כיצד הצליח איכר בן 34, שאינו יודע קרוא וכתוב, מכפר עלום בסיביר, לשלוט באחת המדינות החזקות בעולם?

זו הייתה פרשה משונה ביותר בהיסטוריה של אירופה.. גריגורי רספוטין היה מיסטיקן רוסי, מטיף וכונה נזיר, אבל הוא היה יותר סוג של שאמאן, שנחשב בקרב כולם לבעל כוחות ריפוי על-טבעיים.

רספוטין הגיע משום מקום לארמון הצאר הרוסי ובאישיותו המהפנטת הוא הפך מקורב מאד לחצר המלוכה כולה. האיש היה נשוי ולחלוטין לא התנזר ממנעמי העולם, כך שברור שלא היה נזיר, אבל היו שכינו אותו "הנזיר השחור", "הנזיר המשוגע" ועוד כינויים. הכינויים הללו הראו בעיקר את הפחד ממנו, בחוגי הכנסייה ובחברה הגבוהה של רוסיה.

בבית הצאר הוא עורר התפעלות והצליח לשלוט במשפחת המלוכה הרוסית ולהשפיע על דברים רבים בממלכה. רבים אמרו אז שבזכות אישיותו המהפנטת הוא שלט מאחורי הקלעים בכל רוסיה של ערב המהפכה..

בשלב כלשהו החליט הנסיך יוסופוב, שקינא בו, לחסל את רספוטין, אבל גם מותו של "הנזיר המשוגע" היה מסתורי ולא-ייאמן.

הנסיך הזמינו אליו בתואנה כלשהי והגיש לו רעל ציאניד בתוך היין ובעוגיות שהוגשו לו. הכמות שיכולה היתה לקטול 3 אנשים לא הרגה את רספוטין, כך שאחרי היין והעוגיות המורעלות, ירה הנסיך שוב ושוב בליבו.

אבל רספוטין המשיך לברוח וברחוב ירו בו אנשי הנסיך שוב. האגדות מספרות שעל אף הכדורים שפגעו בו גם כאן, שוב הצליח רספוטין לחמוק וקפא למוות רק כשנפל לתוך הנהר הקר.


הנה סיפורו של רספוטין והרצח המפורסם שלו (מתורגם):

https://youtu.be/4dEf1ep3O9I


על המיסטיקן הרוסי המת:

https://youtu.be/mtCvXFNwl1M


קדימון לסרט על גריגורי רספוטין:

http://youtu.be/KAU4_DN6uD8


סרט משנת 1932 שנעשה עליו:

http://youtu.be/8ka57eClzIY


וסרטון תיעודי על הנבואות הבלתי נתפסות של רספוטין:

https://youtu.be/GmWYt41anWI?long=yes

הרוזן סן ז'רמן שחי במאה ה-18 הוא אחת הדמויות המרתקות והמסתוריות בכל הזמנים. הוא היה אדם מוכשר שסיפר לסובבים אותו שהכיר את ישו, מארי אנטואנט ועוד רבים שמזה זמן רב כבר מתו. מאז מותו של הרוזן חוזרות שוב ושוב השמועות על חייו שלא ממש הסתיימו. רבים טוענים שמעולם הוא לא מת והוא עדיין חי. אחרים אגב, רואים בו נוכל..

בחייו הרוזן מסן ז'רמן טען שהוא גלגול של כריסטיאן רוזנקרויץ, מומחה לתורת הנסתר ומי שהיה מייסד אגודת הסתרים המיסטית האגדית "מסדר צלב הוורד". ואם נקשה עוד קצת על הבאים להצביע עליו כאידיוט - בתרבות האירופית היה ידוע סן ז'רמן כאדם מוכשר בצורה לא רגילה - צייר מושלם, לפי עדות חבריו, אלכימאי מבריק, הרפתקן, ממציא, פסנתרן, כנר ומלחין מוכשר.

אבל קודם כל היה ידוע הרוזן הפעלתני סן ז'רמן כמי שאולי מצא את סוד האלמוות וחיי הנצח. זה לא מנע את תפיסתו בלונדון בעוון ריגול וכליאתו למשך זמן מה. בזמן שישב בכלא סיפרו עליו לעיתונות האנגלית שהוא הצליח לפתח סם נעורים שעובד וכל אנגליה התרגשה. בנושא זה סיפרו עליו מכריו שלאורך חייו הבוגרים הרוזן נראה כמי שהשנים לא הזקינו אותו כלל..


