שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן סביבות הלימוד ושפות התכנות לילדים?
יש כמה שיטות לימוד של תכנות לילדים, שמתרכזות ביסודות התכנות, החשיבה הלוגית והבנת העקרונות שבבסיס עולם התכנות. אחת המוצלחות שבהן היא של האתר קודמנקי (CodeMonkey) שבו משמש משחק חווייתי ואפשר לומר אפילו ממכר, כדי לגרום לתלמידים ללמוד תיכנות ולהתמיד בו לאורך זמן.
זהו פיתוח ישראלי שמחייב מהלומד כתיבה של קוד אמיתי בשפת סקריפט (שתעבור לאחר מכן הידור, קומפילציה, לג'אווה סקריפט) שנקראת שם "CoffeeScript". בשפה זו צריכים הלומדים להקפיד על תחביר, חשיבה לוגית, הבנה של יסודות התכנות והדיוק שנדרש בתכנות המתקדם.
גם האתרים סקראץ' (Scratch) וטינקר (Tynker) מציעים סביבות תכנות לילדים והם אף קלים יותר. בהם מלמדים חשיבה תכנותית על ידי פיתוח משחקים.
סביבות התכנות הללו מבוססות על אובייקטים תכנותיים, מעין חלקים של פאזל, או קוביות משחק שמהן הילד בונה את התכנית. בקוביות המשחק של התכנות בהן, יש גם משתנים, הוראות ונתונים. ה"שפות" הללו קלות ללמידה ומשום כך הן מתאימות גם לגיל הרך.
בקודמאנקי התכנות מכוון לקוף. הוא היורש של הצב המיתולוגי משפת התכנות החינוכית LOGO, שפה שפותחה ב-MIT ואפשרה לילדים לתכנת ולפתח את החשיבה בו זמנית.
את הקוף בקודמאנקי צריכים הילדים להוביל אל הבננות. בדרך הוא יצטרך לעבור מכשולים רבים. יש למתכנתים סרגל וירטואלי שבו ניתן לחשב את הצעדים, ובאמצעות הוראות תנועה, כולל סיבובים בזוויות פשוטות, ניתן להובילו לנצחון.
ממש כמו בשפת הלוגו ההיסטורית, גם כאן נכתב הקוד באנגלית בסיסית, עם הוראות דוגמת turn to, step, right, left. ניתן לכתוב מהמקלדת או לבחור מילים מהמקרא שבתחתית המסך.
כך התלמיד לומד לעבוד בסביבת פיתוח שמזכירה את הסביבות של המבוגרים ועדיין מקבל סיוע, שדומים לו יש למען האמת גם בסביבות הפיתוח והפריימוורקס של המתכנתים המקצועיים בעולם האמיתי.
האתר קוד מונקי המיועד לגיל בית ספר יסודי, מכיתה ג' ומעלה:
https://youtu.be/fXcPjdNKJdY
ומדריך ילד שמלמד:
https://youtu.be/PZFqt3KCRdk
הנה סביבת לימוד התכנות עם האובייקטים סקרץ' (Scratch) שמתאימה גם לגיל הרך:
https://youtu.be/CCaBCMADwls
וסביבת הלימוד Tynker המתחרה בה ושולטת גם בחומרה ובשפת Java Script:
https://youtu.be/XIC9tY-zkXE
האם אפשר ללמוד מתמטיקה ברשת?
לימוד ברשת הוא היום אחד הטרנדים הכי מוצדקים שיש. בית הספר, כמו שאאוריקה מוכיחה יום יום, הוא לא המקום הבלעדי ואולי אף לא הטוב ביותר ללמוד היום. הרשת מכילה חומרי לימוד לכל רמה ולכל תחום אפשרי. רק צריך לבחור ולהחליט שלא מתייאשים.
אגב, זה העניין העיקרי, כי היום לומדים ברשת ובחינם אפילו קורסים אקדמיים של האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בעולם. הצרה היא שכמעט כולם נושרים בדרך ובממוצע מדהים ומבייש - רק 5% מאלו שהתחילו קורס כזה מסיימים אותו...
נחזור אלינו. אוסף הסרטונים של אלי נצר "שיעורטון" מציע לימוד מתמטיקה לתיכון בצורה קלה וידידותית. אלי, מורה למתמטיקה בתיכון בתל אביב, שילב את המילים שיעור וסרטון ויוצר בכל נושא סרטון קצר שמסביר ומלמד בקלות את הבעיה.
היתרונות של הלימוד עם הסרטונים הללו הוא שכל אחד יכול ללמוד את הנושא שהוא צריך, בזמן, בקצב ובמקום המתאים לו.
באתר "שיעורטון" יש מגוון ענק של שיעורטונים מתמטיים. הללו מסודרים וממויינים לפי תוכניות הלימוד ושאלוני הבגרות השונים.
הצפייה בסרטונים היא לגמרי בחינם. הלומדים יוכלו למצוא בכל דף שאלון גם פתרונות מלאים לשאלות הבגרות במתמטיקה, כשהם ממויינים לפי נושאים. כול הכבוד אלי!
הנה המורה שמלמד מתמטיקה באמצעות סרטוני לימוד מקוונים, אלי נצר (עברית):
https://youtu.be/En9Iv-I1Gbc
מהי הכיתה ההפוכה?
"כיתה הפוכה" (Flipped classroom) היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. אם בשיטה הרגילה של ההוראה המסורתית לומדים הילדים בכיתה ומתרגלים בבית, במודל "הכיתה ההפוכה" הם לומדים בבית ומתרגלים בכיתה. הלימוד בבית הוא עצמי והתרגול בכיתה הוא אישי או משותף.
זוהי שיטת הוראה שבה התלמידים לומדים בבית ובעצמם, מסרטונים ומחומרי לימוד בענן. לאחר שלמדו לבד בבית, הם מגיעים לכיתה ופוגשים את המורה. בכיתה הם דנים בחומר, מתרגלים באופן עצמאי ובקבוצות ושואלים שאלות. המורה מכוון, מסייע, מנחה, מקדם ומעודד כל תלמיד ותלמיד ברמתו - לחשיבה על החומר הנלמד.
הכיתה ההפוכה מאפשרת להקדיש זמן לבעיות של התלמיד, לדברים שאינו מבין ולהפנמה של הידע שנרכש בבית, במקום לרכוש אותו בכיתה מפי המורים. כך המורה מפנה זמן רב לעבודה עם תלמידים מתקשים, להטלת משימות מתקדמות למתקדמים ובאופן כללי נוצר יותר זמן לעבוד עם התלמיד במקום לדקלם לו בכיתה את החומר הנלמד.
היתרונות של השיטה הזו הם עצומים. סרטונים, במיוחד הקצרים יותר, נוחים יותר ללימוד. ניתן לעצור, לשוב ולשמוע שוב ושוב קטע קשה או את כל השיעור, מורים יכולים לתת סרטונים טובים של מומחים או מורים אחרים, התלמידים יכולים לצפות בסרטונים בכל מקום ומכשיר אפשרי ועוד.
אבל מעבר ליתרונות המיידיים יש ללמידה ההפוכה חשיבות עצומה בממד נוסף ובעל משמעות. מורי ההווה מלמדים ילדים שיחוו עתיד שונה משמעותית ממה שאנו מכירים כיום. אם יהיו להם כלים, הבנה והרגלים של לימוד עצמי, הם יוכלו ללמוד בעתיד דברים רבים בעצמם ולהתקדם בשוק העבודה הרבה יותר ממי שלא זכה לכלים כאלו. מקצועות העתיד יחייבו יכולות כאלה והלימוד העצמי המקוון יהפוך יותר ויותר משמעותי והכרחי להצלחה.
השיטה משנה עוד פאן מוכר ובעייתי מהלימוד הרגיל. במקום שיעניקו המורים תשומת לב רבה מאד לתלמידים הבולטים והחזקים בכיתה, מאפשרת הלמידה ההפוכה למורה למקד את מאמציו בתלמידים המתקשים והזקוקים לו יותר. המתקדמים יוכלו לתרגל בעצמם ולהתקדם וליצור - השאר יוכלו להבין.
מניסויים השוואתיים שונים שנערכו על השפעת השיטה על התוצאות והציונים של תלמידים שלמדו בהן, הסתבר שהשיטה שיפרה באופן דרמטי את ההישגים. במיוחד הוכח הדבר במחקר ניסויי רציני ומקיף שנערך בתיכון אמריקאי בשם קלינטונדייל, בו התוצאות שופרו ביותר כתוצאה מהמעבר ללמדיה הפוכה.
הנה הסבר של גישת הכיתה ההפוכה:
https://youtu.be/4a7NbUIr_iQ
ובעברית, למי שצריך:
https://youtu.be/8xCnzavNiM4
כך מודל "הכיתה ההפוכה" שינה את השיעורים בתיכון קלינטונדייל:
https://youtu.be/SWt5dgOoysU
הלמידה ההפוכה משנה את הדברים במיוחד במונחים של חלל וזמן - איפה ומתי לומדים מה:
https://youtu.be/BfsLbGgUMDU
והכיוון שאליו הולך החינוך המודרני:
https://youtu.be/nA1Aqp0sPQo
מהו פלנטריום?
