, שהמשיכו לחקור את החייידקים אחריו וגילו תגליות מדהימות ומשנות עולם, רפואה וחיים.


הנה סיפורו של אנטוני ואן לוונהוק:

https://youtu.be/mTzHxNMK0bU?t=14s


וחשיבות תגליתו של אנטוני ואן לוונהוק בתולדות מחקר התא (מתורגם):

https://youtu.be/4OpBylwH9DU?t=14s

פיתוח החיסון נגד אבעבועות שחורות (Smallpox) הוא סיפור של תגלית אקראית, שכולו דוגמה לתושיה ולאומץ של רופא חוקר שגילה דבר במקרה וזיהה בו את התרופה למחלה איומה ומדבקת, שקטלה במהלך הדורות מאות מיליוני בני אדם.

זה סיפורו של רופא כפרי בריטי בשם אדוארד ג'נר (Edward Jenner). הוא הבחין בתופעה מעניינת, שלא נראתה לו סתמית. הוא שם לב שנערות שעבדו בחליבת פרות, היו נדבקות לפעמים באבעבועות הפרות, מחלת עור קלה יחסית שאינה מסכנת חיים. אבל מה שמשך את תשומת ליבו הייתה העובדה שאותן הנערות שנדבקו באבעבועות הפרות, לא נדבקו באבעבועות שחורות. זאת על אף שמגפת האבעבועות שחורות פגעה בהרבה אנשים בסביבתן.

ג'נר חקר את התופעה במשך יותר מעשרים שנה. התעוזה והבטחון שלו בשיטה המדעית הביאו אותו במהלך המחקר לניסוי נועז מאין כמותו. הוא הדביק את בנו בגרסה קלה של אבעבועות הפרות ולאחר כמה חודשים הזריק לו את נגיף האבעבועות השחורות. לשמחתו הרבה, ג'נר אימת את עמידותו של הילד בפני המחלה. הוא המשיך ובדק את השיטה וחיסן עוד מספר ילדים נגד אבעבועות שחורות.

התגלית שהוא גילה והוכיח בניסוייו היא שלאחר ההידבקות באבעבועות הפרות, הגוף מחוסן גם כנגד אבעבועות הפרות, אבל גם כנגד אבעבועות שחורות, מחלה קשה הרבה יותר ומסכנת חיים של ממש.

ג'נר הוכיח שזה נובע מכך שהנגיף שגורם לאבעבועות הפרות הוא מאותה המשפחה של הנגיף שגורם לאבעבועות שחורות. כך התגבר החיסון הצולב שגילה ג'נר על אחת המחלות האיומות בתולדות האנושות.

הרופא והחוקר החכם הזה הבין עתה שלאחר דורות רבים של קטל מהמחלה האיומה בהיסטוריה, יש בידיו סוף סוף את הנשק הרפואי שיחסל אותה. יש לו חיסון מוכח ויעיל נגד אבעבועות שחורות.

אבל למעשה פיצח ג'נר משהו הרבה יותר גדול. הוא גילה את הזיכרון החיסוני של הגוף והניח את הבסיס המדעי לעולם החיסונים כולו. הוא היה החלוץ של מדע האימונולוגיה.

בשנת 1979, לאחר מספר שנים שבהם לא התגלה אף מקרה של אבעבועות שחורות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על כך שמחלת האבעבועות שחורות נעלמה סופית מהעולם. כך הפכה האבעבועות שחורות להיות המחלה המדבקת הראשונה בהיסטוריה שהוכחדה לחלוטין. המדהים הוא שלא מדענים רבי-ידע ועתירי זמן ותקציבי מחקר עשו זאת. זה היה רופא כפרי, איש סקרן וערני שחיסל את המחלה הנוראה והקטלנית בהיסטוריה לתמיד.

ההישג הרפואי של ג'נר הוא ייחודי בהיסטוריה, כי אבעבועות שחורות היא המגפה היחידה שהאדם הצליח למגר לחלוטין. עם כל השאר אנו ממשיכים לחיות, גם אם אינן מהוות איום על חיינו ומקווים שלא יצוץ זן חדש ועמיד בעתיד.


הנה סיפורו של ג'נר, שלא רק גילה את החיסון לוירוס אלא היה החלוץ בחיסונים המדעיים:

https://youtu.be/E_PKQ_M7AtU


על התגלית המופלאה שסימנה את עולם החיסונים:

http://youtu.be/jJwGNPRmyTI


על המגפה של אבעבועות שחורות (עברית):

https://youtu.be/hTGdetPBhho


והחיסון נגד האבעבועות השחורות (מתורגם):

http://youtu.be/yqUFy-t4MlQ?t=6s

זה החל כשלואי פסטר זיהה את חיידקי הכולרה כגורם למחלה האיומה. במטרה ליצור חיסון נגד מחלת הכולרה של העופות הוא התכוון להזריק לעופות חיידקי כולרה אלימים. אבל העוזר שלו שגה ולקח בטעות תרבית ישָנה. מתרבית לא טריה זו הזריק העוזר לעופות חיידקי כולרה חלשים, שאיבדו את כוחם האלים.