הנה סרטון על הרוזן בן האלמוות סן ז'רמן:

http://youtu.be/XneLPn3Opbw


סרטון שסוקר את דמותו המסתורית של הרוזן באריכות:

http://youtu.be/oP97qN5tBBQ


וספר על הרוזן המסתורי החוזר שוב ושוב אל העולם:

http://youtu.be/JHnLzzCMlH0

הסופר והעיתונאי האוסטרי ליאופולד פון זאכר מאזוך כתב בחייו לא מעט, אבל את שמו זוכרים היום בזכות בעיה אישית שהייתה לו - מאזוך אהב שמענים ומשפילים אותו ובמיוחד אהב לספוג עינויים מהנשים שאהב. הוא הירבה לשלב בספריו סיפורים על עינויים והסתבר שהוא פשוט אהב סבל וגם כתב עליו לא מעט.

כשכתב את הרומן "ונוס בפרווה", תאר בו האריסטוקרט האוסטרי זאכר באריכות את המזוכיזם ואהבת הסבל שלו, דרך דמות בעלת סטיה שכזו, שהתבססה כמעט במדויק עליו.

כיום לא ממש זוכרים את כתביו וחוכמתו, אבל משמו של מאזוך נולד המושג "מזוכיזם". את המושג טבע הפסיכיאטר הגרמני ריכרד פון קראפט-אבינג. ולא רק שהוא קרא על שמו של מאזוך את התופעה המשונה הזו - הוא הצביע על כך שמדובר בסטייה.

"בתוך הקיר עומד אדם. בדד בדד עומד הוא שם. מי מכיר את האיש שבקיר?" - ילדים רבים שומעים את השיר המפחיד הזה וגם הוריהם מכירים היטב את השיר המסתורי, אבל כמעט איש אינו יודע מיהו אותו איש שבקיר ומה סיפורו..

הכל מתחיל בשנת 1943, בפאריס של מלחמת העולם השנייה. סיפור קצר ומצליח בשם "חוצה הקירות" של הסופר מרסל אמה, מספר על פקיד אפור וחסר כוחות-על כלשהם, למעט פרט קטן - הוא מגלה שהוא יכול לעבור דרך קירות.. מרגע הגילוי הוא מתחיל לעשות הרבה בלגן בעיר. שוטרים רודפים אחריו, פושעים מבוהלים ממנו ונשים מופתעות בהחלט.. בקיצור, הוא הופך לסוג של גיבור-על צרפתי. אלא שיום אחד, כשהוא בולע כדור נגד כאב ראש, מתגלה תופעת הלוואי הלא נעימה של האקמול שלו - הוא נשאר תקוע בקיר!

ספר הסיפורים המצליח וסרט הקולנוע שהתבסס עליו הפכו למצליחים מאד ועוררו גל של התלהבות מברנשים חוצי קירות.. ובארץ, כתב יהודה פרדיס, עורך התסכיתים הבדיוניים של קול ישראל, את השיר הזה. זה היה שילוב של התלהבות מהמסתורין של הסיפור וקצת הבעת מחאה שקטה כנגד הביורוקרטיה ועודף הפיקוח של השלטון הבן-גוריוני בישראל, כשאפילו בשביל לנסוע לחו"ל האזרח צריך היה לקבל היתר יציאה מהארץ - קצת כמו האיש שתקוע בקיר..


הנה "האיש שבקיר" של שמשון בר נוי:

https://youtu.be/UXpc4Ep_mDM


הנה קטע מהסרט "חוצה הקירות" של שנות ה-40:

http://youtu.be/Btz5vG74laA


השיר "האיש שבקיר" בביצוע ברי סחרוף:

https://youtu.be/pxUBUL317VQ


ופסל "האיש שבקיר" של ז'אן מארה, שמוצב בפאריס לזכר הסיפור:

http://youtu.be/PUF2bbj9CDY

אנטואן דה סנט-אכזופרי, מחבר הספר האהוב "הנסיך הקטן", נולד בצרפת בשנת 1900. כבר בגיל 12 הוא הטיס לראשונה מטוס והיה לאחד מחלוצי התעופה בצרפת. הוא המציא המצאות טכניות שונות במטוסים הראשונים, שחלקם משמשים במטוסים עד היום.

סנט אכזופרי כתב ספרים שונים. לאחר שסיים את הידוע שבהם, "הנסיך הקטן", הוא יצא לצפון אפריקה, ללחום במלחמת העולם השנייה, בשורות בנות הברית. רק בזכות הפצרותיו המרובות, אפשרו לו מפקדיו לצאת לקרב, על אף שגילו, 44, היה גיל מתקדם מדי לטיסות קרב. בבוקר ה-31 ביולי 1944, במשימתו הקרבית האחרונה, נעלם מטוסו של הסופר-הטייס המפורסם, ממש מעל האזור שבו גדל.

בשנת 1998 שלה דייג מהים שרשרת-צמיד שזוהתה כשייכת לאנטואן דה סנט אכזופרי. המיקום בים שמדרום לעיר מרסיי היה מתאים להשערות ועל אף שבתחילה פקפקו בממצא, זוהה הצמיד בוודאות כשייך לטייס הסופר. בשנת 2004 נודע שנמצאו גם שרידיו של המטוס שלו.

