מה זה חינוך וַלדורף או חינוך שטיינר?
העיקרון המרכזי בחינוך ולדורף (Waldorf education), המכונה גם חינוך שטיינר, הוא בנייה ותרומה להתפתחות הוליסטית, כלומר שלימה של הילד. כזו שמתייחסת לא רק ליכולות הלימודיות שלו, אלא תורמת ומחזקת גם את ההיבטים הרגשיים, הרוחניים והפיזיים שלו.
כוונת השיטה הזו ומערכת החינוך שהיא מציעה, היא לראות את הילד ואת התפתחותו הטבעית. במקום להעביר את התלמיד בפס הייצור של מערכת החינוך המערבית, המתבסס על חינוך שבלוני ואחיד, בישיבה מול שולחן ובתוך כיתה, יוצאים בחינוך ולדורף אל המרחבים שבחוץ, אל הטבע ואל מה שהוא מציע, מלמד ומראה לילד ולמתבגר.
כגישה חינוכית, פותחה שיטת חינוך ולדורף תוך התבססות על הפילוסופיה החינוכית של האנתרופוסופיה (ראו בתגית אנתרופוסופיה). פיתח אותה הפילוסוף האוסטרי רודולף שטיינר, בשנת 1919, תוך התבססות על תורת האנתרופוסופיה שגם אותה הוא פיתח, בשילוב רעיונות רוחניים ומדעיים שונים.
את שמו, "חינוך ולדורף", קיבל הזרם משמו של בית-הספר הראשון שהוקם ברוח הגישה החינוכית החדשה. זה היה בעיר שטוטגרט שבגרמניה, בבית-הספר לילדי העובדים במפעל הסיגריות "ולדורף-אסטוריה".
תומכי שיטת ולדורף טוענים ומראים זה שנים שהיא מטפחת אצל הילד יצירתיות וחשיבה עצמאית, לצד כישורים חברתיים חזקים. כבר שנים שהם זוכים ומצביעים על מגמת פופולריות הולכת וגוברת של שיטת החינוך שלהם בעולם.
מנגד, ןעם כל הפופולריות, יש ומובעת כלפיה גם ביקורת. יש המדברים בחשש על ההכנה הלא מספקת או החוסרים ללומדים בה, לקראת לימודים גבוהים באקדמיה והשכלה גבוהה בכלל. לצידם ישנם חוקרים ואנשי חינוך המערערים או לפחות מטילים ספק בבסיס המדעי של חלק מהרעיונות שעליהם מבוססת השיטה.
עיקרון מרכזי ומוביל בחינוך ולדורף הוא תפיסה של התפתחות הוליסטית, כוללת, של הילד, תפיסה שמתייחסת, בנוסף ליכולות הלימודיות ה"רגילות", גם להיבטים רגשיים, פיזיים ורוחניים.
השימוש בטכנולוגיה בכיתות הנמוכות שבבתי ספר ולדורף הוא נמוך יחסית. במקומם יש העדפה לחוויות למידה מוחשיות ועבודה עם חומרים טבעיים.
בנוסף, הגישה מדגישה את הלמידה החווייתית, עם דגשים גם על יצירתיות ופיתוח הדמיון. לשם כך, משולבים כאן בתוך הלימודים אמנויות, מוסיקה ומלאכות יד.
מצד ההוראה, עוד מאפיין ייחודי הוא המחנך הראשי של התלמידים, שנשאר עם אותה קבוצת תלמידים למשך כמה שנים ולא מתחלף תדירות. שיטה זו מאפשרת למורה ולתלמיד יצירת קשרים עמוקים והמורים זוכים בהבנה מעמיקה של צורכי כל תלמיד.
גם בהערכת התלמידים יש שוני מהלימודים בבית ספר רגיל. בחינוך ולדורף הערכות לתלמידים נעשית בדרך כלל פחות בציונים מספריים ויותר באמצעות תיאורים מילוליים מפורטים שכותב כל מורה על כל תלמיד. המטרה של הערכת התלמידים בדרך זו היא לספק תמונה מקיפה ומדויקת יותר של התפתחות כל תלמיד.
