שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו אפקט פיגמליון?
אנו היהודים מייחסים לרב שלמה קרליבך את האימרה "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו". ואכן היום אנו יודעים שהשפעת האופן שבו תופס מבוגר משמעותי את הילד היא אדירה. יש לכך גם אישורים במדע החינוך ובמחקר הפסיכולוגי.
"אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect) הוא שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית, המעמידה במרכז החינוך, העצמה והאימון האישי את "הכוח של הציפיות" או האמונה באדם, שמקדמת אותו מאוד.
האפקט הזה מדבר על כך שאם נחזק את התלמיד, הילד הפרטי או מישהו יקר לנו ונבליט את האמונה שהוא עתיד להצליח ולצמוח, יביאו העידוד, החיזוקים והאמונה ביכולותיו למוטיבציה גדולה אצלו ולהתקדמות של ממש, בלימודיו, בקריירה או בחייו בכלל.
למשל בחינוך, מסביר אפקט פיגמליון שאם מורה מצפה מתלמידיו להצליח ומאמין בהם, יגביר הדבר את המוטיבציה שלהם וישפר את הישגי הלומדים באופן משמעותי, גם הרבה אחרי שלא יהיה איתם.
הרעיון מסתדר היטב עם דמות המורה המעצב שרבים פוגשים בבית הספר היסודי, דמות מחנכת שגרמה לתלמיד להנעה עצמית ולהתכווננות להצלחה ולהשקעה משמעותיים. ככל שמורים כאלה מצפים מתלמידיהם ליותר, כך אפקט פיגמליון יהפוך משמעותי יותר ויביא לכך שהנבואה תגשים את עצמה והתלמידים אכן יענו על הציפיות של המורים ויצליחו.
"אפקט פיגמליון" הוכח בניסוי מפורסם שביצעו החוקרים רוזנטל וג'יקובסון ובו הראו שמורים שקיבלו מידע והאמינו לו, על כך שכמה תלמידים אקראיים בכתתם הם בעלי בעלי פוטנציאל לימודי גבוה והם צפויים להתקדם, יצרו בהתנהגותם כלפי תלמידים אלו שיפור משמעותי בהישגי התלמידים הללו.
אפקט פיגמליון נקרא גם "אפקט רוזנטל", על שם החוקר המרכזי באותו ניסוי המפורסם, שהשפיע מאד על עולם ההוראה.
ואגב, הרעיון שציפיותיו של אדם עשויות להשפיע על התנהגות הזולת, מקורו במיתוס ששורשיו עוד בתרבות היוונית והרומית. הוא גם זה שהקנה לאפקט פיגמליון את שמו. תוכלו להכיר אותו בתגית "פיגמליון". מסופר בו על פיגמליון הפַּסָּל, שיצר את פסל האישה האידאלית ואז התאהב בפסל שיצר. הוא כה האמין ואהב את הפסל עד שאלת האהבה והיופי, אפרודיטה, הפכה את הפסל לאישה של ממש.
הנה סרטון על אפקט פיגמליון (מתורגם):
https://youtu.be/vTyvv6VnfcI
הסבר פשוט של אפקט פיגמליון (עברית):
https://youtu.be/hJIBLUTaKwQ
ציפיות יוצרות הצלחה:
https://youtu.be/sZZs5atIGDU
סיפורו של הממציא הדגול אדיסון מדגים זאת היטב (מתורגם):
https://youtu.be/qgTGUUB7uys
עוד הסבר על אפקט פיגמליון:
https://youtu.be/3brv_x5RN_8
סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
אפקט פיגמליון השפיע גם על העולם העסקי:
https://youtu.be/9Wl_MZc1cTU
כמו גם על הניהול:
https://youtu.be/Ihol-e93v58
ועוד על האפקט פיגמליון והאגדה שנתנה לו את שמו:
https://youtu.be/GVrZiohlby4
מה זה הום סקולינג או חינוך ביתי?
הום סקולינג (Homeschooling), או חינוך ביתי, הוא שיטת חינוך שבה הורים או אפוטרופוסים בוחרים לחנך את ילדיהם בבית במקום לשלוח אותם לבית ספר רגיל, כלומר מסורתי.
חינוך ביתי הוא כשמו, מתבצע בדרך כלל בבית. לעתים אלו מורים פרטיים, אך בדרך כלל ההורים הם שלוקחים על עצמם את האחריות העיקרית ללמד את ילדיהם בהום סקולינג.
הלימוד הוא של מקצועות יסוד עד אקדמיים, כמו לארגן לילדים הזדמנויות להתחברות עם ילדים אחרים שלומדים בחינוך ביתי ולפעילויות חברתיות שאינן בין כותלי בית ספר.
החינוך הביתי יכול ללבוש צורות רבות. אחד מיתרונותיו היא היכולת להתאימו לצרכיו ולתחומי העניין האישיים של כל ילד. לצורך ההוראה, ההורים יכולים להשתמש במגוון משאבים, כגון ספרי לימוד, קורסים מקוונים, תוכנות חינוכיות ואתרי אינטרנט ובכך לעצב תכנית לימודים העונה על המטרות החינוכיות של ילדם.
חינוך ביתי הוא חוקי במדינות רבות, כולל ישראל, ארצות הברית, קנדה, בריטניה ומדינות שונות נוספות. אך לכל מדינה יש את החוקים והתקנות המסדירים בה את החינוך הביתי, בצורות שונות. בדרכים ומינונים משתנים בכל מדינה ומדינה, משפחות חינוך ביתי עשויות להידרש להירשם בממשלה או לעמוד בדרישות חינוכיות מסוימות.
ארה"ב קיימת כיום שיטת חינוך נוספת ושמה "חינוך ביתי משולב". שיטה זו דוגלת בחלוקה שבועית בין שיעורים בכיתה לבין למידה בבית. במרבית בתי הספר המשולבים בארה"ב לומדים הילדים יומיים-שלושה בביה"ס ושאר הלימודים מתקיימים בבית.
#איך נפתרת הבעיה החברתית של ילדים בחינוך ביתי?
הורים בחינוך ביתי יכולים לתת מענה לצרכים החברתיים של ילדיהם בכמה דרכים, כגון:
הצטרפות לקבוצות חינוך ביתי או שיתופי פעולה - הורים יכולים להצטרף לקבוצות חינוך ביתי מקומיות או שיתופי פעולה, המארגנות מפגשים קבועים, טיולי שטח ואירועים חברתיים לילדים בחינוך ביתי. קבוצות אלו מספקות הזדמנות לילדים לתקשר עם בני גילם ולהכיר חברים.
פעילויות מחוץ לבית הספר - הורים יכולים לרשום את ילדיהם לפעילויות מחוץ לבית הספר כמו קבוצות ספורט, שיעורי מוזיקה, שיעורי ריקוד, מועדוני אמנות או ארגונים לשירות קהילתי. פעילויות כאלו מספקות הזדמנות לילדים לקיים אינטראקציה עם בני גילם בעלי תחומי עניין דומים ולפתח חברויות.
עבודה התנדבותית - הורים יכולים לעודד את ילדיהם לעבוד בעבודות התנדבותיות. הזדמנויות להתנדבות ניתן למצוא בספריות, בתי חולים, מרכזים קהילתיים וארגונים אחרים ללא מטרות רווח. התנדבות לא רק עוזרת לילדים לפתח מיומנויות חברתיות, אלא היא גם מספקת תחושת מטרה ועוזרת להם לפתח אמפתיה וחמלה כלפי אחרים.
מפגשים ותאריכי משחק - הורים יכולים לארגן לילדיהם מפגשים עם משפחות אחרות בחינוך ביתי או עם ילדים מהשכונה שלהם. זה יכול לספק הזדמנות לילדים לפתח חברויות וללמוד מיומנויות חברתיות.
קהילות מקוונות - הורים בחינוך ביתי יכולים גם להשתמש בקהילות ובפורומים מקוונים כדי ליצור קשר עם משפחות אחרות של חינוך ביתי. קהילות מקוונות שכאלה יכולות לספק תמיכה ומשאבים, כמו גם הזדמנויות לילדים לתקשר עם תלמידי בית אחרים.
בסך הכל, הורים יכולים להבטיח שלילדיהם בחינוך ביתי יהיו הזדמנויות להתרועע ולתקשר עם אחרים על ידי ניצול משאבים והזדמנויות שונות הזמינות בקהילות שלהם.
הנה החינוך הביתי בעולם:
https://youtu.be/aG4B273EhyI
מהו חינוך ביתי (עברית):
https://youtu.be/WblwVB1oXn0
ילדים שלומדים בחינוך ביתי (עברית):
https://youtu.be/fMlcCQzl2Jo
ואם לילדים מספרת על החינוך הביתי (עברית):
https://youtu.be/i402wlQJR1Y
מהי הכיתה ההפוכה?
"כיתה הפוכה" (Flipped classroom) היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. אם בשיטה הרגילה של ההוראה המסורתית לומדים הילדים בכיתה ומתרגלים בבית, במודל "הכיתה ההפוכה" הם לומדים בבית ומתרגלים בכיתה. הלימוד בבית הוא עצמי והתרגול בכיתה הוא אישי או משותף.
זוהי שיטת הוראה שבה התלמידים לומדים בבית ובעצמם, מסרטונים ומחומרי לימוד בענן. לאחר שלמדו לבד בבית, הם מגיעים לכיתה ופוגשים את המורה. בכיתה הם דנים בחומר, מתרגלים באופן עצמאי ובקבוצות ושואלים שאלות. המורה מכוון, מסייע, מנחה, מקדם ומעודד כל תלמיד ותלמיד ברמתו - לחשיבה על החומר הנלמד.
הכיתה ההפוכה מאפשרת להקדיש זמן לבעיות של התלמיד, לדברים שאינו מבין ולהפנמה של הידע שנרכש בבית, במקום לרכוש אותו בכיתה מפי המורים. כך המורה מפנה זמן רב לעבודה עם תלמידים מתקשים, להטלת משימות מתקדמות למתקדמים ובאופן כללי נוצר יותר זמן לעבוד עם התלמיד במקום לדקלם לו בכיתה את החומר הנלמד.
היתרונות של השיטה הזו הם עצומים. סרטונים, במיוחד הקצרים יותר, נוחים יותר ללימוד. ניתן לעצור, לשוב ולשמוע שוב ושוב קטע קשה או את כל השיעור, מורים יכולים לתת סרטונים טובים של מומחים או מורים אחרים, התלמידים יכולים לצפות בסרטונים בכל מקום ומכשיר אפשרי ועוד.
אבל מעבר ליתרונות המיידיים יש ללמידה ההפוכה חשיבות עצומה בממד נוסף ובעל משמעות. מורי ההווה מלמדים ילדים שיחוו עתיד שונה משמעותית ממה שאנו מכירים כיום. אם יהיו להם כלים, הבנה והרגלים של לימוד עצמי, הם יוכלו ללמוד בעתיד דברים רבים בעצמם ולהתקדם בשוק העבודה הרבה יותר ממי שלא זכה לכלים כאלו. מקצועות העתיד יחייבו יכולות כאלה והלימוד העצמי המקוון יהפוך יותר ויותר משמעותי והכרחי להצלחה.
השיטה משנה עוד פאן מוכר ובעייתי מהלימוד הרגיל. במקום שיעניקו המורים תשומת לב רבה מאד לתלמידים הבולטים והחזקים בכיתה, מאפשרת הלמידה ההפוכה למורה למקד את מאמציו בתלמידים המתקשים והזקוקים לו יותר. המתקדמים יוכלו לתרגל בעצמם ולהתקדם וליצור - השאר יוכלו להבין.
מניסויים השוואתיים שונים שנערכו על השפעת השיטה על התוצאות והציונים של תלמידים שלמדו בהן, הסתבר שהשיטה שיפרה באופן דרמטי את ההישגים. במיוחד הוכח הדבר במחקר ניסויי רציני ומקיף שנערך בתיכון אמריקאי בשם קלינטונדייל, בו התוצאות שופרו ביותר כתוצאה מהמעבר ללמדיה הפוכה.
הנה הסבר של גישת הכיתה ההפוכה:
https://youtu.be/4a7NbUIr_iQ
ובעברית, למי שצריך:
https://youtu.be/8xCnzavNiM4
כך מודל "הכיתה ההפוכה" שינה את השיעורים בתיכון קלינטונדייל:
https://youtu.be/SWt5dgOoysU
הלמידה ההפוכה משנה את הדברים במיוחד במונחים של חלל וזמן - איפה ומתי לומדים מה:
https://youtu.be/BfsLbGgUMDU
והכיוון שאליו הולך החינוך המודרני:
https://youtu.be/nA1Aqp0sPQo
מה זה גיימיפיקציה או מישחוק התורמים ללימוד, שיווק ועסקים?
גיימיפיקציה (Gamification), או גמיפיקציה, בעברית מִשְׂחוּק או משחקיות, היא שיטה שבה יכולים ומכוונים תלמידים ולומדים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק.
זה נעשה על ידי שילוב של מרכיבי משחק בחינוך והנעת הלומדים ללמידה מוצלחת ומהנה יותר. המשחוק מאפשר בעצם להעצים את הלומד, תוך כדי שיפור הלמידה והעשרת תהליך הלמידה.
המישחוק מטרתו היא לעודד אנשים לאמץ שיטות וטכניקות כאלה בהוראה ובפיתוח אמצעי לימוד ובכך לשפר תהליכי הוראה וחינוך.
מחקרים רבים מראים שכשמכניסים ללימוד מרכיבים של הנאה וחווייה, הענקת תארים, מדליות, נקודות, באדג'ים, אמצעים, משוב מהיר ותפקידים, כל אלה מוסיפים מוטיביציה ומוכנות מצד הלומד להשקיע הרבה מעבר להשקעה שהיו מוכנים לתת ללא המשחקיות ושאר המרכיבים התחרותיים וההישגיים הללו.
למעשה, מדובר בשיפור של הוראה, הכשרה ועוד הקשרים שמטבעם לא כוללים משחק, על ידי שימוש בטכניקות של עיצוב משחקים ושיטות ממשחקי חשיבה.
