בית הספר הכי גדול בעולם הוא בית הספר העירוני מונטסורי שבעיר לאקנאו שבהודו. כבר בשנת 1999, עם פחות ממחצית התלמידים שרשומים בו כיום, הוא הוכר על ידי ספר השיאים של גינס כגדול בתבל.

יש בבית הספר הגדול בעולם מעל 47,000 תלמידים וכ-3,800 מורים, עובדים ואנשי צוות! הוא כל כך גדול ומורכב שיש בו אפילו בעלי מקצוע ייעודיים כמו נגרים וחשמלאים. מספר המחשבים שיש לבית הספר הענקי הזה הוא 30,000 מחשבים!

אבל בבית הספר העצום הזה אין שום אולם או מגרש שיכול להכיל את כל התלמידים בבת אחת וטוב שכך, כי מספרם גדול יותר מכל תושבי העיר אילת, למשל..


הנה בית הספר הגדול ביותר בעולם:

http://youtu.be/qcmINpEN5FY

בימי הביניים לא היו בתי ספר כמו שאנחנו מכירים היום. לא היה נהוג אז חינוך זהה לכולם. היו שלמדו והיו שלמדו דברים אחרים, אבל איש לא הלך לבית ספר.

חושבים שזה טוב יותר מאשר הלימודים בבתי הספר של היום? - שימו לב להמשך ונסו לדמיין את עצמכם שם.

ילדים בימי הביניים למדו דברים שונים, בהתאם למעמד, למין ולציפיות מהם לעתיד.

ילדי האצילים למדו אצל אנשי הדת הנוצרים, שהחינוך נקבע אז על ידם. הם למדו קריאה וכתיבה, חשבון, לוגיקה, לשון, לימודים דתיים ולטינית שהייתה שפת התפילות בכנסייה.

לא מעט מבני האצולה גם הוכנו לשלטון ולחיים של לוחמים. רבים מהם למדו כיצד לנהוג כאבירים, כשהלימודים שלהם כוללים אמנויות לחימה ורכיבה על סוסים, לצד דרכי התנהגות, נימוסים של אבירים והתנהלות בהתאם למעמדם העתידי.

ילדי הכפר למדו עבודות ומלאכות כמו נפחות, חקלאות ובנייה בלבנים. מרביתם גם עבדו מגיל צעיר בעבודות כפיים, כמו עבודה חקלאית בשדה, או עבודות כרייה מפרכות במכרה.

ילדים מהערים ובני מעמד הביניים הוכשרו ללמוד מקצוע. את המקצוע הם לא למדו בבית ספר אלא אצל בעל מקצוע המבוגר. הנער נהג להתקבל כשוליה, כשהוא עובד בשירות המקצוען, בלי לקבל שכר. דווקא הוריו הם ששילמו לבעל המקצוע על הידע שהיקנה לו ובכך מממנים את לימודיו. כך למד הנער במשך שנים את רזי המקצוע, עד שיכול היה לעסוק בו כאיש מקצוע לכל דבר.

הבנות והנשים גם הן הופלו לרעה ולכן לא זכו לחינוך של ממש. מה שכן, הילדות למדו את מלאכות הבית, כמו לבשל מאכלים שונים, לתפור בגדים ולנקות. זה מה שעשו אז נשים ואת המלאכות הללו למדו הבנות. רק מי שרצו להקדיש את עצמן לדת ולהפוך לנזירות, זכו ללימודי הדת הנוצרית.


הנה הלימוד והחינוך בימי הביניים:

https://youtu.be/YJ_nLdWKjQc


כיצד הוא משתלב בתקופה הזו ובמאפייניה:

https://youtu.be/6EAMqKUimr8


וילדים הלומדים בימינו על ימי הביניים:

https://youtu.be/1k-LhWB4QaA

נראה שכן. מה שהתחיל בשנות ה-90, עם הכנסת מחשבים לכיתות בתי הספר, הולך ומבשיל לכיוון של מסך הטאבלט, המחובר לאינטרנט ומחליף את הילקוט עמוס הספרים והמחברות. טאבלטים שיחליפו את הספרות הקיימת לאחר שתעבור דיגיטציה ומעבר לספרים אלקטרוניים וישלבו אותה עם יכולות האינטרנט, יוכלו להחליף את סחיבת הספרים, האטלס, המילון, המחשבון וככל הנראה גם את חוברות העבודה והמחברות.

יכולת המחשוב של הטאבלטים תוכל לכלול ככל הנראה גם משחקים אינטראקטיביים, חידונים מסקרנים שיגדילו את המוטיבציה, מערכת מעקב תלמיד שתתאים לו את הלימוד ותתחשב יותר בקשייו הייחודיים, תאפשר גם ביצוע של מבחנים שיאפשרו למורה נתונים ומידע על בעיות בהוראה ובהבנת הכיתה ועוד.

מורים רבים שהתנסו בהוראה משולבת טאלבט במקום ילקוט, מדווחים שיש להם יותר גיוון בהוראה, הנוראה לא צריכה לעכב את התלמידים החזקים בגלל החלשים, הם דיווחו שמשך הזמן שיש להקדיש לכל נושא מתקצר ושהתלמידים לומדים לא מעט עוד לפני שהם מגיעים לכיתה.

ומצד שני אולי לא יהיו אלה טאבלטים. המגמה העכשווית היא של ירידה במכירות הטאבלטים. הם הולכים ומוחלפים בטלפונים חכמים גדולים המכונים "פאבלט". אלו מציעים את היתרונות של טאבלט ביחד עם היתרונות של טלפון חכם איכותי ומודרני - שניים במחיר של אחד. יתכן שהם או ממשיכיהם יהיו המכשירים שיחליפו את הילקוטים בעתיד.


הנה סרטון שמציג עולם לימודי בבית ספר ללא ילקוטים:

http://youtu.be/reLFdbjZYDI


מה שטאבלטים יכולים לתרום לחינוך:

https://youtu.be/buXG6heAEDE

לימוד ברשת הוא היום אחד הטרנדים הכי מוצדקים שיש. בית הספר, כמו שאאוריקה מוכיחה יום יום, הוא לא המקום הבלעדי ואולי אף לא הטוב ביותר ללמוד היום. הרשת מכילה חומרי לימוד לכל רמה ולכל תחום אפשרי. רק צריך לבחור ולהחליט שלא מתייאשים.