לאחר שנים רבות הודה טייס מטוס קרב גרמני שהוא שהפיל את מטוסו של סנט אכזופרי, שאת ספריו אהב מאד. הוא ציין שאם היה יודע מי מטיס את מטוס הקרב התוקפני שמולו - הוא לא היה מפיל אותו.


הנה סיפורו של אנטואן דה סנט-אכזופרי (עברית):

https://youtu.be/2f0Ceh5sl7U


הטיסה האחרונה שלו מהסרט שנעשה על מותו:

http://youtu.be/AkfufESrEg8


קדימון לסרט על סיפור הנסיך הקטן:

https://youtu.be/pPr6OTuCmLY?t=31s


וסיפור חייו ומותו בסרטון קצר:

http://youtu.be/Kp3VPAXyCZ4

אם פעם תשמעו את שמו של "ולאד המשפד" (Vlad the Impaler), דעו לכם שלא מדובר בבעל שיפודיה או סטקייה מצליחה. אותו ולאד היה מנהיג רומני אכזרי, שהנהיג את רומניה, אז היא נקראה ולכיה, בהגנה מפני האימפריה העות'מאנית, ששאפה לכבוש את כל אירופה ובמיוחד את ולאכיה, שהנהיג ולאד באותה תקופה.

אבל פרסומו של ולאד לא בא לו בשל דמותו ההיסטורית או מעשיו באותם זמנים. ולאד המשפד נודע דווקא בשל אכזריותו. הוא הוציא להורג אלפי אנשים ואף יותר ונקט בשיטות אכזריות, שנועדו להרתיע.

הוא די הצליח בכך, אם לשפוט לפי הסיפורים שבתקופת שלטונו ניתן היה להשאיר ברחוב שקית או גביע עם מטבעות זהב ואיש לא היה מעז להתקרב אליהם, מפחד העונש הצפוי לו מ"המשפד".

על אכזריותו של ולאד המשפד סופרו סיפורים ואגדות רבים. היו לו דרכים זוועתיות להפחיד את אויביו. אחת הנוראות שבהן ידועה בתור "יער הגוויות" ובה שיפד ולאד כ-24 אלף לוחמים עות'מנים שפלשו לממלכתו. העדויות ההיסטוריות מדברות על שטח עצום בן 8 קילומטרים של גופות ששופדו כך.

רובנו מכירים כיום דווקא פיקציה שאינה היסטורית והיא הספרותית והמוכרת שביניהן - אגדת ה"רוזן הערפד דרקולה". כתב אותה במאה ה-19 הסופר האירי בראם סטוקר. דרקולה שלו הוא הרוזן המפחיד שניזון מדם, אופיין על פי קווי דמותו של ולאד המשפד והיה חלק מתופעה של סרטי קולנוע ואימה רבים, אך כל היסטוריון יידע לספר שולאד האמיתי היה כפי הנראה אכזרי וקטלני אף יותר מהדמות הספרותית של דרקולה שמבוססת עליו.

היסטורית, ולאד בגד בשלב מסוים באימפריה העות'מנית, בה מלך הסולטן מחמט השני, או "מחמט הכובש", עימו הוא גדל בארמון הטורקי כילד. בתגובה כבש מחמט את ולכיה והמליך את ראדו, אחיו של ולאד.

ואגב, פירוש המילה דרקול ברומנית הוא "שד"...


הנה סיפור חייו של הרוזן עם האישיות הערפדית (מתורגם):

https://youtu.be/7uiyz3139tE


סרטון קצר ללא מילים על ולאד המשפד, האיש שעליו התבססה אגדת דראקולה:

https://youtu.be/ViYB-ZygXrA


קדימון לסרט מ-1931 על דרקולה:

http://youtu.be/7Nfmh178L98?t=7s


ומצגת וידאו על טירתו של ולאד המשפד:

https://youtu.be/RFIj18TV2Os

אחד הסיפורים המרתקים של התרבות המודרנית הוא סיפורה של אישה אלמונית, שהדגימה כיצד חיים עצובים שמסתיימים במוות בנהר אינו בהכרח סוף החיים ולעתים הוא אף פתח לחיים חדשים משל עצמם.

זהו סיפורה של "האלמונית מנהר הסיין" (L'Inconnue de la Seine). הסיפור המרתק ומסקרן מתחיל בסוף שנת 1880, כשמשטרת פריז מקבלת דיווח על מציאת גופתה של אישה צעירה בנהר הסיין שעובר בעיר.

סימני אלימות לא נמצאו על הגופה וניתן היה להניח שהיא התאבדה. בבדיקת הגופה, שערך הפתולוג המשטרתי בחדר המתים, הוא נדהם מיופייה של האישה הצעירה. בפניה המתות הוא דימה לראות חיוך עדין וזה הקסים אותו.