פְּלָנֵטָרִיוּם (Planetarium) הוא מתקן בו הצופים רואים הקרנה המדמה את שמי הלילה, לצד למידה על גרמי השמיים, תנועת כוכבי הלכת ומופעי כוכבים, לצד היכרות עם קבוצות הכוכבים, הגלקסיות ועצמים אסטרונומיים נוספים.
הפלנטריום הוא קונספט בידורי וחינוכי ותיק. לידתו סביב הפלנטריום הראשון, מתחילת המאה ה-20. תקופת הזוהר של הפלנטריום היא בסוף שנות ה-60, תקופה שזכתה לכינוי "עידן החלל" ובמהלכה התקיימה גם הנחיתה הראשונה על הירח.
המבקרים בפלנטריום יכולים ללמוד על נפלאות היקום ועל חקר החלל. ההקרנה היא על התקרה שצורתה לרוב היא של כיפה ועליה מוקרנות תמונות ברזולוציה גבוהה מאוד של הכוכבים והעצמים השמיימיים.
תוך הצפייה בפלנטריום זוכים לתחושה ויזואלית תלת-ממדית של מרחבי היקום. הקרנה אופטית של הכוכבים מאפשרת הדמייה מרהיבה של תנועת כיפת השמים.
יש הבדל בין הפלנטריום הקלאסי, שמתבסס על כדור מתכת מחורר ובו נורה המקרינה את צורות הכוכבים מבעד לנקבים זעירים, לפלנטריום הדיגיטלי שבו תוכנות מחשב המשמשות להקרנת כיפת השמיים ועל מה שנראה בה, לצד סרטים ואפקטים ויזואליים וקוליים שונים שיוצרים חווית צפייה מתקדמת עוד יותר.
אגב, אין לבלבל בין פלנטריום למצפה כוכבים. כי במצפה הכוכבים יהיה תמיד סוג של טלסקופ המאפשר צפייה אמיתית בכוכבים. בפלנטריום, לעומת זאת, לא מציעים צפייה כזו בגרמי שמיים.
קיימים אמנם מצפי כוכבים עם פלנטריום לצידם, אבל זה רחוק מלהיות תמיד כך.
#מה רואים בו?
לצד מופעי הכוכבים ותנועותיהם, מתארת ההדרכה בפלנטריום גם תופעות שמימיות שונות.
במקום מועברות לא פעם גם הרצאות אסטרונומיות, בהן אסטרונומים ומומחים הרצאות בנושאים שונים הקשורים לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה וחקר החלל.
יש ומוצגות שם חוויות של מציאות מדומה (Virtual Reality), המאפשרת למבקרים לחקור את החלל ועצמים שמימיים בו, באופן אינטראקטיבי וסוחף.
עוד מוקרנים לא פעם בפלנטריומים סרטים מדהימים, החל ממסעות בדיוניים בחלל ועד סרטי מדע תיעודיים.
הנה הפלנטריום:
https://youtu.be/nxDlkegwabM
הפלנטריום של בריסל בירת בלגיה:
https://youtu.be/vGayhMutwxw
מה רואים בפלנטריום?
https://youtu.be/zDD_Pv8Adqg
החוויה של ביקור בפלנטריום היא חינוכית, מדעית ומהנה:
https://youtu.be/zKYylgiTe3E
והפלנטריום הגדול ביותר בעולם שנבנה בסין:
https://youtu.be/tuffi6ZqKZs
איך ליצור משחק ידע ללימוד ברשת?
רבים כבר יודעים שמשחקי ידע ממוחשבים יכולים לקדם את הלימוד, בין השאר בזכות העובדה שהם מוציאים את השעמום מהלימוד והופכים אותו לחוויה של ממש. אבל לא כולם יודעים שיצירת משחקים כאלו היא דרך עוד יותר מוצלחת ללמוד ולעבד את הידע הלימודי בתחומים שאותם לומדים התלמידים. בתהליך היצירה של המשחקים, מתנסים הלומדים בפרטי הפרטים של הידע שמוכנס למשחק וממילא מחזקים את הידע שלהם עצמם.
עוד ידע נרכש בתהליכי הניסוי של המשחקים, תהליך של בדיקת התוכנה. בתהליך זה בודקים האם הכל עובד, איפה ה"באגים" ומה הדברים שיש לשפר.
אבל למה לייצר משחקים ללמידה?
רעיון ה"מישחוק", בלועזית גיימיפיקציה (Gamification), מציע שיטה שבה יכולים השחקנים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק. הכנסה של הנאה וחוויה, ללימוד, הוספת מרכיבים של תחרות וניקוד - כל אלה יוכלו להוסיף התלהבות ונכונות להשקיע יותר מאשר בלימוד רגיל. למדו על כך בהרחבה באאוריקה, בתגית "גיימיפיקציה".
באמצעות הכלי המצורף יוכלו התלמידים ליצור משחקי ידע ממוחשבים אונליין ולאפשר לאחרים לתרגל את הידע שהם עצמם למדו, תוך כדי יצירת המשחק.
הנה הסבר ליצירת משחקים בעזרת מחולל משחקי הידע בסגנון:
https://youtu.be/plzCl_joxR8
מה זה גיימיפיקציה או מישחוק התורמים ללימוד, שיווק ועסקים?
גיימיפיקציה (Gamification), או גמיפיקציה, בעברית מִשְׂחוּק או משחקיות, היא שיטה שבה יכולים ומכוונים תלמידים ולומדים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק.
זה נעשה על ידי שילוב של מרכיבי משחק בחינוך והנעת הלומדים ללמידה מוצלחת ומהנה יותר. המשחוק מאפשר בעצם להעצים את הלומד, תוך כדי שיפור הלמידה והעשרת תהליך הלמידה.
המישחוק מטרתו היא לעודד אנשים לאמץ שיטות וטכניקות כאלה בהוראה ובפיתוח אמצעי לימוד ובכך לשפר תהליכי הוראה וחינוך.
מחקרים רבים מראים שכשמכניסים ללימוד מרכיבים של הנאה וחווייה, הענקת תארים, מדליות, נקודות, באדג'ים, אמצעים, משוב מהיר ותפקידים, כל אלה מוסיפים מוטיביציה ומוכנות מצד הלומד להשקיע הרבה מעבר להשקעה שהיו מוכנים לתת ללא המשחקיות ושאר המרכיבים התחרותיים וההישגיים הללו.
למעשה, מדובר בשיפור של הוראה, הכשרה ועוד הקשרים שמטבעם לא כוללים משחק, על ידי שימוש בטכניקות של עיצוב משחקים ושיטות ממשחקי חשיבה.
גם מדידה ומעקב מתמידים אחרי קשיי, ביצועי, הישגי והתקדמותו של הלומד ישפרו את הלימוד. הם יאפשרו זאת הרבה יותר טוב מהבחינות המיושנות והמרכזיות כל כך בלימוד המודרני.
מה שעוד יסייע לחינוך העתידי והטוב יותר הוא החינוך הגלובלי, שבו כולם לומדים מכל העולם ביחד. בעולם שבו ממילא הכל מקושר להכל וכל אזרח בעולם מקושר לכל מקום, גם החינוך יוכל ויאפשר בעתיד לכולם ללמוד מול כל העולם, בעזרת הטכנולוגיה והרשת.
חינוך מנותק מהעולם, המסתגר בתרבות המקומית בלבד, הולך ונעשה פחות ופחות מתאים לעולם של ימינו ואף יזיק לתלמידים בעתיד.
ואגב, גיימיפיקציה כיום היא לא רק בחינוך. השיטה והרעיונות שלה הולכים ומשתלבים גם בעסקים, בשיווק, בהכשרת עובדים למקומות עבודה וכדומה.
הנה הסבר המושג גיימיפיקציה (עברית):
https://youtu.be/e-CadQ3bLUk
פרסומת של אפליקציית משחק מעולה ללימוד פסנתר:
https://youtu.be/yzSpZCayDSk
הדברים שגמיפיקציה משתמשת בהם להעשרת ההוראה:
http://youtu.be/xr_K5VED7lY
היתרונות של משחקי המחשב שאותם ניתן לסחוף אל החינוך:
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מִשְׂחוּק - כך עושים זאת נכון:
http://youtu.be/vInCVUIiq6g
גם בעסקים ועבודה:
http://youtu.be/C3NU5ND5VHc
הנה משחק שבאמצעותו לומדים חובשים בצבא ומשפרים את יכולותיהם:
https://youtu.be/yFcaHPdl1dE
והנה סרט ארוך על הגיימיפיקציה בחינוך:
http://youtu.be/1flS0tNmY-8?long=yes
מהי אנתרופוסופיה?
אנתרופוסופיה (Anthroposophy), בלטינית "חוכמת האדם", היא תפיסת עולם רוחנית ופילוסופית, השואפת לספק הבנה מקיפה של האדם והעולם, תוך שילוב בין מדע, אמנות ורוחניות.
פיתח אותה הפילוסוף האוסטרי רודולף שטיינר בתחילת המאה ה-20, כשמטרתו לחקור את הטבע האנושי והקוסמוס באמצעות שילוב של מדע, פילוסופיה ורוחניות.