אגב, זה העניין העיקרי, כי היום לומדים ברשת ובחינם אפילו קורסים אקדמיים של האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בעולם. הצרה היא שכמעט כולם נושרים בדרך ובממוצע מדהים ומבייש - רק 5% מאלו שהתחילו קורס כזה מסיימים אותו...

נחזור אלינו. אוסף הסרטונים של אלי נצר "שיעורטון" מציע לימוד מתמטיקה לתיכון בצורה קלה וידידותית. אלי, מורה למתמטיקה בתיכון בתל אביב, שילב את המילים שיעור וסרטון ויוצר בכל נושא סרטון קצר שמסביר ומלמד בקלות את הבעיה.

היתרונות של הלימוד עם הסרטונים הללו הוא שכל אחד יכול ללמוד את הנושא שהוא צריך, בזמן, בקצב ובמקום המתאים לו.

באתר "שיעורטון" יש מגוון ענק של שיעורטונים מתמטיים. הללו מסודרים וממויינים לפי תוכניות הלימוד ושאלוני הבגרות השונים.

הצפייה בסרטונים היא לגמרי בחינם. הלומדים יוכלו למצוא בכל דף שאלון גם פתרונות מלאים לשאלות הבגרות במתמטיקה, כשהם ממויינים לפי נושאים. כול הכבוד אלי!


הנה המורה שמלמד מתמטיקה באמצעות סרטוני לימוד מקוונים, אלי נצר (עברית):

https://youtu.be/En9Iv-I1Gbc

האוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: universitas) היא בית ספר למדע ולמחקר - מוסד להשכלה גבוהה, שמעניק תארים אקדמיים ללומדים בו ומכשיר אנשי מדע: חוקרים ומרצים, שבתורם כדוקטורים ופרופסורים יכשירו את הסטודנטים הבאים.

האקדמיה היוונית, שנוסדה ב-387 לפני הספירה, ליד אתונה, נחשבת לאוניברסיטה הראשונה בהיסטוריה. לימדו בה בעיקר פילוסופיה, מתמטיקה וספורט.

הפילוסוף אפלטון, מייסד האוניברסיטה הראשונה, ראה את מטרת החינוך בלימוד האידאות, שכללו את הצדק, האמת, המוסר, החוכמה והיופי.

אגב, ותיקת האוניברסיטאות, שפועלת עד היום, היא אוניברסיטת אל-קרוויין שנמצאת בעיר פס שבמרוקו. היא הוקמה בימי הביניים, בשנת 859. האוניברסיטאות של אירופה נוסדו בימי הביניים, בערים איטלקיות קתוליות, כמו סלרנו, בה נוסד בית ספר לרפואה, בולוניה עם בית ספר למשפטים, ובפריז בה נוסד בית ספר לתאולוגיה ופילוסופיה.

מי שעמדה ברקע כל אלו הייתה הכנסייה שהייתה בעלת החסות והמרות על האוניברסיטאות של ימי הביניים. למעשה, הן נולדו מתוך המנזרים והכנסיות. בהתאם הונהגו באוניברסיטאות כאלה סממנים כמו לימודים בשפה הלטינית, מקצועות כמו דת, פילוסופיה ורפואה והן זכו אפילו לפטור ממיסים עירוניים - ממש כמו זה שנהגו ממנו הכנסיות הקתוליות באותן שנים. הסטודנטים של אותה תקופה אפילו התלבשו והסתפרו כמו כמרים וחוייבו להישאר רווקים...

במהלך מאות השנים הבאות ובסמוך למהפכה המדעית שפרחה בהן, הוביל מאבקן של האוניברסיטאות לאוטונומיה המבוקשת לשחרור מהדת. בניגוד לאינטרסים ולכובד הדת הנוצרית הקתולית, החלה האוניברסיטה לפרוח כמקום המלמד ועוסק במחקר מדעי, בלתי תלוי באמונה דתית ופועל לפי השיטה המדעית ותוך הטלת ספק, מודל שהוא מנוגד לחלוטין לתפיסה הדתית המקובלת באירופה.

לקראת העידן המודרני, הפכה האוניברסיטה למוסד להשכלה גבוהה ולמחקר, המעניק אמנם תארים אקדמיים ומכשיר אנשי מדע, אך עוסק גם בהכשרה של אנשי מקצוע, שאינם מדענים בלבד. מקצועות כמו מנהל עסקים ועבודה סוציאלית החלו לפרוח, כשהמרכיב המחקרי בהם, על אף קיומו, אינו החזק ביותר בפקולטות שכאלה.

כיום, בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית, הולכת ודועכת האקסקלוסיביות של האקדמיה בהנחלת הידע הזה. אם במקור נועדו האוניברסיטאית לקבץ את דור העתיד יחד ולהנחיל לו את הידע האוניברסלי הדרוש, כך שיוכל להשתלב בחברה, היום הולכים ומשתנים הצרכים והצריכה הללו. יותר ויותר צעירים לומדים בעצמם וסמוסדות אלטרנטיביים, מכווני מטרה, קריירה וזולים בהרבה - גם בכסף וגם בזמן.

מי שבאים היום בשערי האוניברסיטאות אינם בהכרח בני האליטות. כיום נשברה באופן מסוים החומה שהפרידה בין ההמון לידע. ההשכלה הגבוהה הפכה נגישה מאי-פעם ויותר צעירים הם בעלי תואר אקדמי. לימוד עצמי, למידה מרחוק ושוק עבודה שמחשיב את המקוריות, היצירתיות והניסיון הטכנולוגי של מי שגדל עם הטכנולוגיה ולאו דווקא למד עליה באוניברסיטה - כל אלה מערערים את המודל הקלאסי של השכלה גבוהה כדרך המלך לשוק העבודה האיכותי והמשתלם.

גם תחומי הידע החשובים לקריירה משתנים במהירות וגם התועלת החברתית והכלכלית בלימודים אקדמיים. משמעותי עוד יותר הוא השינוי במשוואה שתופסת לימודים אקדמיים ארוכים, כדרך מובנת מאליה למצוינות בקריירה שאינה מדעית. עולמות ההייטק מדגימים שוב ושוב עד כמה הקיבעון של מי ששהו יותר מדי בין כותלי האקדמיה, אינו עדיף מבחינתם על מי שנסגרו בחדרם בגיל ההתבגרות ופשוט למדו והגיעו לשליטה בתחומים טכנולוגיים שעניינו אותם.