הפתולוג המוקסם ביקש ליצור מסכה של פני האלמונית המתה. כשהכינו אותה בשבילו, התגלו עטד ועוד אנשים שהוקסמו ממסכת המוות המסתורית ונטלו לעצמם עותקים ממנה. די מהר היו מי ששכפלו אותה והחלו למכור את מסכות "האלמונית מנהר הסיין" בשווקים ובחנויות של פריז.

ללא ספק, השילוב של היופי עם המסתורין של המוות הלא מפוענח גירה לפריזאים את הדמיון. זה היה טרנד מוזר אך אמיתי. בקרב הבוהמיינים הצרפתים של התקופה הפכה המסכה המסתורית פופולרית למדי ורבים תלו או העמידו אותה בסלוני דירותיהם. המסכה, שדומה שקיבלה חיים משל עצמם, מצאה את דרכה לבתיהם של ציירים, סופרים, משוררים ואנשי בוהמה בצרפת.

מעולם לא התגלתה זהותה של המתאבדת המסתורית ובדיעבד המצליחה כל כך. אבל תפקידה לא הסתיים בלהפוך לידוענית שכזו. יש אנשים שגם אחרי המוות, נכון להם עתיד מרגש ומפתיע.

כי יותר משמונים שנה אחר כך, בשנות ה-60 של המאה ה-20 מישהו החליט להשתמש במסכה המפורסמת בתור הפנים של בובת ההחייאה הראשונה. לא ברור אם ידעו אז על הקשר של האישה הלא מוכרת מהסיין להחייאה שלא זכתה לה במותה. אבל העובדה היא שמסכה המוות קיבלה שוב חיים.

התפוצה המטורפת של בובות ההחייאה הללו הפכו את פניה של האישה מנהר הסיין למפורסמים בעולם כולו. פניה היפות זכו להרבה יותר נשיקות מכל אישה אחרת בהיסטוריה, או לפחות בהמון הנשמות מפה לפה.

כך יצא שאחת מהטרגדיות הגדולות שהתרחשו ליד הסיין שבפריז, הפכה לאחד מסיפורי ההצלחה המרתקים ביותר. כמו אגדות רוק, שמותם הצעיר העצים את המיתוס שלהם, כך גם סיפורה של האלמונית שטבעה בנהר ובמותה זכתה לחיים חדשים ולא צפויים.


הנה סיפורה של האלמונית מנהר הסיין:

https://youtu.be/fe7lferrCFg


עוד על אלמונית הסיין:

https://youtu.be/od0N_LrzjAc


בלוגר מספר על האלמונית מהסיין:

https://youtu.be/dfvvrO_Mbbc


ועולם ההנשמה שבו האלמונית הפכה לידוענית (מתורגם):

https://youtu.be/yDtKBXOEsoM

בעולם מרותקים רבים מהמחשבה ומהאמונה המיסטית באפשרות של גלגול נשמות ותפקידה הרוחני והחברתי.

אחד מסיפורי גלגול הנשמות המרתקים ביותר בהיסטוריה הוא סיפורה המדהים של ילדה הודית צעירה ושמה שאנטי דווי (Shanti Devi), שבשנות ה-30 של המאה הקודמת "נזכרה" בחיים קודמים שאותם חייתה.

כשהייתה בת 4 החלה שאנטי הצעירה, ילידת העיר דלהי ומי שעתידה לזכות בפרסום עולמי, לספר להוריה על זכרונות מחייה הקודמים, מגלגול אחר. היא אמרה להם שביתה האמיתי נמצא בעיר מתורה (Mathura). בבית ההוא, במרחק של כ-150 קילומטרים מדלהי, חי לדבריה בעלה.

בתחילה לא ייחסו הוריה חשיבות של ממש ל"דמיונות" שלה. בגיל 6 היא ברחה מביתם בניסיון להגיע לבדה למתורה. לאחר שבריחתה לא צלחה, היא מספרת בבית הספר שהייתה בעבר אישה נשואה ונפטרה 10 ימים לאחר לידת בנה.

בשלב הזה סיפור הלידה מחדש של שאנטי דווי מדהים את בני המשפחה והם שמים לב שהיא מספרת פרטים רבים שניתן לבדוק. היא זיהתה את עצמה כלוגדי דווי ושיתפה זיכרונות עקביים ומפורטים ממה שהיו אמורים להיות חייה הקודמים.

הסיפוריה על בעלה ועל החוויות המשותפות שלהם התרכזו בעיר מתורה, עיר אמיתית ואפילו לא רחוקה מדי, שהיא כילדה מעולם לא ביקרה בה.

די מהר עשה לו הסיפור כנפיים והגיע אל מנהיג הודו, מהטמה גנדי. הוא התרשם מהעניין והורה על חקירתו, מה שהוביל להקמת ועדה שתחקור את העניין, תאמת את הפרטים שמסרה ותבדוק אפשרות שמדובר ברמאות.