האנתרופוסופיה פותחת בפני האדם המודרני מסלול להשקפת עולם אנושית ורוחנית חדשה. במרכזה ניצבת החשיבה והאישיות החופשית של האדם העצמאי, שביכולתו להתעלות להבנה ולניהול מוסרי של חייו, מתוך הרוחניות שבו.
כי טענתה של האנתרופוסופיה היא שמעבר לעולם הפיזי ישנם עולמות רוחניים, שכדי להכירם יכול כל אחד מאיתנו לפתח יכולות תפיסה רוחניות. שטיינר אף פיתח שיטות מדיטציה ותרגול רוחני, שנועדו למצוא דרך ולאפשר גישה פשוטה לידע זה.
לפי התפיסה האנתרופוסופית האדם הוא ישות מורכבת שבה נכלל לא רק הגוף הפיזי, אלא גם הגוף האתרי, שהוא כוח החיים, גוף אסטרלי המציע רגשות ותחושות וה"אני" הקשור במודעות העצמית.
במרכז האנתרופוסופיה מודגשת החשיבות של התפתחות רוחנית אישית וחופש אישי (אינדיבידואלי). זה בא ביחד עם שאיפה לאיזון ושילוב בין ההיבטים הרוחניים והמדעיים של החיים.
רעיונות האנתרופוסופיה השפיעו על שלל תחומים ויישומים מעשיים, החל מחינוך ולדורף הידוע שלה, הרפואה האנתרופוסופית, החקלאות הביו-דינמית ואפילו השפעה על אדריכלות ואמנות.
ובכל זאת, חובה לציין שבצד המשיכה אליה והשפעתה בעולם, האנתרופוסופיה מעוררת גם מחלוקת מסוימת. בעוד תומכיה רואים באנתרופוסופיה דרך להבנה מעמיקה וטובה יותר של האדם והעולם, גישה בה משתלבים מצוין הידע העתיק והתובנות המודרניות, מבקריה גורסים שיש בה רעיונות שהביסוס המדעי שלהם לא מבוסס מספיק ואף רואים בה פסבדו-מדע, מעין מדע בספק, שאינו עומד בכללי המחקר והשיטה המדעית.
ואף על פי כן, האנתרופוסופיה זכתה להשפיע באופן די משמעותי על תנועות ורעיונות חינוכיים, תרבותיים ואמנותיים שונים, במיוחד באירופה ובאמריקה הצפונית.
הנה תיאור קצר עם הבעד והנגד של האנתרופוסופיה:
https://youtu.be/_LwSM467GJ8
האם היטלר חשש ממייסד האנתרופוסופיה?
https://youtu.be/6JQxA-8499s
פודקסט על דרך האנתרופוסופיה (עברית):
https://youtu.be/4vhFZEiyOuw?long=yes
והרצאה על האנתרופוסופיה (עברית):
https://youtu.be/stRAqZbkztg?long=yes
מהי למידה מרחוק ומה המשמעויות שלה?
מאז תחילת עידן הקורונה הפך הלימוד מרחוק לאחת הטכנולוגיות החינוכיות המרכזיות במערכות החינוך בעולם כולו. בשביל מרבית המורים זו התמודדות עם חדשנות שרובם לא הוכשרו לה בעבר, אבל כמו שנאמר כבר על ידי אדם חכם "סימן למחנך דגול הוא יכולתו להוביל את תלמידיו למקומות חדשים, שבהם הוא בעצמו עוד לא היה".
מתחילת המאה ה-20, הלכו והתפתחו אמצעי התקשורת, הן הפרטית והן תקשורת ההמונים. בין השאר הם אפשרו את לידתה של צורת למידה חדשה. זו הייתה הלמידה מרחוק (Distance education), למידה שמתבצעת בזמנים גמישים וממקומות גאוגרפיים ופיזיים מרוחקים זה מזה.
בלמידה מרחוק מתבצעת הלמידה כשהמורה והתלמיד נמצאים בשני מקומות שונים, רחוקים ומופרדים, גם במרחק הגאוגרפי שביניהם ולא פעם גם בזמנים - זמן השיעור שבו המורה מלמד הוא לא בהכרח הזמן שבו לומד התלמיד.
מגוון טכנולוגיות מאפשרות כבר יותר מ-100 שנה את הלמידה מרחוק. היא נולדה במאה ה-19, כשנשים בארצות הברית החלו ללמוד באמצעות שיעורים שנשלחו אליהן בדואר. במאה ה-20 היו אלה הרדיו והטלוויזיה, שהעבירו שיעורים והיו הבסיס ל"טלוויזיה החינוכית".
לאחר מכן נולדה "האוניברסיטה הפתוחה", שאפשרה לאנשים לזכות בתואר אקדמי, בלמידה של קורסים ברמה אקדמית, בעזרת חומרי לימוד כתובים ומוקלטים שהאוניברסיטה שלחה בדואר. לראשונה יכולים היו סטודנטים ללמוד גם בכפרים ובחוות מרוחקות מהמרכזים האוניברסיטאיים, בזמנים הנוחים ובקצב המתאים להם. הסטודנטים הכינו את שיעורי הבית, העבודות והמבחנים ושלחו אותם בחזרה לאוניברסיטה - לבדיקה.
בימינו לומדים תלמידים ממורים רחוקים בזמן אמת בעיקר באמצעות המחשב. חלקם לומד דרך האינטרנט, בזמן אמת, כשהמורה מלמד בשיעורים המשודרים באינטרנט בשידור חי (Live streaming). זו נקראת "למידה סינכרונית" ובה יכול תלמיד בודד ללמוד בשיעור פרטי מקוון עם מורה, או במסגרת קבוצתית, מעין כיתה הלומדת עם מורה. השניים או הכיתה כולה רואים אלו את אלו בווידאו, משתמשים ב"לוח וירטואלי" ומתכתבים בצ'אט או מדברים ביניהם בשיחת וידאו. יש גם שיעורים קבוצתיים כאלה. התלמידים לומדים ב"כיתה וירטואלית", שבה, ממש כמו בכיתה פיזית, הם מקשיבים לשיעור, יכולים להגיב לדברי המורה, לשאול שאלות, לענות ולנהל דיונים.
שיטה אחרת היא "למידה א-סינכרונית", בה השיעורים מוקלטים וזמינים ללומדים תמיד. בשיטה זו מצולמים המורים בסרטוני וידאו שהוקלטו מראש. התלמידים לומדים מהשיעורים המוקלטים ומתרגלים, על פי הקצב האישי שלהם ובזמנים הנוחים להם. תוכנות רשת שמשלימות את ההוראה הפרונטלית, מתרגלות ובוחנות את הלומדים ואף מבצעות חלק מתהליכי ההערכה, השקלול ונתינת הציונים.
היתרונות של למידה מרחוק פותרים בעיות שונות בשיטת הלמידה המסורתית. מעצם הלימוד בכל זמן ובכל מקום, דרך הגדלת היצע הלימודים לציבור, זמינות של השכלה למספר עצום של לומדים - מבלי לגייס מרצים ומשאבים נוספים - וכמובן שוויון הזדמנויות בהשכלה, מעצם האפשרות לרכוש השכלה בעלויות נמוכות ובלי מגבלות של מקום המגורים של הלומדים או הזמן שבו הם יכולים ללמוד.
הלמידה מרחוק שימושית מגיל הגן ובית הספר ועד להשכלה גבוהה, השתלמויות מקוונות, הכשרת עובדים בארגונים ועוד. היא גם מאפשרת שינוי של שיטות ההוראה המסורתיות לטובת למידה בשיטות כמו "כיתה הפוכה" ולמידה מבוססת פרויקטים. הסביבה המקוונת, שמשחררת את הלמידה מכבלי הזמן והמקום, מאפשרת זמנים ומקומות לימוד גמישים ומחברת בין מורים ומרצים מעולים לתלמידים הצמאים ללמוד אצלם, מאפשרת להציע למידה איכותית וזמינה לכל הכפר הגלובלי כולו.
#מגוון קורסים ללמידה מרחוק
אאוריקה מציעה מגוון של קורסים ללמידה עצמית מרחוק. הקורסים נמצאים בקישור המצורף לכל אחד מהערכים שאליהם תוכלו להיכנס בתגית "קורסים מקוונים".
הנה הלמידה מרחוק:
https://youtu.be/_AloMdscNfE
יתרונות הלימודים מרחוק, בהדגשה על למידה א-סינכרונית:
https://youtu.be/4m-l-QpqxOo
מצגת וידאו עם היתרונות והמהות של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/anWBb7PTIMM
כך נראית למידה מרחוק עם מורה - למידה סינכרונית, שפירושה שיעור בזמן אחד:
https://youtu.be/YEaswuMdikY
למידה מרחוק מאפשרת לתמוך בילדים שמאושפזים לתקופה ארוכה:
https://youtu.be/VYcTSqsd4tM
יש מקרים שבהם למידה מרחוק ממש מצילה את הלומדים:
https://youtu.be/-b2PQAZLI0k
והרצאת וידאו קצרה על ההיסטוריה של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c?long=yes
מהו החינוך האישי המתבסס על פרסונליזציה?