הנה תולדות האוניברסיטאות בימי הביניים:

https://youtu.be/Ly9BPvFJfqo


תפקיד האוניברסיטאות:

https://youtu.be/jFCFqjovH3s


האוניברסיטאות הראשונות בעולם:

https://youtu.be/_rxQD1ENuHo


אוניברסיטאות ליגת הקיסוס - היוקרתיות ביותר באמריקה:

https://youtu.be/IR2kWD1bFOg


אוניברסיטת סטנפורד, שממנה יצאו מיזמי הייטק מהמצליחים בעולם:

https://youtu.be/x2WDVG0dvnE


ובחיוך - אם אתם באים ללמוד אז תבואו עם הנתונים הנכונים, טוב? (עברית)

https://youtu.be/sqZWYKPhN34

בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בקורסים אינטרנטיים מקוונים, הפתוחים לקהל הרחב, באופן חופשי. הקורס הראשון מסוג זה עלה לרשת בשנת 2008 ובתוך שנים ספורות הפך לפלטפורמת למידה מצליחה ואהודה ברחבי העולם.

שמו הרשמי של סוג הקורס הזה, "קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים", הוא שהיקנה לו את הכינוי "מוק" (MOOC), קיצור של שמו המלא באנגלית: "Massive open online course".

ב-MOOC עושים שימוש במדיות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, טקסטים כתובים, דרך וידאו, תמונות, בעיות לפתרון, תרגילים, פודקסטים ועוד. לצד כל אלה יש במוק אופייני לא פעם גם פורום המאפשר ללומדים להתייעץ בינם לבין עצמם ובמרצים ועוזרי ההוראה.

הגישה לאותם MOOCs היא פתוחה, דרך האינטרנט וכאמור ללא תשלום. מוק מהווה התפתחות נוספת של למידה מקוונת. התרומה העיקרית שבו היא האפשרות להוראה א-סינכרונית, בה לומדים הסטודנטים או התלמידים בזמן הנוח להם.

היתרון בשיעור א-סינכרוני שכזה (בו הקורסים מוקלטים וניתנים לצפייה על ידי הלומדים בזמן המתאים להם) על מדיה סינכרונית (בה המרצה או המורה מלמדים בזמן אמת את התלמידים), הוא האפשרות להשתתפות של מספר בלתי מוגבל של תלמידים ב"שיעור" ובכך להרחבת מעגל הלומדים.

ההנחה היא שאם המוקים יגיעו לכל פינות העולם, יתכן שיתגלו גאונים בפינות הפחות צפויות, במקומות שבהם האנשים לא היו לעולם מגיעים ללימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל.


הנה הסבר מהיר של ה-MOOC:

https://youtu.be/sfoI31u9sbE


ה-MOOC, הקורס פתוח מקוון מרובה המשתתפים:

https://youtu.be/b_N_NHbC80E


ועוד הסבר לשיטת הלימוד הזו:

https://youtu.be/eW3gMGqcZQc


הנה הרצאה של פרופ. דפנה קולר, שיצרה את האוניברסיטה המקוונת "קורסרה" (מתורגם):

https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes


והרצאה של 20 דקות על הלימוד בשיטות של ה-MOOC (עברית):

https://youtu.be/tblwhb2Ujl0?long=yes

הלמידה המקוונת היא למידה מרחוק, המתבצעת דרך האינטרנט. היא מאפשרת כיום ללומדים בכל פינה בעולם, ללמוד אצל הטובים שבמורים ובמרצים בעולם, מה שמסייע למי שמתגוררים במקומות שבהם האנשים לא ניתן להגיע או קשה מאוד ללמוד לימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל (מידע על כך תמצאו בתגית "למידה מרחוק").

אחת השיטות הפופולריות ללמידה מקוונת היא ה-MOOC, ז'אנר של קורס אינטרנטי מקוון הפתוח לקהל הרחב באופן חופשי. עושים בו שימוש בשיטות, מדיות וטכניקות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, דרך טקסטים כתובים, תמונות, סרטונים, תרגילים, פודקסטים ועוד.

כיום נפוצים והתחזקו משמעותית שירותי לימוד מקוונים ברמה אקדמית, כמו האתר Coursera, שהוקם על ידי פרופסורית ישראלית בארצות הברית והצליח להציע קורסים מהאוניברסיטאות היוקרתיות בעולם ומהחברות הטכנולוגיה המתקדמות ביותר, כדי להקנות השכלה אקדמית ומקצועית לכל תושבי העולם.

מצליח מאוד גם האתר Udemy, שהפך מעין מכללה עממית מקוונת, המאפשרת לכל בר-סמכא מטעם עצמו להעלות קורסים, לגבות תשלום דרכה וללמד את מי שמעוניינים בידע שהוא או היא מציעים.

את Udemy הקים צעיר טורקי שגדל בכפר מרוחק וללא אפשרויות לימוד מספקות של מחשבים. האינטרנט נראה לו מעולה כדי ללמוד אבל באותה תקופה לא הכיל כלים דיגיטליים ללימוד מרחוק בווידאו. אז הבחור החליט לפתח כלי כזה להמונים והצליח בגדול. יודמי היום הוא אתר פופולרי בו לומדים אנשים מכל העולם במחירים זולים במיוחד (כל כמה ימים יש מבצע בו ניתן לקנות בכמה עשרות שקלים קורסים שמחירם כמה מאות עד אלפי שקלים).