ממצאי אותה ועדה ביססו את טענותיה של שאנטי. נמצא שרבים מהפרטים שסיפקה שאנטי דבי היו מדוייקים, מה שהזמין מחקרים נוספים.

בציבוריות ההודית רבים נדהמו מכך שהיא מסרה פרטים אישיים וסודיים, שלא יתכן שילדה בת ארבע תדע על אנשים זרים בעיר רחוקה.

עד היום הסיפור של שאנטי דווי נתפס כאחד המקרים המסתוריים שתועדו אי פעם - מקרה של זיכרון חיי עבר ואולי גלגול נשמות. מאז נמשך גם הדיון על הקשר שבין גופו של אדם לנשמתו והאפשרות של גלגול נשמות מאדם לאדם.

בסוף שנות ה-50 סיפרה שאנטי, שלא נישאה מעולם, את סיפורה. היא חזרה על כך בריאיון עם עיתונאים, באמצע שנות ה-80.

בסוף חייה ועד מעט לפני מותה ב=1987, ראיין את שאנטי סופר שוודי שפרסם בשנת 1994 ספר על סיפור חייה. באותו ראיון היא תיארה גם את חוויית סף המוות שחוותה בתור לודגי דווי.


#מהממצאים שנחקרו בעניין?
המסקנה של ועדת החקירה פה אחד הייתה ששאנטי דווי היא גלגול נשמתה של לוגדי דווי המתה. הנה העובדות הידועות על מה שאישר את הטענה:

הוריה של שאנטי זלזלו כשהיא סיפרה להוריה כשהייתה בגיל 4 שביתה ובית בעלה מהחיים הקודמים הוא בעיר מתורה, כ-150 קילומטר מביתם בניו דלהי. שנתיים אחר כך היא נכשלת בניסיון בריחה למתורה ובבית הספר היא מספרת שהייתה אישה נשואה ומתה 10 ימים אחרי לידת בנה.

למנהל בית הספר שלה ולמורתה היא אמרה ששמו של בעלה הסוחר מהחיים ההם הוא "קדר נת'". היא גם ידעה לומר להם לא מעט מילים ושמות בדיאלקט של מתורה, כאלו שהיא מעולם לא שמעה כילדה.

אחרי שמנהל בית ספרה איתר את הסוחר ממתורה ששמו קדר נת, מי שאישר שאשתו אכן הלכה לעולמה 10 ימים לאחר לידת הבן, הוא מזר את שמה לודגי דווי. אותו סוחר הגיע לדלהי כשהוא מתחזה לאחיו. אבל שאנטי דווי מיד זיהתה אותו וסיפרה לו פרטים אינטימיים על חייו עם אשתו. קדר השתכנע לחלוטין והודה שלדעתו שאנטי היא גלגול הנשמה של אשתו המנוחה.

ב-15 בנובמבר 1935 הוסעה שאנטי לעיר מתורה, בידי הוועדה שמונתה בידי מהטמה גנדי וחקרה את נכונות טענותיה. שם היא זיהתה בשמם בני משפחה מחייה הקודמים. לפני שובה לבית הוריה בניו דלהי, היא גם גילתה שבעלה לא קיים את ההבטחה שנתן לה ערב מותה, שלעולם הוא לא יישא אישה אחרת.


הנה סיפורה של שאנטי דווי:

https://youtu.be/4EYQoBgKlsQ


שנטי דווי בזקנתה:

https://youtu.be/K3ZOmkuyxpw


וסרטון ארוך ומקיף יותר על הילדה ההודית שחוותה גלגול נשמות:

https://youtu.be/J7IK6OoU6SI?long=yes

האישה ההולנדית שכונתה מאטה הארי (שמה האמיתי היה גרטרוד מארגארט זלה) הייתה מרגלת מפורסמת בפאריס של תקופת מלחמת העולם הראשונה.

הרקדנית היפה והאקזוטית, שחקנית ודוגמנית הייתה אשת החברה הגבוהה שהירשתה לעצמה לנהוג בדרך לא צנועה, כדי להשיג את מטרותיה.

היא הייתה גם חשפנית שהשתמשה ביופיה כדי לשאוב סודות מאנשי צבא ומדינה צרפתים ולהעבירם לגרמנים. יש סברות שעשרות אלפי חיילים צרפתים שילמו בחייהם בשל הסודות שהסגירה לגרמנים.

לאחר שנתפסה היא נשפטה על ריגול והוצאה להורג על ידי כיתת יורים צרפתית. מאז הפך שמה של מאטה הארי, שם נרדף לאישה שמנצלת את נשיותה כדי לבגוד, לרגל ולעשות תכסיסים בסתר.