גם מדידה ומעקב מתמידים אחרי קשיי, ביצועי, הישגי והתקדמותו של הלומד ישפרו את הלימוד. הם יאפשרו זאת הרבה יותר טוב מהבחינות המיושנות והמרכזיות כל כך בלימוד המודרני.
מה שעוד יסייע לחינוך העתידי והטוב יותר הוא החינוך הגלובלי, שבו כולם לומדים מכל העולם ביחד. בעולם שבו ממילא הכל מקושר להכל וכל אזרח בעולם מקושר לכל מקום, גם החינוך יוכל ויאפשר בעתיד לכולם ללמוד מול כל העולם, בעזרת הטכנולוגיה והרשת.
חינוך מנותק מהעולם, המסתגר בתרבות המקומית בלבד, הולך ונעשה פחות ופחות מתאים לעולם של ימינו ואף יזיק לתלמידים בעתיד.
ואגב, גיימיפיקציה כיום היא לא רק בחינוך. השיטה והרעיונות שלה הולכים ומשתלבים גם בעסקים, בשיווק, בהכשרת עובדים למקומות עבודה וכדומה.
הנה הסבר המושג גיימיפיקציה (עברית):
https://youtu.be/e-CadQ3bLUk
פרסומת של אפליקציית משחק מעולה ללימוד פסנתר:
https://youtu.be/yzSpZCayDSk
הדברים שגמיפיקציה משתמשת בהם להעשרת ההוראה:
http://youtu.be/xr_K5VED7lY
היתרונות של משחקי המחשב שאותם ניתן לסחוף אל החינוך:
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מִשְׂחוּק - כך עושים זאת נכון:
http://youtu.be/vInCVUIiq6g
גם בעסקים ועבודה:
http://youtu.be/C3NU5ND5VHc
הנה משחק שבאמצעותו לומדים חובשים בצבא ומשפרים את יכולותיהם:
https://youtu.be/yFcaHPdl1dE
והנה סרט ארוך על הגיימיפיקציה בחינוך:
http://youtu.be/1flS0tNmY-8?long=yes
מהי הסקרנות?
הסקרנות (Curiosity) היא תכונה המובילה אותנו לדעת, לחקור ולהבין דברים שאיננו יודעים ושדרכה אנו לומדים, מתקדמים ומבינים את הדברים.
מילת הקוד היא פערים. הסקרנות מתעוררת בעת שיש פער בין מה שאדם מעוניין לדעת ובין מה שהוא יודע.
הסקרנות מתגלה כבר בגיל צעיר מאוד.
התבוננות פשוטה על תינוקות חושפת די מהר עד כמה הם סקרנים. עם העניין שלהם בדברים ואינספור שאלות של "למה...?" רבים חשים שרק פעוטות וילדים הם סקרנים. סטטיסטית יש בכך ודאי לא מעט צדק, אך ניתן להישאר סקרנים גם כשמתבגרים.
לא מעט מבוגרים ממשיכים ומשתדלים להישאר סקרנים. רבים מהם אף עוסקים בהמשך חייהם במקצועות שבהם הסקרנות מעניקה להם יתרון.
אילו מקצועות? - שאלה טובה: הסקרנות היא הבסיס לעיסוקים כמו אמנות, מדע, הומור, משחק ופעילויות דומות. ליצנים או שחקנים בוגרים נראים לנו כילדים שלא התבגרו. אבל רבים מהתחום יספרו לכם שגם מדענים ואמנים הם כאלה.
אם אתם הורים, נסו שלא לומר לילדים שלכם כל הזמן "מספיק!" או "די!" על הניסיונות המוזרים שהם עושים, על הרעש או על הגועל שאתם חשים כשהם חוקרים את העולם שמסביב. ככה מגדלים, או לפחות לא מעלימים להם את הסקרנות.
מכל מקום, זה לא שהסקרנות נעלמת אצלנו כשאנו מתבגרים. אנחנו ממשיכים להיות סקרנים או לפחות להמ'יך ולתת דרור לחקר העולם, אבל פחות מסתכנים כדי ללמוד ולרכוש ידע חדש. אם ילד מוכן ולא נרתע מלסכן ולהרוס דברים כדי להבין או לגלות על דברים שמסקרנים אותו, המבוגר הממוצע, שהתוודע להשלכות של מעשיו, יעז ויסתכן הרבה פחות כדי ללמוד.
ואגב, זה לא רק הגיל שמפחית את גילויי הסקרנות שלנו. גם המומחיות נוטה לרסן אותה. כשבני אדם הופכים מומחים, הם נוטים לאבד את התשוקה והסקרנות להמשיך ולחקור ולגלות. משום כך תמיד יאיימו הצעירים הנלהבים בכל תחום על המומחים הוותיקים. הם סקרנים וחדורי תשוקה להצליח וללמוד, בעוד הוותיקים כבר הצליחו.
הסקרנות היא אחת התכונות החשובות בהן זכינו בראשית האבולוציה והיא העניקה למין האנושי יתרון עצום על כל המינים האחרים. תודות לה גילו ראשוני האדם הקדמון תגליות כמו איזה פרי הוא טוב לאכילה ומתי הוא זמין, איפה מסתתר הציד הכי טוב, איזה מפל מציע את המים הטובים ואיך להדליק אש עם שתי אבנים.
כשהסקרנות נתנה יתרון לסקרני האדם הקדמון על פני הלא סקרנים, ברור שהיא הלכה והתפשטה במין האנושי. היא הועברה לצאצאים והפכה לבסיס לתגליות, להמצאות, ליצירות האמנות, להנדסה ולמחקר.
מוחית, מערכת התגמול היא זו שמעורבת גם בלמידה המונעת מסקרנות. כשאנו לומדים משהו שעניין אותנו מראש, הפעילות המוחית שלנו היא באזורי המוח שבהם פעילה במיוחד מערכת התגמול. כל למידה יכולה לעורר עוד סקרנות ולמידה נוספת וכך הלאה. הסקרנות היא המניע והלמידה היא התגמול. אנחנו נקרא לזה סיפוק אבל הדופמין שאנחנו מייצרים בהצלחת הלמידה הוא העניין.
הסקרנות היא שמושכת אותנו לסרטי מתח, לספרי בלשים וכדומה. הדברים שהכי מסקרנים אותנו יכילו הפתעות, ראיות מעורפלות או דברים שמעבר להיגיון. זו גם הסיבה שאנו כל כך מתעניינים בצירופי מקרים שלכאורה אין בהם כל היגיון אבל אנחנו מנסים למצוא אותו.
זו הסיבה שרכילות, שמועות ותיאוריות קונספירציה כל כך תופסים.
למימוש הסקרנות צריך למקד את הקשב. קשה לפתור ולפצח בעיה כשאנו מאזינים לשירים או כשהטלוויזיה עובדת. לכן רבים מאיתנו יעידו שהם מצליחים למצוא פתרונות ורעיונות דווקא במקלחת.
אז סקרנות היא התשוקה והמניע לידע, לגילוי ולמחקר מדעי. אבל היא גם זו שנותנת לנו השראה ליצירה אמנותית פורצת דרך, ליזמות ולפיתוח שיפתור בעיה שאיש לא פתר לפנינו.
הנה הסקרנות האנושית ונפלאותיה (מתורגם):
https://youtu.be/tbX6aMfPtEw
עוצמתה של הסקרנות והריגוש שהיא מייצרת לאנושות:
https://youtu.be/VOVmVMJEhg8
המחקר המדעי המונע מסקרנות (מתורגם):
https://youtu.be/PlytMrKfOFA?long=yes
איך להפעיל את הסקרנות שלנו? (מתורגם)
https://youtu.be/OMDVTZ-ycaY?long=yes
הרצאה על סקרנות ועל הדרך ללמד רובוטים להיות סקרנים (עברית):
https://youtu.be/SZjXMcsAObg?long=yes
ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על חשיבות הסקרנות לקידמה האנושית (עברית):
https://youtu.be/w9HdKXSRMn4?long=yes
מה עושים עם כשלונות?
הכישלון הוא מה שכל מי שרוצה להצליח יהיה חייב לפגוש, מעת לעת. רוברט קנדי אמר פעם ש"רק מי שמעז להיכשל בגדול יוכל גם להצליח בגדול."
הוא לא נעים אבל כישלון, אם רק נרצה, הוא גם הדבר שיכול להוביל אותנו למקום הנכון, אחרי שהגענו למקום או למצב שגוי. הנרי פורד, מייסד יצרנית הרכב פורד ומי שכל התעשייה המודרנית נהנית מהמצאת פס הייצור שהוא תרם ושינה את עולם התעשייה לעד, אמר פעם ש"כישלון הוא הזדמנות לנסות שוב, בצורה אינטליגנטית יותר...". משמע, אל תפחדו מכישלונות, כי הם אחת הדרכים הטובות לשפר ולהגיע למקום הכי טוב, זה שכמעט אף אחד שלא נכשל, עוד לא הגיע אליו.
החוכמה היא לא להתייאש אחרי שנכשלים. אם מבינים שהכישלון הוא חלק מהדרך להצלחה, אז יודעים להתמודד עם כל הקשיים שהוא מביא איתו. קונפוציוס, הפילוסוף הסיני הדגול, אמר כבר ש"התהילה הגדולה שלנו היא לא להצליח לא להיכשל, אלא להתרומם אחרי כל כישלון כזה".
גם משקיעים ואנשי קרנות הון סיכון, המתמחים בהשקעות בתחום ההייטק יאשרו שהם מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו פעם, מתוך הנחה שהכישלון לימד אותם לקחים חשובים ויגלה להם שגיאות שעשו בעבר, כך שהפעם, במיזם הנוכחי, זה שבו ישקיעו, היזמים שנכשלו כבר יימנעו משגיאות העבר, אלה שיזם חדש לא יודע עליהם מספיק.
כישלונות אם כן הם אחת הבעיות הגדולות שבהן נתקלים בני אדם בדרך להצלחה. חשבו על זה - כמעט אצל כל מצליחן תראו שהוא שרד בדרכו למעלה גם כישלונות קשים, שהסבו לו הפסדים, צער והרבה תסכול. מי שמתגבר על אלה, מסיק מסקנות ולומד את שגיאותיו, אך ממשיך הלאה בניסיונותיו להתקדם, סופו להצליח.
אז חשוב לדעת ש-99 אחוז מההצלחה בנויה על הכישלונות שלנו, כמו שאמר הממציא האמריקאי צ'ארלס קטרינג. גם נזכור ש"עונת הכישלון היא הזמן הטוב ביותר לזרוע את זרעי ההצלחה", משפט של המיסטיקן ההודי ומי שהפיץ את בשורת היוגה במערב, פָּארָמָאהָאנְסָה יוֹגאָנָנְדָה.
הנה התפקיד של הכישלונות שלנו בהצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/eBz7iUJu9UM
סרטון השראה צעקני על איך לנהוג כדי להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/3j48pw5GBjM
השראה תוכלו לקבל מסטיב ג'ובס, המתאר איך התמודד עם כישלון פיטוריו מ-Apple, החברה שייסד (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
עוד מצליחנים שעברו כשלונות קשים ועלו מהם לגדולה (מתורגם):
https://youtu.be/FSDxnGNefNk
האם תמיד חייב להיות שם צעקן שילמד אתכם להיות יוזמים ויזמים? (מתורגם)
https://youtu.be/fPyUaO-TNBk
כך או כך - היום יש המון הרצאות של יזמים שנכשלו וחולקים מסקנות ותובנות חשובות לעתיד (עברית):
https://youtu.be/qvNyxTsCk1k?long=yes
ומכישלונות חשוב ללמוד... (פספוסים)
https://youtu.be/-GJFSmpZjCw?long=yes
מהי יזמות?
מהי מוטיבציה?
מוטיבציה (Motivation) או בעברית הנעה, היא התהליכים שמניעים אותנו לעבר מטרה מסוימת.
אנשים בעלי מוטיבציה הם אנשים שמכוונים להשגת המטרה ולא מרפים ממנה. אין ספק שמוטיבציה היא אחד התנאים החשובים להשגת המטרות שלנו בחיים. מי שלא יהיה מצויד במוטיבציה מספקת, לא יוכל להגשים את חלומותיו ולהשיג את היעדים שלפניו.
הנה סרטון שנותן מוטיבציה וממליץ לא להרפות לרגע (מתורגם):
https://youtu.be/D9jgWm0sgpw
סרטון מוטיבציה מתורגם שמסביר על מה צריך להתגבר ואיך כדאי לחשוב כשרוצים להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/GDuUcsINWSI
עוד אחד עם תרגום שמדרבן לא לעצור לרגע, על אף הקשיים:
https://youtu.be/q0gg8uD3d_U
ומשמעות - הרצאה חשובה על מה שנותן מוטיבציה להצליח וגם מאפשר אותה (מתורגם):
https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes
מה זו אינטליגנציה רגשית?
אינטליגנציה רגשית (EQ) היא מרכיב באישיות שלנו שהגדרתו לא מוסכמת לחלוטין ואף נוטה להשתנות מעת לעת. כללית נגדיר את האינטליגנציה הרגשית כיכולת לנהל רגשות נכון. מסתבר שניהול טוב של הרגשות שלנו ורגשות הסובבים אותנו מהווה יתרון עצום ולעתים קרובות אף גדול יותר מזה של האינטליגנציה הרגילה (IQ). היתרון הזה בא לידי ביטוי במגוון תחומים, מקריירה ועד לזוגיות, יחסים במשפחה ועם החברים שלנו. אפשר לומר שאינטליגנציה רגשית היא מרכיב משמעותי באושר שלנו.
אם בעבר נחשבה האינטליגנציה שהמדד שלה הוא ה-IQ, לגורם העיקרי שמשפיע על הצלחתם של בני אדם, התקבל במחקר לפני כמה עשורים ממצא מוזר שהגישה המקובלת לא הצליחה להסביר. המחקר מצא ש-70% מהביצועים הטובים היו דווקא של אנשים בעלי IQ ממוצע ורגיל בעוד הביצועים של בעלי IQ גבוה היו משמעותית נמוכים יותר.