בנג'מין בלום אמר בשנת 1984 שאם תלמיד יעבור ללמוד באופן אישי עם חונך, יעלה הציון שלו לאחוזון ה-98 של הכיתה. כיצד ניתן לעשות זאת? - ברור שניתן להושיב מורה עם כל תלמיד, כדי לגרום לו ללמוד היטב. אבל זה יקר מדי ולא מעשי. השיטה שעשויה לאפשר את זה היא שיטה שבה נוכל לגרום לכך שתהליך הלמידה ירגיש אישי, על אף שהוא אינו כזה. השיטה הזו היא של למידה מקוונת אישית (Personalized Online learning), שיטה שתחבר את יתרונות הלימוד האישי עם מורה פרטי, עם אלה של הלימוד המקוון, היעיל, הגמיש והזול להפליא.
חינוך אישי מקוון מופעל כיום ברשת בהיקפים הולכים וגדלים. הוא כולל שיעורים קצרים מאד, הרגשה של מורה ותלמיד אחד (על אף שלומדים רבים מרגישים בדיוק כך כלפי אותו סרטון ואותו מורה), מדי פעם עצירה כדי לשאול את הלומד שאלה ורק כשהוא חושב ומיישם את הידע שרכש בעזרת תשובות - הוא ממשיך בשיעור. השיעורים הם פחות להעברה של ידע ויותר כדי להגדיל אצל הלומדים את המוטיבציה והנחישות לרכוש אותו. בדרך כלל יש לכל קורס כזה גם פורומים שבהם מסייעים לומדים אחרים למי שמתקשה ושיוצרים אווירה של לימוד משותף גם למי שלומדים לבד. החכמים שבקורסים מקפידים על מועדי הגשה קבועים, על מנת ליצור מחויבות לתהליך הלימודי מצד הלומדים.
זה בדיוק מה שעשה סאל חאן ב"קאן אקדמי" שהוא הקים בהתחלה הכין את סרטוני השיעורים בעצמו ובהמשך עם צוות ואז גם מורים ומרצים מהעולם כולו. היום לומדים בו מיליונים. המורה יכול לשלוח את התלמידים לצפות בהרצאות ולעשות לאחר מכן תרגילים. יש אפשרות למעקב אחרי הצפיות והביצועים של התלמידים.
החינוך האישי בעתיד יאפשר לאנשים ללמוד בלי גבולות של מקום וזמן, בלי הגבלה של שעה מוגדרת ביום, או מגבלות כספיות. הוא לא נועד להחליף את הקשר עם המורה או התלמידים האחרים, אלא לפתור מגבלות שממקמות כיום כיתות גדולות מדי, מול מורה יחיד וכמעט חסר אונים.
היבט נוסף ומצוין של החינוך האישי הוא היכולת ללמוד את הלומדים. מערכת טכנולוגית שמתאימה ללומד תכנים, דרכי המחשה המותאמות ללומד והסברים שאינם גנריים, אלא תואמים את מגבלותיו ודרכי ההבנה המוצלחת יותר אצלו - כל אלה מייצרות למידה טובה בהרבה, המזכירה שיעור פרטי, רק שהיא גם מתבססת על דאטה וניתוח אלגוריתמי חכם, במקום ההכרח למצוא רק מורים מעולים.
ואולי החינוך האישי עובר בכלל במסלול של למידה עמוקה, בו האלגוריתם לומד את תחומי העניין, החוזקות וצורת הלימוד האפקטיבית והמועדפת על הלומד ומתאים לו את החומר וצורת ההוראה הטובה ביותר בשבילו? - על כך בעתיד.
הנה נסיונות לחפש דרכים לפרסונליזציה בהוראה מתקדמת (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=08zPDkfRnJw
האקדמיה של קאן, שמאפשרת לימוד אישי:
https://www.youtube.com/watch?v=/PY5VKiG_IXE
כך החינוך האישי עובד מול עשרות אלפי לומדים אבל מרגיש כמו שיעור פרטי:
https://www.youtube.com/watch?v=/tYclUdcsdeo
האתר קורסרה גם הוא עושה זאת:
https://www.youtube.com/watch?v=JWpxaCPwRwg
כלי פרסונליזציה טכנולוגיים מאפשרים ללמוד את הלומד היטב ולהתאים לו את חומר הלימוד והשיטות:
https://www.youtube.com/watch?v=6oLNLCO0vfI
מיזם שמבצע בזמן אמת התאמה של הלימודים לכל לומד ולומד:
https://www.youtube.com/watch?v=G9aGYbsZEaI
ומייסד אקדמיית קאן, קורא ללמידה כדי לדעת ולא כדי לעבור את המבחן (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=-MTRxRO5SRA
יש כמה שיטות לימוד של תכנות לילדים, שמתרכזות ביסודות התכנות, החשיבה הלוגית והבנת העקרונות שבבסיס עולם התכנות. אחת המוצלחות שבהן היא של האתר קודמנקי (CodeMonkey) שבו משמש משחק חווייתי ואפשר לומר אפילו ממכר, כדי לגרום לתלמידים ללמוד תיכנות ולהתמיד בו לאורך זמן.
זהו פיתוח ישראלי שמחייב מהלומד כתיבה של קוד אמיתי בשפת סקריפט (שתעבור לאחר מכן הידור, קומפילציה, לג'אווה סקריפט) שנקראת שם "CoffeeScript". בשפה זו צריכים הלומדים להקפיד על תחביר, חשיבה לוגית, הבנה של יסודות התכנות והדיוק שנדרש בתכנות המתקדם.
גם האתרים סקראץ' (Scratch) וטינקר (Tynker) מציעים סביבות תכנות לילדים והם אף קלים יותר. בהם מלמדים חשיבה תכנותית על ידי פיתוח משחקים.
סביבות התכנות הללו מבוססות על אובייקטים תכנותיים, מעין חלקים של פאזל, או קוביות משחק שמהן הילד בונה את התכנית. בקוביות המשחק של התכנות בהן, יש גם משתנים, הוראות ונתונים. ה"שפות" הללו קלות ללמידה ומשום כך הן מתאימות גם לגיל הרך.
בקודמאנקי התכנות מכוון לקוף. הוא היורש של הצב המיתולוגי משפת התכנות החינוכית LOGO, שפה שפותחה ב-MIT ואפשרה לילדים לתכנת ולפתח את החשיבה בו זמנית.
את הקוף בקודמאנקי צריכים הילדים להוביל אל הבננות. בדרך הוא יצטרך לעבור מכשולים רבים. יש למתכנתים סרגל וירטואלי שבו ניתן לחשב את הצעדים, ובאמצעות הוראות תנועה, כולל סיבובים בזוויות פשוטות, ניתן להובילו לנצחון.
ממש כמו בשפת הלוגו ההיסטורית, גם כאן נכתב הקוד באנגלית בסיסית, עם הוראות דוגמת turn to, step, right, left. ניתן לכתוב מהמקלדת או לבחור מילים מהמקרא שבתחתית המסך.
כך התלמיד לומד לעבוד בסביבת פיתוח שמזכירה את הסביבות של המבוגרים ועדיין מקבל סיוע, שדומים לו יש למען האמת גם בסביבות הפיתוח והפריימוורקס של המתכנתים המקצועיים בעולם האמיתי.
האתר קוד מונקי המיועד לגיל בית ספר יסודי, מכיתה ג' ומעלה:
https://youtu.be/fXcPjdNKJdY
ומדריך ילד שמלמד:
https://youtu.be/PZFqt3KCRdk
הנה סביבת לימוד התכנות עם האובייקטים סקרץ' (Scratch) שמתאימה גם לגיל הרך:
https://youtu.be/CCaBCMADwls
וסביבת הלימוד Tynker המתחרה בה ושולטת גם בחומרה ובשפת Java Script:
https://youtu.be/XIC9tY-zkXE
לימוד ברשת הוא היום אחד הטרנדים הכי מוצדקים שיש. בית הספר, כמו שאאוריקה מוכיחה יום יום, הוא לא המקום הבלעדי ואולי אף לא הטוב ביותר ללמוד היום. הרשת מכילה חומרי לימוד לכל רמה ולכל תחום אפשרי. רק צריך לבחור ולהחליט שלא מתייאשים.
אגב, זה העניין העיקרי, כי היום לומדים ברשת ובחינם אפילו קורסים אקדמיים של האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בעולם. הצרה היא שכמעט כולם נושרים בדרך ובממוצע מדהים ומבייש - רק 5% מאלו שהתחילו קורס כזה מסיימים אותו...
נחזור אלינו. אוסף הסרטונים של אלי נצר "שיעורטון" מציע לימוד מתמטיקה לתיכון בצורה קלה וידידותית. אלי, מורה למתמטיקה בתיכון בתל אביב, שילב את המילים שיעור וסרטון ויוצר בכל נושא סרטון קצר שמסביר ומלמד בקלות את הבעיה.
היתרונות של הלימוד עם הסרטונים הללו הוא שכל אחד יכול ללמוד את הנושא שהוא צריך, בזמן, בקצב ובמקום המתאים לו.
באתר "שיעורטון" יש מגוון ענק של שיעורטונים מתמטיים. הללו מסודרים וממויינים לפי תוכניות הלימוד ושאלוני הבגרות השונים.
הצפייה בסרטונים היא לגמרי בחינם. הלומדים יוכלו למצוא בכל דף שאלון גם פתרונות מלאים לשאלות הבגרות במתמטיקה, כשהם ממויינים לפי נושאים. כול הכבוד אלי!