העיקרון המרכזי בחינוך ולדורף (Waldorf education), המכונה גם חינוך שטיינר, הוא בנייה ותרומה להתפתחות הוליסטית, כלומר שלימה של הילד. כזו שמתייחסת לא רק ליכולות הלימודיות שלו, אלא תורמת ומחזקת גם את ההיבטים הרגשיים, הרוחניים והפיזיים שלו.
כוונת השיטה הזו ומערכת החינוך שהיא מציעה, היא לראות את הילד ואת התפתחותו הטבעית. במקום להעביר את התלמיד בפס הייצור של מערכת החינוך המערבית, המתבסס על חינוך שבלוני ואחיד, בישיבה מול שולחן ובתוך כיתה, יוצאים בחינוך ולדורף אל המרחבים שבחוץ, אל הטבע ואל מה שהוא מציע, מלמד ומראה לילד ולמתבגר.
כגישה חינוכית, פותחה שיטת חינוך ולדורף תוך התבססות על הפילוסופיה החינוכית של האנתרופוסופיה (ראו בתגית אנתרופוסופיה). פיתח אותה הפילוסוף האוסטרי רודולף שטיינר, בשנת 1919, תוך התבססות על תורת האנתרופוסופיה שגם אותה הוא פיתח, בשילוב רעיונות רוחניים ומדעיים שונים.
את שמו, "חינוך ולדורף", קיבל הזרם משמו של בית-הספר הראשון שהוקם ברוח הגישה החינוכית החדשה. זה היה בעיר שטוטגרט שבגרמניה, בבית-הספר לילדי העובדים במפעל הסיגריות "ולדורף-אסטוריה".
תומכי שיטת ולדורף טוענים ומראים זה שנים שהיא מטפחת אצל הילד יצירתיות וחשיבה עצמאית, לצד כישורים חברתיים חזקים. כבר שנים שהם זוכים ומצביעים על מגמת פופולריות הולכת וגוברת של שיטת החינוך שלהם בעולם.
מנגד, ןעם כל הפופולריות, יש ומובעת כלפיה גם ביקורת. יש המדברים בחשש על ההכנה הלא מספקת או החוסרים ללומדים בה, לקראת לימודים גבוהים באקדמיה והשכלה גבוהה בכלל. לצידם ישנם חוקרים ואנשי חינוך המערערים או לפחות מטילים ספק בבסיס המדעי של חלק מהרעיונות שעליהם מבוססת השיטה.
העקרונות של חינוך ולדורף
בבתי ספר ולדורף תוכנית הלימודים מאורגנת סביב שלבי התפתחות של 7 שנים. כל שלב כזה מתמקד בהיבטים משתנים של צמיחה והתפתחות הילד.
עיקרון מרכזי ומוביל בחינוך ולדורף הוא תפיסה של התפתחות הוליסטית, כוללת, של הילד, תפיסה שמתייחסת, בנוסף ליכולות הלימודיות ה"רגילות", גם להיבטים רגשיים, פיזיים ורוחניים.
השימוש בטכנולוגיה בכיתות הנמוכות שבבתי ספר ולדורף הוא נמוך יחסית. במקומם יש העדפה לחוויות למידה מוחשיות ועבודה עם חומרים טבעיים.
בנוסף, הגישה מדגישה את הלמידה החווייתית, עם דגשים גם על יצירתיות ופיתוח הדמיון. לשם כך, משולבים כאן בתוך הלימודים אמנויות, מוסיקה ומלאכות יד.
מצד ההוראה, עוד מאפיין ייחודי הוא המחנך הראשי של התלמידים, שנשאר עם אותה קבוצת תלמידים למשך כמה שנים ולא מתחלף תדירות. שיטה זו מאפשרת למורה ולתלמיד יצירת קשרים עמוקים והמורים זוכים בהבנה מעמיקה של צורכי כל תלמיד.
גם בהערכת התלמידים יש שוני מהלימודים בבית ספר רגיל. בחינוך ולדורף הערכות לתלמידים נעשית בדרך כלל פחות בציונים מספריים ויותר באמצעות תיאורים מילוליים מפורטים שכותב כל מורה על כל תלמיד. המטרה של הערכת התלמידים בדרך זו היא לספק תמונה מקיפה ומדויקת יותר של התפתחות כל תלמיד.