המחקר הזה עורר שאלות רבות והוביל לשלל תיאוריות ומחקרים. זאת עד שנמצא המשתנה החסר ביכולת לנבא טוב יותר הצלחה. החוקר והסופר דניאל גולמן טבע את המונח "אינטליגנציה רגשית". לאחר שבחן מחקרים רבים של מדענים שונים, הוא הגדיר את המושג החדשני וביצע בעצמו מחקר פורץ דרך בנושא. האינטליגנציה הרגשית מסבירה את הדרך שבה אנו מתנהגים במצבים חברתיים מורכבים ומקבלים החלטות אישיות.
מחקרים שנערכו מאז מצביעים על אינטליגנציה רגשית כמרכיב המשמעותי ביותר שמסביר את ההצלחה של אנשים מצוינים. שוב ושוב נמצא שמעל 85 אחוז מהאנשים המפורסמים בכישורים הגבוהים שלהם מצוידים במה שיוגדר כאינטליגנציה רגשית גבוהה.
דיונים רבים מתקיימים על מרכיבי האינטליגנציה הרגשית. בין המרכיבים שניתן בכל מקרה לכלול באינטליגנציה הרגשית נמצא מודעות עצמית, שליטה עצמית, כישורים חברתיים, מוטיבציה ואמפתיה.
הנה האינטליגנציה הרגשית:
https://youtu.be/weuLejJdUu0
מה דעתכם - האם לאנגרי בירדס יש אינטליגנציה רגשית?
https://youtu.be/pFkRbUKy19g
גם זיהוי של תקשורת בלתי מילולית עם אנשים וילדים יכול למשל לסייע:
https://youtu.be/2ML9EynVqLY
גם בקריירה האינטליגנציה הרגשית היא מרכיב קריטי להתקדמות:
https://youtu.be/MepJp7KpaH4
ואיך האינטליגנציה הרגשית שלכם?
https://youtu.be/dmz9Yb9dWck
הסבר מקיף סרט תיעודי על אינטליגנציה רגשית:
https://youtu.be/n6MRsGwyMuQ?long=yes
אנו היהודים מייחסים לרב שלמה קרליבך את האימרה "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו". ואכן היום אנו יודעים שהשפעת האופן שבו תופס מבוגר משמעותי את הילד היא אדירה. יש לכך גם אישורים במדע החינוך ובמחקר הפסיכולוגי.
"אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect) הוא שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית, המעמידה במרכז החינוך, העצמה והאימון האישי את "הכוח של הציפיות" או האמונה באדם, שמקדמת אותו מאוד.
האפקט הזה מדבר על כך שאם נחזק את התלמיד, הילד הפרטי או מישהו יקר לנו ונבליט את האמונה שהוא עתיד להצליח ולצמוח, יביאו העידוד, החיזוקים והאמונה ביכולותיו למוטיבציה גדולה אצלו ולהתקדמות של ממש, בלימודיו, בקריירה או בחייו בכלל.
למשל בחינוך, מסביר אפקט פיגמליון שאם מורה מצפה מתלמידיו להצליח ומאמין בהם, יגביר הדבר את המוטיבציה שלהם וישפר את הישגי הלומדים באופן משמעותי, גם הרבה אחרי שלא יהיה איתם.
הרעיון מסתדר היטב עם דמות המורה המעצב שרבים פוגשים בבית הספר היסודי, דמות מחנכת שגרמה לתלמיד להנעה עצמית ולהתכווננות להצלחה ולהשקעה משמעותיים. ככל שמורים כאלה מצפים מתלמידיהם ליותר, כך אפקט פיגמליון יהפוך משמעותי יותר ויביא לכך שהנבואה תגשים את עצמה והתלמידים אכן יענו על הציפיות של המורים ויצליחו.
"אפקט פיגמליון" הוכח בניסוי מפורסם שביצעו החוקרים רוזנטל וג'יקובסון ובו הראו שמורים שקיבלו מידע והאמינו לו, על כך שכמה תלמידים אקראיים בכתתם הם בעלי בעלי פוטנציאל לימודי גבוה והם צפויים להתקדם, יצרו בהתנהגותם כלפי תלמידים אלו שיפור משמעותי בהישגי התלמידים הללו.
אפקט פיגמליון נקרא גם "אפקט רוזנטל", על שם החוקר המרכזי באותו ניסוי המפורסם, שהשפיע מאד על עולם ההוראה.
ואגב, הרעיון שציפיותיו של אדם עשויות להשפיע על התנהגות הזולת, מקורו במיתוס ששורשיו עוד בתרבות היוונית והרומית. הוא גם זה שהקנה לאפקט פיגמליון את שמו. תוכלו להכיר אותו בתגית "פיגמליון". מסופר בו על פיגמליון הפַּסָּל, שיצר את פסל האישה האידאלית ואז התאהב בפסל שיצר. הוא כה האמין ואהב את הפסל עד שאלת האהבה והיופי, אפרודיטה, הפכה את הפסל לאישה של ממש.
הנה סרטון על אפקט פיגמליון (מתורגם):
https://youtu.be/vTyvv6VnfcI
הסבר פשוט של אפקט פיגמליון (עברית):
https://youtu.be/hJIBLUTaKwQ
ציפיות יוצרות הצלחה:
https://youtu.be/sZZs5atIGDU
סיפורו של הממציא הדגול אדיסון מדגים זאת היטב (מתורגם):
https://youtu.be/qgTGUUB7uys
עוד הסבר על אפקט פיגמליון:
https://youtu.be/3brv_x5RN_8
סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
אפקט פיגמליון השפיע גם על העולם העסקי:
https://youtu.be/9Wl_MZc1cTU
כמו גם על הניהול:
https://youtu.be/Ihol-e93v58
ועוד על האפקט פיגמליון והאגדה שנתנה לו את שמו:
https://youtu.be/GVrZiohlby4
הום סקולינג (Homeschooling), או חינוך ביתי, הוא שיטת חינוך שבה הורים או אפוטרופוסים בוחרים לחנך את ילדיהם בבית במקום לשלוח אותם לבית ספר רגיל, כלומר מסורתי.
חינוך ביתי הוא כשמו, מתבצע בדרך כלל בבית. לעתים אלו מורים פרטיים, אך בדרך כלל ההורים הם שלוקחים על עצמם את האחריות העיקרית ללמד את ילדיהם בהום סקולינג.
הלימוד הוא של מקצועות יסוד עד אקדמיים, כמו לארגן לילדים הזדמנויות להתחברות עם ילדים אחרים שלומדים בחינוך ביתי ולפעילויות חברתיות שאינן בין כותלי בית ספר.
החינוך הביתי יכול ללבוש צורות רבות. אחד מיתרונותיו היא היכולת להתאימו לצרכיו ולתחומי העניין האישיים של כל ילד. לצורך ההוראה, ההורים יכולים להשתמש במגוון משאבים, כגון ספרי לימוד, קורסים מקוונים, תוכנות חינוכיות ואתרי אינטרנט ובכך לעצב תכנית לימודים העונה על המטרות החינוכיות של ילדם.
חינוך ביתי הוא חוקי במדינות רבות, כולל ישראל, ארצות הברית, קנדה, בריטניה ומדינות שונות נוספות. אך לכל מדינה יש את החוקים והתקנות המסדירים בה את החינוך הביתי, בצורות שונות. בדרכים ומינונים משתנים בכל מדינה ומדינה, משפחות חינוך ביתי עשויות להידרש להירשם בממשלה או לעמוד בדרישות חינוכיות מסוימות.
ארה"ב קיימת כיום שיטת חינוך נוספת ושמה "חינוך ביתי משולב". שיטה זו דוגלת בחלוקה שבועית בין שיעורים בכיתה לבין למידה בבית. במרבית בתי הספר המשולבים בארה"ב לומדים הילדים יומיים-שלושה בביה"ס ושאר הלימודים מתקיימים בבית.
#איך נפתרת הבעיה החברתית של ילדים בחינוך ביתי?
הורים בחינוך ביתי יכולים לתת מענה לצרכים החברתיים של ילדיהם בכמה דרכים, כגון:
הצטרפות לקבוצות חינוך ביתי או שיתופי פעולה - הורים יכולים להצטרף לקבוצות חינוך ביתי מקומיות או שיתופי פעולה, המארגנות מפגשים קבועים, טיולי שטח ואירועים חברתיים לילדים בחינוך ביתי. קבוצות אלו מספקות הזדמנות לילדים לתקשר עם בני גילם ולהכיר חברים.
פעילויות מחוץ לבית הספר - הורים יכולים לרשום את ילדיהם לפעילויות מחוץ לבית הספר כמו קבוצות ספורט, שיעורי מוזיקה, שיעורי ריקוד, מועדוני אמנות או ארגונים לשירות קהילתי. פעילויות כאלו מספקות הזדמנות לילדים לקיים אינטראקציה עם בני גילם בעלי תחומי עניין דומים ולפתח חברויות.
עבודה התנדבותית - הורים יכולים לעודד את ילדיהם לעבוד בעבודות התנדבותיות. הזדמנויות להתנדבות ניתן למצוא בספריות, בתי חולים, מרכזים קהילתיים וארגונים אחרים ללא מטרות רווח. התנדבות לא רק עוזרת לילדים לפתח מיומנויות חברתיות, אלא היא גם מספקת תחושת מטרה ועוזרת להם לפתח אמפתיה וחמלה כלפי אחרים.
מפגשים ותאריכי משחק - הורים יכולים לארגן לילדיהם מפגשים עם משפחות אחרות בחינוך ביתי או עם ילדים מהשכונה שלהם. זה יכול לספק הזדמנות לילדים לפתח חברויות וללמוד מיומנויות חברתיות.
קהילות מקוונות - הורים בחינוך ביתי יכולים גם להשתמש בקהילות ובפורומים מקוונים כדי ליצור קשר עם משפחות אחרות של חינוך ביתי. קהילות מקוונות שכאלה יכולות לספק תמיכה ומשאבים, כמו גם הזדמנויות לילדים לתקשר עם תלמידי בית אחרים.
בסך הכל, הורים יכולים להבטיח שלילדיהם בחינוך ביתי יהיו הזדמנויות להתרועע ולתקשר עם אחרים על ידי ניצול משאבים והזדמנויות שונות הזמינות בקהילות שלהם.
הנה החינוך הביתי בעולם:
https://youtu.be/aG4B273EhyI
מהו חינוך ביתי (עברית):
https://youtu.be/WblwVB1oXn0
ילדים שלומדים בחינוך ביתי (עברית):
https://youtu.be/fMlcCQzl2Jo
ואם לילדים מספרת על החינוך הביתי (עברית):
https://youtu.be/i402wlQJR1Y
"כיתה הפוכה" (Flipped classroom) היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. אם בשיטה הרגילה של ההוראה המסורתית לומדים הילדים בכיתה ומתרגלים בבית, במודל "הכיתה ההפוכה" הם לומדים בבית ומתרגלים בכיתה. הלימוד בבית הוא עצמי והתרגול בכיתה הוא אישי או משותף.
זוהי שיטת הוראה שבה התלמידים לומדים בבית ובעצמם, מסרטונים ומחומרי לימוד בענן. לאחר שלמדו לבד בבית, הם מגיעים לכיתה ופוגשים את המורה. בכיתה הם דנים בחומר, מתרגלים באופן עצמאי ובקבוצות ושואלים שאלות. המורה מכוון, מסייע, מנחה, מקדם ומעודד כל תלמיד ותלמיד ברמתו - לחשיבה על החומר הנלמד.
הכיתה ההפוכה מאפשרת להקדיש זמן לבעיות של התלמיד, לדברים שאינו מבין ולהפנמה של הידע שנרכש בבית, במקום לרכוש אותו בכיתה מפי המורים. כך המורה מפנה זמן רב לעבודה עם תלמידים מתקשים, להטלת משימות מתקדמות למתקדמים ובאופן כללי נוצר יותר זמן לעבוד עם התלמיד במקום לדקלם לו בכיתה את החומר הנלמד.
היתרונות של השיטה הזו הם עצומים. סרטונים, במיוחד הקצרים יותר, נוחים יותר ללימוד. ניתן לעצור, לשוב ולשמוע שוב ושוב קטע קשה או את כל השיעור, מורים יכולים לתת סרטונים טובים של מומחים או מורים אחרים, התלמידים יכולים לצפות בסרטונים בכל מקום ומכשיר אפשרי ועוד.
אבל מעבר ליתרונות המיידיים יש ללמידה ההפוכה חשיבות עצומה בממד נוסף ובעל משמעות. מורי ההווה מלמדים ילדים שיחוו עתיד שונה משמעותית ממה שאנו מכירים כיום. אם יהיו להם כלים, הבנה והרגלים של לימוד עצמי, הם יוכלו ללמוד בעתיד דברים רבים בעצמם ולהתקדם בשוק העבודה הרבה יותר ממי שלא זכה לכלים כאלו. מקצועות העתיד יחייבו יכולות כאלה והלימוד העצמי המקוון יהפוך יותר ויותר משמעותי והכרחי להצלחה.
השיטה משנה עוד פאן מוכר ובעייתי מהלימוד הרגיל. במקום שיעניקו המורים תשומת לב רבה מאד לתלמידים הבולטים והחזקים בכיתה, מאפשרת הלמידה ההפוכה למורה למקד את מאמציו בתלמידים המתקשים והזקוקים לו יותר. המתקדמים יוכלו לתרגל בעצמם ולהתקדם וליצור - השאר יוכלו להבין.
מניסויים השוואתיים שונים שנערכו על השפעת השיטה על התוצאות והציונים של תלמידים שלמדו בהן, הסתבר שהשיטה שיפרה באופן דרמטי את ההישגים. במיוחד הוכח הדבר במחקר ניסויי רציני ומקיף שנערך בתיכון אמריקאי בשם קלינטונדייל, בו התוצאות שופרו ביותר כתוצאה מהמעבר ללמדיה הפוכה.
הנה הסבר של גישת הכיתה ההפוכה:
https://youtu.be/4a7NbUIr_iQ
ובעברית, למי שצריך:
https://youtu.be/8xCnzavNiM4
כך מודל "הכיתה ההפוכה" שינה את השיעורים בתיכון קלינטונדייל:
https://youtu.be/SWt5dgOoysU
הלמידה ההפוכה משנה את הדברים במיוחד במונחים של חלל וזמן - איפה ומתי לומדים מה:
https://youtu.be/BfsLbGgUMDU
והכיוון שאליו הולך החינוך המודרני:
https://youtu.be/nA1Aqp0sPQo
גיימיפיקציה (Gamification), או גמיפיקציה, בעברית מִשְׂחוּק או משחקיות, היא שיטה שבה יכולים ומכוונים תלמידים ולומדים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק.