כך לומדים היום לבד - הלמידה המקוונת שמציעות פלטפורמות כמו Udemy אונליין:

https://youtu.be/0v2zbchiO3k


גם באוניברסיטה עם מודל משולב של לימוד פרונטלי וקורסים מקוונים (עברית):

https://youtu.be/to5u8_bwPvQ


ה-MOOC הוא אחת השיטות ללימוד חינמי מרחוק:

https://youtu.be/eW3gMGqcZQc


ומולו הלמידה המקוונת המיושנת מעידן הקורונה, שהעבירה את הכיתה לרשת וכשלה (עברית):

https://youtu.be/wmjECY9YQW4


זו למידה שיתופית, שהיא דרך ראויה פי כמה ללימוד מרחוק של כיתות (עברית):

https://youtu.be/gDanTwaDldI


הרצאה של מייסדת קורסרה על הלמידה המקוונת (מתורגם):

https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes


וביקורת על הלימודים מרחוק בתקופת הקורונה (עברית):

https://youtu.be/B-b60v5-nJk?long=yes

מלאלאה יוסופזאי (Malala Yousafzai), או מלאלה יוספזאי, היא בתו בת ה-17 של משורר ומחנך, שהפכה לגיבורה עולמית. היא התפרסמה במאבק שניהלה בארצה פקיסטן, כדי שילדות יוכלו לזכות להשכלה כמו של הבנים.

המאבק היה קשה, כיוון שבמדינה מוסלמית דתית ושמרנית, לא מאפשרים לבנות ללמוד בבית ספר ולרכוש השכלה. מצבה הפך עוד יותר קשה, לאחר שקיצוני מארגון הטליבאן ירה בראשה, כשהייתה בת 15, ופצע אותה קשה.

כדי להציל את חייה, הוטסה מלאלאה לבריטניה, גרמניה ולבסוף לארצות הברית. בכל המקומות הללו נאבקו הרופאים על חייה והצליחו להצילה.

לאחר שניצלה ממוות, הפכה הילדה האמיצה, הנחושה והחכמה, שדורשת שוויון והזדמנות לחיים הוגנים, לסמל בעולם החופשי. מלאלה הייתה לדוברת לא רשמית של הנשים המדוכאות בעולם והחלה לדרוש שכל בנות העולם יזכו ללמוד בבית-ספר ולרכוש השכלה.

בשנת 2015 היא זכתה לפרס נובל לשלום - הזוכה הצעירה ביותר בהיסטוריה בפרס. היא נוהגת לומר שאין הבדל בין גברים לנשים ושטרוריסטים חוששים מהשכלה, כי השכלה היא כוח ולכן הם גם מתנגדים להשכלת נשים.


הנה קדימון מתורגם של סרט מרגש על מלאלאה:

https://youtu.be/DWoZsG3Heeo


סיפורה בעברית:

https://youtu.be/bdH5DwC62eg?t=34s


מלאלה מסבירה את עמדותיה:

http://youtu.be/NIqOhxQ0-H8


דרכה בקצרה (מתורגם):

https://youtu.be/_na4S35-WUE


מצגת וידאו על מאבקה:

http://youtu.be/AgjN0h-N7WM


סיפור ניסיון ההתנקשות בחייה:

https://youtu.be/CXvs1vwiD0M


והחזרה לבית הספר אחרי ההבראה:

https://youtu.be/KFKpcyDKLX4

אנתרופוסופיה (Anthroposophy), בלטינית "חוכמת האדם", היא תפיסת עולם רוחנית ופילוסופית, השואפת לספק הבנה מקיפה של האדם והעולם, תוך שילוב בין מדע, אמנות ורוחניות.

פיתח אותה הפילוסוף האוסטרי רודולף שטיינר בתחילת המאה ה-20, כשמטרתו לחקור את הטבע האנושי והקוסמוס באמצעות שילוב של מדע, פילוסופיה ורוחניות.

האנתרופוסופיה פותחת בפני האדם המודרני מסלול להשקפת עולם אנושית ורוחנית חדשה. במרכזה ניצבת החשיבה והאישיות החופשית של האדם העצמאי, שביכולתו להתעלות להבנה ולניהול מוסרי של חייו, מתוך הרוחניות שבו.

כי טענתה של האנתרופוסופיה היא שמעבר לעולם הפיזי ישנם עולמות רוחניים, שכדי להכירם יכול כל אחד מאיתנו לפתח יכולות תפיסה רוחניות. שטיינר אף פיתח שיטות מדיטציה ותרגול רוחני, שנועדו למצוא דרך ולאפשר גישה פשוטה לידע זה.

לפי התפיסה האנתרופוסופית האדם הוא ישות מורכבת שבה נכלל לא רק הגוף הפיזי, אלא גם הגוף האתרי, שהוא כוח החיים, גוף אסטרלי המציע רגשות ותחושות וה"אני" הקשור במודעות העצמית.

במרכז האנתרופוסופיה מודגשת החשיבות של התפתחות רוחנית אישית וחופש אישי (אינדיבידואלי). זה בא ביחד עם שאיפה לאיזון ושילוב בין ההיבטים הרוחניים והמדעיים של החיים.

רעיונות האנתרופוסופיה השפיעו על שלל תחומים ויישומים מעשיים, החל מחינוך ולדורף הידוע שלה, הרפואה האנתרופוסופית, החקלאות הביו-דינמית ואפילו השפעה על אדריכלות ואמנות.

ובכל זאת, חובה לציין שבצד המשיכה אליה והשפעתה בעולם, האנתרופוסופיה מעוררת גם מחלוקת מסוימת. בעוד תומכיה רואים באנתרופוסופיה דרך להבנה מעמיקה וטובה יותר של האדם והעולם, גישה בה משתלבים מצוין הידע העתיק והתובנות המודרניות, מבקריה גורסים שיש בה רעיונות שהביסוס המדעי שלהם לא מבוסס מספיק ואף רואים בה פסבדו-מדע, מעין מדע בספק, שאינו עומד בכללי המחקר והשיטה המדעית.

ואף על פי כן, האנתרופוסופיה זכתה להשפיע באופן די משמעותי על תנועות ורעיונות חינוכיים, תרבותיים ואמנותיים שונים, במיוחד באירופה ובאמריקה הצפונית.