הנה מצגת וידאו של תמונות מאטה הארי:

http://youtu.be/UNinzamNV7I


וקדימון לסרט על חייה, שבו השחקנית גרטה גרבו מגלמת את מאטה הארי:

http://youtu.be/9Y6gXXWchU0

הירונימוס בוש היה צייר הולנדי ידוע ופורה ביותר בימי הביניים. למרות שהשאיר אחריו יצירות רבות וחשובות, מעט מאוד ידוע על חייו. מה שכן ידוע הוא שרבים במשפחתו, גם אביו וגם סבו, היו ציירים. כך גם שלושה מדודיו ואחיו.

אבל המעניינת היא יצירתו של בוש, שמצד אחד משקפת את התקופה האפילה והקשה של ימי הביניים ומצד שני היא נשגבת משל מרבית בני תקופתו. אולי בהתאם לרוח התקופה המאיימת, תקופה בה הכנסייה הנוצרית שולטת בתודעה, הנושאים המרכזיים ביצירותיו היו חטא ומוסר ירוד של בני-אדם.

בילדותו נחשף הירונימוס הצעיר לשריפת ענק בעירו, שבה נשרפו אלפי בתים. יש לשער שהמראות שראה, כמו גם דמיונו המפותח, היו מהגורמים שהשפיעו על אמנותו.

דימויים וסמלים רבים מצויים ביצירותיו של בוש. חלקם מסתוריים, לא ידועים ולא מובנים מאז שצוירו ועד היום. רבים באמנות נוטים לומר שציוריו של הרונימוס בוש נתנו השראה לסוריאליזם המודרני, על אף שהקדים את הסוריאליסטים ב-500 שנים.


הנה האמנות של הירונימוס בוש (עברית):

https://youtu.be/iEtZoS04-YI


אנימציה על דמויות מציוריו של בוש:

http://youtu.be/fV8VduAtbxI


מצגת וידאו של ציוריו בליווי מוסיקה גריגוריאנית מימי הביניים:

https://youtu.be/9FdKb20PH_k


ניסיון לפרש את הסמלים והמוטיבים שמופיעים בציוריו:

https://youtu.be/cAUBVTwHTz0?long=yes


וסרטון תיעודי על הצייר האפל והכי מתקדם של ימי הביניים:

https://youtu.be/-n9zbPmHvJE?long=yes

אם היינו אומרים לכם שאסטרולוג-רוקח צרפתי אחד הצליח לנבא אירועים היסטוריים רבים, כולל המהפכה הצרפתית, כיבושי נפוליאון, עליית היטלר לשלטון ואת מלחמות העולם הגדולות - הייתם מאמינים?

ואם היינו מספרים לכם שאפילו את פיגועי 11 בספטמבר רבים טוענים שחזה כבר אז? - יש הוכחות לכך שבעצם תיאר אירועים מתקופתו והניח שההיסטוריה תחזור על עצמה.

מישל נוֹסטרָדָמוּס, דה נוסטרדם או בקיצור נוסטרדמוס (Nostradamus) חי במאה ה-16. הוא נחשב לגדול והמפורסם בנביאי העולם החדשים. המוניטין שזכה לו בזכות נבואותיו, בנוסף לסיפורים על יכולות הריפוי המופלאות שלו - כל אלה הפכו אותו, עוד בחייו, לאחד האנשים הידועים בעולם.

אגדות רבות סופרו על נוסטרדמוס. כך למשל סופר שבשנת 1700, שנה שבה פתחו את קברו כדי להעביר את גופתו למקום מכובד יותר. אז התגלה בקבר לתדהמת הפועלים, תליון שעליו רשומה השנה שבה נפתח הארון, שנת 1700 בדיוק!

על אף שלא כולן התממשו, בזכות הנבואות שלו, נוסטרדמוס מוכר עד היום הזה. נבואות רבות ייחס נוסטרדמוס לאירועים היסטוריים שהוא חזה שנים רבות קדימה.

בספרו "הנבואות" הוא כתב קרוב לאלף בתים של שירים עם נבואות לפי מאות, 100 בתים לכל מאה שנה. חלקן נמצאו די הגיוניות ואפילו התממשו, חלקן התבדו ולא קרו וחלקן עוד לא התרחשו, כך שיש למה לצפות..


הנה סיפורו של הרופא המנבא, נוסטרדמוס, רגע לפני שהחל בכתיבת הנבואות:

http://youtu.be/nUQ_Sh8kYQk


הנבואות השחורות של נוסטרדמוס:

https://youtu.be/R_Qa6GNiZ9g


על נבואת 2012 (שלא התממשה):

https://youtu.be/cLCU_NQZwo4


הסבר של חוקר שמצא שהנבואות התבססו על אירועים מתקופתו, תחת ההנחה ש"ההיסטוריה חוזרת":

https://youtu.be/egWb_ymRbqI


עוד מהנבואות שלו:

https://youtu.be/RT_A2Hi-_i8


והאם נוסטרדמוס היה נביא או נוכל?

https://youtu.be/eBt1Nv3mK8Q?long=yes

מי רכב על כדור תותח ונבלע על ידי שלד של לוויתן? מי חילץ את עצמו מביצה טובענית על ידי משיכה בשרוכי נעליו שלו? מי המשיך לרכב על חציו של סוס שנחצה לשניים בקרב? ומי טס לירח על שתיל אפונה? - צריך להיות בדאי רציני כדי לספר את השטויות הללו.. ואכן, הברון מינְכְהַאוּזֶן נחשב בתרבות לגדול השקרנים. מומחים לרפואת הנפש אפילו הצמידו על שמו את "תסמונת מינכהאוזן", לאנשים שמעמידים פני חולים.