זה נעשה על ידי שילוב של מרכיבי משחק בחינוך והנעת הלומדים ללמידה מוצלחת ומהנה יותר. המשחוק מאפשר בעצם להעצים את הלומד, תוך כדי שיפור הלמידה והעשרת תהליך הלמידה.
המישחוק מטרתו היא לעודד אנשים לאמץ שיטות וטכניקות כאלה בהוראה ובפיתוח אמצעי לימוד ובכך לשפר תהליכי הוראה וחינוך.
מחקרים רבים מראים שכשמכניסים ללימוד מרכיבים של הנאה וחווייה, הענקת תארים, מדליות, נקודות, באדג'ים, אמצעים, משוב מהיר ותפקידים, כל אלה מוסיפים מוטיביציה ומוכנות מצד הלומד להשקיע הרבה מעבר להשקעה שהיו מוכנים לתת ללא המשחקיות ושאר המרכיבים התחרותיים וההישגיים הללו.
למעשה, מדובר בשיפור של הוראה, הכשרה ועוד הקשרים שמטבעם לא כוללים משחק, על ידי שימוש בטכניקות של עיצוב משחקים ושיטות ממשחקי חשיבה.
גם מדידה ומעקב מתמידים אחרי קשיי, ביצועי, הישגי והתקדמותו של הלומד ישפרו את הלימוד. הם יאפשרו זאת הרבה יותר טוב מהבחינות המיושנות והמרכזיות כל כך בלימוד המודרני.
מה שעוד יסייע לחינוך העתידי והטוב יותר הוא החינוך הגלובלי, שבו כולם לומדים מכל העולם ביחד. בעולם שבו ממילא הכל מקושר להכל וכל אזרח בעולם מקושר לכל מקום, גם החינוך יוכל ויאפשר בעתיד לכולם ללמוד מול כל העולם, בעזרת הטכנולוגיה והרשת.
חינוך מנותק מהעולם, המסתגר בתרבות המקומית בלבד, הולך ונעשה פחות ופחות מתאים לעולם של ימינו ואף יזיק לתלמידים בעתיד.
ואגב, גיימיפיקציה כיום היא לא רק בחינוך. השיטה והרעיונות שלה הולכים ומשתלבים גם בעסקים, בשיווק, בהכשרת עובדים למקומות עבודה וכדומה.
הנה הסבר המושג גיימיפיקציה (עברית):
https://youtu.be/e-CadQ3bLUk
פרסומת של אפליקציית משחק מעולה ללימוד פסנתר:
https://youtu.be/yzSpZCayDSk
הדברים שגמיפיקציה משתמשת בהם להעשרת ההוראה:
http://youtu.be/xr_K5VED7lY
היתרונות של משחקי המחשב שאותם ניתן לסחוף אל החינוך:
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מִשְׂחוּק - כך עושים זאת נכון:
http://youtu.be/vInCVUIiq6g
גם בעסקים ועבודה:
http://youtu.be/C3NU5ND5VHc
הנה משחק שבאמצעותו לומדים חובשים בצבא ומשפרים את יכולותיהם:
https://youtu.be/yFcaHPdl1dE
והנה סרט ארוך על הגיימיפיקציה בחינוך:
http://youtu.be/1flS0tNmY-8?long=yes
מושגים בחינוך
הסקרנות (Curiosity) היא תכונה המובילה אותנו לדעת, לחקור ולהבין דברים שאיננו יודעים ושדרכה אנו לומדים, מתקדמים ומבינים את הדברים.
מילת הקוד היא פערים. הסקרנות מתעוררת בעת שיש פער בין מה שאדם מעוניין לדעת ובין מה שהוא יודע.
הסקרנות מתגלה כבר בגיל צעיר מאוד.
התבוננות פשוטה על תינוקות חושפת די מהר עד כמה הם סקרנים. עם העניין שלהם בדברים ואינספור שאלות של "למה...?" רבים חשים שרק פעוטות וילדים הם סקרנים. סטטיסטית יש בכך ודאי לא מעט צדק, אך ניתן להישאר סקרנים גם כשמתבגרים.
לא מעט מבוגרים ממשיכים ומשתדלים להישאר סקרנים. רבים מהם אף עוסקים בהמשך חייהם במקצועות שבהם הסקרנות מעניקה להם יתרון.
אילו מקצועות? - שאלה טובה: הסקרנות היא הבסיס לעיסוקים כמו אמנות, מדע, הומור, משחק ופעילויות דומות. ליצנים או שחקנים בוגרים נראים לנו כילדים שלא התבגרו. אבל רבים מהתחום יספרו לכם שגם מדענים ואמנים הם כאלה.
אם אתם הורים, נסו שלא לומר לילדים שלכם כל הזמן "מספיק!" או "די!" על הניסיונות המוזרים שהם עושים, על הרעש או על הגועל שאתם חשים כשהם חוקרים את העולם שמסביב. ככה מגדלים, או לפחות לא מעלימים להם את הסקרנות.
מכל מקום, זה לא שהסקרנות נעלמת אצלנו כשאנו מתבגרים. אנחנו ממשיכים להיות סקרנים או לפחות להמ'יך ולתת דרור לחקר העולם, אבל פחות מסתכנים כדי ללמוד ולרכוש ידע חדש. אם ילד מוכן ולא נרתע מלסכן ולהרוס דברים כדי להבין או לגלות על דברים שמסקרנים אותו, המבוגר הממוצע, שהתוודע להשלכות של מעשיו, יעז ויסתכן הרבה פחות כדי ללמוד.
ואגב, זה לא רק הגיל שמפחית את גילויי הסקרנות שלנו. גם המומחיות נוטה לרסן אותה. כשבני אדם הופכים מומחים, הם נוטים לאבד את התשוקה והסקרנות להמשיך ולחקור ולגלות. משום כך תמיד יאיימו הצעירים הנלהבים בכל תחום על המומחים הוותיקים. הם סקרנים וחדורי תשוקה להצליח וללמוד, בעוד הוותיקים כבר הצליחו.
הסקרנות היא אחת התכונות החשובות בהן זכינו בראשית האבולוציה והיא העניקה למין האנושי יתרון עצום על כל המינים האחרים. תודות לה גילו ראשוני האדם הקדמון תגליות כמו איזה פרי הוא טוב לאכילה ומתי הוא זמין, איפה מסתתר הציד הכי טוב, איזה מפל מציע את המים הטובים ואיך להדליק אש עם שתי אבנים.
כשהסקרנות נתנה יתרון לסקרני האדם הקדמון על פני הלא סקרנים, ברור שהיא הלכה והתפשטה במין האנושי. היא הועברה לצאצאים והפכה לבסיס לתגליות, להמצאות, ליצירות האמנות, להנדסה ולמחקר.
מוחית, מערכת התגמול היא זו שמעורבת גם בלמידה המונעת מסקרנות. כשאנו לומדים משהו שעניין אותנו מראש, הפעילות המוחית שלנו היא באזורי המוח שבהם פעילה במיוחד מערכת התגמול. כל למידה יכולה לעורר עוד סקרנות ולמידה נוספת וכך הלאה. הסקרנות היא המניע והלמידה היא התגמול. אנחנו נקרא לזה סיפוק אבל הדופמין שאנחנו מייצרים בהצלחת הלמידה הוא העניין.
הסקרנות היא שמושכת אותנו לסרטי מתח, לספרי בלשים וכדומה. הדברים שהכי מסקרנים אותנו יכילו הפתעות, ראיות מעורפלות או דברים שמעבר להיגיון. זו גם הסיבה שאנו כל כך מתעניינים בצירופי מקרים שלכאורה אין בהם כל היגיון אבל אנחנו מנסים למצוא אותו.
זו הסיבה שרכילות, שמועות ותיאוריות קונספירציה כל כך תופסים.
למימוש הסקרנות צריך למקד את הקשב. קשה לפתור ולפצח בעיה כשאנו מאזינים לשירים או כשהטלוויזיה עובדת. לכן רבים מאיתנו יעידו שהם מצליחים למצוא פתרונות ורעיונות דווקא במקלחת.
אז סקרנות היא התשוקה והמניע לידע, לגילוי ולמחקר מדעי. אבל היא גם זו שנותנת לנו השראה ליצירה אמנותית פורצת דרך, ליזמות ולפיתוח שיפתור בעיה שאיש לא פתר לפנינו.
הנה הסקרנות האנושית ונפלאותיה (מתורגם):
https://youtu.be/tbX6aMfPtEw
עוצמתה של הסקרנות והריגוש שהיא מייצרת לאנושות:
https://youtu.be/VOVmVMJEhg8
המחקר המדעי המונע מסקרנות (מתורגם):
https://youtu.be/PlytMrKfOFA?long=yes
איך להפעיל את הסקרנות שלנו? (מתורגם)
https://youtu.be/OMDVTZ-ycaY?long=yes
הרצאה על סקרנות ועל הדרך ללמד רובוטים להיות סקרנים (עברית):
https://youtu.be/SZjXMcsAObg?long=yes
ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על חשיבות הסקרנות לקידמה האנושית (עברית):
https://youtu.be/w9HdKXSRMn4?long=yes
הכישלון הוא מה שכל מי שרוצה להצליח יהיה חייב לפגוש, מעת לעת. רוברט קנדי אמר פעם ש"רק מי שמעז להיכשל בגדול יוכל גם להצליח בגדול."
הוא לא נעים אבל כישלון, אם רק נרצה, הוא גם הדבר שיכול להוביל אותנו למקום הנכון, אחרי שהגענו למקום או למצב שגוי. הנרי פורד, מייסד יצרנית הרכב פורד ומי שכל התעשייה המודרנית נהנית מהמצאת פס הייצור שהוא תרם ושינה את עולם התעשייה לעד, אמר פעם ש"כישלון הוא הזדמנות לנסות שוב, בצורה אינטליגנטית יותר...". משמע, אל תפחדו מכישלונות, כי הם אחת הדרכים הטובות לשפר ולהגיע למקום הכי טוב, זה שכמעט אף אחד שלא נכשל, עוד לא הגיע אליו.
החוכמה היא לא להתייאש אחרי שנכשלים. אם מבינים שהכישלון הוא חלק מהדרך להצלחה, אז יודעים להתמודד עם כל הקשיים שהוא מביא איתו. קונפוציוס, הפילוסוף הסיני הדגול, אמר כבר ש"התהילה הגדולה שלנו היא לא להצליח לא להיכשל, אלא להתרומם אחרי כל כישלון כזה".
גם משקיעים ואנשי קרנות הון סיכון, המתמחים בהשקעות בתחום ההייטק יאשרו שהם מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו פעם, מתוך הנחה שהכישלון לימד אותם לקחים חשובים ויגלה להם שגיאות שעשו בעבר, כך שהפעם, במיזם הנוכחי, זה שבו ישקיעו, היזמים שנכשלו כבר יימנעו משגיאות העבר, אלה שיזם חדש לא יודע עליהם מספיק.
כישלונות אם כן הם אחת הבעיות הגדולות שבהן נתקלים בני אדם בדרך להצלחה. חשבו על זה - כמעט אצל כל מצליחן תראו שהוא שרד בדרכו למעלה גם כישלונות קשים, שהסבו לו הפסדים, צער והרבה תסכול. מי שמתגבר על אלה, מסיק מסקנות ולומד את שגיאותיו, אך ממשיך הלאה בניסיונותיו להתקדם, סופו להצליח.
אז חשוב לדעת ש-99 אחוז מההצלחה בנויה על הכישלונות שלנו, כמו שאמר הממציא האמריקאי צ'ארלס קטרינג. גם נזכור ש"עונת הכישלון היא הזמן הטוב ביותר לזרוע את זרעי ההצלחה", משפט של המיסטיקן ההודי ומי שהפיץ את בשורת היוגה במערב, פָּארָמָאהָאנְסָה יוֹגאָנָנְדָה.
הנה התפקיד של הכישלונות שלנו בהצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/eBz7iUJu9UM
סרטון השראה צעקני על איך לנהוג כדי להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/3j48pw5GBjM
השראה תוכלו לקבל מסטיב ג'ובס, המתאר איך התמודד עם כישלון פיטוריו מ-Apple, החברה שייסד (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
עוד מצליחנים שעברו כשלונות קשים ועלו מהם לגדולה (מתורגם):
https://youtu.be/FSDxnGNefNk
האם תמיד חייב להיות שם צעקן שילמד אתכם להיות יוזמים ויזמים? (מתורגם)
https://youtu.be/fPyUaO-TNBk
כך או כך - היום יש המון הרצאות של יזמים שנכשלו וחולקים מסקנות ותובנות חשובות לעתיד (עברית):
https://youtu.be/qvNyxTsCk1k?long=yes
ומכישלונות חשוב ללמוד... (פספוסים)
https://youtu.be/-GJFSmpZjCw?long=yes
מה עושים היזמים?
מה עושה היזם?
יזמות (Entrepreneurship) היא מימוש של רעיון, המצאה או פתרון - לכדי מיזם שיפתח ממנו מוצר או עסק, שינוי חברתי וכדומה.
יזמים או יזמיות הם מי שמצליחים לזהות רעיון מוצלח שעולה בראשם (או בראשו של מישהו אחר, כמו שהדגים מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...) ואז גם לממש אותו.
אם רוצים את זה בניסוח תהליכי ומפורט יותר, יזמות היא הוצאה לפועל של מכלול הפעולות האפשרי, תוך השגת יתרון יחסי על פני המתחרים, במטרה ליצור חיבור מוצלח בין הזדמנויות למשאבים ובמטרה לשפר את המציאות.
איך זה מתרחש?
לרבים מאיתנו עולים רעיונות נפלאים, פחות או יותר. אך כדי להוציא אותם אל הפועל יש לייצר מיזם של ממש, מנגנון חי ונושם שבו פועלים אדם או צוות למימוש ההמצאה, הרעיון או הפתרון שבידם.
אבל מהי הדרך שהופכת את הממציא או ההוגה רעיון ליזם?