הנה תיאור קצר עם הבעד והנגד של האנתרופוסופיה:

https://youtu.be/_LwSM467GJ8


האם היטלר חשש ממייסד האנתרופוסופיה?

https://youtu.be/6JQxA-8499s


פודקסט על דרך האנתרופוסופיה (עברית):

https://youtu.be/4vhFZEiyOuw?long=yes


והרצאה על האנתרופוסופיה (עברית):

https://youtu.be/stRAqZbkztg?long=yes

בנג'מין בלום אמר בשנת 1984 שאם תלמיד יעבור ללמוד באופן אישי עם חונך, יעלה הציון שלו לאחוזון ה-98 של הכיתה. כיצד ניתן לעשות זאת? - ברור שניתן להושיב מורה עם כל תלמיד, כדי לגרום לו ללמוד היטב. אבל זה יקר מדי ולא מעשי. השיטה שעשויה לאפשר את זה היא שיטה שבה נוכל לגרום לכך שתהליך הלמידה ירגיש אישי, על אף שהוא אינו כזה. השיטה הזו היא של למידה מקוונת אישית (Personalized Online learning), שיטה שתחבר את יתרונות הלימוד האישי עם מורה פרטי, עם אלה של הלימוד המקוון, היעיל, הגמיש והזול להפליא.

חינוך אישי מקוון מופעל כיום ברשת בהיקפים הולכים וגדלים. הוא כולל שיעורים קצרים מאד, הרגשה של מורה ותלמיד אחד (על אף שלומדים רבים מרגישים בדיוק כך כלפי אותו סרטון ואותו מורה), מדי פעם עצירה כדי לשאול את הלומד שאלה ורק כשהוא חושב ומיישם את הידע שרכש בעזרת תשובות - הוא ממשיך בשיעור. השיעורים הם פחות להעברה של ידע ויותר כדי להגדיל אצל הלומדים את המוטיבציה והנחישות לרכוש אותו. בדרך כלל יש לכל קורס כזה גם פורומים שבהם מסייעים לומדים אחרים למי שמתקשה ושיוצרים אווירה של לימוד משותף גם למי שלומדים לבד. החכמים שבקורסים מקפידים על מועדי הגשה קבועים, על מנת ליצור מחויבות לתהליך הלימודי מצד הלומדים.

זה בדיוק מה שעשה סאל חאן ב"קאן אקדמי" שהוא הקים בהתחלה הכין את סרטוני השיעורים בעצמו ובהמשך עם צוות ואז גם מורים ומרצים מהעולם כולו. היום לומדים בו מיליונים. המורה יכול לשלוח את התלמידים לצפות בהרצאות ולעשות לאחר מכן תרגילים. יש אפשרות למעקב אחרי הצפיות והביצועים של התלמידים.

החינוך האישי בעתיד יאפשר לאנשים ללמוד בלי גבולות של מקום וזמן, בלי הגבלה של שעה מוגדרת ביום, או מגבלות כספיות. הוא לא נועד להחליף את הקשר עם המורה או התלמידים האחרים, אלא לפתור מגבלות שממקמות כיום כיתות גדולות מדי, מול מורה יחיד וכמעט חסר אונים.

היבט נוסף ומצוין של החינוך האישי הוא היכולת ללמוד את הלומדים. מערכת טכנולוגית שמתאימה ללומד תכנים, דרכי המחשה המותאמות ללומד והסברים שאינם גנריים, אלא תואמים את מגבלותיו ודרכי ההבנה המוצלחת יותר אצלו - כל אלה מייצרות למידה טובה בהרבה, המזכירה שיעור פרטי, רק שהיא גם מתבססת על דאטה וניתוח אלגוריתמי חכם, במקום ההכרח למצוא רק מורים מעולים.

ואולי החינוך האישי עובר בכלל במסלול של למידה עמוקה, בו האלגוריתם לומד את תחומי העניין, החוזקות וצורת הלימוד האפקטיבית והמועדפת על הלומד ומתאים לו את החומר וצורת ההוראה הטובה ביותר בשבילו? - על כך בעתיד.


הנה נסיונות לחפש דרכים לפרסונליזציה בהוראה מתקדמת (עברית):

https://www.youtube.com/watch?v=08zPDkfRnJw


האקדמיה של קאן, שמאפשרת לימוד אישי:

https://www.youtube.com/watch?v=/PY5VKiG_IXE


כך החינוך האישי עובד מול עשרות אלפי לומדים אבל מרגיש כמו שיעור פרטי:

https://www.youtube.com/watch?v=/tYclUdcsdeo


האתר קורסרה גם הוא עושה זאת:

https://www.youtube.com/watch?v=JWpxaCPwRwg


כלי פרסונליזציה טכנולוגיים מאפשרים ללמוד את הלומד היטב ולהתאים לו את חומר הלימוד והשיטות:

https://www.youtube.com/watch?v=6oLNLCO0vfI


מיזם שמבצע בזמן אמת התאמה של הלימודים לכל לומד ולומד:

https://www.youtube.com/watch?v=G9aGYbsZEaI


ומייסד אקדמיית קאן, קורא ללמידה כדי לדעת ולא כדי לעבור את המבחן (מתורגם):

https://www.youtube.com/watch?v=-MTRxRO5SRA

פְּלָנֵטָרִיוּם (Planetarium) הוא מתקן בו הצופים רואים הקרנה המדמה את שמי הלילה, לצד למידה על גרמי השמיים, תנועת כוכבי הלכת ומופעי כוכבים, לצד היכרות עם קבוצות הכוכבים, הגלקסיות ועצמים אסטרונומיים נוספים.

הפלנטריום הוא קונספט בידורי וחינוכי ותיק. לידתו סביב הפלנטריום הראשון, מתחילת המאה ה-20. תקופת הזוהר של הפלנטריום היא בסוף שנות ה-60, תקופה שזכתה לכינוי "עידן החלל" ובמהלכה התקיימה גם הנחיתה הראשונה על הירח.

המבקרים בפלנטריום יכולים ללמוד על נפלאות היקום ועל חקר החלל. ההקרנה היא על התקרה שצורתה לרוב היא של כיפה ועליה מוקרנות תמונות ברזולוציה גבוהה מאוד של הכוכבים והעצמים השמיימיים.

תוך הצפייה בפלנטריום זוכים לתחושה ויזואלית תלת-ממדית של מרחבי היקום. הקרנה אופטית של הכוכבים מאפשרת הדמייה מרהיבה של תנועת כיפת השמים.