פסטר הבחין בכך ובמקום לכעוס הוא פשוט ביקש מהעוזר להזריק שוב את החיידקים הנכונים. העוזר הזריק גם לאלה שלהם הזריק את החיסון הישן וגם לעופות נוספים.

זמן מה עבר ולואי פסטר שם לב לתופעה מעניינת - העופות שקיבלו את החיידקים המוחלשים לא מתו מחיידקי הכולרה האלימים שהוזרקו להם. לעומתם, העופות שקיבלו רק חיידקים אלימים מתו.

פסטר הסיק מכך שחיסון באמצעות חיידקים מוחלשים הוא דרך מצוינת למנוע את המחלה הקטלנית. כך הוא גם פתח פתח לחיפוש מדעי אחרי חיסונים דומים למחלות אחרות.

מאז עובדים כך חיסונים רבים. הגוף שמקבל נגיף מוחלש, מפתח נוגדנים שנקראים "תאי זיכרון". אלה מקנים לגוף את הזיכרון החיסוני שמאפשר לו לעמוד בעתיד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו.


הנה החיסון הראשון שנותן פסטר לכבשים, כדי לבדוק אם הוא מציל אותם:

http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc?t=14s


על גילוי החיסון למחלת הכולרה:

http://youtu.be/dWv3yq1Uax4


על ג'ון סנואו וריפוי מחלת הכולרה (עברית):

https://youtu.be/zI7r-62HWaM


וסרטון שמסביר איך למנוע כולרה:

http://youtu.be/jG1VNSCsP5Q

נשיא. פעיל ציבור. מדען. סדר ההגדרות לא חשוב כי כאן נספר לכם על איש שעשה את כל הדברים הללו באותה מידה של רצינות ולא מעט למען עמו ישראל.

ד"ר חיים ויצמן היה כימאי יהודי-בריטי מוכשר ומפורסם. לימים מי שעתיד להיבחר ולהיות הנשיא הראשון של מדינת ישראל, הוא ללא ספק מאבות הציונות ומהחשובים בתורים והאחראים לקום המדינה היהודית.

סיפורו של ויצמן מתחיל ברוסיה הלבנה, בה הוא נולד ב-1874. הוא למד פה ושם, עד להשלמת הדוקטורט שלו בשווייץ. בתחילת המאה ה-20 משתקע הכימאי הצעיר בעיר הבריטית מנצ'סטר ומתחיל לבצע מחקרים בכימיה.

ויצמן מתגלה די מהר כמדען מצליח. לזכותו עתידים להצטבר עם הזמן מעל 100 פטנטים. יהיו גם שלל תגליות מדעיות שייקשרו בשמו, אבל החשובה שבהן הפכה אותו לכוכב של ממש.

כי חוקר הכימיה היהודי ויצמן ידוע כאחד מחלוצי הביוטכנולוגיה המודרנית. במיוחד מסייעת לקריירה שלו שיטה שפיתח, להפקת אצטון מחומרים צמחיים, באמצעות שימוש בחיידקים. בהמצאה זו הוא עתיד לסייע משמעותית לניצחון של אימפריה.

למעשה, ההמצאה הזו נולדה במקרה. כמו רבים מהכימאים בתקופתו, ויצמן ניסה גם הוא בשלב מסוים בקריירה שלו לייצר גומי סינתטי. בניסוייו הוא השתמש בחיידקים מתסיסי סוכר כדי להפיק את האיזו-אמיל אלכוהול, אחד המרכיבים הנחוצים לגומי סינטטי. אבל בשלב מסוים הכימאי היהודי גילה שהחיידקים שלו מפיקים דווקא כמויות גדולות של כוהל בוטילי ואצטון.

זה לא היה מה שהוא חיפש ולכן הוא זנח וכמעט שכח את העניין. אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בריטניה נזקקה בדחיפות לאצטון, אחד המרכיבים המשמעותיים בייצור קוֹרְדִיט (cordite) - תערובת הבעירה שמתחילה באותם ימים להחליף את אבק השריפה ההכרחי עד אז לירי תותחים.

מי שסיפקה לאנגליה עד אז את החומרים לייצור אציטון הייתה האויבת במלחמה הנוכחית - גרמניה. כשסיפק ויצמן אציטון לאנגליה ועוד בחינם, הוא פתר את בעיית ייצור הקרדיט לאימפריה כולה ותרם תרומה משמעותית לניצחון במלחמה כולה.

בזכות הישגיו המדעיים ובראשם ההתגייסות באספקת האצטון, העריכה ממשלת בריטניה את ויצמן מאוד. תגליתו, שאיפשרה לאימפריה הבריטית לייצר את האצטון החיוני וסייעה לה לנצח במלחמת העולם הראשונה, הקנתה לו יוקרה עצומה גם במסדרונות הפוליטיים שלה.