אז יזמות מתחילה ברעיון, המבוסס על "כאב" או "צורך" אותם מזהים היזם או היזמת. עבורם הם מוצאים פתרון שהם מאמינים שיהיה מהיר או חסכוני (או עדיף - שניהם) ובקיצור - פתרון יעיל ואפקטיבי לבעיה או הצורך הלא מסופק היטב. למשל המצאת הנורה החשמלית היא רעיון שפותר בעיה של תפקוד בשעות החשיכה.
שמתם לב, אגב, שהסמל הוויזואלי של רעיון הוא נורת חשמל?
דעו שלא פעם הרעיון הוא רעיון משבש, בקטע טוב. כלומר, כזה נותן פתרון טוב יותר מפתרון קיים ואפילו מפתרון שכיח ונפוץ, אך פחות יעיל. נורת החשמל היא שיבוש של טכנולוגיות עתיקות, כמו הנרות, הלפידים, מנורות הגז ועוד.
לא חסרים אנשים שחשבו על רעיון "מדהים" או "מבריק", כזה שהם מוצאים שעשוי לתרום לפתרון של בעיה או לקדם את האנושות באופן טכנולוגי, רפואי וכדומה. מרביתנו לא יודעים מה עושים כדי להפוך רעיון למוצר, למיזם, או פתרון חדש ואיך לקדם ולהפוך אותו למוצר, לפתרון, לעסק או הארגון שיצליח להפיצם.
למרביתנו ההגשמה של רעיונות כאלה והדרך להגשמתם נראית מסובכת מאוד, עמוסה בביורוקרטיה, בשילוב של ידע מתחומים או טכנולוגיות שונות ולא מוכרות ובעיקר - כרוכה בסיכון ומחייבת השקעה כספית לא קטנה ומאיימת.
יזמים הם בדרך כלל מי שמתקיים בהם רצון עז להגשים את הרעיון הזה, את אותו פתרון שצץ בראשם. יש אפילו יזמים סדרתיים, שעושים זאת שוב ושוב - עם פתרונות שונים שצצים להם שוב ושוב. תומאס אדיסון, ממציא נורת החשמל, היה גם מי שהמציא שורת המצאות מסעירות שפתרו בעיות רבות וקידמו את אמריקה ואת האנושות באופן בלתי נתפס.
רוצים להכיר יזמים שהצטיינו ביזמות שלהם וקידמו את העולם - הם ממתינים לכם בתגית "יזמים גדולים".
יש המון יזמים ופחות יזמיות, אז נתחיל דווקא ביזמת ועוד צעירה במיוחד ומעיירת פיתוח (עברית):
https://youtu.be/Os9A5_3hoSc
מרצה מאוניברסיטת סטנפורד מתארת ניסוי שערכה ביזמות עם הסטודנטים שלה (מתורגם):
http://youtu.be/nZPcWKG13Xc
איך להיות יזם:
http://youtu.be/0JaPaeFYE5U
היזם המפורסם בעולם, סטיב ג'ובס, מתאר איך האהבה ליזמות ולעשייה החזירה אותו להצלחה, אחרי שפוטר מהחברה שייסד (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
היום יש אפילו מי שמלמדים ילדים איך לחשוב כיזמים (עברית):
https://youtu.be/HbA8sSH1CH8
חדשנות היא תנאי הכרחי בעולם לצמיחה (מתורגם):
https://youtu.be/PYHd7rpOTe8?long=yes
ואורי לוין, ממייסדי Waze, מסביר את היזמות כפי שהוא רואה אותה (עברית):
https://youtu.be/Aw7K7gEfykI?long=yes
מה עושה היזם?
יזמות (Entrepreneurship) היא מימוש של רעיון, המצאה או פתרון - לכדי מיזם שיפתח ממנו מוצר או עסק, שינוי חברתי וכדומה.
יזמים או יזמיות הם מי שמצליחים לזהות רעיון מוצלח שעולה בראשם (או בראשו של מישהו אחר, כמו שהדגים מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...) ואז גם לממש אותו.
אם רוצים את זה בניסוח תהליכי ומפורט יותר, יזמות היא הוצאה לפועל של מכלול הפעולות האפשרי, תוך השגת יתרון יחסי על פני המתחרים, במטרה ליצור חיבור מוצלח בין הזדמנויות למשאבים ובמטרה לשפר את המציאות.
איך זה מתרחש?
לרבים מאיתנו עולים רעיונות נפלאים, פחות או יותר. אך כדי להוציא אותם אל הפועל יש לייצר מיזם של ממש, מנגנון חי ונושם שבו פועלים אדם או צוות למימוש ההמצאה, הרעיון או הפתרון שבידם.
אבל מהי הדרך שהופכת את הממציא או ההוגה רעיון ליזם?
אז יזמות מתחילה ברעיון, המבוסס על "כאב" או "צורך" אותם מזהים היזם או היזמת. עבורם הם מוצאים פתרון שהם מאמינים שיהיה מהיר או חסכוני (או עדיף - שניהם) ובקיצור - פתרון יעיל ואפקטיבי לבעיה או הצורך הלא מסופק היטב. למשל המצאת הנורה החשמלית היא רעיון שפותר בעיה של תפקוד בשעות החשיכה.
שמתם לב, אגב, שהסמל הוויזואלי של רעיון הוא נורת חשמל?
דעו שלא פעם הרעיון הוא רעיון משבש, בקטע טוב. כלומר, כזה נותן פתרון טוב יותר מפתרון קיים ואפילו מפתרון שכיח ונפוץ, אך פחות יעיל. נורת החשמל היא שיבוש של טכנולוגיות עתיקות, כמו הנרות, הלפידים, מנורות הגז ועוד.
לא חסרים אנשים שחשבו על רעיון "מדהים" או "מבריק", כזה שהם מוצאים שעשוי לתרום לפתרון של בעיה או לקדם את האנושות באופן טכנולוגי, רפואי וכדומה. מרביתנו לא יודעים מה עושים כדי להפוך רעיון למוצר, למיזם, או פתרון חדש ואיך לקדם ולהפוך אותו למוצר, לפתרון, לעסק או הארגון שיצליח להפיצם.
למרביתנו ההגשמה של רעיונות כאלה והדרך להגשמתם נראית מסובכת מאוד, עמוסה בביורוקרטיה, בשילוב של ידע מתחומים או טכנולוגיות שונות ולא מוכרות ובעיקר - כרוכה בסיכון ומחייבת השקעה כספית לא קטנה ומאיימת.
יזמים הם בדרך כלל מי שמתקיים בהם רצון עז להגשים את הרעיון הזה, את אותו פתרון שצץ בראשם. יש אפילו יזמים סדרתיים, שעושים זאת שוב ושוב - עם פתרונות שונים שצצים להם שוב ושוב. תומאס אדיסון, ממציא נורת החשמל, היה גם מי שהמציא שורת המצאות מסעירות שפתרו בעיות רבות וקידמו את אמריקה ואת האנושות באופן בלתי נתפס.
רוצים להכיר יזמים שהצטיינו ביזמות שלהם וקידמו את העולם - הם ממתינים לכם בתגית "יזמים גדולים".
יש המון יזמים ופחות יזמיות, אז נתחיל דווקא ביזמת ועוד צעירה במיוחד ומעיירת פיתוח (עברית):
https://youtu.be/Os9A5_3hoSc
מרצה מאוניברסיטת סטנפורד מתארת ניסוי שערכה ביזמות עם הסטודנטים שלה (מתורגם):
http://youtu.be/nZPcWKG13Xc
איך להיות יזם:
http://youtu.be/0JaPaeFYE5U
היזם המפורסם בעולם, סטיב ג'ובס, מתאר איך האהבה ליזמות ולעשייה החזירה אותו להצלחה, אחרי שפוטר מהחברה שייסד (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
היום יש אפילו מי שמלמדים ילדים איך לחשוב כיזמים (עברית):
https://youtu.be/HbA8sSH1CH8
חדשנות היא תנאי הכרחי בעולם לצמיחה (מתורגם):
https://youtu.be/PYHd7rpOTe8?long=yes
ואורי לוין, ממייסדי Waze, מסביר את היזמות כפי שהוא רואה אותה (עברית):
https://youtu.be/Aw7K7gEfykI?long=yes
מוטיבציה (Motivation) או בעברית הנעה, היא התהליכים שמניעים אותנו לעבר מטרה מסוימת.
אנשים בעלי מוטיבציה הם אנשים שמכוונים להשגת המטרה ולא מרפים ממנה. אין ספק שמוטיבציה היא אחד התנאים החשובים להשגת המטרות שלנו בחיים. מי שלא יהיה מצויד במוטיבציה מספקת, לא יוכל להגשים את חלומותיו ולהשיג את היעדים שלפניו.
הנה סרטון שנותן מוטיבציה וממליץ לא להרפות לרגע (מתורגם):
https://youtu.be/D9jgWm0sgpw
סרטון מוטיבציה מתורגם שמסביר על מה צריך להתגבר ואיך כדאי לחשוב כשרוצים להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/GDuUcsINWSI
עוד אחד עם תרגום שמדרבן לא לעצור לרגע, על אף הקשיים:
https://youtu.be/q0gg8uD3d_U
ומשמעות - הרצאה חשובה על מה שנותן מוטיבציה להצליח וגם מאפשר אותה (מתורגם):
https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes
אינטליגנציה רגשית (EQ) היא מרכיב באישיות שלנו שהגדרתו לא מוסכמת לחלוטין ואף נוטה להשתנות מעת לעת. כללית נגדיר את האינטליגנציה הרגשית כיכולת לנהל רגשות נכון. מסתבר שניהול טוב של הרגשות שלנו ורגשות הסובבים אותנו מהווה יתרון עצום ולעתים קרובות אף גדול יותר מזה של האינטליגנציה הרגילה (IQ). היתרון הזה בא לידי ביטוי במגוון תחומים, מקריירה ועד לזוגיות, יחסים במשפחה ועם החברים שלנו. אפשר לומר שאינטליגנציה רגשית היא מרכיב משמעותי באושר שלנו.
אם בעבר נחשבה האינטליגנציה שהמדד שלה הוא ה-IQ, לגורם העיקרי שמשפיע על הצלחתם של בני אדם, התקבל במחקר לפני כמה עשורים ממצא מוזר שהגישה המקובלת לא הצליחה להסביר. המחקר מצא ש-70% מהביצועים הטובים היו דווקא של אנשים בעלי IQ ממוצע ורגיל בעוד הביצועים של בעלי IQ גבוה היו משמעותית נמוכים יותר.
המחקר הזה עורר שאלות רבות והוביל לשלל תיאוריות ומחקרים. זאת עד שנמצא המשתנה החסר ביכולת לנבא טוב יותר הצלחה. החוקר והסופר דניאל גולמן טבע את המונח "אינטליגנציה רגשית". לאחר שבחן מחקרים רבים של מדענים שונים, הוא הגדיר את המושג החדשני וביצע בעצמו מחקר פורץ דרך בנושא. האינטליגנציה הרגשית מסבירה את הדרך שבה אנו מתנהגים במצבים חברתיים מורכבים ומקבלים החלטות אישיות.
מחקרים שנערכו מאז מצביעים על אינטליגנציה רגשית כמרכיב המשמעותי ביותר שמסביר את ההצלחה של אנשים מצוינים. שוב ושוב נמצא שמעל 85 אחוז מהאנשים המפורסמים בכישורים הגבוהים שלהם מצוידים במה שיוגדר כאינטליגנציה רגשית גבוהה.
דיונים רבים מתקיימים על מרכיבי האינטליגנציה הרגשית. בין המרכיבים שניתן בכל מקרה לכלול באינטליגנציה הרגשית נמצא מודעות עצמית, שליטה עצמית, כישורים חברתיים, מוטיבציה ואמפתיה.
הנה האינטליגנציה הרגשית:
https://youtu.be/weuLejJdUu0
מה דעתכם - האם לאנגרי בירדס יש אינטליגנציה רגשית?
https://youtu.be/pFkRbUKy19g
גם זיהוי של תקשורת בלתי מילולית עם אנשים וילדים יכול למשל לסייע:
https://youtu.be/2ML9EynVqLY
גם בקריירה האינטליגנציה הרגשית היא מרכיב קריטי להתקדמות:
https://youtu.be/MepJp7KpaH4
ואיך האינטליגנציה הרגשית שלכם?
https://youtu.be/dmz9Yb9dWck
הסבר מקיף סרט תיעודי על אינטליגנציה רגשית:
https://youtu.be/n6MRsGwyMuQ?long=yes
מהי יצירתיות?
יצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם לפתור בעיות באופן חדשני ולהפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. היא מסייעת לאדם לחדש ולייצר את העתיד שלנו, את החדשני, המשפר את יכולותינו.
אלברט איינשטיין אמר פעם ש"יצירתיות היא בסך הכל אינטליגנציה שמשתעשעת". ואכן, יצירתיות היא תכונה שיש רק לבני אדם ומשמעותה העיקרית היא היכולת להמציא רעיונות ולהבין אותם.
מרבית הקידמה האנושית נזקפת לטובת היצירתיות שלנו. במיוחד זו של בני האדם היצירתיים בשלל תחומים - מהמדע, דרך הטכנולוגיה, האמנות ועד לעסקים, החברה והתפתחות החברה האנושית והיחסים בין בני אדם.
המחקר, אגב, נוטה לדבר במושג של "חשיבה יצירתית", כלומר חשיבה שאינה רגילה, סדרתית, לינארית. חשיבה יצירתית היא חשיבה עם הבזקים ולאו דווקא נכונה, מקובלת, מוסכמת. אלו הבזקי חשיבה שמייצרים את החדש, המחדש, את ההמצאה, היצירה, ההבנה והתגלית.
היצירתיות היא מה שמסייע לכל אדם מאיתנו, בני האדם, לייצר רעיונות שהם לא בהכרח "הגיוניים" או "נכונים", לפחות לא על פי הידוע לפניו, ולייצר מהם שינוי שתורם ומחדש למין האנושי כולו, או סתם משעשע אותו וגורם לו לחשוב על דברים אחרת.