יש הבדל בין הפלנטריום הקלאסי, שמתבסס על כדור מתכת מחורר ובו נורה המקרינה את צורות הכוכבים מבעד לנקבים זעירים, לפלנטריום הדיגיטלי שבו תוכנות מחשב המשמשות להקרנת כיפת השמיים ועל מה שנראה בה, לצד סרטים ואפקטים ויזואליים וקוליים שונים שיוצרים חווית צפייה מתקדמת עוד יותר.

אגב, אין לבלבל בין פלנטריום למצפה כוכבים. כי במצפה הכוכבים יהיה תמיד סוג של טלסקופ המאפשר צפייה אמיתית בכוכבים. בפלנטריום, לעומת זאת, לא מציעים צפייה כזו בגרמי שמיים.

קיימים אמנם מצפי כוכבים עם פלנטריום לצידם, אבל זה רחוק מלהיות תמיד כך.


#מה רואים בו?
לצד מופעי הכוכבים ותנועותיהם, מתארת ההדרכה בפלנטריום גם תופעות שמימיות שונות.

במקום מועברות לא פעם גם הרצאות אסטרונומיות, בהן אסטרונומים ומומחים הרצאות בנושאים שונים הקשורים לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה וחקר החלל.

יש ומוצגות שם חוויות של מציאות מדומה (Virtual Reality), המאפשרת למבקרים לחקור את החלל ועצמים שמימיים בו, באופן אינטראקטיבי וסוחף.

עוד מוקרנים לא פעם בפלנטריומים סרטים מדהימים, החל ממסעות בדיוניים בחלל ועד סרטי מדע תיעודיים.


הנה הפלנטריום:

https://youtu.be/nxDlkegwabM


הפלנטריום של בריסל בירת בלגיה:

https://youtu.be/vGayhMutwxw


מה רואים בפלנטריום?

https://youtu.be/zDD_Pv8Adqg


החוויה של ביקור בפלנטריום היא חינוכית, מדעית ומהנה:

https://youtu.be/zKYylgiTe3E


והפלנטריום הגדול ביותר בעולם שנבנה בסין:

https://youtu.be/tuffi6ZqKZs

יש בעולם מעל 6500 שפות שונות.

מביניהן, השפות הכי מדוברות בעולם הן סינית, אנגלית, ספרדית, ערבית ורוסית. כמות האנשים שמדברים שפות אלה היא הגדולה ביותר מכל שפה אחרת. סין היא המדינה בעלת האוכלוסיה הגדולה בעולם ולכן הסינית היא השפה שמספרית הכי הרבה מדברים בה. אנגלית הפכה במאה ה-20 לשפה הבינלאומית המנצחת ולכן רוב אזרחי העולם שמדברים שפה נוספת מדברים בה.


כך התפתחו שפות העולם (מתורגם):

http://youtu.be/iWDKsHm6gTA

טילי סמית', ילדה בת 11 מאנגליה, למדה בבית הספר שלה על תופעת הצונאמי, שבועיים לפני שהגיעה לחוף בפוקט שבתאילנד. ביום ששהתה על חוף הים בשנת 2005, היא זיהתה בועות בים וקצף רב ונסיגה של הים מהחוף.

טילי צרחה שהולך לבוא צונאמי. היא הזהירה את הרוחצים האחרים מגלי הענק המתקרבים והצילה את חייהם של מעל 100 אנשים. החוף שבו שחתה בפוקט היה מהחופים היחידים בפוקט, שבהם לא נהרג איש.


הנה סיפור תושייתה של טילי סמית' אל מול הצונאמי:

http://youtu.be/E0yrONL1Q3g


אפילו ההיסטוריה יודעת לספר על נסיגת הים שקודמת לצונאמי (מתורגם):

https://youtu.be/Wx9vPv-T51I


כיצד תינצלו מצונאמי ומדוע הים נסוג לפני צונאמי:

https://youtu.be/7EDflnGzjTY


ואנימציה שבה ניתן לראות כיצד הים נסוג בהתקרב צונאמי:

https://youtu.be/YpKUhSk2Ff0

העיקרון המרכזי בחינוך ולדורף (Waldorf education), המכונה גם חינוך שטיינר, הוא בנייה ותרומה להתפתחות הוליסטית, כלומר שלימה של הילד. כזו שמתייחסת לא רק ליכולות הלימודיות שלו, אלא תורמת ומחזקת גם את ההיבטים הרגשיים, הרוחניים והפיזיים שלו.

כוונת השיטה הזו ומערכת החינוך שהיא מציעה, היא לראות את הילד ואת התפתחותו הטבעית. במקום להעביר את התלמיד בפס הייצור של מערכת החינוך המערבית, המתבסס על חינוך שבלוני ואחיד, בישיבה מול שולחן ובתוך כיתה, יוצאים בחינוך ולדורף אל המרחבים שבחוץ, אל הטבע ואל מה שהוא מציע, מלמד ומראה לילד ולמתבגר.

כגישה חינוכית, פותחה שיטת חינוך ולדורף תוך התבססות על הפילוסופיה החינוכית של האנתרופוסופיה (ראו בתגית "אנתרופוסופיה"). פיתח אותה הפילוסוף האוסטרי רודולף שטיינר, בשנת 1919, תוך התבססות על תורת האנתרופוסופיה שגם אותה הוא פיתח, בשילוב רעיונות רוחניים ומדעיים שונים.

את שמו, "חינוך ולדורף", קיבל הזרם משמו של בית-הספר הראשון שהוקם ברוח הגישה החינוכית החדשה. זה היה בעיר שטוטגרט שבגרמניה, בבית-הספר לילדי העובדים במפעל הסיגריות "ולדורף-אסטוריה".

תומכי שיטת ולדורף טוענים ומראים זה שנים שהיא מטפחת אצל הילד יצירתיות וחשיבה עצמאית, לצד כישורים חברתיים חזקים. כבר שנים שהם זוכים ומצביעים על מגמת פופולריות הולכת וגוברת של שיטת החינוך שלהם בעולם.

מנגד, ןעם כל הפופולריות, יש ומובעת כלפיה גם ביקורת. יש המדברים בחשש על ההכנה הלא מספקת או החוסרים ללומדים בה, לקראת לימודים גבוהים באקדמיה והשכלה גבוהה בכלל. לצידם ישנם חוקרים ואנשי חינוך המערערים או לפחות מטילים ספק בבסיס המדעי של חלק מהרעיונות שעליהם מבוססת השיטה.