אבל קרל פרידריך הירונימוס מינכהאוזן, שחי במאה ה-18 בגרמניה, מעולם לא היה ברון וחלק גדול מהסיפורים שמוכרים היום כסיפוריו, אפילו לא הומצאו על ידיו. מינכהאוזן שכבר ידע נדודים מסעירים ואפילו שרת במלחמה של הצבא הרוסי נגד התורכים, סיפר סיפורים לחבריו וידידיו, ודאי כדי לעניין מעט את חייו בעיירה גרמנית קטנה ומשמימה. רודולף ראספה, גרמני אחר ששמע את סיפוריו וברח לאנגליה, כתב את סיפוריו, הוסיף כמה משלו והוציא אותם לאור בספר "סיפורי הברון מינכהאוזן על מסעותיו המופלאים ומערכות המלחמה שלו ברוסיה".

הספר הפך להצלחה מסחררת. מאז כבר יצאו מהדורות רבות בשלל שפות לספר המפורסם ואפילו נוספו לו פה ושם גם עוד גוזמאות וסיפורי מסע היתוליים שלא ברור מהיכן הגיעו. הברון הפך לסמל של תחכום וקור-רוח ופתרונות מקוריים לבעיות - חלקם הגדול לא ממש אפשרי, אבל למי איכפת כשהם כל כך מרתקים ומעוררים את הדמיון...


הנה סרטון של הברון רוכב על כדור של תותח:

http://youtu.be/V0e5g13QB5U


הברון מצליח להשיג כדור של רובה ולתפוס אותו בידיים:

http://youtu.be/Osrut3gWFQ0


וסרטון אנימציה שמחבר כמה מהבדיות המפורסמות של הברון לרצף אחד מקסים:

http://youtu.be/JKXKZ0AfvS0

מה דעתכם על פילוסוף שמייעץ לשליט לנהוג באופן לא מוסרי? לא להיות נדיב או משוחרר מדי עם החוקים, אלא להיות נחוש ותקיף? להשתמש בהונאה ובמניפולציות כדי להשיג את מטרותיו ולא לתת לעצמו לעולם להיות פגיע אל מול אויביו?

אז כן, היה אחד כזה בהיסטוריה. קראו לו ניקולו מקיאוולי והוא היה הוגה מדיני ומדינאי איטלקי מהמאה ה-16.

הדעות שהשמיע לא היו קלות לעיכול. טענתו הייתה שכדי להשיג איחוד באיטליה, על העם האיטלקי ללמוד כיצד להשתמש בזכויות הטבעיות - פוליטיות שלו, מה שנקרא "וירטו". מכיוון שהאיטלקים לא יודעים להשתמש בזכויות הללו, צריך קודם לקחת אותם מהם ולהעניק אותם מחדש רק כשילמדו את זכויות ה”וירטו". הנסיך יושיע את איטליה ויקדם אותה לדבריו, גם אם יהיה עריץ, עדיף שיהיה גם עריץ ואכזר אך גם רחמן. במקרה של סתירה, הוא מרגיע את הנסיך, אז עדיף שיהיה עריץ אכזר.

זה כמובן עורר הרבה זעם כלפי מקיאבלי. "המטרה מקדשת את האמצעים" הוא גורס. בינתיים, עד שיוחזר ה" וירטו", גרס מקיאבלי, ייקח נסיך את הזכויות וישלוט באיטליה ביד קשה, עד שיווכח שאפשר להחזיר את הזכויות וישליט משטר דמוקרטי. מקיאוולי גורס שהעם יסכים לקבל כל סוג של שליט (אפילו מה שבעתיד יזכה לכינוי "פשיזם"), בתנאי שהממלכה תשגשג. הנסיך לדעתו יעשה כל מה שצריך על מנת שאיטליה תצליח.

דמות הנסיך של מקיאוולי היא אכזרית כדי שהעם יישמע לו, יירא מפניו ויכבד אותו. הנסיך יטיל אימה במעשים אכזריים ובשלטון טוטליטרי ולצד המלחמות שיקנו לו ולעם שם טוב, הוא יעסיק את העם בחגיגות ובשעשועים.

רק לאחר שהודח מתפקידיו הפוליטיים על ידי בני מדיצ'י והורחק לבל יעסוק בפוליטיקה, הוא עבר לאנגליה והחל לכתוב מאמרים וספרים.