הנה המורה שמלמד מתמטיקה באמצעות סרטוני לימוד מקוונים, אלי נצר (עברית):
https://youtu.be/En9Iv-I1Gbc
"כיתה הפוכה" (Flipped classroom) היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. אם בשיטה הרגילה של ההוראה המסורתית לומדים הילדים בכיתה ומתרגלים בבית, במודל "הכיתה ההפוכה" הם לומדים בבית ומתרגלים בכיתה. הלימוד בבית הוא עצמי והתרגול בכיתה הוא אישי או משותף.
זוהי שיטת הוראה שבה התלמידים לומדים בבית ובעצמם, מסרטונים ומחומרי לימוד בענן. לאחר שלמדו לבד בבית, הם מגיעים לכיתה ופוגשים את המורה. בכיתה הם דנים בחומר, מתרגלים באופן עצמאי ובקבוצות ושואלים שאלות. המורה מכוון, מסייע, מנחה, מקדם ומעודד כל תלמיד ותלמיד ברמתו - לחשיבה על החומר הנלמד.
הכיתה ההפוכה מאפשרת להקדיש זמן לבעיות של התלמיד, לדברים שאינו מבין ולהפנמה של הידע שנרכש בבית, במקום לרכוש אותו בכיתה מפי המורים. כך המורה מפנה זמן רב לעבודה עם תלמידים מתקשים, להטלת משימות מתקדמות למתקדמים ובאופן כללי נוצר יותר זמן לעבוד עם התלמיד במקום לדקלם לו בכיתה את החומר הנלמד.
היתרונות של השיטה הזו הם עצומים. סרטונים, במיוחד הקצרים יותר, נוחים יותר ללימוד. ניתן לעצור, לשוב ולשמוע שוב ושוב קטע קשה או את כל השיעור, מורים יכולים לתת סרטונים טובים של מומחים או מורים אחרים, התלמידים יכולים לצפות בסרטונים בכל מקום ומכשיר אפשרי ועוד.
אבל מעבר ליתרונות המיידיים יש ללמידה ההפוכה חשיבות עצומה בממד נוסף ובעל משמעות. מורי ההווה מלמדים ילדים שיחוו עתיד שונה משמעותית ממה שאנו מכירים כיום. אם יהיו להם כלים, הבנה והרגלים של לימוד עצמי, הם יוכלו ללמוד בעתיד דברים רבים בעצמם ולהתקדם בשוק העבודה הרבה יותר ממי שלא זכה לכלים כאלו. מקצועות העתיד יחייבו יכולות כאלה והלימוד העצמי המקוון יהפוך יותר ויותר משמעותי והכרחי להצלחה.
השיטה משנה עוד פאן מוכר ובעייתי מהלימוד הרגיל. במקום שיעניקו המורים תשומת לב רבה מאד לתלמידים הבולטים והחזקים בכיתה, מאפשרת הלמידה ההפוכה למורה למקד את מאמציו בתלמידים המתקשים והזקוקים לו יותר. המתקדמים יוכלו לתרגל בעצמם ולהתקדם וליצור - השאר יוכלו להבין.
מניסויים השוואתיים שונים שנערכו על השפעת השיטה על התוצאות והציונים של תלמידים שלמדו בהן, הסתבר שהשיטה שיפרה באופן דרמטי את ההישגים. במיוחד הוכח הדבר במחקר ניסויי רציני ומקיף שנערך בתיכון אמריקאי בשם קלינטונדייל, בו התוצאות שופרו ביותר כתוצאה מהמעבר ללמדיה הפוכה.
הנה הסבר של גישת הכיתה ההפוכה:
https://youtu.be/4a7NbUIr_iQ
ובעברית, למי שצריך:
https://youtu.be/8xCnzavNiM4
כך מודל "הכיתה ההפוכה" שינה את השיעורים בתיכון קלינטונדייל:
https://youtu.be/SWt5dgOoysU
הלמידה ההפוכה משנה את הדברים במיוחד במונחים של חלל וזמן - איפה ומתי לומדים מה:
https://youtu.be/BfsLbGgUMDU
והכיוון שאליו הולך החינוך המודרני:
https://youtu.be/nA1Aqp0sPQo
פְּלָנֵטָרִיוּם (Planetarium) הוא מתקן בו הצופים רואים הקרנה המדמה את שמי הלילה, לצד למידה על גרמי השמיים, תנועת כוכבי הלכת ומופעי כוכבים, לצד היכרות עם קבוצות הכוכבים, הגלקסיות ועצמים אסטרונומיים נוספים.
הפלנטריום הוא קונספט בידורי וחינוכי ותיק. לידתו סביב הפלנטריום הראשון, מתחילת המאה ה-20. תקופת הזוהר של הפלנטריום היא בסוף שנות ה-60, תקופה שזכתה לכינוי "עידן החלל" ובמהלכה התקיימה גם הנחיתה הראשונה על הירח.
המבקרים בפלנטריום יכולים ללמוד על נפלאות היקום ועל חקר החלל. ההקרנה היא על התקרה שצורתה לרוב היא של כיפה ועליה מוקרנות תמונות ברזולוציה גבוהה מאוד של הכוכבים והעצמים השמיימיים.
תוך הצפייה בפלנטריום זוכים לתחושה ויזואלית תלת-ממדית של מרחבי היקום. הקרנה אופטית של הכוכבים מאפשרת הדמייה מרהיבה של תנועת כיפת השמים.
יש הבדל בין הפלנטריום הקלאסי, שמתבסס על כדור מתכת מחורר ובו נורה המקרינה את צורות הכוכבים מבעד לנקבים זעירים, לפלנטריום הדיגיטלי שבו תוכנות מחשב המשמשות להקרנת כיפת השמיים ועל מה שנראה בה, לצד סרטים ואפקטים ויזואליים וקוליים שונים שיוצרים חווית צפייה מתקדמת עוד יותר.
אגב, אין לבלבל בין פלנטריום למצפה כוכבים. כי במצפה הכוכבים יהיה תמיד סוג של טלסקופ המאפשר צפייה אמיתית בכוכבים. בפלנטריום, לעומת זאת, לא מציעים צפייה כזו בגרמי שמיים.
קיימים אמנם מצפי כוכבים עם פלנטריום לצידם, אבל זה רחוק מלהיות תמיד כך.
#מה רואים בו?
לצד מופעי הכוכבים ותנועותיהם, מתארת ההדרכה בפלנטריום גם תופעות שמימיות שונות.
במקום מועברות לא פעם גם הרצאות אסטרונומיות, בהן אסטרונומים ומומחים הרצאות בנושאים שונים הקשורים לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה וחקר החלל.
יש ומוצגות שם חוויות של מציאות מדומה (Virtual Reality), המאפשרת למבקרים לחקור את החלל ועצמים שמימיים בו, באופן אינטראקטיבי וסוחף.
עוד מוקרנים לא פעם בפלנטריומים סרטים מדהימים, החל ממסעות בדיוניים בחלל ועד סרטי מדע תיעודיים.
הנה הפלנטריום:
https://youtu.be/nxDlkegwabM
הפלנטריום של בריסל בירת בלגיה:
https://youtu.be/vGayhMutwxw
מה רואים בפלנטריום?
https://youtu.be/zDD_Pv8Adqg
החוויה של ביקור בפלנטריום היא חינוכית, מדעית ומהנה:
https://youtu.be/zKYylgiTe3E
והפלנטריום הגדול ביותר בעולם שנבנה בסין:
https://youtu.be/tuffi6ZqKZs
טכנולוגיה בחינוך
רבים כבר יודעים שמשחקי ידע ממוחשבים יכולים לקדם את הלימוד, בין השאר בזכות העובדה שהם מוציאים את השעמום מהלימוד והופכים אותו לחוויה של ממש. אבל לא כולם יודעים שיצירת משחקים כאלו היא דרך עוד יותר מוצלחת ללמוד ולעבד את הידע הלימודי בתחומים שאותם לומדים התלמידים. בתהליך היצירה של המשחקים, מתנסים הלומדים בפרטי הפרטים של הידע שמוכנס למשחק וממילא מחזקים את הידע שלהם עצמם.
עוד ידע נרכש בתהליכי הניסוי של המשחקים, תהליך של בדיקת התוכנה. בתהליך זה בודקים האם הכל עובד, איפה ה"באגים" ומה הדברים שיש לשפר.
אבל למה לייצר משחקים ללמידה?
רעיון ה"מישחוק", בלועזית גיימיפיקציה (Gamification), מציע שיטה שבה יכולים השחקנים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק. הכנסה של הנאה וחוויה, ללימוד, הוספת מרכיבים של תחרות וניקוד - כל אלה יוכלו להוסיף התלהבות ונכונות להשקיע יותר מאשר בלימוד רגיל. למדו על כך בהרחבה באאוריקה, בתגית "גיימיפיקציה".
באמצעות הכלי המצורף יוכלו התלמידים ליצור משחקי ידע ממוחשבים אונליין ולאפשר לאחרים לתרגל את הידע שהם עצמם למדו, תוך כדי יצירת המשחק.