בכל אחד מאיתנו יש ממציא ויוצר, שממתין שניתן לו לפרוץ החוצה ולשנות את העולם ואת חיינו בו. אם אתם מבוגרים, חשוב שתפתחו אותו אצל ילדיכם או בקרב התלמידים שלכם. אם אתם צעירים - אל תתנו שיהפכו אתכם ל"רגילים", לאנשים של תשובה אחת, אותה תשובה "נכונה", שהמורים אוהבים כי היא התשובה שהם מכירים ועליה הם יאמרו לכם "כן!" ושהעולם יאהב כי היא ה"מקובלת" וה"נכונה".
להיפך... לכו עם הממציא, היוצר והמגלה שבכם, כדי שתוכלו לגלות את ה"אמריקות", שתמיד ממתינות למי שמעז לחשוב אחרת. רק זה יהפוך אתכם למי שמסייעים לשנות את העולם לטובה, במקום אלה שחותרים בסירות מתנפחות ובטוחות אל מול עיניה המגוננות של אמא.
היו נועזים, יצירתיים ולא כמו כולם. העולם יאמר לכם תודה ותקחו חלק בשרשרת הטוב שבו!
הנה היצירתיות:
http://youtu.be/n2DlOb7AfWk
יצירתיות של מישהו שהבין שצלילי המחשבונים יכולים לאפשר נגינה של ממש:
https://youtu.be/ZLr8ntnL__A
אמנות רחוב יצירתית:
https://youtu.be/1P47i09QC-Q
דוגמאות שאנשים ומצליחנים מכל העולם נותנים ליצירתיות:
https://youtu.be/VYqHGIR7a_k
והרצאת טד הגאונית על יצירתיות, שהיא גם הנצפית ביותר בכל הזמנים ועל הדרך גם מהמשעשעות שבהן (מתורגם):
https://youtu.be/iG9CE55wbtY?long=yes
יצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם לפתור בעיות באופן חדשני ולהפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. היא מסייעת לאדם לחדש ולייצר את העתיד שלנו, את החדשני, המשפר את יכולותינו.
אלברט איינשטיין אמר פעם ש"יצירתיות היא בסך הכל אינטליגנציה שמשתעשעת". ואכן, יצירתיות היא תכונה שיש רק לבני אדם ומשמעותה העיקרית היא היכולת להמציא רעיונות ולהבין אותם.
מרבית הקידמה האנושית נזקפת לטובת היצירתיות שלנו. במיוחד זו של בני האדם היצירתיים בשלל תחומים - מהמדע, דרך הטכנולוגיה, האמנות ועד לעסקים, החברה והתפתחות החברה האנושית והיחסים בין בני אדם.
המחקר, אגב, נוטה לדבר במושג של "חשיבה יצירתית", כלומר חשיבה שאינה רגילה, סדרתית, לינארית. חשיבה יצירתית היא חשיבה עם הבזקים ולאו דווקא נכונה, מקובלת, מוסכמת. אלו הבזקי חשיבה שמייצרים את החדש, המחדש, את ההמצאה, היצירה, ההבנה והתגלית.
היצירתיות היא מה שמסייע לכל אדם מאיתנו, בני האדם, לייצר רעיונות שהם לא בהכרח "הגיוניים" או "נכונים", לפחות לא על פי הידוע לפניו, ולייצר מהם שינוי שתורם ומחדש למין האנושי כולו, או סתם משעשע אותו וגורם לו לחשוב על דברים אחרת.
בכל אחד מאיתנו יש ממציא ויוצר, שממתין שניתן לו לפרוץ החוצה ולשנות את העולם ואת חיינו בו. אם אתם מבוגרים, חשוב שתפתחו אותו אצל ילדיכם או בקרב התלמידים שלכם. אם אתם צעירים - אל תתנו שיהפכו אתכם ל"רגילים", לאנשים של תשובה אחת, אותה תשובה "נכונה", שהמורים אוהבים כי היא התשובה שהם מכירים ועליה הם יאמרו לכם "כן!" ושהעולם יאהב כי היא ה"מקובלת" וה"נכונה".
להיפך... לכו עם הממציא, היוצר והמגלה שבכם, כדי שתוכלו לגלות את ה"אמריקות", שתמיד ממתינות למי שמעז לחשוב אחרת. רק זה יהפוך אתכם למי שמסייעים לשנות את העולם לטובה, במקום אלה שחותרים בסירות מתנפחות ובטוחות אל מול עיניה המגוננות של אמא.
היו נועזים, יצירתיים ולא כמו כולם. העולם יאמר לכם תודה ותקחו חלק בשרשרת הטוב שבו!
הנה היצירתיות:
http://youtu.be/n2DlOb7AfWk
יצירתיות של מישהו שהבין שצלילי המחשבונים יכולים לאפשר נגינה של ממש:
https://youtu.be/ZLr8ntnL__A
אמנות רחוב יצירתית:
https://youtu.be/1P47i09QC-Q
דוגמאות שאנשים ומצליחנים מכל העולם נותנים ליצירתיות:
https://youtu.be/VYqHGIR7a_k
והרצאת טד הגאונית על יצירתיות, שהיא גם הנצפית ביותר בכל הזמנים ועל הדרך גם מהמשעשעות שבהן (מתורגם):
https://youtu.be/iG9CE55wbtY?long=yes
מהי רשת סמנטית?
הרשת הסמנטית (Semantic network) היא שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת כזו מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, למידה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.
המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי צמתים, מושגים שמיוצגים במילה או במשפט. בין כל צומת לאחרות יש קשרים למושגים הקרובים אליה משמעותית. דוגמה לרשת כזו ניתן לראות במושג תחבורה, שיקושר לכלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וכדומה. כל אחד מהם יקושר לסוגים. חכך הלאה. - ים הרשת הסמנטית תתחיל ממכונית, שמקושרת אל כלי רכב, 4 גלגלים, מנוע, דלק, רכב מנועי, רכב חשמלי, בנזין, סולר וכך הלאה.
למידה על ידי שרטוט רשת סמנטית היא שיטת למידה מצוינת. היא מתחילה ממה שידוע לנו על הנושא לפני הלמידה, בשילוב הדברים שנלמד, אותו ידע חדש שנגלה באמצעות התהליך. מושגים שישארו ללא קשרים, או כל מקום שבו נתקשה להסביר את טיב הקשר בין מושגים, הם מקומות שמחייבים למידה נוספת.
ברשת כזו יש להחליט במה להתרכז ומתי לעצור, כי אחרת התהליך יכול להיות אינסופי.
בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית. המחקר המדעי בעולם עוסק כיום לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב והווב הסמנטי - רשת אינטרנט מבוססת משמעות, עם יכולות מתקדמות (ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").
תרגיל רשתות סמנטיות
==============
בחרו אחד מהנושאים הבאים ובנו עליו רשת סמנטית. החליטו מתי כדאי להפסיק את השרטוט.
קיץ
ים
בית ספר
מורה
הנה הרשת הסמנטית:
https://youtu.be/3wMfKTkYemY
ומסתבר שזה קשור לבסיס החשיבה האנושית (מתורגם):
https://youtu.be/GIF2tssedLI
הרשת הסמנטית (Semantic network) היא שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת כזו מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, למידה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.
המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי צמתים, מושגים שמיוצגים במילה או במשפט. בין כל צומת לאחרות יש קשרים למושגים הקרובים אליה משמעותית. דוגמה לרשת כזו ניתן לראות במושג תחבורה, שיקושר לכלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וכדומה. כל אחד מהם יקושר לסוגים. חכך הלאה. - ים הרשת הסמנטית תתחיל ממכונית, שמקושרת אל כלי רכב, 4 גלגלים, מנוע, דלק, רכב מנועי, רכב חשמלי, בנזין, סולר וכך הלאה.
למידה על ידי שרטוט רשת סמנטית היא שיטת למידה מצוינת. היא מתחילה ממה שידוע לנו על הנושא לפני הלמידה, בשילוב הדברים שנלמד, אותו ידע חדש שנגלה באמצעות התהליך. מושגים שישארו ללא קשרים, או כל מקום שבו נתקשה להסביר את טיב הקשר בין מושגים, הם מקומות שמחייבים למידה נוספת.
ברשת כזו יש להחליט במה להתרכז ומתי לעצור, כי אחרת התהליך יכול להיות אינסופי.
בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית. המחקר המדעי בעולם עוסק כיום לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב והווב הסמנטי - רשת אינטרנט מבוססת משמעות, עם יכולות מתקדמות (ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").
תרגיל רשתות סמנטיות
==============
בחרו אחד מהנושאים הבאים ובנו עליו רשת סמנטית. החליטו מתי כדאי להפסיק את השרטוט.
קיץ
ים
בית ספר
מורה
הנה הרשת הסמנטית:
https://youtu.be/3wMfKTkYemY
ומסתבר שזה קשור לבסיס החשיבה האנושית (מתורגם):
https://youtu.be/GIF2tssedLI
מהי רגרסיה לממוצע?
למה סרטי המשך של להיטים קולנועיים לא יצליחו כמו הסרט הראשון?
איך זה שילדיהם של גאונים או כשרונות גדולים לא יהיו מוצלחים כמוהם?
למה ספורטאי לא ישבור ברצף שיאים?
האם ראיתם או קרה פעם משהו מדהים וחשבתם שהוא יקרה שוב, אבל הוא לא חזר על עצמו בפעם הבאה? - ובכן, זה נורמלי וזו תופעה ידועה בשם "תסוגה לממוצע" או רגרסיה לממוצע.
רגרסיה לממוצע היא תופעה מרתקת וטבעית, שמתגלית שוב ושוב בתחומים רבים, הן בטבע והן במעשים ידי אדם.
התופעה אומרת שהסבירות של התרחשויות קיצוניות ברצף, זו אחרי זו, היא נמוכה מאד. כלומר, אחרי התרחשות של אירוע קיצוני כלשהו, אם יש קשר חיובי בין ההתרחשויות (מה שנקרא במדע "מתאם סטטיסטי חיובי"), כמעט בוודאות לא יהיה האירוע הבא מסוגו כה קיצוני והוא יהיה קרוב יותר לממוצע.
מי שגילה את התופעה ופרסם אותה בסוף המאה ה-19 היה המדען האנגלי סר פרנסיס גולטון, מי שגילה את המתאם הסטטיסטי וגם אחראי לגילוי עקרון "חוכמת ההמונים". גולטון חקר את הרגרסיה לממוצע בזרעים ובגבהים של הורים וילדים והופתע לגלות כמה התופעה רווחת וכמה היא יכולה להיות שימושית לניבוי דברים כמו מגמות עתידיות בתחומים רבים, או שינויים במצבם של חולים.
הנה הסבר על התסוגה לממוצע:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c
והסבר מילולי של הרגרסיה לממוצע:
https://youtu.be/Qw8b_igoMTM
למה סרטי המשך של להיטים קולנועיים לא יצליחו כמו הסרט הראשון?
איך זה שילדיהם של גאונים או כשרונות גדולים לא יהיו מוצלחים כמוהם?
למה ספורטאי לא ישבור ברצף שיאים?
האם ראיתם או קרה פעם משהו מדהים וחשבתם שהוא יקרה שוב, אבל הוא לא חזר על עצמו בפעם הבאה? - ובכן, זה נורמלי וזו תופעה ידועה בשם "תסוגה לממוצע" או רגרסיה לממוצע.
רגרסיה לממוצע היא תופעה מרתקת וטבעית, שמתגלית שוב ושוב בתחומים רבים, הן בטבע והן במעשים ידי אדם.
התופעה אומרת שהסבירות של התרחשויות קיצוניות ברצף, זו אחרי זו, היא נמוכה מאד. כלומר, אחרי התרחשות של אירוע קיצוני כלשהו, אם יש קשר חיובי בין ההתרחשויות (מה שנקרא במדע "מתאם סטטיסטי חיובי"), כמעט בוודאות לא יהיה האירוע הבא מסוגו כה קיצוני והוא יהיה קרוב יותר לממוצע.
מי שגילה את התופעה ופרסם אותה בסוף המאה ה-19 היה המדען האנגלי סר פרנסיס גולטון, מי שגילה את המתאם הסטטיסטי וגם אחראי לגילוי עקרון "חוכמת ההמונים". גולטון חקר את הרגרסיה לממוצע בזרעים ובגבהים של הורים וילדים והופתע לגלות כמה התופעה רווחת וכמה היא יכולה להיות שימושית לניבוי דברים כמו מגמות עתידיות בתחומים רבים, או שינויים במצבם של חולים.
הנה הסבר על התסוגה לממוצע:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c
והסבר מילולי של הרגרסיה לממוצע:
https://youtu.be/Qw8b_igoMTM
מהו כשרון?
הכישרון הוא היכולת טבעית שלנו לעשות דבר מסוים בהצלחה. לאנשים שונים יש מצבים נתונים, שנולדו איתם, של תכונות שמאפשרות להם את היכולת להצליח בתחום מסוים.
דוגמאות מוכרות לכישרון הן למשל: כישרון מוסיקלי, כישרון ללמידה של שפות, כישרון חיקוי, כישרון כתיבה וכדומה.
דוגמה לכישרון גדול היא סוזאן בויל הסקוטית, זמרת שזכתה לתשומת לב בינלאומית לאחר שהתגלתה בתכנית ריאליטי באנגליה כאחד הכשרונות הגדולים בעולם הזמרה, על אף שהמראה שלה והנסיון הקודם שהיה לה לא רמזו על זה.
האינטרנט יכול לפרסם כיום, בתוך שעות אחדות, אנשים מוכשרים ולהפוך אותם למפורסמים בכל העולם. מספיק שסרטון שלהם באתרי וידאו כמו יוטיוב יהפוך למם או לסרטון ויראלי, כלומר יופץ במהירות בין הצופים באתר, כדי שהאלמוני של אתמול יהפוך לכוכב עולמי.
זה קרה פעם לסוזאן בויל וזה קרה לג'סטין ביבר, הנער שהפך לכוכב-על, לאחר שאמו העלתה לרשת שירים שהוא ביצע. זה גם קרה לזמר הקוריאני PSY, ששירו "גנגנם סטייל" הפך ללהיט עולמי דרך הרשת (ראו בתגית "גנגנם סטייל").