וכך, את הכבוד הרב שרחשה לו המנהיגות הבריטית וקשריו הרבים איתה, הצליח ויצמן לתעל בתבונה, לכיוון הפוליטי של תרומה למפעל הציוני.

ביחד עם אהרון אהרונסון, עוד מדען יהודי ומרגל מוערך על ידי הבריטים, ויצמן היה לאחד משני האחראים החשובים ביותר להבטחה הבריטית שנקראה "הצהרת בלפור".

היה זה בסך הכל מכתב קצר, ששלח בשנת 1917 שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, לנשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, הלורד ליונל רוטשילד. אבל המכתב הזה חולל תפנית והביא להתקדמות עצומה במאבק הציוני למדינה. במכתב הכירה אימפריה בינלאומית, לראשונה בהיסטוריה, בזכותם של היהודים על ארץ ישראל. ההצהרה של בלפור היוותה את הניצוץ הראשון של תמיכה רשמית בחלום המדינה היהודית. היא שהפכה את חלום הקמתה של מדינה כזו קרוב מאי-פעם.

תרומתו של ד"ר חיים ויצמן להצהרת בלפור והלחץ והשתדלנות הפוליטיים העצומים שלו נשאו פרי גם הלאה והובילו את האימפריה הבריטית לתמיכה מודרגת במפעל הציוני, גם אם הייתה נתונה ללא מעט נסיגות. מנהיגים בריטים התחלפו והיה שהגיעו ימים קשים לציונות, אבל ויצמן תמיד המשיך ברקע לפעול מאחורי הקלעים לריכוך עמדות המתנגדים לציונות ולהגשמת החלום.

לא רק הצהרת בלפור אלא כל פעילותו הציונית העצומה, הם שהובילו את המדען היהודי בריטי להפוך לימים, לנשיא הראשון של מדינת ישראל.


על חייו של חיים ויצמן (עברית):

https://youtu.be/pcqfUJJ-cPw


סיפורו של חיים וויצמן (עברית):

https://youtu.be/C8zOj6WaqYI


הבית שלו בעיר רחובות (עברית):

https://youtu.be/Hy0m_jYeSms


סיפורה של הצהרת בלפור, שהוצאה בזכותו (עברית):

http://youtu.be/OYDgWJqqtY8?t=7m18s&end=11m01s


מצגת וידאו על חיים ויצמן (עברית):

https://youtu.be/gYy9KYJyksU


ותכנית חינוכית בעברית על חיים וייצמן (עברית):

https://youtu.be/WGIXfvN8MNA?long=yes

בסוף המאה ה-16 עסק אדריכל בשם דומניקו פונטנה בחפירת תעלה להעברת מי הנהר סארנו לעבר עיירה בדוכסות נפולי. העובדים נתקלו בגבעה קטנה והחליטו לקדוח בה מנהרה שתקצר את הקו. תוצאות החפירה הזו היו מהתגליות הארכיאולוגיות החשובות בכל הזמנים. התגלתה עיר שכוסתה לפני כ-2000 שנה על בהתפרצות הר הגעש וזוב שארעה בשנת 79 לספירה.

העיר פומפיי נשארה חבויה ומכוסה ולמרות שהיו אגדות על קיומה, עיר מלאת אוצרות הקבורה מתחת לאדמה, היא לא נמצאה במשך מאות שנים. רק בשנת 1748, כמעט 1,700 שנה לאחר שנקברה בהתפרצות הגעשית של הר הגעש וֵזוּב, היא התגלתה במקרה. המגלה היה איכר, שחפר בשדה שלו ונתקל בשרידים העתיקים שלה. בהמשך החלו חפירות ארכיאולוגיות מאורגנות שבהם נחשפה העיר במלואה.

מבחינת המחקר המדעי, פומפיי סייעה לחוקרים לראות בדיוק כיצד נראתה עיר רומית בעת העתיקה, כיצד היתה בנויה, האדריכלות שלה, השירותים שניתנו לאזרחים ואפילו כתובות ויצירות אמנות שהיו על קירות הבתים והעסקים שבה. בניגוד לערים עתיקות אחרות שנהרסו לאורך דורות ונשארו מהם שרידים חלקיים, דווקא תודות לכיסוי העיר המיידי על ידי הלבה והאפר, השתמרו בה כל הסממנים של עיר פעילה ותוססת.


הנה סיפורה של פומפיי שנקברה בשלמותה:

https://www.youtube.com/watch?v=DeB5N_bH7E8


כך התרחש האסון וכך חלק שרדו אותו (מתורגם):

https://youtu.be/9klE-iUxX0c


סיור ברחובות ובבתי פומפיי העתיקה:

http://youtu.be/KSRI1BKjTfU


מראה של בית אופייני מהתקופה הזו:

http://youtu.be/24opWnfv8e4?t=15s


סרטון אנימציה שמראה כיצד כוסתה כל פומפיי באפר געשי:

https://youtu.be/dY_3ggKg0Bc


ומצגת וידאו על פומפיי אז והיום:

https://youtu.be/HHH-pObU6p4