הנה הסבר ליצירת משחקים בעזרת מחולל משחקי הידע בסגנון:
https://youtu.be/plzCl_joxR8
גיימיפיקציה (Gamification), או גמיפיקציה, בעברית מִשְׂחוּק או משחקיות, היא שיטה שבה יכולים ומכוונים תלמידים ולומדים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק.
זה נעשה על ידי שילוב של מרכיבי משחק בחינוך והנעת הלומדים ללמידה מוצלחת ומהנה יותר. המשחוק מאפשר בעצם להעצים את הלומד, תוך כדי שיפור הלמידה והעשרת תהליך הלמידה.
המישחוק מטרתו היא לעודד אנשים לאמץ שיטות וטכניקות כאלה בהוראה ובפיתוח אמצעי לימוד ובכך לשפר תהליכי הוראה וחינוך.
מחקרים רבים מראים שכשמכניסים ללימוד מרכיבים של הנאה וחווייה, הענקת תארים, מדליות, נקודות, באדג'ים, אמצעים, משוב מהיר ותפקידים, כל אלה מוסיפים מוטיביציה ומוכנות מצד הלומד להשקיע הרבה מעבר להשקעה שהיו מוכנים לתת ללא המשחקיות ושאר המרכיבים התחרותיים וההישגיים הללו.
למעשה, מדובר בשיפור של הוראה, הכשרה ועוד הקשרים שמטבעם לא כוללים משחק, על ידי שימוש בטכניקות של עיצוב משחקים ושיטות ממשחקי חשיבה.
גם מדידה ומעקב מתמידים אחרי קשיי, ביצועי, הישגי והתקדמותו של הלומד ישפרו את הלימוד. הם יאפשרו זאת הרבה יותר טוב מהבחינות המיושנות והמרכזיות כל כך בלימוד המודרני.
מה שעוד יסייע לחינוך העתידי והטוב יותר הוא החינוך הגלובלי, שבו כולם לומדים מכל העולם ביחד. בעולם שבו ממילא הכל מקושר להכל וכל אזרח בעולם מקושר לכל מקום, גם החינוך יוכל ויאפשר בעתיד לכולם ללמוד מול כל העולם, בעזרת הטכנולוגיה והרשת.
חינוך מנותק מהעולם, המסתגר בתרבות המקומית בלבד, הולך ונעשה פחות ופחות מתאים לעולם של ימינו ואף יזיק לתלמידים בעתיד.
ואגב, גיימיפיקציה כיום היא לא רק בחינוך. השיטה והרעיונות שלה הולכים ומשתלבים גם בעסקים, בשיווק, בהכשרת עובדים למקומות עבודה וכדומה.
הנה הסבר המושג גיימיפיקציה (עברית):
https://youtu.be/e-CadQ3bLUk
פרסומת של אפליקציית משחק מעולה ללימוד פסנתר:
https://youtu.be/yzSpZCayDSk
הדברים שגמיפיקציה משתמשת בהם להעשרת ההוראה:
http://youtu.be/xr_K5VED7lY
היתרונות של משחקי המחשב שאותם ניתן לסחוף אל החינוך:
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מִשְׂחוּק - כך עושים זאת נכון:
http://youtu.be/vInCVUIiq6g
גם בעסקים ועבודה:
http://youtu.be/C3NU5ND5VHc
הנה משחק שבאמצעותו לומדים חובשים בצבא ומשפרים את יכולותיהם:
https://youtu.be/yFcaHPdl1dE
והנה סרט ארוך על הגיימיפיקציה בחינוך:
http://youtu.be/1flS0tNmY-8?long=yes
אנתרופוסופיה (Anthroposophy), בלטינית "חוכמת האדם", היא תפיסת עולם רוחנית ופילוסופית, השואפת לספק הבנה מקיפה של האדם והעולם, תוך שילוב בין מדע, אמנות ורוחניות.
פיתח אותה הפילוסוף האוסטרי רודולף שטיינר בתחילת המאה ה-20, כשמטרתו לחקור את הטבע האנושי והקוסמוס באמצעות שילוב של מדע, פילוסופיה ורוחניות.
האנתרופוסופיה פותחת בפני האדם המודרני מסלול להשקפת עולם אנושית ורוחנית חדשה. במרכזה ניצבת החשיבה והאישיות החופשית של האדם העצמאי, שביכולתו להתעלות להבנה ולניהול מוסרי של חייו, מתוך הרוחניות שבו.
כי טענתה של האנתרופוסופיה היא שמעבר לעולם הפיזי ישנם עולמות רוחניים, שכדי להכירם יכול כל אחד מאיתנו לפתח יכולות תפיסה רוחניות. שטיינר אף פיתח שיטות מדיטציה ותרגול רוחני, שנועדו למצוא דרך ולאפשר גישה פשוטה לידע זה.
לפי התפיסה האנתרופוסופית האדם הוא ישות מורכבת שבה נכלל לא רק הגוף הפיזי, אלא גם הגוף האתרי, שהוא כוח החיים, גוף אסטרלי המציע רגשות ותחושות וה"אני" הקשור במודעות העצמית.
במרכז האנתרופוסופיה מודגשת החשיבות של התפתחות רוחנית אישית וחופש אישי (אינדיבידואלי). זה בא ביחד עם שאיפה לאיזון ושילוב בין ההיבטים הרוחניים והמדעיים של החיים.
רעיונות האנתרופוסופיה השפיעו על שלל תחומים ויישומים מעשיים, החל מחינוך ולדורף הידוע שלה, הרפואה האנתרופוסופית, החקלאות הביו-דינמית ואפילו השפעה על אדריכלות ואמנות.
ובכל זאת, חובה לציין שבצד המשיכה אליה והשפעתה בעולם, האנתרופוסופיה מעוררת גם מחלוקת מסוימת. בעוד תומכיה רואים באנתרופוסופיה דרך להבנה מעמיקה וטובה יותר של האדם והעולם, גישה בה משתלבים מצוין הידע העתיק והתובנות המודרניות, מבקריה גורסים שיש בה רעיונות שהביסוס המדעי שלהם לא מבוסס מספיק ואף רואים בה פסבדו-מדע, מעין מדע בספק, שאינו עומד בכללי המחקר והשיטה המדעית.
ואף על פי כן, האנתרופוסופיה זכתה להשפיע באופן די משמעותי על תנועות ורעיונות חינוכיים, תרבותיים ואמנותיים שונים, במיוחד באירופה ובאמריקה הצפונית.
הנה תיאור קצר עם הבעד והנגד של האנתרופוסופיה:
https://youtu.be/_LwSM467GJ8
האם היטלר חשש ממייסד האנתרופוסופיה?
https://youtu.be/6JQxA-8499s
פודקסט על דרך האנתרופוסופיה (עברית):
https://youtu.be/4vhFZEiyOuw?long=yes
והרצאה על האנתרופוסופיה (עברית):
https://youtu.be/stRAqZbkztg?long=yes
מאז תחילת עידן הקורונה הפך הלימוד מרחוק לאחת הטכנולוגיות החינוכיות המרכזיות במערכות החינוך בעולם כולו. בשביל מרבית המורים זו התמודדות עם חדשנות שרובם לא הוכשרו לה בעבר, אבל כמו שנאמר כבר על ידי אדם חכם "סימן למחנך דגול הוא יכולתו להוביל את תלמידיו למקומות חדשים, שבהם הוא בעצמו עוד לא היה".
מתחילת המאה ה-20, הלכו והתפתחו אמצעי התקשורת, הן הפרטית והן תקשורת ההמונים. בין השאר הם אפשרו את לידתה של צורת למידה חדשה. זו הייתה הלמידה מרחוק (Distance education), למידה שמתבצעת בזמנים גמישים וממקומות גאוגרפיים ופיזיים מרוחקים זה מזה.
בלמידה מרחוק מתבצעת הלמידה כשהמורה והתלמיד נמצאים בשני מקומות שונים, רחוקים ומופרדים, גם במרחק הגאוגרפי שביניהם ולא פעם גם בזמנים - זמן השיעור שבו המורה מלמד הוא לא בהכרח הזמן שבו לומד התלמיד.
מגוון טכנולוגיות מאפשרות כבר יותר מ-100 שנה את הלמידה מרחוק. היא נולדה במאה ה-19, כשנשים בארצות הברית החלו ללמוד באמצעות שיעורים שנשלחו אליהן בדואר. במאה ה-20 היו אלה הרדיו והטלוויזיה, שהעבירו שיעורים והיו הבסיס ל"טלוויזיה החינוכית".
לאחר מכן נולדה "האוניברסיטה הפתוחה", שאפשרה לאנשים לזכות בתואר אקדמי, בלמידה של קורסים ברמה אקדמית, בעזרת חומרי לימוד כתובים ומוקלטים שהאוניברסיטה שלחה בדואר. לראשונה יכולים היו סטודנטים ללמוד גם בכפרים ובחוות מרוחקות מהמרכזים האוניברסיטאיים, בזמנים הנוחים ובקצב המתאים להם. הסטודנטים הכינו את שיעורי הבית, העבודות והמבחנים ושלחו אותם בחזרה לאוניברסיטה - לבדיקה.