הנה סוזאן בויל באותו אודישן שחשף אותה לעולם (עברית):
http://youtu.be/EgoPlaam24Y
סרטון שמציג אנשים מוכשרים שעושים דברים מופלאים עם הכשרון שלהם:
https://youtu.be/nQeN5UcJ7MI
מולטי טאלנטית ומוסיקאית שוודית מדהימה בשם גונהילד קרלינג מנגנת על 20 כלי נגינה, רוקדת כמו רקדנית מקצועית ושרה בשלל שפות, כולל ביידיש (עברית):
https://youtu.be/8XsN9WYeRyw
וכישרון בשפע יש למי שיצר את הסרט הזה לרגל החלפתו של טראמפ בנשיאות:
https://youtu.be/DZqu8ojifhU
הכישרון הוא היכולת טבעית שלנו לעשות דבר מסוים בהצלחה. לאנשים שונים יש מצבים נתונים, שנולדו איתם, של תכונות שמאפשרות להם את היכולת להצליח בתחום מסוים.
דוגמאות מוכרות לכישרון הן למשל: כישרון מוסיקלי, כישרון ללמידה של שפות, כישרון חיקוי, כישרון כתיבה וכדומה.
דוגמה לכישרון גדול היא סוזאן בויל הסקוטית, זמרת שזכתה לתשומת לב בינלאומית לאחר שהתגלתה בתכנית ריאליטי באנגליה כאחד הכשרונות הגדולים בעולם הזמרה, על אף שהמראה שלה והנסיון הקודם שהיה לה לא רמזו על זה.
האינטרנט יכול לפרסם כיום, בתוך שעות אחדות, אנשים מוכשרים ולהפוך אותם למפורסמים בכל העולם. מספיק שסרטון שלהם באתרי וידאו כמו יוטיוב יהפוך למם או לסרטון ויראלי, כלומר יופץ במהירות בין הצופים באתר, כדי שהאלמוני של אתמול יהפוך לכוכב עולמי.
זה קרה פעם לסוזאן בויל וזה קרה לג'סטין ביבר, הנער שהפך לכוכב-על, לאחר שאמו העלתה לרשת שירים שהוא ביצע. זה גם קרה לזמר הקוריאני PSY, ששירו "גנגנם סטייל" הפך ללהיט עולמי דרך הרשת (ראו בתגית "גנגנם סטייל").
הנה סוזאן בויל באותו אודישן שחשף אותה לעולם (עברית):
http://youtu.be/EgoPlaam24Y
סרטון שמציג אנשים מוכשרים שעושים דברים מופלאים עם הכשרון שלהם:
https://youtu.be/nQeN5UcJ7MI
מולטי טאלנטית ומוסיקאית שוודית מדהימה בשם גונהילד קרלינג מנגנת על 20 כלי נגינה, רוקדת כמו רקדנית מקצועית ושרה בשלל שפות, כולל ביידיש (עברית):
https://youtu.be/8XsN9WYeRyw
וכישרון בשפע יש למי שיצר את הסרט הזה לרגל החלפתו של טראמפ בנשיאות:
https://youtu.be/DZqu8ojifhU
למה ילדים נעשים בריונים?
בריונות היא התנהגות כוחנית, תוך שימוש באלימות ואיומים. בריונים הם מי שמפעילים כוח כדי להשיג את מטרותיהם.
מרבית הבריונים הם אנשים שאינם מעריכים את עצמם מספיק והם נוהגים כך כדי להחזיר לעצמם את כבודם, להרגיש עליונים על אנשים אחרים ולפרוק כעסים על עצמם.
חלק גדול מהבריונים הם בעצמם קורבנות לבריונות.
הנה סיפור של בריונות של ילדים כלפי ילד אחר (עברית):
http://youtu.be/JIzM53c1HWY
סיפור התעללות נוסף של ילדים (עברית):
http://youtu.be/MkKZjpJ6lrc
קליפ על בריונות שהפיקו תלמידי בית ספר (עברית):
http://youtu.be/mSc21mzf3Go
בחור שעבר התעללות בבית הספר מחזק (עברית):
https://youtu.be/a4aOCwUUnhY
ילדים מקריאים עדויות על התנכלויות בבית ספר שהן מעשה אלים (עברית):
https://youtu.be/H-Fix0n01kw
ואולי האשמה בבריונות ובאלימות היא בכלל באגדות הילדים (עברית):
https://youtu.be/WKQWvXmmD3w
בריונות היא התנהגות כוחנית, תוך שימוש באלימות ואיומים. בריונים הם מי שמפעילים כוח כדי להשיג את מטרותיהם.
מרבית הבריונים הם אנשים שאינם מעריכים את עצמם מספיק והם נוהגים כך כדי להחזיר לעצמם את כבודם, להרגיש עליונים על אנשים אחרים ולפרוק כעסים על עצמם.
חלק גדול מהבריונים הם בעצמם קורבנות לבריונות.
הנה סיפור של בריונות של ילדים כלפי ילד אחר (עברית):
http://youtu.be/JIzM53c1HWY
סיפור התעללות נוסף של ילדים (עברית):
http://youtu.be/MkKZjpJ6lrc
קליפ על בריונות שהפיקו תלמידי בית ספר (עברית):
http://youtu.be/mSc21mzf3Go
בחור שעבר התעללות בבית הספר מחזק (עברית):
https://youtu.be/a4aOCwUUnhY
ילדים מקריאים עדויות על התנכלויות בבית ספר שהן מעשה אלים (עברית):
https://youtu.be/H-Fix0n01kw
ואולי האשמה בבריונות ובאלימות היא בכלל באגדות הילדים (עברית):
https://youtu.be/WKQWvXmmD3w
איך דמי כיס הם שיא החינוך הפיננסי?
דמי כיס (Pocket money), אותו סכום קטן שהורה נותן לילדיו בגיל צעיר, אחת לשבוע בגיל צעיר או לחודש בגיל בוגר יותר, הם הזדמנות עצומה לחינוך פיננסי ולתודעה צרכנית נבונה.
כמובן שההחלטה לתת דמי כיס ובעיקר בגובה דמי הכיס תלויה ביכולת הכלכלית של ההורים, אבל יש בהם ערך חשוב מאד בלימוד על התנהלות כלכלית בריאה. בכל מקרה, ראוי שגובה דמי הכיס יהיה כזה שתואם את היכולת הכלכלית של המשפחה. הרי לא היינו רוצים ילד "עשיר", שהוריו מתהלכים עם כיסים מרוקנים...
דמי הכיס מאפשרים לילדים קנייה על פי בחירתם. העובדה שיש להם כסף היא משמעותית מאד. מצד אחד היא מרגיעה, כי יש להם ואין מחסור. אך מצד שני - היא מחייבת החלטה על סדרי עדיפויות ומתרגלת בכך קבלת החלטות כלכליות. מדובר בניהול תקציב לכל דבר - הילד לומד, למשל, שחוסר תכנון נכון של ההוצאות עלול לרוקן את החשבון מכסף, ולא יהיה לו תקציב "עד המשכורת הבאה..."
דרך דמי הכיס הילדים גם לומדים, או נכון לומר שראוי לעודד אותם ללמוד, כיצד להתנהל עם דמי הכיס. למשל להשוות מחירים. כי ממש כמו המשכורת של ההורים, דמי הכיס מוגבלים. ודאי שאנחנו רוצים הכל, אבל נאלצים לעשות השוואת מחירים, לבחור במה שחשוב לנו יותר ובהחלטה איפה לקנותו. כאן יקר ושם זול יותר. איפה אקנה? - חינוך לצרכנות נבונה.
עוד דבר שראוי ללמד דרך דמי הכיס הוא חשיבות החיסכון. הילד לומד שאם הוא חולם על משהו גדול ויקר, שדמי הכיס השבועיים לא יכולים לממן, הדרך הראויה לקנות אותו היא בהקצאה של אחוז מסוים מדמי הכיס לחסכון. עד שגובה החסכון יאפשר את ההוצאה הזו. משעשע לגלות שלא פעם עד אז כבר ישנה הילד את דעתו ומה שהיה בעבר חשוב מאד, הפך פחות רלוונטי. לקח ענקי לחיים!
ואגב, יש גם חשיבות להקצאה מסוימת מדמי הכיס, לא גדולה אך אמיתית, לתרומה לזולת. אם זה לעני ברחוב, או לחבר שאין לו יכולת וכדומה. הרי אתם מחנכים גם בן אדם ולא רק מנהל כספים, נכון?
הנה כמה טיפים לדמי כיס לילדים:
https://youtu.be/i8h7itQzipU
זו החשיבות של דמי הכיס:
https://youtu.be/UndnbJsfM78
ואותם ילדים ודאי גם ירצו לעבוד בחופש:
https://youtu.be/5hcqZGyQzvE
אפשר גם לחייך:
https://youtu.be/dYFl_cN1Cz4
דמי כיס (Pocket money), אותו סכום קטן שהורה נותן לילדיו בגיל צעיר, אחת לשבוע בגיל צעיר או לחודש בגיל בוגר יותר, הם הזדמנות עצומה לחינוך פיננסי ולתודעה צרכנית נבונה.
כמובן שההחלטה לתת דמי כיס ובעיקר בגובה דמי הכיס תלויה ביכולת הכלכלית של ההורים, אבל יש בהם ערך חשוב מאד בלימוד על התנהלות כלכלית בריאה. בכל מקרה, ראוי שגובה דמי הכיס יהיה כזה שתואם את היכולת הכלכלית של המשפחה. הרי לא היינו רוצים ילד "עשיר", שהוריו מתהלכים עם כיסים מרוקנים...
דמי הכיס מאפשרים לילדים קנייה על פי בחירתם. העובדה שיש להם כסף היא משמעותית מאד. מצד אחד היא מרגיעה, כי יש להם ואין מחסור. אך מצד שני - היא מחייבת החלטה על סדרי עדיפויות ומתרגלת בכך קבלת החלטות כלכליות. מדובר בניהול תקציב לכל דבר - הילד לומד, למשל, שחוסר תכנון נכון של ההוצאות עלול לרוקן את החשבון מכסף, ולא יהיה לו תקציב "עד המשכורת הבאה..."
דרך דמי הכיס הילדים גם לומדים, או נכון לומר שראוי לעודד אותם ללמוד, כיצד להתנהל עם דמי הכיס. למשל להשוות מחירים. כי ממש כמו המשכורת של ההורים, דמי הכיס מוגבלים. ודאי שאנחנו רוצים הכל, אבל נאלצים לעשות השוואת מחירים, לבחור במה שחשוב לנו יותר ובהחלטה איפה לקנותו. כאן יקר ושם זול יותר. איפה אקנה? - חינוך לצרכנות נבונה.
עוד דבר שראוי ללמד דרך דמי הכיס הוא חשיבות החיסכון. הילד לומד שאם הוא חולם על משהו גדול ויקר, שדמי הכיס השבועיים לא יכולים לממן, הדרך הראויה לקנות אותו היא בהקצאה של אחוז מסוים מדמי הכיס לחסכון. עד שגובה החסכון יאפשר את ההוצאה הזו. משעשע לגלות שלא פעם עד אז כבר ישנה הילד את דעתו ומה שהיה בעבר חשוב מאד, הפך פחות רלוונטי. לקח ענקי לחיים!
ואגב, יש גם חשיבות להקצאה מסוימת מדמי הכיס, לא גדולה אך אמיתית, לתרומה לזולת. אם זה לעני ברחוב, או לחבר שאין לו יכולת וכדומה. הרי אתם מחנכים גם בן אדם ולא רק מנהל כספים, נכון?
הנה כמה טיפים לדמי כיס לילדים:
https://youtu.be/i8h7itQzipU
זו החשיבות של דמי הכיס:
https://youtu.be/UndnbJsfM78
ואותם ילדים ודאי גם ירצו לעבוד בחופש:
https://youtu.be/5hcqZGyQzvE
אפשר גם לחייך:
https://youtu.be/dYFl_cN1Cz4
מהו לחץ חברתי ולמה הוא כל כך מפחיד הורים?
לחץ חברתי (Peer pressure) הוא לחץ על אדם מקבוצת השווים, מהחברים או מהסביבה החברתית שמסביבנו. הוא זה שיביא אותנו לנהוג במהירות מסוכנת, כשהחבר'ה נוסעים איתנו, לעשן חומרים שאיננו רוצים, לשתות ולאבד את זה כשאיננו באמת רוצים בכך, ועד לבחור מקצוע או ללמוד משהו שלא מעניין אותנו, רק כי הוא נחשב...
הלחץ החברתי אפילו יגרום לנו לבחור בני זוג שלא באמת עושים לנו טוב, רק כי הם מתקבלים יפה מסביבנו והופכים למעין "תכשיטים אנושי" שנותן הרגשה שאנו מוצלחים.
הלחץ החברתי הוא גורם רגשי, חזק מאוד ומשפיע בעוצמה על בני אדם. הוא מקבל את כוחו בשל הצורך האנושי המרכזי שלנו - להיות חלק מחבורה, להיות שייך לחברה, כמו שהיונקים רוצים להיות חלק מלהקה.
איך פועל הלחץ החברתי?
בני אדם הם יצורים חברתיים. בתור שכאלה אנו נוטים "לזרום", כלומר ללכת עם הזרם ולא נגדו. כי הלחץ החברתי הוא גורם קבוע ומתוכנת בנו. הוא נוכח וחזק בראשנו, בין אם הוא מופעל על ידי חברים וקולגות מסביבנו ובין אם הוא שקט ופועל מעצם היותו שם, בראש שלנו, בתור "מה יגידו" מטריף ולוחץ שכזה.
אבל החברתיות טבועה בנו. במוח האנושי יש חוויה של עונג מ"הביחד" עם החברים.
אם יש משהו שידוע לגבי גיל ההתבגרות, הרי זו הרגישות המוגברת של מתבגרים ללחצים חברתיים. הן השינויים ההורמונאליים שגופם חווה באותו שלב בחייהם, דרך השפעת הורמוני המין של המתבגר על הפרשה בקצב מוגבר של הדופמין שבמוחם. זה אותו מוליך עצבי שאחראי על ההנאה והריגוש ושכמות הקולטנים שאחראים עליו בקליפת המוח גדלה משמעותית במהלך שנות העשרה.