#העקרונות של חינוך ולדורף
בבתי ספר ולדורף תוכנית הלימודים מאורגנת סביב שלבי התפתחות של 7 שנים. כל שלב כזה מתמקד בהיבטים משתנים של צמיחה והתפתחות הילד.

עיקרון מרכזי ומוביל בחינוך ולדורף הוא תפיסה של התפתחות הוליסטית, כוללת, של הילד, תפיסה שמתייחסת, בנוסף ליכולות הלימודיות ה"רגילות", גם להיבטים רגשיים, פיזיים ורוחניים.

השימוש בטכנולוגיה בכיתות הנמוכות שבבתי ספר ולדורף הוא נמוך יחסית. במקומם יש העדפה לחוויות למידה מוחשיות ועבודה עם חומרים טבעיים.

בנוסף, הגישה מדגישה את הלמידה החווייתית, עם דגשים גם על יצירתיות ופיתוח הדמיון. לשם כך, משולבים כאן בתוך הלימודים אמנויות, מוסיקה ומלאכות יד.

מצד ההוראה, עוד מאפיין ייחודי הוא המחנך הראשי של התלמידים, שנשאר עם אותה קבוצת תלמידים למשך כמה שנים ולא מתחלף תדירות. שיטה זו מאפשרת למורה ולתלמיד יצירת קשרים עמוקים והמורים זוכים בהבנה מעמיקה של צורכי כל תלמיד.

גם בהערכת התלמידים יש שוני מהלימודים בבית ספר רגיל. בחינוך ולדורף הערכות לתלמידים נעשית בדרך כלל פחות בציונים מספריים ויותר באמצעות תיאורים מילוליים מפורטים שכותב כל מורה על כל תלמיד. המטרה של הערכת התלמידים בדרך זו היא לספק תמונה מקיפה ומדויקת יותר של התפתחות כל תלמיד.


הנה הסבר על מה זה ולדורף? (עברית)

https://youtu.be/2EpT8wgPJns


גננת מספרת על הקסם של הגן האנתרופוסופי (עברית):

https://youtu.be/j4zUPW6Q64Q


תיאור קצר של עולם האנתרופוסופיה:

https://youtu.be/_LwSM467GJ8


כתבת טלוויזיה על החינוך האנתרופוסופי (עברית):

https://youtu.be/rLtHZHFDdhw


עדות על בית הספר האנתרופוסופי (עברית):

https://youtu.be/FUnDRSBd9LM


סיפורה של שיטת ולדורף:

https://youtu.be/BkrgkslnD9g


ותלמידים מהאנתרופוסופיה עונים על שאלות (עברית):

https://youtu.be/asca8IoD1HY?long=yes

הכל החל כשגרטה ת'נברג (Greta Thunberg), ילדה שוודית חכמה ורק בת 15, החליטה למחות מול הפרלמנט בארצה ולומר את מה שרבים מרגישים - "המנהיגים נוהגים כמו ילדים!".

בעצם, במקום להתחיל את שנת הלימודים, היא מחתה והפגינה מול הפרלמנט של שוודיה ודרשה ממנו להצטרף להסכם האקלים שנחתם בפריז ולתרום את חלקה למאבק במשבר האקלים. בהדרגה היא הצליחה למשוך את תשומת הלב של התקשורת לנושא זה.

כוכבה כפעילה סביבתית דרך כשנאמה על במת האו"ם ונזפה בשגרירים מכל העולם, על אוזלת ידם בקשר לעתיד כדור הארץ. זעמה העיקרי היה על העובדה שגם המבוגרים שמדברים ומכירים בבעיה ובקטסטרופה המתפתחת למול עינינו, לא עושים דבר.

היא סיפרה בעבר שבגיל 11 היא הפסיקה לדבר ולאכול ובתוך חודשיים איבדה 10 קילוגרמים ממשקלה. בהמשך היא אובחנה בתסמונת אספרגר שעל הרצף האוטיסטי, מ-OCD ומיוטיזם שעוצר את הדיבור והוא נובע מהפרעה נוירולוגית. היא מדברת, כך אמרה אז, רק כשהיא סבורה שהדבר הכרחי. "עכשיו זה אחד מאותם רגעים!" היא הטעימה.

מאז הפכה ת'ונברג, שמגדירה את עצמה ברשתות החברתיות כ"פעילה סביבתית רדיקלית עם אספרגר", לסמל של מאבק הילדים בעולם המבוגרים הציני, שמתעלם מבעיית האקלים ומעדיף את ההווה שלו, על העתיד שלהם.

בשלב מסוים התפשט "אפקט גרטה" בעולם כולו. האשטג נוצר לו ברשת ותלמידים בהמון מקומות קיימו הפגנות ושביתות כנגד מדיניות האקלים של הממשלות שלהם. עיתונים ומגזינים מהחשובים בעולם הקדישו לה כתבות מקיפות וסיקרו בהערכה את התופעה.

הפעילות המדהימה שלה נובעת מכך שהיא רואה את שינויי האקלים כאיום קיומי. בשנת 2021 משבר האקלים מתגלה במלוא הדרו ההרסני, אבל כמה שנים לפני כן כמעט איש לא דיבר על הזיהום הסביבתי וכולם המשיכו בחייהם כרגיל. "האוטיסטים", היא נהגה לומר, "הם הנורמלים. מי שמוזרים הם כל השאר - אלה שלא דואגים לעולם."