בימינו לומדים תלמידים ממורים רחוקים בזמן אמת בעיקר באמצעות המחשב. חלקם לומד דרך האינטרנט, בזמן אמת, כשהמורה מלמד בשיעורים המשודרים באינטרנט בשידור חי (Live streaming). זו נקראת "למידה סינכרונית" ובה יכול תלמיד בודד ללמוד בשיעור פרטי מקוון עם מורה, או במסגרת קבוצתית, מעין כיתה הלומדת עם מורה. השניים או הכיתה כולה רואים אלו את אלו בווידאו, משתמשים ב"לוח וירטואלי" ומתכתבים בצ'אט או מדברים ביניהם בשיחת וידאו. יש גם שיעורים קבוצתיים כאלה. התלמידים לומדים ב"כיתה וירטואלית", שבה, ממש כמו בכיתה פיזית, הם מקשיבים לשיעור, יכולים להגיב לדברי המורה, לשאול שאלות, לענות ולנהל דיונים.
שיטה אחרת היא "למידה א-סינכרונית", בה השיעורים מוקלטים וזמינים ללומדים תמיד. בשיטה זו מצולמים המורים בסרטוני וידאו שהוקלטו מראש. התלמידים לומדים מהשיעורים המוקלטים ומתרגלים, על פי הקצב האישי שלהם ובזמנים הנוחים להם. תוכנות רשת שמשלימות את ההוראה הפרונטלית, מתרגלות ובוחנות את הלומדים ואף מבצעות חלק מתהליכי ההערכה, השקלול ונתינת הציונים.
היתרונות של למידה מרחוק פותרים בעיות שונות בשיטת הלמידה המסורתית. מעצם הלימוד בכל זמן ובכל מקום, דרך הגדלת היצע הלימודים לציבור, זמינות של השכלה למספר עצום של לומדים - מבלי לגייס מרצים ומשאבים נוספים - וכמובן שוויון הזדמנויות בהשכלה, מעצם האפשרות לרכוש השכלה בעלויות נמוכות ובלי מגבלות של מקום המגורים של הלומדים או הזמן שבו הם יכולים ללמוד.
הלמידה מרחוק שימושית מגיל הגן ובית הספר ועד להשכלה גבוהה, השתלמויות מקוונות, הכשרת עובדים בארגונים ועוד. היא גם מאפשרת שינוי של שיטות ההוראה המסורתיות לטובת למידה בשיטות כמו "כיתה הפוכה" ולמידה מבוססת פרויקטים. הסביבה המקוונת, שמשחררת את הלמידה מכבלי הזמן והמקום, מאפשרת זמנים ומקומות לימוד גמישים ומחברת בין מורים ומרצים מעולים לתלמידים הצמאים ללמוד אצלם, מאפשרת להציע למידה איכותית וזמינה לכל הכפר הגלובלי כולו.
#מגוון קורסים ללמידה מרחוק
אאוריקה מציעה מגוון של קורסים ללמידה עצמית מרחוק. הקורסים נמצאים בקישור המצורף לכל אחד מהערכים שאליהם תוכלו להיכנס בתגית "קורסים מקוונים".
הנה הלמידה מרחוק:
https://youtu.be/_AloMdscNfE
יתרונות הלימודים מרחוק, בהדגשה על למידה א-סינכרונית:
https://youtu.be/4m-l-QpqxOo
מצגת וידאו עם היתרונות והמהות של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/anWBb7PTIMM
כך נראית למידה מרחוק עם מורה - למידה סינכרונית, שפירושה שיעור בזמן אחד:
https://youtu.be/YEaswuMdikY
למידה מרחוק מאפשרת לתמוך בילדים שמאושפזים לתקופה ארוכה:
https://youtu.be/VYcTSqsd4tM
יש מקרים שבהם למידה מרחוק ממש מצילה את הלומדים:
https://youtu.be/-b2PQAZLI0k
והרצאת וידאו קצרה על ההיסטוריה של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c?long=yes
בנג'מין בלום אמר בשנת 1984 שאם תלמיד יעבור ללמוד באופן אישי עם חונך, יעלה הציון שלו לאחוזון ה-98 של הכיתה. כיצד ניתן לעשות זאת? - ברור שניתן להושיב מורה עם כל תלמיד, כדי לגרום לו ללמוד היטב. אבל זה יקר מדי ולא מעשי. השיטה שעשויה לאפשר את זה היא שיטה שבה נוכל לגרום לכך שתהליך הלמידה ירגיש אישי, על אף שהוא אינו כזה. השיטה הזו היא של למידה מקוונת אישית (Personalized Online learning), שיטה שתחבר את יתרונות הלימוד האישי עם מורה פרטי, עם אלה של הלימוד המקוון, היעיל, הגמיש והזול להפליא.
חינוך אישי מקוון מופעל כיום ברשת בהיקפים הולכים וגדלים. הוא כולל שיעורים קצרים מאד, הרגשה של מורה ותלמיד אחד (על אף שלומדים רבים מרגישים בדיוק כך כלפי אותו סרטון ואותו מורה), מדי פעם עצירה כדי לשאול את הלומד שאלה ורק כשהוא חושב ומיישם את הידע שרכש בעזרת תשובות - הוא ממשיך בשיעור. השיעורים הם פחות להעברה של ידע ויותר כדי להגדיל אצל הלומדים את המוטיבציה והנחישות לרכוש אותו. בדרך כלל יש לכל קורס כזה גם פורומים שבהם מסייעים לומדים אחרים למי שמתקשה ושיוצרים אווירה של לימוד משותף גם למי שלומדים לבד. החכמים שבקורסים מקפידים על מועדי הגשה קבועים, על מנת ליצור מחויבות לתהליך הלימודי מצד הלומדים.
זה בדיוק מה שעשה סאל חאן ב"קאן אקדמי" שהוא הקים בהתחלה הכין את סרטוני השיעורים בעצמו ובהמשך עם צוות ואז גם מורים ומרצים מהעולם כולו. היום לומדים בו מיליונים. המורה יכול לשלוח את התלמידים לצפות בהרצאות ולעשות לאחר מכן תרגילים. יש אפשרות למעקב אחרי הצפיות והביצועים של התלמידים.
החינוך האישי בעתיד יאפשר לאנשים ללמוד בלי גבולות של מקום וזמן, בלי הגבלה של שעה מוגדרת ביום, או מגבלות כספיות. הוא לא נועד להחליף את הקשר עם המורה או התלמידים האחרים, אלא לפתור מגבלות שממקמות כיום כיתות גדולות מדי, מול מורה יחיד וכמעט חסר אונים.
היבט נוסף ומצוין של החינוך האישי הוא היכולת ללמוד את הלומדים. מערכת טכנולוגית שמתאימה ללומד תכנים, דרכי המחשה המותאמות ללומד והסברים שאינם גנריים, אלא תואמים את מגבלותיו ודרכי ההבנה המוצלחת יותר אצלו - כל אלה מייצרות למידה טובה בהרבה, המזכירה שיעור פרטי, רק שהיא גם מתבססת על דאטה וניתוח אלגוריתמי חכם, במקום ההכרח למצוא רק מורים מעולים.
ואולי החינוך האישי עובר בכלל במסלול של למידה עמוקה, בו האלגוריתם לומד את תחומי העניין, החוזקות וצורת הלימוד האפקטיבית והמועדפת על הלומד ומתאים לו את החומר וצורת ההוראה הטובה ביותר בשבילו? - על כך בעתיד.
הנה נסיונות לחפש דרכים לפרסונליזציה בהוראה מתקדמת (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=08zPDkfRnJw
האקדמיה של קאן, שמאפשרת לימוד אישי:
https://www.youtube.com/watch?v=/PY5VKiG_IXE
כך החינוך האישי עובד מול עשרות אלפי לומדים אבל מרגיש כמו שיעור פרטי:
https://www.youtube.com/watch?v=/tYclUdcsdeo
האתר קורסרה גם הוא עושה זאת:
https://www.youtube.com/watch?v=JWpxaCPwRwg
כלי פרסונליזציה טכנולוגיים מאפשרים ללמוד את הלומד היטב ולהתאים לו את חומר הלימוד והשיטות:
https://www.youtube.com/watch?v=6oLNLCO0vfI
מיזם שמבצע בזמן אמת התאמה של הלימודים לכל לומד ולומד:
https://www.youtube.com/watch?v=G9aGYbsZEaI
ומייסד אקדמיית קאן, קורא ללמידה כדי לדעת ולא כדי לעבור את המבחן (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=-MTRxRO5SRA
מהו חינוך ולדורף ברוח האנתרופוסופיה?
העיקרון המרכזי בחינוך ולדורף (Waldorf education), המכונה גם חינוך שטיינר, הוא בנייה ותרומה להתפתחות הוליסטית, כלומר שלימה של הילד. כזו שמתייחסת לא רק ליכולות הלימודיות שלו, אלא תורמת ומחזקת גם את ההיבטים הרגשיים, הרוחניים והפיזיים שלו.
כוונת השיטה הזו ומערכת החינוך שהיא מציעה, היא לראות את הילד ואת התפתחותו הטבעית. במקום להעביר את התלמיד בפס הייצור של מערכת החינוך המערבית, המתבסס על חינוך שבלוני ואחיד, בישיבה מול שולחן ובתוך כיתה, יוצאים בחינוך ולדורף אל המרחבים שבחוץ, אל הטבע ואל מה שהוא מציע, מלמד ומראה לילד ולמתבגר.