וזו גם השליטה בדחפים בגיל זה. הלחץ החברתי שולט במתבגרים בגדול. אצל בנים, אגב, זה קורה אפילו יותר מאצל בנות - דברים מסוכנים נתפסים כמתגמלים יותר בקבוצת השווים, הידועה בתור החבר'ה, מה שמעלה את הסיכוי לעשותם. זה ההסבר לנטילת הסיכונים הלא הגיונית אצל המושפעים מקריאות העידוד, או השיסוי של החבר'ה...
מה שבולט לא פחות הוא שבעת קבלת החלטה רגשית, בני נוער עושים שימוש מועט במידע ומכאן קצרה הדרך לקבלת החלטה שאינה החלטה רציונלית דווקא, מה שבולט עוד יותר כשהם נמצאים בקרב בני גילם.
ואכן, במחקר מהשנים האחרונות נמצא שעצם הידיעה שבני נוער אחרים רק מתבוננים בהם כשהם משחקים במשחק מחשב למשל, גם אם אינם נוכחים במקום, הביאה בני נוער להסתכן בו ולהציג עליה בתגובה המוחית של מערכת התגמול שבמוח.
מדעי המוח מלמדים גם שכשאנו שוהים בחברה, בעת שאנו חווים זכייה, רווח, הישג או ניצחון, פועל במוחנו אזור ההנאה, שנקרא "אזור הסטריאטום". הפעילות המוחית הזו בסטריאטום, כמה לא מפתיע, לא מתרחשת כשאנו חווים את ההישג, הזכייה או הרווח הללו לבדנו.
זו ככל הנראה הסיבה שכשקורה משהו טוב בחיינו, אנו ממהרים לחגוג אותו פומבית, עם חברינו ועם כל מי שאנחנו מחשיבים ככאלה. כאן הלחץ החברתי זוכה לרגע של זיכוך ואנו מקבלים חיזוק למי שאנחנו ולמעשינו המוצלחים.
מסר (עברית):
https://youtu.be/58Sy354hT1M
כך פועל הלחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/3Xq9UcDIyJk
ניסוי שמדגים את תרומת הלחץ החברתי או פגיעתו בפרט ובהישגיו (עברית):
https://youtu.be/kO1kgl0p-Hw
דוגמה ציונית מחויכת ללחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/z_p_igVYbbk
דוגמה ללחץ חברתי והבנה שלו (עברית):
https://youtu.be/zcjVjZ61_iI?long=yes
והרצאה מעולה להורים - על תקשורת טובה כדרך להפחית את השפעת הלחץ החברתי אצל המתבגרים שלהם (עברית):
https://youtu.be/x_BHPnOA5p0?long=yes
לחץ חברתי (Peer pressure) הוא לחץ על אדם מקבוצת השווים, מהחברים או מהסביבה החברתית שמסביבנו. הוא זה שיביא אותנו לנהוג במהירות מסוכנת, כשהחבר'ה נוסעים איתנו, לעשן חומרים שאיננו רוצים, לשתות ולאבד את זה כשאיננו באמת רוצים בכך, ועד לבחור מקצוע או ללמוד משהו שלא מעניין אותנו, רק כי הוא נחשב...
הלחץ החברתי אפילו יגרום לנו לבחור בני זוג שלא באמת עושים לנו טוב, רק כי הם מתקבלים יפה מסביבנו והופכים למעין "תכשיטים אנושי" שנותן הרגשה שאנו מוצלחים.
הלחץ החברתי הוא גורם רגשי, חזק מאוד ומשפיע בעוצמה על בני אדם. הוא מקבל את כוחו בשל הצורך האנושי המרכזי שלנו - להיות חלק מחבורה, להיות שייך לחברה, כמו שהיונקים רוצים להיות חלק מלהקה.
איך פועל הלחץ החברתי?
בני אדם הם יצורים חברתיים. בתור שכאלה אנו נוטים "לזרום", כלומר ללכת עם הזרם ולא נגדו. כי הלחץ החברתי הוא גורם קבוע ומתוכנת בנו. הוא נוכח וחזק בראשנו, בין אם הוא מופעל על ידי חברים וקולגות מסביבנו ובין אם הוא שקט ופועל מעצם היותו שם, בראש שלנו, בתור "מה יגידו" מטריף ולוחץ שכזה.
אבל החברתיות טבועה בנו. במוח האנושי יש חוויה של עונג מ"הביחד" עם החברים.
אם יש משהו שידוע לגבי גיל ההתבגרות, הרי זו הרגישות המוגברת של מתבגרים ללחצים חברתיים. הן השינויים ההורמונאליים שגופם חווה באותו שלב בחייהם, דרך השפעת הורמוני המין של המתבגר על הפרשה בקצב מוגבר של הדופמין שבמוחם. זה אותו מוליך עצבי שאחראי על ההנאה והריגוש ושכמות הקולטנים שאחראים עליו בקליפת המוח גדלה משמעותית במהלך שנות העשרה.
וזו גם השליטה בדחפים בגיל זה. הלחץ החברתי שולט במתבגרים בגדול. אצל בנים, אגב, זה קורה אפילו יותר מאצל בנות - דברים מסוכנים נתפסים כמתגמלים יותר בקבוצת השווים, הידועה בתור החבר'ה, מה שמעלה את הסיכוי לעשותם. זה ההסבר לנטילת הסיכונים הלא הגיונית אצל המושפעים מקריאות העידוד, או השיסוי של החבר'ה...
מה שבולט לא פחות הוא שבעת קבלת החלטה רגשית, בני נוער עושים שימוש מועט במידע ומכאן קצרה הדרך לקבלת החלטה שאינה החלטה רציונלית דווקא, מה שבולט עוד יותר כשהם נמצאים בקרב בני גילם.
ואכן, במחקר מהשנים האחרונות נמצא שעצם הידיעה שבני נוער אחרים רק מתבוננים בהם כשהם משחקים במשחק מחשב למשל, גם אם אינם נוכחים במקום, הביאה בני נוער להסתכן בו ולהציג עליה בתגובה המוחית של מערכת התגמול שבמוח.
מדעי המוח מלמדים גם שכשאנו שוהים בחברה, בעת שאנו חווים זכייה, רווח, הישג או ניצחון, פועל במוחנו אזור ההנאה, שנקרא "אזור הסטריאטום". הפעילות המוחית הזו בסטריאטום, כמה לא מפתיע, לא מתרחשת כשאנו חווים את ההישג, הזכייה או הרווח הללו לבדנו.
זו ככל הנראה הסיבה שכשקורה משהו טוב בחיינו, אנו ממהרים לחגוג אותו פומבית, עם חברינו ועם כל מי שאנחנו מחשיבים ככאלה. כאן הלחץ החברתי זוכה לרגע של זיכוך ואנו מקבלים חיזוק למי שאנחנו ולמעשינו המוצלחים.
מסר (עברית):
https://youtu.be/58Sy354hT1M
כך פועל הלחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/3Xq9UcDIyJk
ניסוי שמדגים את תרומת הלחץ החברתי או פגיעתו בפרט ובהישגיו (עברית):
https://youtu.be/kO1kgl0p-Hw
דוגמה ציונית מחויכת ללחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/z_p_igVYbbk
דוגמה ללחץ חברתי והבנה שלו (עברית):
https://youtu.be/zcjVjZ61_iI?long=yes
והרצאה מעולה להורים - על תקשורת טובה כדרך להפחית את השפעת הלחץ החברתי אצל המתבגרים שלהם (עברית):
https://youtu.be/x_BHPnOA5p0?long=yes
מהו אלטרואיזם?
אַלְטְרוּאִיזְם (Altruism) הוא שמו של הרצון האנושי לסייע ולעזור לאחרים, ללא תשלום או תמורה כלשהי שאדם מצפה לה. את המונח אלטרואיזם טבע בצרפתית הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קונט. המושג בא מהמילה האיטלקית altrui, שהיא עצמה נגזרה מהמילה הלטינית שמשמעותה "מישהו אחר" או "אנשים אחרים" - המילה alteri.
אלטרואיזם, שבעברית קוראים לו זוּלָתָנוּת, הוא ההפך מהמושג "אגואיזם", בו מכנים אדם שחושב רק על עצמו ופועל רק מתוך כדאיות אישית. האלטרואיסט מצמצם או אף מתעלם מרווחתו שלו, למען רווחתם של אחרים. בקצה העליון של האלטרואיזם מצויה הקרבת חייו של אלטרואיסט, למען אחרים. הקרבה עצמית ומודעת שכזו למען הזולת, היא זו שגילה למשל הקצין רועי קליין שבמלחמת לבנון השנייה מצא את עצמו ניצב אל מול רימון יד שנזרק לחדר וזינק על הרימון תוך הקרבת חייו, בכדי להציל את חייליו.
עם האבולוציה נראה שהאלטרואיזם אינו מסתדר, שכן הפרט האבולוציוני לא נהנה מהמעשה האלטרואיסטי. בעשורים האחרונים, עם זאת, נראה שמנגנונים כמו עקרון ההכבדה וברירת שארים ואולי אחרים מאפשרים להבין את ההתנהגות הזו כבעלת יתרונות חברתיים. מדע הסוציוביולוגיה עוסק במנגנונים כאלה ויודע להסביר שתרומתו של אדם לזולתו מוערכת חברתית, גם אם בטווח המידי לא נראה שהפרט התורם נהנה ממנה.
גם בטבע יש לא מעט דוגמאות של אלטרואיזם בבעלי חיים ואורגניזמים חיים. את הפרדוקס לכאורה פותר דרווין בהסבר של האלטרואיזם כעל מעשה שיש לו תרומה לקבוצה. האלטרואיזם לפיו הוא בעל הגיון אבולוציוני בתרומה של העושה מעשה טוב לקהילה שלו. אחריו מצאו חוקרים כמו ריצ'רד דוקינס, שכתב את הספר "הגן האנוכי", הגיון של העברת גנים בתורשה, של מי שניצל בזכות מעשה אלטרואיסטי.
הנה סרטון על אלטרואיזם:
https://youtu.be/gJEhog-vZKU
דוגמאות יפות לאלטרואיזם ואכפתיות לזולת:
https://youtu.be/PT-HBl2TVtI
יש מקרים שבהם זה "שלח לחמך.."
https://youtu.be/ovj5dzMxzmc
המדהים הוא שאלטרואיזם עולמי בימינו כדאי גם לאגואיסטים שבינינו (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ
על התועלתנות והקיום האמיתי של אלטרואיזם (עברית):
https://youtu.be/7Ik_J0WSKRI
על האלטרואיזם וההיגיון האבולוציוני שלו בטבע (עברית):
https://youtu.be/KqeA8qE25j4
שיחה על הנושא בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/yz6wD32OGQg?long=yes
הרצאת טד על אלטרואיזם (מתורגם):
https://youtu.be/Diuv3XZQXyc?long=yes
והרצאה על אלטרואיזם בבעלי חיים (עברית):
https://youtu.be/2eWnVGEJE2o?t=2m28s?long=yes
אַלְטְרוּאִיזְם (Altruism) הוא שמו של הרצון האנושי לסייע ולעזור לאחרים, ללא תשלום או תמורה כלשהי שאדם מצפה לה. את המונח אלטרואיזם טבע בצרפתית הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קונט. המושג בא מהמילה האיטלקית altrui, שהיא עצמה נגזרה מהמילה הלטינית שמשמעותה "מישהו אחר" או "אנשים אחרים" - המילה alteri.
אלטרואיזם, שבעברית קוראים לו זוּלָתָנוּת, הוא ההפך מהמושג "אגואיזם", בו מכנים אדם שחושב רק על עצמו ופועל רק מתוך כדאיות אישית. האלטרואיסט מצמצם או אף מתעלם מרווחתו שלו, למען רווחתם של אחרים. בקצה העליון של האלטרואיזם מצויה הקרבת חייו של אלטרואיסט, למען אחרים. הקרבה עצמית ומודעת שכזו למען הזולת, היא זו שגילה למשל הקצין רועי קליין שבמלחמת לבנון השנייה מצא את עצמו ניצב אל מול רימון יד שנזרק לחדר וזינק על הרימון תוך הקרבת חייו, בכדי להציל את חייליו.
עם האבולוציה נראה שהאלטרואיזם אינו מסתדר, שכן הפרט האבולוציוני לא נהנה מהמעשה האלטרואיסטי. בעשורים האחרונים, עם זאת, נראה שמנגנונים כמו עקרון ההכבדה וברירת שארים ואולי אחרים מאפשרים להבין את ההתנהגות הזו כבעלת יתרונות חברתיים. מדע הסוציוביולוגיה עוסק במנגנונים כאלה ויודע להסביר שתרומתו של אדם לזולתו מוערכת חברתית, גם אם בטווח המידי לא נראה שהפרט התורם נהנה ממנה.
גם בטבע יש לא מעט דוגמאות של אלטרואיזם בבעלי חיים ואורגניזמים חיים. את הפרדוקס לכאורה פותר דרווין בהסבר של האלטרואיזם כעל מעשה שיש לו תרומה לקבוצה. האלטרואיזם לפיו הוא בעל הגיון אבולוציוני בתרומה של העושה מעשה טוב לקהילה שלו. אחריו מצאו חוקרים כמו ריצ'רד דוקינס, שכתב את הספר "הגן האנוכי", הגיון של העברת גנים בתורשה, של מי שניצל בזכות מעשה אלטרואיסטי.
הנה סרטון על אלטרואיזם:
https://youtu.be/gJEhog-vZKU
דוגמאות יפות לאלטרואיזם ואכפתיות לזולת:
https://youtu.be/PT-HBl2TVtI
יש מקרים שבהם זה "שלח לחמך.."
https://youtu.be/ovj5dzMxzmc
המדהים הוא שאלטרואיזם עולמי בימינו כדאי גם לאגואיסטים שבינינו (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ
על התועלתנות והקיום האמיתי של אלטרואיזם (עברית):
https://youtu.be/7Ik_J0WSKRI
על האלטרואיזם וההיגיון האבולוציוני שלו בטבע (עברית):
https://youtu.be/KqeA8qE25j4
שיחה על הנושא בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/yz6wD32OGQg?long=yes
הרצאת טד על אלטרואיזם (מתורגם):
https://youtu.be/Diuv3XZQXyc?long=yes
והרצאה על אלטרואיזם בבעלי חיים (עברית):
https://youtu.be/2eWnVGEJE2o?t=2m28s?long=yes