הנה כתבת טלוויזיה בעברית על הילדה שמשנה מציאות (עברית):

https://youtu.be/cREDB7DRBAs


הנאום הגדול של גרטה (מתורגם):

https://youtu.be/X6qG-WIAxeU


מצעד אקלים בישראל (עברית):

https://youtu.be/k6l9GoHsa4s


גרטה מקבלת פרס ומקדישה אותו לשימור היערות (מתורגם):

https://youtu.be/27h1Kdx5dc4


סיפור המחאה שהפכה לסערה עולמית:

https://youtu.be/ZOJ51zJJ6kc


ההשראה שהיא נותנת לילדים ומבוגרים בכל העולם:

https://youtu.be/uRgJ-22S_Rs


מחאה אחרת בנושא היא השלכת עוגה על ה"מונה ליזה" של אמן שרצה טיפול במשבר האקלים (עברית):

https://youtu.be/WRHum03fZwc


וסיפורה בהרצאת טד עם אמונותיה (מתורגם):

https://youtu.be/EAmmUIEsN9A?long=yes

סביר שנמשיך ללכת לבית הספר עוד הרבה שנים. אין תחליף לחוויה החינוכית ולמפגש עם החברים שמעניק בית הספר. אבל למידת העתיד תהיה שונה בתכלית ממה שאנו מכירים כיום. ואלה לא רק המכשירים והציוד המשוכלל שיעמדו לרשות מורי העתיד כדי ללמד, כי יחד עם הלימוד בבית הספר יתבצעו יותר ויותר לימודים מרחוק ויותר לימודים בקצב אישי של כל תלמיד. גם כשתלמיד חולה הוא לא יהיה חייב להפסיד את השיעורים וגם כשהמורה ירצה בכך, הוא יוכל לשלוח חומרי לימוד לתלמידים, לנהל שיעורים מקוונים, לבדוק שיעורים ולבחון את הכיתה - הכל ברשת.

הלימודים בבית ובבית הספר יהיו הרבה יותר מחוברים. הספרים והמחברות יעברו ללא ספק לשיטות אלקטרוניות חדשות, בנוסח הטאבלטים והלפטופים של היום. מכאן שכל מה שנעשה בבית הספר יהיה נגיש גם בבית, בלי תיקים במשקל כבד ובלי מחיקות בסוף השנה. כל החומר יעבור ויישמר בענן שברשת וכך הכל יהיה נגיש מכל מקום - מבית הספר ועד לבית, בחופשה ומביתו של חבר.


הנה ניסיון לתאר את הלימודים ובית הספר העתידי:

http://youtu.be/reLFdbjZYDI


צריך לזכור שתחזיות כאלה כבר התבדו בעבר - הרי בעבר צפו שב-2018 חצי מכיתות התיכון בעולם יהיו אונליין:

https://youtu.be/vTngg8YqoN4


העתיד קרוב יותר, עם לוח חכם, כיתה שניתן לסדר בכל צורה והמון מחשבים:

http://youtu.be/mPUfwX4Nqy8


כך רואה את כיתות העתיד חברת הטכנולוגיה מיקרוסופט:

https://youtu.be/aJu6GvA7jN8


חינוך במטאוורס - היקום הווירטואלי של העתיד:

https://youtu.be/KLOcj5qvOio


ותיאור של הכיתה העתידית והמשוכללת ביותר שאין בה מסך רגיל אחד:

http://youtu.be/uZ73ZsBkcus

שיטת פומודורו (Pomodoro Technique) היא טכניקה המאפשרת ללמוד היטב למבחן, להכין שיעורים, עבודות או למידה עצמית. יתרונה המשמעותי הוא בביטול הסחות הדעת בזמן הלימוד וכפתרון מצוין למי שמתקשים בלימוד ממושך.

טכניקת פומודורו מאפשרת להצליח לשבת ולהתרכז בלימודים, ללא הסחות דעת ועם פרסים קטנים בדמות הפסקות קבועות המאפשרות לנו "ממתקים" של כמה דקות לעשות את מה שאנחנו אוהבים.

טכניקת פומודורו פותחה בסוף שנות ה-80 על ידי פרנצ'סקו סירילו. את ההשראה לשם השיטה הוא שאב מהטיימר בצורת עגבנייה שבו סירילו השתמש ללמידה כסטודנט באוניברסיטה.


#יתרונות הפומודורו
פדגוגית השיטה מתבססת על למידה אינטרוולית, במשכי זמן קצרים שנקראים Pomodoro, מהמילה האיטלקית לעגבנייה. זו למידה בספרינטים קצרים וקבועים באורכם שמגדילה את היכולת שלנו ללמוד ולזכור את החומר היטב.

הגאונות בלמידה הזו הוא שבמשכי הזמן הקצרים אנו מתחייבים שלא לעסוק או להתפתות לשום פעילות אחרת - לא טלפון, לא אתרים באינטרנט, לא אפליקציות ואפילו לא פיפי... את כל אלה עושים רק בהפסקות בנות כמה דקות, בין הספרינטים של הלימוד.

היתרון הנוסף של השיטה קשור באופן בו המוח שלנו פועל. מחקרים הראו שבכל לימוד אנו נוטים לזכור טוב את התחלת הלימוד, מה שמכונה "אפקט הראשוניות" ואת סופו ("אפקט האחרונות"). אמצע הלימוד לצערנו הרבה פחות זכיר לנו.

וכאן באה עוד הברקה - הלמידה האינטרוולית של מקבצים בני פחות מחצי שעה מאפשרת לנו יותר התחלות וסופי לימוד ומכאן שהמוח יזכור הרבה יותר מהחומר ובצורה טובה יותר. בינגו!


#השיטה
הלימוד לפי השיטה כולל את השלבים הבאים:

1. בוחרים מטלה לימודית.
2. מכוונים טיימר ל-25 דקות (מה שנקרא פומודורו) ומתחילים בביצוע המטלה.
3. בתום הזמן הטיימר יצלצל ואתם זוכים בממתק סמלי, כלומר 5 דקות הפסקה שתוכלו להקדיש למה שאתם מאוד אוהבים או צריכים.
4. חוזרים ארבע פעמים על תהליך 25 הדקות לימוד ו-5 דקות מנוחה.

אחרי ארבעת הפומודורו וההפסקות שביניהם, לוקחים הפסקה של חצי שעה ואפשר להמשיך שוב מהתחלה.

ואגב, יש המוסיפים גם רישום של רשימת To do list, או "לעשות היום". כך תוכלו להעריך את המאמצים שבפניכם ולסמן V לאחר השלמת כל משימה.


הנה הסבר שיטת פומודורו (עברית):

https://youtu.be/EGTDGh0LRDw


טיפים לפומודורו מוצלח:

https://youtu.be/qb2K0IkmDVc


טיימר פומודורו עם הפסקות ומוסיקה ללמידה:

https://youtu.be/PHFMySIU-_w


של שעתיים עם הפסקה של 5 אחרי כל 25 דקות:

https://youtu.be/IUXNiDJJ_9s