כגישה חינוכית, פותחה שיטת חינוך ולדורף תוך התבססות על הפילוסופיה החינוכית של האנתרופוסופיה (ראו בתגית "אנתרופוסופיה"). פיתח אותה הפילוסוף האוסטרי רודולף שטיינר, בשנת 1919, תוך התבססות על תורת האנתרופוסופיה שגם אותה הוא פיתח, בשילוב רעיונות רוחניים ומדעיים שונים.
את שמו, "חינוך ולדורף", קיבל הזרם משמו של בית-הספר הראשון שהוקם ברוח הגישה החינוכית החדשה. זה היה בעיר שטוטגרט שבגרמניה, בבית-הספר לילדי העובדים במפעל הסיגריות "ולדורף-אסטוריה".
תומכי שיטת ולדורף טוענים ומראים זה שנים שהיא מטפחת אצל הילד יצירתיות וחשיבה עצמאית, לצד כישורים חברתיים חזקים. כבר שנים שהם זוכים ומצביעים על מגמת פופולריות הולכת וגוברת של שיטת החינוך שלהם בעולם.
מנגד, ןעם כל הפופולריות, יש ומובעת כלפיה גם ביקורת. יש המדברים בחשש על ההכנה הלא מספקת או החוסרים ללומדים בה, לקראת לימודים גבוהים באקדמיה והשכלה גבוהה בכלל. לצידם ישנם חוקרים ואנשי חינוך המערערים או לפחות מטילים ספק בבסיס המדעי של חלק מהרעיונות שעליהם מבוססת השיטה.
#העקרונות של חינוך ולדורף
בבתי ספר ולדורף תוכנית הלימודים מאורגנת סביב שלבי התפתחות של 7 שנים. כל שלב כזה מתמקד בהיבטים משתנים של צמיחה והתפתחות הילד.
עיקרון מרכזי ומוביל בחינוך ולדורף הוא תפיסה של התפתחות הוליסטית, כוללת, של הילד, תפיסה שמתייחסת, בנוסף ליכולות הלימודיות ה"רגילות", גם להיבטים רגשיים, פיזיים ורוחניים.
השימוש בטכנולוגיה בכיתות הנמוכות שבבתי ספר ולדורף הוא נמוך יחסית. במקומם יש העדפה לחוויות למידה מוחשיות ועבודה עם חומרים טבעיים.
בנוסף, הגישה מדגישה את הלמידה החווייתית, עם דגשים גם על יצירתיות ופיתוח הדמיון. לשם כך, משולבים כאן בתוך הלימודים אמנויות, מוסיקה ומלאכות יד.
מצד ההוראה, עוד מאפיין ייחודי הוא המחנך הראשי של התלמידים, שנשאר עם אותה קבוצת תלמידים למשך כמה שנים ולא מתחלף תדירות. שיטה זו מאפשרת למורה ולתלמיד יצירת קשרים עמוקים והמורים זוכים בהבנה מעמיקה של צורכי כל תלמיד.
גם בהערכת התלמידים יש שוני מהלימודים בבית ספר רגיל. בחינוך ולדורף הערכות לתלמידים נעשית בדרך כלל פחות בציונים מספריים ויותר באמצעות תיאורים מילוליים מפורטים שכותב כל מורה על כל תלמיד. המטרה של הערכת התלמידים בדרך זו היא לספק תמונה מקיפה ומדויקת יותר של התפתחות כל תלמיד.
הנה הסבר על מה זה ולדורף? (עברית)
https://youtu.be/2EpT8wgPJns
גננת מספרת על הקסם של הגן האנתרופוסופי (עברית):
https://youtu.be/j4zUPW6Q64Q
תיאור קצר של עולם האנתרופוסופיה:
https://youtu.be/_LwSM467GJ8
כתבת טלוויזיה על החינוך האנתרופוסופי (עברית):
https://youtu.be/rLtHZHFDdhw
עדות על בית הספר האנתרופוסופי (עברית):
https://youtu.be/FUnDRSBd9LM
סיפורה של שיטת ולדורף:
https://youtu.be/BkrgkslnD9g
ותלמידים מהאנתרופוסופיה עונים על שאלות (עברית):
https://youtu.be/asca8IoD1HY?long=yes
העיקרון המרכזי בחינוך ולדורף (Waldorf education), המכונה גם חינוך שטיינר, הוא בנייה ותרומה להתפתחות הוליסטית, כלומר שלימה של הילד. כזו שמתייחסת לא רק ליכולות הלימודיות שלו, אלא תורמת ומחזקת גם את ההיבטים הרגשיים, הרוחניים והפיזיים שלו.
כוונת השיטה הזו ומערכת החינוך שהיא מציעה, היא לראות את הילד ואת התפתחותו הטבעית. במקום להעביר את התלמיד בפס הייצור של מערכת החינוך המערבית, המתבסס על חינוך שבלוני ואחיד, בישיבה מול שולחן ובתוך כיתה, יוצאים בחינוך ולדורף אל המרחבים שבחוץ, אל הטבע ואל מה שהוא מציע, מלמד ומראה לילד ולמתבגר.
כגישה חינוכית, פותחה שיטת חינוך ולדורף תוך התבססות על הפילוסופיה החינוכית של האנתרופוסופיה (ראו בתגית "אנתרופוסופיה"). פיתח אותה הפילוסוף האוסטרי רודולף שטיינר, בשנת 1919, תוך התבססות על תורת האנתרופוסופיה שגם אותה הוא פיתח, בשילוב רעיונות רוחניים ומדעיים שונים.
את שמו, "חינוך ולדורף", קיבל הזרם משמו של בית-הספר הראשון שהוקם ברוח הגישה החינוכית החדשה. זה היה בעיר שטוטגרט שבגרמניה, בבית-הספר לילדי העובדים במפעל הסיגריות "ולדורף-אסטוריה".
תומכי שיטת ולדורף טוענים ומראים זה שנים שהיא מטפחת אצל הילד יצירתיות וחשיבה עצמאית, לצד כישורים חברתיים חזקים. כבר שנים שהם זוכים ומצביעים על מגמת פופולריות הולכת וגוברת של שיטת החינוך שלהם בעולם.
מנגד, ןעם כל הפופולריות, יש ומובעת כלפיה גם ביקורת. יש המדברים בחשש על ההכנה הלא מספקת או החוסרים ללומדים בה, לקראת לימודים גבוהים באקדמיה והשכלה גבוהה בכלל. לצידם ישנם חוקרים ואנשי חינוך המערערים או לפחות מטילים ספק בבסיס המדעי של חלק מהרעיונות שעליהם מבוססת השיטה.
#העקרונות של חינוך ולדורף
בבתי ספר ולדורף תוכנית הלימודים מאורגנת סביב שלבי התפתחות של 7 שנים. כל שלב כזה מתמקד בהיבטים משתנים של צמיחה והתפתחות הילד.
עיקרון מרכזי ומוביל בחינוך ולדורף הוא תפיסה של התפתחות הוליסטית, כוללת, של הילד, תפיסה שמתייחסת, בנוסף ליכולות הלימודיות ה"רגילות", גם להיבטים רגשיים, פיזיים ורוחניים.
השימוש בטכנולוגיה בכיתות הנמוכות שבבתי ספר ולדורף הוא נמוך יחסית. במקומם יש העדפה לחוויות למידה מוחשיות ועבודה עם חומרים טבעיים.
בנוסף, הגישה מדגישה את הלמידה החווייתית, עם דגשים גם על יצירתיות ופיתוח הדמיון. לשם כך, משולבים כאן בתוך הלימודים אמנויות, מוסיקה ומלאכות יד.
מצד ההוראה, עוד מאפיין ייחודי הוא המחנך הראשי של התלמידים, שנשאר עם אותה קבוצת תלמידים למשך כמה שנים ולא מתחלף תדירות. שיטה זו מאפשרת למורה ולתלמיד יצירת קשרים עמוקים והמורים זוכים בהבנה מעמיקה של צורכי כל תלמיד.
גם בהערכת התלמידים יש שוני מהלימודים בבית ספר רגיל. בחינוך ולדורף הערכות לתלמידים נעשית בדרך כלל פחות בציונים מספריים ויותר באמצעות תיאורים מילוליים מפורטים שכותב כל מורה על כל תלמיד. המטרה של הערכת התלמידים בדרך זו היא לספק תמונה מקיפה ומדויקת יותר של התפתחות כל תלמיד.
הנה הסבר על מה זה ולדורף? (עברית)
https://youtu.be/2EpT8wgPJns
גננת מספרת על הקסם של הגן האנתרופוסופי (עברית):
https://youtu.be/j4zUPW6Q64Q
תיאור קצר של עולם האנתרופוסופיה:
https://youtu.be/_LwSM467GJ8
כתבת טלוויזיה על החינוך האנתרופוסופי (עברית):
https://youtu.be/rLtHZHFDdhw
עדות על בית הספר האנתרופוסופי (עברית):
https://youtu.be/FUnDRSBd9LM
סיפורה של שיטת ולדורף:
https://youtu.be/BkrgkslnD9g
ותלמידים מהאנתרופוסופיה עונים על שאלות (עברית):
https://youtu.be/asca8IoD1HY?long=yes