לפי מקיאוולי מוסר ופוליטיקה לא הולכים ביחד. הוא תאר בספריו את הפוליטיקה של זמנו באופן מציאותי ורצה לשפר את הממשל כך שיתבסס על הגיון ולא על מוסר. מקיאבלי גרס שכל האמצעים כשרים בידי השליט במאבקו על השלטון ושמירתו. על אף שבספריו הוא לא התנגד למוסר, הוא לא ראה בו תועלת רבה בפוליטיקה.

ספרו המפורסם והידוע ביותר לשמצה הוא הספר "הנסיך", שהתפרסם אחרי מותו. זהו מעין מדריך לשליט, שבו מלמד הוגה הדעות, ממש כמו בספר לימוד, כיצד לנהל על פי צורכי המציאות הפוליטית ולא לפי עקרונות דת או מוסר. הכנסיה הקתולית אסרה להדפיס ולהפיץ את הספר ואפילו קריאתו נחשבה לעבירה דתית. אין ספק שהרבה דיקטטורים למדו מהספר הזה כמה דברים על ניהול נוקשה על פי "טובת המדינה".

אבל בדיעבד מקיאוולי נחשב לאבי התורה המדינית המודרנית, מה שהיום קרוי "מדע המדינה". חסידי המוסר והכנסייה הנוצרית גינו את דעותיו המדיניות. הראשונים שנאו את העובדה שהוא מנתח את ההנהגה בצורה קרה ולא מוטרד מהצד המוסרי של מעשי המנהיג שעליהם המליץ. הכנסייה זעמה על גישתו החילונית של מקיאבלי והמונח "מקיאווליזם" נחשב עד היום לשם גנאי שפירושו מדיניות צינית ותככנית, שאין בה עקרונות ואידיאלים, אלא שליטה, כוח וניצחון. מצד שני, הוא היה גאון, בעל יכולת לנמק כל טיעון בצורה מדויקת ולפרוש משנה מסודרת ובעלת הגיון רב.


הנה סרטון על מקיאוולי ועצותיו (מתורגם):

https://youtu.be/GTQlnmWCPgA


חייו של ניקולו מקיאוולי:

http://youtu.be/44DNBRL4nR8?t=17s


על ספרו "הנסיך" (עברית):

https://youtu.be/yMZ9-p6CylQ


עוד על הספר המפורסם הזה:

http://youtu.be/bPiF0HOPBbc


והרצאת וידאו על הפילוסוף של הפוליטיקאים הערמומיים (עברית):

https://youtu.be/72aiJlKanRE?long=yes

קראו לו ניקולו פגניני והוא היה מגדולי הכנרים בכל הזמנים וללא ספק הוירטואוז הגדול של נגינת הכינור. אביו של פגניני לימד אותו לנגן וכבר בגיל 9 החל להופיע.

כנגן כינור הוא זכה להצלחה מסחררת והרוויח הון עתק. הוא היה לנגן הראשון שעשה סיבובי הופעות ברחבי אירופה,התפרסם כווירטואוז נודד וזכה להצלחה ללא תקדים.

הופעותיו של פגניני היו כה מדהימות, מראהו כה מוזר ונגינתו כה מרתקת עד שאמונות טפלות ורכילויות רעות ידעו לספר כי כרת ברית עם השטן. אנשים שלא הצליחו להסביר לעצמם כיצד ניגן נגינה כה מושלמת, התעקשו פעמים רבות לגעת בו - רק כדי להאמין שהוא אכן בשר ודם.

מספרים שהוא הפגין את שליטתו המוחלטת בכינור בדרך מאוד מקורית - בקונצרטים שלו הוא נהג לקרוע מיתר ולנגן את היצירות על 3 מיתרים בלבד. מדי פעם הוא היה קורע מיתר נוסף ומנגן על שני מיתרים בלבד. האגדה מספרת על קונצרט שבו הוא הפליא לנגן יצירה מסובכת שלו על מיתר בודד בכינור.

ואגב, פגניני הנגן הווירטואוזי האפיל ולא בצדק על המלחין המצוין שהוא היה. רבים לא מודעים לכך שפגניני גם כתב יצירות נהדרות, בעיקר לכינור אבל גם לגיטרה. סדרת הקפריצ'ו לכינור שהוא הלחין נחשבת עד היום לאחת היצירות הקשות לביצוע בכלי הזה.


הנה מתכנית טלוויזיה שבה הכנר שלמה מינץ מספר על פגניני והכינור שלו (עברית):

http://youtu.be/V_5owTw94J4?t=1m49s


הכנר יאשה חפץ מבצע יצירה של פגניני, הקפריצ'ו מספר 24 לכינור:

http://youtu.be/vPcnGrie__M


וסיפור חייו של גאון הכינור בסרט תיעודי קצר:

https://youtu.be/iSnvjx9D-iU?long=yes